משרד הבינוי והשיכון

משרד הבינוי והשיכון הוא המשרד האחראי על תחום הבנייה והדיור בישראל, כמו גם על יצירת תנאים שיאפשרו למשקי הבית בה אפשרות סבירה לדיור. בין השאר, המשרד מעודד הגברת הבנייה למגורים, אכיפת תקני בנייה, שיקום שכונות ותיקות והתחדשות עירונית.

משרד הבינוי והשיכון

מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט	ישראל ישראל
תאריך הקמה	1961
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	יצחק גולדקנופף
תאריך כניסה	29 בדצמבר 2022
מנכ"ל	יהודה מורגנשטרן
מטה מרכזי	קריית הממשלה מזרח ירושלים
שמות קודמים	משרד השיכון, משרד הבינוי
http://www.moch.gov.il/
קואורדינטות	31°47′45″N 35°13′59″E

היסטוריה

סמליל המשרד עד 2014

סמליל המשרד בשנים 2014–2015

בממשלה הזמנית, התקיים משרד הבינוי^[1] שהופקד בידי מרדכי בנטוב ממפ"ם, שהיה שר העבודה והבינוי. במשא ומתן להקמת ממשלת ישראל הראשונה התעקש דוד בן גוריון להוציא את אגף התכנון מידי מפ"ם. בתחילה דובר על כך שמשרד הבינוי כולו יועבר לאחריות משרד ראש הממשלה^[2]. בהמשך הוצע למפ"ם לקבל את משרד הבינוי בלי אגף התכנון שיצורף למשרד ראש הממשלה^[3] ולבסוף צורף משרד התכנון למשרד הפנים שנמסר לדתיים^[4]. משמפ"ם לא הצטרפה לקואליציה, פורק משרד הבינוי, שכונה גם "משרד השיכון"^[5], והיה ל"אגף השיכון" של משרד העבודה^[6]. מנהל האגף עד שנת 1953 היה דב גבעון^[7]. משנת 1953, ניהל את האגף דוד טנה^[8]. בעקבות ביקורת של מבקר המדינה^[9] הוחלט על הקמת "מינהל השיכון" במקום אגף השיכון^[10]. מינהל השיכון יועד לעסוק גם בתכנון, אך לא במקום אגף התכנון במשרד הפנים^[11] והוקם רשמית ב-1 באפריל 1961^[12]. לדברי מנהלו, דוד טנה, למינהל השיכון היו יותר עצמאות, יותר סמכויות ויותר ריכוז, מאשר לאגף השיכון^[13].

בתחילת נובמבר 1961, כאשר משרד העבודה הועבר לידי אחדות העבודה - פועלי ציון, הופרד מינהל השיכון ממשרד העבודה^[14] והועבר למשרד הפיתוח. בישיבת הממשלה הראשונה הוקם משרד השיכון שקיבל אחריות על מינהל השיכון. משרד השיכון הופקד בידי גיורא יוספטל שהיה גם שר הפיתוח^[15]. בעיתונות הונח שהקמת המשרד החדש נועד לשמור את מינהל השיכון בידי מפא"י גם במקרה שמפ"ם תצטרף לממשלה ותקבל את תיק הפיתוח שהיה בידה מאז 1955^[16]. לאחר פטירתו של יוספטל עברו משרדי השיכון והפיתוח לידי יוסף אלמוגי, אשר תבע עם כניסתו לתפקיד שמינהל השיכון יהפוך למשרד ממשלתי מלא^[17]. בתחילת 1966 הועבר משרד השיכון לידי מפ"ם והופרד ממשרד הפיתוח. ביקורת הוטחה אז בעיתונות על כך שמשרד השיכון הוא משרד עצמאי^[18], בעוד משימותיו פחותות מאלו שהיו בימי היותו אגף ומינהל^[19].

בשנת 1972 הציע יוסף אלמוגי, שהיה אז שר העבודה, להקים "משרד בינוי" שיכלול את השיכון, את מע"ץ ואת הכבישים^[20]. קריאות דומות הועלו לאחר מכן על ידי גורמים שונים, בהם על ידי יושב ראש אגודת המהנדסים ואדריכלים^[21], על ידי יהודה שערי מהליברלים העצמאיים במסגרת קריאה לצמצום מספר משרדי הממשלה^[22] ועל ידי חבר הכנסת אהרן גולדשטיין^[23]. הרעיון הועלה גם על ידי שר השיכון זאב שרף אך לא הובא לדיון בממשלה^[24]. הרעיון של הקמת משרד בינוי המשיך להתגלגל במערכת הפוליטית^[25] ובשנת 1975 הוא נכלל בהצעתו של השר גדעון האוזנר לארגון מחדש של משרדי הממשלה^[26] שאומצה על ידי ראש הממשלה, יצחק רבין, בנובמבר 1975^[27]. אז גם נתקלה ההצעה להתנגדות של שרים שיאבדו מסמכויותיהם^[28]. עם זאת, הקמת משרד הבינוי נחשב לאחת ההמלצות שיותר קל ליישם עוד באותה ממשלה^[29].

