Loading AI tools
נבחרת הכדורגל הלאומית של ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבחרת ישראל בכדורגל (נקראת על ידי ההתאחדות גם בשם הנבחרת הלאומית) היא הנבחרת הלאומית בכדורגל של מדינת ישראל. הנבחרת מייצגת את ישראל במשחקים בין-לאומיים בכדורגל מאז קום המדינה בשנת 1948. ההיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל החלה עוד בתקופת המנדט הבריטי, עם הקמת נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, שהחלה להופיע במסגרות בין-לאומיות כבר בשנת 1934.
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי |
הכחולים-לבנים, הנבחרת | ||
| התאחדות | ההתאחדות לכדורגל בישראל | ||
| השתייכות |
UEFA (אירופה; 1980–1981; 1991–הווה, חברה רשמית מאז 1994) OFC (אוקיאניה; 1985–1989) AFC (אסיה; 1954–1974) | ||
|
דירוג פיפ"א (24 באוקטובר 2024) |
81  -2 | ||
| - ניקוד פיפ"א | 1,303.65 | ||
| - דירוג שיא | 15 (נמדד בנובמבר 2008) | ||
| - דירוג שפל | 99 (נמדד בינואר 2018) | ||
| מאמן | רן בן שמעון | ||
| קפטן | אלי דסה | ||
| מירב השערים | ערן זהבי (35) | ||
| מירב ההופעות | יוסי בניון (102) | ||
| אצטדיון ביתי |
אצטדיון בלומפילד, תל אביב (29,400) אצטדיון טדי, ירושלים (31,733) אצטדיון סמי עופר, חיפה (30,942) אצטדיון נתניה, נתניה (13,610) אצטדיון טרנר, באר שבע (16,126) | ||
| אתר רשמי | |||
| תלבושת | |||
| |||
| משחק בינלאומי ראשון | |||
 מצרים 5–0 המנדט הבריטי (ארץ ישראל)  קהיר, מצרים; 4 באפריל 1930  ארצות הברית האולימפית (אנ') 3–1 ישראל  ניו יורק, ארצות הברית; 29 בספטמבר 1948 | |||
| הניצחון הכי גדול | |||
ישראל 9–0 טאיפיי הסינית (טאיוואן)  ולינגטון, ניו זילנד; 23 במרץ 1988 | |||
| ההפסד הכי גדול | |||
 גרמניה 7–1 ישראל קייזרסלאוטרן, גרמניה; 13 בפברואר 2002 | |||
| גביע העולם בכדורגל | |||
| הופעות | 1 (הראשונה ב-1970) | ||
| ההישג הטוב | שלב הבתים (1970) | ||
| אליפות אירופה בכדורגל | |||
| הופעות | 0 | ||
| גביע אסיה בכדורגל | |||
| הופעות | 4 (הראשונה ב-1956) | ||
| ההישג הטוב |
| ||
| משחקי אסיה | |||
| כסף | איראן 1974 | ||
|
עיינו גם בפורטל
פורטל הכדורגל הישראלי הוא שער לכל הערכים בנושא כדורגל בישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע על מבנה הענף וטורנירי הכדורגל במדינה, על נבחרת ישראל לדורותיה, מרכז ציטוטים, תמונות, ערכים ועובדות נבחרות, מציג אישים מרכזיים בענף לתולדותיו וכולל מידע נוסף בנושאים כמו אצטדיונים וענף כדורגל הנשים. |
מאמן הנבחרת, שמכונה "המאמן הלאומי", ממונה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, הגוף המנהלי החולש על הכדורגל בישראל בכלל ועל נבחרת ישראל בפרט. נבחרת ישראל מתמודדת בשלושה מפעלים בין-לאומיים, מאז 1934 במוקדמות גביע העולם בכדורגל ("מוקדמות המונדיאל"), מאז 1994 במוקדמות אליפות אירופה בכדורגל ("מוקדמות היורו"), ומאז 2018 בליגת האומות של אופ"א.
מאז השתתפותה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו, לא הצליחה נבחרת ישראל להעפיל למונדיאל או ליורו, על אף שהייתה קרובה לכך פעמים אחדות. בשנים 1934–1977, התקופה שקדמה להחרמת ישראל בספורט מהמסגרות האסייתיות בהצבעה על-ידי נבחרות ערביות ומוסלמיות, זכתה נבחרת ישראל בגביע אסיה בכדורגל ("גביע אסיה לאומות") (גביע אסיה בכדורגל 1964), הייתה פעמיים סגנית (גביע אסיה בכדורגל 1956 גביע אסיה בכדורגל 1960), והגיעה גם למקום השלישי (גביע אסיה בכדורגל 1968). כמו כן, זכתה הנבחרת במדליית כסף במשחקי אסיה ("האסיאדה") בטהראן, איראן (1974) מתוך שתי השתתפויות בפועל של הנבחרת, (הראשונה ב-1958 (אנ')) בענף הכדורגל כחלק ממשלחות ישראל במשחקי אסיה.
ערכים מורחבים – נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל
המשחק הראשון של נבחרת ארץ ישראל התקיים בשנת 1930 מול נבחרת קהיר (מצרים), בה השתתפו 3 כדורגלנים יהודים בלבד בנבחרת הארץ-ישראלית, שכללה כמעט כולה כדורגלנים אנגלים – כשבסופו של יום, הובסה בתוצאה 0–5 למארחת המצרית.[1]
במוקדמות מונדיאל 1934 השתתפה גם נבחרת ארץ ישראל, שהורכבה הפעם מכדורגלנים יהודים בלבד, אך עם זאת, ב-16 במרץ 1934 הפסידה למאחרת במשחק החוץ הראשון בקהיר שבמצרים בתוצאה 7–1,[2] לאחר מכן במשחק הגומלין מול הנבחרת המצרית שנערך בתל אביב ב-6 באפריל 1934, המארחת הארצישראלית הפסידה בתוצאה 4–1.[2]
ב-27 באפריל 1940 אירחה נבחרת ארץ ישראל למשחק ידידות רשמי את נבחרת לבנון ("לבנון הגדולה", תחת המנדט הצרפתי), באצטדיון המכביה שבתל אביב, שהסתיים בניצחון 1–5 למארחת הארצישראלית (אנ').
למן ייסודה ועד קום המדינה הנבחרת קיימה חמישה משחקים, כולם נגד יריבות ממזרחו של אגן הים התיכון.
