Loading AI tools
כדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר בישראל.[1][2][3][4][5][6][7]
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: זקוק לעריכה לשונית. כתוב בלשון הווה. | |
|
עיינו גם בפורטל
פורטל הכדורגל הישראלי הוא שער לכל הערכים בנושא כדורגל בישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע על מבנה הענף וטורנירי הכדורגל במדינה, על נבחרת ישראל לדורותיה, מרכז ציטוטים, תמונות, ערכים ועובדות נבחרות, מציג אישים מרכזיים בענף לתולדותיו וכולל מידע נוסף בנושאים כמו אצטדיונים וענף כדורגל הנשים. |
בארץ ישראל החלו לשחק כדורגל כבר בתחילת המאה ה-20. במהלך השנים התפתחו מספר קבוצות. הליגה הבכירה, ליגת ארץ ישראל, הוקמה על ידי נציגי שלטון המנדט הבריטי, והעונה הראשונה ששוחקה במלואה הייתה עונת 1931/1932 בליגה הארצית. ליגה ב' הייתה אז הליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל בארץ ישראל, ושיחקו במסגרתה החל מעונת 1937.
בשנות ה-30 הוקמה נבחרת ארץ ישראל שהפכה לאחר קום המדינה לנבחרת ישראל. בתחילה הנבחרת נחלה הפסדים מול שאר הנבחרות, ובטורניר המשמעותי הראשון בו השתתפה, מוקדמות מונדיאל 1934, היא הובסה 2–11 בסיכום שני משחקים מול מצרים. ברבות השנים התפתח הכדורגל הישראלי, כדורגלנים ישראלים הפכו בורג מרכזי במועדונים בכירים בכדורגל העולמי, ובדומה לרבות ממדינות העולם, היה הכדורגל לענף הספורט המוביל בארץ מבחינת עניין הקהל.
מסגרות הליגה בכדורגל הישראלי כוללות את ליגת העל הבכירה (בעבר "ליגה א'" ובהמשך "הליגה הלאומית"), ואחריה הליגה הלאומית וליגות המשנה א', ב' וג', שמפוצלות לפי אזורים. בעבר התקיימה הליגה הארצית, אך בתום עונת 2008/2009 בוטלה, וקבוצותיה פוצלו בין הליגה הלאומית לליגה א', במקביל להרחבת מספר הקבוצות המשחקות בכל ליגה. הקבוצות שמסיימות במקומות הראשונים בליגת העל מעפילות למסגרות האירופיות הבינלאומיות: ליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג, אותן מנהלת אופ"א. בליגות הנמוכות יותר, הקבוצות שמסיימות ראשונות מעפילות לליגה הבאה בדרג, במקביל לקבוצות שמסיימות במקומות האחרונים, שיורדות לליגה בדרג נמוך יותר. לצד הליגות מתקיימים טורנירים בשיטת נוקאאוט, שבסופם מוענק גביע למנצחת: גביע המדינה וגביע הטוטו. הקבוצה שזוכה בגביע המדינה אף מעפילה למוקדמות הקונפרנס ליג של אופ"א. בנוסף, מאז 1999 מתקיימת ליגת כדורגל נשים ישראלית וכן נבחרת נשים שערכה את משחקה הראשון ב-1977.
על הפעלת הליגות והגביעים אחראית ההתאחדות לכדורגל בישראל, שנוסדה ב-1928, בתקופת המנדט הבריטי, והצטרפה ב-1929 לארגון פיפ"א העולמי. בנוסף, ההתאחדות אחראית על נבחרת ישראל הבוגרת ועל הנבחרות הצעירות, על שיבוץ השופטים למשחקים השונים ופיקוח על הקבוצות השונות, לרבות קיום מוסד משפטי האחראי לפיקוח ואכיפת משמעת. החל מעונת 2014/15 מוקנית האחריות לניהול ליגות הכדורגל המקצועניות (ליגת העל והליגה הלאומית) כמו גם גביע הטוטו ומפעל אלוף האלופים למנהלת הליגות לכדורגל אשר קיבלה זיכיון לניהול מפעלים אלו, כמו גם לניהול המסחרי והכלכלי של הכדורגל המקצועני בישראל, מההתאחדות לכדורגל בישראל.
הנבחרת הישראלית הגיעה פעם אחת למונדיאל (מקסיקו 1970) ופעמיים לאולימפיאדה (טורנירי הכדורגל באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968), וכדורגל באולימפיאדת מונטריאול (1976)). במסגרת הקבוצתית, הגיעו הקבוצות הישראליות, ובעיקר מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה, למספר הישגים במסגרת הבינלאומית האירופית והאסיאתית.
יש בישראל 3 תחרויות כדורגל עיקריות:
- ליגות הכדורגל
- הליגות המקצועניות:
- ליגת העל - הליגה הבכירה בישראל וליגת הכדורגל הישראלית שזוכה לחשיפה הגדולה ביותר בארץ. הקבוצה אשר מסיימת את העונה בליגה זו במקום הראשון זוכה בתואר "אלופת המדינה", הנחשב לתואר היוקרתי ביותר בכדורגל הישראלי. האלופה זוכה להתמודד על כרטיס לליגת האלופות ואילו הסגנית והשלישית מתמודדות על כרטיס לקונפרנס ליג. ואם זוכת גביע המדינה מסיימת בשלושת המקומות הראשונים אז גם הרביעית מתמודדת על הקונפרנס ליג.
- הליגה הלאומית - זוהי הליגה השנייה בחשיבותה. שתי הקבוצות שסיימו את העונה במקומות ראשון ושני מעפילות לליגת העל ושתי הקבוצות שסיימו במקומות האחרונים יורדות לליגה א'.
- הליגות החובבניות:
- הליגות המקצועניות:
- גביע המדינה - משוחק בשיטת נוקאאוט, כאשר כל הקבוצות הרשומות בהתאחדות לכדורגל בישראל יכולות להשתתף בו. ככל שהליגה בה הקבוצה משתתפת בכירה יותר, כך היא מצטרפת למפעל בשלב מתקדם יותר. הזוכה בגביע המדינה מעפילה למוקדמות הקונפרנס ליג.
- גביע הטוטו - מתקיים בשתי הליגות המקצועניות בנפרד. הקבוצות המשתתפות בו זוכות לפרס כספי בהתאם למיקומן הסופי במפעל.
- גביע אלוף האלופים - תואר הסופר-קאפ הישראלי. טורניר של משחק אחד, המפגיש בין האלופה העונתית בליגה לבין מחזיקת גביע המדינה. הטורניר שוחק לסירוגין בין השנים 1957–1990 והופסק, לאחר מכן חודש החל משנת 2015.
מסגרות נוספות הן בין היתר ליגות וגביעים לקבוצות נשים, נוער, נערים, ילדים וטרום ילדים.
בשנת 1906 הוקם מועדון הכדורגל היהודי הראשון בארץ ישראל - מועדון מכבי תל אביב כאגודת הראשון לציון-יפו.
בעשור הבא הוקמו מכבי חשמונאי ירושלים (1911), מכבי פתח תקווה (1912), מכבי רחובות (1912), מכבי חיפה (1913) וקבוצות הכדורגל של גימנסיה הרצליה ושל מקוה ישראל. בשנת 1923 הוקם מועדון הפועל תל אביב ובשנת 1924 הוקם מועדון הפועל חיפה. עד סוף העשור הוקמו גם הפועל ירושלים (1926), והפועל רמת-גן גבעתיים (1927) והפועל כפר סבא (1928). ב-1928 הוקמה גם ההתאחדות לכדורגל בארץ ישראל (בכפוף למנדט הבריטי), שהפכה לימים להתאחדות לכדורגל בישראל, והפועל תל אביב התחלקה עם מכבי חשמונאי ירושלים בגביע הארצישראלי הראשון, גביע העם 1928 שהיה בעצם התואר הרשמי הראשון מטעם ההתאחדות החדשה שהוקמה באותה השנה.
