Loading AI tools
מועדון כדורגל ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכבי נתניה היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר נתניה, המשחקת בליגת העל. הקבוצה הוקמה בשנת 1934 ותור הזהב שלה היה במהלך שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, בהן זכתה בחמש אליפויות, ושיחקו בה כמה מהבולטים שבכדורגלני ישראל ובהם מרדכי שפיגלר, עודד מכנס, בני לם ודוד לביא.
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי | היהלומים | ||
| תאריך ייסוד | 1934 | ||
| אצטדיון |
אצטדיון נתניה, נתניה (תכולה: 13,610) | ||
| בעלים | אייל סגל | ||
| מנכ"ל | טל שגב | ||
| מאמן | יוסי אבוקסיס | ||
| ליגה |
 ליגת העל | ||
|
www | |||
| תלבושת | |||
| |||
מאז שנת 1943 שיחקה הקבוצה באצטדיון הקופסה בנתניה, וב-4 בנובמבר 2012 עברה הקבוצה לשחק באצטדיון נתניה בעיר, שמכיל 13,610 מקומות ישיבה.
מועדון הכדורגל של מכבי נתניה הוקם בשנת 1934. בתחילה שיחקה הקבוצה בליגה המחוזית שומרון בנוסף לעוד קבוצות מהעיר נתניה וסביבתה. הקבוצה ערכה את משחקה הראשון אי פעם מול קבוצת בית"ר נתניה במגרש הקבוצה שהיה ממוקם תחילה באזור מרכז העיר של היום. הקבוצה עברה במשך השנים בין מספר מגרשים ברחבי העיר, כאשר אחד מהם היה בליבו של פרדס. בשנת 1946 הוקם אצטדיון הקופסה שהפך למגרשה הקבוע של הקבוצה. האצטדיון נחנך במשחק ראווה מול קבוצת נאשה קארילה היוגוסלבית, במשחק שהסתיים בתיקו 1–1 ואת השער כבש יצחק כספי, שחקן שהיה גם הכובש הראשון של הקבוצה במשחקיה במסגרת הליגה הלאומית, אז הליגה הבכירה בישראל.
במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן מלחמת העצמאות נפסקה לפרקים פעילות הקבוצה בשל המצב בארץ ישראל. במהלך שנות ה-40, עת ישבו בארץ ישראל חיילי הצבא הבריטי, היו בקבוצה מספר שחקנים בריטים ששירתו בבסיסי צבא סמוכים לנתניה, המפורסמים שבהם היו ברטי מיי ותומאס פיני וכן האיטלקי נרדיני, ואלו היו הזרים הראשונים בתולדותיה של מכבי נתניה. במהלך מלחמת העצמאות נהרגו ארבעה משחקני הקבוצה: ישראל ארבייטמן[1], יהודה בלכר[2], חיים גולדשטיין[3], דוד ליבסטר[4] והמאמן - ברוך פוייר[5].
לאחר קום מדינת ישראל הייתה מכבי נתניה בין 13 הקבוצות שהרכיבו את הליגה הבכירה בישראל. בעונת 1949/1950 השתתפה הקבוצה לראשונה במשחקי הליגה הבכירה בישראל, ובמחזור הליגה ה-20 נחלה מפלה כבדה כשהפסידה 1–9 להפועל פתח תקווה. בשנות ה-50 ובשנות ה-60 נחשבה הקבוצה כקבוצת מרכז טבלה, כשסיימה מספר רב של פעמים במקומות 7–9. בעונת 1954/1955 סיימה הקבוצה במקום הרביעי כשהפועל פתח תקווה, מכבי תל אביב והפועל תל אביב, שלושת המועדונים המובילים בכדורגל הישראלי באותה תקופה, קדמו לה בטבלה. לאחר עונה זו חזרה נתניה להיות קבוצת מרכז טבלה וחזרה למקום הרביעי רק בעונת 1957/1958, כשלפניה מכבי תל אביב, הפועל פתח תקווה ומכבי חיפה.
בעונת 1961/1962 ירדה הקבוצה לליגה א' (אז ליגת המשנה), לאחר שסיימה במקום ה-12 והאחרון. הקבוצה נשארה שנתיים בליגת המשנה עד שבעונת 1963/1964 העפילה בחזרה לליגה הבכירה. עם חזרתה של הקבוצה לליגה הלאומית השתלבה הקבוצה בצמרת הגבוהה כאשר בשורותיה משחק מרדכי שפיגלר. שפיגלר סיים שלוש עונות ברציפות כמלך השערים של הליגה הבכירה. בעונת 1968/1969 סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה כששפיגלר שוב מוביל את רשימת הכובשים בליגה.
