שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים. מזוהה עם שירת הטבע, הושפע רבות מתרבות יוון העתיקה.
 | |
| שאול טשרניחובסקי, 1927 | |
| לידה |
20 באוגוסט 1875 מיכאילובקה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
14 באוקטובר 1943 (בגיל 68) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| שם לידה | שאול (סאול) גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות, פלשתינה (א"י) |
| לאום | יהודי |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
| עיסוק | רופא, משורר עברי ומתרגם |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת לוזאן, Imperial University of St. Vladimir |
| שפות היצירה | עברית |
| תחום כתיבה | שירים לאומיים, תרגומים |
| סוגה | שירי טבע |
| נושאי כתיבה | שירי מולדת |
| יצירות בולטות |
שירי מולדת אני מאמין (שחקי שחקי), אומרים ישנה ארץ, הוי ארצי מולדתי תרגומים איליאדה, אודיסיאה |
| תקופת הפעילות | 1891–1943 (כ־52 שנים) |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
ארכיונו מופקד במכון גנזים ארכיון הסופרות והסופרים העבריים בישראל,[1] שממוקם בבית אריאלה שבתל אביב.
ביוגרפיה
שאול טשרניחובסקי נולד בי"ט באב ה'תרל"ה (20 באוגוסט 1875) בכפר מיכאילובקה[2] שבפלך טאורידה, בדרום-מערב האימפריה הרוסית, ב"תחום המושב" היהודי (אוקראינה של ימינו). אביו, גוטמן, היה בן למשפחה מווהלין, ואמו, בילה, הייתה ילידת העיר חרסון. קדמה לו בת שמתה בילדותה, וגם בת שנולדה אחריו מתה בילדותה, כך שהוא גדל זמן מה כבן יחיד. אחר כך נולדו להוריו עוד שני בנים ושתי בנות. סבו מצד אמו, שאול קארפ, היה משכיל שתרגם שירה רוסית לעברית, וסבתו אלקא הייתה מיילדת שלא על מנת לקבל שכר ואשת-צדקה מפורסמת בכפרה.[3]
את ילדותו תיאר טשרניחובסקי באוטוביוגרפיה קצרה שפרסם בשנת 1918 בכתב העת "השילוח",[4] ובהרחבה בחיבורו "מעין אבטוביוגרפיה" שכתב בשנותיו האחרונות.[5] אחדים מסיפורי ילדותו משתקפים בשיריו. מגיל חמש קרא ספרים ברוסית, שאותה למד מדודתו, ובגיל שבע למד עברית מאביו. תחילה למד בחדר מתוקן, ובגיל עשר עבר לבית ספר רוסי, ולמד בעצמו קריאת כתב רש"י. בשנת 1890 בגיל 15 עבר לאודסה, שם למד עד שנת 1892 בבית ספר יהודי פרטי למסחר ובבית ספר כללי ללימודי שפות זרות. בשלב זה כבר כתב בלדות ופרסם את שיריו הראשונים. השירים הראשונים שפרסם היו "משאת נפשי", בכתב העת "השרון" של גרשום באדר,[6] ו"בחלומי", בכתב העת "הפסגה" של זאב-וולף שור.[7] בשנת 1893 עבר לבית ספר ממשלתי למסחר, שבו למד שלוש שנים וסיים בהצטיינות. בתקופה זו למד גרמנית, אנגלית וצרפתית. לאחר מכן למד גם יוונית ולטינית, כדי שיוכל להתקבל לאוניברסיטה.
בשנת 1898 יצא לאור ספר השירים הראשון שלו, "חזיונות ומנגינות".[8] בשנת 1900 יצא החלק השני של הספר. ההקדמה הייתה מאת המבקר ראובן בריינין, שהילל את המחבר.
בשנים 1899–1906 למד רפואה באוניברסיטת היידלברג, וסיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת לוזאן שבשווייץ, בנוסף סיים חוג רפואה באוניברסיטה הקיסרית של ולדימיר הקדוש בקייב. בעת לימודיו בהיידלברג נישא למלַניה (מריה) קרלובנה פון גוזיאס-גורבצביץ (1879–1971), בת אצולה נוצרייה רוסייה ממוצא פולני-גרמני, שישבה בבית-הסוהר ברוסיה על רקע פעילות אנרכיסטית והגיעה ללמוד היסטוריה ופילוסופיה בהיידלברג. לבני הזוג נולדה בשנת 1905 בת יחידה, איזוֹלְדה (איזה).[9] בשנת 1907 נעצר לשישה שבועות על פעילות פוליטית.
