היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל
היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל גברים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ההיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל החלה עוד בימים שקדמו להקמת מדינת ישראל. נציגי שלטון המנדט הבריטי, שהיו בעלי תרבות ספורט מפותחת, הובילו ב-1930 בשיתוף ההתאחדות לכדורגל את הקמתה של נבחרת שייצגה את ארץ ישראל-פלשתינה, על אף שלא הייתה מדינה ריבונית, ושלחו אותה למסע משחקים בקהיר. הנבחרת הורכבה משחקנים חובבנים בהתאם למקובל באותה תקופה. היא הייתה נבחרת חלשה ביותר, ובטורניר המשמעותי הראשון שלה, מוקדמות מונדיאל 1934, הובסה 2–11 בסיכום שני המשחקים מול מצרים. לאחר הקמת מדינת ישראל, הפכה נבחרת זו לנבחרת ישראל בכדורגל.
נבחרת ישראל בכדורגל היא אחת היחידות בהיסטוריה שהשתתפה בכל טורנירי מוקדמות המונדיאל, ובנוסף השתתפה גם בגביע אסיה בכדורגל, המשחקים האולימפיים, ובאופן קבוע במוקדמות אליפות אירופה בכדורגל מאז 1994. ישראל השיגה את ניצחונה הראשון במוקדמות המונדיאל במסגרת מוקדמות מונדיאל 1962, 6–1 על קפריסין, ומאז החלה בשיפור הדרגתי בהישגיה במקביל לשיפור כללי ברמת הכדורגל בישראל.
מאז מסע המשחקים הראשון בתולדותיה ב-1930 ערכה ישראל משחקי ידידות רבים, ואף התמודדה מול נבחרות הנחשבות לטובות בעולם זה שנים רבות, כגון ארגנטינה וברזיל. אחד מניצחונותיה הידועים ביותר של ישראל במשחקי ידידות הושג ב-1998 מול ארגנטינה, במהלך חגיגות ה-50 להקמת מדינת ישראל, ובמסגרת רשמית היה זה ניצחון החוץ 3–2 על צרפת בפארק דה פראנס, שמנע את העפלתה של צרפת למונדיאל 1994. הישגיה הטובים ביותר הם זכייה בגביע אסיה 1964, העפלה לרבע גמר טורניר הכדורגל האולימפי באולימפיאדת מקסיקו ובאולימפיאדת מונטריאול. העפלתה היחידה למונדיאל הייתה במונדיאל 1970.
מצבה של הנבחרת הושפע ממעמדה הדיפלומטי והבינלאומי של מדינת ישראל. לאורך שנותיה נתקלה הנבחרת במספר מקרים שבהם סירבו יריבותיה לשחק נגדה מטעמים פוליטיים. ישראל השתייכה מבחינה גאוגרפית לאסיה, אך בלחץ מדינות ערב היא הוצאה מקונפדרציית הכדורגל של אסיה בשנות ה-70, ובעקבות כך עברה לשחק באזור אוקיאניה ובאזור אירופה של מוקדמות המונדיאל ומוקדמות טורניר הכדורגל האולימפי. ב-1993 הצטרפה ישראל כחברה קבועה באופ"א, התאחדות הכדורגל של אירופה. החל ממוקדמות יורו 1996 ועד מוקדמות יורו 2020 כשלה הנבחרת בכל ניסיונותיה להעפיל לאליפות אירופה בכדורגל.
Remove ads
ערך מורחב – נבחרת ארץ ישראל בכדורגל
ניסיון ההקמה הראשון ומסע המשחקים בקהיר
ביוני 1928 ביקר בארץ ישראל סר אלפרד מונד, מראשי יהדות בריטניה. מונד היה חובב כדורגל, ובמהלך ביקורו הכריז על נכונותו לממן הקמת נבחרת ארצית בת 18 שחקנים שתערוך מסע משחקים באנגליה מול הקבוצות הבכירות ששיחקו אז בליגה הראשונה[1]. עוד קודם לכן ערכו מספר קבוצות ארץ-ישראליות מסעות משחקים מחוץ לישראל, אך מונד היה הראשון שהציע להקים נבחרת ארצית. כיוון שבארץ ישראל לא הייתה באותה תקופה התאחדות, נפגש מונד עם ראשי "מכבי" ו"הפועל", שהיו ארגוני הספורט הדומיננטיים באותה תקופה. למרות האיבה ששררה אז בין הארגונים, הוחלט לממש את הצעתו של מונד ולהקים שלוש ועדות שיהיו אחראיות על ארגון הנבחרת: מנהלית, מרכזית ומקצועית. בסופו של דבר הוקמו רק שתי הוועדות האחרונות, ואוישו על ידי אנשים שונים ממה שהוצע בתחילה[1].
"הפועל" ו"מכבי" הסכימו לקיים טורניר במתכונת ליגה של ארבעת המועדונים החזקים ביותר באותה תקופה: הפועל תל אביב, מכבי תל אביב, הפועל חיפה ומכבי חשמונאי ירושלים. הפועל תל אביב זכתה בטורניר כשהיא אינה מפסידה ולו פעם אחת, ובעקבות כך נוצרה הציפייה ששחקניה יהוו את עיקר הנבחרת. עם זאת, הוועדה הטכנית הורתה להקים נבחרת של העיר תל אביב, קבוצה שתורכב משחקני מכבי ירושלים והפועל חיפה, וקבוצה נוספת לשחקנים אחרים מהליגה. הפועל תל אביב מחתה כיוון שלטענתה לא ניתן לה ייצוג ראוי, ושחקניה כלל לא התייצבו למשחק הראשון[1]. בעיות משמעת שהתעוררו גם בהרכב הקבוצה החיפאית-ירושלמית הובילו את ראשי הוועדה לחשוש מבעיות משמעת קשות במהלך המסע לאנגליה, ועל אלה נוספו החששות מפני חוסר היכולת המקצועית של הכדורגלנים הארץ-ישראלים הלא מנוסים להתמודד עם טובי הכדורגל של אנגליה[1], שהייתה אז מעצמת כדורגל. העיתונאים שמעון סאמט ("דבר") ומאיר בניהו ("הארץ") מתחו ביקורת נוקבת על המהלך בטורים שלהם. החיכוכים בין שני האיגודים סביב הקמת הנבחרת נמשכו, וב-5 באוגוסט 1928 נערכה ישיבה של "הפועל" שבה הוחלט לבקש ממונד שישלח מאמן מקצועי מאנגליה שיאמן את הנבחרת לקראת מסע משחקים אפשרי ב-1929. החלטה זו הובילה לירידתו מסדר היום של נושא הנבחרת[1].
ההתאחדות לכדורגל בארץ ישראל/פלשתינה הוקמה ב-14 באוגוסט 1928, והתקבלה כחברה בפיפ"א כעבור שנה, ב-1929. ראשי ההתאחדות (לימים ההתאחדות לכדורגל בישראל) רצו לשלוח נבחרת לאומית למשחקי המונדיאל הראשון באורוגוואי, אך בגלל החרם שהטילה התאחדות הכדורגל האנגלית על פיפ"א באותה תקופה ניתנה הוראה על ידי ממשלת בריטניה לא לאפשר לנבחרת שתייצג את האזור לצאת למשחקי המונדיאל.
שנה אחת לאחר מכן ערכה הנבחרת את משחקיה הראשונים. באפריל 1930 נערך בארץ ישראל מסע משחקים של נבחרת קהיר, שרצתה לקיים סדרת משחקים במצרים מול קבוצה חזקה שתייצג את ארץ ישראל. השלטונות הבריטיים החליטו לשלוח למסע משחקי הגומלין במצרים נבחרת בעלת סגל של 17 שחקנים, תשעה בריטים ושמונה מהקבוצות העבריות שפעלו באותה תקופה. עם זאת, בסופו של דבר נכללו במשלחת למצרים שישה יהודים וערבי אחד מקבוצת נאדי ריאד אל ערבי[2]. השחקנים הללו נחשבים לנבחרת ישראל הראשונה. על אף שקבוצות "הפועל" היו משופעות בשחקנים טובים באותה תקופה לא נכללו שחקניהן בנבחרת, כיוון שארגון הפועל החליט לשלוח נבחרת לתחרות אולימפיאדת הפועלים בווינה שהתקיימה במקביל למשחקים. ארבעה שחקנים של מכבי תל אביב (אברהם רזניק, אמרה יעקבי, חיים דליצקי ומנחם חרש), אחד מקבוצת חשמונאים ירושלים (עקיבא צוובנר) ואחד מקבוצת מכבי "אבשלום" פתח תקווה (שמעון רוטנר) היו השחקנים היהודים בנבחרת. קבוצת המשטרה הבריטית הייתה אחת הקבוצות הצבאיות הבריטיות הבולטות בארץ ישראל באותה תקופה, ורוב השחקנים הבריטיים שזומנו לנבחרת הגיעו ממנה. כהכנה לטורניר במצרים ערכה הנבחרת מספר משחקי אימון, וניצחה בכולם[3].
לאחר הגעת השחקנים למצרים הם ערכו מספר אימונים בבסיס צבאי של הצבא הבריטי. המשחק בקהיר נערך ב-10 באפריל זכה לתשומת לב ציבורית רבה, והאצטדיון בקהיר היה מלא. הנבחרת הפגינה יכולת חלשה, והובסה על ידי הקהירים בתוצאה 0–5. השחקנים היהודים שנטלו חלק במשחק זה היו אמרה יעקבי, שמעון רוטנר ואברהם רזניק[4]. לאחר מכן נערך משחק באלכסנדריה מול קבוצה מקומית, והפעם שיחקה הנבחרת טוב יותר, ובכל זאת הפסידה בתוצאה 0 - 2. המשחק האחרון במסע המשחקים נועד להתקיים בקהיר מול נבחרת הצבא הבריטי, בשורותיה שיחקו שישה שחקנים בעלי הופעות בנבחרת אנגליה. המשחק הסתיים בניצחון 5–2 של נבחרת הצבא הבריטי העדיפה, כשבמהלך המשחק הבקיעו שמעון רוטנר וחיים דליצקי את השערים הראשונים אי פעם של נבחרת ישראל. לאחר מכן החלו ראשי ההתאחדות לפעול למען הקמתה של נבחרת שתורכב אך ורק משחקנים יהודים[3].
הופעות ראשונות במוקדמות המונדיאל
- ערכים מורחבים – מוקדמות מונדיאל 1934, מוקדמות מונדיאל 1938
מוקדמות מונדיאל 1934 היה הטורניר הרשמי הראשון של נבחרת ארץ ישראל/פלשתינה, שהורכבה אך ורק משחקנים יהודים והפכה ברבות הימים לנבחרת ישראל בכדורגל. הנבחרת נבחרה לשחק נגד שתי נבחרות בבית 12 של המוקדמות על מנת להעפיל למונדיאל. אולם בעקבות פרישתה של טורקיה שיחקה ישראל רק נגד מצרים. לקראת צמד המשחקים מונה למאמן שמעון "לומק" רוטנר, שהיה אחד מטובי הכדורגלנים בארץ ישראל בשנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. הוא זימן לסגל 16 שחקנים, רובם מהפועל תל אביב, וקבע לנבחרת משחקי אימון אחדים נגד קבוצות של יחידות הצבא הבריטי שחנו באזור. לומק היה מודע לאיכותה המקצועית הגבוהה של מצרים, והורה לשחקנים לשמור היטב על החלוץ מחמוד מוכתר מקבוצת "ארסנל קהיר"[5].
הנבחרת יצאה למסע ברכבת לכיוון קהיר, אך ללא המאמן לומק שלא הגיע לתחנת היציאה והוחלף על ידי יהושע אלוף ואריה בן גד כראשי המשלחת הארץ ישראלית[6]. המשחק הראשון נגד מצרים נערך במגרש הצבא הבריטי המרכזי בקהיר ב-16 במרץ 1934. שחקני הנבחרת לא הצליחו להוות יריב שקול למצרים, והחלוץ מוכתר הצליח להכניע את השוער וילי ברגר בשלושת ניסיונותיו הראשונים. לקראת סיום המחצית הצליחה מצרים להבקיע שער נוסף. במהלך ההפסקה ניסו ראשי המשלחת לארגן את השחקנים בהתאם להוראות שניתנו מראש על ידי לומק, אך השחקנים לא שעו לדבריהם ותוך זמן קצר מפתיחת המחצית השנייה עלתה מצרים ליתרון 6–0. לאחר מכן הצליחה הנבחרת לצמק את התוצאה משער של אברהם "נוצ'ה" נודלמן, אך לאחר מכן הבקיעה מצרים שער נוסף. שנים רבות לאחר המשחק התראיין אברהם נודלמן לעיתון "חדשות הספורט", ועורר שערורייה כאשר אמר את הדברים הבאים:
עד היום אני בדעה כי לולא הריב שפקד את כל שחקני ההגנה באגף הימני של הנבחרת, למן המגן ועד הקיצוני, לא היינו סופגים שבעה שערים. אבל החבר'ה לא דיברו האחד עם השני, זלזלו במשחק ואפשרו למצרים לערוך שבע התקפות תכליתיות באגף הימני ולזכות בניצחון מכריע.
— [7]
ב-6 באפריל שלאחר מכן נערך משחק הגומלין במגרש הדקלים ששכן ברחוב שלוש בתל אביב. לקראת המשחק ביצע לומק שינויים אחדים בהרכב הפותח של הנבחרת, בראשם הדחת הקפטן רזניק והעברת סרט הקפטן שלו לפנחס פידלר ממכבי חשמונאי ירושלים. המחצית הראשונה התנהלה בצורה דומה למחצית הראשונה של המשחק בקהיר, והסתיימה ביתרון 4–0 לטובת מצרים, שגם הפעם נהנתה מיכולת טובה של מחמוד מוכתר. עם זאת, במחצית השנייה הפגינה הנבחרת יכולת טובה בהרבה, והשוער ברגר מנע ספיגת שערים נוספים. לקראת הסיום הצליח יוחנן סוקניק להבקיע שער מצמק לטובת ישראל. כתוצאה מכך סיימה ישראל את הטורניר במקום השני מתוך 3 (טורקיה דורגה במקום האחרון כי לא שיחקה כלל), עם שני הפסדים והפרש שערים של 2–11.
במוקדמות מונדיאל 1938, האחרון בגלגולה כמייצגת את המנדט הבריטי, הוגרלה הנבחרת, בהדרכת אגון פולק, לבית מספר 6 ביחד עם יוון. המנצחת מבין השתיים הייתה אמורה להמשיך למשחק מכריע על ההעפלה למונדיאל בצרפת, מול הונגריה. פולק ביצע שינויים רבים בסגל הנבחרת לקראת שני המשחקים, והותיר מהסגל של מוקדמות 1934 רק את אברהם רזניק (הקפטן), אברהם "נוצ'ה" נודלמן ויוחנן סוקניק. בישראל שרר חוסר ידע לגבי יכולותיה של יוון, שהגיעה לאזור כשבוע לפני המשחק. המשחק הראשון נגד יוון נערך במגרשה של מכבי תל אביב ב-22 בינואר 1938, ונקבע כי הוא ינוהל על ידי השופט המצרי יוסוף ביי מחמוד, מטובי שופטי הכדורגל המצרים בכל הזמנים ומי שהמליץ לפיפ"א לקבל את ארץ ישראל כחברה בארגון[8]. עוד לפני המשחק התחוללה שערורייה במחנה הנבחרת הארצישראלית, לאחר שפולק החליט להעלות בהרכב את השוער יוליוס קליין מהפועל חיפה במקום וילי ברגר, מי שנחשב עד היום לגדול השוערים בתקופה שקדמה להקמת המדינה[8]. יוון פתחה את המשחק עם לחץ חזק על השער של קליין, ותוך 10 דקות משריקת הפתיחה הצליחה לעלות ליתרון 0–2. כעבור עשר דקות הצליחה ישראל להתאושש, לאחר שפרי נויפלד ממכבי תל אביב הצליח לעבור ארבעה שחקני הגנה יווניים ולהכניע את השוער פפדופולוס. המחצית השנייה הייתה מאוזנת מבחינת היכולות של שתי הנבחרות, אך הייתה זו יוון שהבקיעה שער בדקה ה-51, שקבע את תוצאת המשחק על 1–3 לטובת יוון.
לאחר המשחק נערכה ישיבה מיוחדת של הנהלת ההתאחדות לכדורגל, בה נקבע כי השחקנים יתאמנו באופן אינטנסיבי על מנת לשפר את כושרם הגופני, שהיה לקוי לדעת חברי ההנהלה[8]. המאמן פולק כלל לא הצטרף למסע הנבחרת ליוון, רשם על פתק את 11 השחקנים הפותחים, ונתן אותו ליושב ראש ההתאחדות יצחק חלוץ, ששימש כראש המשלחת[8]. לפני המשחק ערכה הנבחרת שני אימונים במגרשה של פנאתינאיקוס, שהיה במצב תחזוקתי לא טוב בגלל מזג האוויר הגשום. קליין הודח מההרכב הראשון לטובת ישראל אלסנר. שינויים בולטים נוספים בהרכב הייתה מתן ההזדמנות הראשונה לנתן פנץ, והעלאתם להרכב הפותח בצוותא של האחים אברהם בית הלוי וג'רי בית הלוי. ישראל שיחקה היטב במשחק הגומלין, אך בדקה ה-90 נפסקה לחובתה בעיטת חופשית מ-16 מטרים, שבוצעה בהצלחה על ידי קלינתיס ויקלידס, ומיד לאחר מכן שרק השופט היוגוסלבי מיקה פופוביץ' לסיום המשחק. במשחק מול הונגריה, שהעפילה עד גמר המונדיאל, הובסה יוון בתוצאה 1–11. היה זה ההפסד הגבוה ביותר בהיסטוריה של הנבחרת היוונית.
משחקים אלה היו היחידים של נבחרת ארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. משחקה האחרון של נבחרת ארץ ישראל היה משחק ידידות מול לבנון באצטדיון המכביה ב-27 באפריל 1940. לבנון נחשבה לאחת הנבחרות החלשות ביותר בעולם באותה תקופה, וכשתוצאת המשחק עמדה על 5–1 לזכות ישראל במחצית השנייה, ביקש מנהל הנבחרת הלבנונית מארתור באר, מרכיב הסגל של הנבחרת, כי ישראל לא תשפיל את נבחרתו[9].
Remove ads
משחקים ראשונים
|
הנבחרת החלה לייצג את מדינת ישראל העצמאית תוך זמן קצר מהקמת המדינה בה' באייר ה'תש"ח. בקרב הנהגת המדינה הועלה הרעיון לשלוח את הנבחרת למסע משחקים בארצות הברית על מנת לשפר את המורל הלאומי. לאחר משא ומתן מול האמריקנים הוסכם כי הנבחרת תערוך שני משחקי ידידות בניו יורק ומשחק אחד בפילדלפיה. ב-26 בספטמבר 1948 ערכה ישראל את משחקה הבינלאומי הראשון כנבחרת של מדינה עצמאית, והפסידה לנבחרת ארצות הברית בתוצאה 1–3[10]. השער הראשון לאחר הקמת המדינה הובקע בדקה ה-20 של המשחק, כאשר אליעזר שפיגל ממכבי פתח תקווה מסר את הכדור לשמואל בן דרור, עמיתו לקבוצה וקפטן הנבחרת, שהכניע את השוער האמריקני[11]. המשחק השני בניו יורק, מול נבחרת כוכבים אמריקאית, הסתיים בהפסד 1–4, והמשחק בפילדלפיה הסתיים בהפסד 2–3 לקבוצת כדורגלנים מקצוענים. מסע משחקים זה ידוע גם בעקבות היעדרותו של יעקב חודורוב, השוער הטוב ביותר בארץ באותה תקופה, שעזב את יחידתו בצה"ל ועבר ליחידה אחרת ללא רשות, ועל כך נשפט וזוכה בסופו של דבר.