בעונת 1969/1970 סיימה הקבוצה במקום ה-11 בליגה והגיעה עד למעמד גמר גביע המדינה, אז הפסידה 1–2 למכבי תל אביב. בעונת 1970/1971 זכתה מכבי נתניה לראשונה בתולדותיה באליפות[6][7]. באותה שנה כיכבו בקבוצה מרדכי שפיגלר, אלברט גזל, שרגא בר, שרגא טופולנסקי, לופא קדוש, אפרים עמירה, יוז'י סורינוב, מוישה יוסף, זוהר ואמציה סלומון, יאנק רובינשטיין וישראל חג'ג'. בסוף העונה הקליטו שחקני הקבוצה עם שלמה ארצי את שיר האליפות "מה מה מה נה נה נה" שחיבר אהוד מנור. בעונת 1972/1973 ניצלה הקבוצה מירידה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-13, אך בעונת 1973/1974 חזרה לפסגה וזכתה בתואר האליפות השני שלה, כשבסגל הקבוצה מספר שחקנים שהובילו אותה לאליפות הראשונה, ובנוסף שחקנים חדשים שהצטרפו אליה, וביניהם האחים גדי ועודד מכנס. בעונת 1974/1975 סיימה הקבוצה במקום השני, כסגניתה של האלופה הפועל באר שבע.
עונת 1977/1978 נחשבת כעונה המוצלחת ביותר בתולדות מכבי נתניה, ובה זכתה בדאבל הראשון שלה, תחת הדרכתו של המאמן שמואל פרלמן נתניה זכתה באליפות כשהיא מקדימה את בית"ר ירושלים ב-5 נקודות, וכן זכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון על בני יהודה תל אביב במשחק הגמר. בסוף אותה עונה, בה כיכבו בקבוצה שפיגלר, גדי ועודד מכנס, שרגא וחיים בר, דוד לביא, משה גריאני, ברוך חסן, גדעון קליינמן, אלברט גזל וגבי רוזנדורן, השתתפה הקבוצה בשלב הבתים של גביע האינטרטוטו, אז הוגרלה מול סלובודה טוזלה מיוגוסלביה, אלפסבורג השוודית ולילסטרום הנורווגית. לבסוף זכתה בראש הבית עם שלושה ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו, אך באותן שנים לא נערכו שלבי נוקאאוט ולא הוכרזה זוכה במפעל[8].
בעונת 1978/1979 סיימה נתניה במקום השלישי בליגה והשתתפה שוב בגביע האינטרטוטו, כאשר הפעם התמודדה מול ורדר ברמן הגרמנית, ראפיד וינה האוסטרית וסטנדרד ליאז' הבלגית. בעונת 1979/1980 זכתה הקבוצה באליפות הרביעית שלה בהנהגתו של המאמן יעקב גרונדמן. בסוף אותה העונה השתתפה נתניה בשלב הבתים של האינטרטוטו, מול מכבי תל אביב, פ.צ. קופנהגן הדנית ואנטוורפן הבלגית, וסיימה בראשות הבית. בעונת 1980/1981 סיימה הקבוצה במקום העשירי בלבד, והשתתפה שוב בשלב הבתים של האינטרטוטו, מול קבוצות הפועל תל אביב, פ.צ. ליאז' הבלגית וויינר ספורטקלב האוסטרית.
עונת 1981/1982 זכתה בנתניה לכינוי "האליפות הגנובה". בעונה זו הובילה הקבוצה במשך מרבית העונה את ראשות הטבלה, כאשר אליה נצמדה בראש הטבלה קבוצת הפועל כפר סבא. חמישה מחזורים לסיום העונה התקיים משחק דרבי השרון שהפגיש את שתי הקבוצות הללו למפגש צמרת. המשחק שנערך בנתניה נפתח ביתרון 0–1 לכפר סבא אך נתניה עשתה מהפך וניצחה לבסוף 5–2. לאחר המשחק היו בטוחים כולם כי מכבי נתניה תזכה באליפות, אך במשחקים שנותרו לא הצליחה הקבוצה להשיג תוצאות טובות, וכפר סבא בסדרת ניצחונות הצליחה לצמצם את הפער מנתניה ועקפה אותה בסיום העונה בנקודה אחת בלבד.
עונת 1982/1983 הייתה עונת התהילה האחרונה של ימיה הגדולים של הקבוצה. מכבי נתניה זכתה באליפות החמישית בתולדותיה כשהיא פותחת בסיום העונה פער של 14 נקודות מהמקום השני. בנוסף השתתפה הקבוצה באינטרטוטו וזכתה בראשות הבית בו התמודדו עמה הקבוצות שמשון תל אביב, פ.צ. לוצרן השווייצרית וארהוס הדנית. באותה העונה אימן את הקבוצה מרדכי שפיגלר, שחקן העבר של הקבוצה, אשר טבע את המשפט "נתניה ועוד 15". בעונה שלאחר מכן סיימה נתניה במקום הרביעי בליגה, ובשלוש השנים שלאחר מכן סיימה במרכז הטבלה. בעונת 1987/1988 סיימה הקבוצה במקום השני כסגניתה של האלופה הפועל תל אביב.
