טוטו

חברת הימורי ספורט ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טוטו

מועצת ה"טוטו" (מגרמנית: "הימורי כדורגל") או בשמה הרשמי: המועצה להסדר ההימורים בספורט, היא תאגיד סטטוטורי הפועל מתוקף חוק ואמון מטעם המדינה על ניהול ההימורים במשחקי הספורט בישראל ולהעביר את רווחיו לקופת המדינה. התאגיד פועל כארגון בעל אוריינטציה עסקית מובהקת.

עובדות מהירות מידע כללי, מדינה ...
המועצה להסדר ההימורים בספורט
Thumb
מידע כללי
מדינה ישראל
משרד אחראי משרד התרבות והספורט
תאריך הקמה 1957
חוק חוק להסדר ההימורים בספורט
מנכ"ל מאיר ברדוגו
יו"ר שבתאי צור
תקציב

2024
הכנסות: 3.87 מיליארד ש"ח
פרסים: 2.6 מיליארד ש"ח

רווח: 850 מיליון ש"ח
אתר הטוטו
סגירה
Thumb
טופס ספורטוטו ריק של משחקי הליגות העליונות בישראל במחזור ה-5 בעונת 1970/1969

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

הימורי כדורגל החלו באנגליה על ידי יזמים פרטיים ב-1921 ונודעו בשם Football pools או בקיצור "the pools". מקור השם "טוטו" הגיע לישראל מגרמניה (אצלם נוסד המפעל בשנת 1948 על ידי עמותות הספורט לאחר מלחמת העולם השנייה כשלא היה מימון ציבורי לקידום הספורט) הוא נבע מהמילה הצרפתית טוטאליזטור (totalisateur) המתייחסת לחישוב סטטיסטיקות והימורים, הז'רגון הצרפתי אומץ בגרמניה ואיטליה ובהמשך המאה קוצר ל"טוטו" מטעמי נוחות ושיווק[1]. ממנו גם נבע השם לטורניר הכדורגל האירופאי - גביע האינטרטוטו, שהיה טורניר קיץ בחסות ארגוני הטוטו באירופה[2].

הימורי כדורגל בישראל הופעלו לראשונה על ידי העיתון "ספורט ישראל", שפרסם ב-14 באוגוסט 1951 טור ניחושים בן 12 משחקים, שנקרא בשם "נחשון". הטור פורסם ביום שני, והקוראים התבקשו לגזור אותו ולשלוח למשרדי המערכת בתל אביב עד ליום חמישי. כבר בשבוע הראשון השתתפו במפעל מאות מהמרים. ביוני 1955 המליצה לממשלה ועדה בראשותם של יצחק בן-אהרון ושלום זיסמן, שהוקמה כדי לבחון דרכים לקידום הכושר הגופני של בני-הנוער, להקים את ה"ספורטוטו" לפי מודל הטוטו האירופי, שההכנסות משמשות כמימון לקידום הספורט.[3][4] אך תחילה מפעל הפיס ומשרד האוצר התנגדו להקמת מפעל הגרלות מתחרה לפיס בטענה שהשוק בישראל קטן מדי.[5]

מפעל הספורטוטו, כפי שכונה אז, נוסד בדצמבר 1957,[6] עם פתיחת עונת הכדורגל 1957/1958.[7] הטפסים היו נשלחים בדואר בצירוף דמי ההשתתפות, שעמדו אז על 250 פרוטה לכל שני טורים. בשבוע הראשון היה מספר המנחשים 5,198, והפרס הראשון היה 1,000 לירות. המיזם נוצר כאיחוד של שני מיזמים שונים של הימורים בספורט: אחד חסחרי, שלו הייתה שותפה, בין השאר, משפחת מוזס, והשני, של אגודות מכבי והפועל שנועד לגייס כספים מהימורי ספורט.[8] חברה בבעלות משפחת מוזס, גשר, נשארה קשורה לתהליך העבודה של הטוטו עד שנת 1986.[8]

בתחילה נדרש המהמר לנחש נכונה רק 12 משחקים[9], אך במהלך השנים הוגדל מספר המשחקים, כדי להקטין את הסיכוי לזכייה בפרס הראשון, וכך להציג פרסים גדולים יותר, שימשכו יותר מהמרים (התחרות עם הלוטו השפיעה על מהלך זה). בינואר 1999 גדל המספר ל-16 משחקים[10]. באוגוסט 2010 ב"טוטו" הוחלט שיהיה צריך לנחש רק 15 משחקים[11], אך לאחר עונה שוב גדל המספר ל-16 משחקים.