בתחילת שנות ה-30 החלה ההתאחדות לנסות ולקיים ליגה ארצית מכמה רמות, אך נכשלה בשנים הראשונות להכריח את הקבוצות ולהופיע באופן עקבי לתקופות ארוכות בגלל בעיות לוגיסטיות שהיו אופייניות באותה התקופה בישראל. הליגה הראשונה שהצליחה להתקיים עד לסופה הייתה בעונת 1931/1932 ובסופה זכתה קבוצת הכדורגל של המשטרה הבריטית באליפות הראשונה בארץ ישראל, כשהאלופה העברית הראשונה הגיעה רק שנתיים לאחר מכן בעונת 1933/1934 והייתה זו הפועל תל אביב. במקביל המשיכה המגמה של הקמת מועדונים חדשים ובשנת 1934 הוקמו המועדונים: מכבי נתניה, בית"ר תל אביב, הפועל פתח תקווה ומועדון "הכח תל אביב", לימים הכח רמת גן. שנה לאחר מכן לראשונה בהיסטוריה, ההתאחדות הצליחה לקיים את כל משחקי הליגה ללא חוסרים או ניצחונות טכניים בעונת 1935/1936. ב-1936 הוקמו המועדונים בית"ר ירושלים ובני יהודה תל אביב. ב-1940 הוקם מועדון הפועל ראשון לציון, וב-1949 גם מועדוני שמשון תל אביב, מכבי יפו והפועל באר שבע. בשנים אלו התאפיינה הליגה הארצית בחוסר יציבות בעקבות אירועים ביטחוניים שערערו את קיומם של אירועי ספורט באזור ועל כן הליגה הצליחה להתקיים רק לסירוגין ועם הגבלות תנועה של משטרת המנדט.
השנים הראשונות לאחר קום המדינה
בעונה הראשונה של הליגה הישראלית בכדורגל תחת מדינת ישראל שהוקמה זה מכבר (עונת 1949/1950), זכתה מכבי תל אביב שקבעה שיא של 103 שערי זכות בעונת משחקים - שיא שלא נשבר עד היום. שנים ראשונות אלו התאפיינו בסכסוכים בין המרכזים עד כדי כך שבעונות 1950/1951 ו-1952/1953 לא התאפשר קיום משחקי ליגה בעקבות אי הסכמות על מבנה הליגה, חלוקת התקציבים או הקבוצות שהרכיבו את הליגה. הרצון לקיים חיי ספורט וליגות סדירות הביא את הצדדים להסדר, הידוע בשם "פיפטי-פיפטי". הוא נחתם בשנת 1951, ונקבע בו כי הנהלת ההתאחדות לספורט תורכב על בסיס פריטטי (שישה מ"מכבי" ושישה מ"הפועל", תוך התעלמות מ"בית"ר" ו"אליצור"). הסכם זה חל גם על הוועד האולימפי וההתאחדות לכדורגל, ונשאר בתוקף עד 1963. רק בהתאחדות לכדורגל הוחלט בשנת 1954 על ייצוג יחסי במוסדות. הסדר ה"פיפטי-פיפטי" היה פוליטי במובהק, אך באווירה ששררה באותן השנים הייתה בו גישה פרגמטית שאיפשרה קיום "תקין" של מוסדות הספורט והליגות בענפים השונים.[8]
הפוליטיזציה של הספורט הישראלי בשנים הראשונות של המדינה נגעה בכל הגורמים שהיו מעורבים בו. מרכזי הספורט היו קשורים בטבורם למרכזי הכוח הפוליטיים. "הפועל" המשיך להיות קשור להסתדרות הכללית, שבשנים אלה של שלטון מפא"י הייתה בשיא כוחה. "מכבי" מיסד את קשריו עם ה"ציונים הכלליים". בית"ר הייתה שייכת לתנועת החירות, וכמו בכנסת של אותם הימים ראתה ב"מכבי" בת ברית. "אליצור" המשיכה להיות מזוהה עם הציונות הדתית ("המזרחי" ו"הפועל המזרחי"). מרכזי הספורט מונו ומומנו בידי המרכזים הפוליטיים. אלה, מצדם, ראו במרכזי הספורט אמצעי לצבירת עוצמה פוליטית ואבן שואבת לצעירים.
בשנת 1953 סאבא ג'ורג'יוס הגיע מאפולון לימסול למכבי חיפה. באותה שנה, שינתה הליגה הראשונה את שמה מליגה א' ל"ליגה הלאומית", שם שלווה אותה עד סוף שנות ה-90. ב-1958 הגיע לישראל אחד מגדולי השחקנים ביבשת בתחילת שנות ה-50, זלייטו צ'ייקובסקי (צ'יק), שהצטרף כמאמן-שחקן להפועל חיפה.
בין השנים 1959–1963 זכתה הפועל פתח תקווה בחמש אליפויות רצופות, שיא שטרם נשבר.
שנות ה-60
בשנת 1962 עידן הזרים הזמני בכדורגל הישראלי הסתיים כשההתאחדות אסרה על בית"ר תל אביב להחתים שני שחקנים דרום-אמריקנים: אנטוניו בונזי וקרלוס בוסטמנטו. השניים התגיירו וקיבלו אישור לשחק. בונזי אף שיחק מחצית בנבחרת הלאומית.
בשנת 1964, לאחר שנים בהן היה פורמט הליגה בן 12 קבוצות, השתנה הפורמט בעקבות החלטת ועדת זאבי על הקפאת הירידות בשל שחיתויות בליגה. הליגה גדלה ל-15 קבוצות ולאחר עונה ל-16 קבוצות, פורמט שהחזיק מעמד עד 1987. זו הייתה גם הפעם הראשונה שליגה א' הפכה לליגה מחוזית.
בשנים 1966–1968 המשיכו השינויים המבניים בליגה, בשל שחיתויות ואלימות רבה במשחקי הליגה החליטה ההתאחדות לקיים ליגה בת שנתיים, ארבעה סיבובים, 60 משחקים הידועים בתור העונה הכפולה (גם בליגות התחתונות).
בשנת 1964, הפועל רמת-גן גבעתיים קבעה היסטוריה בהיותה הקבוצה הראשונה שזוכה באליפות מיד לאחר עלייתה מהליגה השנייה.
לקראת משחקי הגביע של 1965/1966 הוחלט על שינוי במבנה המשחקים בגביע, כך שבמקום משחקים חוזרים שנערכו אם בהארכה המשחק הסתיים בתיקו, התבצעו לראשונה סדרת דו-קרב בעיטות הכרעה.
לקראת עונת 1969/1970 החליטה ההתאחדות להצהיר כי הכדורגל בישראל הוא מקצועני וכי השחקנים מקבלים שכר על הופעתם בקבוצות.[9] כמו כן הוחלט לאמץ את שיטת הפרש השערים, במקום שיטת יחס השערים, במקרה של שוויון בנקודות.
שנות ה-70
בשנת 1971, בעקבות מכירת סדרה של משחקים מצידה של מכבי רמת עמידר, הוקמה ועדת עציוני, שמסקנותיה שינו חלק מהכדורגל הישראלי. המסקנה הראשית: הקמת מועצת הימורים ממלכתית - הספורטוטו. באותה שנה חתם שמואל רוזנטל בבורוסיה מנשנגלדבך הגרמנית והפך לכדורגלן הישראלי הראשון בליגה אירופית בכירה. כמו כן, לראשונה זכתה באליפות קבוצה שאינה מגוש דן - מכבי נתניה תחת שרביטו של דוביד שוייצר וכיכובו של מרדכי שפיגלר.
