צסק"א מוסקבה (כדורגל)

מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א מוסקבה (ברוסית: Профессиональный футбольный клуб ЦCКА Москва, בקיצור ПФК ЦСКА) הוא מועדון כדורגל רוסי מעיר הבירה מוסקבה, המשחק בליגת העל הרוסית והוא אחד המעוטרים והוותיקים במדינה. המועדון החל את דרכו כקבוצת הכדורגל של אגודת מחליקי הקרח (OLLS) ב־27 באוגוסט 1911. בעבר היה המועדון חלק מאגודת צסק"א שהייתה מקושרת לצבא האדום, ולאחר התפרקות ברית המועצות עבר לבעלות פרטית. מאז 2019 נמצאת בבעלות תאגיד ההשקעות הממשלתי VEB.RF.

צסק"א מוסקבה

מידע כללי
שם מלא	מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א מוסקבה
כינוי	הסוסים, האדומים-כחולים, אנשי הצבא
תאריך ייסוד	27 באוגוסט 1911
אצטדיון	VEB ארנה, מוסקבה (תכולה: 30,000)
בעלים	VEB.RF
נשיא	רוסיה יבגני גינר
מאמן	סרביה מרקו ניקוליץ'
ליגה	הפרמייר ליג הרוסי
pfc-cska.com
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ תלבושת שלישית

מחלקות הספורט של צסק"א מוסקבה
כדורגל גברים	כדורגל נשים	כדורגל חופים
כדורסל גברים	כדורסל נשים	כדוריד
קטרגל	כדורעף	כדורעף נשים
הוקי קרח	בנדי	רוגבי
הוקי קרח לנוער	כדורמים	כדוריד נשים
קבוצת מילואים בכדורסל	כדורסל נוער

לוגו הקבוצה בשנים 1911—1922 ובעונת 2021/2022.

צסק"א זכתה שבע פעמים באליפות ברית המועצות (1946, 1947, 1948, 1950, 1951, 1970, כולל האחרונה ב־1991) וחמש פעמים זכתה בגביע הסובייטי. לאחר התפרקות ברית המועצות זכתה הקבוצה שש פעמים באליפות רוסיה (2003, 2005, 2006, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016) ושמונה פעמים זכתה בגביע הרוסי. בנוסף היא שיאנית הזכיות בסופר קאפ הרוסי עם 7 תארים והיא הקבוצה הרוסית הראשונה שזכתה בתואר אירופי (גביע אופ"א ב־2005).

הקבוצה מכונה "הסוסים" משום שהאצטדיון הישן של הקבוצה בפסצ'אנויה היה ממוקם בהיפודרום^[1]. גרסה אחרת טוענת שמתקן האימונים של צסק"א ממוקם היכן שהייתה אורווה של הנסיך יוסופוב בסוף המאה ה-19^[2].

שמות הקבוצה

• 1911—1923 — OLLS. חברת חובבי ספורט ההחלקה (Общество любителей лыжного спорта ,ОЛЛС).
• 1923—1928 — OPPV. מתחם תצוגה נסיוני לתרגול (Опытно-показательная площадка Всевобуча ,ОППВ).
• 1941 — קבוצת הצבא האדום
• 1928—1951 — צדק"א, הבית המרכזי של הצבא האדום (Центральный дом Красной армии ,ЦДКА).
• 1951—1957 — צדס"א, הבית המרכזי של הצבא הסובייטי (Центральный дом Советской армии ,ЦДСА).
• 1957—1960 — צס"ק מ"ו, מועדון הספורט המרכזי של משרד ההגנה (Центральный спортивный клуб Министерства обороны ,ЦСК МО).
• 1960—1994 — צסק"א, מועדון הספורט המרכזי של הצבא (Центральный спортивный клуб армии ,ЦСКА).
• מאז 1994 — מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א (Профессиональный футбольный клуб ЦСКА ,ПФК ЦСКА).

• 
  סמל קבוצת OLLS מוסקבה, 1911–1922.
• 
  סמל צסק"א מוסקבה, 1991–2006.
• 
  דגל צסק"א

היסטוריה

שנים ראשונות

ערך מורחב – OLLS

תולדות צסק"א שזורות בתולדות הליגה המוסקבאית. ב-14 בנובמבר 1909 הוקמה האליפות המוסקבאית בכדורגל בתחילת שנת 1911 הקבוצה הוקמה על ידי ספורטאים מחברת מחליקי הקרח של מוסקבה ובאוגוסט אותה שנה הקבוצה שיחקה את המשחק הרשמי הראשון שלה במסגרת הליגה המוסקבאית, מול קבוצת וגה - אותה הביסה 6:2. ב-1912 נפתח אצטדיון OLLS ועד 1917 נודעה הקבוצה בשם OLLS - קבוצת הכדורגל של חברת מחליקי הקרח המוסקבאית.

ב-1918 הקבוצה התחילה להשתתף באליפות העיר באופן סדיר והייתה לאחת הקבוצות החזקות בעיר. באותה תקופה האליפות הרוסית התקיימה במסגרת נבחרות, כל עיר שלחה נבחרת להשתתף בטורניר האליפות ולא התקיימה אליפות בין קבוצות, למעט אליפויות ערים. ב-1922 נערך גביע קולומיאגי KFS והקבוצה זכתה בו לאחר שניצחה בגמר 4:2 את MKS שהפכה ב-1923 לקרסניה פרסניה מוסקבה. גביע KFS קולומיאגי היה הטורניר היחיד שנערך בין מועדוני הכדורגל של האימפריה הרוסית, אלא שהזוכות בו תמיד היו קבוצות מהבירה סנקט פטרבורג, OLLS הייתה הראשונה ששברה את המסורת והייתה זו גם העונה האחרונה שלה ששיחקה בשם OLLS.

צדק"א וצסק"א

ב-27 באפריל 1923 חדלה OLLS מלהתקיים ועל בסיסה הצבא האדום הקים את מועדון הספורט שלו, בשם OPPV. בשנים אלה התפתחה היריבות של הקבוצה עם ספרטק, שאך הוקמה. פעמים רבות נפגשו שתי הקבוצות במסגרת הליגה המוסקבאית כאשר המאבקים ביניהן היו לנודעים במיוחד בכדורגל המוסקבאי.

ב-23 בפברואר 1928, במלאת עשור להקמת הצבא האדום, הוקם על פי צו של משרד ההגנה בית הספורט המרכזי הצבאי שנודע בראשי התיבות צדס"א והיה לשמה של הקבוצה. כעבור זמן-מה הפכה להיקרא בשם צדק"א.

ב-8 בדצמבר 1931 הועלה רעיון להקים אגודת ספורט צבאית מקבילה לספרטק. אך הרעיון לא זכה לתמיכה רחבה והוא נגנז לזמן-מה. ראשי הקבוצה החלו לדון במגרש הבית שבו תשחק הקבוצה, ועמדו לפניהם שתי אפשרויות: פארק צדק"א על שם מיכאיל פרונזה ואצטדיון חדש שיוקם על הרי הדרורים במוסקבה, סמוך למנזר נובודוויצ'י, שהיה אמור להכיל עד 30,000 מושבים.