ב-29 בספטמבר 1948, המשחק הראשון לאחר קום המדינה כ"נבחרת (מדינת) ישראל", נערך מול הנבחרת האולימפית של ארצות הברית (אנ') בניו יורק, והסתיים בתוצאה 1–3 למארחת האמריקאית.[3][4]
בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה שיחקה נבחרת ישראל במסגרות אירופיות. בטורנירים בהם הנבחרת השתתפה, היא תמיד הודחה בלא להותיר חותם. לקראת סיומה של אותה תקופה השתנו פני הדברים. ישראל כמעט שהעפילה לטורניר האולימפי של 1960 והודחה רק בשל יחס שערים (קודמו של הפרש שערים) נחות משל יוגוסלביה, אשר המשיכה וזכתה במדליית הזהב.[5]
מאמצע שנות החמישים ישראל החלה להשתלב בטורנירים אסיאתיים, בהם מיצבה את עצמה ככוח רציני באותה יבשת. כך ישראל זכתה באליפות אסיה ב-1964,[6] העפילה לאולימפיאדות 1968[7] ו-1976[8] ולמונדיאל 1970.[9] בטורנירים אחרים ישראל הגיעה לשלבים גבוהים. עם זאת, בשל הסכסוך הישראלי-ערבי נבחרות מוסלמיות וערביות סירבו לשחק נגדה,[7] ובשנת 1977 היא הוצאה מהקונפדרציה של אסיה בלחץ המדינות הערביות.[10] לאחר מכן, שובצה הנבחרת במסגרת האירופית.
באמצע שנות ה-80, התחרתה נבחרת ישראל במוקדמות המונדיאל במסגרת אוקיאניה.[11] בשנת 1992 התקבלה נבחרת ישראל לאופ"א, פדרציית הכדורגל האירופית.[12] החל משנה זו נבחרת ישראל משתתפת במוקדמות אליפות אירופה לאומות ("יורו") ובמוקדמות אליפות העולם בכדורגל ("מונדיאל") במסגרת אירופית, כך גם קבוצות ישראליות משתתפות במפעליה של אופ"א: ליגת האלופות, גביע אופ"א (לימים הליגה האירופית) ומאז אמצע שנות השבעים, גם גביע האינטרטוטו. כך, נבחרת ישראל היא היחידה בעולם ששיחקה ביותר משתי מסגרות אזוריות בתחרויות בין-לאומיות רשמיות – אוקיאניה, אסיה ואירופה.
כאשר הצטרפה ישראל לאזור האירופי בשנות ה-90, היא ספגה הפסדים רבים – אפילו לנבחרות בינוניות – בעיקר במשחקי חוץ, וכל נסיונותיה להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה בכדורגל, כשלו. בכל זאת, מסוף שנות התשעים ניכרה התבססות באזור האירופאי. הפסדים הפכו נדירים יותר ויותר, בייחוד במשחקי הבית, וברוב הטורנירים הייתה ישראל בעמדת ההעפלה עד סמוך לסיומם. הישג השיא של ישראל מאז הצטרפותה לאזור האירופי היה העפלתה למשחקי ההצלבה במוקדמות יורו 2000, אלא שעל הישג זה העיבו התבוסות באותם משחקים 0–5 ו-0–3 מול נבחרת דנמרק, בצל פרשת נערות הליווי שחשף עיתון "מעריב". אירוע זה גרר משבר אמון חריף בין הקהל לנבחרת וגם מינויו של ריצ'רד מולר נילסן, מאמן עטור שבחים מדנמרק, לא סייע לשיקום הנבחרת. הנבחרת של נילסן הציגה כדורגל הגנתי ופושר, אך הייתה קרובה למקום השני, המוביל למשחקי ההצלבה, במוקדמות מונדיאל 2002, בטרם הודחה בעקבות שער בדקה ה-94 באצטדיון רמת גן מול נבחרת אוסטריה.
לאחר נילסן, מונה למאמן אברם גרנט, שנכשל בטורניר הראשון אך בהמשך הצליח לשפר את התדמית של הנבחרת ולהחזיר את הקהל למשחקיה, אף על פי שזו הציגה כדורגל לא מלהיב. במוקדמות מונדיאל 2006 סיימה ישראל את משחקיה ללא הפסד, אך לא הצליחה להעפיל לשלב הפלייאוף בגלל נחיתות בהפרש שערים.
בשנת 2006 מונה למאמן דרור קשטן, שהדריך את הנבחרת במוקדמות יורו 2008 בהם הציגה הנבחרת סדרה נאה של ניצחונות בית וחוץ על הקבוצות המדורגות מתחתיה וניצחון ביתי מרשים על נבחרת רוסיה בתוצאה 2–1, אך מנגד הפסידה במשחקים חשובים אחרים וסיימה את הטורניר במקום הרביעי, עם כמות נקודות זהה לזו של נבחרת אנגליה. עם זאת, בעקבות הקמפיין, עלתה ישראל לראשונה בתולדותיה לדרג השני באירופה ובהמשך אף עלתה למיקום השיא שלה בעולם, המקום ה-15. בסיום טורניר המוקדמות הוחלט כי קשטן ימשיך להדריך את הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 2010. עקב עליית ישראל לדרג האיכות השני באירופה, היא זכתה להגרלה אשר נחשבה לקלה יחסית לטורניר זה, כאשר יריבותיה העיקריות היו אמורות להיות יוון ושווייץ, לצד נבחרות אשר נחשבו לקטנות וחלשות יותר – מולדובה, לטביה ולוקסמבורג. על אף ההגרלה הנוחה לכאורה, סדרה של תוצאות מאכזבות, ובשיאן הפסד ביתי לנבחרת לטביה, חיסלו את סיכויי העלייה למונדיאל וישראל סיימה במקום הרביעי בבית. גם הכדורגל הכבוי והעצור, למרות מספר שיא של שחקנים כישרוניים בסגל הנבחרת, המשחקים ברובם בליגות אירופאיות, עורר אכזבה.
במרץ 2010 מונה לואיס פרננדס למאמן הנבחרת לקראת מוקדמות יורו 2012. ישראל פתחה את הטורניר בניצחון ביתי 3–1 על מלטה ובתיקו 0–0 מול גאורגיה. לאחר שורת פציעות של שחקני מפתח ובראשם הקפטן יוסי בניון, התקשתה הנבחרת והפסידה לקרואטיה ברמת גן וליוון באתונה. ארבע הנקודות שצברה הנבחרת במשחקים אלה היוו את פתיחת הטורניר הגרועה ביותר שלה בעשר השנים שקדמו לטורניר.[13] לאחר שני ניצחונות רצופים, בבית על גאורגיה ובחוץ על לטביה, הגיעו שני המשחקים המכריעים, אשר בהם הפסידה הנבחרת 0–1 ליוון בבלומפילד ו-1–3 לקרואטיה בזאגרב.