בשנת 1973, לראשונה מאז 1928 זכתה בתואר קבוצה מעיר הבירה, כאשר הפועל ירושלים הניפה את גביע המדינה. אחריו הגיעו לעיר הבירה עוד 13 תארים, כולם של בית"ר. באליפות זכתה קבוצת הכח מכבי רמת גן, בפעם השנייה בתולדותיה.
בשנת 1974 החלו קבוצות ישראליות להשתתף במשחקי גביע האינטרטוטו. ב-1975 הובילה ועדת הספורט של הכנסת בראשות אהוד אולמרט, יוסי שריד ורובי ריבלין מאבק יחד עם כוכב הפועל חיפה והנבחרת יוחנן וולך נגד השחיתות בכדורגל. כתוצאה מכך הוחלט להקפיא את הירידות בעקבות מסכת של מכירות משחקים, איומים ואלימות.[10][11] בעונה הבאה, באופן חד פעמי, כללה הליגה הלאומית 18 קבוצות.
בשנים 1975 ו-1976 זכתה הפועל באר שבע, הקבוצה הכי דרומית בכדורגל הבכיר בישראל, בשני תוארי אליפות ברציפות תחת המאמן אמציה לבקוביץ'. באותה שנה, בפעם היחידה בתולדות הליגה הראשונה (נכון למרץ 2016), כבש שחקן אחד שישה שערים במשחק. היה זה גידי דמתי במשחק מול מכבי רמת עמידר. באותה שנה ירדה הפועל פתח תקווה לליגה השנייה, לראשונה בהיסטוריה של הליגה, והשאירה את הליגה עם שלוש קבוצות שמעולם לא ירדו - מכבי תל אביב, הפועל תל אביב והפועל חיפה.
בשנת 1977 הוקמה ליגה חדשה בישראל, הליגה הארצית, שהפכה לליגה השנייה. ליגה א' הפכה לשלישית והמשיכה במתכונת הדו-מחוזית.
ב-1979, בפעם הראשונה, עבר שחקן ישראל לליגה האנגלית. אבי כהן חתם בשורות אלופת אירופה ליברפול, לאחר שעבר ממכבי תל אביב תמורת 200 אלף ליש"ט.
שנות ה-80
בשנת 1981 הפועל חיפה ירדה ליגה והותירה את הליגה עם שתי קבוצות בלבד שמעולם לא ירדו - הפועל ומכבי תל אביב. באותה עונה זכתה קבוצת בני יהודה תל אביב בגביע השני שלה, וזאת הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בישראל שגמר גביע הוכרע בדו-קרב בעיטות עונשין.
בשנת 1982 זכה לראשונה דרור קשטן, לימים המאמן הכי מעוטר בתולדות הכדורגל הישראלי (נכון ל-2016), בתואר, לאחר אליפות סנסציונית להפועל כפר סבא. בשנת 1983 מכבי נתניה זכתה בצורה מוחצת בתואר האליפות החמישי שלה ב-12 שנה, וזכתה לכינוי "נתניה ועוד 15". ב-1984 זכתה מכבי חיפה באליפות לראשונה בתולדותיה. חיפה תפתח סדרה של 12 אליפויות בתוך 27 שנה. ב-1986, בפעם הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי, הועבר משחק ליגה בשידור חי, משחק העונה במחזור האחרון בו ניצחה הפועל תל אביב את מכבי חיפה 0-1 משער של גילי לנדאו וזכתה באליפות. בשנת 1987 זכתה בית"ר ירושלים באליפות הראשונה שלה.
בין השנים 1986–1988 עזבו שחקנים בכירים רבים לשחק בבלגיה. ביניהם נמצא אלי אוחנה, אשר הוביל את פינאליסטית הגביע הבלגי, מכלן, לזכייה סנסציונית בגביע אירופה למחזיקות גביע כשכבש חמישה שערים במפעל ובישל את השער היחיד בגמר מול אייאקס אמסטרדם, בכך הפך לשחקן הישראלי הראשון השותף באופן פעיל בזכייה בגביע אירופאי.
בעונת 9–1988 לראשונה נענשו קבוצות בהפחתת נקודות על עבירות בתקנון התשלומים. הנענשת הראשית, הפועל תל אביב, נשרה לראשונה בתולדותיה לליגה הארצית. מכבי תל אביב נותרה הקבוצה היחידה שמאז היווסדה תמיד שיחקה אך ורק בליגה הבכירה.
לקראת סוף העשור התחיל עידן הזרים הרשמי בכדורגל הישראלי: כל קבוצה הורשתה להחתים שני זרים. בית"ר תל אביב החתימה את השניים הראשונים: קרלוס קאמינו ודיילי ואלדז.
שנות ה-90
בשנת 1990 הושגה אליפות היסטורית לשכונה בתוך עיר, עת בני יהודה זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה. ב-1991, לראשונה בתולדות המדינה, הופסקה הליגה ליותר מחודש בגלל מלחמת המפרץ.
ב-1994 הושגה האליפות המרשימה אי פעם של קבוצה ישראלית. מכבי חיפה, עם אחד הסגלים המרשימים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, שכלל בין היתר את אייל ברקוביץ', ראובן עטר, אלון חזן ואלון מזרחי, סיימה את הליגה הארוכה (39 מחזורים) ללא אף הפסד ועם 28 ניצחונות, 11 תוצאות תיקו ו-97 שערי זכות. קבוצה זו נבחרה ל"קבוצת היובל" בסקר שערך ערוץ הספורט.
בשנת 1995 נחשפה פרשה חדשה של הימורים בלתי חוקיים בכדורגל. כמו כן, לראשונה מתבצעת רוטציה בראשות ההתאחדות לכדורגל ונציג מכבי, עזריקם מילצ'ן, הפך לראשונה ליו"ר ההתאחדות. נציגי מכבי ממשיכים לכהן כיושבי ראש עד היום.
בעונת 1999 עלתה לראשונה קבוצה ישראלית, מכבי חיפה, לרבע גמר אירופי, גביע המחזיקות בעונתו האחרונה. חיפה הדיחה את פ.ס.ז' ואת ס.וו ריד והודחה ברבע הגמר על ידי לוקומוטיב מוסקבה.
בשנת 1999 זכתה הפועל חיפה באליפות היסטורית ושחקן זר נבחר לראשונה לתואר שחקן השנה (ג'ובאני רוסו).
בסוף עונת 1999 עבר אייל ברקוביץ' מווסטהאם יונייטד לסלטיק תמורת 7 מיליון פאונד (כ-9 מיליון יורו) ושבר את שיא סכום העברה על שחקן ישראלי בכל הזמנים, ובנוסף שבר את שיא העברות ששילם מועדון סקוטי (נכון לשנה זו) על שחקן אחד.
שנות ה-2000
בעונת 1999/2000 הוחלט על שינוי במערך הליגות בישראל והיא הייתה העונה הראשונה של הליגה הבכירה בישראל בשם "ליגת העל", ושמה הקודם "הליגה הלאומית" ניתן לליגת המשנה שעד אז נקרא "הליגה הארצית" - שעבר להיות שמה של הליגה השלישית. כמו כן הליגה הוקטנה ל-12 קבוצות על מנת להגביר תחרותיות.
בשנת 2000 עבר חיים רביבו לפנרבחצ'ה הטורקית וזכה איתה באליפות, תוך כיבוש 16 שערים, בישול 22 וזכייה בתואר הכדורגלן הזר הטוב ביותר בטורקיה. עונה לאחר מכן, הפך לישראלי הראשון שמשחק בליגת האלופות, ואף כבש שער, השער היחיד שהקבוצה כבשה בטורניר.