לאחר המהפך, בשנת 1977 כלל צוות הכנה של הליכוד בראשות יוסף רום את רעיון הקמת משרד בינוי שיכלול את משרד השיכון, מע"צ, אגף התכנון ממשרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל, בהמלצותיה לצמצום מספר משרדי הממשלה^[30]. ב-28 ביוני 1977 אישרה הכנסת את הארגון-מחדש של המשרדים שכלל את הקמת משרד הבינוי המורכב ממשרד השיכון ומע"ץ^[31]. ביולי הוקם לצד המשרד מועצה מייעצת לענייני בנייה^[32]. בדצמבר 1977 אמר שר הבינוי פת שהנהלת מע"צ אוחדה לתוך המשרד ושאיחוד הדרגים הנמוכים יותר מתבצע. פת הצר על כך שאגף התכנון ומנהל מקרקעי ישראל לא הועברו למשרד הבינוי^[33]. באותה עת הועברה האחריות על משכנתאות לעולים חדשים למשרד הקליטה^[34].

במשך השנים פוצל המשרד ושמו שונה מספר פעמים בין משרד הבינוי והשיכון לבין משרד השיכון. בשנת 2014 הוסב שמו לשם משרד הבינוי^[35] וב-2015 הוחזר השם משרד הבינוי והשיכון^[36].

בתחילת מלחמת חרבות ברזל העביר המשרד עשרות מיליוני ש"ח לשיפוץ מקלטים בצפון ישראל.^[37] המשרד נדרש להתמודד עם משבר בענף הבנייה שנגרם מחמת עזיבה של אלפי עובדים זרים,^[38] הפסקת פעילותם של עשרות אלפי עובדים פלסטינים,^[39] והוראות של רשויות מקומיות להפסקת הבנייה.^[40]

משרדים

משרדי משרד הבינוי היו בתל אביב ובשנת 1950, עת עלתה משרד העבודה לירושלים הושאר אגף השיכון בתל אביב^[41] בקריה^[42].

בעת הקמת המשרד בנובמבר 1961 החליט יוספטל להשאיר אותו בתל אביב^[43] למרות מחאות על מיקום משרד ממשלתי שלא בירושלים^[44]. בשנת 1970 עברה הנהלת המשרד למגדל ירושלים^[45]. בהמשך עברו יחידות המשרד לקריית הממשלה במזרח ירושלים.

פעילות

בעשורים הראשונים לקיום המדינה עסק אגף השיכון ולאחר מכן משרד השיכון בבנייה נרחבת של שיכונים. על פי חוק מימי המנדט הבריטי, עת הממשלה בנתה רק מבני ציבור מעטים, היה המשרד פטור מחובות חוקי התכנון והבנייה, דבר שאפשר לה לבנות במהירות מבלי להתחשב בענייני תברואה, בטיחות, נוף ואקלים^[46]. על התנהלות זאת מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה^[47]. בלמרחב נכתב על כך השמשרד פועל על פי עקרון נעשה ונשמע, קודם עושים ואחר כך שומעים^[48].

משרד הבינוי והשיכון אחראי לביצוע מדיניות הממשלה בנושאי פתרונות דיור לכלל האוכלוסייה, שיקום שכונות ומשכנתאות (פיקוח על הבנקים למשכנתאות וטיפול בקבוצות חריגות). במסגרת הטיפול באוכלוסיות חלשות מעניק המשרד סובסידיות לרכישת דירה, לבניית דירה או להרחבתה, וכן משתתף בתשלומי שכר דירה ומתן דירות בשיכון הציבורי לאוכלוסיות משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. נושאים אלו מטופלים על ידי מינהל לסיוע בדיור.