נבחרת ישראל, שייצגה בפעם הראשונה בטורניר רשמי את מדינת ישראל העצמאית, הודרכה על ידי לאיוש הס והוגרלה לבית מספר 3 במוקדמות מונדיאל 1950, בו נמצאה רק נבחרת אחת נוספת, יוגוסלביה. המנצחת בשני המשחקים הייתה אמורה להעפיל לצמד משחקים מול צרפת, שהמנצחת בסיומם תעפיל למונדיאל 1950 שנערך בברזיל. הס פרסם את סגל השחקנים ב-13 באוגוסט, וכלל בו 18 שחקנים כיוון שנאלץ לתת ייצוג שווה לכל אחד ממרכזי הספורט הגדולים שפעלו במדינה באותה תקופה. המשחק הראשון נערך בבלגרד ב-21 באוגוסט 1949, והסתיים בניצחון 6–0 לטובת היוגוסלבים. חרף התבוסה הייתה הדעה הרווחת בקרב עיתונאות הספורט בישראל כי השוער יעקב חודורוב הצטיין והציל את הנבחרת מהפסד גדול יותר[12]. המשחק השני, שנערך באצטדיון המכביה בתל אביב, הסתיים בניצחון 5–2 לטובת יוגוסלביה. שייע גלזר הבקיע את שני השערים, והיה לשחקן הראשון בתולדות הנבחרת שמבקיע בה שער במשחק רשמי לאחר הקמת המדינה. יוגוסלביה סיימה את שני המשחקים מול צרפת בתיקו 1–1, ובמשחק המכריע שנערך במגרש הנייטרלי בפירנצה ניצחה 3–2 והעפילה למונדיאל.
בדצמבר 1950 הפסידה ישראל לטורקיה בתוצאה 2–3, ובשלוש השנים הבאות לא ערכה ולו משחק רשמי אחד. לאחר ההפסד הודיע המאמן ולדיסלב סקאלי על עזיבתו. בינואר 1952 התקבלה ישראל כחברת הוועד האולימפי הבינלאומי, אך בעקבות עיתוי האישור לא יכלה הנבחרת להשתתף בסיבוב המוקדמות לקראת אולימפיאדת הלסינקי.
| בית 10 במוקדמות מונדיאל 1954 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | Δ | ||||||
| יוגוסלביה | 4 | 4 | 0 | 0 | 4 | 0 | 4+ | 8 |
| יוון | 4 | 2 | 0 | 2 | 3 | 2 | 1+ | 4 |
| ישראל | 4 | 0 | 0 | 4 | 0 | 5 | 5- | 0 |
לקראת מוקדמות מונדיאל 1954 מונה ג'רי בית הלוי, מאמן מכבי תל אביב, לתפקיד המאמן. ישראל הוגרלה לבית מספר 10 ביחד עם יוגוסלביה ויוון, כשמנצחת הבית תעפיל למשחקי המונדיאל שהיה עתיד להיערך בשווייץ. ישראל השתמשה בטורניר הכדורגל של המכביה ה-4 כטורניר הכנה, והפעם הייתה ציפייה לנצח את יוון כיוון שזמן קצר לפני המשחק מולה הובסה נבחרת אתונה על ידי נבחרת תל אביב בתוצאה 0–5. בדומה לטורנירי המוקדמות הקודמים הפסידה ישראל בכל משחקיה, והפעם לא הצליחה להבקיע ולו שער אחד, אך מנגד לא הפסידה בהפרשי שערים גבוהים. הסיבה העיקרית לתוצאות הנמוכות הייתה החלטתו של המאמן בית הלוי לנקוט במערך משחק הגנתי ככל האפשר, הידוע כ"בונקר". שיטת המשחק שבה נקט בית הלוי הייתה שנויה במחלוקת בקרב אוהדי הכדורגל בישראל, ואף גרמה לחוסר שביעות רצון בהתאחדות לכדורגל[13].
המשחק הראשון במוקדמות נערך מול יוון באתונה ב-1 בנובמבר 1953, והסתיים בהפסד 0–1 בלבד בזכות יכולת טובה של השוער חודורוב. כעבור שבוע, ב-8 בנובמבר, שיחקה ישראל מול יוגוסלביה בבלגרד והפסידה פעם נוספת בתוצאה 0–1. ישראל שיחקה היטב במשחק זה, אך חודורוב נכנע לבעיטה של מילוטינוביץ' היוגוסלבי בגלל תנאי המגרש הגרועים ומאחר שנעל נעלי גומי שלא התאימו לדשא החלקלק. בדקה ה-80 נפגע חודורוב בכתפו וספג פציעה, אך למרות הכאבים העזים סירב להתחלף[13]. לקראת הגומלין מול יוון ב-7 במרץ ברמת גן היו ציפיות גבוהות מהנבחרת לאור השעייתם של כל שחקני הסגל היריב למעט המגן אליאס רוסידיס, אך המשחק הסתיים בהפסד 0–2 והוגדר על ידי העיתונות ככישלון ספורטיבי[14]. בעקבות כך נערכו שינויים אחדים בהרכב הנבחרת, בראשם הדחתו מהסגל של הקפטן אלי פוקס, ושבועיים לאחר מכן, ב-21 במרץ, הפסידה ישראל ליוגוסלביה ברמת גן בתוצאה 0–1. שני המשחקים בין יוון ליוגוסלביה הסתיימו בתוצאה 1–0 לטובת יוגוסלביה, שהעפילה למונדיאל מהמקום הראשון ללא הפסד ועם הפרש שערים של 4–0.
בין ההפסד הביתי ליוון להפסד הביתי ליוגוסלביה יצאה הנבחרת למסע משחקים בדרום אפריקה למטרות גיבוש. ישראל התמודדה מול קבוצות מקומיות אחדות, ובמשחק המרכזי הפסידה לנבחרת המקומית בתוצאה 1 –2. בסיום הטורניר, שהחל ב-29 במרץ והסתיים באמצע מאי, עמד מאזנה של הנבחרת על 6 ניצחונות, 3 תוצאות תיקו ו-2 הפסדים, והפרש שערים של 28–12.
תחילת הדרך האולימפית ומוקדמות המונדיאל שכמעט ולא היו
- ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1958
לקראת אולימפיאדת מלבורן ב-1956 הוגרלה ישראל לצמד משחקים מול ברית המועצות החזקה, בשורותיה שיחק לב יאשין, הנחשב לאחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל. לפני המשחק פורסמה דרישה מצד משרד ראש הממשלה ולפיה כל שחקני הנבחרת מחויבים לעברת את שמם, אחרת לא יוכלו להשתתף במשחקים. ב-4 ביולי המריאה המשלחת הישראלית לבריסל בדרכה למוסקבה, אך חלק מחבריה נאלצו להמתין לטיסה נוספת בגלל מחסור במקומות במטוס האיליושין בו טסה הנבחרת למוסקבה. במשחק עצמו, שנערך לעיני קהל שמנה בין היתר אלפי יהודים סובייטיים, הפסידה ישראל 0–5. גם הפעם הצטיין השוער חודורוב ומנע הפסד כבד יותר. הציפיות לקראת משחק הגומלין ברמת גן ב-31 ביולי היו נמוכות. למרות זאת הפגינה ישראל יכולת גבוהה בהגנה, וספגה שער רק בדקה ה-57. לאחר מכן הובקע אחד השערים הידועים ביותר בתולדות הנבחרת. בועז קופמן מהפועל פתח תקווה רץ לאורך המגרש, הגביה את הכדור לעבר רחבת העונשין, ושם התרומם חברו לקבוצה נחום סטלמך והכניע את יאשין. היה זה שער הבכורה של סטלמך בנבחרת במשחקו השני בשורותיה, כאשר את הופעת הבכורה שלו ערך במשחק הקודם מול ברית המועצות[15]. אחד הרגעים הזכורים לאחר הבקעת השער היה כאשר השדרן נחמיה בן אברהם קרא את קריאתו הנרגשת
נגיחה של סטלמך! זה בפנים! סטלמך כבש עכשיו שער והשווה את התוצאות לאחד-אחד. אני משאיר את המיקרופון לקהל.
— [16]
המשחק עצמו הסתיים בהפסד של ישראל לאחר שער ניצחון של בוריס טאושין בדקה ה-79[17].
במוקדמות מונדיאל 1958 הודרכה ישראל על ידי המאמן האנגלי ג'קי גיבונס, והייתה אמורה לשחק בשלושה סבבים על מנת להעפיל למונדיאל בשוודיה. בסיבוב המוקדמות הראשון הוגרלה ישראל לבית מספר 2 האפריקני-אסייתי מול טורקיה, והעפילה אוטומטית לסיבוב השני בגלל סירובה של טורקיה לשחק מולה בפרט, ועל אדמת ישראל בכלל. בשלב השני הייתה אמורה ישראל לשחק מול אינדונזיה, אך זו פרשה לאחר שפיפ"א דחתה את בקשתה לשחק מול ישראל במגרש נייטרלי. מצרים פרשה גם כן, כך שסודאן, הנבחרת הרביעית בבית, העפילה אוטומטית ביחד עם ישראל לסיבוב הבא. גם סודאן סירבה לשחק מול ישראל, בשלב השלישי, ולפיכך הייתה אמורה הנבחרת להעפיל אוטומטית למונדיאל.
עם זאת, פיפ"א קבעה כי למעט האלופה המכהנת כל נבחרת חייבת לשחק לפחות פעם אחת על מנת להעפיל למונדיאל, והחליטה שישראל תשחק מול אחת מסגניות בתי המוקדמות של אופ"א (התאחדות הכדורגל של אירופה). ב-15 בדצמבר נערכה הגרלה במשרדי פיפ"א בעיר ציריך שבשווייץ, ובה עלה שמה של ויילס, בשורותיה שיחק החלוץ הידוע ג'ון צ'ארלס. לקראת המשחקים מונה משה וארון לתפקיד המאמן. המשחק הראשון, שנערך ברמת גן ב-15 בינואר 1958, הסתיים בהפסד 0–2. גם המשחק השני, שנערך בקארדיף שבוויילס ב-5 בפברואר, הסתיים באותה תוצאה. למרות כישלונה של הנבחרת להעפיל למונדיאל, היא זכתה למחמאות מהתקשורת הישראלית בזכות מאמציה מול ויילס, שנחשבה באותה עת לאחת הנבחרות הטובות בעולם. המשחק בוויילס נחשב לאחד הזכורים ביותר בקריירה של השוער יעקב חודורוב, שהמשיך לשחק גם לאחר ששבר את אפו ונקע את כתפו. ויילס העפילה עד רבע גמר המונדיאל.
ארבעה חודשים לאחר הכישלון להעפיל למונדיאל נערך הטורניר השלישי של המשחקים האסיאתיים. רוב חברי המשלחת היו שחקני נבחרת הכדורגל. בעקבות ניצחונות על איראן (4–0) וסינגפור (2–1) העפילה ישראל לרבע הגמר, בו הודחה לאחר הפסד 0–2 לטיוואן. ישראל סיימה את הטורניר במקום החמישי בזכות הפרש שערים שהשיגה במשחקיה. בעקבות כישלון זה הוקמה ועדת חקירה בשם "ועדת טוקיו", שהשעתה את פעילות הנבחרות למשך שנה. תוצאות נוספות של הכישלון היו התפטרותם של המאמן משה וארון ומרכיב הנבחרת אלוף-משנה שמואל סוחר, והשעייתם בגין בעיות משמעת של נחום סטלמך, יוסף גולדשטיין, בועז קופמן ושלמה נהרי.
ב-11 ביוני 1959 מונה למאמן היהודי-הונגרי גיולה מאנדי, שהתפרסם בזכות הדרכת נבחרת הונגריה במונדיאל 1954. במשחק הראשון תחת הדרכתו הפסידה ישראל לקבוצת אמריקה הברזילאית בתוצאה 0–1, ובהמשך הובסה הנבחרת על ידי פולין בתוצאה 2–7. מאנדי הנהיג חידוש בכדורגל הישראלי באותה עת בכך שבעצה אחת עם בכירי המאמנים בארץ הרכיב סגל רחב של 60 שחקנים, ממנו ברר את הסגל הסופי של הנבחרת. משחקה הרשמי הראשון של ישראל בהדרכת מאנדי היה באצטדיון רמת גן מול יוגוסלביה במסגרת מוקדמות אולימפיאדת רומא, והסתיים בתיקו 2 - 2 בזכות יכולת גבוהה של כל השחקנים. לימים נודע משחק זה כראשון אי פעם שבו הושמעה הקריאה "אל אל ישראל"[18]. עד למשחק זה עודד הקהל את הנבחרת בקריאות "שייע, שייע, שייע!" על שם החלוץ שייע גלזר. חודש לפני המשחק ערך העיתון "חדשות הספורט" תחרות לבחירת סיסמת עידוד חדשה לנבחרת. ועדה שחבריה היו יו"ר ההתאחדות לכדורגל יצחק זאבי, העיתונאי יהודה גבאי והמשורר חיים חפר בדקה 177 הצעות מרחבי הארץ, ובחרה את ההצעה הזוכה שהושמעה פעמיים בתחילת המחצית השנייה ופעם נוספת על ידי כל הקהל לאחר שער השוויון של אברהם מנצ'ל[19].
לאחר תחילת מוקדמות הטורניר האולימפי נסעה הנבחרת הישראלית להשתתף בטורניר המוקדמות של גביע אסיה בכדורגל. קונפדרציית הכדורגל של אסיה קבעה כי טורניר זה ייערך בהודו, ובגלל תנאי החום הקשים הוחלט שכל משחק יימשך 80 דקות בלבד. בגלל הכנה לקויה הפסידה ישראל לאיראן במשחק הפתיחה בתוצאה 0–3, אך התאוששה וניצחה את הודו ואת פקיסטן. בעקבות התיקו מול איראן והניצחון הנוסף על הודו, ישראל הייתה זקוקה לנקודה כדי להעפיל לטורניר הגמר, והשיגה אותה בזכות תיקו 2–2 מול פקיסטן. לאחר טורניר זה התחדשו משחקי מוקדמות האולימפיאדה. במשחק הבית מול יוון ניצחה ישראל 2–1, ובגומלין הפסידה בתוצאה זהה. ב-10 באפריל הפתיעה ישראל את יוגוסלביה בבלגרד, גברה עליה 2–1 והעפילה למקום הראשון בבית המוקדמות. עם זאת, בעקבות הניצחון היוגוסלבי על יוון במחזור האחרון סיימה ישראל במקום השני עם הפרש שערים פחות טוב מזה של יוגוסלביה, שהמשיכה עד לזכייה במדליית הזהב באולימפיאדה.
בעקבות הניצחון על יוגוסלביה וטורניר המוקדמות כולו, שעוררו גל של גאווה לאומית בישראל, כתב הסופר שרגא גפני את ספר הילדים "בעט אלון בעט", שדמויות גיבוריו התבססו על השוער יעקב חודורוב ועל החלוץ המרכזי רפי לוי. הספר הפך במהירות לרב-מכר ובעקבות הספר הראשון יצאו ספרי המשך נוספים, שגם הם זכו להצלחה מסחרית, והפכו לסדרה בשם "הספורטאים הצעירים"[20].
Remove ads
שלושה מאמנים בחמש שנים
ישראל החלה את שנות ה-60 של המאה ה-20 בהשתתפות בגביע אסיה 1960, אליו העפילה בסיום העשור הקודם. מאנדי ערך אימונים רבים לפני תחילת הטורניר בסיאול, בירת קוריאה הדרומית. הטיסה למזרח אסיה הייתה מתישה עבור השחקנים, ותוך זמן קצר מהנחיתה, ב-17 באוקטובר 1960, התמודדה ישראל מול הנבחרת המארחת, שזכתה בטורניר הקודם של גביע אסיה. הקוריאנים היו עדיפים על ישראל, ותוך 13 דקות במחצית הראשונה הבקיעו שני שערים, וסיימו את המשחק בניצחון 0–3. ישראל הצליחה להתאושש מהתבוסה לקוריאנים ולנצח את דרום וייטנאם (5–1) ואת טיוואן (1–0). ישראל הפגינה יכולת גבוהה מאוד במשחקים אלה, ובזכות כך נכללו ארבעה משחקניה (מרדכי בנבנישתי, אמציה לבקוביץ', אהרון אמר ונחום סטלמך) בנבחרת הטורניר.
מאנדי הדריך את ישראל גם במוקדמות מונדיאל 1962, בהם שובצה ישראל בסיבוב הראשון מול נבחרת קפריסין. המשחק, שנערך בניקוסיה שבקפריסין ב-13 בנובמבר 1960, הסתיים בתיקו 1–1, כשאת השער לזכות ישראל מבקיע בועז קופמן מהפועל פתח תקווה. כעבור שבועיים, ב-27 בנובמבר, אירחה ישראל את הנבחרת הקפריסאית ברמת גן וגברה עליה 6–1, במה שהיה לניצחונה הראשון אי פעם בתולדות מוקדמות המונדיאל. לזכותה של ישראל הבקיעו שלמה לוי (שלושער), נחום סטלמך (צמד) ושלמה נהרי (שער יחיד). בסיבוב הבא של המוקדמות הוגרלה ישראל מול אתיופיה, ובשני המשחקים שנערכו במרץ 1961 ברמת גן ובחיפה גברה עליה 1–0 ו-3–2 בהתאמה. לפני המשחק הראשון מול אתיופיה פנתה ההתאחדות לכדורגל לבית הדין העליון שלה כדי להקל בעונשו של החלוץ המורחק שייע גלזר, דבר שהתברר כצעד מוצלח כיוון שגלזר הבקיע את השער היחיד במשחק זה. בסיבוב השלישי התמודדה ישראל מול איטליה, שנהנתה מפרישת רומניה בסיבוב הקודם. המשחק הראשון נערך ברמת גן ב-15 באוקטובר 1961, ולאחר שישראל הובילה 2–0 במחצית היא הפסידה 2–4. המשחק השני והמכריע, שנערך בטורינו ב-4 בנובמבר, הסתיים בניצחון 6–0 לטובת איטליה, שהעפילה למונדיאל בצ'ילה. סך כל השערים שכבשה נבחרת ישראל, 13, היה מספר שיא לנבחרת באותה תקופה. לאחר ההפסד לאיטליה נסעה ישראל לאנגליה למשחק גומלין ידידותי מול הנבחרת הצעירה המקומית, והובסה 1–7. מסע משחקים זה זכה לכינוי "מסע הבר-מצווה" בעקבות 13 השערים שספגה הנבחרת[21].
תוצאות אלה סימנו את סיום הקדנציה של מאנדי באימון הנבחרת. ההתלהבות הראשונית מהגעתו של מאמן כה ידוע בעולם הכדורגל פגה, וההתנגדות להמשך העסקתו התגברה. באוקטובר 1962 הצליחה ישראל לסיים בתיקו 1–1 מול אוסטריה החזקה, אך בחודש שלאחר מכן ספגה שישה שערים בהפסדים לטורקיה ולשוודיה. משחקו האחרון של מאנדי כמאמן היה ב-19 במאי 1963 בתבוסה 0–5 לאלופת העולם ברזיל, בשורותיה כיכבו בין היתר ז'ילמר, דז'למה סאנטוס, מריו זגאלו וז'רסון. חרף היעדרותו של הכוכב הידוע פלה נכחו במשחק 40,000 צופים. לאחר המשחק מונה האנגלי ג'ורג' איינסלי כמחליפו של מאנדי.