בשנות ה-30 הגיחה יריבות נוספת, הפעם צדק"א מול דינמו. נערכו מספר פעמים טורנירי הכרעה של האליפות המוסקבאית בין שתי הקבוצות הללו, וצדק"א הפסידה בכל ההתמודדויות. ב-1935 נערכה האליפות המוסקבאית האחרונה, והפעם הוכיחה הקבוצה את עליונותה וזכתה באליפות העיר. לאחר מכן התמודדו הקבוצות במסגרת הליגה הארצית הראשונה, ליגת העל הסובייטית שאך זה אורגנה.

האליפות הסובייטית

ב-1936 נערכה לראשונה בתולדות ברית המועצות ורוסיה בכלל אליפות המדינה בין מועדוני הכדורגל. במקום אליפות בין נבחרות הוחלט לערוך אליפות ארצית בין כל קבוצות הכדורגל של אגודות הספורט שהוקמו במהלך שני העשורים שלפני פתיחת הליגה. אלא ששבירת המסורת העתיקה לא הייתה קלה, על מנת להכין את קבוצות הכדורגל של המדינה לתחרות ביניהן באופן ישיר במקום בין נבחרות ערים, חולקה האליפות לשניים מדי שנה - אליפות סתיו ואליפות אביב והליגה עצמה פולגה לשני בתים, בית א' ובית ב'. צדק"א בהיותה אלופת העיר מוסקבה לשנת 1935, חוברה לבית א' שנחשב לבית העליון.

ב-23 במאי 1936 נערך המשחק הרשמי הראשון של צדק"א במסגרת הליגה הסובייטית והוא נערך באצטדיון צדק"א שבסקולוניקי, במוסקבה והקבוצה שיחקה מול "קרסניה זאריה" מלנינגרד, בדיוק כפי שהביסה במשחק הראשון שלה באליפות המוסקבאית את יריבתה "וגה", גם הפעם לא טמנו השחקנים את ידם בצלחת והמשחק הסתיים בתבוסה מוחצת ליריבה הלנינגרדית - 6:2 לצדק"א.

אולם הייתה זו הצלחה בודדת. מבחינה מקצועית הקבוצה התחילה להתדרדר והיא סיימה במקום האחרון והייתה אמורה לרדת ליגה, אלא שבאותה עונה נוסף מקום בליגה והקבוצה ניצלה מהדחה (או יותר נכון, הצילה את עצמה מהדחה, מאחר שראשי צדק"א השפיעו על ראשי הליגה להוסיף מקום בליגה). עונה לאחר מכן, הקבוצה שוב לא הצליחה מבחינה משמעותית ועמדה בפני סכנת הדחה ושוב רתמו מנהלי הקבוצה את מלוא כוח השפעתם והביאו לכך שיתווספו קבוצות נוספות לליגה, מה שהשאיר את הקבוצה בליגה. אלא שכאן ראשי הקבוצה התחילו להבין, כי מבחינה מקצועית ללא שיפור משמעותי - לא יתרחש שינוי לטובה ולפני האליפות הרביעית של ברית המועצות ב-1938, מונה מיכאיל רושצ'ינסקי כדי לאמן את הקבוצה. הוא דרש ממנהלי הקבוצה חיזוק והקבוצה רכשה מספר שחקנים ורק אז ניכר השינוי; לקראת סוף עונת 1938 הקבוצה סיימה במקום השני, כאשר ההפרש מספרטק מוסקבה במקום הראשון עמד על שתי נקודות בלבד. בעונת 1939 הקבוצה שוב מצאה את עצמה באחד משלושת המקומות הגבוהים. בעונת 1939 הקבוצה החליפה מדים ואלה כללו חולצה אדומה עם כוכב ומכנסיים שחורות, לאחר שעד אז ומאז היותה OLLS לבשה הקבוצה מדים כהים, שאליהם היא חזרה לקראת המאה ה-21.

לקראת האליפות השישית של ברית המועצות ב-1940, מונה מאמן חדש: סרגיי בּוּכטייב. בעונה זו הקבוצה נאבקה על ראשות הליגה כמעט לאורך כל העונה, אלא שלקראת סופה היא הפסידה לשלוש הקבוצות החזקות ביותר - דינמו טביליסי, דינמו מוסקבה, וספרטק מוסקבה - וסיימה במקום הרביעי.

לקראת עונת 1941 קיבלה הקבוצה שם חדש - על שם הבעלים שלה - והיא נקראה "קבוצת הצבא האדום" («Команда Красной Армии»). נוסף לשם החדש, לקבוצה מונה שוב מאמן חדש, מי שהיה מאמן נבחרת לנינגרד בכדורגל: פיוטר ייז'וב, שהחליף את בוכטייב, לאחר שזה האחרון הסתכסך עם מנהל הקבוצה.

ב-21 ביוני 1941 נערך משחק ליגה בין ספרטק מוסקבה לצדס"א שבמהלכו נחלו "אנשי הצבא" כישלון חרוץ, כאשר הובסו 3:2, למחרת בשעות הבוקר המוקדמות פרצה מלחמת המולדת הגדולה, כאשר מיליוני חיילים נאצים בשירות היטלר פלשו למדינה. כדורגלני צסק"א וכל ספורטאי האגודה קיבלו צו עליון מפיקוד הצבא האדום להישלח לחזית והליגה הוקפאה - כאשר מרבית שחקני הכדורגל גויסו לצבא.רק שנתיים לאחר מכן הוחלט להשיב לסדרה את פעילות הליגה ושחקני הכדורגל של צסק"א שבו להתאמן. מאמן הקבוצה החדש, יבגני ניקישין החל לארגן את הקבוצה ושחקניה לקראת משחקי גביע מוסקבה וחידוש הליגה הסובייטית. המשחק הראשון של צסק"א לאחר פרוץ המלחמה נערך באוקטובר 1943 מול דינמו מוסקבה באצטדיון "סטאלינץ" בצ'רקיזובו, מוסקבה. צסק"א גברה על יריבתה המושבעת באותו משחק בתוצאה 1:3.

עם שכוך הרוחות וסיום המלחמה החלה צסק"א להתייצב על הרגליים, ב-1944 למאמנה החדש מונה בוריס ארקדייב, שהיה מאמן הקבוצה יותר מכל שאר קודמיו - כמעט עשור. עשור שהיה ליריית הפתיחה בשאר ההצלחות של צסק"א מוסקבה. הטורניר הראשון שחודש לאחר סיום המלחמה היה הגביע הסובייטי כשבגמר הטורניר נפגשו צדק"א וזניט לנינגרד שקטפו את התואר מידי המוסקבאים. שנה לאחר מכן חודשה האליפות השביעית של הליגה הסובייטית כאשר היריבות החזקה ביותר הייתה בין צסק"א לדינמו, כאשר צסק"א סיימה את העונה כסגנית האלופה.