מסיום לימודיו ועד סוף ימיו שילב את פעילותו כרופא עם פעילותו כמשורר. לאחר סיום לימודיו חזר לרוסיה, והיה רופא בחארקוב ובקייב. בשנת 1910 עבר לסנקט פטרבורג, ופתח בה מרפאה. במלחמת העולם הראשונה שימש רופא צבאי במינסק ובסנקט פטרבורג. בשנת 1919 עבר לאודסה. היה רופא הזאמסטווה (שלטון אזורי) והצלב האדום.[10]
בשנת 1922 הגיע לקושטא, אך בקשתו לקבל משרת רופא בארץ ישראל לא נענתה. ב-1923 עבר לברלין. ב-1925 ביקר לראשונה בארץ ישראל, שאיפתו להסתדר בתור רופא בבית-חולים הדסה בתל אביב לא צלחה, והוא שימש זמן קצר כרופא בגימנסיה הרצליה[11]
בשנים 1925–1932 נמנה עם עורכי העיתון "התקופה", וכן ערך מדור רפואה באנציקלופדיה העברית אשכול. בשנים 1929–1930 שהה בארצות הברית, וב-18 במאי 1931 (ב' בסיוון תרצ"א) עלה לארץ ישראל והשתקע בה לצמיתות. הוא קבע ביתו בדירה קטנה ברחוב אחד העם 89 בתל אביב, ועבד כרופא של בתי הספר בתל אביב[א] במקביל, היה פעיל בארגוני הסופרים וחבר ב"וועד הלשון העברית". לאחר מותו של ד"ר אהרן מאיר מזי"א, נשיא ועד הלשון, בשנת 1930, נקרא טשרניחובסקי להשלים את עריכת המילון לרפואה ולמדעי הטבע שכתב ד"ר מזי"א.[12] המילון יצא לאור בשנת תרצ"ד, עם הקדמה מאת ביאליק.
טשרניחובסקי קיבל אזרחות כבוד של תל אביב, ונבחר לנשיא כבוד של אגודת הסופרים בארץ.
בשנת 1936 עברו אשתו ובתו להתגורר כדיירות-משנה במעון הפטריארך היווני בפסגת סן סימון בירושלים. לאחר שלקה בלוקמיה, הצטרף אליהן. במיטת חוליו קרא את הספר "תולדות השמיים" מאת חיים זליג סְלוֹנִימְסקי, ששימש רקע לשירו האחרון "כוכבי שמיים רחוקים". השיר ראה אור רק לאחר מותו.
טשרניחובסקי נפטר בירושלים בט"ו בתשרי ה'תש"ד (14 באוקטובר 1943)[ב] ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
אשתו מלניה, שהייתה לפראבוסלאבית אדוקה, עברה לאחר מותו להתגורר בבית בתהּ בחיפה. אף שחייתה בארץ ארבעים שנה, לא ידעה עברית (ולא יכלה לקרוא את יצירתו של בעלה). היא נפטרה בשיבה טובה ב-1971, ונקברה בחלקה היוונית-אורתודוקסית במתחם בתי הקברות בחיפה.[13]
בתו איזולדה, שהייתה בקטריולוגית (בוגרת פריס), נישאה למהנדס אברהם וילנסקי (בוגר הגימנסיה היהודית ביקטרינוסלב (היום: דניפרו), בן כיתתו של אברהם שלונסקי). בני הזוג עברו לחיפה והיו הורים לבן יחיד, אלכסנדר וילנסקי (לימים מהנדס). איזולדה, בתו של טשרניחובסקי, נפטרה ב-1974.[14] לאחר מותה, עברו זכויות היוצרים על יצירתו של טשרניחובסקי לבעלה, אברהם וילנסקי, שההדיר את עזבונו הספרותי ודאג להוצאת כתביו (תחילה בהוצאת דביר ואחר-כך בעם עובד).
יצירתו
בשירתו של טשרניחובסקי יש מיזוג של השפעת המורשת היהודית ומורשת תרבות העולם. הוא כתב על נושאים עבריים כמו "בעין דור", שיר על שאול המלך שבא לבעלת האוב מעין דור, המתאר בצורה דרמטית את מצבו של שאול באחרית ימיו. טשרניחובסקי היה מזוהה במיוחד עם דמותו של שאול, אולי בזכות שמו, והוא גם מתאר בשיר את נפילתם הטראגית של שאול ובניו בהר הגלבוע. מצד שני, בשיר "לנוכח פסל אפולו"[15] ניכרת חיבתו של המשורר לתרבות יוון וליופי שהיא מייצגת.