הקדנציה של איינסלי הייתה אחת הקצרות ביותר בתולדות הנבחרת, על אף ההתחלה הטובה בדמות ניצחון 3–0 על הונג קונג במשחק ידידות. הטורניר הראשון (והיחיד) של איינסלי היה מוקדמות אולימפיאדת טוקיו (1964), במהלכו הייתה אמורה ישראל להתמודד בשני משחקים מול דרום וייטנאם. המשחק הראשון, שנערך בסייגון, הסתיים בניצחון 1–0 לטובת ישראל, שזכתה ביתרון משמעותי לקראת הגומלין ברמת גן. לפני המשחק הביע איינסלי את ביטחונו הנחרץ בכך שישראל תנצח את יריבתה בלא תנאי, ואף אמר "אף נבחרת אסיאתית אינה מסוגלת לעצור אותנו. מקומנו בטוקיו מובטח"[22]. ישראל הפגינה יכולת חלשה מאוד במשחק זה, הפסידה 0–2 ולא העפילה לאולימפיאדה. בעקבות כך פוטר איינסלי והוחלף על ידי יוסף מרימוביץ'.
שורה של הצלחות, אולימפיאדה ראשונה והעפלה ראשונה למונדיאל
- ערכים מורחבים – כדורגל באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968), מוקדמות מונדיאל 1970
_-_The_Asian_Cup.jpg)
| בית 1 במוקדמות מונדיאל 1966 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | Δ | ||||||
| בלגיה | 4 | 3 | 0 | 1 | 11 | 3 | 8+ | 6 |
| בולגריה | 4 | 3 | 0 | 1 | 9 | 6 | 3+ | 6 |
| ישראל | 4 | 0 | 0 | 4 | 1 | 12 | 11- | 0 |
גם הקדנציה של מרימוביץ' הייתה קצרה, אך הוא המאמן היחיד שהצליח להוביל את הנבחרת לזכייה בתואר רשמי כלשהו. ישראל נבחרה לארח את משחקי גביע אסיה 1964. יריבותיה של ישראל בטורניר זה היו הודו, הונג קונג וקוריאה הדרומית. ישראל פתחה את הטורניר בניצחון 1–0, ולאחר הניצחון 2–0 על הודו העפילה למקום הראשון בבית בזכות ניצחון של הודו על האלופה קוריאה הדרומית. המשחק המכריע על האליפות היה בין ישראל לקוריאה הדרומית ב-3 ביוני, ובו ניצחה ישראל 2–1 משערים של מוצי ליאון וגדעון טיש. לאחר הענקת הגביע לנבחרת אמר הנשיא זלמן שזר כי "קהל כה נלהב ראיתי רק לאחר הכרזת המדינה"[22]. מרימוביץ' עבר לאמן את מכבי תל אביב, והוחלף על ידי מילובן צ'יריץ' הסרבי, שקודם לכן אימן, בין היתר, את יוגוסלביה, הכוכב האדום בלגרד, לאציו והיידוק ספליט.
צ'יריץ' החל את הקדנציה שלו במוקדמות מונדיאל 1966, בהן שובצה הנבחרת לבית מספר 1 ביחד עם בלגיה ובולגריה. משחק הפתיחה נערך בבריסל שבבלגיה ב-9 במאי 1965, והסתיים בניצחון 1–0 בלגי משער של ז'וזף ז'וריון. העיתונות הישראלית התייחסה לכך בהערכה, וההפסד נחשב אז כ"הפסד בכבוד". במשחק החוץ השני, שנערך בסופיה ב-13 ביוני, הובסה ישראל 0–4 על ידי בולגריה. כעבור כחמישה חודשים, ב-10 בנובמבר, הובסה ישראל 0–5 על ידי בלגיה במשחק הגומלין (שלושער של ון הימסט), שנערך ברמת גן. כעבור 11 ימים הפסידה ישראל לבולגריה בתוצאה 1–2, כשאת השער היחיד בטורניר לזכות ישראל הבקיע רחמים טלבי. בולגריה גברה במשחק פלייאוף מכריע על בלגיה והעפילה למונדיאל. ישראל סיימה במקום האחרון עם אפס נקודות ויחס שערים 1–12.
ב-16 במרץ 1966 פוטר צ'יריץ' מתפקידו לאחר קנוניה של חברים אחדים בהנהלת ההתאחדות לכדורגל. תחילת הפרשה הייתה כאשר ברגע האחרון הסתיימה ההצבעה על הארכת חוזהו בתוצאה 8–7 נגד ההעסקה. חברי הנהלה אחדים טענו כי אריה שפאק "מכר" את קולו תמורת הזכות להצטרף לנסיעתה של נבחרת הנוער למנילה שבפיליפינים. הפרשה גרמה לדיון ציבורי נרחב בארץ, והסתיימה רק כאשר ועדת חקירה של ההסתדרות פסלה את ההצבעה וקיבלה את הטענות על קנוניה. ב-15 ביוני הוחתם צ'יריץ' על חוזה חדש[23]. מיד לאחר הפרשה הזו הדריך צ'יריץ' את ישראל במוקדמות טורניר הכדורגל אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968), והוביל אותה לניצחונות 7–0 ו-4–0 על ציילון באצטדיון בלומפילד, ולהעפלה ראשונה אי פעם לטורניר הכדורגל האולימפי. בין שני המשחקים נפוצו שמועות על פיטוריו של צ'יריץ', שהתממשו עם הודעתה של ההתאחדות לכדורגל ב-23 באפריל על כך שעמנואל שפר מונה למאמן. ההעפלה לאולימפיאדה הוטלה בספק למשך זמן קצר כאשר מצרים מחתה בפני פיפ"א על כך שישראל אירחה את שני משחקי המוקדמות מול ציילון, אך מזכיר פיפ"א הלמוט קייזר דחה את הבקשה על הסף באומרו "אל תתערבו בעניינים לא לכם"[24].
לאחר תום טורניר המוקדמות של האולימפיאדה נסעה נבחרת ישראל לאיראן כדי להשתתף בגביע אסיה של 1968. היא פתחה את הטורניר ב-12 במאי עם ניצחון 6–1 על הונג קונג, ולאחר מכן הפסידה לבורמה 0–1 למרבה שמחתם של האוהדים האיראנים שהיו עוינים כלפי ישראל. הנבחרת זכתה לאבטחה כבדה של המשטרה האיראנית לקראת המשחק המכריע על הגביע בין איראן לישראל באצטדיון בטהראן ב-19 במאי, בו ניצחה הנבחרת המארחת בתוצאה 2–1. בעקבות ההפסד דורגה ישראל במקום השלישי בטורניר. הייתה זו הפעם האחרונה שבה השתתפה ישראל בטורניר זה, בין השאר בגלל האווירה הכללית העוינת במדינות רבות באסיה.
חמישה חודשים לאחר אירועי גביע אסיה באיראן נסעה הנבחרת לאולימפיאדה הראשונה בתולדותיה, במשלחת ישראל באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) כדי להשתתף בטורניר הכדורגל. נבחרת ישראל העפילה לטורניר בפעם הראשונה בתולדותיה, וזאת לאחר שסיימה במקום הראשון בבית המוקדמות האסייתי השלישי, בו השתתפה רק נבחרת ציילון (
בורמה, 
הודו, 
איראן ו
קוריאה הצפונית פרשו). שני המשחקים של ישראל מול ציילון התקיימו באצטדיון בלומפילד בתל אביב, ישראל, והיא ניצחה בהם 7–0 ו-4–0.
| 17 במרץ 1968 |  ישראל |
7–0 |  ציילון |
אצטדיון בלומפילד, תל אביב, ישראל צופים: 14,000 שיפוט:  ואנצ'אי סווארי |
ג'ורג' בורבה  1', 63' מרדכי שפיגלר 11', 59', 85' ו.נ.ק. פררה 30' (ע) גיורא שפיגל 47' |
(סיקור) |
| 22 במרץ 1968 | ישראל |
4–0 | ציילון |
אצטדיון בלומפילד, תל אביב, ישראל צופים: 10,000 שיפוט:  יוזף היימן |
| גיורא שפיגל 55' רחמים טלבי 62' שמואל רוזנטל 66' ג'ורג' בורבה 77' |
(סיקור) |
בטורניר ישראל הוגרלה בבית המוקדם ביחד עם גאנה, אל סלבדור והונגריה, האלופה האולימפית. עוד לפני תחילת המשחקים האולימפיים התעוררה מתיחות פוליטית שהייתה קשורה לסכסוך הישראלי-ערבי, לאחר שחסן השני, מלך מרוקו, אסר על נבחרתו לשחק מול ישראל. בעקבות הסירוב להתייצב למשחקים הוחלפה מרוקו על ידי גאנה. משחק הניצחון 5–3 על גאנה היה רווי אלימות, ולאחר שריקת הסיום החלו הגנאים במהומה אלימה, ולא הצליחו לפגוע בשופט המשחק רק בזכות ישראלים אחדים שהגנו עליו. גם במשחק השני זכתה ישראל בניצחון, 3–1 על אל סלבדור. במשחק האחרון הפסידה ישראל להונגריה 0–2, אף על פי שהצליחה לשחק היטב בעיקר בחלק ההגנתי. בזכות הישגיה העפילה ישראל לשלב רבע הגמר, בו התמודדה מול בולגריה. 90 הדקות הרגילות הסתיימו בתיקו 1–1, שנותר בעינו גם לאחר ההארכה. מאחר שטרם הוכנסו חוקי הפנדלים במקרה של שוויון, נערכה הגרלה בהתאם לכללי הוועד האולימפי הבינלאומי, על ידי יושב ראש הוועדה המארגנת של האולימפיאדה. שופט המשחק הוציא מהכובע של היושב ראש פתק, שעליו נרשם השם בולגריה, וכך החמיצה ישראל את האפשרות לזכות במדליה אולימפית ראשונה. בזכות מאזנה ב-4 המשחקים דורגה ישראל במקום החמישי בטורניר הכדורגל בסיום המשחקים האולימפיים.
ההצלחות של ישראל טרם הגיעו לשיאן. במוקדמות מונדיאל 1970 שובצה ישראל לראשונה לאזור אוקיאניה, ממנו הייתה אמורה להעפיל נבחרת אחת למונדיאל במקסיקו. בסיבוב הראשון הייתה אמורה ישראל להתמודד מול קוריאה הצפונית, אך זו סירבה לשחק מול ישראל, שהעפילה אוטומטית לסיבוב השני. בסיבוב זה התמודדה ישראל בשני משחקים ברמת גן מול ניו זילנד. המשחק הראשון נערך ב-28 בספטמבר 1969, והסתיים בניצחון 4–0 לטובת ישראל משערים של גיורא שפיגל, מרדכי שפיגלר וצמד של שייע פייגנבוים. כעבור שלושה ימים, ב-1 באוקטובר, ניצחה ישראל 2–0 משערים של שפיגלר ושפיגל. בסיבוב המוקדמות השלישי והמכריע התמודדה ישראל מול אוסטרליה. המשחק הראשון נערך ברמת גן ב-4 בדצמבר 1969, והסתיים בניצחון 1–0 משער של שפיגל. משחק הגומלין נערך בסידני שבאוסטרליה ב-14 בדצמבר, ובזכות שער של שפיגלר סיימה ישראל בתיקו 1–1 והעפילה לראשונה בתולדותיה למונדיאל, טורניר הכדורגל החשוב ביותר בעולם.
Remove ads
המונדיאל הראשון והמהומות באסיה
- ערך מורחב – מונדיאל 1970
| בית ב' במונדיאל 1970 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | Δ | ||||||
| איטליה | 3 | 1 | 2 | 0 | 1 | 0 | 1 | 4 |
| אורוגוואי | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 1 | 1 | 3 |
| שוודיה | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 2 | 0 | 3 |
| ישראל | 3 | 0 | 2 | 1 | 1 | 3 | 2- | 2 |
נבחרת ישראל החלה את שנות ה-70 של המאה ה-20 בהשתתפות במונדיאל 1970, בו שובצה לבית ב' ביחד עם איטליה, אורוגוואי ושוודיה. המאמן שפר רצה ששחקני הנבחרת יתרגלו לשחק בגובה רב, ולפיכך אורגנו שני משחקים באדיס אבבה, השוכנת בגובה של 2,400 מטרים מעל פני הים, מול אתיופיה, בהם סיימה ישראל בניצחון 5–1 ובתיקו 1–1. בנוסף ערכה ישראל שורה של משחקי ידידות כדי להתכונן למונדיאל, בהם נגד בורוסיה מנשנגלדבך ונבחרת הולנד.
במהלך טקס הפתיחה של המונדיאל לקה מרדכי שפיגלר בקלקול קיבה, אך הודות למאמצי אנשי הרפואה של הנבחרת הצליח להתאושש ולהחלים בזמן למשחק הראשון. ב-2 ביוני פתחה ישראל את משחקיה בטורניר מול אורוגוואי, שסיימה לבסוף במקום הרביעי במונדיאל, והפסידה בתוצאה 0–2. ב-6 ביוני התמודדה ישראל במשחק מול שוודיה, שהפך לציון דרך בתולדות הכדורגל בישראל. בדקה ה-56, שלוש דקות לאחר שער היתרון לטובת שוודיה, כדרר גיורא שפיגל באגף ימין ומסר את הכדור למרדכי שפיגלר שכבש בבעיטה בחצי גובה מ-20 מטרים. היה זה השער הראשון והיחיד של ישראל במונדיאל. המשחק הסתיים בתיקו 1–1. במשחק השלישי והאחרון התמודדה ישראל מול אלופת אירופה איטליה ובזכות יכולת גבוהה בהגנה הצליחה לסיים בתיקו 0–0 ולזכות בנקודה נוספת. איטליה המשיכה עד לגמר הטורניר ונוצחה בו על ידי ברזיל. ישראל סיימה את שלב הבתים במקום הרביעי והאחרון בבית עם 2 נקודות, אך בהתחשב ביריבותיה החזקות נחשב הדבר להישג מכובד. בזכות החשיפה הרבה שקיבלו שחקני הנבחרת במונדיאל עברו חלק מהם לשחק בקבוצות באירופה. רווחיה של הנבחרת כתוצאה מההשתתפות במונדיאל היו 700,000 לירות[25]. תשעה חודשים לאחר המונדיאל הדריך שפר את הנבחרת בפעם האחרונה, במשחק בו ניצחה ישראל את שוודיה בתוצאה 2–1.
שפר הוחלף על ידי אדמונד שמילוביץ'. משחקו הראשון של שמילוביץ' כמאמן הנבחרת היה מול אוסטריה באצטדיון רמת גן, בו הצליחה ישראל לסיים בתיקו 1–1. כהכנה לקראת טורניר מוקדמות הכדורגל באולימפיאדת מינכן (1972) באסיה (אנ'), שקבע את העולות לטורניר הכדורגל באולימפיאדת מינכן (1972), הוחלט לשלוח את הנבחרת למסע משחקים באוסטרליה, אותו סיימה ישראל במאזן של ניצחון, תיקו והפסד מול הנבחרת המקומית. לאחר מסע המשחקים קיימה ישראל משחק ידידות ברמת גן מול נורווגיה, וניצחה אותה 2–1. התוצאות הללו העלו את הציפיות לקראת טורניר המוקדמות, שנערך ברנגון שבבורמה בשבוע שבין 24 במרץ ל-1 באפריל 1972. ישראל פתחה את הטורניר ביכולת גבוהה, וזכתה בניצחונות על ציילון, הודו ואינדונזיה. ישראל העפילה לחצי גמר טורניר המוקדמות, והפסידה בו בדו-קרב פנדלים לתאילנד לאחר משחק אלים מאוד. כישלון ההעפלה התגמד לעומת טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, בו נרצחו 11 ספורטאים, מאמנים ושופטים מהמשלחת הישראלית לאולימפיאדה על ידי טרוריסטים פלסטינים מארגון ספטמבר השחור.
לאורך כל הטורניר סבלה הנבחרת מאווירה אנטי-ישראלית קשה, שבאה לידי ביטוי בין היתר בשיפוט עוין במשחק מול אינדונזיה[26]. השחקנים דרשו מהנהלת הנבחרת לקצר את השהות בבורמה ולחזור לישראל בהקדם האפשרי, כיוון שחששו מהמשך השהייה במקום. הנהלת ההתאחדות לכדורגל נועדה עם ראשי פיפ"א, ודיונים אלה היו ההתחלה של הליך עזיבת ישראל את קונפדרציית הכדורגל של אסיה והצטרפותה לאופ"א, קונפדרציית הכדורגל של אירופה.
| בית 2 (חצי הגמר) במוקדמות מונדיאל 1974 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | Δ | ||||||
| ישראל | 3 | 2 | 1 | 0 | 9 | 0 | 9 | 5 |
| קוריאה הדרומית | 3 | 1 | 2 | 0 | 4 | 0 | 4 | 4 |
| מלזיה | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 3 | 1- | 3 |
| תאילנד | 3 | 0 | 0 | 3 | 0 | 12 | 12- | 0 |
במוקדמות מונדיאל 1974 שובצה ישראל לאזור A של מוקדמות אזור אסיה, בו נכללו 7 נבחרות שערכו את כל המשחקים בקוריאה הדרומית. ב-16 במאי 1973 התמודדה ישראל מול יפן במשחק דירוג על מנת לקבוע את שיבוצה לבית המוקדמות, וניצחה בו 2–1, על אף שלא הפגינה רמת משחק גבוהה. תוך התבססות על ניצחונה ועל תוצאותיהן של שאר הנבחרות שובצה ישראל לבית ב' ביחד עם קוריאה הדרומית, מלזיה ותאילנד. משחקי הבית נערכו בין 19 במאי ל-23 במאי 1973. ישראל ניצחה את מלזיה 3–0 ואת תאילנד 6–0, ובמשחק האחרון סיימה בתיקו 0–0 מול קוריאה הדרומית. ישראל העפילה לחצי גמר טורניר המוקדמות, שנערך ב-26 במאי, וגברה בו על יפן בתוצאה 1–0 משער בדקה ה-110 של משה אוננה. בעקבות תדירות המשחקים הגבוהה סבלו שחקני הנבחרת מתשישות רבה, ולפני המשחק המכריע נזקקו רבים מתוכם למגוון טיפולים רפואיים. ב-28 במאי התמודדה ישראל במשחק גמר המוקדמות האזורי מול קוריאה הדרומית, שהסתיים גם כן בתיקו 0–0. בדקה ה-109 של המשחק הבקיע הכוכב הקוריאני צ'ה בום-קון את השער היחיד במשחק. קוריאה הדרומית העפילה לגמר המוקדמות הכללי של אסיה, והפסידה בו לאוסטרליה בתוצאה 0–1. היה זה משחקו האחרון של שמילוביץ' כמאמן הנבחרת. הוא החליט להתפטר בגלל הכישלון והוחלף על ידי דוד שווייצר.
הסילוק מאסיה
לאחר הכישלון להעפיל למונדיאל נסעה הנבחרת לטורניר הכדורגל במשחקי אסיה 1974 בטהראן כחלק ממשלחת ישראלית שמנתה למעלה מ-60 ספורטאים. המשלחת בכלל, והנבחרת בפרט, נתקלו באווירה עוינת באופן קיצוני ובשיבושים טכניים רבים שגרמו המארחים האיראנים ושאר המדינות האסייתיות. למרות כל הבעיות ישראל היטיבה לשחק בחלקו הראשון של טורניר הכדורגל. היא פתחה עם ניצחון 8–3 על מלזיה, ובשלושת המשחקים הבאים ניצחה 6–0 את הפיליפינים ו-3–0 את יפן ואת בורמה. עם זאת, במשחק הגמר מול המארחת איראן הפגינה ישראל יכולת לא טובה, והפסידה 0–1 משער של עבדול חאני בדקה ה-30. במהלך המשחק ספגה הנבחרת גידופים רבים מהקהל האיראני העוין, והמאמן שווייצר אמר בסיום המשחק "הפסדנו במשחק, הרווחנו את חיינו..."[27]. לאחר המשחקים החליט קונגרס הפדרציה האסיאתית לסלק את ישראל ממשחקי אסיה הבאים, ולא לאפשר לה לארח אותם. בעקבות כך אמר מנחם הלר, יושב ראש ההתאחדות לכדורגל, כי:
אין לנו מה לחפש עוד באסיה. הערבים ותומכיהם השתלטו על הכדורגל ואין שום סיכוי שיחסי הכוחות ישתנו. זו סיבה טובה לדרוש לעבור לאירופה.