בעונת 2000/2001 זכתה מכבי כפר כנא בגביע הטוטו של הליגה השלישית, והפכה לקבוצה הראשונה מהמגזר הערבי שזכתה בתואר כלשהו, וב-2004 זכתה קבוצת בני סכנין בגביע המדינה והייתה לראשונה מהמגזר שזוכה בתואר בכיר.
בשנת 2002, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה ובפרט הפיגוע בסי-פוד מארקט, אסרה אופ"א על קיום משחקים בינלאומיים בישראל עד תום אירועי הדמים, וקבוצות ישראליות נאלצות לארח מחוץ לגבולות ישראל.
באותה עונה עלתה לראשונה קבוצה ישראלית, מכבי חיפה, לשלב הבתים של ליגת האלופות. חיפה הביסה בתוצאה 3–0 את מנצ'סטר יונייטד, סיימה שלישית בבית, והודחה לגביע אופ"א.
בשנת 2006 התרחשה פרשיית הטיית משחקים חמורה בבאר שבע שהביאה להוצאתן של הליגה הלאומית והליגה הארצית מטפסי הטוטו עד להודעה חדשה. באותה שנה זכתה מכבי חיפה באליפות שלישית ברציפות ושברה שיא פער מהסגנית: 16 נקודות.
בשנת 2008 זכה לראשונה שחקן זר (סמואל יבואה) בתואר מלך שערי הליגה.
בשנת 2009 ההתאחדות לכדורגל החליטה על שיטת הקיזוז בליגות המקצועניות, אשר בה בסוף העונה הסדירה קבוצות הליגה יחולקו ל-3 קבוצות פלייאוף ומספר הנקודות של כל קבוצה יחולק ב-2. כמו כן על הגדלת מספר הקבוצות בליגה הראשונה ובליגת המשנה מ-12 ל-16 קבוצות, וביטול הליגה הארצית (כך שליגה א' חזרה להיות הליגה השלישית בישראל).
בשנת 2011 בוטלה שיטת הקיזוז. כמו כן באותה שנה בוטל ה"פלייאוף האמצעי" שגרם ל"משחקי סוף עונה" בליגות הראשונות - משחקים בהם היה רק מאבקי מיקום כספיים, כיוון שהקבוצות בפלייאוף זה ידעו שאינם יכולות לרדת ליגה ואינם יכולות לזכות באליפות ולכן הספורטיביות נפגעה לטענת המבקרים. משנה זו הליגות התחלקו ל-2 קבוצות פלייאוף (עליון ותחתון) בלבד.
העשור שני של שנות ה-2000
בשנת 2012 זכתה עירוני קריית שמונה באליפות ראשונה והפכה לאלופה הצפונית ביותר בתולדות המדינה ולאלופה הראשונה אחרי 29 שנה שלא הגיעה מאחת משלוש הערים הגדולות.
לקראת עונת 2012/2013 הוחלט על הקטנת הליגה הראשונה בחזרה ל-14 קבוצות להעלאת התחרותיות בליגה.
בשנת 2015 זכתה מכבי תל אביב באליפות שלישית ברציפות, בנוסף לזכייה בגביע המדינה ובגביע הטוטו, והפכה לקבוצה הישראלית הראשונה שזוכה בטרבל מקומי.
בשנת 2016 הפועל באר שבע זכתה באליפות לראשונה אחרי 40 שנה. באותה עונה שבר ערן זהבי את שיא השערים של שחקן לעונה אחת כשכבש 35 שערים בעונה ושבר את שיאו הקודם של נסים אלמליח שעמד על 30 שערים בעונה אחת. בנוסף לזאת, בסוף העונה נמכר זהבי ממכבי תל אביב לגואנגג'ואו R&F מהליגה הסינית תמורת סכום שמוערך בכ-8 מיליון יורו, הסכום הגבוה ביותר שניתן לקבוצה ישראלית על שחקן, ובפרט על שחקן ישראלי.[12]
החל מעונת 2016/2017, הקבוצות הורשו לרשום 6 זרים בליגה (אך מותר ש-5 יהיו בהרכב הקבוצה בכל רגע נתון).[13]
ערך מורחב – גביע המדינה בכדורגל
"גביע ארץ ישראל" הראשון נוסד בידי הבריטים בשנת 1922, בשנתו הראשונה השתתפו בו רק קבוצות צבאיות והזוכה הראשונה הייתה קבוצת הגדוד הלנקשיירי. ב-5 השנים הבאות, עד 1927, זכתה בו קבוצת חיל האוויר המלכותי שישבה ברמלה וכונתה בעיתונות העברית "המעופפים רמלה". ב-1923 השתתפה בו לראשונה קבוצה עברית, מכבי תל אביב, ובשנים הבאות הצטרפו גם הפועל חיפה, מכבי חשמונאי ירושלים, מכבי פתח תקווה, ומכבי חיפה אך הן היו מיעוט מול הקבוצות הבריטיות. ב-1923 הקימה הסתדרות "מכבי" בארץ ישראל גביע מקביל שיועד לקבוצות מכבי ונקרא "מגן שמשון". בשנתו הראשונה וב-1924 זכתה בו מכבי נס ציונה, ב-1925 וב-1926 מכבי תל אביב וב-1927 זכתה בו מכבי חיפה. לאחר קום ההתאחדות לכדורגל ב-1928 היא לקחה לידיה את ניהול המשחקים כשגם הקבוצות הבריטיות הצטרפו לתחרות ואף זכו בו פעמיים, כשיתר הזוכות עד לקום המדינה היו עבריות. ב-1943 ו-1945 כונה הגביע "גביע המלחמה" כיוון ששוחק תחת קיומה של מלחמת העולם השנייה. לאחר קום המדינה שינה הגביע את שמו ל-"גביע המדינה".
- ערכים מורחבים – נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, נבחרת ישראל בכדורגל, היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל
נבחרת הגברים של ישראל בכדורגל מייצגת את ישראל במשחקים בינלאומיים מאז שנת 1948. קדמה לה נבחרת ארץ ישראל בכדורגל שהחלה להופיע במסגרת בינלאומית בשנת 1934. נבחרת ישראל מתמודדת בשני מפעלים בינלאומיים, שהם מוקדמות המונדיאל ומוקדמות אליפות אירופה בכדורגל.
מאז השתתפותה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו, לא הצליחה נבחרת ישראל להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה, אף שהייתה קרובה לכך פעמים אחדות. הישג בולט נוסף של הנבחרת הוא זכייתה בתחרות גביע אסיה שנערכה בישראל בשנת 1964, בתקופה בה התחרתה הנבחרת במסגרת האסיאתית.
בשנת 1934 התמודדה נבחרת ארץ ישראל לראשונה בתולדותיה במוקדמות המונדיאל, והפסידה פעמיים לנבחרת מצרים.
_-_Israel-Russia_Soccer_Game.jpg)
בשנת 1953 ישראל שיחקה לראשונה באצטדיון רמת גן, וכעבור שנתיים אומנה לראשונה בידי מאמן זר, הנרי ג'ק גיבונס, והזר הראשון בתולדות הכדורגל הישראלי.
בשנת 1956 שיחקה ישראל במפגש כפול והיסטורי מול ברית המועצות על כרטיס לאולימפיאדת מלבורן. ישראל הפסידה ברמת גן 1–2 אבל נחום סטלמך כבש את השער הרשמי הראשון באצטדיון רמת גן לרשתו של לב יאשין. באותה שנה ישראל השתתפה לראשונה באליפות אסיה.