טשרניחובסקי מזוהה יותר מכל משורר עברי אחר עם הסוֹנֶטָה. אחת מן הסוגות בהן כתב היא כליל סונטות[16] - יצירה שבנויה מ-14 סונטות, כמספר השורות בסונטה רגילה, ועוד סונטה שהשורות הראשונות ב-14 הקודמות יוצרות סונטה העומדת בפני עצמה. כלילי הסונטות של טשרניחובסקי הם על נושא מסוים (כמו "על הדם", "לשמש").
עם כל משיכתו לתרבות העולם, הזדהה טשרניחובסקי גם עם גורל עמו. בשנת 1938, בתקופת המרד הערבי הגדול, כתב את השיר "ראי אדמה", המבכה את קורבנות המרד הרבים במשפט המפורסם "ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד!". לאחר שהגיעו הידיעות הראשונות על השואה המתחוללת באירופה, כתב את השירים "הרוגי טירמוניא[17]", ואת "בלדות וורמיזא"[18] שהביאו לידי ביטוי את רחשי לבו על הגורל הטראגי של העם היהודי. בחלק משיריו הביע אהדה לציונות ולתחיית העם היהודי בארצו, כפי שכתב בשיר "אני מאמין" (הידוע כ"שחקי שחקי"): "ישוב יפרח אז גם עמי, ובארץ יקום דור. ברזל כבליו יוסר מנו. עין בעין יראה אור".
טשרניחובסקי עמד בכתיבתו על מורכבות היחסים שבין היהודים לבין העולם הלא יהודי, הגויי, שבמסגרתו הם חיו בגולה. בבלדות ובאפוסים ההיסטוריים תיאר טשרניחובסקי בחדות אכזרית את האנטישמיות הרצחנית, אך מנגד תיאר, באידיליות, יחסי שכנות וידידות. על כך כתבה גיטה אבינור:
ביחסי האנשים המאכלסים את האידיליה הטשרניחובסקאית מודגשים במיוחד יחסי היהודי והגוי. למעשה מופיעים יחסים אלה בכתבי המשורר ב"דו־קוטביות", אם אפשר לנסח זאת כך. יש תמונה המשתקפת בבלדות ובאפוסים ההיסטוריים, כב"ברוך ממגנצא", "הרוגי טירמוניה", "בלדות ווירמיזה", מחזור הבלדות על בת הרב היפה. "הרוגי טירמוניה" הוא אולי השיר האיום, האכזרי, המיואש ביותר שנכתב אי פעם על יחס העולם הזר ליהודי. לעומת אלה הרי באידיליה יש יחסי שכנות וידידות בין היהודי והגוי, אך אין הדבר פשוט כל כך.
— גיטה אבינור, "יסודות מנוגדים באידיליות טשרניחובסקי", בצל הזכרונות: מאמרים בבקורת הספרות, מפעל סופרי חיפה, 1975, עמ' 62
במרכזן של מספר אידיליות שכתב טשרניחובסקי מצויות תמונות מנוף ילדותו, כמו "ברית מילה",[19] "כחום היום"[20] ו"לביבות",[21] והן נחשבות לחלק מפסגת יצירתו השירית. האידיליות שלו משמשות דוגמה ומופת לכל האידיליות שנכתבו בשפה העברית.
רבים משיריו הולחנו על ידי מלחינים עבריים. לדוגמה: "אני מאמין" הולחן על ידי טוביה שלונסקי; אך פרופ' דוד אסף טען שמקור הלחן הוא רוסי, שיר על הנהר דוֹן,[22] "את אינך יודעת" ו"אילאיל" הולחנו על ידי שלמה ארצי; "יום זה יום יולד בו שיר", "בעלייתי שם יפתי", ו"בזכותם קיים" - הולחנו על ידי נעמי שמר; "שושנת פלאים" - צביקה פיק; "העולם בזכותו של מי קיים" - שלמה גרוניך; "אינני אוהב אותה" - ברי סחרוף; "שלוש אתונות" הולחן על ידי ידידיה אדמון.[23]
כמה שירים זכו ליותר מלחן אחד. הבולטים שבהם: "אומרים ישנה ארץ" שהולחן על ידי לייב גלנץ, יואל אנגל, נעמי שמר ושלמה ארצי, ו-"הוי ארצי מולדתי" שהולחן על ידי יואל ולבה, מחט עדרי, דוד זהבי, נעמי שמר ומיקי גבריאלוב. הבלדה בת הרב וְאִמָהּ הולחנו על ידי נחום נרדי ושמוליק קראוס. "מכל פרחי מור" הולחן על ידי גיל אלדמע; לשיר שלושה לחנים ישנים נוספים: לחן עממי שהתפרסם בעיבוד אברהם צבי אידלסון, לחן מאת בוריס גרוסמן שיצא לאור בגרמניה בשנת 1920, ולחן מאת שמואל אלמאן.[24]
טשרניחובסקי נודע גם כמתרגם מעולה. להוקרה מיוחדת זכו תרגומיו ל"איליאדה" ול"אודיסיאה" של הומרוס. כן תרגם לעברית את "קאלוואלה", האפוס הלאומי הפיני ומיתולוגיות קדומות נוספות.
