Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, חוק שהתקבל בכנסת בשנת 2002, ואיפשר המשך דחיית גיוס בחורי ישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. החוק נודע בשם "חוק טל" על שם השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש ועדה ציבורית שנשאה כמקובל את שמו, שהמליצה על חקיקתו. לחוק ניתן תוקף לחמש שנים, ותוקף זה הוארך בחמש שנים נוספות, עד לשנת 2012, אז פסק בג"ץ שהחוק אינו חוקתי ובכך מנע את הארכת תוקפו על ידי הכנסת.
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 1 באוגוסט 2002 |
| תאריך חקיקה עברי | כ"ג באב תשס"ב |
| גוף מחוקק | הכנסת החמש עשרה |
| תומכים | 54 |
| מתנגדים | 41 |
| נמנעים | 5 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 1862, עמ' 521 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד הביטחון |
| נוסח מלא | החוק המלא |
| תאריך פקיעה | 1 באוגוסט 2012 |
  | |
ועדת טל היא ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס צבי טל שמונתה ב-22 באוגוסט 1999 על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק. הוועדה עסקה בסוגיית גיוס בני ישיבות והדיחוי משירות בצה"ל הניתן להם, מתוקף הסדר תורתו אומנותו.
חברי הוועדה: עו"ד יצחק הרצוג - מזכיר הממשלה, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, הרב אשר טננבוים – מזכיר ועד הישיבות, אלוף (מיל') משה נתיב – ראש אכ"א לשעבר, ניצב (בדימוס) ישראל סדן – ראש עיריית חדרה ולשעבר מפקד מג"ב, מרדכי קרליץ – ראש עיריית בני ברק, חיים ישראלי – עוזר שר הביטחון והמשנה למנכ"ל המשרד, עו"ד רחל סטוביצקי – המשנה ליועצת המשפטית למערכת הביטחון ועו"ד יהושע שופמן – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה). מזכיר הוועדה היה עו"ד אייל נון.
הוועדה מונתה לאחר שבג"ץ קבע כי אין בסמכות שר הביטחון לקבוע הסדר דחיית שירות גורף לבני ישיבות ללא הסמכה בחקיקה ראשית ("בג"ץ רובינשטיין")[1]. בית המשפט העניק ארכה לממשלה על מנת לקבוע ולעגן בחוק הסדר מתן דחיית שירות לבני ישיבות, ולשם כך הקים ברק את ועדת טל. עוד קודם לכן עסקו בנושא ועדת הכהן וועדת ישראלי.
בשנת 1974 רק 2.4% משנתון הגיוס היו תחת הסדר "תורתו אומנותו". מספר זה הגיע ל-9.2% בשנת 1999 ול-14% בשנת 2007. בשנת 1999 היו 30,414 שוהים בהסדר תורתם אומנותם עד לגיל הפטור מגיוס, רובם הגדול חרדים, ואילו בשנת 2005 נמצאו 41,450 איש במסגרת הסדר זה. על פי מחקר של משרד התמ"ת היו בשנת 2010 62,700 בני אדם שגיוסם נדחה מתוקף הסדר תורתו אומנותו[2]. כדי להיכלל בהסדר תורתו אומנותו על המבקש להיכלל להסדר להתחייב להקדיש את זמנו ללימוד ולא לעסוק בעבודה שמקובל לתת בגינה תמורה. משרד האוצר הציג נתונים המצביעים על עלייה מהירה במספר האברכים והשוהים תחת הסדר תורתו אומנותו. לפי נתונים אלו מספר התלמידים גדל בהיקף של 237% בין השנים 1985–1998, מספר האברכים גדל באותו פרק זמן בשיעור של 354%. על רקע גידול מואץ זה במגזר החרדי, הוקמה ועדת טל.