בדצמבר 2011 מונה אלי גוטמן למאמן הלאומי החדש. במוקדמות מונדיאל 2014 הציגה הנבחרת פתיחה מאכזבת לקמפיין עם תיקו 1–1 מול אזרבייג'ן ותבוסה של 0–4 מול רוסיה ברמת גן. בהמשך הקמפיין הציגה ישראל שתי הופעות מרשימות מול פורטוגל כאשר סיימה בתיקו 3–3 ברמת גן (לאחר שהובילה 1–3) ובתיקו 1–1 בליסבון. לאחר שסיימה הנבחרת בתוצאות תיקו 1–1 ברמת גן מול אזרבייג'ן ומול צפון אירלנד, סיימה את הקמפיין במקום השלישי עם 14 נקודות. לאחר הטורניר הוארכה כהונתו של גוטמן כמאמן, והוא הדריך את הנבחרת גם במוקדמות יורו 2016. בעקבות כישלונה של הנבחרת במוקדמות, התפטר גוטמן מתפקידו.
באפריל 2016 מונה אלישע לוי למאמן הנבחרת, לקראת מוקדמות מונדיאל 2018. ישראל הוגרלה לבית 7, עם ספרד ואיטליה, אלופות העולם בעבר, ועם אלבניה, מקדוניה וליכטנשטיין. ישראל פתחה את הקמפיין טוב עם 9 נקודות בארבעת משחקיה הראשונים, אולם התדרדרה ובששת משחקיה האחרונים השיגה 3 נקודות בלבד וסיימה עם 12 נקודות בלבד ובמקום הרביעי בבית. בעקבות רצף זה התדרדרה ישראל בדירוג העולמי של פיפ"א לשפל חסר תקדים מבחינתה והתמקמה במקום ה-98 בעולם. ההתאחדות לא האריכה את חוזהו של אלישע לוי שסיים את תפקידו.
בשנת 2018, מונה ביברס נאתכו לקפטן הנבחרת, ובכך הפך לשחקן הלא-יהודי הראשון שמשמש כקפטן הנבחרת, ובפרט לקפטן הצ'רקסי הראשון ולקפטן המוסלמי הראשון של הנבחרת. ב-1 באוגוסט 2018 מונה שחקן העבר האוסטרי אנדראס הרצוג למאמן הנבחרת.[14] בספטמבר 2018 החלה העונה הראשונה של ליגת האומות של אופ"א, בה הוגרלה ישראל בליגה C בבית א' עם סקוטלנד ואלבניה,[15] בבית זה סיימה ישראל במקום השני, ולא הצליחה להשיג את הכרטיס לפלייאוף העלייה על הכרטיס למוקדמות יורו 2020. לאחר מכן בבתים של מוקדמות יורו 2020, סגרה הנבחרת קמפיין כשלוני מבחינתה, והכי רע ב-2 עשורים האחרונים מבחינת אחוזי הצלחה עם 37% אחוזי הצלחה בלבד, שהוא השפל הכי גדול שלה מ-2008 מהבחינה הזאת, ומקום 5 מתוך 6 בבית ז' – אחד המקומות הנמוכים שלה בבתי מוקדמות אי פעם. למרות זאת העפילה ישראל לפלייאוף העלייה ליורו דרך ליגת האומות שיוכל להקנות לה את הכרטיס ליורו. עקב התפרצות מגפת הקורונה בעולם במהלך 2020, הופסקו משחקי הכדורגל ובכללם הכדורגל הבין-לאומי, ופלייאוף העלייה ליורו 2020 דרך ליגת האומות נדחה. בינתיים ב-24 ביוני 2020 הודיע הרצוג כי הוא עוזב את תפקידו בנבחרת ישראל,[16] וביולי מונה במקומו וילי רוטנשטיינר, שהדריך את הנבחרת בשלב הפלייאוף של ליגת האומות 2018/2019 של אופ"א, שם היא הפסידה בדו-קרב פנדלים לנבחרת סקוטלנד בחצי הגמר ולא הצליחה שוב להעפיל לטורניר גדול. בליגת האומות לעונה שלאחר מכן סיימה הנבחרת את הקמפיין במקום השלישי שהשאיר אותה בליגה B, אך מנע ממנה להעפיל לפלייאוף הבא שבטורניר המונדיאל הקרוב. במוקדמות מונדיאל 2022 באירופה הוגרלה נבחרת ישראל בבית 6 עם נבחרות דנמרק, אוסטריה, סקוטלנד, איי פארו ומולדובה. בבית זה סיימה ישראל במקום השלישי, אחרי דנמרק וסקוטלנד, ולא הצליחה פעם נוספת להעפיל לטורניר, אך עלתה מעט בדירוג הנבחרות של פיפ"א למקום ה-79. בפברואר 2022 סיים המאמן רוטנשטיינר את תפקידו בנבחרת ישראל והחל תהלך איתור למאמן חדש.[17] ב-16 במרץ 2022 מונה שחקן העבר של הנבחרת ושיאן ההופעות במדיה, יוסי בניון, למנהל המקצועי של נבחרת ישראל לאחר אישור ועדת האיתור.[18] כבר למחרת המינוי פיטר בניון את מאמנה הזמני של נבחרת ישראל, מרקו בלבול, מאימון הנבחרת הבוגרת וגם מתפקידו המקורי בנבחרת הנוער, וזאת בשל חילוקי דעות מקצועיים.[19] בהמשך מונה שחקן העבר והמאמן גדי ברומר למאמן הזמני של הנבחרת הבוגרת, לצמד משחקי הידידות מול נבחרת גרמניה ונבחרת רומניה בסוף מרץ 2022.
ב-26 באפריל 2022 מונה כדורגלן העבר אלון חזן, ומאמנה הזמני של הנבחרת הבוגרת לשעבר, לתפקיד המאמן הלאומי הקבוע של הנבחרת הבוגרת.[20] בקמפיין ליגת האומות לעונת 2022/2023 בבית ב'2 בליגה B, עם רוסיה (שהורחקה מכל תחרות עקב הפלישה לאוקראינה), איסלנד ואלבניה. בקמפיין הזה הצליחה ישראל להפתיע את יריבותיה כאנדרדוג, ולסיים במקום הראשון, אחרי תיקו כפול עם איסלנד ו-2 ניצחונות על האלבנים בבית ובחוץ, מה שנתן לה את הכרטיס לחצי-גמר פלייאוף מוקדמות היורו (כגיבוי אם לא תעפיל דרך בתי המוקדמות הרגילים), ולדרג 2 במוקדמות יורו 2024, שנתן לה סיכויים טובים יותר להגריל בית עם נבחרות נוחות באופן יחסי, על-מנת להעפיל לשלב-הבתים של טורניר היורו הסופי ב-2024. בנוסף הנבחרת העפילה בזכות כך לליגה A לעונת 2024/2025 בליגת האומות הבאה של אופ"א.