לטשרניחובסקי היו חידושים לשוניים בעברית. הוא עסק במיוחד במינוח רפואי ובשמות צמחים.[25]
הנצחתו
בשנת 1943 קבעה עיריית תל אביב פרס על שמו: פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. טשרניחובסקי השתתף בעריכת תקנון הפרס ונכח בחלוקתו הראשונה.
על שמו נקרא בית הסופר בתל אביב, מרכז אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל. כמו כן נקראים על שמו רחובות ביישובים רבים בארץ, ביניהם תל אביב, ירושלים, חיפה, רחובות, כפר סבא, נתניה, עפולה, הרצליה, והוד השרון. גם בתי ספר ביישובים נקראו על שמו. ברמת גן נקרא על שמו גן שאול.
טשרניחובסקי נבחר, ביחד עם לאה גולדברג, נתן אלתרמן ורחל המשוררת, להתנוסס על גבי סדרה ג' של שטרות השקל החדש. השטרות הנושאים את דמותו בערך נקוב של 50 ש"ח נכנסו למחזור בספטמבר 2014.
לרגל יום הולדתו ה-145 של שאול טשרניחובסקי, חנך שגריר ישראל באוקראינה לוח זיכרון בכפר הולדתו, מיכאילובקה, ולכבוד האירוע תורגם לראשונה שירו "אומרים ישנה ארץ" לאוקראינית.[26]
ב- 17 באפריל 1996, הנפיק השירות הבולאי סדרה של 14 בולי דאר שנקראה "סופרים עבריים בדורות האחרונים", שעליהם דיוקנאות של 12 סופרים, ביניהם טשרניחובסקי, ו-2 סופרות. כל בול בסדרה שויך לאישיות אחת. האמן אד ואן אויין עיצב את הבול שהוקדש לו ושמו גם-כן הופיע על הבול עצמו.[27]
ב- 1 באפריל 2018 ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב, נפתח בית המלון THE SAUL על שמו של המשורר. בית המלון הוקם בבנין שנבנה ב-1947 ועיצובו כולל אלמנטים תל אביבים רבים. מקצת משיריו של שאול טשרניחובסקי מופיעים ברחבי המלון.
ספריו
כללי
- חזיונות ומנגינות א' (1898), הוצאת תושיה, ווארשא
- חזיונות ומנגינות ב' (1901)
- שירים לילדי ישראל (1907)
- שירים (1911)
- שירים לילדי ישראל, חוברת ניצנים -מספר 21–22, הוצאת תושיה ורשה, (1912)
- שירים (1920), הוצאת השלח, אודיסא-תרע"א, דפוס: ח.נ. ביאליק, ש. בורישטין
- ספר האידיליות, (1922) הוצאת מוריה, ירושלים, ברלין, אודסה, ברלין תרפ"ב
- סיפורים (1922), הוצאת דביר ירושלים, ברלין תרפ"ב
- מחברת סונטות (1922), הוצאת דביר ירושלים, ברלין תרפ"ב
- החליל (1923)
- בר-כוכבא (1924)
- עמנואל הרומי, מונוגרפיה, (1924), הוצאת אשכול, ברלין תרפ"ה.
- שירים חדשים (1924)
- ספר הבלדות (1930)
- מגלות לבתי הספר, ברית-מילה (אידיליה מחיי היהודים בטבריה), יצא על פי הצעת מחקת החינוך של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, תרצ"א (1930), הוצאת "אמנות", תל אביב
- כל כתבי שאול טשרניחובסקי (1932)
- שירי שאול טשרניחובסקי לאחיו הצעירים (1936)
- גורן: שירים נבחרים לילדי ישראל (1936),(ליובל הששים של המשורר), הלקוט וההשמטות נעשו בידי ז. אריאל, הוצאת שטיבל, חברה בע"מ, תל אביב.