מטרות הוועדה, כפי שנכתבו בכתב מינויה, היו:
מטרות שהוועדה שמה לפניה תוך פרשנות של כתב מינויה:
הוועדה הוקמה על פי ההסכם הקואליציוני בין יהדות התורה ואהוד ברק. עם זאת בשל הסעיף שבו נקבע כי הוועדה תבחן גם הקמת מסלולים צבאיים לחרדים, התעוררו חילוקי דעות בין הרבנים הליטאיים על שיתוף הפעולה עימה. את הציבור החרדי ייצגו בוועדה אשר טננבוים, מרדכי קרליץ ויעקב ויינרוט. הרב שטינמן הוביל את העמדה התומכת בהשתתפות בוועדה. לפי מקורב לרב אלישיב, הרב אלישיב היה מתואם בנושא עם הרב שטינמן[3]. במהלך עבודתם ביקרו חברי הוועדה בבתיהם של הרב שטינמן והרב וואזנר, שביקשו להמשיך את מתן הדיחוי לבני ישיבות. הרב וואזנר אמר לחברי הוועדה כי "אלה שאינם לומדים אין 'תורתם אומנותם' ורק הם אינם פטורים משירות". חברי הוועדה ביקרו גם בישיבת מיר ובישיבת פורת יוסף, שם שוחחו עם הרב שלום כהן[4]. הרב ברוך מרדכי אזרחי הופיע בפני הוועדה בשליחות הרב אלישיב ואמר בין היתר: ”אנו, הלומדים בישיבות חשים שאנו מחזיקים ומקימים את תורת ישראל ואת עם ישראל. אנו מכבדים ואוהבים את הצבא אך הצבא נועד לשעת מצוקה בעוד התורה איננה מיועדת לשעת מצוקה אלא לכל עת והיא המחיה את עם ישראל”[4]. בשנת תש"ס (2000), עם פרסום מסקנות הוועדה, שיגר הרב שטינמן מכתב תמיכה למרדכי קרליץ ובו כתב: ”באתי בדברים אלה להודות לך על המאמצים הגדולים אשר עשית למען שכל בחור ישיבה יוכל ללמוד תורה כל זמן שירצה בלי שום הגבלה”. עשרים וחמישה רבנים, בהם הרב נסים קרליץ, הרב גרשון אדלשטיין, הרב ברוך דב פוברסקי, הרב משה מרדכי פרבשטין והרב דוד כהן צירפו את חתימתם למכתב[5].
לעומת זאת, קבוצה אחרת של רבנים הביעה התנגדות נחרצת לשיתוף פעולה עם הוועדה, בהם הרבנים מיכל יהודה ליפקוביץ, משה שמואל שפירא, שמואל אוירבך, יחיאל מיכל פיינשטיין ומשולם דוד הלוי סולובייצ'יק. בשנת תש"ס (2000) פרסמו שישה מחברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה כרוז נגד כוונת ועדת טל לבצע שינויים בהסדר גיוס בני הישיבות, ובו נכתב: ”אין לעשות כל שינוי אפילו כל שהוא ממה שהיה, ולבל יעיזו גורמים מבחוץ להכתיב דרכו וצורתו של עולם התורה, שכל רצונם להמעיט הלומדים... ובל יפחידונו באיומים שמחויבים אנו לקבל הצעותיהם ומזימותיהם, כי לא מפיהם אנו חיים, כי אם מהבטחת הבורא שלא תשתכח תורה מישראל”. בנוסף לרבנים ליפקוביץ, שפירא ואוירבך, חתמו על הכרוז הרבנים אברהם יעקב זלזניק, זלמן רוטברג וחיים פינחס שיינברג. מספר שבועות לאחר מכן פורסם גילוי דעת על ידי עשרים ראשי ישיבות, בהם שני חברים נוספים במועצת גדולי התורה של דגל התורה, הרב ברוך רוזנברג והרב יצחק שיינר[6], ובו הם מצטרפים להתנגדות לשינויים כלשהם בהסדרי הגיוס של בני הישיבות[7].
בהוראת רבנים נמנע חבר הוועדה הרב טננבוים מלחתום על החלטותיה, במקום זאת צירף "חוות דעת יחיד" ובה דרש שלא לבצע שום שינוי מההסדר שהיה קיים מאז קום המדינה. הוא אף סירב להשתתף בדיוני ועדת כץ שהכינה את החוק להצבעה בכנסת[8], בניגוד לחברי הכנסת משה גפני ואברהם רביץ שהשתתפו בדיונים בהוראת הרב שטיינמן והרב אלישיב[9]. על רקע החלטות הוועדה נתגלעו חילוקי דעות בין הרב משה שמואל שפירא לבין הרב שטיינמן. הרב שפירא שלח אליו מכתב שבו ביקש ממנו לסרב לכל הצעת פשרה. ביולי 2002, ערב ההצבעה בכנסת על חוק טל, פרש הרב שפירא מחברותו במועצת גדולי התורה של דגל התורה, בנימוק שאינו יכול לקחת אחריות על הנעשה בתחום זה על ידי נציגי המפלגה.