יעד נוסף של המשרד הוא שיפור איכות הבנייה בישראל, עידוד יזמות עסקית ופעילות למניעת כשלי בנייה. אחת מן התוכניות המרכזיות של המשרד היא שיקום שכונות ותיקות: במסגרת תוכנית זו פועל המשרד לשפץ את המבנים ולפתח את תשתיותיהם, תוך שימת דגש על שיפור השירותים החברתיים ועל ההשתלבות החברתית-כלכלית של האוכלוסיות החלשות בזירה המקומית. דוגמה לכך היא תוכנית "פינוי בינוי", הפועלת לרווחת הדיירים הוותיקים של שכונות אלה ולשיפור החזות המקומית.

מאז 1977 למשרד הבינוי והשיכון יש גם השפעה מדינית מכיוון שבניה בהתנחלויות ובשכונות בירושלים מעבר לקו הירוק נמצאת בתחום פעילותו. עמדתו הפוליטית של השר המכהן בתפקיד והשתייכותו לשמאל או לימין יכולה להשפיע על היקף הבניה מסוג זה שיזום משרד הבינוי בתקופת כהונתו

מבנה

אגף בכיר כספים

אחראי על ניהול תקציב המשרד. תפקידיו: השתתפות בוועדות מכרזים וסיוע בהכנת מכרזים; אישור התחייבויות כספיות, הזמנות וחוזים; ביצוע תשלומים לספקים, למשרדי ממשלה לרשויות ולעובדים; גביית הכנסות ורישומן; ניהול חשבונאי של הפעילות הכספית של המשרד ודיווח עליו; ניהול מערך הבטוחות של המשרד; ניהול כספי של נכסי המשרד; ייעוץ פיננסי וכלכלי למשרד; סיוע בתביעות משפטיות נגד המשרד ואישור פשרות; ביקורת פנימית על עבודת החשבות באמצעות מבקרי כספים.

אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע

תפקידיו ניהול המידע הארגוני ומתן שירותי פיתוח ותחזוקת מערכות מידע ממוחשבות, ניהול המידע הארגוני אגב ניצול טכנולוגיות מידע חדישות; שילוב בפרויקט "ממשל זמין": במסגרת זו האגף פועל לפתיחת מערכות המחשוב לציבור הרחב באמצעות האינטרנט.

אגף בכיר מימון ותקציבים

אחראי על הכנת תקציב הפיתוח של המשרד. תפקידיו העיקריים: מעקב ובקרה על הפעלת התחייבויות תשלומים והכנסות של המשרד; הכנת תוכניות אלטרנטיביות לפעילות המשרד, על פי המקורות התקציביים, לאור השינויים בסדרי עדיפויות של המשרד וההתפתחויות במשק; ייזום וגיבוש שינויים מבניים בפעילות המשרד לצורך ייעול שיביא לחיסכון בהוצאות.

אגף בכיר נכסים וחברות

אחראי על ניהול, השבחה, תחזוקה והפעלת נכסי הדיור בבעלות המדינה כמענה לאומי לצורכי זכאים לסיוע בדיור ופיקוח ובקרה על פעילות החברות הממשלתיות והזכיינים נותני השירותים

אגף בכיר רשם הקבלנים

פועל מכוח חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969. על פי חוק זה רק קבלן הרשום בפנקס הקבלנים, ושאושר על ידי הרשם, יכול לבצע עבודות הנדסה בנאיות בהתאם להיקפן הכספי או מהותן המקצועית כפי שנקבעו בתקנות. רשם הקבלנים אחראי גם לביטול רישומו של קבלן, שינוי סיווג, נקיטה באמצעי משמעת כנגד הקבלנים וטיפול בתלונות דיירים. בנוסף מבצע אגף הרשם מעקב אחר ערבויות מכר שמעניקים הקבלנים לרוכשי דירות על פי החוק.

אגף בכיר שיווק

אחראי על הכנה ועריכת פרוגרמה שנתית ורב שנתית של שיווק קרקעות לבנייה למגורים הכוללת: קביעת היקף שיווקי הקרקע לבנייה ומסלולי השיווק של המשרד בישובים השוניבהתאם לרמת הביקושים ויעדי הממשלה, הכנת מכרזים ופרסומם בשיתוף רשות מקרקעי ישראל, יצירת התקשרויות חוזיות עם החברות המבצעות, ומעקב ובקרת יישום התחייבויות הזוכים במכרזי המשרד.

אגף בכיר תכנון

פועל ליצירה וקידום של מלאי תכנוני למגורים. האגף יוזם פעילויות מגוונות בתחום התכנון ובכללן: ביצוע סקרים לאיתור קרקע, בדיקות היתכנות, תכניות רעיוניות, תכניות אב ותכניות בניין עיר ("תב"ע"). האגף מבצע הכוונה והנחייה של התכנון הסדיר, מבקר ומסייע למחוזות ולצוותי תכנון חיצוניים. בנוסף, אחראי האגף על רישום שיכונים ציבוריים.