בעונת 1989/1990 סיימה הקבוצה במקום השביעי בליגה, בראש טבלת הפלייאוף התחתון. בעונה שלאחר מכן הגיעה הקבוצה למקום הרביעי בטבלה אך מיקום זה לא סימן את חזרתה לצמרת הכדורגל הישראלי והיא סיימה בשלוש העונות שלאחר מכן במרכז הטבלה. בעונת 1991/1992 שיחקה הקבוצה באינטרטוטו לאחר שנעדרה מהמפעל למספר שנים, והוגרלה בשלב הבתים מול מכבי פתח תקווה, סלאביה פראג הצ'כוסלובקית ובאייר לברקוזן הגרמנית. בעונת 1993/1994 שיחקה הקבוצה שוב באינטרטוטו, בשנה האחרונה בה המפעל הונהג רק בשיטת הבתים, והתמודדה מול הפועל באר שבע, לוקומוטיב סופיה הבולגרית, סילקבורג הדנית והלמשטד השוודית.
עונת 1994/1995 הייתה החותם הרשמי לנפילתה של הקבוצה הגדולה של מכבי נתניה. כבר מתחילת העונה לא הצליחה הקבוצה להיחלץ מן התחתית ורצף של הפסדים סימן אותה כמועמדת לירידה. הפסד למכבי הרצליה במחזור הסיום בקרב ישיר נגד הירידה הוריד את הקבוצה לליגה השנייה כאשר סיימה במקום ה-16 והאחרון. בעונתה הראשונה בליגת המשנה סיימה נתניה במקום התשיעי וניצלה מירידה לליגה השלישית. עונה לאחר מכן הצטרפה נתניה למאבק בצמרת הליגה השנייה, תחת הדרכתו של המאמן גדעון (גיגי) כהן, וצירפה לשורותיה שחקנים מנוסים כמו לאסלו צה ואלכסנדר גיידוק, אך סיימה במקום השלישי, שתי נקודות מהמקום השני אשר הוביל לליגה הבכירה. בעונת 1998/1999 הוחתם אורי מלמיליאן כמאמן הקבוצה והובאו שחקנים רבים ובהם לאסלו צה שחזר לקבוצה, ערן שייזינגר, גיא שרעבי, נועם שוהם ודניאל דומיטרסקו. הקבוצה סיימה במקום הראשון והעפילה לליגת העל לאחר ארבע עונות בליגת המשנה.
בתחילת עונת 1999/2000 מונה מוטי איווניר למאמן, והקבוצה פתחה את עונת החזרה שלה לליגת העל בהפסד 0–6 למועדון ספורט אשדוד. לאחר רצף של הפסדים לאורך תחילת העונה חזר מלמיליאן לתפקיד מאמן הקבוצה, והחתים את הקשר הוותיק איציק זוהר. הקבוצה הצליחה לברוח ממאבקי התחתית ולסיים במקום העשירי בליגת העל. בשנתיים שלאחר מכן סיימה הקבוצה פעמיים במקום השביעי כאשר היא מנצחת לא פעם קבוצות הנחשבות בכירות ממנה. סגל הקבוצה מנה באותן שנים מספר שחקנים מובילים בארץ באותה תקופה, ובהם אמיר שלח, גיא צרפתי, אישטוון האמר, אורי אוזן ולירון וילנר.
עונת 2002/2003 הייתה עונת החזרה של מכבי נתניה לצמרת הליגה לאחר שנים רבות ונתניה הגיעה למקום הרביעי בראשות המאמן גילי לנדאו והשחקנים ישמעאל אדו, ראובן עטר, אימורו לוקמן, אדריאן דן גמאן וישראל זביטי. בעקבות העונה המוצלחת חזרה נתניה להשתתף במפעל האינטרטוטו, הפעם במתכונתו החדשה הכוללת מספר משחקי גומלין. נתניה הוגרלה בסיבוב הראשון נגד קבוצת פרטיזן טירנה האלבנית, לה הפסידה 0–2 באלבניה, ועל אף שניצחה 3–1 בגומלין (במשחק שנערך בעיר ורנה שבבולגריה עקב המצב הביטחוני בישראל), היא הודחה מהמפעל.
בעונת 2003/2004 ירדה מכבי נתניה לליגה הלאומית לאחר שסיימה במקום ה-11, ובשל כך עזבו אותה מספר שחקנים, ביניהם אורי אוזן, רביד גזל ואימורו לוקמן. לקראת עונת 2004/2005 מונה ראובן עטר למאמן הקבוצה, אשר התבססה בעיקר על מספר שחקני בית, וביניהם ישראל זביטי, לירון וילנר, אמייה טגה ואסי וסיהון, ועל שחקני הרכש אבי פרץ, אורן נסים, ולירון בסיס. בעונה זו זכתה בגביע הטוטו לליגה הלאומית, ובסופה העפילה בחזרה לליגת העל.
בעונת 2005/2006 שיחקה הקבוצה בליגת העל תחת המאמן ראובן עטר והסגל נבנה ממספר רב של שחקני בית שהיו עם הקבוצה בעונה שלפני כן, וכן צורפו אלן מסודי, פפי קימוטו, טל בנין, דקל קינן, עופר טלקר וליאוניד קרופניק. הקבוצה סיימה באותה עונה במקום השביעי, כאשר לכל אורכה נעשו ניסיונות למכירת הקבוצה מבעליה הקודמים, אשר אלון, דובל'ה לנד ומאיר אוזן, לידיו של דניאל יאמר. לבסוף נחתמה עסקה זו בסופה של אותה עונה.