בדצמבר 2022, במהלך המשא ומתן הקואליציוני להקמת הממשלה, פורסם מכתבו של הרב מאיר צבי ברגמן חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, וחתנו של המנהיג החרדי הרב שך, ובו דרישה לחוקק מחדש את חוק טל בצמוד לפסקת התגברות על פסיקת בג"ץ. במכתב נאמר כי הוא "סומך על השלוחים (חברי הכנסת של יהדות התורה) כי יעמדו על העניין בכל עוז".[10]
באפריל 2000 הוגש דו"ח הוועדה, וב-23 ביולי 2002 אושר בכנסת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002[11], ברוב של 51 מול 41. החוק, שנודע בשם "חוק טל", איפשר המשך מתן דחיית גיוס לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו.
החוק קבע ששר הביטחון ידחה את מועד ההתייצבות של מיועד לשירות ביטחון לרישום, לבדיקות רפואיות או לשירות ביטחון, בתנאים הבאים:
החוק קבע שדחיית השירות תינתן למשך שנה אחת לכל היותר, ואחריה יהיה צורך לחדשה, ושהיא מותנית בהמשך התקיימותם של התנאים. החוק נתן סמכות לשר הביטחון שלא לדחות את מועד ההתייצבות, אם שוכנע שצורכי הביטחון של מדינת ישראל אינם מאפשרים זאת, אך השר לא עשה שימוש בסמכות זו. דחיית השירות הפכה בפועל לפטור משירות כאשר תלמיד הישיבה הגיע לגיל מבוגר מספיק, על פי חוק שירות ביטחון ומדיניות הגיוס.
בכך עוגן בחקיקה הנוהל שהופעל קודם לכן מתוקף צווים של שר הביטחון. החוק הנהיג שתי אפשרויות חדשות, וקבע ששתיהן יהיו זמינות רק לתלמידי ישיבות שנדחה שירותם ארבע שנים לפחות ומלאו להם 22 שנה:
החוק גם הסדיר את מעמד ישיבות ההסדר.
החוק פורסם ב"רשומות" ב-1 באוגוסט 2002, ותוקפו נקבע לחמש שנים מיום פרסומו. נקבע שניתן להאריכו לתקופות נוספות, שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.
ביולי 2005, שלוש שנים אחר החלת החוק, הודתה המדינה בתגובה לעתירה לבג"ץ כי חוק טל נכשל בעניין שינוי הסדרי הגיוס אצל החרדים. רק עשרות בודדות של חרדים התגייסו בעקבותיו לצה"ל. השופט צבי טל הגיב באומרו שהמדינה לא עשתה דבר לממש את החוק. גם נציגי המדינה הודו שהצעות שתוכננו לצאת לפועל, בעיקר אפשרות להחלפת שירות צבאי בשירות אזרחי עבור חרדים שירצו בכך, לא יושמו[12]. שרת המשפטים מנתה את מחדלי יישום חוק טל במכתב לראש הממשלה[13].
ב־11 במאי 2006 פסק בג"ץ בדעת רוב (הנשיא אהרן ברק והשופטים דורית ביניש, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי, מרים נאור, סלים ג'ובראן ואסתר חיות) שהחוק הולם אומנם את ערכיה של מדינת ישראל ונחקק לתכלית ראויה, שכוללת עיגון בחוק של הסדר דחיית שירות לתלמידי ישיבות, וכן שיפור ההסדר הזה (לעומת המצב שקדם לחקיקת החוק), הגדלת השוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי והגברת השתתפות הגברים בני הציבור החרדי במעגל העבודה, וכל זאת בהדרגה וללא כפייה. מאידך, נקבע שנכון לאותה עת החוק פוגע באופן בלתי מידתי בכבוד האדם של המשרתים בצה"ל, בשל פגיעתו בזכותם לשוויון. החוק אינו עומד במבחן המשנה הראשון של המידתיות, "מבחן הקשר הרציונלי" בין האמצעי שנבחר לבין תכלית החוק, שכן הוא לא קידם בפועל את השוויון בנטל השירות ולא עזר לשלב גברים חרדים במשק העבודה, מלבד באופן שולי וזניח. עם זאת, נקבע שלא ניתן להגיע למסקנות סופיות ביחס למידתיות החוק כבר באותה עת, כיוון שמדובר בשאלה חברתית סבוכה ויש לתת הזדמנות לחוק להשיג את מטרותיו. עדיין לא ניתן לקבוע האם הבעיה בהשגת מטרות החוק נובעת מפגם "גנטי" בהסדרים הכלולים בו, או מתקלה מנהלית. לכן הוחלט לקבוע בשלב זה שהחוק אינו בלתי חוקתי (אם כי הוא עלול בעתיד להפוך לבלתי חוקתי, אם לא ייושם כהלכה), ולדחות את העתירות.