בשנת 1957 הצטרף בן המיעוטים הראשון לנבחרת ישראל: חלוץ מכבי יפו, בוחוס ג'וג'וסיאן, ארמני מסוריה שהגיע לארץ עם לוחמי הפלמ"ח בליל הגשרים. אחריו יבואו יאנגו סימנדיריס, ליאון קיוביק, רפעת טורק, זאהי ארמלי ורבים אחרים. ב-1958 סירבו טורקיה ואינדונזיה להתמודד מול ישראל במוקדמות מונדיאל 1958 בשוודיה. פיפ"א החליטה שלא להעלות את ישראל למונדיאל ללא משחק, והגרילה בין סגניות הבתים באירופה את ויילס, שעלתה כך בפעם היחידה בתולדותיה למונדיאל (נכון ל-2016) אחרי שניצחה פעמיים את ישראל 0–2 ו-0–2.
ב-1959 מונה מאמן חדש לנבחרת, מאמנה של נבחרת הונגריה, היהודי גיולה מאנדי. ישראל זכתה איתו באליפות מערב אסיה בארנקולם.
בערב פסח 1960, התרחש ניצחון סנסציוני של ישראל בבלגרד על יוגוסלביה 1–2 מצמד של חלוץ מכבי תל אביב, רפי לוי. ישראל החמיצה את ההעפלה לטורניר באולימפיאדת רומא רק בגלל יחס שערים.
במוקדמות מונדיאל 1962 העפילה ישראל עד לשלבים הסופיים של אחרי שניצחה את קפריסין ואתיופיה, הוליכה 0–2 במשחק הראשון מול איטליה אבל הפסידה 2–4 ו-0–6.
בשנת 1964 ישראל זכתה בפעם הראשונה והאחרונה באליפות אסיה שנערכת בישראל אחרי שניצחה את קוריאה הדרומית, הונג קונג והודו.
בשנת 1967, ישראל העפילה לראשונה לאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) אחרי שהיא ניצחה את ציילון 0-7 ו-0–4. באולימפיאדה עצמה, הגיעה ישראל להישג מרשים והעפילה לרבע הגמר האולימפי אחרי ניצחונות על גאנה ואל סלוודור. ברבע הגמר הפסידה בהגרלה אחרי תיקו 1-1 מול בולגריה.
ב-16 בדצמבר 1969, לאחר שניצחה פעמיים את ניו זילנד, פעם את אוסטרליה וסיימה בתיקו 1-1 בסידני (שער יתרון של מוטל'ה שפיגלר) העפילה ישראל למונדיאל במקסיקו בפעם הראשונה בתולדותיה, והיחידה (נכון ל-2020).
בשנת 1970 התרחשה הופעה היסטורית של נבחרת ישראל במונדיאל 1970. הפסד 0–2 לאורוגוואי, תיקו 1-1 מול שוודיה ותיקו 0-0 מול הפינאליסטית איטליה. בדירוג הבלתי רשמי דורגה ישראל במקום 12 מבין 16. את השער לישראל מול שוודיה כבש שוב שפיגלר. המונדיאל הביא לגל של ביקוש לשחקן הישראלי והתנגדות חריפה של ההתאחדות לכדורגל.
בשנת 1974 התרחשה הופעתה האחרונה של נבחרת הכדורגל במשחקי עמי אסיה, בהפסד בגמר לאיראן בטהראן 0–1 משער עצמי של יצחק שום. בשנת 1974 התקיים בישראל טורניר החורף הראשון לנבחרות נוער. הטורניר נערך עד 1990.
בשנת 1976, ישראל העפילה לאולימפיאדת מונטריאול אחרי ניצחון מרשים בקוריאה הדרומית 1-3 עם צמד של גידי דמתי. במשחקים האולימפיים שוב הגיעה ישראל לרבע הגמר עם שלוש תוצאות תיקו בבית המוקדם (0-0 מול גוואמטלה, 2-2 מול מקסיקו, 1-1 מול צרפת). ברבע הגמר הובסה הנבחרת מול ברזיל 4-1.
בשנת 1978 עמנואל שפר, המאמן שהעלה את ישראל למונדיאל, חזר לקדנציה שנייה והרבה פחות מוצלחת בנבחרת, והוליך אותה לקמפיין אירופי ראשון מאז הסילוק מאסיה, במוקדמות אולימפיאדת מוסקבה.
בשנת 1980 מונה מאמן אנגלי לנבחרת, ג'ק מנסל, שהוביל את ישראל אמנם למקום האחרון בבית הקדם עולמי באירופה, אך לאחר שהביסה את פורטוגל 1-4 עם שלושער של בני טבק ומנעה ממנה עליה למונדיאל, כמו גם שתי תוצאות התיקו שסחטה משוודיה, והשאירו את השוודים בבית.
בשנת 1983 נבחרת הנוער כשלה בעבירות משמעת קשות במחנה אימונים בקובלנץ, גרמניה. שחקנים הורחקו לכל החיים והמאמן דרור קשטן הורחק לשנה אחת מפעילות בנבחרות.
בשנת 1985 נבחרת ישראל הוגרלה לאוקיאניה בראשונה מתוך שלוש סדרות של מוקדמות למפעלים גדולים ונחלה שם אכזבה קשה עם הפסד ביתי לאוסטרליה ותבוסה בניו זילנד. בשנת 1988 גם המאמן היוגוסלבי, מיליינקו מיחיץ', נכשל מלהביא את ישראל לאולימפיאדת סיאול.
בשנים אלו התחילה ישראל להיכנס לאופ"א האירופאית טיפין טיפין. הסנונית הראשונה היא נבחרת הנערים שהעפילה ב-1987 לאליפות אירופה בזכות ניצחון כפול על בלגיה. בשורות הנבחרת: טל בנין, רן בן-שמעון ואיציק זוהר.
בשנת 1989, לראשונה הוליכו שני מאמנים - יצחק שניאור ויעקב גרונדמן ("צמד ש.ג.") - את הנבחרת לגדול הישגיה מאז ההעפלה למונטריאול: זכייה בבית התת-אוקיאני בזכות רצף של אי הפסדים ששיאו תיקו 1-1 בסידני עם שער מרהיב עין של אלי אוחנה.
בשנת 1993 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, השיגה נבחרת ישראל את אחד מהישגי השיא שלה, לאחר שהדהימה את צרפת, ומנצחת אותה בפארק דה פראנס בתוצאה 2–3.
בשנת 1995, לראשונה סיימה הנבחרת קמפיין אירופי שלם ללא הפסדי בית: 1–2 על פולין, 2-2 מול סלובקיה, 1-1 מול רומניה, 0-0 מול צרפת ו-0–2 מול אזרבייג'ן.
1999 הייתה בין השנים הגדולות של נבחרת ישראל, אך גם המביכות שבהן. ביוני הביסה הנבחרת את אוסטריה 0-5 באחד מתצוגות הכדורגל המרשימות שידעה הנבחרת, והעפילה לראשונה למשחקי הפלייאוף ליורו 2000. עם זאת, במשחקי הפלייאוף הובסה בבית על ידי דנמרק 5-0, כאשר ערב לפני כן בילו השחקנים במחיצתן של נערות ליווי.
במוקדמות מונדיאל 2006 סיימה נבחרת ישראל קמפיין שלם, עשרה משחקים, ללא הפסד, לאחר משחקים נגד נבחרות בכירות כמו צרפת, אירלנד ושווייץ. למרות זאת, לא העפילה למונדיאל ובשל הפרש שערים נחות, גם לא למשחקי הפלייאוף.
בשנת 2007 לראשונה העפילה נבחרת ישראלית, הנבחרת עד גיל 21, לאליפות אירופה אחרי שהיא מדיחה את צרפת במשחקי הפלייאוף ואת טורקיה בבית המוקדם. באליפות עצמה הפסידה ישראל שלוש פעמים להולנד, בלגיה ופורטוגל, והודחה מהמשך המשחקים.