בסוף עונת 2005/2006, לאחר משא ומתן מתמשך, קנה את הקבוצה איש העסקים הגרמני-יהודי דניאל יאמר. מיד לאחר קניית הקבוצה מינה את אייל ברקוביץ' למנג'ר הקבוצה ובעקבות כך התפטר ראובן עטר מאימון הקבוצה. תחת ברקוביץ' החתימה הקבוצה מספר רב של שחקנים, וביניהם לירן שטראובר, אבישי ז'אנו, אופיר חיים, אבי סטרול, מזואה אנסומבו, איתי שכטר ואורי אוזן, וכן הובא אלי גוטמן כמאמן הקבוצה.
ב-25 ביולי 2006 הגיע ויכוח בין יאמר לבין ברקוביץ' לטונים צורמים וכתוצאה מכך פוטר ברקוביץ' ממשרתו כמנג'ר מכבי נתניה. לאחר פיטורו של ברקוביץ' הוחתמו בקבוצה דדי בן דיין, אורן זיתוני, שי בירוק, לואיס מרין וג'ף טוטואנה. לאחר המחזור ה-14 פוטר גוטמן מאימון הקבוצה ועימו פוטרו עוזרו מרקו בלבול ומאמן הכושר אברי מונצ'ר, לאחר שהקבוצה היית במקום השמיני בליגה וספגה קריאות מהקהל על סגנון המשחק ההגנתי. לאחר פיטוריו של גוטמן מונה למשרת המאמן ראובן עטר. עם החתמתו קיבל לידיו גם את השחקן תמיר כהן שהיה אמור לחתום בקבוצה לפני פיטורי גוטמן, והביא איתו את מוסא סאנוגו ואמיר חלבי. עטר הנהיג את נתניה בדרך התקפית יותר משבה נהג גוטמן וכן שילב מספר שחקני בית שלא זכו לדקות משחק רבות וכן שחקני נוער כמו אלמוג כהן ודלה ימפולסקי. במהלך המשחקים שנותרו הוביל עטר את הקבוצה להופעה בגביע אופ"א וכן לסגנות האליפות, תואר אליו לא הגיעה נתניה במשך 19 שנה.
ב-14 באוגוסט 2007 שיחקה הקבוצה את משחקה הראשון במסגרת גביע אופ"א נגד קבוצת לייריה מפורטוגל. המשחק הסתיים בתוצאה 0–0, ובגומלין שנערך כעבור שבועיים באצטדיון קריית אליעזר נכחו 10,000 אוהדים אשר עשו את הדרך לחיפה, אך הקבוצה הפסידה 0–1 בדקות הסיום והודחה מהמשך הטורניר.
את עונת 2007/2008 סיימה נתניה שוב כסגנית האלופה. שחקניה הבולטים באותה העונה היו לואיס מרין, לירן שטראובר, דדי בן דיין, איתי שכטר, אבי סטרול וקלמי סבן, יחד עם שחקני הבית הצעירים אלמוג כהן ודלה ימפולסקי. בסוף העונה החליט הבעלים דניאל יאמר לא להמשיך עם המאמן ראובן עטר למרות הצלחתו בשתי העונות האחרונות, ולהחתים במקומו את בלם העבר של נבחרת גרמניה לותר מתאוס כמאמן ראשי.
את עונת 2008/2009 החלה נתניה עם הדחה בשלב המוקדמות השני של גביע אופ"א. בליגה סיימה נתניה במקום הרביעי בליגת העל, שבעקבותיו קיבלה הקבוצה כרטיס לשלב המוקדמות השני של הליגה האירופית. בסוף העונה עזב מתאוס את הקבוצה, ובמקומו מונה נתי עזריה לאמן את מכבי נתניה. בנוסף, בעלי הקבוצה דניאל יאמר הודיע על קיצוץ גדול של תקציב הקבוצה, ושחרור של שחקני הסגל הבכירים של הקבוצה, ובניהם דדי בן דיין, איתי שכטר, וקפטן הקבוצה לירן שטראובר. בעונת 2009/2010 השתתפה הקבוצה בשלב המוקדמות של הליגה האירופית. נתניה הוגרלה נגד סליימה וונדרס המלטזית, והצליחה להעפיל לשלב הבא לאחר שבמשחק הראשונה שהתקיים במלטה סיימו הקבוצות בתיקו 0–0, ובמשחק הגומלין אשר התקיים באצטדיון בלומפילד ניצחה נתניה 3–0. בסיבוב השלישי פגשה נתניה את גלאטסראיי הטורקית, והובסה בצמד המשחקים בתוצאה הכוללת 1–10. ב-29 בספטמבר 2010 פוטר נתי עזריה לאחר ארבעה מחזורי ליגה, לאחר שהקבוצה צברה 2 נקודות בלבד, ובמקומו מונה ראובן עטר, אשר חזר לקדנציה שלישית כמאמן הקבוצה. את אותה עונה סיימה הקבוצה במקום העשירי, הנמוך ביותר בפלייאוף האמצעי.