אגף הגנה על רוכשי דירות

הוקם על מנת להגן על כספם של רוכשי הדירות, לסייע במענה לשאלות מקצועית ולהיות כתובת לכלל ההיבטים הקשורים בהסכמי המכר.

הלשכה המשפטית

מטפלת בתשתית המשפטית המשמשת בסיס חוקי לעבודת המשרד. טיפול בתחום החקיקה, תביעות משפטיות, עתירות המוגשות לבית המשפט הגבוה לצדק; מתן חוות דעת משפטיות בכתב ומתן ייעוץ משפטי שוטף להנהלת המשרד, למנהלות, לאגפים ולכל מחוזות המשרד ויחידותיו; הכנת חוזים ומכרזים, סיוע בהכנת נוהלי עבודה וכללי הסיוע בדיור; השתתפות ומתן ייעוץ משפטי שוטף לכל ועדות המשרד בכלל, ולוועדות המכרזים בפרט, וייצוג המשרד בפני ועדות הכנסת השונות, ועדות שרים והממשלה.

אגף מיעוטים

מתמקד בקידום הבנייה הרוויה ביישובים, בהטמעת תכנית מחיר למשתכן ובהקמת מוסדות ציבור, במסגרת יישומן של החלטות ממשלה ייעודיות למגזר על כל רבדיו: מיעוטים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים. האגף מקדם בסיועם של אגפי המשרד תחומים נוספים כגון: שיווק יחידות הדיור ביישובי המיעוטים, הנגשת המידע בשפה הערבית, עבור המגזר לרבות בתחומי תכנית מחיר למשתכן וקבלת סיוע בשכר דירה ביישובי המיעוטים.

אגף ניתוח כלכלי

מטרתו לתת כלים לחיזוק יכולת התכנון וקבלת ההחלטות של המשרד, הן לטווח הקצר הן לטווח הארוך במטרה לאפשר למשרד לממש את יעדיו. תפקידיו: סיוע במתן מענה לבעיות כלכליות-חברתיות בייחוד בנושאים הקשורים לפעילות הכוללת של ענף הבנייה ומדיניות המשרד. למשל: היקפי בנייה, מכירת דירות, מחירי דירות, מיסוי בענף, בעיות אשראי ומימון, מידע על בסיס יישובי, כוח אדם ותיעוש הבנייה.

אגף רכש, נכסים ולוגיסטיקה

אחראי לספק את המעטפת התפעולית והלוגיסטית לכלל יחידות המשרד ועובדיו. תפקידו המרכזי הוא לאפשר תפקוד מיטבי, רצוף ויעיל של היחידות השונות, הן בתנאי שגרה והן בעתות חירום, תוך שמירה על רמת שירות גבוהה ומקצועית לעובדי המשרד.

מינהל לסיוע בדיור

תפקידיו כוללים תכנון וקביעת מדיניות הסיוע, כולל ניתוח נתונים של הפונים ומממשי הסיוע, תכנון ובקרת תקציב, וביצוע מחקרים יישומיים על אוכלוסיות מטרה ותהליכים בתחום הדיור. המינהל קובע את הכללים והנהלים ליישום תכניות הסיוע ומנחה את נותני השירותים, הבנקים, והחברות המאכלסות בנוגע לזכאות ומימוש הסיוע. בנוסף, הוא אחראי להפעיל תכניות סיוע, כולל העברת תשלומים לזכאים, ורכישת דירות נ"ר עבור זכאים נכים. המינהל גם מבצע בקרה ופיקוח על מתן השירותים והסיוע, כדי להבטיח את ההתאמה בין ההנחיות למימושן בשטח.

מינהל ענייני הכפר

אחראי על הגדלת היצע הדיור בישובים הכפריים בפריפריה, הקמת יישובים חדשים במגזר הכפרי וכן הקמת יישובי הקבע למפוני גוש קטיף, על פי החלטות הממשלה. במסגרת זו, עוסק המינהל בפעולות תכנון סטטוטורי ומפורט, וכן מעניק סבסוד פיתוח ליחידות דיור באזורי עדיפות לאומית, בהתאם להחלטות הממשלה.

מחוזות

למשרד חמש מחוזות: צפון, חיפה, מרכז, ירושלים ודרום. המחוז הוא הזרוע המבצעת של המשרד באזור עליו הוא מופקד, בהתאם למדיניות והחלטות המתקבלות במשרד הראשי. המחוז בנוי מיחידות המקבילות בדרך כלל ליחידות ולאגפים של המשרד הראשי, פרט לכמה יחידות מנהליות במשרד הראשי המשרתות את המשרד כולו.

