יורו 2004
תחרות כדורגל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות אירופה בכדורגל 2004, הידועה גם בשם יורו 2004, היא אליפות אירופה בכדורגל ה-12 שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך בפורטוגל בין 12 ביוני עד 4 ביולי 2004.
 | |
| מארחת | פורטוגל |
|---|---|
| תקופת התחרות | 12 ביוני 2004 – 4 ביולי 2004 (23 ימים) |
| מספר משתתפות | 16 |
| הזוכה | יוון |
| מספר משחקים | 31 |
| מספר שערים | 77 (2.48 בממוצע למשחק) |
| מספר צופים | 1,156,473 (37,306 בממוצע למשחק) |
| מלך השערים |
מילאן בארוש (5 שערים) |
| השחקן המצטיין | תאודורוס זגוראקיס |
פורטוגל אירחה את הטורניר לראשונה בתולדותיה, וזאת לאחר שהצעתם לאירוח התחרות התקבלה ב-12 באוקטובר 1999, תוך שהיא גוברת על הצעת ספרד וההצעה המשותפת של אוסטריה והונגריה.
בדומה לשני טורנירי היורו הקודמים, גם הפעם 16 נבחרות השתתפו בתחרות. נבחרת פורטוגל המארחת העפילה אוטומטית לטורניר, ושאר 15 הנבחרות עלו מטורניר המוקדמות שהחל בשלהי שנת 2002. בין המעפילות לטורניר היו לטביה, שעלתה להופעה ראשונה בתולדותיה בטורניר יורו או מונדיאל, ויוון, שחזרה לטורניר לראשונה מזה 24 שנים, אז העפילה לטורניר יורו 1980.
בעוד נבחרות בכירות כמו ספרד, גרמניה ואיטליה הודחו כבר בשלב הבתים, אל הגמר העפילו פורטוגל המארחת ויוון המפתיעה. השתיים נפגשו גם במשחק הפתיחה של הטורניר, ולראשונה בהיסטוריה נפגשו אותן הנבחרות גם במשחק הפתיחה וגם במשחק הגמר. בדומה למפגש הפתיחה, יוון ניצחה את פורטוגל גם במשחק הגמר, שהסתיים בתוצאה 1-0 משער של אנגלוס חריסטיאס. יוון זכתה בתואר לראשונה בתולדותיה.
מוקדמות
סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – מוקדמות יורו 2004
הגרלת מוקדמות יורו 2004 התקיימה ב-25 בינואר 2002 בסנטה מריה דה פיירה שבפורטוגל. 50 נבחרות חולקו לעשרה בתים בני חמש קבוצות כל אחד, שנפגשו ביניהן פעמיים. משחקי המוקדמות התקיימו בין החודשים ספטמבר 2002 ונובמבר 2003, ובסיומם העפילו המנצחות מכל בית באופן אוטומטי לטורניר, בעוד הסגניות הוגרלו לפלייאוף בשיטת בית-חוץ, ממנו העפילו חמש הנבחרות הנותרות לטורניר היורו.
הנבחרות המעפילות
1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר
2 כצ'כוסלובקיה
4 כברית המועצות
אצטדיונים
שמונה ערים שונות בפורטוגל אירחו את משחקי יורו 2004. בערים הגדולות ליסבון ופורטו התקיימו משחקים בשני אצטדיונים שונים, ובסך הכל הטורניר נערך בעשרה אצטדיונים שונים ברחבי המדינה. משחק הגמר נערך בגדול מבין האצטדיונים, אצטדיון האור בליסבון, בעוד משחק הפתיחה נערך באצטדיון הדרגאו שבפורטו.