- סופרינו- פרקים מתוך הספרות העברית החדשה, חוברת ד', מעבד למתלמדים על ידי ד"ר ש. קאלקו. (1936), הוצאת "קדם", ברלין-שרלוטנבורג.
- כל שירי שאול טשרניחובסקי (1937)
- הו אדמה (1940)
- שלושים ושלושה סיפורים (1941)
- אשר היה ולא היה (1942), הציורים מאת נחום גוטמן, הוצאת יבנה, תל אביב.
- שירים (1943)
- כוכבי שמים רחוקים (1944), שירים אחרונים, הוצאת שוקן ירושלים ותל אביב, תש"ד.
- שירי הארץ, (1946), הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תש"ז.
- שירים לילדים, מצויר בידי נחום גוטמן, הוצאת דביר, תל אביב, ברלין[ג].
- שירים לילדים, מצויר בידי נחום גוטמן, הוצאת יבנה, תל אביב, תש"ו, (1946).
- מבחר שאול טשרניחובסקי לבתי הספר ולעם (1962)
- כל כתבי שאול טשרניחובסקי (1998)
מתרגומיו
- שירת היאותה, מאת: ה.ו. לונגפילו, הוצאת מוריה, אודסה, תרע"ג, (1912).
- שירי אנקריאון, תרגם מיונית ש. טשרניחובסקי, ורשה, תר"ף, (1919). לסריקת הספר באתר הספרייה הלאומית.
- אבנג'לינה, תרגם מאנגלית ש. טשרניחובסקי, הוצאת "עת לבנות", ברלין, תרפ"ג, (1922).
- קורות וילהלם טל ורעיו, ה.י. מרשל, תרגם מאנגלית ש. טשרניחובסקי, הוצאת "עת לבנות", ברלין, תרפ"ג, (1922).
- האדם בציורים מתקפלים-מראה גופנו מבפנים ופעולת אבריו, לבתי- הספר ולעוזרים בבתי-החולים, מאת: ד"ר פ. אבנהך, הוצאת " שול-און-ולט ", ברלין תרפ"ג, (1922).
- עלילות גלגמש, הוצאת שטיבל, ורשה, תרפ"ד, 1924. (לסריקה באתר הספרייה הלאומית)
- הלילה השנים עשר, מאת ויליאם שייקספיר, בימוי מיכאיל צ'כוב, הבימה, 1930
- בכור השטן, מאת ג'ורג' ברנרד שאו, בימוי צבי פרידלנד, תפאורה מנחם שמי, הוצג בהבימה, בשנת 1931, פורסם לראשונה בדחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ו', 2016.
- החולה בעיניו, מאת מולייר, 1932 (תורגם עבור תיאטרון הבימה, אך לא הוצג לבסוף)
- אדיפוס המלך, מאת סופוקלס, בימוי טיירון גאטרי, תפאורה שלום סבא, הבימה, 1947
- דופ, קטרינה אלישבע / שוכני העצים , מאנגלית, הוצאת "עת לבנות", תל אביב, תרפ"ד.
- שירים מן האפוס הסרבי (מסרבית דרך גרמנית), הוצאת שוקן, תש"ו, 1946.[28]
- משא מלחמת איגור, הוצאת "ידידי", תל אביב, ארץ ישראל, 1939.
- כלבא דשמיא מאת פרנסיס תומפסון, תרגם מאנגלית ש. טשרניחובסקי, הוצאת "ידידי", תל אביב (א"י), (1939).
- אפלטון \ המשתה, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תש"ז (1946).
- הומרוס, האיליאדה, אודיסיאה, תרגם מיוונית ש. טשרניחובסקי, תשי"ד, (1953).
- הומרוס, האיליאדה, התרגום המלא המקובל בעברית, שאול טשרניחובסקי (מתרגם), הוצאת עם עובד, תשנ"א, בפרויקט בן-יהודה
- הומרוס, אודיסיאה, שאול טשרניחובסקי (מתרגם), ע"פ מהדורת עם עובד, תש"ע 2009, בפרויקט בן-יהודה
מהתלות: הבת החכמה, הנכד הטיפש, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2019- יושבי המערות הקדמונים מאת קתרין א. דופּ (פרקים נבחרים מתרגום שנותר בכתב יד), בתוך 'דחק', כרך י"ב, 2020.