באותה עת שיחק בשורות הקבוצה וסבולוד בוברוב, שהיה גם שחקן ההוקי קרח של צסק"א מוסקבה. הוא היה ממלכי השערים של הקבוצה ובמהלך השנים 1945–1949 הוא הבקיע עבור צסק"א 82 שערים מ-79 משחקים בליגה הסובייטית.

עונת 1945 הייתה מתוחה מאוד כאשר במרבית העונה התחרו צסק"א ודינמו כששניהן בראש טבלת הליגה עם כמעט אותו מספר נקודות כשהמאבק ביו שתי הקבוצות הגיע למאבק איתנים גם במסגרת הגביע, שם צסק"א גברה על דינמו וזכתה בגביע הסובייטי הראשון שלה והחל מאותה עת כונתה הקבוצה בשם "קבוצת הלויטננטים". לקראת עונת 1946 הקבוצה יצאה למחנה אימונים ביוגוסלביה, שם שיחקה מול פרטיזן בלגרד אותה ניצחה 3:4, והכוכב האדום בלגרד (שגם עליה גברה, בתוצאה 1:3) והתמודדה מול היידוק ספליט וגברה עליה 0:2. במשחק מול דינמו זאגרב צסק"א סיימה בתיקו 2:2.

עונת 1946 הייתה לסנסציונית כבר בפתיחתה כאשר דינמו מוסקבה האלופה ספגה 3 הפסדים רצופים וליריבתה של צסק"א הפכה דינמו טביליסי, באותה עונה צסק"א הפסידה שני משחקים בלבד בתוצאה 2:1, לטורפדו מוסקבה ולזניט סמרה וכך סיימה הקבוצה במקום הראשון וזכתה באליפות הסובייטית הראשונה בתולדותיה, כאשר היא בהפרש של 4 נקודות מדינמו מוסקבה ודינמו טביליסי, כאשר קבוצת הנוער של צסק"א זכתה בטורניר מועצת השרים הסובייטית לנערים. עונה לאחר מכן, ב-1947 הקבוצה זכתה באליפות שנייה ברציפות.

בשנות ה-50 קטפה הקבוצה תארים נוספים וב-1960 החלה להיקרא צסק"א. שנות ה-60 היוו שנות בצורת עבור הקבוצה (למעט ההעפלה לגמר הגביע ב-1967) והיא הצליחה לזכות באליפות הסובייטית רק ב-1970 וב-1991, האליפות הסובייטית האחרונה.

לאחר התפרקות ברית המועצות

מדי הקבוצה בעונת 2019/2020

הקבוצה הייתה לאחת ממייסדות ליגת העל הרוסית, שהוקמה על בסיס אליפות רוסיה הסובייטית, והחל מ-1992 הייתה צסק"א לאחת ממועדוני הכדורגל הבודדים שלא הודחו לליגת המשנה מעולם. אולם שנות ה-90 היו שנים נטולות כל תואר והקבוצה לא הצליחה לזכות בגביע או באליפות, אף שב-1993 וב-1994 העפילה לגמר הגביע ובשנים 1997–1998 הייתה לסגנית האלופה או סיימה במקום השלישי.

ב-2002 צסק"א זכתה לראשונה בגביע הרוסי ושנה לאחר מכן (ב-2003), זכתה לראשונה באליפות הרוסית. ב-2005 וב-2006 זכתה שוב באליפות, ואף זכתה בגביע אופ"א בעונת 2004/05, מה שציין את עונת 2005 בתור העונה המוצלחת ביותר בתולדות הקבוצה מאז הקמתה. לאורך השנים ביססה הקבוצה את עצמה, כאחת מקבוצות הכדורגל הבכירות במדינה כאשר זכתה במירב תוארי הגביע.

ב-2005 קיבל המועדון תמיכה כספית נרחבת מהספונסר סיבנפט, חברת נפט שהייתה בבעלות האוליגרך הרוסי, רומן אברמוביץ'. אברמוביץ' תכנן לנהל את צסק"א מוסקבה במקביל לתפקידו כיו"ר צ'לסי מהפרמייר ליג, אך לפי חוקי אופ"א נאסר עליו לנהל שתי קבוצות. סיבנפט הפכה לבסוף לגזפרום בנק ובינתיים צסק"א חתמה על חוזה חסות עם ונשטורגבנק ולבסוף חתמה עם בשנפט - חברת הנפט הלאומית של בשקיריה, רוסיה. צסק"א מוסקבה זכתה בגביע אופ"א בשנת 2005 לאחר ניצחון במשחק הגמר על ספורטינג ליסבון 1-3 בליסבון והייתה לקבוצה הרוסית הראשונה שזכתה בתואר אירופי בכיר. לאחר הזכייה בתואר האירופי, צסק"א הפכה למועדון הכדורגל הרוסי הראשון לזכות בטרבל, אחרי שזכתה באותה עונה באליפות, בגביע ובגביע אופ"א.

ב-2008 הוחל בבניית אצטדיון חדש עבור הקבוצה, ארנה צסק"א, אשר נבנה על חורבותיו של אצטדיונה הקודם של הקבוצה, אצטדיון צסק"א פסצ'אנויה ע"ש גריגורי פדוטוב. ב-2010 היא העפילה לראשונה בתולדותיה לשלב רבע הגמר של ליגת האלופות, לאחר ניצחון 2–3 על סביליה בסיכום מפגשי שמינית הגמר, ובכך הייתה לקבוצה הרוסית הראשונה שעושה זאת מאז 1996.

בעונת 2011/2012 נחלה מפלה קשה כאשר הייתה למועדון הרוסי הבכיר שהודח כבר בשלב שמינית גמר הגביע הרוסי בכדורגל, לאחר שהודחה בבושת פנים על ידי וולגר גזפרום אסטרחן מליגת המשנה, בתוצאה 0:1. תחת תחושה קשה של חוסר מוכנות, הוגרלה צסק"א באותה עונה לשלב הבתים של ליגת האלופות מול אינטר מילאנו, ליל, טרבזונספור, היא העפילה לבסוף מהמקום השני בבית לשלב שמינית גמר ליגת האלופות והתמודדה מול ריאל מדריד^[3]; במשחק הראשון במוסקבה צסק"א סחטה שוויון 1:1^[4] ובמשחק השני הובסה וסיימה את שלב הבתים במקום השלישי.

בעונת 2012/13 זכתה באליפות הליגה הרוסית, מחזור אחד לפני סיום העונה^[5]. בתום אותה עונה זכתה הקבוצה גם בתואר הגביע הרוסי ובסופר קאפ הרוסי ובכך זכתה בדאבל השלישי בתולדותיה. בעונת 2013/14 הצליחה לזכות באליפות הליגה הרוסית במחזור הסיום^[6] וחזרה על ההישג גם בעונת 2015/16.