במוקדמות יורו 2016 סיימה הנבחרת במקום הרביעי בבית ב', כשלראשונה מאז 1994 סיימה קמפיין עם מספר הפסדים גבוהה ממספר הניצחונות. בספטמבר 2016, בעקבות רצף של מספר קמפיינים לא מוצלחים עם תוצאות רעות, צנחה הנבחרת בדירוג העולמי של פיפ"א לשפל חסר תקדים מבחינתה והתמקמה במקום ה-98 בעולם והנמוך ביותר שלה אי פעם.[14]
ליגת האלופות האסיאתית
אף על פי שישראל חדלה להשתייך לAFC כבר משנות ה-70, היא עדיין נחשבת לאחת המדינות המובילות של טורניר ליגת האלופות האסיאתית בכל הזמנים. מכבי תל אביב היא אחת משבע קבוצות שזכו בטורניר פעמיים, והפועל תל אביב זכתה בטורניר פעם אחת, והפסידה פעם נוספת בגמר.
בעונה הראשונה שהתקיים הטורניר,1966/67, הפועל תל אביב ניצחה בגמר 1–2 את סלניור ממלזיה והפכה לזוכה בטורניר הראשון של גביע אסיה. עונת 1968/69 הייתה הפעם השנייה שהטורניר הזה התקיים ומכבי תל אביב זכתה בגביע לאחר ניצחון 0–1 על ינגזיי מסין, עונה לאחר מכן הפועל תל אביב הפכה לקבוצה הראשונה שעלתה לגמר בפעם השנייה, בו הפסידה 1–2 לטאג' האיראנית שלמעשה היה גם ההפסד היחיד של קבוצה ישראלית בגביע אסיה. בעונה לאחר מכן מכבי תל אביב הפכה לקבוצה הראשונה שזכתה פעמיים במפעל, לאחר ניצחון טכני בגמר על אל שורטה העיראקית. למעשה ארבעת הטורנירים הראשונים היו גם הטורנירים היחידים בהם קבוצות ישראליות השתתפו בגביע אסיה.
ליגת האלופות
הקבוצה הישראלית הראשונה שהשתתפה במוקדמות ליגת האלופות הייתה מכבי תל אביב בעונת 1992/1993, כשהדיחה את ולטה. בסיבוב הבא הודחה על ידי קלאב ברוז'.
מכבי חיפה הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה שהעפילה לשלב הבתים, לאחר שהדיחה במוקדמות של עונת 2002/2003 את שטורם גראץ. היא הוגרלה ביחד עם מנצ'סטר יונייטד, באייר לברקוזן ואולימפיאקוס. משחקי הבית שלה נערכו בקפריסין בשל המצב הביטחוני הלא יציב בישראל באותה תקופה. את המשחקים מול מנצ'סטר יונייטד ואולימפיאקוס ניצחה בתוצאה 0–3, אך לבסוף סיימה במקום השלישי, ועברה לגביע אופ"א שבו הודחה על ידי א.א.ק. אתונה.
הקבוצה הישראלית השנייה שהעפילה לשלב הבתים הייתה מכבי תל אביב, לאחר שהדיחה במוקדמות עונת 2004/2005 את HJK הלסינקי בסיבוב השני ואת פאוק סלוניקי בסיבוב השלישי. היא הוגרלה ביחד עם יובנטוס, אייאקס אמסטרדם ובאיירן מינכן. היא סיימה את הבית במקום הרביעי לאחר ניצחון בבית 1–2 על אייאקס ותיקו 1-1 עם יובנטוס.
בעונת 2009/2010 העפילה מכבי חיפה בפעם השנייה בתולדותיה לשלב הבתים, לאחר שהדיחה את גלנטורן, אקטובה ורד בול זלצבורג היא הוגרלה לבית אחד עם באיירן מינכן, יובנטוס ובורדו. מכבי חיפה סיימה את שלב הבתים במקום האחרון ללא נקודות וללא שערי זכות.
שנה לאחר מכן הצליחה הפועל תל אביב להעפיל לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים, לאחר שהדיחה את ז'לייזניצ'אר סרייבו, אקטובה ורד בול זלצבורג, והייתה לקבוצה הישראלית השלישית שהעפילה לשלב הבתים של המפעל. היא הוגרלה לבית אחד עם אולימפיק ליון, בנפיקה ליסבון ושאלקה 04. היא סיימה במקום האחרון בבית עם 5 נקודות, אחרי ניצחון 0–3 על בנפיקה, ותוצאות תיקו בבית נגד שאלקה ובחוץ מול ליון.
בעונת 2015/2016 העפילה מכבי תל אביב לשלב הבתים של ליגת האלופות, לראשונה עבורה מזה 11 שנים, לאחר שהדיחה את היברניאנס, ויקטוריה פלזן ופ.צ. בזל. את טורניר המוקדמות סיים ערן זהבי כמלך שערי המוקדמות עם שבעה שערים.[15] היא הוגרלה נגד צ'לסי, פורטו ודינמו קייב היא סיימה במקום האחרון בביתה עם 6 הפסדים.
בעונת 2022/2023 העפילה מכבי חיפה לשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שניצחה את אולימפיאקוס, אפולון לימסול והכוכב האדום בלגרד במוקדמות. היא הוגרלה נגד פריס סן ז'רמן, יובנטוס ובנפיקה ליסבון.
גביע אופ"א
ההישג המרשים ביותר של נציגות ישראל בגביע אופ"א היה של הפועל תל אביב בעונת 2001/2002, כאשר העפילה לרבע הגמר לאחר שניצחה את הקבוצות אררט ירוואן, גזיאנטפספור, צ'לסי, לוקומוטיב מוסקבה, פארמה, ונעצרה על ידי מילאן (אותה ניצחה במשחק הבית בניקוסיה בתוצאה 0–1).
מכבי פתח תקווה הייתה הקבוצה הראשונה מישראל שהעפילה לשלב הבתים בעונת 2005/2006, שנה לאחר שהוכנסה שיטת הבתים לגביע אופ"א. זאת לאחר שמחקה הפסד 0–2 ביתי בניצחון 2–5 בבלגרד על פרטיזן.
בעונת 2006/2007 שתי קבוצות ישראליות עלו לשלב הבתים של גביע אופ"א, מכבי חיפה והפועל תל אביב. הפועל תל אביב ניצחה בפארק דה פראנס את פריז סן-ז'רמן 2-4 והודחה בפלייאוף על ידי גלאזגו ריינג'רס. מכבי חיפה הדיחה את אוסר ופרטיזן, ניצחה בהמשך את צסק"א מוסקבה והודחה רק בשמינית הגמר על ידי הפינאליסטית הספרדית, אספניול.
בעונת 2007/2008 העפילה לשלב הבתים קבוצת הפועל תל אביב, בשלב הבתים הוגרלה עם חטאפה, טוטנהאם, אנדרלכט ואולבורג אך הודחה מהמפעל.
שאר הקבוצות הישראליות שהשתתפו במפעל, כולל שלבי המוקדמות שלו, לאורך השנים הן מכבי תל אביב, מכבי נתניה, בית"ר ירושלים, בני יהודה תל אביב, בני סכנין, מועדון ספורט אשדוד, הפועל רמת-גן גבעתיים, הפועל חיפה, הפועל באר שבע, הפועל פתח תקווה ועירוני קריית שמונה.