לקראת קמפיין מוקדמות יורו 2024, הוגרלה ישראל בבית ט'[21] לבית ביחד עם נבחרות שווייץ, רומניה, קוסובו, בלארוס ואנדורה, כאשר שני המקומות הראשונים בכל בית עולות לטורניר. ישראל גם הבטיחה את מקומה מראש בחצי-גמר פלייאוף מוקדמות היורו (בזכות הישג העלייה לדרג א' בליגת האומות של אופ"א בשנה שקדמה לה), למקרה שלא תעפיל דרך שלב הבתים של המוקדמות. משחקי הבית החלו במרץ 2023.
ב-25 במרץ 2023, מונה אלי דסה לקפטן הראשי של הנבחרת הלאומית של ישראל, ככדורגלן הראשון מהעדה האתיופית שמגיע למעמד מכובד זה, וזאת לאחר ששימש כסגן-קפטן בנבחרת כבר במהלך השנה שקדמה לכך.[22]
בדצמבר 2023, דווח בתקשורת העולמית שחברת הלבשת הספורט הגרמנית "PUMA", תחדל מלתת חסות מסחרית ומלעצב את מדי נבחרות ישראל.[23][24] זאת בהתקשרות השלישית בין החברה לבין ההתאחדות לכדורגל בישראל, שהתקיימה במהלך 2018–2024.[23][24]
את קמפיין מוקדמות יורו 2024 סיימה ישראל במקום השלישי אחרי רומניה ושווייץ ולא העפילה דרכו לטורניר היורו, ועל כן הצטרכה לנצח את פלייאוף מוקדמות היורו דרך ההעפלה בליגת האומות בשנה הקודמת על מנת להעפיל לטורניר היורו. אולם גם במשחק הפלייאוף שנערך לאחר מכן ב-21 במרץ 2024, בו התמודדה מול איסלנד, הפסידה ישראל 1–4[25] ולא העפילה שוב לטורניר היורו הקרוב, מה שגרר שבוע לאחר מכן את פיטורי המנהל המקצועי של הנבחרת יוסי בניון,[26] ואת מאמן הנבחרת אלון חזן.[27]
ב-8 בפברואר הוגרלה ישראל בליגה א' של ליגת האומות 2024/2025, בבית א2 ביחד עם נבחרות חזקות מאוד בדמות איטליה, בלגיה וצרפת.[28]
_-_The_Asian_Cup.jpg)
אחד המשחקים הרשמיים הטובים ביותר בתולדות הנבחרת הישראלית והכדורגל הישראלי היה ב-13 באוקטובר 1993, כאשר נבחרת ישראל שיחקה מול נבחרת צרפת באצטדיון הפארק דה פראנס שבצרפת במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, כאשר ניצחון של צרפת היה מזכה אותה בהשתתפות במונדיאל. לאחר שבמשחק הבית נגד הצרפתים הפסידה נבחרת ישראל 0–4, מעטים האמינו בסיכוייה של ישראל להפתיע את הצרפתים, אך ישראל ניצחה 3–2, ובעקבות ההפסד, ולאחריו הפסד ביתי נוסף לבולגריה, הפסידה צרפת את העלייה למונדיאל לטובת בולגריה שעלתה במקומה ואף סיימה את הטורניר במקום הרביעי.
משחקים גדולים נוספים הם הניצחון 2–1 על יוגוסלביה בבלגרד במוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) (יוגוסלביה הקדימה אז את ישראל רק בהפרש שערים, וזכתה במדליית הזהב האולימפית) והניצחון 4–1 באוקטובר 1981 על פורטוגל במוקדמות מונדיאל 1982, עם שלושער של החלוץ בני טבק. ב-1999 בלט הניצחון 5–0 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן. באותו טורניר העפילה נבחרת ישראל למשחקי ההצלבה, אך הודחה על ידי דנמרק.
בצד הניצחונות הגדולים, היו לנבחרת גם מספר רב של כישלונות. לקראת מונדיאל 1958 הייתה הנבחרת קרובה להעפלה למונדיאל לאחר שבמוקדמות המונדיאל סירבו נבחרת טורקיה ונבחרת אינדונזיה לשחק נגד נבחרת ישראל. פיפ"א החליטה שישראל תצטרך להתמודד במשחקי הכרעה נגד ויילס, בהם הפסידה פעמיים 0–2.[29]
עד לשנות השמונים הייתה זהות מוחלטת, או כמעט מוחלטת, בין הנבחרת הלאומית לנבחרת האולימפית. כישלון צורב היה אי העפלתה של הנבחרת לאולימפיאדת טוקיו 1964, בעקבות הפסד ביתי לווייטנאם הדרומית. ארבע שנים אחר כך עלתה ישראל לראשונה לטורניר האולימפי בכדורגל, כאשר ניצחה בקלות את נבחרת ציילון (לימים סרי לנקה) 7–0 ו-4–0 והעפילה לאולימפיאדת מקסיקו (1968). הנבחרת הגדילה לעשות עת העפילה לרבע הגמר בטורניר האולימפי, והודחה רק לאחר הגרלה לאחר תיקו 1–1 עם בולגריה.
לאחר ההעפלה למונדיאל ב-1970 היא נכשלה פעמיים בניסיון להעפיל מהבית המוקדם של אסיה. בתווך ישראל העפילה לאולימפיאדת מונטריאול (1976), ושוב הגיעה לרבע הגמר. במוקדמות מונדיאל 1986 היא נכשלה בניסיון להעפיל למונדיאל מהבית של אוקיאניה, לאחר שארבע שנים קודם לכן נכשלה מששובצה בבית אירופי.
במוקדמות מונדיאל 1990 הצליחה ישראל לעבור את הבית של אוקיאניה והגיעה למשחקי הפלייאוף נגד קולומביה, בהם הפסידה 0–1 בחוץ וסיימה בתיקו 0–0 באצטדיון רמת גן.
במוקדמות מונדיאל 2006 הצליחה הנבחרת לסיים את הקמפיין עם כמות נקודות מספקת למקום השני ולפלייאוף העלייה למונדיאל, אך שווייץ הקדימה אותה בהפרש שערים ועלתה על חשבונה לפלייאוף, שם ניצחה שווייץ את טורקיה והשתתפה במונדיאל. גם בטורניר הבא מוקדמות יורו 2008 הייתה ישראל קרובה למקום השני והעפלה כשהשיגה 23 נקודות והשתוותה לאנגליה בבית, אך סיימה נקודה פחות מרוסיה שהעפילה על חשבונה לטורניר.