בעונת 2017/2018 הקבוצה העפילה עד לשלב רבע גמר הליגה האירופית, לאחר שגברה במפתיע על אולימפיק ליון וסיימה כסגנית אלופת הליגה^[7]. בעונת 2018/2019 השתתפה בפעם ה-17 ברציפות בשלב הבתים במפעלים האירופיים, במה שמהווה הישג שיא לקבוצה רוסית. ברם התקשתה להיצמד לצמרת טבלת האליפות בעיקר בעקבות עזיבת שחקנים רבים בקבוצה וצירוף סגל צעיר מאוד להרכב הקבוצה הבוגרת, ביניהם פיודור צ'אלוב (שהוביל ברוב העונה את טבלת מלכי השערים), איליה פומאזון, ויקטור ואסין, קיריל נבאבקין, אילזאט אחמטוב ואיוואן אובליאקוב.

לקראת עונת 2020/2021 צסק"א הוציאה סכום של 42.5 מיליון יורו לצורך ביצוע רכש מאסיבי של שחקנים ובשורותיה חתמו בחטיאר זיינוטדינוב, אמיל בוהינן, ברונו פוקס, אדולפו גאיץ', ז'ואאו פליניה, צ'ידרה אז'וקה וסלומון רונדון. עם זאת, בשל קושי להיצמד לצמרת טבלת הליגה מאמנה ויקטור גונצ'רנקו פוטר ובמקומו מונה זמנית באמצע העונה איוויצה אוליץ' כמחליפו. עם זאת, הקבוצה סיימה במקום הששי בתום העונה ולראשונה מזה 20 שנה נותרה ללא השתתפות במפעלים האירופיים. את עונת 2021/2022 הקבוצה פתחה כשאלכסיי ברזוצקי על הקווים כמאמנה אך לראשונה מאז עונת 2000 הגיעה למאזן עגום של 3 הפסדים אחרי 6 מחזורים. עם זאת, לאחר מינויו של ולדימיר פדוטוב למאמן לקראת עונת 2022/2023, הקבוצה השיגה את הישגה הטוב ביותר מאז עונת 2015/2016 כאשר גרפה 10 נקודות בארבעת המחזורים הראשונים של העונה. היא סיימה לבסוף את העונה כסגנית אלופה וזכתה בגביע השמיני בתולדותיה.

הישגים לפי עונה

מקרא
זכייה	גמר/סגנות	מקום שלישי	העפלה לליגה בכירה יותר	מקום אחרון/הדחה מהליגה

להצגת הישגי צסק"א מעונה לעונה לחצו על "הצגה" משמאל
עונה	ליגה	מיקום	גביע	מפעלים אחרים / אירופיים	ממוצע צופים	הערות
1936 (אביב)	ליגת העל הסובייטית	4		—	7,000	[8][9]
1936 (אביב)		8	16 אחרונות	—	8,000
1937		9	חצי גמר	—	17,750
1938		2	32 אחרונות	אין נתונים	10,250	[10]
1939		3	רבע גמר	—	27,538
1940		4	—	—	—
1941	העונה נעצרה עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה					[11][12]
1942	מלחמת העולם השנייה					[13]
1943	מלחמת העולם השנייה					[14]
1944			גמר	מלחמת העולם השנייה		[15][16]
1945	ליגת העל הסובייטית	2	מחזיקת הגביע	—	50,455
1946		1	רבע גמר	—	38,455
1947		1	חצי גמר	—	36,250
1948		1	זכייה	—	54,231
1949		2	חצי גמר
1950		1	חצי גמר		45,722
1951		1	זכייה		50,000	[17]
1952		נשרה מהאליפות	—	מחזיקת גביע ההתאחדות הסובייטית	—	[18]
1953		פורקה
1954		6	חצי גמר	—	29,091	[19]
1955		3	זכייה		38,500
1956		3			37,200
1957		5	1/2	—	38,182	[20]
1958		3	שמינית גמר	—	49,400
1959		9	—	—	48,545
1960		6	שמינית גמר	—	49,615	[21][22]
1961		4	32 אחרונות	—	59,538	[22]
1962		4	16 אחרונות	—	45,188	[22]
1963		7	16 אחרונות	—	29,408	—
1964		3	רבע גמר	—	40,000
1965		3	שמינית גמר	—	33,494
1966		5	16 אחרונות	—	36,122
1967		9	גמר	—	29,278
1968		4	שמינית גמר	—	28,263
1969		6	חצי גמר	—	26,156	[22]
1970		1	שמינית גמר	—	27,156
1971		12	שמינית גמר	גביע האלופות: שמינית גמר	26,400
1972		5	חצי גמר	—	19,200
1973		10	רבע גמר	—	18,533	[23]
1974		13	שמינית גמר	—	17,933
1975		13	חצי גמר	—	21,800
1976 (א)		7	—	—	12,763	[24]
1976 (ס)		7	רבע גמר	—	13,750
1977		14	שמינית גמר	—	12,220
1978		6	שמינית גמר	—	9,827
1979		8	חצי גמר	—	10,471
1980		5	שמינית גמר	—	8,028	[25]
1981		6	שמינית גמר	32 אחרונות בגביע אופ"א	7,928
1982		15		—	8,159
1983		12	חצי גמר	—	10,782	[25]
1984		18	רבע גמר	—	8,200
1985	ליגת המשנה הסובייטית	2	רבע גמר	—	5,719	[26]
1986		1	16 אחרונות	—	5,672	[27]
1987	ליגת העל הסובייטית	15	16 אחרונות		14,320	[25][28]
1988	ליגת המשנה הסובייטית	3	שמינית גמר	—	5,495
1989		1		—	5,919
1990	ליגת העל הסובייטית	2	חצי גמר		11,242	[29]
1991		1	זכייה	גביע המחזיקות: 16 אחרונות	11,553
1992	ליגת העל הרוסית	5	גמר	רבע גמר ליגת האלופות	4,592	[30]
1993		9	גמר	—	3,676
1994		10	גמר	—	2,877	[31]
1995		6	שמינית גמר	—	5,760	[32]
1996		5	רבע גמר	—	5,624
1997		12	שמינית גמר	—	5,176
1998		‏2	רבע גמר	—	7,847
1999		‏3	חצי גמר		9,229
2000		8	גמר	—	7,750
2001		7	שמינית גמר	—	8,580
2002		‏2	זכייה	—	9,667
2003		‏1	16 אחרונות	גמר הסופרקאפ שמינית גמר גביע הפרמייר ליג הרוסי	10,761
2004		‏ 2	רבע גמר	ליגת האלופות: שלב הבתים, זכייה בסופרקאפ גביע אלופות חבר המדינות: רבע גמר	7,567
2005		‏1	זכייה	זכייה בגביע אופ"א גמר הסופרקאפ האירופי גביע אופ"א: שלב הבתים	11,233
2006		‏1	זכייה	ליגת האלופות" שלב הבתים, זכייה בסופרקאפ חצי גמר גביע אלופות חבר המדינות	10,647
2007		‏3	שמינית גמר[33]	גביע אופ"א: 16 אחרונות ליגת האלופות: שלב הבתים, זכייה בסופרקאפ חצי גמר גביע אלופות חבר המדינות	12,680
2008		2	זכייה	שמינית גמר גביע אופ"א	14,776
2009		5	זכייה	זכייה בסופרקאפ, ליגת האלופות: רבע גמר	13,747
2010		2	16 אחרונות	גמר הסופרקאפ, שמינית גמר הליגה האירופית	8,280
2011/12		3	זכייה, 16 אחרונות	גמר הסופרקאפ, שמינית גמר ליגת האלופות	13,692	[34]
2012/13		1	זכייה	—	14,398	[35]
2013/14		1	חצי גמר	זכייה בסופרקאפ, ליגת האלופות: שלב הבתים	14,398
2014/15		2	חצי גמר	זכייה בסופרקאפ, ליגת האלופות: שלב הבתים	8,967
2015/16		1	גמר	ליגת האלופות: שלב הבתים	9,746
2016/17		2	16 אחרונות	גמר הסופרקאפ, שלב הבתים בליגת האלופות	14,453
2017/18		‏2	16 אחרונות	שמינית גמר הליגה האירופית	14,541
2018/19		4	32 אחרונות	שלב הבתים בליגת האלופות	19,288
2019/20		4	שמינית גמר	שלב הבתים בליגה האירופית	—
2020/21		6	חצי גמר	שלב הבתים בליגה האירופית	—
2021/22		5	שמינית גמר	—	—
2022/23		‏2	זכייה	—	—
2023/24		‏?	חצי גמר	גמר הסופרקאפ	—	—