בפברואר 2010 הודיע דניאל יאמר שהוא לא ימשיך להעביר כספים לקבוצה, ועל העברת סמכויות הקבוצה לקובי בלדב, אשר מונה כיו"ר הקבוצה.
את עונת 2010/2011 סיימה מכבי נתניה במקום השישי, כאשר היא לוקחת חלק במשחקי הפלייאוף העליון. כמו כן הגיעה הקבוצה לחצי גמר גביע המדינה בו הפסידה 2–3 למכבי חיפה. את עונה זו סיימה נתניה כשאין אדם שמשקיע בה כספים ומי שניהלו את הקבוצה היו קובי בלדב, שהיה מנכ"ל, וגיל לב, שהיה נשיא הקבוצה לאחר שדניאל יאמר עזב את הקבוצה והעביר להם את סמכויות הקבוצה.
את עונת 2011/2012 סיימה נתניה במקום הרביעי שזיכה אותה בכרטיס לשלב המוקדמות השני של הליגה האירופית, לאחר שניצחה את בני סכנין 3–2 במשחק האחרון שהתקיים באצטדיון הקופסה, משער של עומרי בן הרוש בתוספת הזמן. בעונה זו זכה קפטן הקבוצה, אחמד סבע בתואר מלך שערי ליגת העל. בסיום אותה עונה עזב המאמן ראובן עטר את הקבוצה, בנוסף לשחקנים חשובים רבים כמו חן עזרא, ניר נחום ופיראס מוגרבי.
בעונת 2012/2013 מונה טל בנין למאמן הקבוצה, כשחלק גדול מסגל השחקנים של המועדון השתנה. השחקנים הבולטים שהביא בנין לקבוצה היו עידן שריקי, יוסי שבחון ועלי חטיב. בסיבוב השני של מוקדמות הליגה האירופית התמודדה נתניה נגד קופס הפינית, והודחה לאחר שהפסידה בסיכום שני המשחקים. ב-4 בנובמבר 2012, חנכה הקבוצה את אצטדיון נתניה החדש בניצחון 2–1 על הפועל תל אביב אל מול כ-13,000 צופים שמילאו את האצטדיון. במחזור ה-27, שישה מחזורים לסיום העונה, פוטר בנין לאחר שהקבוצה נקלעה למאבקי תחתית והייתה במקום הלפני האחרון. במקומו מונה שוב ראובן עטר, שלא הצליח להשאיר את הקבוצה בליגת העל, ובתום העונה ירדה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר שהפסידה להפועל באר שבע 0–3 במחזור האחרון.
לקראת עונת 2013/2014 נרכשה הקבוצה על ידי שתי קבוצות משקיעים בראשות יוסי מאור ואלי שגב. העסקה בוצעה על ידי עורך הדין רועי דניאל שהחל לשמש כמנכ"ל המועדון ונציג הבעלים[9][10]. יוסי מזרחי מונה למאמן הקבוצה. ב-4 באפריל 2014, אחרי 31 משחקים בליגה הלאומית, הבטיחה הקבוצה את העלייה בחזרה לליגת העל. בעונה זו העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה, לאחר שבחצי הגמר ניצחה 2–1 את מכבי פתח תקווה מליגת העל. במשחק הגמר הפסידה הקבוצה 0–1 לעירוני קריית שמונה לאחר הארכה. בנובמבר 2014 הודיע שגב על עזיבת הקבוצה[11]. ב-14 בינואר 2015 התפטר מזרחי מאימון הקבוצה בעקבות מספר כישלונות והמצב הכלכלי הקשה אליו נקלע המועדון. במקומו מונה רוני לוי למאמן, ואת עונת 2014/2015 סיימה הקבוצה במקום התשיעי בפלייאוף התחתון.
בסיום עונת 2015/2016 חזרה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר העונה הגרועה בתולדותיה, בה ניצחה משחק אחד בלבד.
בקיץ 2016 נכנסה הקבוצה להקפאת הליכים בעקבות חובות כבדים שצברה, עקב כך החלה הקבוצה את עונת 2016/2017 עם מינוס 9 נקודות בליגה הלאומית. לאחר מכרז לרכישת הקבוצה נקבע כי איש העסקים אייל סגל, אוהד הקבוצה, ישמש כבעלים תמורת מיליון שקלים וחצי. סלובודאן דראפיץ' מונה למאמן הקבוצה יחד עם עוזרו שי ברדה, והקבוצה הצליחה לסגור את פער 9 הנקודות שהורדו לה ולסיים את העונה במקום הראשון בטבלה, הודות ל-17 שערים של דיא סבע ו-15 שערים של קפטן הקבוצה ערן לוי. ב-28 באפריל 2017 הבטיחה הקבוצה את העלייה בחזרה לליגת העל לאחר עונה אחת בלאומית.