ערכים מורחבים – אצטדיון בלומפילד, אצטדיון טדי, אצטדיון סמי עופר, אצטדיון נתניה, אצטדיון טרנרהמשחק הביתי הרשמי הראשון של נבחרת ארץ ישראל נערך ב-6 באפריל 1934 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1934 ב"מגרש התמרים" בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, מגרשה הביתי של הפועל תל אביב באותה העת, והיה נגד נבחרת מצרים שהביסה את ישראל 21 יום לפני כן בתוצאה 1–7 באצטדיון בקהיר. המשחק הסתיים גם הוא בניצחון של המצרים בתוצאה 1–4. הנבחרת קיימה את משחקי מוקדמות מונדיאל 1938 נגד נבחרת יוון ב"מגרש מכבי" שהיה ממוקם בין שכונת נווה שאנן לשכונת שפירא בתל אביב, מגרשה של מכבי תל אביב באותה העת. את משחק הידידות נגד נבחרת לבנון ב-1940 (אנ') שהסתיים בניצחון 1–5 לארץ ישראל קיימה באצטדיון המכביה שהיה אצטדיונה הביתי של מכבי תל אביב.
.jpg)
משחק הבית הרשמי הראשון של נבחרת ישראל שהוקמה לאחר הקמת המדינה ב-1948 שהיה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1950 נגד נבחרת יוגוסלביה, אירח אצטדיון המכביה. המשחק נערך ב-18 בספטמבר 1949 והסתיים בניצחונה של יוגוסלביה בתוצאה 2–5, לעיני 20,000 צופים. לאחר מכן אירחה ישראל את משחק הידידות מול טורקיה בניצחון המפתיע 5–1 גם הוא באצטדיון המכביה, ולראשונה אירחה באצטדיון רמת גן, שהפך לביתה הקבוע, במסגרת משחקי מוקדמות מונדיאל 1954. היה זה ב-8 במרץ 1954, נגד נבחרת יוון, והמשחק הסתיים בניצחון היוונים בתוצאה 0–2, לעיני 55,000 צופים.
הנבחרת המשיכה לארח באצטדיון רמת גן את רוב משחקי המוקדמות הביתיים, למעט חלק קטן ממשחקי המוקדמות שאירחה באצטדיון בלומפילד וחלק ממשחקי הידידות שאירחה הנבחרת באצטדיון בלומפילד ואצטדיון טדי לסירוגין, כ-60 שנים עד לשנת 2013. לאור ביקורות על האצטדיון ברמת גן שהפך למיושן, מנוכר ופחות ביתי עם השנים.
החל מקמפיין מוקדמות יורו 2016 משחקי הנבחרת נערכים לסירוגין באצטדיון סמי עופר שבחיפה ובאצטדיון טדי שבירושלים, החל מטורניר ליגת האומות 2018/2019 של אופ"א משחקי הנבחרת נערכים גם באצטדיון טרנר שבבאר שבע, החל מטורניר ליגת האומות 2020/2021 של אופ"א משחקי הנבחרת נערכים גם באצטדיון נתניה שבנתניה, והחל מקמפיין מוקדמות מונדיאל 2022 משחקי הנבחרת חזרו לארח גם באצטדיון בלומפילד שבתל אביב לאחר שאירח מספר משחקים בעבר. כל חמשת האצטדיונים נחשבים לחדישים וידידותיים יותר לקהל, ובעלי דירוג קטגוריה 4 של אופ"א.
| מספר משחקים | תמונה | אצטדיון | עיר | תכולה | משחק ראשון | משחק אחרון |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 51 |  |
אצטדיון בלומפילד | תל אביב | 29,400 | 17 במאי 1964 | 12 בספטמבר 2023 |
| 14 |  |
אצטדיון טדי | ירושלים | 31,733 | 12 בפברואר 1992 | 19 ביוני 2023 |
| 12 | .jpg) |
אצטדיון סמי עופר | חיפה | 30,942 | 16 בנובמבר 2014 | 2 ביוני 2022 |
| 9 | .jpg) |
אצטדיון נתניה | נתניה | 13,610 | 6 בפברואר 2013 | 29 במרץ 2022 |
| 4 |  |
אצטדיון טרנר | באר שבע | 16,126 | 14 באוקטובר 2018 | 12 באוקטובר 2021 |
| מספר משחקים | תמונה | אצטדיון | עיר | תכולה | משחק ראשון | משחק אחרון |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 137 |  |
אצטדיון רמת גן | רמת גן | 41,583 | 8 במרץ 1954 | 15 באוקטובר 2013 |
| 3 |  |
אצטדיון המכביה | תל אביב | 20,000 | 30 ביולי 1949 | 28 באוקטובר 1950 |
במשך שנים מתחם האימונים המרכזי של הנבחרת היה מגרשי האימונים הצמודים לאצטדיון רמת גן ובאצטדיון עצמו.
ב-1 באפריל 2012 חנכה ההתאחדות לכדורגל קומפלקס אימונים חדש בשם "בית הנבחרות"[30] בקיבוץ שפיים, שנבנה בהשקעה של 22 מיליון ש"ח על שטח של 30 דונם ליד מלון קיבוץ שפיים. המתחם כולל שני מגרשי אימונים (אחד דשא טבעי ובשני דשא סינתטי) עם 300 מקומות ישיבה ומבנה מרכזי הכולל 4 חדרי הלבשה ומלתחות, 2 חדרי טיפולים, מרפאה, חדרי ציוד, אודיטוריום קטן להרצאות ומסיבות עיתונאים, לובי וקפיטריה. המתחם משמש את נבחרת ישראל לצד נבחרות הנוער והנשים ואף אירח משחקים שאינם דורשים נוכחות קהל כגון משחקי אימון ומשחקי ידידות של נבחרות נוער.[31]
| שנה | סיבוב | מיקום | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
 1952 | לא השתתפה | |||||||
 1956 | ||||||||
 1960 | לא העפילה | |||||||
 1964 | ||||||||
 1968 | רבע גמר | מקום חמישי | 4 | 2 | 1 | 1 | 9 | 7 |
| 1972 | לא העפילה | |||||||
 1976 | רבע גמר | מקום שישי | 4 | 0 | 3 | 1 | 4 | 7 |
 1980 | פרשה | |||||||
| 1984 | לא העפילה | |||||||
 1988 | ||||||||
 1992 עד היום | טורניר מתקיים לנבחרות עד גיל 23 | |||||||
| סך הכל | 2/10 | 8 | 2 | 4 | 2 | 13 | 14 | |
| שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
 1951 | לא השתתפה | ||||||
 1954 | |||||||
| 1958 | רבע גמר | 3 | 2 | 0 | 1 | 6 | 3 |
 1962 | לא השתתפה | ||||||
 1966 | |||||||
| 1970 | |||||||
 1974 | מקום שני | 7 | 6 | 0 | 1 | 24 | 4 |
| סה"כ | 2/7 | 10 | 8 | 0 | 2 | 30 | 7 |
| טורניר | מיקום | מאמן | ניצחונות | תיקו | הפסדים | מלך השערים | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| גביע אסיה 1956 | 2 | ג'קי גיבונס | 2 | 0 | 1 | נחום סטלמך (4) | השתתפות ראשונה בגביע אסיה בכדורגל. |
| משחקי אסיה 1958 (אנ') | 5 | משה וארון | 2 | 0 | 1 | נחום סטלמך (3) | המיקום נבע מהפרש שערים. |
| גביע אסיה 1960 | 2 | גיולה מאנדי | 2 | 0 | 1 | שלמה לוי (2) | — |
| גביע אסיה 1964 | 1 | יוסף מרימוביץ' | 3 | 0 | 0 | מרדכי שפיגלר (2) | זכייה ראשונה ויחידה בטורניר. |
| גביע אסיה 1968 | 3 | מילובאן צ'יריץ' | 2 | 0 | 2 | משה רומנו, גיורא שפיגל (4) | — |
| כדורגל באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) | רבע גמר
(5) |
עמנואל שפר | 2 | 1 | 1 | שייע פייגנבוים (4) | הדחה ברבע הגמר מול בולגריה לאחר הגרלה. |
| מונדיאל 1970 | שלב הבתים
(4/4, בית ב') |
עמנואל שפר | 0 | 2 | 1 | מרדכי שפיגלר (1) | השתתפות ראשונה ויחידה של ישראל במונדיאל (גביע העולם בכדורגל). |
| גביע אסיה 1972 (אנ') | — | — | — | — | — | — | *הנבחרת הלאומית העפילה לטורניר, בזכות כך שישראל נבחרה לארח אותו.