— [27]
החלטה זו הייתה טעונה אישור רשמי.
למרות ההחלטה העקרונית על סילוקה של ישראל מטורנירי ספורט אסיאתיים, הוגרלה הנבחרת לסדרת משחקי בית-חוץ מול יפן וקוריאה הדרומית, שקבעו מי תעפיל לטורניר הכדורגל של אולימפיאדת מונטריאול ב-1976. נקבע כי שני משחקי החוץ ייערכו בסיאול, בירת קוריאה הדרומית, ולאחר מכן ייערכו שני משחקי גומלין ברמת גן. ישראל פתחה את טורניר המוקדמות ב-31 במרץ עם ניצחון 3–0 על יפן, וכעבור ארבעה ימים גברה 3–1 על קוריאה הדרומית. משחקי הגומלין החלו כעבור שבוע. ישראל הביסה את יפן 4–1, במשחק שנודע בכך שכל שערי הנבחרת הובקעו בעקבות עבירות יפניות על השחקן גידי דמתי. ניצחון זה קבע כי ישראל תעפיל לאולימפיאדה בפעם השנייה בתולדותיה, בלא קשר לתוצאות המשחק האחרון מול קוריאה הדרומית. המשחק האחרון מול הקוריאנים נדחה פעמים אחדות לאור רצונם של הקוריאנים לפרוש מהטורניר. בסופו של דבר נערך המשחק ב-28 באפריל, והסתיים בתיקו 0–0. יום אחד לפני המשחק מול הקוריאנים התקבלה בקואלה לומפור ההחלטה הרשמית על סילוקה של ישראל ממשחקי אסיה, למרות איום של הוועד האולימפי הבינלאומי להסיר את חסותו מהמשחקים[28].
האולימפיאדה האחרונה
גם באולימפיאדה במונטריאול שבקנדה הצליחה ישראל להגיע להישג משמעותי. בשלב הבתים הוגרלה ישראל לבית ב' ביחד עם גואטמלה, מקסיקו וצרפת. ישראל פתחה עם תיקו 0–0 מול גואטמלה, והמשיכה עם תיקו 2–2 מול מקסיקו. המשחק נגד מקסיקו היה רווי אלימות, ובמהלכו נשלפו לחובת ישראל שני כרטיסים אדומים. במשחק השלישי והמכריע על ההעפלה התמודדה ישראל מול נבחרתה העדיפה של צרפת, בשורותיה הופיע הכוכב הידוע מישל פלאטיני. ויקי פרץ העלה את הנבחרת ליתרון בדקה ה-75, וכעבור חמש דקות הצליח פלאטיני להשוות באמצעות בעיטת עונשין מ-11 מטרים. בעקבות תוצאה זו העפילה ישראל מהמקום השני למשחק רבע הגמר מול ברזיל, שסיימה במקום הראשון בבית א'. ברבע הגמר הובסה ישראל 1–4, והודחה פעם נוספת בשלב זה. הייתה זו הפעם האחרונה שבה השתתפה הנבחרת באולימפיאדה.
| בית 2 במוקדמות מונדיאל 1978 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | Δ | ||||||
| קוריאה הדרומית | 4 | 2 | 2 | 0 | 4 | 1 | 3 | 6 |
| ישראל | 4 | 2 | 1 | 1 | 5 | 3 | 3 | 5 |
| יפן | 4 | 0 | 1 | 3 | 0 | 5 | 5- | 1 |
22 נבחרות מאסיה ומאוקיאניה התמודדו על כרטיס אחד בטורניר מוקדמות מונדיאל 1978, וחולקו לבית של 6 קבוצות, 3 בתים של ארבע קבוצות, ובית אחד בן 3 קבוצות. ישראל שובצה לבית 2, ממנו הייתה אמורה לעלות נבחרת אחת, ביחד עם יפן, קוריאה הדרומית, וקוריאה הצפונית שפרשה מהתחרות. בטורניר זה נערכו המשחקים בשיטת בית וחוץ, בין 27 בפברואר ל-3 באפריל 1977. לקראת הטורניר החליט המאמן דוד שווייצר לזמן מחדש שחקנים ותיקים שלא שיחקו במדי הנבחרת במשך שנים אחדות, כגון מרדכי שפיגלר (לימים מלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים), מוצי לאון ושייע פייגנבוים. ישראל פתחה את משחקי הבית בתיקו 0–0 מול קוריאה הדרומית, לאחר שבמהלך רוב המשחק תקפה את השער הדרום קוריאני ללא הועיל. לאחר מכן היו אמורים להיערך שני משחקים מול יפן, אך זו טענה כי כתוצאה מסיבות ביטחוניות היא לא יכולה לארח את ישראל בטוקיו. לאחר שורת דיונים בפיפ"א[29] הוחלט כי שני המשחקים ייערכו באצטדיון רמת גן, כך שבפועל ויתרה יפן על יתרון הביתיות שלה. ב-6 במרץ ניצחה ישראל את יפן בתוצאה 2–0, ובמשחק ה"גומלין", שנערך כעבור ארבעה ימים, ניצחה גם כן 2–0.
לקראת המשחק המכריע מול קוריאה הדרומית ב-20 במרץ התמקד שווייצר ביצירת תוכניות לניטרולו של החלוץ הדרום קוריאני צ'ה בום-קון[29], שהיה זכור לאוהדי הכדורגל בישראל כמי שהדיח את הנבחרת במוקדמות מונדיאל 1974 בהארכה. למרות ההכנות וההתמקדות בצ'ה לא שיחקה ישראל טוב בתחילת המשחק, והוא הצליח להבקיע בדקה ה-22. לקראת סוף המשחק הצליחה ישראל להשוות מרגליו של אורי מלמיליאן, אך תוך זמן קצר ספגה 2 שערים והפסידה 1–3. הניצחון של קוריאה הדרומית על יפן קבע כי גם הפעם לא תעפיל ישראל למונדיאל. קוריאה הדרומית המשיכה עד לבית הגמר הכללי של אסיה ואוקיאניה. היא דורגה במקום השני בבית מתחת לאיראן, שהעפילה למונדיאל לראשונה בתולדותיה.
ישראל סיימה את משחקיה הרשמיים לעשור זה בהשתתפות במוקדמות טורניר הכדורגל של אולימפיאדת מוסקבה, שנערך בין מרץ לאוקטובר 1979. לפני הטורניר הוגרלה הנבחרת לסדרת משחקי בית-חוץ נגד בלגיה, ספרד והולנד. הנבחרת פתחה את הטורניר בהפסד ביתי 0–2 לבלגיה, והפגינה יכולת חלשה מאוד שגררה איומי פרישה מהנבחרת מצד הכוכב אורי מלמיליאן וביקורות שליליות, ששיאן היה בדרישתו של חבר הכנסת יוסי שריד לפזר את הנבחרת[30]. במשחק שלאחר מכן הצליחה ישראל להפתיע את ספרד במורסיה ולסיים עמה בתיקו 1–1, אך בהמשך נחלה הפסד בית לספרד. ישראל סיימה את משחקיה בניצחון חוץ על הולנד 4–3 לאחר פיגור 0–3, וסיימה בתיקו את משחק החוץ בבלגיה ומשחק הבית באצטדיון וסרמיל מול הולנד.
בעקבות היכולת הבינונית שהפגינה ישראל הוחלט לפטר את המאמן עמנואל שפר, שהוביל את הנבחרת להעפלה למונדיאל 1970, ולהחליפו באנגלי ג'ק מנסל. מינויו של מנסל היה שנוי במחלוקת בקרב הנהלת ההתאחדות לכדורגל, וההצבעה הראשונה אודותיו נכשלה לאור התנגדותם של 12 נציגי הפועל. אנשי ההתאחדות סברו כי דרישות השכר של מנסל גבוהות מדי, אך בסופו של דבר הוא הסכים להתפשר וב-26 בדצמבר מונה רשמית לתפקיד המאמן[30].
Remove ads
סוף ההשתתפות במוקדמות האולימפיים
מנסל החל את הקדנציה שלו כמאמן הנבחרת בהפסד 0 - 2 לבורוסיה מנשנגלדבך במשחק ידידות, שנערך לעיני 20,000 צופים באצטדיון רמת גן[31]. כבר בתחילת הקדנציה שלו כמאמן הנבחרת הוטל על מנסל הצורך להוביל את ישראל במוקדמות מונדיאל 1982. ישראל הוגרלה לבית 6 באירופה על אף שלא הייתה חברה באופ"א, ושובצה ביחד עם סקוטלנד, שוודיה, צפון אירלנד ופורטוגל. ישראל פתחה את משחקי הבית ב-26 במרץ 1980, כאשר אירחה ברמת גן את צפון אירלנד וסיימה מולה בתיקו ללא שערים. כעבור כשלושה חודשים התארחה ישראל בסטוקהולם וסיימה בתיקו 1–1 מול שוודיה, ובגומלין שנערך ברמת גן ב-12 בנובמבר 1980 סיימה בתיקו נוסף ללא שערים. הנבחרת קיוותה לזכות בניצחון חוץ ראשון בטורניר במשחק החוץ מול פורטוגל, אך לא הצליחה להבקיע כלל במשחק ומנגד ספגה שלושה שערים באצטדיון האור שבליסבון.
ישראל פתחה גם את משחקי הבית ב-1981, וב-25 בפברואר הפסידה לסקוטלנד ברמת גן בתוצאה 0–1 משער של קני דלגליש. ב-28 באפריל התארחה ישראל בגלאזגו למשחק הגומלין, וספגה הפסד 1–3. ב-28 באוקטובר שיחקה ישראל מול פורטוגל ברמת גן וגמלה לה על ההפסד בליסבון עם ניצחון 4–1, משלושער של בני טבק ושער נוסף של גידי דמתי. הייתה זו הפעם השנייה שבה ניצחה ישראל יריבה אירופית במוקדמות המונדיאל. המשחק האחרון של ישראל במוקדמות נערך בבלפסט ב-18 בנובמבר, והיה בעל חשיבות רבה לצפון אירים, שנזקקו ל-2 נקודות כדי לעבור את שוודיה בדירוג ולהעפיל למונדיאל. המשחק אכן הסתיים בניצחון 1–0 לטובת צפון אירלנד, שהעפילה ביחד עם סקוטלנד למונדיאל. ישראל דורגה במקום האחרון, לראשונה מאז מוקדמות מונדיאל 1966.
לאור הכישלון להעפיל למונדיאל בפעם השלישית ברציפות הוחלט בהתאחדות לא להאריך את חוזהו של מנסל. בהצבעה שנערכה בהתאחדות הוחלט למנות במקומו את יוסף מרימוביץ', לו הייתה זו הקדנציה השנייה כמאמן הנבחרת.
בתווך בין שני טורנירי מוקדמות המונדיאל השתתפה ישראל במוקדמות טורניר הכדורגל האולימפי של אולימפיאדת לוס אנג'לס, שהייתה עתידה להיערך ב-1984. גם הפעם הוגרלה ישראל לבית אירופי, ונקבע כי בין יוני 1983 לינואר 1984 היא תשחק נגד גרמניה המערבית ופורטוגל. ישראל פתחה את הטורניר בהפסד 0–2 לגרמניה המערבית בוופרטל, והמשיכה בניצחון ביתי על פורטוגל. עם זאת, בעקבות ההפסדים בשני משחקי הגומלין לא הצליחה ישראל להעפיל לטורניר הכדורגל האולימפי בפעם השלישית. תוך כדי הטורניר ערכה ישראל משחקי ידידות מול נבחרות אורוגוואי ורומניה, וסיימה אותם בתיקו. ב-22 במאי 1985 נערכו שני משחקי ידידות לרגל 15 שנים להעפלת ישראל למונדיאל הראשון בתולדותיה. במשחק הראשון גברה הנבחרת על קבוצת ואסקו דה גאמה מברזיל, ובמשחק השני סיימו שחקני נבחרת ישראל שהשתתפו במונדיאל 1970 בתיקו 1–1 מול נבחרת מקבילה מברזיל (שזכתה באותו טורניר).
שני טורנירי מוקדמות המונדיאל האחרונים באוקיאניה
| בית הגמר של מוקדמות מונדיאל 1986 באזור אוקיאניה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | Δ | ||||||
| אוסטרליה | 6 | 4 | 2 | 0 | 20 | 2 | 18+ | 10 |
| ישראל | 6 | 3 | 1 | 2 | 17 | 6 | 11+ | 7 |
| ניו זילנד | 6 | 3 | 1 | 2 | 13 | 7 | 6+ | 7 |
| טאיוואן | 6 | 0 | 0 | 6 | 1 | 36 | 35- | 0 |
לקראת מונדיאל 1986 קבעה פיפ"א כי אוקיאניה תקבל חצי מקום, כלומר שהנבחרת שתנצח במוקדמות האזור תעפיל לפלייאוף מכריע מול נבחרת מאירופה. משחקי הבית האוקיאני נקבעו לתקופה שבין ספטמבר לנובמבר 1985. ישראל וטאיוואן שובצו על ידי פיפ"א לאזור אוקיאניה, על אף שלא היו חברות בקונפדרציית הכדורגל של אוקיאניה. בתחילת ספטמבר אירחה ישראל את טאיוואן לשני משחקים ברמת גן. במשחק הראשון, שנחשב עבור ישראל כמשחק חוץ על ידי פיפ"א, היא ניצחה 6–0. ב-8 בספטמבר הביסה ישראל את טאיוואן בתוצאה 5–0. באופן זה התגברה ישראל בקלות על המשוכה הראשונה בדרך למונדיאל, אך עדיין הייתה צריכה להתמודד מול אוסטרליה וניו זילנד. לקראת המשחק נקט פרנק ארוק, מאמן אוסטרליה, במאבק פסיכולוגי נחוש כדי לערער את המורל הישראלי. שיטה זו הוכיחה את עצמה, כאשר ב-8 באוקטובר נקלעה ישראל לפיגור 0–2 בתחילת המחצית השנייה, והצליחה רק לצמק בשער אחד. בגומלין במלבורן, שנערך ב-20 באוקטובר, הצליחה ישראל לסיים בתיקו 1–1. משחק זה ידוע גם בזכות כך שבמהלכו ביצע אלי אוחנה תנועה מגונה והורחק. ההתאחדות לכדורגל השעתה אותו מהנבחרת למשך שנה אחת, אך ביטלה זאת לאחר שהתברר כי אין תקנות המסדירות את העניין[32]. לאחר מכן המשיכה ישראל לאוקלנד שבניו זילנד, וב-20 באוקטובר הפסידה שם לנבחרת המקומית 1–3. כעבור שבועיים נערך ברמת גן הגומלין מול ניו זילנד, ובו גמלה לה ישראל על ההפסד באוקלנד עם ניצחון 3–0. משחק זה היה האחרון של מרימוביץ' כמאמן הנבחרת. ישראל סיימה במקום השני בבית מעל ניו זילנד בגלל הפרש שערים עדיף, ואוסטרליה המשיכה מהמקום הראשון לפלייאוף הבין-יבשתי מול סקוטלנד, בו נוצחה 0–2 בסיכום שני המשחקים.
במרץ 1988 יצאה ישראל לסדרת משחקים באוסטרליה ובניו זילנד, ששימשו כטורניר מוקדמות (אנ') לקראת טורניר כדורגל באולימפיאדת סיאול. היה זה הטורניר היחיד שבו הודרכה הנבחרת על ידי מיליינקו מיחיץ', שהחליף את יוסף מרימוביץ' בעקבות הכישלון להעפיל למונדיאל 1986. הנבחרת פתחה את הטורניר בהפסד 0–2 לאוסטרליה, והצליחה לנצח בשני המשחקים האחרונים על אדמת אוסטרליה את ניו זילנד (2–0) וטיוואן (5–1). לאחר מכן עברו משחקי הטורניר לניו זילנד. המשחק הראשון בשלב זה היה מול אוסטרליה בקרייסטצ'רץ', והוא נחשב לאחד האלימים ביותר בתולדות הנבחרת. בתחילת המחצית השנייה הוכשל הבלם ירון פרסלני, ותוך כדי שהיה שרוע על הדשא ספג בעיטה מכוונת מצד האוסטרלי גארי מקדאוול, שהורחק בכרטיס אדום. ההרחקה הפיחה תקווה שישראל תוכל לנצל את יתרונה המספרי, אולם דקות מספר לאחר מכן הורחק גם הישראלי אבינועם עובדיה לאחר שירק על שחקן אוסטרלי. המשחק הסתיים בתיקו 0–0, וגרר ביקורת חריפה על אבינועם עובדיה על שלא שלט בעצביו. לאחר המשחק הזה גברה ישראל על טיוואן (9–0, הניצחון בפער הגדול ביותר בתולדות הנבחרת) וניו זילנד (1–0), אך החמיצה את ההעפלה לאולימפיאדה וסיימה במקום השני בעקבות התיקו במשחק מול אוסטרליה. הייתה זו הפעם האחרונה שבה התמודדה הנבחרת במוקדמות טורניר הכדורגל האולימפי, כיוון שלאחר מכן הוחלט שבאולימפיאדה ישתתפו שחקנים עד גיל 23, וישראל יוצגה על ידי הנבחרת האולימפית (עד גיל 21).
| בית הגמר של מוקדמות מונדיאל 1990 באזור אוקיאניה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | Δ | ||||||
| ישראל | 4 | 1 | 3 | 0 | 5 | 4 | 1+ | 5 |
| אוסטרליה | 4 | 1 | 2 | 1 | 6 | 5 | 1+ | 4 |
| ניו זילנד | 4 | 1 | 1 | 2 | 5 | 7 | 2- | 3 |
בעקבות הכישלון להעפיל לאולימפיאדה הוחלף מיחיץ' על ידי יצחק שניאור ויעקב גרונדמן, שנודעו במהלך הקדנציה שלהם בכינוי ש"ג (במקור משמשים ראשי התיבות ש"ג כקיצור של שומר גדודי - שומר המוצב בשערי בסיסי צה"ל). הנבחרת בהדרכתם שובצה פעם נוספת לאזור אוקיאניה של מוקדמות מונדיאל 1990. טורניר המוקדמות של מונדיאל 1990 חולק לשני שלבים, וישראל קיבלה כרטיס אוטומטי לבית הגמר, שמשחקיו נערכו בין 5 במרץ ל-16 באפריל 1989. ישראל פתחה את משחקי הבית בניצחון 1–0 על ניו זילנד. ב-19 במרץ סיימה ברמת גן בתיקו 1–1 מול אוסטרליה, כשאלי אוחנה העלה את ישראל ליתרון וצ'ארלי ינקוס השווה אחריו עם שער בבעיטה חופשית מ-30 מטרים, בגינה אמר השדרן יורם ארבל את המשפט "ככה לא בונים חומה", שהפך מאז למטבע לשון. ב-9 באפריל שיחקה ישראל באוקלנד מול ניו זילנד וסיימה בתיקו 2–2. במשחק הגומלין בסידני מול אוסטרליה סיימה ישראל בתיקו 1–1 לאחר שער יתרון של אלי אוחנה ושער שוויון של פול טרימבולי, והעפילה לפלייאוף. בפלייאוף הבין-יבשתי התמודדה ישראל מול קולומביה, ובמשחק הראשון שנערך שבקולומביה הפסידה 0–1 משער של אלביירו אוסוריאגה. משחק הגומלין ברמת גן הסתיים בתיקו 0–0, ולפיכך העפילה קולומביה למונדיאל 1990 שנערך באיטליה. זמן קצר לאחר הטורניר הודיעה פיפ"א כי ישראל תעבור לשחק בקביעות באזור האירופי של מוקדמות המונדיאל, ובכך עזבה ישראל את אוקיאניה באופן סופי.
Remove ads
תחילת עידן שלמה שרף וההצטרפות לאופ"א
ב-1990 נקבעו לנבחרת חמישה משחקי ידידות, אותם סיימה במאזן של ארבעה הפסדים וניצחון אחד. הניצחון הושג על ברית המועצות החזקה, אך הועב בפרשה משמעתית חמורה. משחק זה נקבע ל-16 במאי ועורר עניין רב בגלל זהות היריבה, ובשל כך נמכרו כמעט כל הכרטיסים לאצטדיון רמת גן. זמן קצר לפני שריקת הפתיחה נדהם הקהל כאשר הכרוז לא הודיע על עלייתם בהרכב של הכוכבים רוני רוזנטל, אלי אוחנה ושלום תקווה. מאוחר יותר התברר כי השלושה סירבו לשחק תחת תנאי הביטוח של ההתאחדות לכדורגל, ובשל כך ספגו מהקהל שריקות בוז. למרות היעדרותם הפגינה ישראל יכולת משחק גבוהה, ובזכות הצטיינותם של טל בנין, אורי מלמיליאן ומשה סיני הצליחה להפתיע ולנצח 3–2. לאחר המשחק ספגו רוזנטל, אוחנה ותקווה עונשי השעיה כבדים מההתאחדות: תקווה לשנתיים, רוזנטל לשנתיים וחצי ואוחנה לארבע שנים. בהיעדרם התמודדה ישראל במשחק הידידות הרביעי של השנה מול אלופת העולם ארגנטינה, וגם הפעם שיחקה היטב והפסידה רק 1–2, כשאת אחד השערים מבקיע הכוכב דייגו מראדונה ללא עזרה משחקני ארגנטינה האחרים. מבחינת הנבחרת היה זה שיפור ניכר לעומת המשחק הקודם מול ארגנטינה, בו הובסה ישראל 2–7.
ב-1992 מונה שלמה שרף כמחליפם של יצחק שניאור ויעקב גרונדמן, והוביל אותה בטורניר מוקדמות מונדיאל 1994. ב-20 בספטמבר ב-1991 התקבלה ההתאחדות לכדורגל בישראל כחברה באופ"א (קונפדרציית הכדורגל של אירופה) עם זכויות מלאות, שכוללות השתתפות הקבוצות הישראליות במפעלים האירופים, השתתפות הנבחרת בטורנירי היורו ושיבוץ (לראשונה מאז 1984) במוקדמות המונדיאל של אופ"א. למוקדמות מונדיאל 1994 ישראל הוגרלה לבית מספר 6 ביחד עם שוודיה, בולגריה, צרפת, אוסטריה ופינלנד. חוסר ניסיונה של ישראל בכדורגל האירופי הוביל לטורניר לא מוצלח. ישראל פתחה את הופעותיה בטורניר ב-28 באוקטובר בווינה מול אוסטריה, וספגה הפסד 2–5. לאחר מכן ערכה הנבחרת שלושה משחקי בית רצופים באצטדיון רמת גן. המשחק הראשון נערך מול שוודיה ב-11 בנובמבר, והסתיים בהפסד ביתי 1–3. ב-2 בדצמבר, הפסידה הנבחרת לבולגריה בתוצאה 0–2, וב-17 בפברואר 1993 ספגה ישראל את הפסדה השלישי ברציפות, הפעם 0–4 לנבחרת צרפת. הנבחרת הצליחה לקטוע את רצף ההפסדים ב-12 במאי, כאשר שערים של רונן חרזי ורוני רוזנטל סייעו לה לסיים בתיקו 2–2 במשחק הגומלין מול בולגריה בסופיה. לאחר מכן שיחקה ישראל בסטוקהולם מול שוודיה, וספגה תבוסה 0–5, בעיקר בזכות שלושער של תומאס ברולין. היה זה ההפסד הגדול ביותר של הנבחרת בטורניר המוקדמות, והגדול ביותר מאז ההפסד הזהה לבלגיה במוקדמות מונדיאל 1966. שבועיים לאחר מכן נערך משחק חוץ בפינלנד מול הנבחרת המקומית, שהסתיים בתיקו ללא שערים.
ב-13 באוקטובר שיחקה ישראל בפריז מול נבחרת צרפת, שהייתה זקוקה לניצחון כדי להעפיל למונדיאל. למרות יכולת עדיפה של הצרפתים הצליח רונן חרזי להבקיע שער בדקה ה-20. כעבור שמונה דקות השוותה צרפת משער של פרנק סוזה, ובדקה ה-39 קבע דויד ז'ינולה את תוצאת המחצית על 2–1 לטובת צרפת. לאורך כל המחצית השנייה תקפו הצרפתים, אך בדקות הסיום התעשתה ישראל. אייל ברקוביץ' הצליח להשוות את תוצאת המשחק, ולפני שהנבחרת החלה לחגוג את התיקו הצליח ראובן עטר להבקיע את שער הניצחון בדקה ה-93. אחד המצטיינים במשחק היה רוני רוזנטל, שפריצות שלו הובילו לשלושת השערים, ואף בישל את האחרון. צרפת נחשבה באותה עת לאחת הנבחרות החזקות בעולם, וניצחונה של ישראל במגרשה הביתי בפריז נחשב עד היום לאחת ההפתעות הגדולות שהיא הצליחה לגרום. ניצחון זה היה גם היחיד של ישראל בטורניר, אך הוא הספיק כדי למנוע מצרפת להעפיל למונדיאל שנערך בארצות הברית. שני המשחקים הנותרים של ישראל במוקדמות נערכו באצטדיון רמת גן בתוך פחות מחודש מהניצחון בפריז. ב-27 באוקטובר סיימה ישראל בתיקו 1–1 מול אוסטריה, וב-10 בנובמבר הפסידה 1–3 לפינלנד. ישראל סיימה את טורניר המוקדמות במקום האחרון, לראשונה מאז מוקדמות מונדיאל 1982. חרף הכישלון בטורניר זה הוארך חוזהו של המאמן שלמה שרף, בעיקר בעקבות הניצחון על צרפת.
תחילת ההשתתפות במוקדמות אליפות אירופה
| בית 1 במוקדמות יורו 1996 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | Δ | ||||||
| רומניה | 10 | 6 | 3 | 1 | 18 | 9 | 9+ | 21 |
| צרפת | 10 | 5 | 5 | 0 | 22 | 2 | 20+ | 20 |
| סלובקיה | 10 | 4 | 2 | 4 | 14 | 18 | 4- | 14 |
| פולין | 10 | 3 | 4 | 3 | 14 | 12 | 2+ | 13 |
| ישראל | 10 | 3 | 3 | 4 | 13 | 13 | 0 | 12 |
| אזרבייג'ן | 10 | 0 | 1 | 9 | 2 | 29 | 27- | 1 |
| בית 5 במוקדמות מונדיאל 1998 | ||||||||
| בולגריה | 8 | 6 | 0 | 2 | 18 | 9 | 9+ | 18 |
| רוסיה | 8 | 5 | 2 | 1 | 19 | 5 | 14+ | 17 |
| ישראל | 8 | 4 | 1 | 3 | 9 | 7 | 2+ | 13 |
| קפריסין | 8 | 3 | 1 | 4 | 10 | 15 | 5- | 10 |
| לוקסמבורג | 8 | 0 | 0 | 8 | 2 | 22 | 20- | 0 |
לאחר הכישלון להעפיל למונדיאל 1994 החלה ישראל להשתתף במוקדמות אליפות אירופה בכדורגל (ה"יורו"). הטורניר הראשון היה מוקדמות יורו 1996 שהיה עתיד להיערך באנגליה, ובו שיחקה בבית 1 ביחד עם רומניה, פולין, צרפת, אזרבייג'ן וסלובקיה. בשלושת המשחקים הראשונים של הטורניר הבקיעה הנבחרת שני שערים בכל משחק, כשבראשון היא מנצחת את פולין, בשני מסיימת בתיקו מול סלובקיה, ובשלישי מנצחת את אזרבייג'ן. בשני משחקי הבית מול רומניה וצרפת סיימה בתיקו 1–1 ובתיקו ללא שערים בהתאמה. ב-25 באפריל החלה ישראל ברצף של שלושה הפסדים בטורניר, תחילה 3–4 לפולין ולאחר מכן הפסדי חוץ בפער של שער אחד מול רומניה וסלובקיה. ישראל קטעה את רצף ההפסדים עם ניצחון ביתי על אזרבייג'ן, אך לאחר מכן הפסידה בצרפת לנבחרת המקומית 0–2, וסיימה את הטורניר במקום החמישי מעל אזרבייג'ן[33].
למרות הכישלון להעפיל ליורו בפעם הראשונה ולמונדיאל בפעם השישית ברציפות, נבחר שרף להמשיך לאמן את הנבחרת. טורניר זה היה שונה מאלה שקדמו לו בגלל כניסתה לתוקף של תקנת פיפ"א שקבעה כי על ניצחון יינתנו 3 נקודות במקום 2 נקודות, כחלק מלקחי מונדיאל 1990. ישראל הוגרלה לבית מספר 5 ביחד עם רוסיה, בולגריה, קפריסין ולוקסמבורג. לאחר ההגרלה סוכם כי משחקי הבית ייערכו בין 1 בספטמבר 1996 ל-11 באוקטובר 1997, כאשר משחקי הסיבוב הראשון של ישראל נקבעו ל-1996 וכל משחקי הגומלין ל-1997. ישראל פתחה את משחקי בית המוקדמות כשאירחה את בולגריה באצטדיון רמת גן, וגברה עליה 2–1. ב-9 באוקטובר אירחה ישראל את רוסיה באצטדיון רמת גן, וסיימה בתיקו 1–1. ישראל ספגה את הפסדה הראשון בטורניר במשחק החוץ בלימסול מול קפריסין, וסיימה את משחקי הסיבוב הראשון ב-15 בדצמבר עם ניצחון ביתי 1–0 על לוקסמבורג החלשה, שגרם לאכזבה רבה בגלל הפערים הגדולים בין הנבחרות והציפייה לניצחון בהפרש שערים גדול יותר.
משחקי הסיבוב השני של ישראל התנהלו במתכונת הפוכה לסדר המשחקים של הסיבוב הראשון. ב-31 במרץ התארחה ישראל בלוקסמבורג וגברה על הנבחרת המקומית 3–0, תוצאה שהייתה ניצחונה הגדול ביותר בטורניר. כעבור חודש אירחה ישראל את קפריסין באצטדיון רמת גן, וגמלה לה על ההפסד בלימסול עם ניצחון 2–0. למשחק זה קדמה פרשייה משמעתית, לאחר שהמאמן שלמה שרף החליט להשעות את חיים רביבו, אבי נמני, דוד אמסלם, פליקס חלפון וניר קלינגר, מכיוון שאיחרו לחזור לבית המלון בו שהתה הנבחרת. בתגובה לכך הודיע קלינגר על פרישתו מהנבחרת. ב-8 ביוני התארחה ישראל באצטדיון לוז'ניקי במוסקבה למשחק הגומלין מול רוסיה, וספגה הפסד 0–2. המשחק האחרון של ישראל בטורניר המוקדמות נערך ב-20 באוגוסט, ובו הפסידה ישראל לבולגריה בתוצאה 0–1. בעקבות ההפסד סיימה ישראל במקום השלישי, בפער של ארבע נקודות מרוסיה שדורגה במקום השני והעפילה לפלייאוף היבשתי, בו הודחה על ידי איטליה.
מוקדמות יורו 2000 ופרשת נערות הליווי
הטורניר האחרון של ישראל בעשור זה היה מוקדמות יורו 2000. ישראל הוגרלה לבית מספר 6 ביחד עם ספרד, אוסטריה, קפריסין וסן מרינו, שנחשבה לחלשה ביותר בבית ולא הייתה אמורה להוות יריב משמעותי בטורניר. ישראל החלה את משחקי המוקדמות בתיקו 1–1 מול אוסטריה בווינה, ולאחר מכן גברה בחוץ על סן מרינו בתוצאה 5–0, תוצאה ששיפרה את הפרש השערים שלה באופן שהיה עתיד להיות משמעותי בסיום הטורניר. במשחק הבא, האחרון ב-1998, אירחה ישראל את ספרד וספגה הפסד מינימלי 1–2. ישראל הצליחה לעלות ליתרון למשך זמן קצר, אך תוך 14 דקות הפכה ספרד את תוצאת המשחק. המאמן שרף האשים בהפסד את השוער רפי כהן, ולאחר המשחק הדיח אותו מהנבחרת במסיבת עיתונאים ששודרה בשידור חי[34].
1998 הייתה אחת השנים הבולטות של ישראל במשחקי ידידות. בתוך שבוע אחד בפברואר גברה ישראל באצטדיון רמת גן על טורקיה (4–0) ועל פולין (2–0), ובחודש שלאחר מכן שיחקה באצטדיון של סטיאווה בוקרשט וניצחה את רומניה 1–0. לאחר מכן הגיעה ישראל לאחד מהישגי השיא שלה במשחקי ידידות, שתואר גם כ"שיא שהכה גלים ברחבי העולם"[35] וכניצחונה הגדול ביותר של הנבחרת במשחק ידידות[36]. שנה זו הייתה שנת היובל להקמת מדינת ישראל, וב-15 באפריל נערך משחק ידידות מול ארגנטינה באצטדיון טדי שבבירה ירושלים, כחלק מהחגיגות. המשחק נערך מול קהל של 14,000 צופים, אך לא היו ציפיות לניצחון בגלל זהות היריבה. עד לשלהי המשחק הייתה התוצאה תיקו 1–1 משערים של נג'ואן גרייב ודייגו קאנייה, אך בדקה ה-82 ביצע חיים רביבו בהצלחה בעיטה חופשית והכריע את המשחק לטובת ישראל[37]. בעקבות הניצחון העפילה ישראל למקום ה-17 באירופה ולמקום ה-40 בדירוג פיפ"א העולמי[38]. לאחר המשחק מול ארגנטינה ניצחה ישראל 5–1 את לטביה באצטדיון של סקונטו ריגה, ספגה שני הפסדי חוץ 0–2 מול פולין ופורטוגל, וסיימה בניצחון 2–0 ברמת גן על יוגוסלביה.
לאחר תום סדרת משחקי הידידות חזרה ישראל לשחק במסגרת מוקדמות יורו 2000. ב-28 במרץ 1999 גברה ישראל על קפריסין 3–0, וב-6 ביוני 1999 גברה באצטדיון רמת גן 5–0 על אוסטריה (צמד של אייל ברקוביץ'[39] ושערים של חיים רביבו, נג'ואן גרייב ואלון מזרחי), הנחשב עד היום לאחד מהניצחונות הגדולים ביותר של הנבחרת בגלל זהות היריבה, והתברר בדיעבד כבעל השפעה מכריעה במיקום הסופי של הנבחרות בבית. ישראל סיימה את משחקי המוקדמות עם ניצחון בית 8–0 על סן מרינו והפסד חוץ 0–3 לספרד, ולפיכך סיימה את הטורניר עם 13 נקודות, כמו אוסטריה. אולם, כיוון שלישראל היה הפרש שערים עדיף על אוסטריה היא דורגה במקום השני ואוסטריה דורגה במקום השלישי, ולמעשה הייתה ישראל עדיפה בכל הפרמטרים העיקריים של כללי שבירת השוויון בין נבחרות עם אותו מספר נקודות.
בהגרלת משחקי הפלייאוף על ההעפלה שובצה ישראל מול דנמרק. אולם, על הישגה של ישראל העיבה הפרשה שכונתה בתקשורת "פרשת נערות הליווי". ערב המשחק הראשון, שנערך באצטדיון רמת גן ב-13 בנובמבר 1999, אירחו חלק משחקני הנבחרת נערות ליווי בחדרי המלון שלהם. השחקנים אמנם לא ביצעו עבירה פלילית, אך לאחר שהפרשה נחשפה על ידי העיתונאי אביב הברון מ"מעריב" (בסיוע יונתן הללי), נמתחה עליהם ביקורת נוקבת בטענה שהדבר איננו מוסרי היות שחלקם נשואים ומשום שהם השחקנים המייצגים את המדינה, וכן שהדבר הפריע להם להתרכז במשחק. במשחק עצמו הובסה ישראל בתוצאה 0–5, ובמשחק הגומלין שנערך בקופנהגן הפסידה 0–3. מאוחר יותר טען שאול אייזנברג בספר "סדום ועמורה 2" כי מי שאירח את נערות הליווי היה למעשה המאמן שלמה שרף[40]. אברהם גרנט, לימים מאמן הנבחרת, טען כי היה זה חלק מדפוס התנהגות של שחקני הנבחרת[41]. אחת מהתוצאות של הפרשה הייתה הקמת ועדה לניסוח קוד אתי לשחקני הנבחרת.
Remove ads
ריצ'רד מולר נילסן ואברהם גרנט
| בית 7 במוקדמות מונדיאל 2002 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | Δ | ||||||
| ספרד | 8 | 6 | 2 | 0 | 21 | 4 | 17+ | 20 |
| אוסטריה | 8 | 4 | 3 | 1 | 10 | 8 | 2+ | 15 |
| ישראל | 8 | 3 | 3 | 2 | 11 | 7 | 4+ | 12 |
| בוסניה והרצגובינה | 8 | 2 | 2 | 4 | 12 | 12 | 0 | 8 |
| ליכטנשטיין | 8 | 0 | 0 | 8 | 0 | 23 | 23- | 0 |
| בית 1 במוקדמות יורו 2004 | ||||||||
| צרפת | 8 | 8 | 0 | 0 | 29 | 2 | 27 | 24 |
| סלובניה | 8 | 4 | 2 | 2 | 15 | 12 | 3 | 14 |
| ישראל | 8 | 2 | 3 | 3 | 9 | 11 | 2- | 9 |
| קפריסין | 8 | 2 | 2 | 4 | 9 | 18 | 9- | 8 |
| מלטה | 8 | 0 | 1 | 7 | 5 | 24 | 19- | 1 |
| בית 4 במוקדמות מונדיאל 2006 | ||||||||
| צרפת | 10 | 5 | 5 | 0 | 14 | 2 | 12 | 20 |
| שווייץ | 10 | 4 | 6 | 0 | 18 | 7 | 11 | 18 |
| ישראל | 10 | 4 | 6 | 0 | 15 | 10 | 5 | 18 |
| אירלנד | 10 | 4 | 5 | 1 | 12 | 5 | 7 | 17 |
| קפריסין | 10 | 1 | 1 | 8 | 8 | 20 | 12- | 4 |
| איי פארו | 10 | 0 | 1 | 9 | 4 | 27 | 23- | 1 |
בעקבות הכשלונות להעפיל למונדיאל 1994 ולמונדיאל 1998, ובעיקר לאחר הנזק התדמיתי הכבד של פרשת נערות הליווי, פוטר שלמה שרף מאימון הנבחרת. ההתאחדות החליטה למנות את המאמן הדני ריצ'רד מולר נילסן, שנחשב כבעל סיכויים טובים להוביל את ישראל למונדיאל ראשון מזה 32 שנים כיוון שזכה עם דנמרק ביורו 1992. הטורניר המשמעותי הראשון בו השתתפה הנבחרת היה מוקדמות מונדיאל 2002. ישראל החלה את הטורניר ב-3 בספטמבר 2000 בניצחון 2–0 על ליכטנשטיין, והמשיכה עם הפסד חוץ 0–2 לספרד באצטדיון סנטיאגו ברנבאו. לאחר מכן גברה ישראל על בוסניה והרצגובינה במשחק ביתי, ספגה הפסד חוץ 1–2 לאוסטריה, וגברה על ליכטנשטיין 2–0 במשחק חוץ. המשחק הבא, מול ספרד, הסתיים בתיקו 1–1. בעקבות התיקו 0–0 מול בוסניה והרצגובינה בסרייבו דורגה ישראל במקום השלישי בבית, בפער של שתי נקודות מאוסטריה שבמקום השני. המשחק המכריע בין ישראל לאוסטריה נערך באצטדיון רמת גן ב-27 בספטמבר, והסתיים בתיקו 1–1 לאחר שער שוויון של אנדריאס הרצוג בתוספת הזמן של המשחק. נילסן החליט להתפטר מתפקידו בעקבות הכישלון להעפיל למונדיאל ובעקבות הפסדים אחדים במשחקי ידידות, שהכבד מביניהם היה 1–7 לגרמניה, במשחק ידידות שנערך בקייזרסלאוטרן ב-13 בפברואר 2002. התבוסה לגרמניה הייתה הגדולה ביותר בתולדות הנבחרת, וזהה לזו שנחלה הנבחרת מול מצרים במסגרת מוקדמות מונדיאל 1934.