בעונת 2017/2018 העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון וסיימה את העונה במקום החמישי בטבלה, כאשר דיא סבע סיים את העונה כמלך שערי הליגה עם 24 שערים, בנוסף לשבעה בישולים, וערן לוי היה המבשל המצטיין של ליגת העל עם 11 בישולים, בנוסף לעשרה שערים.
בעונת 2018/2019 העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון בפעם השנייה ברציפות, וסיימה במקום הרביעי בטבלה. בנוסף הגיעה הקבוצה לגמר גביע המדינה, בו הפסידה לבני יהודה בבעיטות הכרעה.
בעונת 2019/2020 הקבוצה כשלה ביחס לעונותיה הקודמות וסיימה במקום העשירי בלבד בפלייאוף התחתון. בעקבות זאת מינה המועדון ב-16 ביוני 2020 את ריימונד אטוולד למאמן הקבוצה במקום דראפיץ' וברדה שסיימו את דרכם בנתניה. בעונת 2021/2022 פיטרה את מאמן הקבוצה אטוולד לאחר ארבעה הפסדים רצופים בפתיחת העונה[12] ובמקומו החתימה הקבוצה את שחקן העבר של המועדון, בני לם ובעקבותיו המועדון השתפר והעפילה לליגה האזורית 2022/23 בסיום העונה לאחר שסיימה במקום הרביעי.
בעונת 2022/2023 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בגביע הטוטו לאחר ניצחון בפנדלים בגמר נגד הפועל באר שבע. באותה עונה העפילה הקבוצה גם לגמר גביע המדינה מול בית"ר ירושלים והפסידה בתוצאה 0–3[13].
ב-24 בדצמבר 2023 הודיע הקבוצה על מינויו של גיא צרפתי למאמן הקבוצה[14].
האצטדיון הביתי של המועדון הוא אצטדיון נתניה, המכיל 13,600 מקומות ישיבה והחליף את אצטדיון הקופסה אשר שימש את הקבוצה עד להקמתו. לעיתים מארח האצטדיון, גם את משחקי נבחרת ישראל, ומאז 2021 זהו מגרשה הביתי של נבחרת ישראל עד גיל 19.
המתחם נמצא בסמוך לכביש מס’ 2, בסמוך לאצטדיון הביתי של הקבוצה. המתחם כולל מגרש אימונים, משרדי המועדון ומשרדי קבוצות הנוער. בנוסף, המבנה מכיל מלתחות שחקנים, חדר כושר, חדר עיסוי, מועדון שחקנים, חדרי שופטים ומאמנים.
בשנת 2009 קם ארגון אוהדים רשמי למכבי נתניה בשם "דיימונדס ארמי" (Diamonds Army) שהחל את דרכו באצטדיון הקופסה. עם המעבר לאצטדיון נתניה החדש, התמקם הארגון ביציע מערבי עליון. בשנת 2018 ארגון ה"דיימונדס ארמי" הפסיק את פעילותו כארגון אוהדים הרשמי של מכבי נתניה ועבר מהיציע העליון ליציע התחתון.
לאחר הפסקת פעילותו של ארגון ה"דיימונדס ארמי", קם ארגון רשמי חדש למכבי נתניה בשם "אולטרא דיימונדס" (Ultra Diamonds) אשר התמקדם ביציע מזרחי עליון. בשנת 2021 ארגון ה"אולטרא דיימונדס" התפרק עקב בעיות עם המשטרה.
בעונת 2021/2022, ארגון "ואטוס לוקוס" (Vatos Locos), שהוקם ב-2014 והיה לארגון אוהדים משני התאחד עם הארגון "אולטרא דיימונדס" תחת השם "ואטוס לוקוס". הארגון התמקם ביציע מערבי עליון.
מדי הקבוצה בתחילת דרכה היו בצבעים ירוק ולבן. בשנת 1975 הוחלפו לצבעים צהוב ושחור, בהם משחקת הקבוצה עד היום, אם כי הקבוצה המשיכה לשחק לסירוגין בצבע ירוק עד לשנות ה-90 המוקדמות.