|
| |||
|---|---|---|---|
| ליסבון | ליסבון | פורטו | |
| אצטדיון האור קיבולת: 65,000 |
אצטדיון ז'וזה אלבלדה קיבולת: 52,000 |
אצטדיון הדרגאו קיבולת: 52,000 | |
 |
 |
.jpg) | |
| אביירו | קוימברה | בראגה | |
| האצטדיון העירוני באביירו קיבולת: 30,000 |
אצטדיון סידאד דה קוימברה קיבולת: 30,000 |
האצטדיון העירוני בבראגה קיבולת: 30,000 | |
 |
 |
.jpg) | |
| גימארייש | פארו | פורטו | לייריה |
| אצטדיון ד. אפונסו הנריקס קיבולת: 30,000 |
אצטדיון אלגרווה קיבולת: 30,000 |
אצטדיון הבסה קיבולת: 30,000 |
אצטדיון ד"ר מגלאס פסואה קיבולת: 30,000 |
 |
 |
 |
 |
שלב הבתים
סכם
פרספקטיבה
הגרלת הבתים נערכה בליסבון ב-30 בנובמבר 2003, ובמסגרתה חולקו 16 הנבחרות לארבע קבוצות דירוג, על פי הישגי הנבחרות במוקדמות מונדיאל 2002 ובמוקדמות יורו 2004:
- דרג א': פורטוגל (מארחת), צרפת (הזוכה ביורו 2000), שוודיה, צ'כיה
- דרג ב': איטליה, ספרד, אנגליה, גרמניה
- דרג ג': הולנד, קרואטיה, רוסיה, דנמרק
- דרג ד': בולגריה, שווייץ, יוון, לטביה
בית א'
הנבחרת המארחת, פורטוגל, פתחה את משחקי הבית עם הפסד ליוון, אך העפילה לבסוף מהמקום הראשון בבית לאחר שניצחה בשני משחקיה הנותרים. יוון וספרד, שסיימו את המשחק ביניהן בתוצאת תיקו, השיגו בשלב הבתים מספר נקודות ופער שערים זהה. אמנם, יוון הייתה זו שעלתה לרבע הגמר בזכות מספר גבוה יותר של שערי זכות.
 פורטוגל | 1 – 2 | יוון  |
 ספרד | 1 – 0 | רוסיה  |
| יוון | 1 – 1 | ספרד |
| רוסיה | 0 – 2 | פורטוגל |
| ספרד | 0 – 1 | פורטוגל |
| רוסיה | 2 – 1 | יוון |
בית ב'
צרפת הגיעה לטורניר כאלופת אירופה המכהנת לאחר זכייתה ביורו 2000. כבר במשחק הראשון שלה בשלב הבתים, מול אנגליה, הצליחה צרפת להשלים מהפך עם שני שערים של זינדין זידאן בתוך תוספת הזמן של המשחק. בסיום שלב הבתים צעדה צרפת בראש בית ב' ללא הפסד. אנגליה, שניצחה בשני משחקיה הנותרים, העפילה מהמקום השני בבית.
 שווייץ | 0 – 0 | קרואטיה  |
 צרפת | 2 – 1 | אנגליה  |
| אנגליה | 3 – 0 | שווייץ |
| קרואטיה | 2 – 2 | צרפת |
| קרואטיה | 2 – 4 | אנגליה |
| שווייץ | 1 – 3 | צרפת |
בית ג'
בסיום שלושת סיבובי בית ג', נוצר מצב של שוויון בנקודות בין שלוש נבחרות: שוודיה, דנמרק ואיטליה, וזאת לאחר שהשלוש סיימו בתיקו את המשחקים ביניהן, ושלושתן ניצחו את בולגריה במשחק הנותר. המעפילות לשלב הבא הוכרעו לפי טבלה פנימית בין השלוש, בה לשלושתן מאזן של שתי נקודות (שתי תוצאות תיקו), ופער שערים של אפס (מאחר שכל המשחקים ביניהן הסתיימו בשוויון), אך לכל אחת מספר שונה של שערי זכות. כתוצאה מכך העפילו לבסוף נבחרות שוודיה (שלושה שערים) ודנמרק (שני שערים), בעוד איטליה (שער אחד) נותרה מחוץ להמשך התחרות.