צסק"א במפעלים האירופיים

ערך מורחב – צסק"א מוסקבה במפעלים האירופיים

אצטדיונים ומתקני אימונים

ארנה צסק"א ברחוב פסאצ'ניה השלישי במוסקבה

עד לחניכת VEB ארנה בספטמבר 2016 צסק"א ערכה את משחקי הבית שלה ב-37 אצטדיונים שונים ב-24 ערים ברוסיה ובעונת 1992/1993 אף אולצה לארח את משחקיה בליגת האלופות באצטדיון האולימפי בברלין. הקבוצה אירחה את מרבית משחקי הבית באצטדיון דינמו (בשנים 1937—2008 היא אירחה 601 משחקים), אצטדיון לוז'ניקי (בשנים 1956—2013 היא אירחה שם 279 משחקים), אצטדיון צסק"א פסצ'אנויה ע"ש גריגורי פדוטוב (בשנים 1974—2001, צסק"א אירחה 121 משחקים), הקבוצה גם אירחה 65 משחקים בהיכל הספורט האוניברסלי של צסק"א בשנים 1980—1993) ולעיתים אף אירחה באצטדיון לוקומוטיב, בשנים 1936—2008 (56 משחקים), כמו גם באצטדיון אדוארד סטרלצוב (47 משחקים בשנים 1982—2013), 10 משחקים באצטדיון צדק"א בשנים 1936—1939, 196 משחקים היא אירחה בארנה חימקי (בשנים 2010—2016). 51 משחקים נוספים צסק"א אירחה ב-29 אצטדיונים שונים^[36]. בעונת 2018/2019 קיבלה את אישור אופ"א לארח משחקים בליגת האלופות באצטדיון לוז'ניקי.

VEB ארנה

ערך מורחב – ארנה צסק"א

ב-19 במאי 2007 נערך טקס הנחת אבן פינה לאצטדיון צסק"א החדש, בנוכחות ראש עיריית מוסקבה, יורי לוז'קוב ונשיא צסק"א יבגני גינר. הבנייה החלה בפועל ב-9 בדצמבר 2007^[37][38] בספטמבר 2010 הוכרז שהאצטדיון ייפתח בשנת 2015^[39].

סמוך לאצטדיון נבנה בית ספר לכדורגל, בית הארחה, מוזיאון צסק"א ומרכז עסקים. בפברואר 2016 נודע שסכום ההשקעה הגיע לכדי 200 מיליון יורו^[40][41]. הבנייה הושלמה באוגוסט 2016 ומשחק הבכורה בו נערך ב-10 בספטמבר כשצסק"א אירחה את טרק גרוזני, במשחק שהסתיים בניצחון צסק"א 3:0. האצטדיון מכיל 30,000 מושבים, שטחו הכולל הוא 174,100 מ"ר ובמתחם מגרש חניה עבור 1,400 כלי רכב.

בסיס האימונים ואטוטניקי

בסיס האימונים של צסק"א נמצא בכפר ואטוטניקי שבמחוז מוסקבה, המשמש כבסיס אימונים עבור אגודת הספורט צסק"א בענפים שונים. המתחם כולל ברכת שחייה באורך 25 מטרים, היכל התעמלות ספורטיבי, מרכז רפואי, מגרשי כדורגל, מגרשי כדורסל והיכל משחקים לכדורעף, קטרגל, כדוריד, טניס ועוד^[42].

קבוצות בת

מחלקת הנוער

מחלקת הנוער של צסק"א היא אחת המפותחות במדינה וברשותה שבע זכיות באליפות ברית המועצות בכדורגל לנוער, ברם אף שקבוצת הנוער בעונת 2016/2017 העפילה לשלב רבע גמר ליגת האלופות לנוער היא זכתה באליפות רוסיה בכדורגל לנוער שלוש פעמים בלבד, בעונת 2005, בעונת 2018/2019 ובעונת 2020/2021.

צסק"א-2

בעבר צסק"א הפעילה קבוצת בת בשם "צסק"א-2 מוסקבה".

סגל

סגל השחקנים

נכון ל־17 ביולי 2022

מס' עמדה שם 2 ברזיל מגן קלבן 4 ברזיל מגן וויליאן רושה 5 סרביה קשר סשה זדלר 6 רוסיה קשר מקסים מוכין 7 צ'ילה קשר ויקטור דבילה 10 רוסיה קשר איוואן אובליאקוב 13 רוסיה מגן מקסים ילייב 14 רוסיה מגן קיריל נבאבקין (קפטן שני) 15 בוסניה והרצגובינה קשר מיראלם פיאניץ' 19 קזחסטן קשר באחטיור זאינוטדינוב 20 מאלי חלוץ סקו קויטה 21 אוזבקיסטן קשר אבוסבק פייזולייב 22 סרביה מגן מילאן גאייץ'

מס' עמדה שם 27 ברזיל מגן מויזס 28 פרגוואי קשר חסוס מדינה 35 רוסיה שוער איגור אקינפייב (קפטן) 38 ארגנטינה חלוץ אדולפו גאיץ' 41 רוסיה חלוץ יגור אושקוב 42 רוסיה מגן גאורגי שצ'ניקוב 45 רוסיה שוער דאנילה בוקוב 46 רוסיה חלוץ ולדיסלב יאקובלב 49 רוסיה שוער ולדיסלב טורופ 52 רוסיה קשר ואדים קוניוחוב 53 רוסיה קשר זאור טארבה 62 רוסיה מגן ואדים קרפוב 72 רוסיה קשר ניקיטה ירמאקוב 78 רוסיה בלם איגור דיבייב