| תקופה | מייצרת המדים | ספונסר |
|---|---|---|
| 1998 – 1999 | נייק | יוניברס קלאב |
| 1999 – 2002 | אדידס | מת"ב |
| 2002 – 2003 | בזק | |
| 2003 – 2004 | כלל ביטוח | |
| 2004 – 2006 | דיאדורה | |
| 2006 - 2007 | לוטו | |
| 2007 - 2008 | קאפה | |
| 2008 – 2009 | מגדל מקפת | |
| 2009 – 2010 | דיאדורה | |
| 2010 – 2011 | אירייה | |
| 2011 – 2013 | דיאדורה | BBB |
| 2013 – 2015 | ג'ומה | |
| 2015 - 2016 | דיאדורה | |
| 2016 – 2018 | לוטו | קשרי תעופה |
| 2019 - | פנורמה צפון |
| עונה | שם השחקן | שערים | |
|---|---|---|---|
| 1965/1966 | מרדכי שפיגלר | 17 | ביחד עם משה רומנו משמשון תל אביב |
| 1966/1968 | מרדכי שפיגלר | 38 | [15] |
| 1968/1969 | מרדכי שפיגלר | 25 | |
| 1975/1976 | עודד מכנס | 21 | |
| 1977/1978 | דוד לביא | 16 | |
| 1978/1979 | עודד מכנס | 18 | ביחד עם אלי מיאלי מבית"ר ירושלים |
| 1979/1980 | דוד לביא | 18 | |
| 1981/1982 | עודד מכנס | 26 | |
| 1982/1983 | עודד מכנס | 22 | |
| 1983/1984 | דוד לביא | 16 | |
| 1984/1985 | דוד לביא | 18 | |
| 2011/2012 | אחמד סבע | 20 | |
| 2017/2018 | דיא סבע | 24 |
| עונה | שחקן | תארים קבוצתיים | הערות |
|---|---|---|---|
| 1965/1966 | מרדכי שפיגלר | כבש 17 שערים | |
| 1969/1970 | מרדכי שפיגלר | סגנות גביע המדינה | כבש 12 שערים |
| 1970/1971 | מרדכי שפיגלר | אליפות | כבש 13 שערים |
| 1977/1978 | עודד מכנס | אליפות | כבש 14 שערים |
| 1979/1980 | יצחק ויסוקר | אליפות | שוער |
| 1981/1982 | עודד מכנס | סגנות | כבש 26 שערים |
| 1982/1983 | עודד מכנס | אליפות | כבש 22 שערים |
| 2011/2012 | אחמד סבע | כבש 20 שערים ובישל 5 |
עד תחילת שנות ה-90, השתתפו הקבוצות הישראליות בגביע האינטרטוטו בלבד, ולא קיבלו כרטיס למפעלים האירופים הבכירים. מכבי נתניה השתתפה במפעל זה שמונה פעמים. תוצאות משחקים אלו מפורטות מטה.
| כל משחקי מכבי נתניה בגביע האינטרטוטו | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מפעל | עונה | שלב | מועדון | משחק בית | משחק חוץ | תוצאה סופית |
| גביע האינטרטוטו | 1978 | שלב הבתים (בית 8) |  סלובודה טוזלה |
2:2 | 2:2 | מקום ראשון[16] |
 אלפסבורג |
7:1 | 2:2 | ||||
 לילסטרום |
1:0 | 1:2 | ||||
| 1979 | שלב הבתים (בית 1) |  ורדר ברמן |
0:1 | 0:1 | מקום שלישי[17] | |
 סטנדרד לייז' |
1:1 | 1:3 | ||||
 ראפיד וינה |
4:2 | 2:2 | ||||
| 1980 | שלב הבתים (בית 3) |  ק.ב. קופנהגן |
3:0 | 2:3 | מקום ראשון[18] | |
| רויאל אנטוורפן |
1:1 | 1:1 | ||||
| מכבי תל אביב |
1:0 | 3:1 | ||||
| 1981 | שלב הבתים (בית 1) | וויינר ס.צ. (Weiner SC) |
1:1 | 0:2 | מקום שלישי[19] | |
| ר.פ. ליאז' (RFC Liège) |
3:1 | 2:3 | ||||
| הפועל תל אביב |
1:1 | 4:1 | ||||
| 1983 | שלב הבתים (בית 4) | ארהוס (AGF) |
3:1 | 2:1 | מקום ראשון[20] | |
 לוצרן |
6:3 | 1:4 | ||||
| שמשון תל אביב |
3:0 | 2:1 | ||||
| 1992 | שלב הבתים (בית 9) |  סלביה פראג |
1:4 | 1:3 | מקום רביעי[21] | |
| באייר לברקוזן |
0:1 | 0:3 | ||||
| הפועל פתח תקווה |
0:0 | 2:2 | ||||
| 1994 | שלב הבתים (בית 1) | הלמשטדס ב.ק. |
- | 1:2 | מקום חמישי[22] | |
 לוקומוטיב סופיה |
2:2 | - | ||||
| ספרטה פראג |
2:1 | - | ||||
| סילקבורג א.פ. (Silkeborg IF) |
- | 0:0 | ||||
| 2003 | סיבוב ראשון |  פרטיזן טיראנה |
3:1 | 0:2 | 3:3*[23] | |
החל מעונת 1992/1993 החלו קבוצות ישראליות לקבל כרטיס למפעלים האירופיים הבכירים, הכוללים את גביע אופ"א וליגת האלופות. תוצאות מכבי נתניה במפעלים אלו מפורטות מטה.
