דן מירון

דן מירון (נולד ב-13 בנובמבר 1934, ו' בכסלו תרצ"ה) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית. הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. זוכה פרס ביאליק לחכמת ישראל (תש"ם) ופרס ישראל לחקר הספרות העברית (תשנ"ג-1993). משנת 2020 הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

דן מירון

לידה	13 בנובמבר 1934 (בן 90) תל-אביב, פלשתינה (א"י)
שם לידה	דן מיזוטש
ענף מדעי	ספרות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה אוניברסיטת קולומביה
מוסדות	אוניברסיטת קולומביה האוניברסיטה העברית בירושלים
תלמידי דוקטורט	חנן חבר, אברהם בלבן, רינה דודאי
פרסים והוקרה	פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש (1998) פרס ישראל (1993) פרס ביאליק (1980)
תרומות עיקריות
חקר הספרות העברית

ביוגרפיה

דן מירון (מיזוטש) נולד ב-1934 בתל אביב. אביו, אריה מיזוטש, הגיע מאוקראינה לארץ ישראל כשהיה בן שנתיים, בעוד משפחת אמו, מלכה, התיישבה בצפת כבר בתחילת המאה התשע-עשרה. היו אלה הורי אמו שהטביעו חותם על התפתחותו האינטלקטואלית: סבו, ״תלמיד חכם״ חריף ומבריק, החל ללמד אותו גמרא בהיותו בן שמונה או תשע, ואילו אהבתו ליידיש נטועה בדמות סבתו. הוא למד בבית הספר אחד העם ובתיכון העירוני א' בעירו.

מירון סיים תואר ראשון בספרות עברית, מקרא והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן מוזיקה באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב. הוא השלים דוקטורט בספרות משווה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ב-1971 קודם לדרגת פרופסור חבר ושימש ראש המחלקה לספרות עברית. לאחר מכן, באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, הופקד על הקתדרה ע"ש לאונרד קיי לספרות עברית ולספרות משווה עד פרישתו. כיום מירון הוא פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטה העברית וכן באוניברסיטת קולומביה, ומלמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

מאז שנות החמישים פרסם מאות מאמרים ומחקרים ועשרות ספרים, בין השאר על נתן אלתרמן, אורי צבי גרינברג ושלום עליכם. בשנות ה-60 וה-70 היה חבר מערכת כתב העת הספרותי "עכשיו". מירון מתרגם מיוונית עתיקה, מיידיש ומגרמנית. בין המחזות שתרגם: אלקטרה, וויצק ויוליוס קיסר שהוצגו בתיאטרון הקאמרי, רשומון שהוצג בתיאטרון חיפה, מרי סטיוארט וסלסטינה שהוצגו בתיאטרון האוהל.

מירון הוא עורך מפעל ההוצאה לאור של מהדורות ה"כל כתבי", של גדולי המשוררים העבריים בזמננו. זהו מפעל ענק שנמשך שנים רבות, בהוצאת מוסד ביאליק ובהוצאות אחרות. בין המשוררים שכינס את שיריהם: אורי צבי גרינברג, אבא קובנר, יעקב אורלנד, יהודה קרני, קלמן אהרון ברתיני, אברהם חלפי, אורי ניסן גנסין וגבריאל פרייל. מירון ערך גם מהדורה מדעית של כתבי חיים נחמן ביאליק.

החל משנת 2012 הוא משמש כעורך הראשי של הוצאת אפיק - ספרות ישראלית^[1]. בשנת 2016 פרסם את מחקרו על זהותו היהודית של הסופר פרנץ קפקא כספר בהוצאת אפיק^[2].

בשנת תש"ם זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל על ספרו "בין חזון לאמת - ניצני הרומן העברי והיידי במאה הי"ט". בשנת תשנ"ג זכה בפרס ישראל לחקר הספרות העברית (יחד עם גרשון שקד). בספטמבר 2020 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית למדעים^[3].