חברות ממשלתיות

למשרד הבינוי והשיכון תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

סמל	שם היחידה	תיאור
	רשות מקרקעי ישראל	רשות הממשלתית שמנהלת את קרקעות הלאום במדינת ישראל. מנהלת את מרבית הקרקעות שבשטחה של מדינת ישראל. ברשות ניתנים שירותים של העברת זכויות מגורים וזכויות קרקע, שינוי ייעוד מקרקעין ואישורי תוספות בנייה, חוזי חכירה ושכירת קרקע חקלאית.
	המרכז למיפוי ישראל	ממונה על מיפוי מדינת ישראל, מדידות פני כדור הארץ בשטחה של המדינה, וחלוקת הקרקע לצורך רישום מקרקעין. המרכז מפיק מפות ערים, מפות ימיות, אטלס ישראל, מפות נושאיות וצילומי אוויר.
	חלמיש	חברה ממשלתית - עירונית בבעלות משותפת של מדינת ישראל ועיריית תל אביב-יפו העוסקת בדיור ציבורי בעיר תל אביב-יפו עבור משרד הבינוי והשיכון ומשרד הקליטה ופרויקטיים עירוניים עבור עיריית תל אביב-יפו.
	הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית	מקדמת ומעודדת את הפעילות להתחדשות עירונית בכל רחבי הארץ.הרשות מובילה את תחום ההתחדשות ומסייעת במימון תכניות, בהקמת מינהלות עירונית, בהדרכה מקצועית לדיירים ובהסרת חסמים מבניים וחוקתיים.
	האגודה לתרבות הדיור	עמותה ישראלית שמטרתה טיפוח איכות החיים ושמירה על הרכוש המשותף בבתים משותפים.
	עמידר	חברת השיכון הלאומית. אמונה על ניהול ותחזוקת מאגר הדיור הציבורי,הוצאה לפועל של פרויקטים לאומים כגון חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, שיקום שכונות , ניהול נכסי רשות הפיתוח, יזום והוצאה לפעול של פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית ועוד.
	החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי	חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 1968 כדי לשקם את הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים ולפתחו כאתר לאומי, דתי, היסטורי ותרבותי
	דירה להשכיר	חברה ממשלתית המשמשת כזרוע הביצוע של ממשלת ישראל כגורם מתכלל, מתכנן ומבצע בתחום פרויקטים לדיור.
	ערים	חברה ממשלתית לפיתוח ותכנון קרקעות ותשתיות להקמת שכונות והרחבות מגורים חדשות בישראל. החברה פועלת בפריסה ארצית בהיקפים נרחבים, כזרוע ביצועית של המדינה, בהובלת משרד הבינוי והשיכון, ליישום החלטות הממשלה לפיתוח ובינוי.
	שקמונה	חברה ממשלתית-עירונית מנהלת עבור משרד הבינוי והשיכון את האכלוס והטיפול בדיור הציבורי באזור חיפה והקריות, ומנהלת בתי גיל זהב ברחבי הארץ.