בשנת 2002 הוחלף נילסן על ידי אברהם גרנט. גרנט שאף להנהיג שינויים משמעותיים בנבחרת, ולהפחית בהדרגה את הגיל הממוצע של שחקניה. עם זאת, בעקבות התוצאות הלא טובות במוקדמות יורו 2004 הוא נאלץ לחזור ולהסתמך על שחקנים מבוגרים יותר. אחת מהבעיות העיקריות של הנבחרת בטורניר זה הייתה שלילת זכות האירוח על ידי אופ"א, שחששה מהמצב הביטחוני בישראל בעקבות התגברות הטרור הפלסטיני. כתוצאה מכך ערכה ישראל שני משחקי בית באצטדיון רנצו ברברה בפאלרמו שבאיטליה, ושניים נוספים בעיר אנטליה שבטורקיה. הנבחרת פתחה את הטורניר בניצחון ותיקו חוץ מול מלטה וקפריסין בהתאמה, ולאחר מכן ערכה שני "משחקי בית" בפאלרמו, בהם הפסידה לאלופת אירופה צרפת וניצחה את קפריסין. הניצחון הזה היה האחרון של הנבחרת בטורניר, שהיה אחד מהחלשים שלה והסתיים כשלזכות הנבחרת היו 9 נקודות. שני המשחקים הבאים היו מול סלובניה, והסתיימו בתיקו 0–0 "ביתי" באנטליה ובהפסד בסלובניה. הטורניר הסתיים בתיקו מול מלטה החלשה ובהפסד חוץ לצרפת[42].
למרות הכישלון להעפיל ליורו המשיך גרנט לאמן את הנבחרת גם בטורניר מוקדמות מונדיאל 2006, בו הוגרלה ישראל לבית 4 ביחד עם צרפת, אירלנד, שווייץ, פעם נוספת נגד קפריסין ואיי פארו. המשחק הראשון היה מול צרפת החזקה בחוץ, וישראל הצליחה להפתיע את הפרשנים ולסיים אותו בתיקו 0–0 שנחשב לתוצאה טובה. לאחר מכן ערכה ישראל ארבעה משחקי בית באצטדיון רמת גן ומשחק אחד בחוץ. היא החלה את סדרת המשחקים בניצחון על קפריסין, המשיכה בתיקו מול שווייץ, וב-17 בנובמבר ניצחה את קפריסין באצטדיון GSP שבניקוסיה, ובכך זכתה לראשונה לניצחון כפול על קפריסין במוקדמות המונדיאל. המשחק הבא היה מול אירלנד באצטדיון רמת גן, והסתיים בתיקו 1–1 בזכות שער שוויון בדקה ה-90 של המחליף עבאס סואן, שמנע הפסד ביתי ראשון במוקדמות המונדיאל מאז ההפסד לפינלנד במוקדמות מונדיאל 1994.
כעבור ארבעה ימים אירחה ישראל את צרפת, וסיימה עמה בתיקו 1–1. בנגינת ההמנונים שלפני תחילת המשחק נשמעו שריקות בוז מהקהל בזמן נגינת המנון צרפת, בעקבות התבטאויות אנטי-ישראליות של השוער פביאן בארטז שגררו ביקורת בינלאומית[43]. לאחר המשחק מול צרפת סיימה ישראל בתיקו 2–2 מול אירלנד בדבלין ובתיקו 1–1 בבזל מול שווייץ. שני המשחקים שנותרו לישראל היו מול איי פארו החלשה, ושניהם הסתיימו בניצחון. אולם, כיוון שצרפת גברה על קפריסין במחזור המשחקים האחרון דורגה ישראל במקום השלישי בגלל הפרש שערים נחות בהשוואה לזה של שווייץ שבמקום השני[44].
תקופת דרור קשטן
| בית 5 במוקדמות יורו 2008 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | Δ | ||||||
| קרואטיה | 12 | 9 | 2 | 1 | 28 | 8 | 20 | 29 |
| רוסיה | 12 | 7 | 3 | 2 | 18 | 7 | 11 | 24 |
| אנגליה | 12 | 7 | 2 | 3 | 24 | 7 | 17 | 23 |
| ישראל | 12 | 7 | 2 | 3 | 20 | 12 | 8 | 23 |
| מקדוניה | 12 | 4 | 2 | 6 | 12 | 12 | 0 | 14 |
| אסטוניה | 12 | 2 | 1 | 9 | 5 | 21 | 16- | 7 |
| אנדורה | 12 | 0 | 0 | 12 | 2 | 42 | 40- | 0 |
| בית 2 במוקדמות מונדיאל 2010 | ||||||||
| שווייץ | 10 | 6 | 3 | 1 | 18 | 8 | 10+ | 21 |
| יוון | 10 | 6 | 2 | 2 | 20 | 10 | 10+ | 20 |
| לטביה | 10 | 5 | 2 | 3 | 18 | 15 | 3+ | 17 |
| ישראל | 10 | 4 | 4 | 2 | 20 | 10 | 10+ | 16 |
| לוקסמבורג | 10 | 1 | 2 | 7 | 4 | 25 | 21- | 5 |
| מולדובה | 10 | 0 | 3 | 7 | 6 | 18 | 12- | 3 |
גרנט החליט לא לחדש את חוזהו בנבחרת. מחליפו היה דרור קשטן, אחד המאמנים המצליחים בתולדות הכדורגל הישראלי. ישראל שובצה לבית קשה במוקדמות יורו 2008 עם אנגליה, קרואטיה, רוסיה, אסטוניה, מקדוניה ואנדורה, והתחרתה עמן על ההעפלה לטורניר שנערך באוסטריה ובשווייץ. קביעת סדר המשחקים לוותה במחלוקות רבות, ורק ב-3 במרץ 2006 הצליחו נציגי התאחדויות הכדורגל להגיע להסכמה. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה דרישתה של רוסיה לארח את ישראל בחורף, שנתקלה בהתנגדות נחרצת של ההתאחדות לכדורגל והסתיימה בפשרה שהמשחק ייערך באוקטובר 2006, ויהיה הראשון נגד אחת משלוש הנבחרות החזקות של הבית.
על אף שמלחמת לבנון השנייה נגמרה כ-4 שבועות לפני המשחק השני, מול אנדורה באצטדיון רמת גן, החליטה אופ"א להעבירו לעיר ניימיכן שבהולנד. שבוע לאחר המשחק בוטלה ההחלטה, ושאר משחקי הבית של הנבחרת התקיימו בישראל. במשחק עצמו גברה הנבחרת על אנדורה בתוצאה 4–1. ב-7 באוקטובר שיחקה ישראל ברוסיה, וסיימה בתיקו 1–1. משחקה הראשון של הנבחרת על אדמת ישראל בטורניר היה מול קרואטיה, ובימים שלפניו נמכרו כל 40,000 הכרטיסים האפשריים[45]. למול יציעי אצטדיון מלאים הפסידה ישראל בתוצאה 3–4. לאחר ההפסד סיימה ישראל בתיקו 1–1 מול אוקראינה במשחק ידידות, במהלכו עלה לשחק בן סהר בפעם הראשונה והיה לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הנבחרת. שיא זה נשבר מאוחר יותר על ידי גיא אסולין. ב-24 במרץ 2007 נערך המשחק הרשמי הראשון אי פעם מול אנגליה, שהסתיים בתיקו 0–0. ארבעה ימים לאחר מכן אירחה ישראל את אסטוניה וניצחה אותה 4–0.
שני המשחקים הבאים של הנבחרת היו משחקי חוץ. ב-2 ביוני גברה ישראל על מקדוניה בתוצאה 2–1 בסקופיה, וארבעה ימים לאחר מכן ניצחה את אנדורה 2–0 למרות תנאי המגרש הגרועים. לפני המשחק מול אנגליה באצטדיון ומבלי הפגינה הנבחרת יכולת חלשה, ששיאה היה בהפסד 1–2 לבלארוס במשחק ידידות. במשחק מול אנגליה ב-8 בספטמבר הפסידה ישראל 0–3, ולא הצליחה לבעוט לכיוון השער ולו פעם אחת. במשחק מול קרואטיה ב-13 באוקטובר הפגינה ישראל רמת משחק יותר גבוהה, מה שלא מנע ממנה להפסיד 0–1. ב-17 בנובמבר גברה ישראל על רוסיה 2–1 באצטדיון רמת גן, שהיה ניצחונה הראשון במשחק רשמי מאז יוני 1999 על נבחרת המדורגת מעליה בדירוג פיפ"א. ב-21 בנובמבר ניצחה ישראל את מקדוניה 1–0 במשחק ביתי, ובעקבות כך סיימה את הטורניר במקום הרביעי, בפער של נקודה מרוסיה שסיימה במקום השני והעפילה ליורו 2008. בזכות הישגיה בטורניר העפילה ישראל למקום ה-27 בדירוג פיפ"א, וזכתה להגרלה נוחה יותר במוקדמות מונדיאל 2010.
הגרלת משחקי המוקדמות של מונדיאל 2010 נערכה ב-25 בנובמבר 2007 בעיר דרבן שבדרום אפריקה, מארחת המונדיאל. ימים אחדים לפני ההגרלה גברה ישראל כאמור על רוסיה ועל מקדוניה, ובזכות כך דורגה בקבוצת האיכות השנייה. בהגרלה שובצה ישראל לבית מספר 2 ביחד עם יוון (אלופת אירופה בשנת 2004), שווייץ, מולדובה, לטביה ולוקסמבורג. גם הפעם היו מחלוקות בקרב התאחדויות הכדורגל על לוח המשחקים, ובסופו של דבר התערבה פיפ"א וב-30 בינואר 2008 ערכה הגרלה לקביעת סדר המשחקים. ישראל פתחה את הטורניר בתיקו 2–2 ביתי מול שווייץ, ולאחר מכן יצאה לסדרה של שלושה משחקי חוץ, בהם זכתה לניצחונות על מולדובה באצטדיון זימברו ועל לוקסמבורג באצטדיון העירוני של לוקסמבורג סיטי וסיימה בתיקו 1–1 מול לטביה. סיבוב המשחקים השני התנהל במתכונת הפוכה לסדר המשחקים של הסיבוב הראשון. ארבעה ימים לאחר המשחק מול יוון ברמת גן, שהסתיים בתוצאה 1–1, ספגה הנבחרת הפסד 1–2 בהרקליון, וכתוצאה מכך הייתה זקוקה לניצחון במשחק הביתי מול לטביה ברמת גן ב-5 בספטמבר. עם זאת, ישראל הפסידה 0–1, וספגה הפסד ביתי ראשון במוקדמות המונדיאל מזה 15 שנים. ארבעה ימים לאחר ההפסד הביסה ישראל 7–0 את לוקסמבורג, וב-10 באוקטובר גברה 3–1 על מולדובה ברמת גן. ניצחון זה הותיר לישראל סיכוי להעפיל לפלייאוף היבשתי מהמקום השני, אך ב-14 באוקטובר שיחקה ישראל מול שווייץ בזנקט יאקוב פארק, וסיימה בתיקו ללא שערים, בעקבותיו דורגה במקום הרביעי כיוון שלטביה גברה על מולדובה[46].
Remove ads
תקופת לואיס פרננדס
בעקבות רצף הכישלונות של דרור קשטן החליט אבי לוזון, יושב ראש ההתאחדות לכדורגל, כי חוזהו של קשטן כמאמן הנבחרת לא יוארך. בעקבות האכזבה מהישגיהם של המאמנים הישראלים נטתה הכף לטובת העסקתו של מאמן זר בעל הישגים, ולאחר בחינת מספר מועמדים הוחלט למנות את הצרפתי לואיס פרננדס, שהיה חסר ניסיון באימון נבחרות כדורגל.
כבר בשני משחקי הידידות הראשונים תחת הדרכתו ספגה הנבחרת הפסדים בפער משמעותי לצ'ילה ולאורוגוואי, שהתכוננו למונדיאל 2010. פרננדס הרבה לזמן שחקנים חדשים לנבחרת ולנסות הרכבים שונים, וכך היה גם בתחילת מוקדמות יורו 2012. ישראל פתחה את הטורניר בניצחון ביתי 3–1 על מלטה ובתיקו אפס מול גאורגיה. בהמשך הטורניר נאלצה הנבחרת להתמודד עם שורת פציעות של שחקני מפתח, בראשם הקפטן יוסי בניון. בהיעדרם של השחקנים הפצועים הפסידה ישראל פעמיים 1–2, לקרואטיה ברמת גן וליוון באתונה. ארבע הנקודות שצברה הנבחרת במשחקים אלה היו פתיחת הטורניר הגרועה ביותר שלה בעשר השנים שקדמו למוקדמות יורו 2012[34]. הביקורת על רמתה של הנבחרת התגברה לאור ירידת הנבחרת בדירוג העולמי של פיפ"א, ופרננדס נתפס כאחראי הראשי לכך. זמן קצר לפני המשחקים מול לטביה וגאורגיה הושעה פרננדס על ידי פיפ"א בגלל חוב שלא שולם לקבוצה הקטרית אל ריאן, והשעיה זאת בוטלה רק כאשר שילם פרננדס את חובו[47].
לאחר תום ההשעיה הצליחה הנבחרת לזכות בשני ניצחונות רצופים בטורניר, בבית על גאורגיה ובחוץ על לטביה. הביקורת השלילית על הנבחרת ועל פרננדס נמשכה, אף על פי שכעת הייתה ישראל בעלת סיכויים טובים יותר להעפיל ליורו. כהכנה לקראת המשחקים המכריעים מול יוון וקרואטיה, יצאה הנבחרת למשחק מול חוף השנהב בשווייץ, ולאחר יכולת חלשה ביותר בהגנה הפסידה בתוצאה 3–4, וזאת לאחר שכבר פיגרה 0–3. הנבחרת הכזיבה את הציפיות שתלו בה לקראת שני המשחקים המכריעים, וספגה הפסדים בבית ליוון (0–1) ובאצטדיון מקסימיר בזאגרב לקרואטיה (1–3). במשחקה האחרון בטורניר הצליחה ישראל לנצח 2–0 בחוץ את מלטה, תוך הפגנת רמת משחק שנתפסה כחלשה. פרשנים רבים הביעו את תקוותם כי פרננדס יוחלף במהרה לאור הקמפיין שנתפס כגרוע, יחסיו הגרועים עם התקשורת, אמירות שנתפסו כמביכות, אי הזימון של שחקנים מצטיינים ומנגד זימון שחקנים שזכו לדקות משחק מועטות, זימון שחקנים רבים, עד כדי מה שנתפס כ'זילות המדים הלאומיים', והצבת שחקנים בעמדות שאינן עמדות המשחק הטבעיות שלהם[48].
הן ההתאחדות והן פרננדס לא היו מעוניינים להמשיך את ההתקשרות ביניהם. בדצמבר 2011 הוכרז כי אלי גוטמן יהיה מחליפו של פרננדס, והוא החל בתפקידו באופן רשמי בינואר 2012.
טורנירי המוקדמות תחת אלי גוטמן
| בית 6 במוקדמות מונדיאל 2014 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| רוסיה | 10 | 7 | 1 | 2 | 20 | 5 | 15+ | 22 |
| פורטוגל | 10 | 6 | 3 | 1 | 20 | 9 | 11+ | 21 |
| ישראל | 10 | 3 | 5 | 2 | 19 | 14 | 5+ | 14 |
| אזרבייג'ן | 10 | 1 | 6 | 3 | 7 | 11 | 4- | 9 |
| צפון אירלנד | 10 | 1 | 4 | 5 | 9 | 17 | 8- | 7 |
| לוקסמבורג | 10 | 1 | 3 | 6 | 7 | 26 | 19- | 6 |
| בית ב' במוקדמות יורו 2016 | ||||||||
| בלגיה | 10 | 7 | 2 | 1 | 24 | 5 | 19+ | 23 |
| ויילס | 10 | 6 | 3 | 1 | 11 | 4 | 7+ | 21 |
| בוסניה והרצגובינה | 10 | 5 | 2 | 3 | 17 | 12 | 5+ | 17 |
| ישראל | 10 | 4 | 1 | 5 | 16 | 14 | 2+ | 13 |
| קפריסין | 10 | 4 | 0 | 6 | 16 | 17 | 1- | 12 |
| אנדורה | 10 | 0 | 0 | 10 | 4 | 36 | 32- | 0 |
הטורניר הרשמי ראשון של גוטמן כמאמן הנבחרת היה מוקדמות מונדיאל 2014. הנבחרת הוגרלה מול רוסיה ופורטוגל החזקות, בשורותיה שיחק כריסטיאנו רונאלדו מריאל מדריד שנחשב לאחד מהשחקנים הטובים ביותר בעולם בעשור זה. נבחרות נוספות בבית היו אזרבייג'ן, צפון אירלנד ולוקסמבורג. עם היוודע תוצאות ההגרלה הייתה הדעה הרווחת כי סיכוייה של ישראל להעפיל למונדיאל בברזיל נמוכים, שכן היא נחשבה לנחותה באופן משמעותי לעומת רוסיה ופורטוגל. אף על פי שקמפיין הנבחרת עמד בסימן תחילתו של תהליך הצערת השורות, השחקן הוותיק היחיד שלא שיחק באופן קבוע הוא יוסי בניון בעוד הבלם טל בן חיים והשוער דודו אוואט שמרו על מקומם בהרכב. ישראל סיימה את צמד המפגשים מול פורטוגל החזקה בתוצאות תיקו, אולם הפסדים לרוסיה ושתי תוצאות תיקו מול אזרבייג'ן הנחשבת לנחותה ממנה הובילו את ישראל למקום השלישי בבית.