| כל משחקי מכבי נתניה בגביעי אירופה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| עונה | מפעל | שלב | מועדון | משחק בית | משחק חוץ | תוצאה סופית |
| 2007/2008 | גביע אופ"א | שלב המוקדמות השני | אוניאו לייריה  |
1:0 | 0:0 | 1:0 |
| 2008/2009 | גביע אופ"א | שלב המוקדמות השני | צ'רנו ורנה |
1:1 (פרנסיס קיויו) | 2:0 | 3:1 |
| 2009/2010 | הליגה האירופית | שלב המוקדמות השני | סליימה וונדרס  |
0:3 (מעוז סמיה, אחמד סבע, חן עזרא) | 0:0 | 0:3 |
| שלב המוקדמות השלישי | גלאטסראיי  |
4:1 (דלה ימפולסקי) | 6:0 | 10:1 | ||
| 2012/2013 | הליגה האירופית | שלב המוקדמות השני | קופס  |
2:1 (יוסי שבחון) | 0:1 (אחמד סבע) | 2:2* |
| 2022/2023 | הליגה האזורית | שלב המוקדמות השני | איסטנבול בשאקשהיר |
1:0 | 1:1 (גיל יצחק) | 2:1 |
דוד לביא מרדכי שפיגלר חיים בר שרגא בר עודד מכנס גד מכנס יצחק ויסוקר פודי חלפון אלברט גזל משה גריאני ברוך חסן שרגא טופולנסקי יצחק כספי דוד פיזנטי יוסף היינה ירון בן דב שלמה שירזי דני עציוני ויקטור סרוסי גדעון קליינמן בני לם קובי בלדב יגאל מנחם אילן בוארון נתי עזריה שלום תקווה מוטי איוניר רוני לוי משה גלאם נועם שוהם אמיר שלח שי הולצמן ראובן עטר אבי פרץ טל בנין איציק זוהר אסי דומב אבישי ז'אנו לירון וילנר ישראל זביטי אורי אוזן לירן שטראובר דדי בן דיין איתי שכטר קלמי סבן רביד גזל שלו מנשה אלמוג כהן דלה ימפולסקי אוראל דגני חן עזרא אחמד סבע קובי דג'אני פיראס מוגרבי עומרי בן הרוש ערן לוי דיא סבע רונן גבאי אליעזר שלומוביץ' מיקי שינפלד
פיטר קרגיל
מרטין פשקו
סלובודן דראפיץ'
לאסלו צה
דרקו ראיק סודר
איגור שקווירין
רומן פיליפצ'וק
דניאל דומיטרסקו ויורל טנסה רוסלאן לוברסקי סטפן ורנייש
אלן מסודי
ישמעאל אדו אייזיק אובודו אוקוצ'ה
ליאוניד קרופניק
לואיס מרין
ביוואן פרנסמן
קרלוס אריאס מריוס זנו בונדאה
טוברנו פינאס
לארי קאיודה
רומאריו פירס
עלי מוחמדלרשימת כל הערכים על שחקני הקבוצה ראו קטגוריה:כדורגלני מכבי נתניה.
|
|
|
| שם | שנת התחלה | שנת סיום | משחקי ליגה | אחוזי הצלחה[1] |
|---|---|---|---|---|
| אורי מלמיליאן | 2000 | 2001 | 53 | 42.1% |
| גדעון דמתי | 2001 | 2002 | 18 | 40.7% |
| גילי לנדאו | 2002 | 2004 | 49 | 46.2% |
| אלי כהן | 2004 | 5 | 20.0% | |
| ראובן עטר | 2004 | 2006 | 78 | 46.1% |
| אלי גוטמן | 2006 | 14 | 42.8% | |
| ראובן עטר | 2007 | 2008 | 52 | 62.1% |
| לותר מתאוס | 2008 | 2009 | 33 | 54.5% |
| נתי עזריה | 2009 | 4 | 16.6% | |
| ראובן עטר | 2009 | 2012 | 101 | 47.8% |
| טל בנין | 2012 | 2013 | 27 | 33.0% |
| ראובן עטר | 2013 | 2013 | 6 | 44.4% |
| יוסי מזרחי | 2013 | 2015 | 54 | 61.1% |
| רוני לוי | 2015 | 14 | 52.3% | |
| שלומי דורה | 2015 | 9 | 25.0% | |
| ראובן עטר | 2015 | 2016 | 8 | 12.5% |
| מנחם קורצקי | 2016 | 8 | 4.16% | |
| עומר פרץ (זמני) | 2016 | 6 | 5.55% | |
| סלובודאן דראפיץ' / שי ברדה | 2016 | 2020 | 73 | 58.4% |
 ריימונד אטוולד |
2020 | 2021 | 37 | 45% |
| בני לם | 2021 | 2022 | 42 | 44.4% |
| רן קוז'וך |
2022 | 2023 | 25 | 48% |
| גיא צרפתי |
2023 | 2024 | ||
הערות:
2. מספר מאמנים שרשומים באותה עמודה (בשם המאמן), לא אימנו בהכרח ביחד, אולם חלקם אימנו באותה עונה זה אחר זה.
|
|
| מאמן ראשי | מרקו בלבול |
|---|---|
| עוזרי מאמן | יובל עזריה |
| מאמן שוערים | עופר בסון |
| מאמן כושר | ישראל זביטי |
אתר האינטרנט הרשמי של מכבי נתניה
מכבי נתניה, ברשת החברתית פייסבוק
מכבי נתניה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מכבי נתניה, ברשת החברתית אינסטגרם
מכבי נתניה, ברשת החברתית טיקטוק.svg){kind=icon}
מכבי נתניה, סרטונים בערוץ היוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