 דנמרק | 0 – 0 | איטליה  |
 שוודיה | 5 – 0 | בולגריה  |
| בולגריה | 0 – 2 | דנמרק |
| איטליה | 1 – 1 | שוודיה |
| איטליה | 2 – 1 | בולגריה |
| דנמרק | 2 – 2 | שוודיה |
בית ד'
צ'כיה הייתה לנבחרת היחידה בטורניר שמעפילה לרבע הגמר עם מאזן מושלם, לאחר שניצחה בכל שלושת משחקיה בשלב הבתים. גרמניה סיימה רק במקום השלישי, לאחר שסיימה בשתי תוצאות תיקו בשני משחקי הפתיחה ובמחזור הסיום הפסידה לצ'כיה ונעקפה על ידי הולנד שסיימה במקום השני.
 צ'כיה | 2 – 1 | לטביה  |
 גרמניה | 1 – 1 | הולנד  |
| לטביה | 0 – 0 | גרמניה |
| הולנד | 2 – 3 | צ'כיה |
| הולנד | 3 – 0 | לטביה |
| גרמניה | 1 – 2 | צ'כיה |
שלבי הנוק-אאוט
| רבע גמר | חצי גמר | גמר | ||||||||
| 24 ביוני - ליסבון (האור) | ||||||||||
| פורטוגל |
2 (6) | |||||||||
| 30 ביוני - ליסבון (אלבלדה) | ||||||||||
| אנגליה |
2 (5) | |||||||||
| פורטוגל |
2 | |||||||||
| 26 ביוני - פארו | ||||||||||
| הולנד |
1 | |||||||||
| שוודיה |
0 (4) | |||||||||
| 4 ביולי - ליסבון (האור) | ||||||||||
| הולנד |
0 (5) | |||||||||
| פורטוגל |
0 | |||||||||
| 25 ביוני - ליסבון (אלבלדה) | ||||||||||
| יוון |
1 | |||||||||
| צרפת |
0 | |||||||||
| 1 ביולי - פורטו (הדרגאו) | ||||||||||
| יוון |
1 | |||||||||
| יוון |
1 | |||||||||
| 27 ביוני - פורטו (הדרגאו) | ||||||||||
| צ'כיה |
0 | |||||||||
| צ'כיה |
3 | |||||||||
| דנמרק |
0 | |||||||||
רבע הגמר
| 24 ביוני 2004 | פורטוגל |
2–2ה | אנגליה |
אצטדיון האור, ליסבון צופים: 62,564 |
הלדר פושטיגה  83' רוי קושטה 110' |
(סיקור) | מייקל אואן 3' פרנק למפארד 115' | ||
| תוצאת פנדלים | ||||
 דקו סימאו סברוסה  רוי קושטה כריסטיאנו רונאלדו מאניש הלדר פושטיגה ריקארדו |
6–5 | דייוויד בקהאם מייקל אואן פרנק למפארד ג'ון טרי אוון הרגריבס אשלי קול דריוס וסל |
||
| 25 ביוני 2004 | יוון |
1–0 | צרפת |
אצטדיון ז'וזה אלבלדה, ליסבון צופים: 45,390 |
| אנגלוס חריסטיאס 65' |
(סיקור) |
| 26 ביוני 2004 | הולנד |
0–0ה | שוודיה |
אצטדיון אלגרווה, פארו צופים: 27,762 |
| (סיקור) | ||||
| תוצאת פנדלים | ||||
| רוד ואן ניסטלרוי ג'ון הייטינחה מיכאל רייזיחר פיליפ קוקו רוי מקאיי אריין רובן |
5–4 | קים שלסטרם הנריק לארסון זלאטן איברהימוביץ' פרדי יונגברי כריסטיאן וילהלמסון אולוף מלברג |
||
| 27 ביוני 2004 | צ'כיה |
3–0 | דנמרק |
אצטדיון הדרגאו, ליסבון צופים: 41,092 |
| יאן קולר 49' מילאן בארוש 63', 65' |
(סיקור) |
חצי הגמר
| 30 ביוני 2004 | פורטוגל |
2–1 | הולנד |
אצטדיון ז'וזה אלבלדה, ליסבון צופים: 46,679 |
| כריסטיאנו רונאלדו 26' מאניש 58' |
(סיקור) | חורחה אנדרדה 63' (ע) |
| 1 ביולי 2004 | יוון |
1–0ה | צ'כיה |
אצטדיון הדרגאו, פורטו צופים: 42,449 |
| טראיאנוס דלאס 105+1' |
(סיקור) |
גמר
| 4 ביולי 2004 | יוון |
1–0 | פורטוגל |
אצטדיון האור, ליסבון צופים: 62,865 |
| אנגלוס חריסטיאס 57' |
(סיקור) |
| אלופת אירופה 2004 |
|---|
 יוון זכייה ראשונה |
מלך השערים
- 5 שערים
- 4 שערים
- 3 שערים
- 2 שערים
- שער אחד
סימונה פרוטה
מייקל אואן- סטיבן ג'רארד
- פול סקולס
מרטין פטרוב
מיכאל באלאק- טורסטן פרינגס
יספר גרונקיאר
וילפרד בומה- רוי מקאיי
אנגלוס באסינס- טראיאנוס דלאס
- זיזיס וריזאס
- גיורגוס קראגוניס
מאריס ורפקובסקיס
חואן קרלוס ואלרון- פרננדו מוריינטס
נונו גומש- הלדר פושטיגה
ולדימיר שמיצר
דויד טרזגה
איגור טודור- דדו פרשו
- ניקו קובאץ'
- איגור רפאייץ'
דמיטרי בוליקין- דמיטרי קיריצ'נקו
מרקוס אלבק- מתיאס ג'ונסון
- פרדי יונגברי
יוהאן פולאנטן
- שער עצמי
- חורחה אנדרדה (נגד הולנד)
- איגור טודור (נגד צרפת)
פרסים
סכם
פרספקטיבה
פרסים אישיים
- בתואר נעל הזהב זכה מילאן בארוש, חלוץ נבחרת צ'כיה, שכבש חמישה שערים בטורניר. הוא כבש שער אחד בכל משחק בשלב הבתים, וצמד שערים בשלב רבע הגמר.
- בתואר השחקן המצטיין של הטורניר זכה תאודורוס זגוראקיס, קשר נבחרת יוון.
נבחרת הטורניר
קבוצה של שמונה אנליסטים מטעם הוועדה הטכנית של אופ"א בחרה את 23 השחקנים שהרכיבו את נבחרת הטורניר. ההחלטה התקבלה לאחר צפייה בכל משחקי הטורניר, כולל משחק הגמר. חמישה שחקני הנבחרת הזוכה יוון נכללו בנבחרת הטורניר, בעוד מיכאל באלאק וג'אנלוקה זמברוטה הם הנציגים היחידים בנבחרת הטורניר מנבחרות שלא עברו את שלב הבתים.
מענקים כספיים
סכום כולל של 200 מיליון פרנק שווייצרי, סכום גבוה יותר מטורניר יורו 2000 בו חולקו 120 מיליון פרנק שווייצרי. בנוסף למענק השתתפות בסך 7.5 מיליון פרנקים בו זכתה כל נבחרת, חולקו גם המענקים הבאים (הסכומים בפרנק ים שווייצרים):
- 10 מיליון לזוכה בטורניר
- 6 מיליון לסגנית הזוכה
- 4 מיליון למעפילות לחצי הגמר
- 3 מיליון למעפילות לרבע הגמר
- במסגרת שלב הבתים: מיליון עבור כל ניצחון, חצי מיליון עבור כל תוצאת תיקו
ראו גם
קישורים חיצוניים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.