עריכה
- ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע, רומי-אנגלי-עברי, מאת: ד"ר אהרן מאיר מזי"א - נשיא ועד הלשון העברית, בעריכת ד"ר שאול טשרניחובסקי, ירושלים, תרצ"ד, (1933).[29]
ראו גם
לקריאה נוספת
- יוסף קלוזנר, השלח - ירחון לספרות, למדע ולעייני החיים, חוברת - טשרניחובסקי, כרך ל"ה, חוברת ב',אודיסה, המו"ל: חברת "אחיאסף", נדפס בדפוס "כנרת", אלול תרע"ח, 1918.
- כל כתבי שאול טשרניחובסקי, הוצאת עם עובד, 1990-2003, 8 כרכים.
- חוברת טשרניחובסקי, ד"ר יוסף קלוזנר, השלח - ירחון לספרות, למדע ולענייני-החיים, כרך ל"ה, חוברת ב'(ר"ו), אלול תרע"ח (1918), אודיסה, בדפוס חברת "כנרת", יקאטרנייבסקי 36, המו"ל: חברת " אחיאסף".
- (1929) Tchernichovsky and his poetry" (with renderings from the Hebrew), by l.v.snowman "
- יוסף קלוזנר, שאול טשרניחובסקי: האדם והמשורר, קרן עברית על-שם סיר מונטגיו ברטון על יחדי החברה להוצאת-ספרים שע"י האוניברסיטה העברית, תש"ז.(1946). (הספר בקטלוג ULI)
- ברוך קורצוויל, על ארבעה שירי טשרניחובסקי, הוצאת המחלקה לעלית ילדים ונוער \ מדור להדרכה, ירושלים תשי"ב (1951). (הספר בקטלוג ULI)
- בן-אור אהרון (אורינובסקי), תולדות הספרות העברית החדשה, כרך שני, פרק שנים עשר, יזרעאל, תש"ך, (1959).
- ברוך קורצווייל, ביאליק וטשרניחובסקי - מחקרים בשירתם, מהדורה שלישית, הוצאת שוקן, 1967.
- אליעזר שביד, הערגה למלאות ההוויה: פרקי עיון בשירת ח"נ ביאליק וש. טשרניחובסקי, הוצאת ספרית פועלים, 1968. (הספר בקטלוג ULI)
- (Saul Tschernichwsky -poet of revolt" by eising silberschlag (1968"
- ידיעות גנזים, (אגודת הסופרים העברים בישראל),שאול טשרניחובסקי 100 שנים להולדתו, כרך ז', שנה 13, תשרי תשל"ו. (1975).
- יוסף האפרתי (עורך), שאול טשרניחובסקי: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, עם עובד, 1976. (הספר בקטלוג ULI)
- יוסף האפרתי, האידיליה של טשרניחובסקי, הוצאת הקיבוץ הארצי, תשל"א. (הספר בקטלוג ULI)
- זיוה גולן, חביבה יונאי, שאול טשרניחובסקי - ביבליוגרפיה (א. רשימת יצירותיו, ב. דברים עליו ועל יצירתו). מכון כץ לחקר הספרות העברית, באוניברסיטת תל אביב, ומרכז ההדרכה לספריות ציבוריות, תשמ"א.
- אברהם שאנן, שאול טשרניחובסקי - מונוגרפיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984. (הספר בקטלוג ULI)
- אליהו ציפר, קונקורדנציה לשירת טשרניחובסקי, הוצאת חצב, תשס"ד.
- יאיר מזור, טשרניחובסקי האחר - תבנית נוף סיפורו, לאמנות הסיפור של שאול טשרניחובסקי, הוצאת פפירוס, 1992. (הספר בקטלוג ULI)
- בעז ערפלי, צעיר לעד - עיונים בשירת שאול טשרניחובסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011. (הספר בקטלוג ULI)
- בעז ערפלי (עורך), שאול טשרניחובסקי: מחקרים ותעודות, מוסד ביאליק, 1994. (הספר בקטלוג ULI)
- יום טוב הלמן, פרקים לשירי שאול טשרניחובסקי, הוצאת המכון העברי להשכלה בכתב בישראל, תשי"ז. (הספר בקטלוג ULI)
- צבי לוז, (מבוא ועריכה), מבוא לשמש: מסות על כליל סוניטות לשאול טשרניחובסקי, אוניברסיטת בר-אילן, 1996. (הספר בקטלוג ULI)
- עידו בסוק, ליופי ונשגב לבו ער – שאול טשרניחובסקי – חיים, הוצאת כרמל, 2017.[30] (הספר בקטלוג ULI)
- עידו בסוק (עורך), מאזנים צ"ב/5, אוקטובר 2018 - גיליון המוקדש לשאול טשרניחובסקי.
- נורית גוברין. "אי אפשר לא לאהוב את תל אביב" - אפשר - שאול טשרניחובסקי ותל אביב, בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ז', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט / 2019.
- בן-ציון כ"ץ, על חיי שאול טשרניחובסקי (פרויקט בן-יהודה)
- גבריאל פרייל, על הנוֹפִיוּת בשירת טשרניחובסקי (הרצאה מעיזבון המשורר), דחק, כרך יז', 2024.
קישורים חיצוניים
שאול טשרניחובסקי, באתר הספרייה הלאומית- איפה אותה ארץ?, נאמן למקור, הספרייה הלאומית
- ארכיון שאול טשרניחובסקי, בספרייה הלאומית[31]
- נתן אקסלרוד, שאול טשרניחובסקי,1937, אוסף יומני כרמל באתר YouTube
- שאול טשרניחובסקי, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- רשימת המאמרים של שאול טשרניחובסקי באתר רמב"י
- שאול טשרניחובסקי באתר WorldCat Identities
- רשימת הפרסומים של שאול טשרניחובסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על שאול טשרניחובסקי בקטלוג הספרייה הלאומית
דינה ציונית, שאול טשרניחובסקי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- שאול טשרניחובסקי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- שאול טשרניחובסקי, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- בן-ציון אייזנשטט, טשערניחאווסקי, שאול, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 37, באתר היברובוקס
- אהרן חרמוני, ילדותו של שאול טשרניחובסקי: (ליום-הזכרון התשיעי למותו), דבר, 19 באוקטובר 1951
- בן-ציון כ"ץ, על חיי שאול טשרניחובסקי, הזמן, ינואר 1944 – יולי 1944, באתר [פרויקט בן-יהודה
- שלמה שבא, אהבות שאול, דבר, 21 בדצמבר 1973
- נילי פרידלנדר, המציאות של איש החלומות, מעריב, 1 באוגוסט 1980
- זהר ויעקב שביט, טשרניחובסקי לנוכח פסל אפולו, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2009
- יורם יום טוב, המלצרית שמה לינא, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2009
- דן וינר, אין סתירה בין אפולו לאלוהי ישראל, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2009
- מאיר בוסאק, לפרשת יוונותו של טשרניחובסקי, דבר, 25 בספטמבר 1964
- גדעון עפרת, טשרניחובסקי: הפסל, באתר "המחסן של גדעון עפרת"
- בני ציפר, 70 שנה למותו של שאול טשרניחובסקי - פרויקט מיוחד, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2013
- ערן קצב, פואמת האבולוציה הדארוויניסטית של טשרניחובסקי, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2013
- אילנית סבלסקי, המשורר שהעביר את הפרוזה העברית מהשוליים למרכז, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2013
- דן מירון, שומרי הסף הפואטיים של המודרניות היהודית, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2013
- דן מירון, המהפכה היהודית על פי ביאליק וטשרניחובסקי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2013
- יותם שווימר, משורר החוויות: טשרניחובסקי נפתח לקריאה, באתר ynet, 15 בפברואר 2014
- האוניברסיטה העברית, כנס 'תבנית נוף מולדתו' 2014 | מושב פתיחה | מושב ראשון | מושב שני | מושב שלישי | מושב רביעי | מושב נעילה |
- שאול טשרניחובסקי ביום הולדתו השישים (1935)
- יצחק לאור, מה נשאר משירת טשרניחובסקי, באתר הארץ, 27 במרץ 2015
- שאול טשרניחובסקי, באתר האקדמיה ללשון העברית
- דוד אסף, האמנם מת המשורר שאול טשרניחובסקי בכנסייה רוסית?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 27.06.2017
- חן מלול, שאול טשרניחובסקי מבקש: אל תקראו את שיריי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 21 ביוני 2018
- יהושבע סמט-שינברג, "שִׁירִים לְאִילְאִיל", איך כותבים שיר אהבה בעברית?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוקטובר 2018
- עידו בסוק, הרופא הצבאי טשרניחובסקי כותב מהמלחמה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מרץ 2018
- כרמית ספיר ויץ, הרומנים, הסודות והשירים: חידת חייו הסוערים של שאול טשרניחובסקי, באתר מעריב אונליין, 27 באוקטובר 2018
- עידו בסוק, אאמינה גם בעתיד': התקבלותו ודחייתו של שאול טשרניחובסקי בהקשר לשיח הציוני על גלות ומולדת, עיונים בתקומת ישראל, 2015, עמ' 122–152
- יהודית גלוזמן, ייצוג בעלי חיים ביצירות טשרניחובסקי לילדים ולמבוגרים, עיונים בספרות ילדים 15, תשס"ה
- זיוה שמיר, שאול טשרניחובסקי, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
- שאול טשרניחובסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שאול טשרניחובסקי, באתר זמרשת
שאול טשרניחובסקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- שאול טשרניחובסקי, דף שער בספרייה הלאומית
- שאול טשרניחובסקי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- שאול טשרניחובסקי, בארכיון הבימה
.svg){kind=logo}
מיצירתו
- כתבי שאול טשרניחובסקי בפרויקט בן-יהודה
- חתנת החתנות, דבר, 1 באוקטובר 1944
- זכריני, דבר, 7 ביוני 1957
- בלילה, דבר, 27 בדצמבר 1935
- שלש אמיתות, דבר, 4 בדצמבר 1964
- לשמש, לביבות, עשתרתי לי
- סיפורים: כַּנָּרִי; נֶלי, באתר הארץ, 20 בפברואר 2018
- שלמה צוקר, ברנטיאוש? טשרניחובסקי טעה, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2018
- האזנה לשירי שאול טשרניחובסקי, באתר זמרשת
מופע מוזיקלי משירי טשרניחובסקי, בערוץ יוטיוב של הספרייה הלאומית- מחברת הסוניטות במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- שירים במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- שירים מעזבונו: הָאַוָּז והַטַּוָּס; תַּרְנְגוֹל הֹדּוּ, באתר הארץ, 18 ביולי 2023
- סיפור מעזבונו: לא היתה שם צרה — אז השדים צצו להרע, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2023
על יצירתו
- יוסף קלוזנר, שאול טשרניחובסקי ושירת הגאולה, המשקיף, 27 בנובמבר 1942, המשך
- יוסף קלוזנר, האופי המיוחד של שירת טשרניחובסקי, המשקיף, 22 באוקטובר 1948
- מיה וינשטוק, "בגינה": טשרניחובסקי לקטנטנים, באתר ynet, 1 בינואר 2013
- עופרה עופר אורן, "את אינך יודעת" של טשרניחובסקי וסונט 130 של שייקספיר - מה האמת על יופיין של האהובות?, בבלוג "סופרת ספרים", 28 בפברואר 2016
- ניצה פרילוק, משלוח מנות מאת שאול טשרניחובסקי, בבלוג "עונג שבת", 10 במרץ 2017
- ניצה פרילוק, 'אֲנִי עִם כָּל הַחַלּוֹת': סיפור לילדים של שאול טשרניחובסקי, בבלוג "עונג שבת", אוקטובר 2017
- מיכאל קרן, "ברוך ממגנצה", הפואמה שהשיבה לקורבנות העבר את קולם שאבד, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2018
ביאורים
- ובמסגרת תפקידו זה, לא בחל גם "ללכלך את ידיו", וביצע "סבב בין בתי הספר וערך בדיקות סניטריות. והנה מפרוטוקולים מ-1942 המצויים בארכיונו שמכון גנזים של אגודת הסופרים, נשמרים שני פרוטוקולים כאלה" בהם מופיע בין השאר האזכור ש"בתי הכיסא נקיים". לעיון בפרוטוקולים אלה, בכתב ידו של טשרניחובסקי, שפורסמו בבלוג של מכון גנזים, ראו כאן.
- 8 חודשים בלבד לפני מותו, כנראה שהיה עדיין בריא לחלוטין, לפי שב- 18 פברואר 1943, קיבל רישיון לקבלת 3 ק"ג תפוחי אדמה בשוק עלייה בתל אביב. כך עולה מהפתק שפרסם מכון גנזים בבלוג שלו (שם מופקד גם ארכיונו של טשרניחובסקי). לצפייה בכתב היד של הרישיון, ראו כאן.
- לקראת סוכות תשפ"ה, פרסם מכון גנזים שיר ילדים שכתב לסוכות. לצפייה בשיר בכתב ידו של המשורר, ראו כאן.
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