סביב משחק זה התפתחה תעשייה של מומחים וחברות המציעות אסטרטגיה חכמה להימורים המבוססת על סטטיסטיקות של הקבוצות, עדכונים בנוגע לסגל השחקנים (פצועים, מורחקים וכו') ועוד. בעיתוני הספורט של יום חמישי נוהגים לפרסם את המלצותיהם של כדורגלני עבר בנוגע למשחקים, במטרה לסייע למהמרים בניחוש התוצאות.

באוקטובר 2000 ועדת הכספים אישרה תקנות חדשות של המועצה להסדר ההימורים בספורט, להסדרת ביצוע הימורים במערכת זמן אמת באמצעות מסופים בתחנות הקבלה, שיהיו קשורים למחשב מרכזי, זאת במקום טפסי נייר[12]. זמן קצר אחר כך, במרץ 2001, ועדת הכספים גם אישרה לקיים משחקי הימורים יומיים ולהציע משחקים חדשים בשיטות הימור חדשות, בדומה לשיטות הפעולה של סוכנויות ההימורים הבריטיות. התקנות אפשרו הימורים יומיים על משחקים ותחרויות בענפי הכדורגל והכדורסל וכן בענפי ספורט נוספים[13]. ההימורים שנעשים על בסיס יחס הימור קבוע, או משתנה, כאשר גובה ההימור נקבע על ידי המשתתף וכפועל יוצא ממנו גם גודל הפרס[14].

ב-20 במרץ 2002 הפעילה לראשונה המועצה את "הווינר" (לימים הווינר ליין) כתוכנית הימורי ספורט יומית. המשחקים היומיים של "הווינר" הציעו תחילה הימורים על סכומים קטנים יחסית, מ-10 שקלים ועד 1,210 שקל לטופס, וזכיות בסכומים של עד 250 אלף שקל, על 60 משחקי כדורגל וכדורסל: בליגות ישראליות, בליגות אירופה וגביעי אירופה. הטוט הודיעה באותה עת כי המטרה היא להציע אלטרנטיבה להימורים בלתי חוקיים בספורט בישראל באמצעות האינטרנט, שהיקפם נאמד אז במיליארד שקל בשנה[15].

מועצת ה"טוטו" פועלת כמונופול ממשלתי בתחום הימורי הספורט מתוקף החוק.[16]

בשנת 2023, סך ההכנסות של הטוטו היו 3.5 מיליארד שקלים, מתוכם כ-2.3 מיליארד שקלים חולקו כפרסים למהמרים. מהרווח, כ-800 מיליון שקלים יועדו להשקעה בספורט, והיתר שימש לשיווק, פרסום ותשלום משכורות.[17]

ארגון

סכם
פרספקטיבה

המועצה להסדר ההימורים בספורט היא גוף ציבורי ופועלת מתוקף החוק להסדר ההימורים בספורט תשכ"ז-1967. המועצה מפעילה את הימורי הספורט בישראל תחת המותג טוטו אשר היה במשך שנים שמה של תוכנית הימורים שבועית, כיום כל תוכניות ההימורים נקראות ווינר.

החל משנת 2019 רווחי המועצה עוברים לקופת המדינה, כשעד לשנה זו הכספים שימשו לקידום תרבות הספורט בישראל. המועצה תיקצבה ארגונים וקבוצות, פעלה להקמת אצטדיונים, אולמות ומתקני ספורט בכל רחבי הארץ, בנתה תשתיות לפעילויות קהילתיות וסייעה לספורט האולימפי. בשנות האלפיים העמידה המועצה 3 מיליארד ש"ח לרשות הספורט הישראלי.

מליאת המועצה (הדירקטוריון) כוללת 13 חברים: נציגי ציבור ונציגי הממשלה (משרדי הספורט והאוצר). עד הקמת המועצה הלאומית ב-2013 על ידי שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, כללה מליאת מועצת הטוטו 18 חברים. חברי המליאה ממונים לשלוש שנים ע”י השרים הממונים על ביצוע החוק: שר התרבות והספורט ושר האוצר. יו”ר המועצה הוא נציג הציבור. בתפקיד יו"ר מועצת ההימורים מכהן שבתאי צור,[18] בתפקיד מנכ"ל מועצת ההימורים מכהן מאיר ברדוגו .[19]

כיום בדירקטוריון חברים 6 נציגי ציבור - עידן דוד, פרופ' זיו רייך, עו"ד יוליה שמואלוב ברקוביץ', אוולין אלאלוף, יהודה נניקאשווילי ועו"ד ניר מנדל. 3 נציגים ממשרד התרבות והספורט - נוג'ידאת ע'אזי, ראובן חביב ורבקה ברנשטיין. ושני נציגי משרד האוצר - עו"ד גליה ימין וטל ישראלי, ונציג משרד הרווחה ד"ר שבי אהרון.[20]

חברות בארגונים בינלאומיים.