שחקני עבר בולטים

• ברית המועצות יורי אדזהם
• ברית המועצות גרמן אפוקטין
• ברית המועצות ולדימיר אסטפובסקי
• ברית המועצות אנטולי באשאשקין
• ברית המועצות יורי צ'סנוקוב
• ברית המועצות סרגיי פוקין
• ברית המועצות יורי איסטומין
• ברית המועצות ולדימיר קפליצ'ני
• ברית המועצות ולנטין ניקולייב
• ברית המועצות אלכסנדר פטרוב
• ברית המועצות אלברט שסטרניוב
• ברית המועצות אלכסנדר טרקנוב
• ברית המועצות מיקהיל ירמין
• רוסיה דמיטרי גליאמין
• רוסיה דמיטרי קוזנצוב
• רוסיה איגור קורניב
• רוסיה אולג סרגייב
• רוסיה דמיטרי קיריצ'נקו
• רוסיה ולדימיר טטרצ'וק
• רוסיה איגור אקינפייב
• רוסיה אבגני אלדונין
• רוסיה אלכסיי ברזוצקי
• רוסיה ואסילי ברזוצקי
• רוסיה מקסים בוקוב
• רוסיה יבגני בושמנוב
• רוסיה אישאט פייזולין
• רוסיה רולאן גוסב
• רוסיה סרגיי איגנשביץ'
• רוסיה סרגיי קולוטובקין
• רוסיה ואלרי מינקו
• רוסיה אנדריי נובוסדוב
• רוסיה סרגיי סמאק
• רוסיה יורי ז'ירקוב
• רוסיה אלן דזגוייב
• רוסיה פאבל מאמאייב
• לטביה יוריס לזיינס
• ליטא דיווידס שמבראס
• טורקמניסטן דמיטרי קומוקה
• אוקראינה בודאן שרשון
• אוזבקיסטן דברנון פייזייב
• בוסניה והרצגובינה אלוויר ראחימיץ'
• ניגריה צ'ידי אודייה
• קרואטיה איביצה אוליץ'
• חוף השנהב סיידו דומבייה
• סרביה זוראן טושיץ'
• ליבריה סאקו אוליסך
• ניז'ר מוסה מאאזו
• יפן קייסוקה הונדה
• צ'כיה תומאש נסיד
• צ'ילה מארק גונסאלס
• ברזיל ז'ו
• ברזיל דניאל קרבליו
• ברזיל ואגנר לאב
• ארגנטינה אדולפו גאיץ'
• ניגריה אחמד מוסא
• איסלנד ארנור סיגורדסון
• איסלנד הורדור מגנוסון
• נורווגיה אמיל בוהינן
• ונצואלה סלומון רונדון
• ישראל ביברס נאתכו

הנהלה

נשיאי הקבוצה

שם	שנים
ויקטור מוראשקו	1989—1994
אלכסנדר טרחאנוב	1996
שחרודי דדאחאנוב	1998—2001
יבגני גינר	2001—

מנכ"לי הקבוצה

שם	שנים
רומן בבאייב	2007—2021

מאמנים

ברית המועצות

שם	לאום	תחילת כהונה	סוף כהונה	תארים/הערות
פאבל חאלקיופוב	ברית המועצות ברית המועצות	1936	‏1936	‏[43]
מיכאיל רושצ'ינסקי		1937	1939	[44]
סרגיי בוחטייב		1940	1940	[45]
פוטר יז'וב		1941	1941	[46]
יבגני ניקישין		1943	1944	אליפות מוסקבה 1943[47]
בוריס ארקדייב		1944	18 באוגוסט 1951	אליפות 1946, 1947, 1948, 1950, 1951 הגביע הסובייטי 1945, 1948, 1951[48]
גריגורי פינאיצ'ב		1954	1957	הגביע הסובייטי 1955[49]
בוריס ארקדייב		1958	1959
ג. פינאיצ'ב		דצמבר 1959	דצמבר 1960	קדנציה שנייה
קונסטנטין בסקוב		1961	דצמבר 1962	[50]
ויאצ'סלב סולוביוב		1963	1964	[51]
ולנטין ניקולאייב		2 ביולי 1964	1 בינואר 1965	[52]
סרגיי שאפושניקוב		1966	מאי 1967	[53]
אלכסיי קאלינין		15 במאי 1967	24 במאי 1967	ממלא מקום[54]
וסבולוד בוברוב		24 במאי 1967	20 בדצמבר 1969	[55]
ו. ניקולאייב		20 בדצמבר 1969	1973	אליפות 1970
ולדימיר אגאפוב		1974	1974	[56]
אנטולי טראסוב		1975	1975	[57]
אלכסיי מאמיקין		1976	1977	[58]
ו. בוברוב		4 במאי 1977	1978	קדנציה שנייה
ס. שאפושניקוב		1979	1979	קדנציה שנייה
אולג באזילביץ'		1980	1982	[59]
אלברט שסטרניוב		1982	1983	[60]
ס. שאפושניקוב		1983	1983	קדנציה שלישית
יורי מורוזוב		1984	1987	[61]
ס. שאפושניקוב		1987	1988	קדנציה רביעית

רוסיה

שם	לאום	תחילת כהונה	סוף כהונה	תארים/הערות
פאבל סאדירין	רוסיה רוסיה	1989	17 ביולי 1992	אליפות 1991 הגביע הסובייטי 1991
גנאדי קוסטילב		17 ביולי 1992	12 באוגוסט 1993
בוריס קופייקין		13 באוגוסט 1993	5 ביולי 1994
אלכסנדר טרחאנוב		5 ביולי 1994	23 בינואר 1997
אלכסנדר טרחאנוב		5 ביולי 1994	23 בינואר 1997
אלכסנדר טרחאנוב		5 ביולי 1994	23 בינואר 1997
אלכסנדר טרחאנוב		5 ביולי 1994	23 בינואר 1997
פ. סאדירין		ינואר 1997	1 ביולי 1998	קדנציה שנייה
אולג דולמאטוב		2 ביולי 1998	29 במאי 2000
פ. סאדירין		3 ביוני 2000	2 באוקטובר 2001	קדנציה שלישית
אלכסנדר קוזנצוב		3 באוקטובר 2001	10 בנובמבר 2001
ולרי גזאייב		10 בנובמבר 2001	13 בנובמבר 2003	אליפות 2003 הגביע הרוסי 2002
ארתור ז'ורז'ה	פורטוגל פורטוגל	23 בנובמבר 2003	12 ביולי 2004
ו. גזאייב	רוסיה רוסיה	12 ביולי 2004	4 בדצמבר 2008	אליפות 2006, 2005 גביע אופ"א 2005 הסופרקאפ הרוסי 2004, 2006, 2007 הגביע הרוסי 2005, 2006, 2008
זיקו	ברזיל ברזיל	10 בינואר 2009	10 בספטמבר 2009
חואנדה ראמוס	ספרד ספרד	10 בספטמבר 2009	25 באוקטובר 2009	ממלא מקום
לאוניד סלוצקי	רוסיה רוסיה	26 באוקטובר 2009	7 בדצמבר 2016	אליפות 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016 הגביע הרוסי 2009, 2011, 2013 הסופר קאפ הרוסי 2013, 2014
ויקטור גונצ'רנקו	בלארוס בלארוס	12 בדצמבר 2016	22 במרץ 2021	הסופר קאפ הרוסי 2018
איביצה אוליץ'	קרואטיה קרואטיה	22 במרץ 2021	16 ביוני 2021
אלכסיי ברזוצקי	רוסיה רוסיה	16 ביוני 2021	יוני 2022
ולדימיר פדוטוב		יוני 2022	יוני 2024	הגביע הרוסי 2023
מרקו ניקוליץ'	סרביה סרביה	4 ביוני 2024

בעלים, תקציב וספונסרים ראשיים

מטוס סוחוי סופרג'ט 100 של חברת התעופה אארופלוט בצבעי צסק"א, 2013

משנת 2001 חברת Bluecastle Enterprises Limited הבריטית מחזיקה ב-49% ממניות המועדון, 25% — בבעלות החברה הרוסית AVO-Capital, שנשלטת על ידי Bluecastle ו-25% בידי משרד ההגנה הרוסי. בשנת 2013 חברת Bluecastle רכשה את כל מניות הקבוצה והפכה למחזיקת המניות היחידה בקבוצה. בשנת 2019 76.44% ממניות הקבוצה עברו לידי ונשאקונומבנק, בנק ממשלתי להשקעות, שהחזיק באשראי על ארנה צסק"א. בשנת 2022, 76.63% ממניות הקבוצה עברו לידי חברת ההשקעות Balance Assset Management.

נכון לשנת 2007 תקציב, המועדון עמד על 51,4 מיליון דולרים^[62][63][64]. בשנים 2008 ו-2009 התקציב פחת ועמד על 49 מיליון דולר^[65][66]. בשנת 2010 התקציב גדל וכבר עמד על 64 מיליון דולרים^[67]. בשנת 2011 התקציב גדל עוד יותר ועמד על 75 מיליון דולרים^[68]. בעונת 2020/2021, תקציב הקבוצה עמד על 70 מיליון יורו (5,5 מיליארד רובל רוסי)^[69].

ספונסרים

לכל אורך שנות קיומה היו לצסק"א חמישה ספונסרים ראשיים. עד שנת 2004 הקבוצה הייתה בבעלות משרד ההגנה הסובייטי ולאחר מכן משרד ההגנה הרוסי. בשנת 2004 חברת קונטי (КОНТИ) הפכה לספונסר הראשי^[70], אך מאוחר יותר ההסכם הופר ובמרץ אותה שנה נחתם חוזה חדש עד סוף 2006 עם חברת הנפט סיבנפט שבבעלות רומן אברמוביץ'^[71], אך לבסוף שוב הופר החוזה^[72], ובשנים 2006 - 2008 בנק VTB היה לספונסר הקבוצה^[73].

ביולי 2009 חברת התעופה אארופלוט הפכה לספונסר החדש^[74]. בפברואר 2010 אארופלוט הוחלפה עם חברת בשנפט^[75][76]. ביולי 2012 אארופלוט חזרה להוות לספונסר הקבוצה^[77][78]. ביוני 2013 חברת רוס-סטי חתמה על חוזה ספונסר על סך 130 מיליון דולרים^[79]. ב־2021 איירופלוט העבירה 200 מיליון רובל, בעוד חברת רוססטי העבירה 71 מיליון רובל רוסי. ב-2022 נפגעה קשות מהסנקציות הכלכליות שהוטלו על בנק VEB, בעלי הקבוצה, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.^[80]

שנים	ספונסר
1911—2003	ללא
2004	קונטי (КОНТИ)
2004—2005	סיבנפט
2006—2008	VTB
2009	אארופלוט
2010—2012	בשנפט
2012—2013, 2021—	אארופלוט
2013—2020	רוס-סטי
2018—2020	סיבנפט
2018—2022	VEB.RF
2020—	IKS Holding

מלבישות הקבוצה

שנים	יצרנית תלבושות
1980—1990	גרמניה אדידס
1991—1994	בריטניה יומברו
1995—1996	ארצות הברית נייקי
1997—1999	גרמניה אדידס
2000—2008	בריטניה יומברו
2009—2012	בריטניה ריבוק
2012—2018	גרמניה אדידס
2018—2020	בריטניה יומברו
2020—	ספרד Joma[81]

תארים

• אליפות ליגת העל הסובייטית / ליגת העל הרוסית (13): 1946, 1947, 1948, 1950, 1951, 1970, 1991, 2003, 2005, 2006, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016
• הגביע הסובייטי / הגביע הרוסי (13): 1945, 1948, 1951, 1955, 1991, 2002, 2005, 2006, 2008, 2009, 2011, 2013, 2023
• הסופר קאפ הרוסי (7): 2004, 2006, 2007, 2009, 2013, 2014, 2018
• גביע אופ"א: 2004/2005
• גביע KFS - קולומיאגי (1): 1922
• גביע טוסמן (1): 1922
• אליפות מוסקבה (3): אביב 1922, 1935, 1943

ראו גם

• צסק"א מוסקבה (אגודת ספורט)
  • צסק"א מוסקבה (כדורסל)
  • צסק"א מוסקבה (הוקי קרח)
• הדרבי של מוסקבה
  • יריבות הכדורגל בין ספרטק לבין צסק"א
• דרבי ערי הבירה (רוסיה)
  • היריבות בין זניט סנקט פטרבורג לבין צסק"א מוסקבה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צסק"א מוסקבה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של צסק"א מוסקבה (ברוסית ובאנגלית)
• צסק"א מוסקבה, ברשת החברתית פייסבוק
• צסק"א מוסקבה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• צסק"א מוסקבה, ביישום טלגרם
• צסק"א מוסקבה, ברשת החברתית אינסטגרם
• צסק"א מוסקבה, ברשת החברתית טיקטוק
• צסק"א מוסקבה, ברשת החברתית VK
• צסק"א מוסקבה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פרופיל, באתר אופ"א
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• האתר הרשמי (ברוסית) (באנגלית) (ביפנית)

