Loading AI tools
סופרת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עופרה עופר אורן (נולדה ב-4 ביולי 1951 בתל אביב) היא סופרת, משוררת, בלוגרית, מתרגמת ועורכת ישראלית; זוכת פרס ספיר לשנת 2023 על ספרה "מה קרה להגר באילת?".[1]
 | |
| לידה |
4 ביולי 1951 (בת 73) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| שפות היצירה |
עברית |
| פרסים והוקרה |
|
| האתר הרשמי | |
  | |
נולדה בתל אביב, בת ליוסף עופר, סופר ומראשוני חיל האוויר הישראלי. גדלה ביפו, שם התגוררה משפחתה בדירה במתחם "מחנה אריאל" (קבוצת מבנים ששימשה את מפקדת חיל האוויר בימי ראשית המדינה), ובהמשך עברה משפחתה לבסיס תל נוף. למדה בבית הספר שבמושב קדרון ואחר כך בתיכון מאוחד רחובות (תמ"ר, כיום תיכון דה שליט). מכיתה י' עד י"ב למדה בבית הספר התיכון היהודי JFS (אנ') בלונדון, שם שהתה משפחתה בשליחות. לאחר שובה ארצה שירתה כקצינה בחיל האוויר.
עופר היא בוגרת החוג לספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב, שם למדה גם בחוג לקולנוע בשנתו הראשונה ואחר כך משחק בחוג לתיאטרון. כמו כן הוציאה שם תעודת הוראה.
במשך כארבעים שנים לימדה עופר אנגלית, הן במערכת האינטרנית (בין השאר ב"תיכון בן צבי" בקריית אונו ובבית הספר לאומנויות "תלמה ילין" בגבעתיים) והן במסגרת האקסטרנית (ב"אנקורי", בתיכון לחמן ובמכון שחר). בשנות ההוראה הגישה עופר אלפי תלמידים לבחינות הבגרות באנגלית. עופר פרשה מהוראה בשנת 2015, בין השאר בגלל ביקורת שהייתה לה על תוכנית הלימודים באנגלית ודרישות משרד החינוך.[2]
עופר החלה לכתוב כבר בימי נעוריה, ובמשך כמה שנים שימשה כ"כתבת נוער" בשבועון מעריב לנוער, ופרסמה בו עשרות כתבות, מאמרים ושירים (בכלל זה במהלך התקופה שבה שהתה בלונדון).
במקביל לעבודת ההוראה עסקה עופר, מאז 1989, גם בכתיבה, תרגום ועריכה של ספרים ואף הנחתה סדנאות כתיבה, בין השאר בבית אריאלה ובמסגרת פרויקט "סיפור נולד" של משרד החינוך, שבו מנחים סופרים סדנאות כתיבה לתלמידים ביישובי הפריפריה.
ספרה הראשון של עופר, "הפרדת צבעים", שבו ארבע נובלות, יצא לאור בשנת 1989 וזכה לשבחי המבקרים,[3][4][5] וכך היה גם עם פרסום הרומן הראשון שכתבה עופר, "דיבור עקיף", בשנת 1990.[6][7][8]
ספריה של עופר עוסקים במציאות ישראלית פרוזאית וגיבוריה הם אנשים "רגילים", בעיקר נשים מהמעמד הבורגני והזעיר-בורגני. הנושאים העומדים במרכז יצירתה הם חיי נישואים, אימהוּת, מצוקות נפשיות, וכן אלימות וגילוי עריות במשפחה. היא מרבה להיעזר במונולוג בגוף ראשון ובטכניקות של כתיבה מודרנית, כגון זרם התודעה, החלפת נקודות מבט וטכניקת הרשומון.[9]
עד כה פרסמה עופר שנים עשר ספרים, וסיפוריה נכללו בשלוש אנתולוגיות. בשניים מספריה ("שירה והירושימה" ו"יופי לי, יופי לי") ובראיונות עיתונאיים, כולם לאחר פטירת אביה, טענה עופר כי הייתה קורבן לגילוי עריות מצידו.[10][11][12] לדבריה, בנוסף על הפגיעה המינית היא ספגה השפלות ואלימות פיזית ומילולית מאביה ואמה גם יחד.[13]
בספריה האחרים נגעה עופר במגוון נושאים ובהם היבטים של פרשת קסטנר (ברומן "מעקב"),[14] ההווי בבית ספר לאומנויות (ברומן הבלשי "רצח בבית הספר לאומנויות"),[15] ובחוויות נעורים (בספר "כמו עפיפון מנותק").
בשנות ה-90 פרסמה עופר רשימות עיתונאיות וביקורות ספרים בכמה עיתונים ובהם: "ידיעות אחרונות", "דבר", "עולם האישה" ו"עיתון 77".