מאוחר יותר – וטרם תחילתו, ישראל נאלצה לפרוש מהטורניר – ותאילנד החליפה אותה כמארחת. |
| משחקי אסיה 1974 (אנ') | 2 | דוד שווייצר | 4 | 0 | 1 | שייע פייגנבוים, גדעון דמתי (4) | מדליית כסף לישראל. *השתתפות אחרונה של ישראל במשחקי אסיה – לאחר שיריבות מוסלמיות וערביות (וגם צפון-קוריאה) הצביעו נגד שיתופה של ישראל במסגרות האסיאתיות, עקב החרם על ישראל שלהן. |
| אולימפיאדת מונטריאול (1976) | רבע גמר
(6) |
דוד שווייצר | 0 | 3 | 1 | ויקי פרץ (2) | — |
| טורניר | מיקום | מאמן | ניצחונות | תיקו | הפסדים | מלך השערים | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מוקדמות מונדיאל 1934 | 2/2 | שמעון רוטנר | 0 | 0 | 2 | אברהם נודלמן, יוחנן סוקניק (1) | צמד משחקי העפלה מול מצרים.
לראשונה, נבחרת ארץ ישראל. |
| מוקדמות מונדיאל 1938 | 2/2 | אגון פולק | 0 | 0 | 2 | פרי נויפלד (1) | צמד משחקי העפלה מול יוון.
בשנית, נבחרת ארץ ישראל. |
| מוקדמות מונדיאל 1950 | 2/2 | לאיוש הס | 0 | 0 | 2 | יהושע גלזר (2) | צמד משחקי העפלה מול יוגוסלביה.
לראשונה, נבחרת (מדינת) ישראל. |
| מוקדמות מונדיאל 1954 | 3/3 | ג'רי בית הלוי | 0 | 0 | 4 | — | ישראל סיימה עם ארבעה הפסדים ואפס שערים. |
| מוקדמות מונדיאל 1958 | 2/2 | משה וארון | 0 | 0 | 2 | — | *צמד משחקי פלייאוף מול ויילס, בהחלטת פיפ"א – לאחר שכל היריבות המוסלמיות והערביות פרשו מהטורניר, עקב החרם על ישראל שלהן. |
| מוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) | 2/3 | גיולה מאנדי | 2 | 1 | 1 | נחום סטלמך, יהושע גלזר, רפי לוי (2) | ישראל לא העפילה, עקב הפרש שערים נחות משל יוגוסלביה, אף על פי שסיימה בבית מעל יוון. |
| מוקדמות גביע אסיה 1960 | 1/4 | גיולה מאנדי | 3 | 2 | 1 | רפי לוי (5) | הטורניר שימש גם כאליפות מערב אסיה. |
| מוקדמות מונדיאל 1962 (אנ') | 2/2 | גיולה מאנדי | 3 | 1 | 2 | נחום סטלמך (4) | חמש נבחרות: ישראל, אתיופיה, קפריסין, רומניה, ואיטליה הגיעו לבית פלייאוף ישירות למונדיאל, ששוחק בצמדים של משחקי נוק-אאוט בלבד (בית וחוץ).