בשאיפה להמשיך בתהליך הצערת הנבחרת ועל מנת לשמור על רצף, החליטה ההתאחדות לכדורגל להעניק לגוטמן הזדמנות לאמן את נבחרת ישראל גם בקמפיין מוקדמות יורו 2016. ישראל הוגרלה בין נבחרות הדרג השלישי לבית עם נבחרות בלגיה ובוסניה והרצגובינה, עם ויילס מקבוצת הדרג הרביעי וכן עם קפריסין ואנדורה. מספר הנבחרות המשתתפות בטורניר יורו 2016 הוגדל ולכן שני המקומות הראשונים בבית מקנים השתתפות בטורניר בעוד המקום השלישי בשמונה מתשעת בתי המוקדמות מוביל לצמד משחקי הצלבה על הכרטיס הנוסף לטורניר. משחקיה הביתיים של נבחרת ישראל התקיימו באצטדיונים סמי עופר בחיפה וטדי בירושלים לסירוגין. השחקן הוותיק היחיד שהמשיך ללבוש את מדי הנבחרת הוא בן חיים שמונה לקפטן הנבחרת ואילו את אוואט שפרש החליף בין הקורות אופיר מרציאנו. פרשנים בתקשורת הספורט טענו כי גוטמן מתבסס, שלא בהכרח בצדק, על שחקנים שאותם אימן קודם לכן בהפועל תל אביב ובהם ביברס נאתכו, איתי שכטר, גילי ורמוט וערן זהבי[49][50]. למרות פתיחה מבטיחה שכללה 3 ניצחונות כולל תבוסה שהנחילה לנבחרת בוסניה, הפסידה נבחרת ישראל פעמיים לנבחרת בלגיה והשיגה נקודה אחת בלבד מצמד המשחקים מול ווילס. את הקמפיין חתמה ישראל באוקטובר 2015 בהפסד ביתי לנבחרת קפריסין שהציב אותה בתום הקמפיין במקום הרביעי כשלראשונה מאז 1994 היא מסיימת קמפיין עם מספר הפסדים גבוה ממספר הניצחונות[51].
מיד עם סיום הקמפיין, ב-14 באוקטובר 2015, החליט גוטמן לסיים את דרכו בנבחרת והודיע על כך ליו"ר ההתאחדות החדש, עופר עיני[52]. עד למשחק ההכנה הראשון לקמפיין הבא במרץ 2016 לא מונה מאמן חדש לנבחרת אחרי גוטמן, והסגל שזומן גובש על ידי אלון חזן שהיה מאמנה של נבחרת הנערים. בתקופה זו התקיים לראשונה הליך ובמסגרתו בחרה ועדת איתור את מאמן הנבחרת לאחר שקיימה ראיונות עם מספר מועמדים. הוועדה בראשות יושב ראש ההתאחדות לכדורגל עיני, שעם חבריה נמנו בין היתר כדורגלן העבר חיים רביבו ועסקני כדורגל מקומיים נוספים, בחרה בחודש אפריל 2016 במאמן אלישע לוי לתפקיד.
אלישע לוי
| בית 7 במוקדמות מונדיאל 2018 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| ספרד | 10 | 9 | 1 | 0 | 36 | 3 | 33+ | 28 |
| איטליה | 10 | 7 | 2 | 1 | 21 | 8 | 13+ | 23 |
| אלבניה | 10 | 4 | 1 | 5 | 10 | 13 | 3- | 13 |
| ישראל | 10 | 4 | 0 | 6 | 10 | 15 | 5- | 12 |
| מקדוניה | 10 | 3 | 2 | 5 | 15 | 15 | 0 | 11 |
| ליכטנשטיין | 10 | 0 | 0 | 10 | 1 | 39 | 38- | 0 |
בחודש יולי 2015 הוגרלה ישראל למוקדמות מונדיאל 2018 לבית 7, עם ספרד ואיטליה, אלופות העולם בעבר, ועם אלבניה, מקדוניה וליכטנשטיין[53]. בעקבות הבית ממנו שתי נבחרות יכולות להעפיל למונדיאל והעובדה שישראל הוגרלה עם נבחרת ספרד ואיטליה, שנחשבו לנבחרות עדיפות ממנה, ולבין הנבחרות החזקות ביבשת, מטרת הקמפיין הובהרה כ"בחינה של שחקנים לקמפיינים עתידיים נוספים". ההחלטה הראשונה של המאמן החדש אלישע לוי הייתה בחירתו של ערן זהבי לקפטן הנבחרת.
משחקה הראשון של הנבחרת במסגרת הקמפיין נערך בספטמבר 2016 באצטדיון סמי עופר מול נבחרת איטליה שלמרות דירוגה במקום השני נחשבה לאחת הנבחרות החזקות ביבשת. באותו משחק ישראל הפסידה בתוצאה 1–3, כשטל בן חיים החלוץ הכניס שער מצמק שזכור לרבים בעקבות המעמד. לפני המשחק אלישע לוי החליט להוציא את קפטן הנבחרת בקמפיין הקודם, טל בן חיים הבלם מסגל הנבחרת. המשחק השני של הנבחרת היה משחק חוץ בסקופיה מול נבחרת מקדוניה. כבר במחצית נבחרת ישראל עלתה ל-2–0 משערים של תומר חמד וטל בן חיים, אבל במחצית השנייה ספגה שער מצמק ולאחר מכן בדקה ה-94 איתן טיבי הכשיל שחקן מקדוני ברחבה וספג כרטיס אדום, אך הפנדל של אדיס יאהוביץ' נהדף על ידי השוער דודו גורש שהביא שלוש נקודות ראשונות לנבחרת ישראל. למרות הניצחון התעוררו ביקורות רבות בתקשורת הישראלית על משחק ההגנה.
במשחק השלישי של הטורניר שיחקה ישראל משחק ביתי מול הנבחרת שנחשבה לחלשה בבית, ליכטנשטיין. ישראל הבקיעה צמד מוקדם מרגליו של תומר חמד בדקות ה-3 וה-16, אך לאחר מכן במחצית השנייה ספגה שער מצמק בדקה ה-49, שהיה השער הראשון של ליכטנשטיין מזה שנתיים במשחקים בינלאומיים, ובדיעבד היחיד שלה בקמפיין. לאחר המשחק המשיכה לספוג הנבחרת ומאמנה אלישע לוי ביקורות רבות בתקשורת הישראלית, לטענתם על משחק ההגנה וחוסר בשיטה.
משחקה הרביעי של הנבחרת נחשב למשחק הטוב ביותר שלה בקמפיין. ישראל יצאה למשחק חוץ מול נבחרת אלבניה באלבסן. הקפטן ערן זהבי כבש בפנדל בדקה ה-18, שגרר גם כרטיס אדום לשחקן המכשיל. בהמשך זהבי החמיץ פנדל נוסף בדקה ה-55 שגרר אדום לשוער האלבני ונבחרת אלבניה נשארה ב-9 שחקנים. הקשר דן איינבינדר כבש שער בכורה בנבחרת והכפיל את היתרון במחצית השנייה בדקה ה-66. לקראת סיום המשחק כבש אלירן עטר גם הוא שער בכורה בנבחרת. לאחר המשחק הנבחרת קיבלה מחמאות רבות, שחלקן התקבלו בספקנות נוכח העובדה שישראל שיחקה נגד 9 שחקנים בלבד.
במשחק החמישי של יצאה נבחרת ישראל למשחק חוץ בחיחון מול נבחרת ספרד, שנחשבה לאחת הנבחרות החזקות ביבשת ובעולם, ודורגה במקום הראשון בבית בעת ההגרלה. ישראל ספגה הפסד בתוצאה 1–4 כאשר אופיר מרציאנו הצעיר עומד בשערה של הנבחרת, וספג ביקורות רבות בעקבות ההפסד, מאחר שלטענת התקשורת מגוון טעויות מקצועיות שלו במהלך המשחק גרמו לחלק מהשערים. במהלך המשחק, כשהייתה ישראל בפיגור 0–3, הצליח ליאור רפאלוב לכבוש את שערו היחיד בקמפיין ושער מצמק לישראל. לאחר המשחק נשמעו ביקורות, חלקן בתקשורת, מצד החלוץ תומר חמד והשוער השני אריאל הרוש על הנבחרת ועל המאמן, ושניהם הושעו ל-3 משחקים על ידי ההתאחדות. לאחר ההפסד לנבחרת ספרד המאמן אלישע לוי ביצע רענון בסגל וזימן מחדש את שיאן ההופעות והקשר הוותיק יוסי בניון ואת הבלם טל בן חיים, אף על פי שטען בתחילת הקמפיין שלא רצה לזמן אותם. כמו כן השוער דודו גורש חזר לשער.
המשחק השישי, לאחר תום הסיבוב הראשון, היה משחק ביתי מול נבחרת אלבניה. הפעם, דווקא הייתה זו אלבניה שניצחה בתוצאה 0–3 בישראל, באצטדיון סמי עופר, ועלתה על חשבון ישראל למקום השלישי. לאחר המשחק הביקורת כלפי שחקני הנבחרת ועל המאמן אלישע לוי החריפה בתקשורת הישראלית. לקראת המשחק הבא מול נבחרת מקדוניה בסמי עופר, לוי החליף פעם נוספת כמות גדולה של שחקנים בסגל מאז המשחק נגד אלבניה. השוער דודו גורש הוחלף בשוער הנבחרת האולימפית ומכבי חיפה עומרי גלזר שעלה להופעת בכורה בנבחרת. כמו כן זימן את הקשר מרואן קבהא ששיחק בקבוצת מריבור הסלובנית ואת החלוץ הצעיר שנחשב לכישרון עולה בכדורגל הישראלי מנור סולומון. במשחק נגד מקדוניה, ישראל ספגה שער - מטעות של הבלם שיר צדק - מרגליו של גוראן פאנדב. בסיום המשחק הפסידה ישראל 0–1. במהלך המשחק לאור שריקות הבוז והעלבונות שספג לטענתו מהקהל המקומי שהגיע לאצטדיון, השליך הקפטן ערן זהבי את סרט הקפטן בהפגנתיות מה שעורר תרעומת רבה בתקשורת הישראלית[54]. לאחר המשחק המשיכה הביקורת כלפי המאמן ועל המשחק חסר הדרך וחסר היעילות של הנבחרת לטענת התקשורת. כמו כן לאחר התקרית הושעה זהבי מהנבחרת לתקופה בלתי מוגבלת[55] על ידי המאמן וההתאחדות בעקבות התנהגות לא ספורטיבית. למחרת הודעה זו הודיע זהבי על פרישתו מנבחרת ישראל[56]. הבלם הוותיק טל בן חיים, מונה במקומו לקפטן הנבחרת עד לסיום הקמפיין. 3 ימים לאחר מכן יצאה נבחרת ישראל למשחק חוץ מול נבחרת איטליה, שהגיעה למשחק לאחר תבוסה לספרד. במשחק ישראל ספגה הפסד מינימלי של 0–1, ואף על פי שחלק מהתקשורת החמיאה למאמן ונבחרתו על משחק ההגנה המרשים, ספג עדיין ביקורת על כך שלאחר משחק אחד הוציא את השוער הצעיר עומרי גלזר והחזיר את השוער אריאל הרוש לאחר שהיה מושעה. באותו משחק נכנס הקשר יוסי בניון לשחק כמחליף במדי נבחרת ישראל והפך לישראלי הראשון שחוצה את רף ה-100 הופעות בהיסטוריה.
במשחק התשיעי בקמפיין יצאה הנבחרת לוואדוץ נגד נבחרת ליכטנשטיין. במשחק כבשה נבחרת ישראל שער מכדור קרן, שכבש הבלם איתן טיבי בשערו הראשון במדי נבחרת ישראל, והיא ניצחה 1–0. המשחק האחרון התקיים באצטדיון טדי נגד נבחרת ספרד, שכבר הבטיחה עלייה למונדיאל עוד לפני המשחק בעוד ישראל איבדה את סיכוייה כך שהמשחק היה לפרוטוקול בלבד. במשחק הפסידה ישראל בבית 0–1 ובכך סיימה את הקמפיין בו הפסידה 4 מתוך 5 משחקי הבית שלה. בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 צברה הנבחרת 12 נקודות וסיימה עם 4 ניצחונות, 6 הפסדים וללא תוצאות תיקו. בעקבות הפסדים רבים במהלך הקמפיין הדרדרה נבחרת ישראל כ-30 מקומות במהלך הקמפיין בדירוג העולמי של פיפ"א לשפל חסר תקדים מבחינתה והתמקמה במקום ה-98 בעולם. בסוף הקמפיין הודיע יו"ר ההתאחדות, עופר עיני לאלישע לוי על סיום העסקתו כמאמן הנבחרת[57]. לאחר מכן הוחלט על הקמת ועדת איתור חדשה למציאת מאמן נבחרת לקראת הקמפיין הבא של הנבחרת הכולל את השתתפותה לראשונה בליגת האומות של אופ"א שתחל בספטמבר 2018, בה הוגרלה ישראל בליגה C בבית א' עם סקוטלנד ואלבניה[58].
אנדראס הרצוג
| בית א' בליגה C בליגת האומות 2018/2019 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| סקוטלנד | 4 | 3 | 0 | 1 | 10 | 4 | 6+ | 9 |
| ישראל | 4 | 2 | 0 | 2 | 6 | 5 | 1+ | 6 |
| אלבניה | 4 | 1 | 0 | 3 | 1 | 8 | 7- | 3 |
| בית ז' במוקדמות יורו 2020 | ||||||||
| פולין | 10 | 8 | 1 | 1 | 18 | 5 | 13+ | 25 |
| אוסטריה | 10 | 6 | 2 | 3 | 19 | 9 | 10+ | 19 |
| מקדוניה הצפונית | 10 | 4 | 2 | 4 | 12 | 13 | 1- | 14 |
| סלובניה | 10 | 4 | 2 | 4 | 16 | 11 | 5+ | 14 |
| ישראל | 10 | 3 | 2 | 5 | 16 | 18 | 2- | 11 |
| לטביה | 10 | 1 | 0 | 9 | 3 | 28 | 25- | 3 |
ב-1 באוגוסט 2018 הוועדה המקצועית של ההתאחדות לכדורגל החליטה על מינויו של שחקן העבר האוסטרי אנדראס הרצוג למאמן הנבחרת, באותו יום הושג סיכום עם המאמן וההתאחדות הודיעה על מינויו לעמדת המאמן[59]. ב-7 בספטמבר 2018 החלה ישראל את קמפיין ליגת האומות שלה במשחק חוץ נגד אלבניה, בה הפסידה 1-0 משער בדקה ה-55 של טאולנט ג'אקה האלבני וספגה ביקורות בתקשורת המקומית. ב-11 באוקטובר פגשה ישראל את סקוטלנד וניצחה 1-2 באצטדיון סמי עופר משערים של דור פרץ (52') וקיראן טיירני הסקוטי (75', ע'), ולאחר 3 ימים ניצחה גם את אלבניה באצטדיון טרנר בתוצאה 2-0 משערים של תומר חמד (8') ודיא סבע (84'). הנבחרת קיבלה מחמאות על משחקים אלו, במיוחד בהתחשב בעובדה שניצחה נבחרות שנחשבו לעדיפות ממנה. במשחק האחרון בקמפיין הפסידה בתוצאה 2–3 לסקוטלנד בחוץ וסיימה ללא הכרטיס לשלב הבא ולעלייה לליגה B. אולם ישראל עדיין יכולה להעפיל דרך שלב הפלייאוף מטורניר זה לטורניר יורו 2020 בכפוף להשגת הכרטיס ליורו דרך טורניר המוקדמות הרגיל של קבוצות המדורגות גבוה ממנה בדירוג שלב הפלייאוף בליגה C.
ההגרלה לטורניר מוקדמות יורו 2020 נערכה ב-2 בדצמבר 2018, אז שובצה ישראל בבית ז' עם פולין, אוסטריה, סלובניה, מקדוניה הצפונית ולטביה. במשחק הראשון בקמפיין נפגשה ישראל עם סלובניה במשחק שהסתיים בתוצאת תיקו 1-1 שנערך באצטדיון סמי עופר. במשחק השני הביסה ישראל את אוסטריה שנחשבת לעדיפה ממנה בתוצאה 2–4, וגרפה את מירב המחמאות, כאשר ערן זהבי מבקיע שלושער לזכות ישראל ומקבל את הציון המושלם 10 במספר עיתוני ספורט.
ב-7 ביוני 2019 התארחה ישראל אצל נבחרת לטביה וניצחה אותה 3-0 בחוץ, כך שסיימה את הסיבוב השלישי במקום השני והקדימה את אוסטריה וסלובניה. 10 ביוני 2019 התארחה נבחרת ישראל אצל נבחרת פולין במשחק השלישי במקודמות, שהנחילה לה תבוסה בתוצאה 0–4, לאחריו חטפה הנבחרת ביקורות רבות על ההכנה למשחק.
כ-3 חודשים לאחר מכן אירחה נבחרת ישראל את נבחרת צפון מקדוניה ב-5 בספטמבר 2019 וסיימה את המשחק בתיקו 1-1. 4 ימים לאחר מכן התארחה ישראל בסלובניה שהנחילה לה הפסד 2-3 בדקה ה-90 למשחק, אף על פי שבמהלך המשחק כבר הובילה 1–2. תוצאות אלו פגעו בסיכוייה של נבחרת ישראל להעפיל ליורו והשאירו לה משחקים קשים מאוד יחסית שהיא צריכה לנצח ועל כן ספגה הנבחרת ביקורת נוספת בתקשורת הישראלית.
ב-10 באוקטובר 2019 התארחה נבחרת ישראל אצל נבחרת אוסטריה, ונוצחה 1-3. הפסד זה אף הוריד את הנבחרת למקום הרביעי וחיסל את הסיכויים המעשיים שלה להעפיל ליורו. ב-15 באוקטובר אירחה ישראל את נבחרת לטביה וניצחה 1–3.
ב-16 בנובמבר 2019 אירחה ישראל את נבחרת פולין לאחר שאבדו סיכוייה מעשית להעפיל ליורו, והפסידה גם את המשחק הזה 2-1. 3 ימים לאחר מכן התארחה ישראל אצל נבחרת צפון מקדוניה למשחק האחרון בקמפיין והפסידה גם אותו בתוצאה 0–1. ישראל סגרה קמפיין כשלוני מבחינתה, והכי רע בשני העשורים האחרונים מבחינת אחוזי הצלחה עם 37% אחוזי הצלחה בלבד, השפל הכי גדול שלה מ-2008 מהבחינה הזאת, ומקום 5 מתוך 6, אחד המקומות הנמוכים שלה בבתי מוקדמות אי פעם.
עקב התפרצות מגפת הקורונה בעולם במהלך 2020, הופסקו משחקי הכדורגל ובכללם הכדורגל הבינלאומי, ופלייאוף העלייה ליורו 2020 דרך ליגת האומות נדחה. בינתיים ב-24 ביוני 2020 הודיע הרצוג, לאחר שנגמר לו החוזה, כי הוא עוזב את תפקידו בנבחרת ישראל[60], וההתאחדות החלה בחיפוש אחר מאמן חדש שידריך את הנבחרת לפלייאוף. באוקטובר במשחק הפלייאוף הפסידה הנבחרת לנבחרת סקוטלנד בדו-קרב פנדלים, והודחה.
וילי רוטנשטיינר
| בית ב' בליגה B בליגת האומות 2020/2021 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| צ'כיה | 6 | 4 | 0 | 2 | 9 | 5 | 4 | 12 |
| סקוטלנד | 6 | 3 | 1 | 2 | 5 | 4 | 2 | 10 |
| ישראל | 6 | 2 | 2 | 2 | 7 | 7 | 0 | 8 |
| סלובקיה | 6 | 1 | 1 | 4 | 5 | 10 | 5- | 4 |
| בית 6 במוקדמות מונדיאל 2022 | ||||||||
| דנמרק | 10 | 9 | 0 | 1 | 30 | 3 | 27 | 27 |
| סקוטלנד | 10 | 7 | 2 | 1 | 17 | 7 | 10 | 23 |
| ישראל | 10 | 5 | 1 | 4 | 23 | 21 | 2 | 16 |
| אוסטריה | 10 | 5 | 1 | 4 | 19 | 17 | 2 | 16 |
| איי פארו | 10 | 1 | 1 | 8 | 7 | 23 | 16- | 4 |
| מולדובה | 10 | 0 | 1 | 9 | 5 | 30 | 25- | 1 |
עוד ביוני 2018 מונה האוסטרי וילי רוטנשטיינר לתפקיד המנהל הטכני של נבחרת ישראל בכדורגל[61]. לאחר מכן חוזהו עם ההתאחדות לכדורגל הוארך בשנתיים נוספות[62]. לאחר סיום דרכו של הרצוג בנבחרת ישראל מרצונו, התכנסה ועדת איתור של ההתאחדות לכדורגל על מנת לבחור מאמן חדש, וב-22 ביולי מונה רוטנשטיינר למאמן נבחרת ישראל באופן רשמי לפלייאוף ולקמפיין הבא בליגת האומות לעונת 2020/2021, כשאלון חזן מונה לעוזרו.