המועצה חברה בארגונים בינלאומיים הכוללים רק ארגונים ממשלתיים מרחבי העולם.

  • WLA- ארגון ההגרלות וההימורים הבינלאומי, הכולל רק ארגונים ממשלתיים מכל רחבי-העולם.[21]
  • EL- ארגון ההגרלות וההימורים האירופאי, הכולל רק ארגונים ממשלתיים מרחבי האיחוד האירופי.[22]

רגולציה ותקנים

המועצה להסדר ההימורים בספורט עומדת בסטנדרטים העולמיים של "משחקים באחריות", ואף משתייכת לקבוצה מצומצמת של ארגוני הימורים מדינתיים באירופה, שקיבלו הסמכה רשמית מטעם ארגון ההגרלות וההימורים האירופי ה-EL לעמידה בדרישות המחמירות של תקן "משחקים באחריות".

המועצה הקימה ביוזמתה ועדה ציבורית בראשות שופט לקביעת קוד אתי לפעילותה. המלצות הוועדה אושרו ככתבן וכלשונן והמועצה פועלת לפיהן.

בנוסף, המועצה עומדת בתקנים נוספים בנושאי ממשל תאגידי, הדרכת עובדים ובעלי תחנות, מימון ועריכת מחקרים אקדמיים, תמיכה בעמותות לטיפול בנפגעי הימורים, הגבלות בנושאי פרסום ושיווק ועוד. המועצה מפעילה כלים רבים בכל ערוצי המכירה כדי להגן על ציבור הלקוחות.

מערך הפצה

  • תחנות טוטו - המועצה להסדר ההימורים בספורט מפיצה את משחקיה באמצעות כ-1480 נקודות מכירה. בעלי התחנות הם עצמאיים העובדים בשיטת זכיינות. הזכיינים עוברים הכשרה על ידי המועצה ומקבלים תמיכה מקצועית, השתלמויות, וכן תמריצים והטבות למצטיינים.
  • אתר אינטרנט - המועצה מאפשרת לשלוח טפסים של משחקי הווינר באמצעות רשת האינטרנט. המועצה השיקה את אתר האינטרנט שלה בשנת 2004 ונכון ל-2021 הוא מהווה כ-21.5% מכלל הכנסות המועצה.[23]

תוכנית ההימורים

הימורי ספורט

ערך מורחב – ווינר

הווינר היא תוכנית ההימורים הרשמית של המועצה. במסגרתה, ניתן להמר על משחקי ספורט בודדים בעלי יחס זכייה קבוע הנקבע בעת ההימור או במקבץ בו הפרס תלוי במספר הזוכים (הידוע מבין ההימורים במקבץ הוא ה"טוטו 16", בו צריך לנחש נכונה 16 משחקים על מנת לזכות בפרס הראשון). משחקי הספורט בווינר כוללים ענפים כגון כדורגל, כדורסל, טניס, כדור יד ועוד.

המועצה מציעה מגוון הימורים של משחקי ספורט שונים תחת מותג העל Winner:

  • משחקי ספורט יומיים (בעיקר על משחקי כדורגל וכדורסל), על-פי יחס משחקים קבוע. המשחקים היומיים מהווים כ-98% מהכנסות המועצה.
  • משחק חד-שבועי (טוטו לשעבר) - המשחק הוותיק, הפועל משנת 1968.
  • הימורים על תוצאה/מנצח במשחק ספציפי הנערך בארץ או בחו"ל.

הימורים על מרוצי סוסים

בשנת 2013, החלה המועצה להסדר ההימורים בספורט להפעיל תוכנית הימורים על מרוצי סוסים הנערכים בבריטניה בשם רייסר (Racer). הימורי הסוסים זכו להצלחה רבה וההכנסות מהם הגיעו ל-387 מיליון ש"ח בשנת 2015.[24]

באוגוסט 2016, הודיע שר האוצר, משה כחלון על כוונתו לבטל את ההימורים על מרוצי הסוסים.[25]

בדצמבר 2017, בהתאם להמלצות ועדה שהוקמה לבחינת הנושא,[26] הודיע שר האוצר כחלון על הפסקת פעילות ההימורים על מרוצי סוסים בישראל החל מ-1 בינואר 2018.[27]

חלוקת הכספים

החוק להסדר ההימורים בספורט קובע כי לפחות 60% מהכנסות המועצה ישולם לזוכים, כשעד לתיקון החוק ב-2017 עמד המספר על 42%.

בין השנים 2003 עד 2020 שיעור הזכיות עלה בהדרגה מ-48% מההכנסות בשנת 2003, ל-61% בשנת 2013 ועד ל-66% מההכנסות בשנת 2020.