מאז שפרשה מההוראה מתמקדת עופר בכתיבת שירים. בראשית דרכה בתחום זה כתבה שירים בסגנון חופשי ורוב השירים הללו רוכזו בספר השירים הראשון שלה "מה המים יודעים על צמא". בשנים האחרונות מקפידה עופר על חריזה ועל משקל, ומרבית שיריה כתובים כסונטות או כוילאנלים. שיריה פורסמו במוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ, בכתב העת הו!, בכתב העת המוסך, בעיתון 77, באתר "גלויה" ועוד.
בשנת 2023 פרסמה עופר לראשונה יצירה המשלבת סיפורת ושירה[16] – הרומן "מה קרה להגר באילת?" מורכב מ-336 סונטות מוקפדות משקל וחריזה, שבהן מובאת מסכת חייה של צעירה שגדלה בבית אלים ומוחץ, ובורחת ממנו אל האלימות שבחוץ.[17] בעקבות זכיית הספר בפרס ספיר, הוא יתורגם לשפה הערבית, ואורן בחרה שבנוסף, הוא יתורגם גם לשפה האנגלית על ידי ניבה כספי, המתגוררת באוסטרליה[18].
בנוסף, מפעילה עופר מאז שנת 2014 בלוג בשם "סופרת ספרים", שבו היא מפרסמת רשימות וביקורות על ספרים ולעיתים גם על סרטים וסדרות טלוויזיה. בבלוג יש גם פינות קבועות ("השיר של יום שלישי" ו"סוגרים שבוע עם ציטוט"). בעבר התפרסמו בו גם רשימות על סיפורם של שירים, על סיפורם של נאומים ועל חייהן של סופרות מפורסמות, רשימות שעלו במקביל גם באתר Xnet.
עופר תרגמה מאנגלית למעלה מארבעים ספרי פרוזה, וערכה ספרים רבים. בין השאר תרגמה עופר יצירות של יצחק בשביס-זינגר, גרהם גרין, ג'ק לונדון, ג'פרי ארצ'ר, וקרול שילדס. כמו כן תרגמה לעברית סדרות לילדים ובני נוער.
בשנים האחרונות פרסמה עופר גם תרגומי שירים מאנגלית, תוך הקפדה על שמירת החריזה והמשקל שבשירים המקוריים. בין השאר היא פרסמה תרגומים לשיריהם של כריסטינה רוזטי, ו"ה אודן, דורותי פארקר[19] וג'רארד מנלי הופקינס וסונטות שכתבו ויליאם שייקספיר ואליזבט בארט בראונינג.
עופר הייתה נשואה לטייס בחיל האוויר ולזוג נולד בן. הם התגרשו כעבור תשע שנים. היא נישאה בשנית ולזוג נולדה בת.[21] אחר כך, נישאה בשלישית, לאריה אורן. היא מתגוררת בקריית אונו.
בין הספרים שתרגמה עופר:
עופרה עופר, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראלמיצירתה
עופרה עופר אורן, חמש סונטות על נפט שנשפך, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2019 עופרה עופר אורן, שבע סונטות: בעקבות צפייה בתיעוד אירוע, באתר הארץ, 23 במאי 2023ראיונות
נועה לימונה, "עופרה עופר אורן: ההתפכחות שלי החלה כשאבא הוזמן להדליק משואה", באתר הארץ, 19 במרץ 2023.ראיונות מוקלטים
ריאיון עם צאת הספר "כמו עפיפון מנותק" (1992), סרטון באתר יוטיוב ריאיון ברדיו צפון על "מה קרה להגר באילת" (2023), סרטון באתר יוטיוב ריאיון ברדיו תל אביב על "מה קרה להגר באילת" (2023), סרטון באתר יוטיוב
ענת שרון בלייס, רוחות הרפאים שלא הולכות לאיבוד (בתוכנית "אחת + 5"), באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 באפריל 2024על כתביה
יובל אלבשן, הפצע של פרשת קסטנר לא מפסיק לדמם, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2013 עלית קרפ, "רצח בבית הספר לאמנויות": מי הרוצח? שאלה שולית, באתר הארץ, 9 ביולי 2017 אילן ברקוביץ', אין דיבור עם מתעלל, באתר הארץ, 1 במרס 2023 (מופיע גם בבלוג "סופרת ספרים") שירה סתיו, "מה קרה להגר באילת?": אזור האסון של פגיעה מינית ב-336 סונטות, באתר הארץ, 4 במאי 2023. אברהם בלבן, "החושך הוא שק המולבש על ראשה", באתר הארץ, 19 באפריל 2024 עמליה רוזנבלום, קריאה לעזרה: "בדולח וסכינים" של עופרה עופר אורן הוא קריאת חובה, בעיקר לאנשי טיפול, באתר הארץ, 30 במאי 2024Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