ישראל הגיעה לשלב הגמר בבית זה מול איטליה, אך לבסוף הפסידה לה פעמיים. |
| מוקדמות אולימפיאדת טוקיו (1964) | 2/2 | ג'ורג' איינסלי | 1 | 0 | 1 | רובי יאנג (1) | סיבוב ראשון: ניצחון 1–0 בחוץ אמנם מול דרום וייטנאם, אך הפסד 2–0 בבית מול דרום וייטנאם, מנעו העפלה של הנבחרת הישראלית לסיבוב השני. |
| מוקדמות מונדיאל 1966 | 3/3 | מילובאן צ'יריץ' | 0 | 0 | 4 | רחמים טלבי (1) | שערו של טלבי היה היחיד של ישראל בטורניר. |
| מוקדמות אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) | 1 | מילובאן צ'יריץ' | 2 | 0 | 0 | מרדכי שפיגלר, ג'ורג' בורבה (3) | העפלה ראשונה לאולימפיאדה. |
| מוקדמות מונדיאל 1970 | 1 | עמנואל שפר | 3 | 1 | 0 | גיורא שפיגל, מרדכי שפיגלר (3) | העפלה ראשונה למונדיאל. |
| מוקדמות אולימפיאדת מינכן (1972) | חצי גמר | אדמונד שמילוביץ' | 3 | 0 | 1 | רוני קלדרון, דרור בר-נור, ג'ורג' בורבה, מרדכי שפיגלר, ויקטור סרוסי (1) | הפסד 2–4 לתאילנד בדו-קרב פנדלים בחצי הגמר. |
| מוקדמות מונדיאל 1974 | 2 | אדמונד שמילוביץ' | 4 | 1 | 1 | משה אוננה (3) | — |
| מוקדמות אולימפיאדת מונטריאול (1976) | 1 | דוד שווייצר | 3 | 1 | 1 | גדעון דמתי (4) | העפלה שנייה לאולימפיאדה. |
| מוקדמות מונדיאל 1978 | 2 | דוד שווייצר | 2 | 1 | 1 | עודד מכנס (2) | — |
| מוקדמות אולימפיאדת מוסקבה (1980) | 3 | עמנואל שפר | 1 | 3 | 2 | גדעון דמתי (3) | בית אירופאי (אופ"א). |
| מוקדמות מונדיאל 1982 | 5 | ג'ק מנסל | 1 | 3 | 4 | בני טבק (3) | — |
| מוקדמות אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) | 3 | יוסף מרימוביץ' | 1 | 0 | 3 | אלי יאני, אלי כהן (1) | בית אירופאי (אופ"א). |
| מוקדמות מונדיאל 1986 | 2 | יוסף מרימוביץ' | 3 | 1 | 2 | זאהי ארמלי (5) | בית אוקיאני (OFC). |
| מוקדמות אולימפיאדת סיאול (1988) | 2 | מיליינקו מיחיץ' | 4 | 1 | 1 | ניר לוין (5) | בית אוקיאני (OFC). ניצחון-שיא לישראל 9–0 על טאיוואן. השתתפות אחרונה של הנבחרת הלאומית בטורניר הקדם-אולימפי. |
| מוקדמות מונדיאל 1990 | 1 | יצחק שניאור ויעקב גרונדמן | 1 | 4 | 1 | רוני רוזנטל, אלי אוחנה (2) | בית אוקיאני (OFC) הפסד במשחקי הפלייאוף לקולומביה. |
| מוקדמות מונדיאל 1994 | 6 | שלמה שרף | 1 | 3 | 6 | רונן חרזי (3) | — |
| מוקדמות יורו 1996 | 5 | שלמה שרף | 3 | 3 | 4 | רונן חרזי (6) | — |
| מוקדמות מונדיאל 1998 | 3 | שלמה שרף | 4 | 1 | 3 | אלי אוחנה (3) | — |
| מוקדמות יורו 2000 | 2 | שלמה שרף | 4 | 1 | 5 | אלון מזרחי (5) | הפסד במשחקי הפלייאוף לדנמרק. |
| מוקדמות מונדיאל 2002 | 3 | ריצ'רד נילסן | 3 | 3 | 2 | חיים רביבו (2) | — |
| מוקדמות יורו 2004 | 3 | אברם גרנט | 2 | 3 | 3 | חיים רביבו (3) | משחקי הבית נערכו מחוץ לישראל, עקב המצב הביטחוני בישראל באותה עת. |
| מוקדמות מונדיאל 2006 | 3 | אברם גרנט | 4 | 6 | 0 | יוסי בניון (4) | המיקום נבע מהפרש שערים פחות טוב מזה של שווייץ. |
| מוקדמות יורו 2008 | 4 | דרור קשטן | 7 | 2 | 3 | רוברטו קולאוטי (6) | ישראל סיימה נקודה בלבד מתחת למקום השני. |
| מוקדמות מונדיאל 2010 | 4 | דרור קשטן | 4 | 4 | 2 | אליניב ברדה (6) | — |
| מוקדמות יורו 2012 | 3 | לואיס פרננדס | 5 | 1 | 4 | יוסי בניון (4) | — |
| מוקדמות מונדיאל 2014 | 3 | אלי גוטמן | 3 | 5 | 2 | תומר חמד, עדן בן בסט (6) | — |
| מוקדמות יורו 2016 | 4 | אלי גוטמן | 4 | 1 | 5 | עומר דמארי (5) | — |
| מוקדמות מונדיאל 2018 | 4 | אלישע לוי | 4 | 0 | 6 | תומר חמד (3) | — |
| ליגת האומות 2018/2019 של אופ"א
(ליגה ג') |
2/3 | אנדי הרצוג | 3 | 0 | 1 | ערן זהבי, תומר חמד, דור פרץ, דיא סבע, בירם כיאל (1) (אנ') | ישראל הצליח להעפיל לליגה ב' של ליגת האומות בסיום עונת הבכורה של ליגת האומות של אופ"א.
בתחילת הקמפיין, ישראל שובצה בבית א' של ליגה ג', ביחד עם סקוטלנד שסיימה מעליה בבית. כשאלבניה שסיימה תחת שתיהן בבית. בנוסף, ישראל עלתה לחצי-הגמר של פלייאוף מוקדמות יורו 2020 בזכות הישגיה בעונה זו בליגת האומות של אופ"א. |
| מוקדמות יורו 2020 | 5/6 | אנדי הרצוג | 3 | 2 | 5 | ערן זהבי (11) – מלך השערים של הבית (אנ'), ומקום שני בכיבושים בכל שלב המוקדמות. | ישראל סיימה מקום חמישי בבית והלפני אחרון, כשמעליה סלובניה, מקדוניה הצפונית (שהעפילה לפלייאוף בזכות הישגיה בליגת האומות של אופ"א קודם לכן). מקום שני אוסטריה וראש הבית פולין – שתיהן הפעילו ישירות ליורו 2020. בתחתית הבית, במקום השישי, סיימה לטביה.
בחצי הגמר של פלייאוף המוקדמות, ישראל סיימה בתוצאה 0–0 עם סקוטלנד, ולאחר הארכה, ישראל הפסידה בפנדלים 5–3, ועל כן לא העפילה לגמר הפלייאוף לקראת היורו. |
| ליגת האומות 2020/2021 של אופ"א
(ליגה ב') |
3/4 | ווילי רוטשטיינר | 2 | 2 | 2 | ערן זהבי (5) – מלך השערים של הבית (אנ'), ומקום שני בכיבושים בליגת האומות. | ישראל סיימה במקום השלישי והלפני אחרון בבית. על כן, נותרה בליגה ב' של ליגות האומות של אופ"א בסיום הקמפיין בבית ב-2 של ליגה ב', ביחד עם סקוטלנד שסיימה מעליה בבית, כשסלובקיה שסיימה בבית מתחתיהן ירדה בסיום לליגה ג'. צ'כיה שסיימה בראש הבית עלתה בסיום העונה לליגה א'. |
| מוקדמות מונדיאל 2022 | 3/6 | ווילי רוטשטיינר | 5 | 1 | 4 | ערן זהבי (8) – מלך השערים של הבית (אנ'), ומקום שני בכיבושים בכל שלב המוקדמות. | ישראל עלתה בדירוג הנבחרות של פיפ"א בסיום הקמפיין, זאת בזכות כך שסיימה במקום ה-3 בבית. מעליה סיימו דנמרק שהעפילה ישירות למונדיאל 2022, סקוטלנד שהעפילה לשלב הפלייאוף ומתחתיה אוסטריה, איי פארו ומולדובה. |
| ליגת האומות 2022/2023 של אופ"א
(ליגה ב') |
1/4 | אלון חזן | 2 | 2 | 0 | מנור סולומון, שון וייסמן (2) (אנ') | ישראל סיימה בליגת האומות 2022/2023 של אופ"א בראש הבית לאחר 2 ניצחונות על אלבניה ו-2 תוצאות תיקו עם איסלנד.