גביע אירופה למחזיקות גביע
קבוצות ישראליות התחרו בגביע המחזיקות החל בעונת 1992/93 ועד לעונת 1998/99, אז הופסקה פעילות המפעל. מכבי חיפה הייתה הנציגה הישראלית שהגיעה שלוש פעמים למפעל, בו שיחקו גם מכבי תל אביב, הפועל פתח תקווה, הפועל באר שבע ועירוני ראשון לציון.
בעונת 1993/1994 הדיחה מכבי חיפה את טורפדו מוסקבה הרוסית והעפילה לסיבוב השני, בו הפסידה לפארמה החזקה. בעונת 1998/1999 עברה חיפה את פריז סן-ז'רמן הצרפתית ואת ריד האוסטרית, והודחה רק בשלב רבע גמר על ידי לוקומוטיב מוסקבה הרוסית.
הליגה האירופית
בעונת 2009/2010 העפילה הפועל תל אביב לשלב הבתים, בו הוגרלה לשחק כנגד סלטיק, המבורג וראפיד וינה. הפועל סיימה במקום הראשון בבית, ועלתה לסיבוב השני (שלב 32 האחרונות), שם הודחה על ידי רובין קאזאן, שירדה מליגת האלופות.
לאחר היעדרות ישראלית בת שנה משלב הבתים של המפעל, רשמו הקבוצות הישראליות הישג נאה כשבעונת 2011/2012 עלו מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה לשלב הבתים של המפעל. עונה לאחר מכן העפילה עירוני קריית שמונה אוטומטית לשלב הבתים אחרי שהודחה בשלב פלייאוף העלייה לליגת האלופות בידי באטה בוריסוב והפכה לקבוצה הישראלית הרביעית שמעפילה לשלב הבתים של המפעל מאז נוסד ב-2009.
בעונת 2013/2014 העפילו מכבי תל אביב ומכבי חיפה למפעל. בעונה זו הצליחה מכבי תל אביב להעפיל משלב הבתים לאחר ניצחונות על בורדו ופרנקפורט לשלב 32 האחרונות, בו הוגרלה מול בזל והודחה.
בעונת 2016/2017 העפילו מכבי תל אביב והפועל באר שבע למפעל, כאשר מכבי חיפה הודחה בשלב המוקדמות ובית"ר ירושלים בשלב הפלייאוף. בעונה זו הצליחה הפועל באר שבע להעפיל משלב הבתים לאחר צמד ניצחונות נגד אינטר מילאנו וצמד תוצאות תיקו נגד סאות'המפטון, והוגרלה נגד בשיקטש לה הפסידה בתוצאה 2–5 בסיכום שני המשחקים.
בעונת 2017/2018 העפילו מכבי תל אביב והפועל באר שבע לשלב הבתים והודחו בשלב זה.
בעונת 2020/2021 העפילו מכבי תל אביב והפועל באר שבע לשלב הבתים, מכבי תל אביב עברה את שלב הבתים והודחה על ידי שחטאר דונצק בשלב 32 האחרונות.
בני יהודה תל אביב, מכבי נתניה, הפועל רמת-גן גבעתיים ובית"ר ירושלים השתתפו בשלבי המוקדמות של המפעל.
נבחרות
- זכייה אחת בגביע אסיה ב-1964 (בהדרכת יוסף מרימוביץ').
- הופעה אחת של נבחרת ישראל במונדיאל מקסיקו 1970 (בהדרכת עמנואל שפר), עם שתי תוצאות תיקו (נגד שוודיה ואיטליה).
- שתי הופעות באולימפיאדה (בהדרכת עמנואל שפר ב-1968 ודוד שווייצר ב-1976), והעפלה לשלב רבע הגמר בשתיהן.
- שלוש הופעות באליפות אירופה עד גיל 21, בהולנד (2007), בישראל (2013) ובגיאורגיה ורומניה (2023).
- הופעה של נבחרת ישראל עד גיל 21 במונדיאליטו 2023 בארגנטינה עם זכייה במקום השלישי.
קבוצות
- שלוש זכיות בליגת האלופות האסיאתית (הפועל תל אביב ב-1967 ומכבי תל אביב ב-1969 ו-1971).
- העפלת הפועל תל אביב לרבע גמר גביע אופ"א בעונת 2001/2002.
- העפלת מכבי חיפה לשמינית גמר (1994) ורבע גמר (1999) גביע המחזיקות.
- שש העפלות לשלב הבתים של ליגת האלופות: (מכבי חיפה ב-2002/2003, 2009/2010 ו-2022/2023, מכבי תל אביב ב-2004/2005 ו-2015/2016 והפועל תל אביב ב-2010/2011).
- הפועל תל אביב סיימה במקום הראשון בשלב הבתים של הליגה האירופית בעונת 2009/2010 והייתה לישראלית הראשונה שעושה זאת.
- שלוש קבוצות ישראליות העפילו לשלב הבתים של הליגה האירופית בעונת 2011/2012: מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה..
- ערך מורחב – מערכת הליגות הישראלית
מבנה הליגות שונה מספר פעמים מאז הקמתה של ההתאחדות לכדורגל בישראל. השינוי האחרון התבצע לקראת עונת 2012/2013.
|
|
|
פלייאוף עליה ליגה א' / הישרדות ליגה לאומית
| פלייאוף הצלבה | פלייאוף א' צפון/דרום | פלייאוף ליגה א' | ||||||||
| משחק 1 (מגרש נייטרלי) | ||||||||||
| מקום 2 (א' צפון) | ||||||||||
| פלייאוף א' צפון (מגרש נייטרלי) | ||||||||||
| מקום 5 (א' צפון) | ||||||||||
| מנצחת משחק 1 | ||||||||||
| משחק 2 (מגרש נייטרלי) | ||||||||||
| מנצחת משחק 2 | ||||||||||
| מקום 3 (א' צפון) | ||||||||||
| גמר פלייאוף ליגה א' (מגרש נייטרלי) | ||||||||||
| מקום 4 (א' צפון) | ||||||||||
| מנצחת פלייאוף ליגה א' צפון | ||||||||||
| משחק 3 (מגרש נייטרלי) | ||||||||||
| מנצחת פלייאוף ליגה א' דרום | ||||||||||
| מקום 2 (א' דרום) | ||||||||||
| פלייאוף א' דרום (מגרש נייטרלי) | ||||||||||
| מקום 5 (א' דרום) | ||||||||||
| מנצחת משחק 3 | ||||||||||
| משחק 4 (מגרש נייטרלי) | משחקי מבחן (צמד משחקי בית-חוץ) | |||||||||
| מנצחת משחק 4 | ||||||||||
| מקום 3 (א' דרום) | מנצחת בפלייאוף ליגה א' | |||||||||
| מקום 4 (א' דרום) | מקום 14 בליגה הלאומית | |||||||||
לאחר שני סיבובים יתקיים בליגת העל פלייאוף אשר במסגרתו יחולקו הקבוצות לשני בתים. בית אחד של 6 קבוצות ובית אחד של 8 קבוצות. 6 הקבוצות אשר יסיימו במקומות 1 עד 6 ייקחו חלק בפלייאוף העליון, והקבוצות אשר יסיימו במקומות 7 עד 14 ייקחו חלק בפלייאוף התחתון. הקבוצות שיסיימו את העונה במקומות ה-13 וה-14 תרדנה לליגה הלאומית. בליגה הלאומית יתקיים פלייאוף של שני בתים גם כן. הקבוצות אשר יסיימו במקומות 1–8 יטלו חלק בפלייאוף העליון. שתי הקבוצות שיסיימו בשני המקומות הראשונים יעלו אוטומטית לליגת העל. הקבוצות אשר יסיימו במקומות 9–16 יטלו חלק בפלייאוף התחתון. הקבוצות שיסיימו במקומות 15 ו-16 יירדו אוטומטית לליגה א'. הקבוצה שתסיים במקום ה-14 תתמודד בשני משחקי מבחן מול הקבוצה שתסיים במקום ה-2 בליגה א'. שיטת הקיזוז בליגה הלאומית בוטלה החל מעונת 2012/2013.