מחוץ לתחום הספרות, היה חבר התנועה לשלום וביטחון. ב-1971 היה חבר משלחת לברית המועצות מטעם "הוועד לשיפור היחסים עם ברית המועצות". התבטאויותיו החיובית על הממשל הסובייטי הביאו לגינויו בגילוי דעת שפרסמה אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל^[4]. זכור במיוחד המאמר שפרסם מירון בעיתון "הארץ" בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, בכותרת: "אם יש צה"ל, יופע מיד" – זאת בדרישה לתגובה צבאית ישראלית על הטילים שנורו מעיראק. מירון היה גם מן הראשונים שהביעו ביקורת חריפה נגד יצירותיה של נעמי שמר לאחר שהתבטאה בזכותם של המתנחלים^[5].

בשנת 2016 הפקיד את ארכיונו האישי בספרייה הלאומית^[6].

בשנת 2006 נעצר מירון בניו יורק, עיר מגוריו, בחשד שתקף את אשתו אילנה במריבה שפרצה ביניהם.^[7] בשחרורו, אסר עליו בית המשפט להתקרב לביתם המשותף. בהמשך הודה מירון כי תקף את אשתו ואמר כי היא שהחלה בפעולה אלימה.^[8]

מירון מתגורר בתל אביב ובניו יורק. הוא גרוש ואב לשלושה ילדים.

מספריו

• ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו, עיונים ביצירות אלתרמן, רטוש, יזהר, שמיר (ירושלים : הוצאת שוקן, מהדורה ראשונה תשכ"ב 1962, הוצאה מחודשת תשל"ה 1975)
• בין חזון לאמת : ניצני הרומן העברי והיידי במאה התשע-עשרה (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ט 1979)
• הפרידה מן האני העני, מהלך התפתחות שירתו המוקדמת של חיים נחמן ביאליק 1891 - 1901, (בלווית שמונה תחריטים מאת משה גרשוני) (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, מחקרי האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ו 1986)
• בודדים במועדם, לדיוקנה של הרפובליקה הספרותית העברית בתחילת המאה העשרים, עם עובד, תל אביב, 1987.
• אם לא תהיה ירושלים, מסות על הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1987.
• נוגע בדבר, מסות על ספרות, תרבות וחברה, זמורה-ביתן, תל אביב, 1991.
• מול האח השותק: עיונים בשירת מלחמת העצמאות בלוויית י"ב רישומים מאת מנשה קדישמן, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
• האדם אינו אלא, חולשת הכוח, עוצמת החולשה, עיונים בשירה, זמורה ביתן, תל אביב, 1999.
• אקדמות לאצ"ג, עיונים בשירת גרינברג, מוסד ביאליק, ירושלים, 2002.
• אמהות מייסדות, אחיות חורגות , על ראשית שירת הנשים העברית, הוצאת הקיבוץ המאוחד תל אביב, תשס"ד 2004
• הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם: מסות על חשיבותה של הרצינות ביחס ליידיש ולספרותה, עם עובד, 2004
• הרפיה לצורך נגיעה: לקראת חשיבה חדשה על ספרויות היהודים, הוצאת עם עובד, 2005^[9].
• הספרייה העיוורת - פרוזה מעורבת 1980–2005, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005^[10].
• הגביש הממקד, מוסד ביאליק, 2011.
• תשע וחצי של א.ב. יהושע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011^[11].
• מפה לאוזן, שיחות באמנות המונולוג של שלום עליכם, תרגם את שבעת המונולוגים וכתב עליהם מאמרים, הוצאת אפיק, 2012^[12].
• החיה בבית הכנסת - היבטים ביהודיות של פרנץ קפקא, הוצאת אפיק, 2016.
• הכוכבים לא רימו: כוכבים בחוץ מאת נתן אלתרמן, קריאה מחדש (יחד עם אריאל הירשפלד), עם עובד, 2023.^[13]
• שתי הנקמות המאוחרות של פרנץ קפקא או: מדוע דרוש לעם העכברים "משורר לאומי", הוצאת בלימה, 2023^[14]