הערות שוליים

1. Статья ЗАО ПФК ЦСКА на «Лентопедии»
2. Анонс материалов еженедельника «Советский Спорт Футбол» (24-30 апреля)
3. אופיר להב, סלוצקי: רוצים להדיח את ריאל, אח"כ את ברצלונה, באתר ynet, 20 בפברואר 2012
4. דרמה במוסקבה: 1:1 לצסק"א מול ריאל בדקה ה-93 באתר One
5. רוסיה: צסק"א מוסקבה החזירה את האליפות אחרי שבע שנים, באתר וואלה, 18 במאי 2013
6. צסק"א מוסקבה אלופה אחרי 0:1 על לוקומוטיב, באתר ONE‏, 15 במאי 2014
7. מחזור הנעילה ברוסיה: צסק”א משתחלת לליגת האלופות
8. בשנת 1936 נערכו שתי אליפויות — אליפות אביב ואליפות סתיו.
9. בשנים 1936—1937 שיטת הניקוד הייתה כדלהלן: 3 נקודות על ניצחון, 2 נקודות על שוויון, נקודה אחת על הפסד.
10. בשנים 1938 - 1994 שיטת הניקוד הייתה כזו: 2 על ניצחון, 1 — על שוויון, 0 — על הפסד.
11. בעונת 1941 הקבוצה נקראה "הצבא האדום"(«Красная Армия»)
12. אליפות 1941 לא הושלמה ונעצרה ב-24 ביוני עקב הפלישה הנאצית לברית המועצות. בשנים 1942—1944 האלו פחות הלאומית לא נערכה. קבוצות הכדורגל המוסקבאיות נטלו חלק באליפות העיר.
13. Чемпионат Москвы по футболу 1942 (осень), cska-games.ru
14. "Чемпионат Москвы по футболу 1943". Протоколы матчей ЦСКА на cska-games.ru.
15. ""Никишин мог также тренировать также в первой половине 1944 года"". "cska-games.ru".
16. "Чемпионат Москвы по футболу 1944". Протоколы матчей ЦСКА на cska-games.ru.
17. בשנת 1951 שם הקבוצה שונה לצדס"א (ЦДСА, Центральный Дом Советской Армии), ראשי התיבות ל"הבית המרכזי של הצבא האדום".
18. בשנת 1952 קבוצת צדס"א פורקה.
19. בשנת 1954 הקבוצה הוקמה מחדש
20. ב-1957 המועדון שינה את שמו לצס"ק מ"ו, מועדון הספורט המרכזי של משרד ההגנה (Центральный Спортивный Клуб Министерства Обороны)
21. משנת 1960 המועדון נושא את שמו הנוכחי, צסק"א — ЦСКА
22. העונה נערכה בשני שלבים.
23. בעונת 1973, במקרה של שוויון אחרי 90 דקות נערך דו-קרב פנדלים ולמנצחת בו הוענקה נקודה אחת ולא שלוש.
24. בעונת 1976 נערכו שתי אליפויות, אליפות האביב ואליפות הסתיו.
25. בעונת 1980 הוטלה מגבלה על מספר השוויונות האפשריים, לא יותר מ-10. בשל כך הורדו ממאזנה של צסק"א 2 נקודות בשל חריגה.
26. פרוטוקול המשחקים באתר cska-games.ru
27. — 11-23.CSKA-Guria.html
28. Протоколы Кубка Федерации футбола 1987, Сайт ФК Динамо
29. Протоколы Кубка Федерации футбола 1990
30. משנת 1992 נערכת אליפות רוסיה בכדורגל ובאותה עונה היא כללה שני שלבים
31. משנת 1994 שם הקבוצה הרשמי — ПФК ЦСКА, דהיינו "מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א"
32. בעונת 1995 הוחלט כי מעתה יוענקו 3 נקודות על ניצחון ונקודה אחת על שוויון.
33. תומר גנור, רק תיקו לצסק"א בגביע, ריינג'רס ניצחה, באתר ynet, 18 בפברואר 2007
34. עונת 2011/2012 הייתה עונת מעבר שהחל באביב והסתיימה בסתיו. מעתה העונה מתחילה בסתיו ומסתיימת באביב. עונת המעבר נמשכה שנה וחצי.
35. מעונת 2012/2013 האליפות נערכת בשיטת סתיו-אביב
36. ДОМАШНИЕ СТАДИОНЫ ЦСКА: ОТ МОСКВЫ ДО БЕРЛИНА
37. ЦСКА начал строительство стадиона
38. Стадион ЦСКА будет сдан в мае 2010 года
39. Левин, Борис (2010-09-20). "Евгений Гинер: «Надеюсь, уже в 2013 году ЦСКА будет играть на своем стадионе»". Спорт-Экспресс. ארכיון מ-2011-08-18. נבדק ב-2018-09-11.
40. В Москве заложен первый камень в основание стадиона ЦСКА
41. Сезон-2009 ЦСКА начнет на новом стадионе
42. בסיס האימונים ואטוטניקי באתר צסק"א
43. "Халкиопов Павел Васильевич". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
44. "Рущинский Михаил Осипович". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
45. "Бухтеев Сергей Васильевич". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
46. "Ежов Петр Иванович". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
47. "Никишин Евгений Прокофьевич". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
48. "Аркадьев Борис Андреевич". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
49. "Пинаичев Григорий Маркович" (ברוסית). CSKA Games. נבדק ב-2013-12-23.
50. "Бесков Константин Иванович". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
51. "Соловьёв Вячеслав Дмитриевич". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
52. "Николаев Валентин Александрович". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
53. "Шапошников Сергей Иосифович". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
54. "Калинин Алексей Петрович". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
55. "Бобров Всеволод Михайлович". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
56. "Агапов Владимир Михайлович". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
57. "Тарасов Анатолий Владимирович". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
58. "Мамыкин Алексей Иванович". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
59. "Олег Базилевич". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
60. "Альберт Шестернёв". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
61. "Юрий Морозов". cska-games.ru. נבדק ב-2013-07-31.
62. Крампец Г., Тутушкин А. Игра в убыток // Ведомости, № 184 (1958), 1 октября 2007
63. Олег Ефимов. "Федун раскрыл карты". Газета.Ru.
64. «Зенит» — самый богатый клуб России, «Локомотив» — самый убыточный
65. ЦСКА обнародовал бюджет
66. Дефицит бюджета ЦСКА на 2009 год составит более 11 млн долларов
67. Бюджет ПФК ЦСКА на сезон 2010 составит 64 миллиона долларов
68. ЦСКА: «В этом году доходы клуба превысят расходы»
69. Бюджет ЦСКА – 5-5,5 млрд рублей‏, Sports.ru
70. "«Конти» стала генеральным спонсором ЦСКА". newlist.ru.
71. "Почем баррель футбола?". רוסיסקאיה גאזטה.
72. ""Сибнефть" разрывает спонсорский контракт с ЦСКА". Lenta.ru.
73. "Внешторгбанк стал генеральным спонсором ЦСКА". ספורט אקספרס.
74. "«Аэрофлот» стал титульным спонсором ЦСКА". football.kulichki.net.
75. ОАО АНК «Башнефть» — генеральный спонсор ПФК ЦСКА
76. "ОАО АНК «Башнефть» - генеральный спонсор ПФК ЦСКА". football.kulichki.net. אורכב מ-המקור ב-2013-03-09. נבדק ב-2018-02-19.
77. "У ЦСКА появится новый генеральный спонсор". sports.ru.
78. "Самолет Sukhoi SuperJet 100 авиакомпании «Якутия» прибыл в Жуковский на доработку". Aviation Explorer. 2013-03-25.
79. ЦСКА заработает от сети. «Россети» потратят на контракт с ЦСКА 4,2 млрд рублей
80. https://www.sports.ru/tribuna/blogs/urbanhymns/3019708.html?p_a=click&p_n=top&p_p=post__1107209961
81. СМИ: Представлена форма ЦСКА от нового технического спонсора, bobsoccer.ru