- ערך מורחב – כדורגל נשים בישראל
בשנת 1999 קמה לראשונה ליגת העל בכדורגל נשים בישראל, אף שהיא מתפקדת בתקצוב נמוך. בנוסף הוקם מפעל גביע המדינה בכדורגל נשים. אס"א תל אביב ומכבי חולון הן הקבוצה המובילה בארץ, מבחינת זכייה באליפויות ובגביעי מדינה.
נבחרת כדורגל הנשים של ישראל משתתפת בקביעות במוקדמות אליפות אירופה וגביע העולם לנשים, אך טרם הצליחה להעפיל לתחרויות הגמר. נכון ליולי 2015 הנבחרת ממוקמת במקום ה-57 על פי הדירוג העולמי של פיפ"א לנשים.
בישראל מתקיימת פעילות לא מקצוענית ענפה יחסית בענף הכדורגל, הכוללת את קבוצות נוער, קבוצות קטרגל, הליגה למקומות עבודה ועוד.
ארגון חינוכי בולט המארגן קבוצות וכדורגל חובבים בשכבת ילדים ונוער הוא עמותת שער שוויון שמטרתו לקדם ילדים מאוכלוסיות חלשות, ולפתח ערכים ספורטיביים חיוביים של עבוד הדדי, סובלנות, רוחב אופקים והפלת מחיצות בין ילדים מרקעים ומגזרים שונים.
הארגון הגדול המאגד למעלה מ-20,000 שחקני כדורגל חובבים הוא ארגון מדינת הכדורגל. הארגון הוקם ב-2002 על ידי מספר קבוצות חובבים ששיחקו טורנירים מאורגנים של 7X7 באזור זכרון יעקב וחוף הכרמל, והחליטו לארגן את זה באופן רציני יותר. עד למרץ 2003 הצטרפו לארגון למעלה מ-50 קבוצות, ובאליפות ישראל הראשונה ב-2011 השתתפו 128 קבוצות. הארגון המשיך לצמוח כך שב-2012 האליפות כללה 154 קבוצות, וב-2014 הטורניר כבר כלל 200 קבוצות כדורגל חובבניות.
לארגון יש נבחרת חובבים ישראלית שהתחילה את דרכה ב-2012, ובשנים 2013 ו-2015 הצליחה לעבור את שלב הבתים במפעל ולהגיע לשמינית הגמר, תחת הדרכתו של שחקן ומאמן העבר של נבחרת ישראל, יצחק שום.
הליגה גם משתתפת בליגת האלופות לקבוצות קטרגל חובבים (החל מ-2017) וקבוצות ישראליות הצליחו להגיע לרבע הגמר ואף חצי גמר הטורניר.
עוד ענף מתפתח יחסית בישראל הוא הכדורגל חופים כאשר כבר משנת 2007 החלה להתקיים ליגה מסודרת בחודשי הקיץ כאשר ליגת הכדורגל המקצועני בפגרה. המשחקים מתקיימים בימי שישי והמגרש העיקרי הוא המגרש בחוף פולג שבנתניה. לישראל יש גם נבחרת המייצגת אותה בכדורגל חופים שייצגה אותה במספר טורנירים החל משנת 2007. ישראל גם שולחת קבוצות מצטיינות לייצגה במפעל ליגת האלופות בכדורגל חופים.
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל כדורגל ישראלי | ||
- זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, א: ליגה, ב: נבחרות וגביעים, ג: מועדונים ואישים, 2010.
- אמיר בן פורת, הו, איזו מלחמה מענגת!: אוהדי כדורגל ישראלים, הוצאת פרדס, חיפה, 2007.
- ישעיהו פורת ומשה לרר (עורכים), ספורט 50, הוצאת אלפא תקשורת, ספטמבר 1998.
- אלישע שוחט, 100 שנות כדורגל: 1906-2006, [הוצאה עצמית], יוני 2006, סיון תשס"ו.
- תמיר שורק, זהויות במשחק: כדורגל ערבי במדינה יהודית, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2006.[19]
- עומר עינב, עומדים בשער: כדורגל ויחסי יהודים וערבים בא"י–פלסטין, 1917–1948, הוצאת עם עובד, תשפ"ב 2022
מאמרים
- אמיר בן פורת, ישראל שפה קשה, אך כדורגל דיברו כולם, עיונים בתקומת ישראל 20, 2010, עמ' 168-144
- יהודה גבאי, התפתחות הכדורגל בישראל, בתוך: חיים קאופמן, חגי חריף (עורכים), תרבות הגוף והספורט בישראל במאה העשרים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2002, עמ' 189–208.
- שלומית גיא, אוהדים שרופים בטמפרטורת החדר: אוהדי קבוצות ספורט בישראל מבנים קהילות חברתיות באמצעות האינטרנט, בתנועה 8 (1–2), 2006, עמ' 111–133
. - חגי חריף, יאיר גלילי, ספורט ופוליטיקה בארץ-ישראל, 1948-1918: הכדורגל כמראה המשקפת את היחסים בין היהודים לבין הבריטים, בתנועה 7 (1–2), 2004, עמ' 56–78.
- חגי חריף, "הספורט העברי הצעיר מפרפר בין החיים לבין המוות": משבר משחקי הכדורגל בשבתות ביישוב העברי בארץ-ישראל, 1933-1930, בתנועה 8 (1–2), 2006, עמ' 55–87.
- ברוך פורמן, "א"י הראשונה" מול "א"י השנייה" – המקרה הפומבי הראשון של קיפוח אתני ועדתי בכדורגל הישראלי במדינת ישראל, בתנועה 9 (1), 2008, עמ' 98–111.
- חיים קאופמן, ראשיתו של הכדורגל העברי בארץ-ישראל (1928-1910), בתנועה 8 (1–2), 2006, עמ' 52–40.
- דרור רובין, של מי הקבוצה? על יחסי קונפליקט בין בעלי קבוצות לאוהדים בכדורגל הישראלי, סוגיות חברתיות בישראל 8, 2009, עמ' 90–117.
- תמיר שורק, דו קיום באצטדיון הלאומי, פנים 25, 2003, עמ' 74–80.
- אתר ההתאחדות לכדורגל
חיים קאופמן, כדורגל בישראל בתקופה העות'מאנית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- מידע על כדורגל בישראל בקטלוג הספרייה הלאומית
- אשר גולדברג, כדורגל בישראל בתקופת המנדט הבריטי, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- טבלת "כל הזמנים" של הכדורגל הישראלי
- טבלת הליגה הראשונה בסיום כל עונה
כדורגל חובבים - קפה ניצן נגד קפה כסית, 1954, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- אליפות כדורגל ראשונה בארץ ישראל, הפועל אלנבי תל אביב נגד מכבי חשמונאי ירושלים, 1928
- חן מלול, מאה שנה למלחמות היהודים על משחקי הכדורגל בשבת, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מרץ 2018
- עמית נאור, איך ומתי התחילו לשחק כדורגל בארץ ישראל?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוקטובר 2019
- יורם א. שמיר ורתם כסלו, כדורגל בחסות הוד מלכותו, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 06.01.2020
- מלך השערים, חלונות: צהר לתרבות יהודית-ישראלית, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- אסי ממן, התשובות לוויכוח: מדוע אין יותר משחקים בשבת?, באתר ynet, 11 בדצמבר 2021
- דר מרק ורטהיים, כישרון הוא לא הפיתרון: ההבדל המהותי בין ישראל לאירופה, באתר וואלה, 29 בדצמבר 2021
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