מתרגומיו

• גיאורג ביכנר, וויצק: קטע דרמטי, עברית - דן מירון, תל אביב 1970
• יעקב גלאטשטיין, כשיאש הגיע, תרגם מיידיש דן מירון, עם עובד, תל אביב, תשס"ז 2006
• יעקב גלאטשטיין, כשיאש נסע, תרגום מיידיש ואחרית-דבר - דן מירון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשנ"ד 1994
• פרנץ קפקא, סיפורים ופרקי התבוננות, שוקן ירושלים, תשל"ח 1977
• יהודה לייב טלר, שירים, תרגם מיידיש והוסיף מסת-מבוא דן מירון, ספרית פועלים, תל אביב, תשמ"ז 1986
• שלום עליכם, סיפורי זעם, תרגום ואחרית דבר, עם עובד, 2007
• שלום עליכם, טֶביֶה החולב, כתר, תשס"ט 2009
• שלום עליכם, סיפורי תוהו, כתר, תש"ע 2010

לקריאה נוספת

• שי גינזבורג, "מירון, דן", לקסיקון הֶקְשֵרִים לסופרים ישראלים (תשע"ד 2014), עמ' 602–605.
• קובי נסים, טקסטים פיוטיים במבחן היסטורי, על המשמר, כ"ג בתמוז תשנ"ב, 24 ביולי 1992, עמ' 20. על: דן מירון, מול האח השותק : עיונים בשירת מלחמת העצמאות : מחזור ראשון (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, ירושלים : כתר, 1992).
• חמוטל בר יוסף, מה מבקש מאיתנו השיר של אלתרמן?, על הסימבוליזם האלתרמני תוך עיון ב"פרפר מן התולעת" של דן מירון, מאזנים ע"ו, תשס"ג 2003
• אמנון נבות, החוקר כאני עליון של ספרות שלמה, עכשיו 68, תשס"ג 2003
• זיוה שמיר, המשורר על ספת המבקר, תכלת 12, תשס"ב 2002
• דוד פישלוב, להבין ולהעריך "מבפנים", סימן קריאה 11, תש"ם 1980
• אלכס זהבי, גישה חדשה במחקר שירתו של נתן אלתרמן, ידיעות אחרונות, ינואר 1982
• חיים נגיד, פרטים רבים ועיקר אחד, מאזנים נ"ד/5, תשמ"ב 1982
• יצחק לאור, השולחים למוות מבכים אתכם, ההולכים למות, שירה גדולה ושירה לאומית, על-פי דן מירון ב"מול האח השותק", אנו כותבים אותך מולדת, תשנ"ה, 1995
• דני הדרי, "המוות המבוטל" והאח שאינו שותק, (הרהורים וערעורים בעקבות ספרו של מירון "מול האח השותק"), מאזנים ס"ח/4, תשנ"ד 1994
• אבי כצמן, מול הדן השותק, אפס שתיים 2, תשנ"ג 1993
• אסף ענברי, דיוקנו הרוחני העדכני של דן מירון, קשת החדשה 14, 2005
• ידידיה יצחקי, תרבות חיה ונושמת : ברוך קורצווייל, יוסף דן ודן מירון נגד הספרות הישראלית, עלי-שיח 39, תשנ"ז 1997
• נסים קלדרון, קולות של סופרים, לא ממסד של סופרים, על ספרו של דן מירון "אם לא תהיה ירושלים", פרוזה 102, תשמ"ח 1988
• אבנר הולצמן, עין בעין: על עשרים חוקרי ספרות, הוצאת כרמל, ירושלים, 2018, עמ' 130 - 159

קישורים חיצוניים

• כתבי דן מירון בפרויקט בן-יהודה
• דן מירון, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• מאמרי דן מירון, באתר "הארץ"
• דן מירון בראיון מצולם משוחח על נתן אלתרמן
• מאמרו של דן מירון מיבנה ובינה בקובצי השירה של נתן אלתרמן
• מאמרי דן מירון באתר נתן אלתרמן
• אסף ענברי, דיוקנו הרוחני העדכני של דן מירון, 2005
• דליה קרפל, פרופ' דן מירון קורא בספרות ימינו ומתגעגע לשלום עליכם, באתר הארץ, 30 ביולי 2010
• ליאורה גולדנברג-שטרן, הפרופ' המוערך והאישה המוכה, באתר nrg‏, 2 במרץ 2006
• ורד לי, חמש שאלות לדן מירון, הוצאה שהיא מוסד, באתר הארץ, 17 בינואר 2011
• הספרים של דן מירון, באתר "סימניה"
• מיה סלע, הרבה דברים מרגיזים את פרופ' דן מירון בביקורות ספרים הנכתבות היום, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2011
• עמר לחמנוביץ, "יותר מדי אנשים עוסקים פה בתרבות", באתר ישראל היום, 10 בינואר 2014
• דן מירון על ביאליק מתוך מיזם העברים
• אריאל הורוביץ, ‏"אני רוצה להציל את היצירות האלה מאבדון", בעיתון מקור ראשון, 20 בינואר 2019
• ניצה בן-דב, נוגע בכל, לפעמים לופת וחונק ולפעמים מַרפה ומרפא (מנחת הערכה לדן מירון עם הגיעו לגבורות), באתר הארץ, 2 בינואר 2015
• רחל אליאור, "מידה מסוימת של ענוה", על הקריאה ביצירת ספרות ועל הדרכים לבקרן, [תגובה לדברי דן מירון]", הארץ, תרבות וספרות, כא באב תשנ"ד :29.7.94
• דורון רוזנבלום, ‏זרועו הארוכה של מבקר הספרות, אודיסאה 23, אפריל 2014 - ריאיון עם דן מירון
• דן מירון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"

על כתביו

• זיוה שמיר, המשורר על ספת המבקר, על 'פרפר מן התולעת', תכלת 12, אביב התשס"ב
• אריאל הירשפלד, על ספו של החור השחור, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2001 - על הספר "פרפר מן התולעת"
• רותם וגנר, הקיפוד, מגזין ארץ אחרת - על הספר "הרפיה לצורך נגיעה: לקראת חשיבה חדשה על ספרויות היהודים"
• משה גרנות אהבה שלא קלקלה את השורה, בבלוג של רן יגיל, באתר nrg מעריב, 2 בנובמבר 2012
• צור ארליך, ‏על הספר "כוכבים בחוץ מאת נתן אלתרמן – קריאה מחדש", השילוח, אפריל 2020
• יוחאי אופנהיימר, ‏בין הסימבולי לסמיוטי במחקריו של דן מירון, מכאן אפריל 2020
• נורית גרץ, לצלול בדמותו של הסופר: דן מירון קורא את קפקא, פנס מוסף לביקורת ספרות, יולי 2023.
• דרור בורשטיין, כשאלתרמן ניער את החול מסנדלו, באתר ynet, 17 בספטמבר 2024

מכתביו

• זאב ז'בוטינסקי: ליצן ושופט:
  • חלק א: "את יודעת מן הסתם איזה חג זה בשבילי כאשר במשך חודש עלה בידי להתעסק בכתב יד אהוב", באתר הארץ, 12 בספטמבר 2010
  • חלק ב: לעתים לא רחוקות תיחשבנה דווקא תקופות של תמוטת יסודות לתקופות זוהר, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2010
  • חלק ג: שמשון הראשון, שמשון השני, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2010
  • חלק ד: פלשת לא תעמוד בפני העברים. הארץ, 24 בספטמבר 2010 (כנראה לא הועלה לאתר)
  • חלק ה: נשיקות החמה הכלואות בנרתיק עקוד אפרפר, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2010
• שומרי הסף הפואטיים של המודרניות היהודית, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2013
• המהפכה היהודית על פי ביאליק וטשרניחובסקי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2013
• אחרי כל הרעש, הגיע הזמן להבין את ספרו של א"ב יהושע (על "ניצבת"), באתר הארץ, 24 באוקטובר 2014
• אמנות הסיפור של א"ב יהושע, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2014
• שלום עליכם והזעזועים ההיסטוריים של זמנו, באתר הארץ, 10 ביוני 2016
• האסון היה אסון תל אביבי מובהק, שונה לגמרי מאלו שהתרחשו ב"מרד הערבי", באתר הארץ, 12 בנובמבר 2024
• גלגולו של גלגול, או: המטמורפוזה הבלתי גמורה | לציון מאה שנה לפטירתו של פרנץ קפקא, סרטון בערוץ "האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים", באתר יוטיוב (אורך: 01:38:25), 2 ביולי 2024
• דן מירון, ממואר על אבותי הרוחניים | חלק א' | חלק ב' | חלק ג' | חלק ד' | באתר הארץ, אפריל - מאי 2025