בדעת יחיד היה השופט אשר גרוניס, שהצטרף לדחיית העתירות, בנימוק כי בית המשפט העליון אינו צריך לבטל חוק בגלל הפגיעה בזכויות האדם של הרוב, שכן הרוב הוא שנתן זכות יתר למיעוט. לפי עמדתו, הצידוק לביקורת שיפוטית על תוקפו של חוק קיים רק במקרה של פגיעה בזכויות האדם של המיעוט על ידי הרוב. בדעת מיעוט היה השופט מישאל חשין אשר קבע כי החוק פסול מיסודו וסותר כליל את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית[14].
ב־18 ביולי 2007 החליטה הכנסת על הארכת תוקפו של חוק טל ב-5 שנים נוספות[15].
ב־21 בפברואר 2012 פסק בג"ץ בדעת רוב שהחוק אינו חוקתי. 6 שופטים (הנשיאה דורית ביניש והשופטים מרים נאור, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל) קבעו, כמו בפסק הדין משנת 2006, שחוק טל פוגע בכבוד האדם של המשרתים בצה"ל, אך הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונחקק לתכלית ראויה. לפי פסק הדין, כעת ניתן לקבוע שהוא אינו עומד במבחן המשנה הראשון של המידתיות, "מבחן הקשר הרציונלי" בין האמצעי שנבחר לבין התכלית הראויה. נקבע ש"קיימים בחוק חסמים אינהרנטיים המשפיעים השפעה ניכרת על האפשרות ליישמו, עד כדי פגיעה ביכולת להגשים את תכליותיו". נקבע שמספר תלמידי הישיבות המתגייסים לצבא הוא נמוך ושמנגנון "שנת ההכרעה" נכשל. החוק אינו קובע אמות מידה או יעדים לביצועו והרשות המבצעת יכולה לבחור כרצונה האם וכיצד לקדמו. שני מאפיינים בולטים בחוק מכשילים את הגשמת מטרותיו: ראשית, דחיית שירות אוטומטית של ארבע שנים מגיל 18 עד גיל 22, שרק אחריהן ניתן לצאת ל"שנת הכרעה" או לשירות אזרחי, או להצטרף למסלולים המיוחדים בצבא; ושנית, חופש הפעולה המלא הניתן לתלמידי הישיבות, שיכולים לבחור בין המסלולים המותווים בחוק על פי רצונם. על כן קבעו השופטים שהחוק אינו חוקתי ואין להאריכו מעבר למועד פקיעתו הצפוי, 1 באוגוסט 2012. כך קבעה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש:
נוכח העובדה שהחוק נחקק כהוראת שעה ותוקפו יפוג ב-01.08.2012 אין אנו רואים מקום להורות על בטלות החוק... הכנסת לא תוכל לשוב ולהאריכו במתכונתו הנוכחית הארכה נוספת. על הכנסת יהא לגבש הסדר חדש, שיכול ויתבסס על המסגרת שהוקמה כחלק מחוק דחיית השירות, אך מתחשב בקביעותינו בפסק דין זה. בכלל זה על הכנסת ליתן דעתה לפגמים עליהם הצבענו, הנובעים, בין היתר, מכך שהחוק אינו כולל כל אמות מידה, קריטריונים ויעדים לביצועו, וכן מכך שהחוק אינו כולל מרכיב כלשהו של חובת שירות (לא על בסיס של גיל, לא על בסיס של כשירות לשירות ולא על חובת תחליף של שירות אזרחי או השתלבות בעבודה). בתיקון הפגמים שמצאנו בחוק והתאמתו לתכליותיו על רקע הלקחים שהופקו מיישומו הלכה למעשה, תוכל הכנסת להיעזר גם בממצאי הדוחות הציבוריים, ובהם דוח הביניים של צוות פלסנר ומסקנותיו, שהוגש לנו כחלק מתשובת הכנסת לעתירות שלפנינו. נשוב ונדגיש כי חקיקה המנציחה את הפערים והפגמים של העדר השוויון בהיקף שבו הם נחשפו במצב הקיים אינה יכולה לעמוד.