שרי הבינוי והשיכון

שרי הבינוי והשיכון בממשלות ישראל

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תקופת כהונה		ממשלה
1		גיורא יוספטל (1912-1962)		מפא"י	2 בנובמבר 1961	23 באוגוסט 1962 נפטר בכהונתו	העשירית
2		יוסף אלמוגי (1910-1991)			30 באוקטובר 1962	23 במאי 1965
							האחת עשרה
							השתים עשרה
3		ראש הממשלה לוי אשכול (1895-1969)		המערך הראשון מפא"י	23 במאי 1965	12 בינואר 1966
4		מרדכי בנטוב (1900-1985)		מפ"ם לא כיהן בכנסת	12 בינואר 1966	15 בדצמבר 1969	השלוש עשרה
				המערך השני העבודה, לא ח"כ
							הארבע עשרה
5		זאב שרף (1906-1984)		המערך השני העבודה	15 בדצמבר 1969	10 במרץ 1974	החמש עשרה
6		יהושע רבינוביץ' (1911-1979)			10 במרץ 1974	3 ביוני 1974	השש עשרה
7		אברהם עופר (1922-1977)			3 ביוני 1974	3 בינואר 1977 התאבד בכהונתו	השבע עשרה
8		שלמה רוזן (1905-1985)		המערך השני מפ"ם, לא ח"כ	18 בינואר 1977	20 ביוני 1977
משרד הבינוי והשיכון
9		גדעון פת (1933-2020)		הליכוד המפלגה הליברלית	20 ביוני 1977	15 בינואר 1979	השמונה עשרה
10		דוד לוי (1937-2024)		הליכוד חרות	15 בינואר 1979	11 ביוני 1990
							התשע עשרה
							העשרים
							העשרים ואחת
							העשרים ושתיים
				הליכוד			העשרים ושלוש
11		אריאל שרון (1928-2014)			11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	העשרים וארבע
12		בנימין בן אליעזר (1936-2016)		העבודה	13 ביולי 1992	18 ביוני 1996	העשרים וחמש
							העשרים ושש
13		ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949-)		הליכוד-גשר-צומת הליכוד	18 ביוני 1996	6 ביולי 1999	העשרים ושבע
14		יצחק לוי (1947-)		מפד"ל	6 ביולי 1999	12 ביולי 2000	העשרים ושמונה
(12)		בנימין בן אליעזר (1936-2016)		ישראל אחת העבודה	11 באוקטובר 2000	7 במרץ 2001
15		סגן רה"מ נתן שרנסקי (1948)		ישראל בעליה	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003	העשרים ותשע
(11)		ראש הממשלה אריאל שרון (2014-1928)		הליכוד	28 בפברואר 2003	3 במרץ 2003	השלושים
16		אפרים איתם (1952-)		מפד"ל	3 במרץ 2003	10 ביוני 2004
17		ציפי לבני (1958-)		הליכוד	31 באוגוסט 2004	10 בינואר 2005
18		יצחק הרצוג (1960-)		עבודה-מימד העבודה	10 בינואר 2005	23 בנובמבר 2005
19		זאב בוים (1943-2011)		קדימה	18 בינואר 2006	4 במאי 2006
20		מאיר שטרית (1948-)			4 במאי 2006	4 ביולי 2007	השלושים ואחת
(19)		זאב בוים (1943-2011)			4 ביולי 2007	31 במרץ 2009
21		אריאל אטיאס (1970-)		ש"ס	31 במרץ 2009	18 במרץ 2013	השלושים ושתיים
משרד הבינוי
22		אורי אריאל (1952-)		הבית היהודי האיחוד הלאומי	18 במרץ 2013	14 במאי 2015	השלושים ושלוש
משרד הבינוי והשיכון
23		יואב גלנט (1958-)		כולנו	14 במאי 2015	2 בינואר 2019	השלושים וארבע
מילוי מקום על-ידי השר משה כחלון					2 בינואר 2019	9 בינואר 2019
24		יפעת שאשא-ביטון (1973-)		כולנו	9 בינואר 2019	17 במאי 2020
				הליכוד כולנו
25		יעקב ליצמן (1948-)		יהדות התורה אגודת ישראל	17 במאי 2020	15 בספטמבר 2020	השלושים וחמש
26		יצחק כהן (1951-)		ש"ס	14 באוקטובר 2020	15 בנובמבר 2020
(25)		יעקב ליצמן (1948-)		יהדות התורה אגודת ישראל	18 בנובמבר 2020	13 ביוני 2021
27		זאב אלקין (1971-)		תקווה חדשה	13 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	השלושים ושש
28		יצחק גולדקנופף (1950-)		יהדות התורה אגודת ישראל	29 בדצמבר 2022	מכהן	השלושים ושבע

סגני שר במשרד

תמונה	שם (תקופת חיים)	סיעה		סגן לשר	תחילת הכהונה	סוף הכהונה	ממשלה
	משה קצב (1945–)		הליכוד חרות	דוד לוי	11 באוגוסט 1981	13 בספטמבר 1984	הממשלה התשע עשרה
							הממשלה העשרים
	אברהם רביץ (1934–2009)		דגל התורה	אריאל שרון	25 ביוני 1990	13 ביולי 1992	הממשלה העשרים וארבע
	רן כהן (1938–)		מרצ רצ	בנימין בן אליעזר	4 באוגוסט 1992	31 בדצמבר 1992	הממשלה העשרים וחמש
	אריה גמליאל (1951–2021)		ש"ס		29 ביולי 1992	9 בספטמבר 1993
	אלי בן-מנחם (1947–)		העבודה		8 באפריל 1993	18 ביוני 1996	הממשלה העשרים וחמש והממשלה העשרים ושש
	אלכס גולדפרב (1947–)		יעוד		2 בינואר 1995	18 ביוני 1996
			עתיד
	מאיר פרוש (1955–)		יהדות התורה אגודת ישראל	בנימין נתניהו	24 ביוני 1996	6 ביולי 1999	הממשלה העשרים ושבע
				נתן שרנסקי	4 ביוני 2001	28 בפברואר 2003	הממשלה העשרים ותשע
	אלי בן-מנחם (1947–)		עבודה-מימד העבודה	יצחק הרצוג	11 בינואר 2005	23 בנובמבר 2005	הממשלה השלושים
	ז'קי לוי (1960–)		הליכוד	יואב גלנט	15 ביולי 2015	18 בנובמבר 2018	הממשלה השלושים וארבע

מנכ"לי המשרד

מספר	דיוקן	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
1		דוד טנה	1961	1969
2		יוסף שרון	1970	1974
3		דוד וינשל	1974	1977
4		שלמה אבני	1977	1979
5		אשר וינר	1979	1985
6		אלי נטף	1985	1986
7		ששון שילה	1986	1986
8		עמוס אונגר	1987	1990
9		עמיקם אורן	1990	1991
10		אריה בר	1991	1992
11		אריה מזרחי	1992	1995
12		עמוס רודין	1995	1996
13		מאיר שלמה גרינברג	1996	1999
14		שלמה בן אליהו	1999	2001
15		אבי מעוז	2001	2004
16		שמואל אבואב	2005	2006
(10)		אריה בר	2006	2007
17		חיים פיאלקוף	2007	2009
18		מרדכי מרדכי	2009	2013
(14)		שלמה בן אליהו	2013	2015
19		אשל ארמוני	2015	2017
20		חגי רזניק	2017	2018
21		בני דרייפוס	2019	2020
22		יאיר פינס	2020	2021
23		אביעד פרידמן	2021	2023
24		יהודה מורגנשטרן	2023	מכהן

ראו גם

• דיני פניות ציבור בנושאי מקרקעין, בינוי ושיכון במשרדי מדינת ישראל
• הזכות לדיור
• מחאות דיור בישראל
• עמידר
• פרויקט שיקום שכונות
• האגודה לתרבות הדיור

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משרד הבינוי והשיכון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד הבינוי והשיכון
• תקציב משרד השיכון והבינוי באתר מפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
• ישראל, משרד הבינוי והשיכון, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. יישובי עמק חפר תובעים תוספת קרקע, על המשמר, 24 באוגוסט 1948
   פגישות עם הקריה, דבר, 31 בדצמבר 1948
2. שינויים בחלוקת התיקים, הַבֹּקֶר, 28 בינואר 1949
3. חלוקת התיקים למפ"ם, הצופה, 3 במרץ 1949
4. טרם הושלמה העברת משרדי הממשלה ומחלקותיה, על המשמר, 28 במרץ 1949
5. בן גוריון סירב להתחייב, קול העם, 8 במרץ 1949
6. רוב יחידות הדיור שב"תכנית" יוקמו בהתישבות החקלאית, חרות, 15 בנובמבר 1949
7. מינויים במשרד העבודה והביטוח העממי, הארץ, 8 בנובמבר 1949
   מי ינהל את מו"מ השילומים, מעריב, 17 במרץ 1952
   יעקב אביאל, הסמינריון לתיכנון ולבינוי, הארץ, 22 במרץ 1953
8. מנהלה חדשה של מחלקת הקליטה של הסוכנות, הצופה, 1 במאי 1953
9. נפתלי לביא, ׳מינהל השיכון׳ יופעל באפריל, הארץ, 29 בינואר 1961
10. יוקם מינהל עליון לשיכון, דבר, 24 בנובמבר 1960
11. יוספטל על סמכויות משרד השיכון, דבר, 23 בפברואר 1961
12. מונה ראש מינהל השיכון, הארץ, 3 באפריל 1961
13. טנה: בתים להשכרה לא ימשכו השקעות הון פרטיות, למרחב, 6 באפריל 1961
14. ממשלת הקואליציה החדשה אושרה על ידי הכנסת, דבר, 3 בנובמבר 1961
15. משרד נוסף לשיכון; אושרו 3 סגני שרים, על המשמר, 6 בנובמבר 1961
16. החלטה מם 1 של הממשלה: הקמת משרד השיכון, הַבֹּקֶר, 6 בנובמבר 1961
17. אלמוגי תובע הפיכת מינהל השיכון למשרד ממשלתי, הארץ, 4 באוקטובר 1962
18. שר האוצר מודה: מספר המשרדים מוגזם ומנופח לצרכים קואליציוניים, חרות, 16 בפברואר 1964
19. הייעול יביא רוויזיה במבנה הממשלה, הצופה, 19 ביולי 1966
20. אלמוגי: דרוש מבנה חדש של המשרדים, דבר, 4 באפריל 1972
    אלמוגי: אציע משרדים לבינוי ולרווחה סוציאלית, דבר, 24 באפריל 1973
    שרים מצדדים בצמצום מספר משרדי הממשלה, על המשמר, 17 במרץ 1974
21. משרד ממשלתי לכינוי, אשד יטפל כשאלות הקרקע, התכנון והבניה ובקביעת עדיפויות בבנייה, דבר, 12 ביולי 1972
22. תפישה ליברלית, על המשמר, 24 בנובמבר 1972
    י. שערי: דרוש שינוי במבנה הממשל, דבר, 12 באוגוסט 1973
23. שר השיכון הבטיח: 58 אלף יחידות דיור, מעריב, 16 במאי 1973
24. 764 דירות במגדל־העמק נפגעו במלחמה מטילי־פרוג, על המשמר, 7 במרץ 1974
25. אברהם קושניר, מבנה חדש לממשלה חדשה, דבר, 18 באפריל 1974
    א. אפרת תובע להקים משרד לבינוי, על המשמר, 27 ביוני 1974
    יו״ר האינג׳ינרים: יש להקים משרד ממשלתי לבינוי, על המשמר, 9 ביולי 1974
    סיעת המערך תדון בהצעה להקים משרד לבינוי, על המשמר, 17 ביולי 1974
26. הרקע הפסיכולוגי למישטר של צנע, על המשמר, 3 באוקטובר 1975
27. הצו – תעסוקה מלאה, על המשמר, 21 בנובמבר 1975
    יוסי ביילין, הפטנט שיפתור הכל, דבר, 25 בנובמבר 1975
    יהושע תדמור, לארגן מחדש משרדי הממשלה, דבר, 21 בנובמבר 1975
28. צעד קדימה, צעד אחורה, מעריב, 13 במרץ 1975
29. משה מייזלס, ל"ע מוכנה להישאר בקואליציה אם יובטח חופש בחירה בקופ"ח, מעריב, 28 בנובמבר 1976
30. דוד ליפקין, בקשו לצמצם שרים והרבו סגני שרים, דבר, 8 ביוני 1977
31. הכנסת אישרה הודעת רה"מ על הריאורגניזציה בממשלה, דבר, 29 ביוני 1977
32. שטרן בראש מועצה מיעצת לשר הבינוי, דבר, 29 ביולי 1977
33. משרד השיכון רוצה האחריות לבנייה בטחונית, דבר, 5 בדצמבר 1977
34. אריאל ויינשטיין, המשכנתא שנפלה בין הכסאות, מעריב, 22 ביולי 1977
35. רז סמולסקי, זה הפתרון למחירי הדירות? לא עוד משרד השיכון והבינוי - אלא משרד הבינוי, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2014
36. שינוי שם משרד הבינוי ל"משרד הבינוי והשיכון", החלטת ממשלה 489 מתאריך 20 באוגוסט 2015.
37. אברהם פריינד, השר גולדקנופף: "המקלטים בצפון כבר נמצאים בהליך מתקדם של שיפוץ", באתר בחדרי חרדים, 22 באוקטובר 2023
38. איתמר אייכנר, 7,000 עובדים זרים עזבו, ישראל מציעה מענקים למי שיישאר בחקלאות, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
39. עופר פטרסבורג‏, העובדים הזרים נוטשים: מה יהיה על ענף הבניה ביום שאחרי המלחמה?, באתר וואלה, 15 באוקטובר 2023
40. דותן לוי, הקבלנים מאיימים בייצוגיות נגד העיריות שמסרבות להחזיר אתרי בנייה לפעילות, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2023
41. משרד העבודה לירושלים, דבר, 3 במאי 1950
42. הודעות לציבור, דבר, 8 בנובמבר 1957
43. יוספטל יקיים 2 משרדים נוספים, מעריב, 6 בנובמבר 1961
44. התנכרות ללב העם היהודי, מעריב, 14 בנובמבר 1961
45. אהוד גוט, הושלמה העברת משרד השיכון לבירה, מעריב, 16 בדצמבר 1970
46. ש. מ. טיסר, שיכון ותכנון, הצופה, 8 בפברואר 1961
47. האדריכלים אינם מרוצים מהקמתו של מינהל השיכון, הארץ, 5 בפברואר 1961
48. מדיניות קרקעית לאומית - צורר דחוף, למרחב, 3 במרץ 1965