החל משנת 2019 הרווחים שנותרו בידי המועצה לאחר חלוקת הפרסים ולתפעול עוברים למדינה.[28] לפני מועד זה הרווחים הוקצבו לקידום הספורט בישראל באופן הבא:[29]

  • הקצבות לאיגודים, התאחדויות וקבוצות ספורט - ההקצבות ניתנות על בסיס אמות-מידה הנקבעות על ידי ועדה ציבורית. הרכב הוועדה נקבע על ידי השר הממונה על הספורט. הקצבות אלה מהוות יותר מ-80% מכלל ההקצבות לספורט.
  • הקצבות להקמת אצטדיונים, מתקני ספורט, תשתיות וציוד ספורטיבי - ההקצבות ניתנות על בסיס אמות-מידה באמצעות קרן המתקנים שליד המליאה. אמות-המידה נקבעות על ידי הנהלת הקרן ועשויות להשתנות משנה לשנה. חלק מההקצבות ניתנות לספורט האולימפי לצורך רכישת ציוד ועזרים חיוניים.
  • ב-2013 יזמה לימור לבנת חוק שחייב העברה ישירה של כספי הטוטו לאגודות ומועדוני הספורט בכל ענפי הספורט, החוק החדש החליש את כוחם של מרכזי הספורט ששימשו כגופי "צינור" להעברות הכספים לקבוצות.

אירועי הטיית משחקים

סכם
פרספקטיבה

הטיית משחקים היא ניסיון להשפיע מראש על תוצאות של משחק בדרך לא הוגנת, כגון על ידי מתן שוחד לשופט או לשחקן. לעיתים, ניסיון להטות משחק קשור לנושא ההימורים בספורט, במיוחד הימורים בלתי חוקיים. במקרים אחרים עשוי ניסיון ההטיה לשרת מטרה של קבוצה אחרת בליגה, שעשויה ליהנות מניצחון או הפסד של אחת הקבוצות המשחקות, או מתוצאת שוויון. הטיית משחק גורמת לפגיעה במנחשי הטוטו, המנסים להסתמך על היכרות עם יכולותיהן של הקבוצות המשחקות, כאשר בפועל תוצאת המשחק נקבעת, למעשה, מראש, ובלי קשר ליכולות אלה.

בישראל התגלו במהלך השנים עשרות מקרים של ניסיונות להטיית משחקים[4]:

  • בשנת 1958 נחשפה פרשת מכירות משחקים. ועדה בראשות יוסף מיכאל לם, יושב ראש ההתאחדות המליצה לחוקק חוק בכנסת נגד התופעה.
  • בסיום עונת 1963 החליט יושב ראש ההתאחדות, אריה שריג, על הקפאת הירידות מהליגה הבכירה עקב חשדות למכירות משחקים.
  • ביוני 1965 מורשעים שני שחקני הפועל חדרה, אליהו גבאי ובנימין בלנרו, במכירת משחק לזכרון-יעקב. והם הורחקו לחמש שנים מהמגרשים.
  • ב-1967 מחליטה הממשלה להקים לטוטו מועצה ממלכתית ממונה, שתסדיר את נושא ההימורים בספורט.
  • ביוני 1971 מחליט שר החינוך, יגאל אלון, להקים את ועדת עציוני, ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק מתן תשלומי כסף כדי להטות משחקים בליגה הלאומית בכדורגל.
  • בעונת 6–1975, ועדת חקירה בראשות שר החינוך, אהרון ידלין, הטילה עונשים כבדים על מוכרי משחקים.
  • ב-1989 המליצה ועדת בדיקה על רפורמה בחלוקת כספי הטוטו, כך שלא יעברו דרך מרכזי הספורט אלא לכל מועדון בנפרד, על-פי רמת הפעילות והיקפה.
  • ב-1992 נחשפה פרשת מכירות של שופטי כדורגל בליגות הנמוכות.
  • ב-1993 הוענשו קבוצות מהליגה הארצית במכירת משחקים. הכח רמת-גן ספגה מינוס 14 נקודות, לחדרה הופחתו 12 נקודות, לדליית אל-כרמל 6 נקודות. הפועל רמת-גן נפרדה משתי נקודות ליגה, ואילו יבנה זוכתה מחמת הספק.
  • ב-2002 הוקמה ועדה, בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב שבחנה בעיות בענף הכדורגל בישראל.[30][31]
  • ב-2003 הוגשו כתבי אישום נגד מספר שופטים בפרשה המכונה "השופטים באדום".

הזכייה הכי גדולה בישראל

הזכייה הגדולה ביותר ליחיד בטוטו בישראל היא 53 מיליון ש"ח (נכון ל-2007) אבל הוצעו גם פרסים גדולים יותר כמו 55 מיליון ו-60 מיליון ש"ח.[דרוש מקור]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טוטו בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.