בזכות כך ישראל צברה הישגים רבים בסיום הקמפיין:
|
| מוקדמות יורו 2024 | 3 | אלון חזן | 4 | 3 | 3 | אוסקר גלוך, שון וייסמן (2) | ישראל סיימה במקום השלישי ולא העפילה ממוקדמות היורו, אחרי ועל כן השתתפה בשלב הפלייאוף של מוקדמות היורו מהכרטיס שהרוויחה בזכות קמפיין ליגת האומות הקודם.
בפלייאוף הפסידה ישראל לנבחרת איסלנד בחצי הגמר בתוצאה 4:1 ולא העפילה ממנו. עקב עלייתה לדרג א' בליגת האומות הוגרלה בליגת האומות 2024/2025 בבית א2 עם איטליה, בלגיה וצרפת החזקות. |
הדירוג הנוכחי של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-81 בעולם, נכון ל-24 באוקטובר 2024; הניקוד הוא 1,303.65 – ירידה של 2 נקודות לעומת ניקוד קודם.[32] דירוג השיא 15 נמדד לראשונה[33] בנובמבר 2008, והדירוג הנמוך ביותר 99 נמדד לראשונה[33] בינואר 2018.[34]
נכון ל-8 ביוני 2024.[35] השחקנים המודגשים עדיין פעילים (מלבד אלה שפרשו מהנבחרת). מינימום 50 הופעות בנבחרת.
.jpg)
נכון ל-21 במרץ 2024.[36] השחקנים המודגשים עדיין פעילים (מלבד אלה שפרשו מהנבחרת). מינימום 10 שערים בנבחרת.
הערה: שערים במצטבר בכל הקמפיינים בכל אחד מהמפעלים. השחקנים המודגשים עדיין פעילים (מלבד אלה שפרשו מהנבחרת). נכון ל-21 בנובמבר 2023[36] גביע העולם (המונדיאל)
מוקדמות גביע העולם
מוקדמות אליפות אירופה
מוקדמות המשחקים האולימפיים
גביע אסיה
משחקי אסיה
ליגת האומות של אופ"א
הערה: דגלונים לאומיים נוספו רק למאמנים זרים. שאר המאמנים שלא נולדו בארץ, עלו לישראל כיהודים ועל כן קיבלו אזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות החל משנת 1950 (מאוחר יותר, התמנו גם מאמנים שנולדו בישראל).[37]
| שם | שנים | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | % הצלחה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| שמעון "לומק" רוטנר | 1934 | 2 | 0 | 0 | 2 | 0 |
| ארתור באר | 1938 | 1 | 1 | 0 | 0 | 100 |
| אגון פולק | 1948 | 2 | 0 | 0 | 2 | 0 |
| לאיוש הס | 1949 | 3 | 1 | 0 | 2 | 33.3 |
 לסלו "ולדיסלב" סקלי | 1950 | 2 | 1 | 0 | 1 | 50 |
| ג'רי בית הלוי | 1953–1954 1957 | 7 | 0 | 0 | 7 | 0 |
 ג'קי גיבונס | 1956 | 5 | 2 | 0 | 3 | 40 |
| משה וארון | 1958 | 4 | 2 | 0 | 2 | 40 |
| אלי פוקס | 1959 | 1 | 0 | 0 | 1 | 0 |
| גיולה מאנדי | 1959–1963 1964 | 30 | 12 | 7 | 12 | 38.71 |
| ג'ורג' איינסלי | 1963–1964 | 3 | 2 | 0 | 1 | 66.67 |
| יוסף מרימוביץ' | 1964 1964–1965 1983–1986 | 35 | 12 | 9 | 14 | 34.2 |
 מילובאן צ'יריץ' | 1965–1968 | 25 | 8 | 2 | 15 | 32 |
| עמנואל שפר | 1968–1970 1978–1979 | 40 | 14 | 12 | 14 | 35 |
| אדמונד שמילוביץ' | 1970–1973 | 16 | 9 | 4 | 3 | 56.25 |
| דוד שווייצר | 1973–1977 | 36 | 17 | 11 | 8 | 47.2 |
| ג'ק מנסל | 1980–1981 | 10 | 2 | 3 | 5 | 20 |
| מיליינקו מיחיץ' | 1986–1988 | 19 | 4 | 5 | 10 | 21 |
| יצחק שניאור ויעקב גרונדמן | 1988–1992 | 19 | 5 | 6 | 8 | 26.3 |
| שלמה שרף | 1992–2000 | 82 | 31 | 17 | 34 | 37.8 |
 ריצ'רד מולר נילסן | 2000–2002 | 20 | 7 | 4 | 9 | 35 |
| אברם גרנט | 2002–2006 | 33 | 14 | 13 | 6 | 42.4 |
| דרור קשטן | 2006–2010 | 31 | 15 | 10 | 6 | 48.4 |
| אלי אוחנה (מאמן זמני) | 2010 | 1 | 1 | 0 | 0 | 100 |
 לואיס פרננדס | 2010–2011 | 12 | 6 | 1 | 5 | 50 |
| אלי גוטמן | 2011–2015 | 29 | 9 | 7 | 13 | 31 |
| אלון חזן (מאמן זמני) | 2016 2018 | 2 | 0 | 0 | 2 | 0 |
| אלישע לוי | 2016–2017 | 10 | 4 | 0 | 6 | 40 |
 אנדראס הרצוג | 2018–2020 | 16 | 6 | 2 | 8 | 37.5 |
| וילי רוטנשטיינר | 2020–2022 | 19 | 8 | 3 | 8 | 42.11 |
| גדי ברומר (מאמן זמני) |
2022 | 2 | 0 | 1 | 1 | 16.66 |
| אלון חזן |
2022–2024 | 18 | 7 | 5 | 6 | 38.89 |
| רן בן שמעון |
2024– | 1 | 0 | 0 | 1 | 0 |
מעודכן ל-18 בנובמבר 2024.
| מאמן ראשי | רן בן שמעון |
| עוזר מאמן | גל כהן, אמיר שלח |
| מאמן כושר | ערן שדו |
| מאמן שוערים | איתי זילפה |
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל כדורגל ישראלי | ||
אתר האינטרנט הרשמי של נבחרת ישראל בכדורגל
נבחרות ישראל ובלגיה מתמודדות בכדורגל, 1965, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושליםSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