שני שופטים, השופטת עדנה ארבל והמשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, סברו בדעת מיעוט כי יש להעניק לחוק שהות נוספת, להותיר את העתירה תלויה ועומדת ולקבל הודעות מעודכנות על יישומו העתידי של החוק. השופט אשר גרוניס חזר בדעת יחיד על עמדתו מ־2006 שלפיה יש לדחות את העתירות ואין להתערב במקרה כזה[16].
רבנים[17], מנהיגים וח"כים חרדים הביעו התנגדות נחרצת לפסיקת בג"ץ. המפלגות קדימה, ישראל ביתנו, העבודה ומרצ בירכו על הפסיקה.
בחודש מאי 2012 הוקמה הוועדה לקידום השוויון בנטל ("ועדת פלסנר"), לשם גיבוש חלופה לחוק טל, באופן שיבטל את דחיית גיוסם של בני הישיבות ללא הגבלה במספרם. הוועדה הוקמה מתוקף ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לקדימה להקמת ממשלת אחדות לאומית, ובראשה עמד ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה.
ב־2 ביולי 2012, לאחר ששלושה נציגים פרשו מהוועדה, החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו לפרקה באמרו שבהרכב זה לא ניתן יהיה להשיג רוב למסקנותיה בכנסת. למרות זאת, פרסם יו"ר הוועדה פלסנר, ב־4 ביולי, דו"ח מטעמו. לאחר מכן התנהל משא ומתן בין קדימה לליכוד על יישום המסקנות. משלא הגיעו להסכמה פרשה ב־17 ביולי קדימה מהקואליציה. הצעה שהעלתה סיעת ישראל ביתנו להחלת חובת גיוס כללית לשירות צבאי או אזרחי מגיל 18 נדחתה בקריאה טרומית ב־18 ביולי בעקבות התנגדות הממשלה וסיעות האופוזיציה (מלבד קדימה שנחלקה בהצבעה, כאשר שאול מופז, יו"ר המפלגה, לא הביע עמדתו בנושא ונעדר מההצבעה).
.jpg)
לפני תפוגת החוק שירתו בצה"ל כ-1,300 חרדים. לפי נתוני צה"ל התקיימה עלייה מתונה וקבועה במספר החרדים שהתגייסו למסגרות ייעודיות של הנח"ל החרדי ושח"ר (שילוב חרדים במקצועות טכנולוגיים). לפי תוכנית אגף כוח אדם בצה"ל, תוכנן לגייס ב-2015 כ-2,400 חרדים, אשר היו צפויים להתייצב מרצונם.
ב־1 באוגוסט 2012 פג תוקפו של חוק טל ועל פי חוק שירות ביטחון חלה פורמלית חובת גיוס גם על חרדים[18]. צה"ל בדק אפשרות להעביר גם חרדים תהליך מיון מלא[19] ואף גיבש תוכנית לגיוס כללי של חרדים, אשר תצריך תוספת תקציב בשל תשלומי המשפחה המגיעים לחיילים נשואים[20]. בדיון בבג"ץ ב־15 בנובמבר 2012 הודיעה המדינה שהיא מתחילה בהליכים לגיוס תלמידי ישיבות עד גיל 19, והעתירות שהוגשו נותרו תלויות ועומדות לגבי גיוסם של תלמידים שגילם בין 19 ו־30[21].
בשל ביטול החוק הפסיקה מינהלת השירות הלאומי-אזרחי לגייס מתנדבים חרדים חדשים לשירות האזרחי שהתקיים מכוח החוק הישן, אך היועץ המשפטי לממשלה החליט שהמשרתים שכבר החלו בשירות אזרחי יוכלו לסיימו[22]. ב־9 בדצמבר 2012 החליטה הממשלה לאפשר גיוס תלמידי ישיבות ל"שירות אזרחי משמר" לזמן מוגבל באופן שיאפשר את המשך קיומו של השירות האזרחי בתקופת הביניים, תוך שימוש בהסדרים חוקיים קיימים[23].
היסטוריית החקיקה של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