בפלייאוף העלייה ליורו 2020 (שנדחה בשנה עקב נגיף הקורונה) הודחה ישראל בחצי הגמר בפנדלים לאחר תיקו מאופס עם נבחרת סקוטלנד. את קמפיין ליגת האומות שנפתח בספטמבר 2020, החלה ישראל עם תיקו 1-1 עם סקוטלנד בגלאזגו, ובתיקו 1-1 עם נבחרת סלובקיה שהתקיים בישראל. בהמשך הפסידה ישראל לצ'כיה 1-2 בסמי עופר, אך ניצחה את סלובקיה 2-3 בחוץ משלושער מרהיב של ערן זהבי שהפך לכוכב הנבחרת בתקופה זו. ישראל הפסידה פעם נוספת לצ'כיה 0-1 אחרי משחק שזכה לביקורות רבות, אך את משחקה האחרון בקמפיין נגד נבחרת סקוטלנד בביתה, ניצחה 0–1 וסיימה את קמפיין ליגת האומות במקום השלישי שמשאיר אותה בליגה B, אך לא מעלה אותו לדרג העליון יותר ולא נותן לה אפשרות להשתתף בפלייאוף המונדיאל.
לאחר סיום הקמפיין, בדצמבר 2020, הוחלט על הארכת החוזה של רוטנשטיינר כמאמן הנבחרת עד סוף עונת 2021/2022, ובמקביל מציאת מנהל טכני שימלא את תפקידו הקודם של רוטנשטיינר בהתאחדות.
במוקדמות מונדיאל 2022 הוגרלה ישראל בבית 6 ביחד עם נבחרות דנמרק, אוסטריה, סקוטלנד, איי פארו ומולדובה, כאשר המשחקים החלו בסוף חודש מרץ 2021. במחזור משחקי הפתיחה שנערכו בביתה, ישראל הפסידה 0–2 נגד דנמרק במחזור הראשון וסיימה בתיקו 1–1 נגד סקוטלנד במחזור השני, כאשר שניהם נערכו באצטדיון בלומפילד. במשחק נגד מולדובה שנערך בקישינב, ניצחה ישראל 4–1. בספטמבר 2021 נערכו שלושה משחקים נוספים: במשחק נגד נבחרת איי פארו בחוץ, ניצחה ישראל 4-0, לאחר מכן אירחה ישראל את נבחרת אוסטריה וניצחה באופן מרשים בתוצאה 2-5, מה שהגדיל את סיכוייה להעפיל. בהמשך הפסידה ישראל פעמיים: 0-5 לדנמרק בקופנהגן ולאחר מכן 2-3 לנבחרת סקוטלנד בהאמפדן פארק שבגלאזגו, שני הפסדים אלו הורידו משמעותית את סיכוייה של ישראל להעפיל מהבית להמשך הקמפיין. באוקטובר 2021 ניצחה ישראל את מולדובה בתוצאה 1-2 בבית. בנובמבר הפסידה לאוסטריה 2-4 בווינה, ולאחר מכן סיימה את הקמפיין עם ניצחון על איי פארו בתוצאה 2–3 באצטדיון נתניה, מה שהבטיח לה את המקום השלישי בבית מצד אחד, כאשר סיימה מעל אוסטריה שנחשבה לעדיפה, אך מאידך סימן כישלון נוסף בהעפלה לטורניר גדול. בדצמבר 2021 הוגרלה ישראל בבית ב' בליגה B של ליגת האומות 2022/2023 יחד עם נבחרות רוסיה, איסלנד ואלבניה, טורניר שהחל ביוני 2022. בפברואר 2022 סיים רוטנשטיינר את תפקידו בנבחרת ישראל, ומיד החל תהליך איתור למאמן חדש לקמפיין הקרוב[63].
יוסי בניון ואלון חזן
| בית ב'2 בליגה B בליגת האומות 2022/2023 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | נקודות | ||
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| ישראל | 4 | 2 | 2 | 0 | 8 | 6 | 2 | 8 |
| איסלנד | 3 | 0 | 3 | 0 | 5 | 5 | 0 | 3 |
| אלבניה | 3 | 0 | 1 | 2 | 3 | 5 | 2- | 1 |
| רוסיה | - | - | - | - | - | - | - | 0 |
ב-9 במרץ 2022 המליצה ועדת האיתור של נבחרת ישראל על מינויו שחקן העבר של הנבחרת ושיאן ההופעות במדיה, יוסי בניון למנהל המקצועי של הנבחרת[64].ב-16 במרץ 2022 מונה בניון רשמית למנהל המקצועי של נבחרת ישראל לאחר אישור סופי של ועדת האיתור[65]. כבר למחרת המינוי פיטר בניון את מאמן הנבחרת הזמני מרקו בלבול מאימון הנבחרת הבוגרת וגם מתפקידו המקורי בנבחרת הנוער, וזאת בשל חילוקי דעות מקצועיים[66]. בהמשך מונה שחקן העבר והמאמן גדי ברומר לעמדת המאמן זמני של הנבחרת לצמד משחקי הידידות מול נבחרת גרמניה ונבחרת רומניה בסוף מרץ 2022. ב-26 באפריל 2022 מונה שחקן העבר אלון חזן לתפקיד מאמן הנבחרת, לאחר שאימן במחלקות הנוער וגם שימש בעבר כמאמן הזמני של הבוגרת מספר פעמים[67].
הקמפיין הראשון שבו אימן חזן היה קמפיין מוצלח במיוחד של נבחרת ישראל במסגרת טורניר ליגת האומות 2022/2023, בו הוגרלה ישראל ביחד עם נבחרות לא פשוטות כמו רוסיה, איסלנד ואלבניה. רוסיה, שהורחקה מכל הטורנירים האירופאים עקב הפלישה לאוקראינה, נעדרה מקמפיין זה וירדה לדרג C כבר בהתחלה. המשחק הראשון של ישראל בקמפיין התקיים מול נבחרת איסלנד בישראל ב-2 ביוני 2022 בו ישראל הובילה 1-0 משער של ליאל עבדה אולם האיסלנדים הצליחו להשוות ולהפוך את התוצאה. בדקות הסיום כבש שון וייסמן שער נוסף לזכות הנבחרת והמשחק הסתיים בתוצאה תיקו 2-2. המשחק השני התקיים נבחרת נבחרת אלבניה בחוץ ב-10 ביוני 2022, ובו הנבחרת ספגה מעט לפני הירידה למחצית, אולם במחצית השנייה הצליחה להפוך את התוצאה בדקות 57 ו-73, וישראל ניצחה בתוצאה 2-1 בחוץ ניצחון מפתיע מבחינתה שגרף מחמאות. במשחק השני נגד איסלנד באצטדיון ברייקיאוויק ב-13 ביוני 2022, התחיל לא טוב עבור ישראל שנקלעה לפיגור מוקדם בדקה התשיעית, אולם השיגה את שער השוויון בדקה ה-35. בדקה ה-60 איסלנד שוב הבקיעה שער שנתן לה יתרון, אולם 5 דקות מאוחר יותר, כבשה ישראל שער שני וסיימה את המשחק בתיקו 2-2 פעם נוספת. במשחק האחרון שהתקיים ב-24 בספטמבר 2022 שיחקה ישראל נגד אלבניה בביתה, וניצחה 1–2 לאחר שתאי בריבו כבש בדקה ה-92, וישראל הבטיחה את המקום הראשון בבית, ואת הכרטיס לפלייאוף היורו (אם לא תעפיל דרך המוקדמות) ואת הדרג השני במוקדמות יורו 2024, מה שהיה להישג הראשון לצוות של אלון חזן ויוסי בניון.
מוקדמות יורו ופלייאוף העלייה ליורו 2024
ב-9 באוקטובר 2022, לקראת קמפיין מוקדמות יורו 2024, הוגרלה ישראל בבית ט'[68] יחד עם הנבחרות שווייץ, רומניה, קוסובו, בלארוס ואנדורה, כאשר שני המקומות הראשונים בבית עולות לטורניר. המשחקים יחלו במרץ 2023.
את המשחק הראשון במרץ 2023, פתחה ישראל עם תיקו ביתי 1-1 מול נבחרת קוסובו, שבעקבותיו ספגה לא מעט ביקורות מהעיתונות הישראלית, כאשר נבחרת זו נחשבה לנחותה ממנה, כאשר גם לקראת סיום המשחק קוסובו הגיע להזדמנויות לנצח את המשחק ולא מימשה אותן. המשחק השני שנערך כמה ימים לאחר מכן בשווייץ הסתיים בניצחונה של שווייץ העדיפה, בתוצאה 3-0 על ישראל. ביוני נפגשה ישראל עם בלארוס במשחק חוץ שבו ניצחה את ניצחונה הראשון בקמפיין, 2-1, וזאת לאחר שער דרמטי בדקה ה-91 שכבש אוסקר גלוך, באחת מהופעותיו הראשונות בנבחרת. שלושה ימים לאחר מכן ניצחה ישראל שוב בתוצאה 2-1, הפעם את נבחרת אנדורה במשחק שנערך בישראל.
בספטמבר 2023 התארחה ישראל ברומניה למשחק הקריטי של הקמפיין, ולאורך רוב המשחק הייתה עדיפה מהיריבה, אולם ישראל הצליחה להשיג תוצאת תיקו 1-1 בלבד. בעקבות משחק זה גרפה ישראל מחמאות מהעיתונות למרות התוצאה. שלושה ימים לאחר מכן אירחה ישראל את בלארוס למשחק השני מולה, וניצחה אותה בתוצאה 1-0, מה שמיצב אותה בעמדה טובה להמשך הקמפיין.
בנובמבר קיימה ישראל את המשחקים שנדחו לה עקב מלחמת חרבות ברזל, כאשר במשחק השני מול קוסובו היא מפסידה בחוץ בתוצאה 1-0, כאשר לאורך המשחק ואחריו נשמעו ביקורות רבות מהצד הישראלי לגבי תנאי המגרש הרעועים שצמצמו את פערי היכולות בין הנבחרות. 3 ימים לאחר מכן אירחה ישראל את שווייץ באצטדיון בהונגריה למשחק ביתי של ישראל עקב המצב השרוי בישראל בגלל מלחמת חרבות ברזל. המשחק הסתיים בתוצאת תיקו 1-1, כאשר שווייץ ספגה כרטיס אדום וישראל שהשוותה בדקה ה-94, לא הייתה רחוקה מלנצח עם מספר הזדמנויות בסיום המשחק. מה שהשאיר לישראל סיכוי להעפיל, אם וכאשר תנצח את המשחק מול רומניה שהתחרתה איתה על העפלה.
ב-18 בנובמבר 2023 התקיים המשחק הקריטי של ישראל מול רומניה בביתה הזמני של ישראל בבודפשט שבהונגריה, כאשר כבר בדקה השנייה, ישראל עלתה ליתרון משערו של ערן זהבי בשער נגיחה, מה שיצר תקוות להעפלה בצד הישראלי. אולם, שמונה דקות לאחר מכן השוותה נבחרת רומניה, ובדקה ה-63 עלתה רומניה ליתרון, תוצאה שתבטיח העפלתה ליורו. רומניה הספיקה לקבל כרטיס אדום בדקה ה-84, אולם ישראל לא הצליחה לנצל את זאת והמשחק הסתיים בהפסד של ישראל 2-1 לרומניה מה שסיים מעשית את סיכוייה להעפיל לטורניר היורו מהמוקדמות. את הקמפיין סיימה ישראל ב-21 בנובמבר 2023, כאשר ניצחה את אנדורה במשחק חוץ בתוצאה 2-0 מה שמיצב אותה במקום השלישי, כאשר היא פעם נוספת, מקום אחד מתחת למקום המבטיח העפלה לטורניר גדול.
כיוון שלא הצליחה להעפיל מבתי מוקדמות היורו, הצטרכה לנצח את פלייאוף מוקדמות היורו דרך ההעפלה בליגת האומות בשנה הקודמת על מנת להעפיל לטורניר היורו. אולם גם במשחק הפלייאוף שנערך לאחר מכן ב-21 במרץ 2024, בו התמודדה מול איסלנד, הפסידה ישראל 4:1[69] ולא העפילה שוב לטורניר היורו הקרוב, מה שגרר שבוע לאחר מכן את פיטורי המנהל המקצועי של הנבחרת יוסי בניון[70], ואת מאמן הנבחרת אלון חזן[71].
ב-8 בפברואר 2024 הוגרלה ישראל בליגה א' של ליגת האומות 2024/2025, בבית א2 ביחד עם נבחרות חזקות מאוד בדמות איטליה, בלגיה וצרפת[72].
- ערך מורחב – שיאים וסטטיסטיקות של נבחרת ישראל בכדורגל
מאז הקמתה ועד יוני 2011 ערכה הנבחרת 444 משחקים רשמיים. מאזנה במשחקים אלה עומד על 166 ניצחונות, 104 תוצאות תיקו ו-174 הפסדים. הפרש השערים של הנבחרת הוא 678 - 639[73]. ישראל החלה את דרכה בטורניר רשמי בהפסד 1–7 לנבחרת מצרים במסגרת מוקדמות מונדיאל 1934, ההפסד הכבד ביותר בתולדותיה. את שער הכבוד, השער הראשון בתולדות הנבחרת, כבש אברהם נודלמן. זו גם הייתה הפעם הראשונה מתוך חמש שבה ספגה הנבחרת שבעה שערים במשחק אחד. ארבע הפעמים הנוספות היו בשני הפסדים זהים לאנגליה הצעירה ולגרמניה, והפסדים 2–7 לפולין ולארגנטינה. ניצחונה הגבוה ביותר של הנבחרת, 9–0, הושג במשחק מול טיוואן ב-23 במרץ 1988. פעמיים הבקיעה הנבחרת שמונה שערים במשחק אחד, והיא עשתה זאת בניצחון 8–3 על מלזיה ב-1974 ובניצחון 8–0 על סן מרינו ב-1999.
הנבחרת החלה את דרכה הרשמית בארבעה הפסדים רצופים ועם הפרש שערים של 3–15. את ניצחונה הראשון אי פעם היא השיגה כשניצחה 5–1 את נבחרת לבנון ב-1940. זה גם היה משחקה האחרון לפני הקמת מדינה ישראל. חודשים אחדים לאחר הקמת המדינה הפסידה ישראל 1–3 לארצות הברית במשחקה הראשון לאחר הקמת המדינה, כשאת שער הכבוד ההיסטורי כבש שמואל בן דרור. במשחק זה שותף שחקנה של מכבי תל אביב שלום שלומזון, וכיוון שהוא שותף גם בניצחון על לבנון הוא ידוע בתור השחקן היחיד בתולדות הנבחרת ששיחק בה לפני ואחרי הקמת המדינה. כמעט 55 שנים לאחר ניצחונה הראשון השיגה הנבחרת את ניצחונה ה-100, לאחר שגברה על לוקסמבורג ב-14 בפברואר 1995. שמונה שנים קודם לכן, ב-8 באפריל 1987, ספגה הנבחרת את הפסדה ה-100 במשחק מול רומניה.
לאורך שנותיה חוותה הנבחרת רצפים אחדים של ניצחונות, הפסדים או משחקים ללא הפסד או ללא ניצחון. חוסר ניסיונה של ישראל בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה בא לידי ביטוי בין 1950 ל-1956, אז ספגה הנבחרת 8 הפסדים רצופים, ובין 1986 ל-1988 רשמה את אחת התקופות הפחות טובות בתולדותיה כשלא הצליחה לנצח ב-18 משחקים רצופים. בין 1973 ל-1974 זכתה הנבחרת בשבעה ניצחונות רצופים, וכעבור שנתיים קבעה רצף שיא של שמונה משחקים ללא הפסד.
רק שחקן אחד עבר את רף 100 ההופעות במדי הנבחרת; שיאן ההופעות יוסי בניון עם 102 הופעות. בניון הבקיע גם 24 שערים במדי הנבחרת, והוא מדורג במקום השלישי ביחד עם שייע פייגנבוים. מלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים הוא ערן זהבי עם 34 שערים[74]. מרדכי שפיגלר היה זה שהבקיע את השער שהעלה את ישראל למונדיאל 1970 במקסיקו, ובמשחק מול שוודיה בטורניר הבקיע את שערה היחיד של הנבחרת במונדיאל. שפיגלר מדורג במקום השני בטבלת מלך השערים עם 32 שערים בסך הכל, ובמקום השני בטבלת המבשלים עם 17 בסך הכל, כשמעליו חיים רביבו עם 20 בישולים.
שיא ההבקעות לשחקן במשחק בודד רשום גם הוא לזכותו של שפיגלר, שהבקיע את כל ארבעת השערים בניצחון 4–0 על ארצות הברית ב-15 בספטמבר 1968. 19 פעמים הצליחו שחקני הנבחרת להבקיע שלושער. הראשון שעשה זאת היה רפי לוי בניצחון 3–1 על הודו ב-1959, והאחרון היה ערן זהבי בניצחון 4–0 על איי פארו ב-1 בספטמבר 2021. זהבי מדורג במקום הראשון לאחר שהבקיע ארבע פעמים שלושער, שני לו שייע פייגנבוים שהבקיע שלוש פעמים שלושער, ושלישי יוסי בניון שהבקיע פעמיים שלושער. הפעם היחידה בתולדותיה שבה הבקיעה הנבחרת שני שלושער באותו משחק הייתה בניצחון 9–0 על טיוואן, והשחקנים שעשו זאת הם ניר לוין ושלום תקווה.
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל כדורגל | ||
| פורטל כדורגל ישראלי | ||
- רשימת כדורגלני נבחרת ישראל שיש עליהם ערך בוויקיפדיה העברית
- ישעיהו פורת ומשה לרר (עורכים), ספורט 50, הוצאת מעריב, ספטמבר 1998
- אלישע שוחט, 100 שנות כדורגל (1906-2006), דפוס מאור אבי הפקות, יוני 2006, סיון תשס"ו
- זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי (כרך ב'), דני הפצה, 2010
- עומר עינב, עומדים בשער: כדורגל ויחסי יהודים וערבים בא"י–פלסטין, 1917–1948, הוצאת עם עובד, תשפ"ב 2022
- טורנירי עבר של נבחרת ישראל באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- כל משחקי נבחרות ישראל באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- חוברת לרגל 80 שנים להקמת ההתאחדות לכדורגל
- נבחרת ישראל בכדורגל באתר ONE
- חגי חריף, 'חשוב שאנו נכה בגויים': המשמעויות הלאומיות של משחקי הכדורגל בין נבחרות ישראל וברית-המועצות, קיץ 1956, קתדרה 109, ספטמבר 2003, עמ' 130-111
כדורגל-ישראל/ברה"מ, 1956, סרטון באתר יוטיוב (מתוך יומני כרמל)- אפרים גנור, במרחק נגיעה. 20 שנה למפגשים עם קולומביה, באתר ynet, 15 באוקטובר 2009
- נערות הליווי, פרשת, באתר העין השביעית, 24 באוקטובר 2010
- כדורגל בחסות הוד מלכותו, תערוכה וירטואלית על משחקי כדורגל בארץ ישראל המנדטורית באתר הספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads