שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ממשלת ישראל העשרים ושלוש
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הממשלה העשרים ושלוש הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-12 והושבעה בכנסת ב-22 בדצמבר 1988 (י"ד בטבת ה'תשמ"ט). היא הופלה בכנסת בהצבעת אי אמון ב-15 במרץ 1990 (י"ח באדר ה'תש"ן), בעקבות "התרגיל המסריח", והמשיכה לכהן כממשלת מעבר עד לכינון ממשלה חדשה ב-11 ביוני 1990 (י"ח בסיון ה'תש"ן).
Remove ads

Remove ads
סיעות הכנסת השתים עשרה
סכם
פרספקטיבה
תוצאות הבחירות לכנסת השתים עשרה
גושים פוליטיים בכנסת
בתום הבחירות לכנסת השתים עשרה הסתמנו בכנסת הגושים פוליטיים הבאים:
- גוש השמאל: המערך, ר"צ, מפ"ם, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, מד"ע. סה"כ: 53 מנדטים.
- גוש הימין: הליכוד, התחייה, צומת, מולדת. סה"כ: 47 מנדטים.
- גוש החרדים והדת"ל: ש"ס, אגו"י, המפד"ל, דגל התורה. סה"כ: 18 מנדטים.
- גוש המרכז: שינוי. סה"כ: 2 מנדטים.
- גוש ימין-חרדים: הליכוד, התחייה, צומת, מולדת, ש"ס, אגו"י, דגל התורה, המפד"ל (סה"כ: 65 מנדטים).
- גוש שמאל-מרכז: המערך, ר"צ, מפ"ם, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, מד"ע, שינוי (סה"כ: 55 מנדטים).
Remove ads
הקמת הממשלה
הנשיא, חיים הרצוג, הטיל על יצחק שמיר את הרכבת הממשלה. שמיר היה יכול להרכיב ממשלה ברוב של 65 ח"כים, בתמיכת החרדים והימין, אך לא חש בנוח בהרכבת ממשלה כזו, והעדיף להרכיב ממשלה בקואליציה עם המערך. אחרי משא ומתן ארוך הוסכם כי תוקם ממשלת אחדות לאומית ללא רוטציה, בה תמכו 95 חברי כנסת. יצחק נבון, שמונה לשר החינוך והתרבות מטעם המערך, קיבל גם את תפקיד סגן ראש הממשלה ושמעון פרס מונה לתפקיד שר האוצר וממלא מקום ראש הממשלה.
עקב אופן הרכבת הממשלה, נוצרה מערכת בלמים ואיזונים לכוחן של שתי המפלגות. תיקי האוצר והחקלאות, תיקים כלכליים, היו בידי המערך, אך שאר התיקים הכלכליים היו בידי הליכוד. תיקי החינוך והבריאות, תיקים חברתיים, היו בידי המערך, אך תיק העבודה והרווחה - התיק החברתי החשוב ביותר - היה בידי הליכוד. תיקי הפנים והדתות לא היו בידי המערך ולא בידי הליכוד.
Remove ads
ציוני דרך ומדיניות
סכם
פרספקטיבה
בממשלה היו מחלוקות רבות הן בנושאי דת ומדינה, הן במדיניות הביטחונית והן בסוגיות הכלכלה והרווחה. המערך תמך ביוזמות הידברות עם הפלסטינים, בכלכלה סוציאליסטית, בפירוק ההתנחלויות ונחשב חילוני יותר. לעומתו, הליכוד סירב להידברות, תמך בכלכלה קפיטליסטית-ליברלית, יישוב יש"ע ונחשב מסורתי יותר. ש"ס והמפד"ל תמכו כל אחת במדיניות כלכלית ומדינית שונה, אך היו נחושות בטיפוח הישיבות והתרבות התורנית.
אירועים שאירעו בסמוך לכהונת הממשלה
מספר אירועים אירעו בסמוך לכהונת הממשלה ולא בעת כהונתה, אך השפיעו עליה ועל עבודתה:
- 19 בספטמבר 1988 - שוגר הלוויין הישראלי הראשון, אופק 1, באמצעות טיל שביט.
- 15 בנובמבר 1988 - המועצה הלאומית הפלסטינית הכריזה באלג'יר על מדינה פלסטינית עצמאית.
- 7 בדצמבר 1988 - יאסר ערפאת, מנהיג תנועת אש"ף, הכריז בפומבי על הכרה במדינת ישראל. בעקבות הודעה זו הפשירה ארצות הברית את יחסיה עם ארגון אש"ף, ונפתח שלב התיווך האמריקני בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
- 13 בדצמבר 1988 - יאסר ערפאת נאם בעצרת מיוחדת של האומות המאוחדות שהתכנסה בז'נבה, סימן נוסף של הכרה בינלאומית באש"ף. ישראל, מצידה, המשיכה לא להכיר באש"ף כנציג העם הפלסטיני.
אירועים מרכזיים בכהונת הממשלה
- לאורך כל כהונת הממשלה נמשכה האינתיפאדה הראשונה, שהתחילה בשלהי שנת 1987. מקרים כמו דרדור אוטובוס קו 405 מתל אביב לירושלים ורציחתם של 16 מנוסעי האוטובוס וכן פיגוע ירי בשומרון (שלמעשה אירע יום לפני הבחירות אך השפיע על תוצאותיהן ועל הציבור במידה ניכרת) ערערו את תחושת הביטחון העצמי. הממשלה ניסתה להתמודד עם המצב בעיקר באמצעים ביטחוניים.
- בשנת 1988 ניתנו לראשונה הרשאות לחברות כבלים. כל החברות היו אזוריות ולא יכלו להתאגד (עד יצירת HOT בסוף שנות ה-90). ערוץ שתיים החל בשידורים ניסיוניים.
ניהול העניינים המדיניים
ישראל סירבה למשא ומתן עם אש"ף, ועל פי החוק אותם הימים נאסרה אף הידברות יחידים עם אש"ף או עם חבריו. ב-15 במאי 1989 הכריזה הממשלה על יוזמת שלום, שכללה עריכת בחירות לפלסטינים ביש"ע ותחילת שיחות עם הפלסטינים מהשטחים, כל זאת ללא הכרה בהנהגת אש"ף שישבה מחוץ לשטחים. האינתיפאדה ופעילויות הטרור נמשכו. מצדו השני של המתרס, הצד היהודי הקיצוני גם החל בפעולות ובהפגנות. כמו כן נמשכה המחלוקת בין חלקי הקואליציה בנושא ההתנחלויות. ב-31 בדצמבר 1989 פיטר רה"מ שמיר את השר עזר ויצמן לאחר שנתגלה כי ניהל שיחות עם אנשי אש"ף מה שכאמור היה אסור אז בחוק. הפיטורים חוללו משבר קואליציוני שאיים על המשך כהונת הממשלה. רגע לפני שהפיטורים נכנסו לתוקף הושגה פשרה לפיה ויצמן נותר בממשלה אך הוצא מהקבינט המדיני והממשלה החזיקה מעמד עד שנפלה ב"תרגיל המסריח"(להלן).
מדיניות כלכלית
הפלת הממשלה
ערך מורחב – התרגיל המסריח
במהלך שנת 1990, שנה וחצי אחרי הקמת הממשלה, שלח שר האוצר פרס את סגנו יוסי ביילין לשיחות חשאיות עם החרדים במטרה להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון ולהרכיב ממשלת שמאל-חרדים. כמו כן, פרס דאג לניהול שיחות חשאיות עם הערבים ושאר סיעות השמאל שיתמכו בממשלתו. אחרי שהחרדים הסכימו סופית, הגישה סיעת המערך הצבעת אי אמון בממשלה. בעקבות זאת, פיטר יצחק שמיר את שמעון פרס מהממשלה ושאר שרי מפלגת העבודה התפטרו מהממשלה. ב-15 במרץ 1990 נפלה הממשלה בהצבעת אי אמון.
Remove ads
סיעות הקואליציה
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
Remove ads
הרכב הממשלה
סכם
פרספקטיבה
הממשלה מנתה עם כינונה 26 שרים: 11 מהליכוד, 11 מהמערך, 2 מש"ס ו-2 מהמפד"ל. בפברואר 1990 התפטר אריאל שרון ובמקומו מונה דוד מגן. ב-15 במרץ 1990, בעקבות התרגיל המסריח, פוטר שמעון פרס ועשרת שרי המערך האחרים התפטרו, ובממשלה שכיהנה כממשלת מעבר נותרו 15 שרים.
מבין 27 האנשים שכיהנו כשרים בממשלה, 19 כיהנו בעבר בממשלה (שמיר, פרס, לוי, נבון, רבין, ארנס, בר-לב, המר, ויצמן, יעקבי, מודעי, נסים, שרון, פת, פרץ, גור, קצב, שחל, צור) ו-8 שרים כיהנו לראשונה בממשלה כלשהי (אדרי, דרעי, מילוא, מרידור, כ"ץ-עוז, אולמרט, מגן, שאקי)
הליכוד | המערך | ש"ס | אגודת ישראל | מפד"ל | |||||
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה |
חילופי שרים
Remove ads
קישורים חיצוניים
- ממשלת ישראל העשרים ושלוש באתר משרד ראש הממשלה
- ממשלת ישראל העשרים ושלוש באתר הכנסת
- גזירי עיתונות מימי הקמת ממשלת ישראל העשרים ושלוש, טל שניידר ושביט בן ארי, טוויטר.
הקודם: ממשלת ישראל העשרים ושתיים 1986–1988 |
ממשלת ישראל העשרים ושלוש 22 בדצמבר 1988 – 11 ביוני 1990 |
הבא: ממשלת ישראל העשרים וארבע 1990–1992 |
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads