Loading AI tools
יצירה ספרותית עתיקה ממסופוטמיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס. ליצירה מספר גרסאות שונות בעלות תיארוך שונה. הגרסה המלאה ביותר עד היום נמצאה בספריית המלך אשורבניפל, שמלך במאה השביעית לפני הספירה בנינוה שבאשור.
החלק הראשון מהיצירה, שפוענח על ידי ג'ורג' סמית' בשנת 1872 הוקדש לתיאור המבול. לאחר מחקר נוסף התברר כי סיפור המבול הוא חלק מיצירה גדולה בהרבה, שכינויה הבבלי היה "סדר גילגמש". יצירה זו כוללת שנים עשר שירים המתפרסים על שנים עשר לוחות אבן נפרדים. אורכו של כל שיר הוא כשלוש מאות שורות.[1]
שבר קטן מהלוח השביעי של עלילות גילגמש נמצא בתל מגידו בשפכי המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו שחפר בתל.[2]
הגרסה המאוחרת המלאה שנמצאה בספרית אשורבניפל חוברה ככל הנראה בסוף האלף השני לפנה"ס על ידי מסין־לקה־אוניני. הנוסח המקורי הקדום יותר, חובר ככל הנראה בתחילת האלף השני לפנה"ס, ומחברו אינו ידוע. מחבר האפוס שאב ממקורות שומרים שונים קטנים בהיקפם, וערך אותם לכדי יצירה אורגנית אחת. מקורות אלו נתחברו ככל הנראה בסוף האלף השלישי לפנה"ס בימי המלך שולגי מאור.[3] לוחות עלילות גילגמש נתגלו על ידי הורמוזד רסאם בשנת 1853.[4] עם זאת, פענוח ותרגום היצירה נעשה מספר שנים לאחר מכן, בשנת 1872 בידי ג'ורג' סמית'. התרגום המקובל ביותר שנכתב עד עתה נכתב על ידי ג'ורג' אנדרו רייזנר, ותרגומו מבהיר במדויק את הטקסט לצד הטקסט בשפת המקור.[5] שירת עלילות גילגמש שונה במהותה ובעיסוקה מיתר הספרות הבבלית בת זמנה. יצירה זו מעניקה עוצמה דרמטית לגיבוריה, בני התמותה. יצירות רבות באותה עת העמידו את האלים במרכז העלילה, ובני האדם שיחקו תפקיד שולי ומכני. מבחינה זו, עלילות גילגמש נחשבת יצירה פורצת דרך ביצירות התרבותיות של המזרח הקדום.[6] בשנת 1956 נמצא בתל מגידו, בחפירות המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו, לוח אכדי המתאים ללוח השביעי בעלילות גילגמש נוסח נינווה. הלוח הוא מן המאה ה־14 לפנה"ס ומעיד ככל הנראה על כך שעלילות גילגמש היו מקור ללימוד, לתרגום ולחיקוי בכל רחבי המזרח הקדום.[7]
האפוס פותח בשיר הלל לגילגמש, מלך ארך, ומספר על תפארת העיר וחומותיה וכן על תכונותיו ומעלותיו. גילגמש הוא שני שלישים אל ושליש אדם ואינו מוצא מנוחה לנפשו, מה שגורם לו לרדות בבני עמו. הזועקים לאלים לעזרה. עבור נשים צעירות דיכוי זה לובש צורה של "זכות הלילה הראשון", חוק שעל פיו נמסרות כלות לאונס השליט בליל כלולותיהן. עבור הצעירים (הלוח פגום בנקודה זו) נאמר כי גילגמש מכלה אותם באמצעות משחקים, ובדיקה של חוזקם או אולי כעובדי כפייה בתוכניות בנייה. האלים מחליטים להיענות להפצרות האנשים על ידי יצירה של יצור שווה ערך לגלגמש בכוחו כדי שהשניים יתחרו, ובכך יופסק הדיכוי של גלגמש ויובא השקט לארך. זהו האדם הפרימיטיבי, אנכידו, אשר מכוסה בשיער וחי בטבע עם החיות. האלים יוצרים את אנכידו כפרא אדם המתרוצץ בקרב חיות השדה ומגן עליהן מפני הצייד. הצייד, באישורו של גילגמש, לוקח את שמח'ת הקדשה כדי שזו תפתה את אנכידו ותתרבת אותו. שמח'ת מגיעה אל אנכידו ומפתה אותו, הם שוכבים במשך שישה ימים ושבעה לילות. שמח'ת משכנעת את אנכידו לבוא לארך וללמוד את תרבות בני האדם. גילגמש חולם חלום המבשר את בואו של אנכידו לארך.
בדרך לארך מביאה שמח'ת את אנכידו למשכנות הרועים. שם לומד אנכידו את דרכי התרבות האנושית על שלל גווניה. אנכידו שומע על כך שגילגמש מתכוון לממש את זכות הלילה הראשון בחתונה. בעקבות הדברים, מזדעזע אנכידו ויוצא לארך כדי להתעמת עם גילגמש. אנכידו וגילגמש נלחמים בקרב איתנים הנגמר בניצחון גילגמש. בעקבות הניצחון, אנכידו מהלל את כוחו של גילגמש והשניים הופכים לרעים. גילגמש מציע לאנכידו לצאת ליער הארזים כדי להרוג את המפלצת חומבבה, שומר היער, להביא מארזי היער ולעשות להם שם עולם. אנכידו והזקנים מנסים לעצור את גילגמש מלצאת, אך לשווא.
הזקנים מברכים את גילגמש ויועצים לו לקראת מסעו. גילגמש ואנכידו הולכים אל נינסון, אמו של גילגמש, להיפרד ממנה ולקבל את ברכתה לקראת המסע. נינסון נעצבת למשמע תוכניתו של גילגמש ומתפללת לאל שמש עבור בנה. נינסון מאמצת את אנכידו ומעניקה לו את הגנת גילגמש, והשניים יוצאים למסע.
גילגמש ואנכידו נמצאים בדרכם אל יער הארזים כדי להילחם במפלצת חומבבה. הם הולכים כשישה ימים וחמישה לילות, מרחק רב מאוד, וגילגמש מקריב מנחה לאל שמש על פסגת הר ומבקש בשורת חלום. חלומותיו של גילגמש מזכירים את תיאוריו של חומבבה, אך אנכידו מפרש אותם לטובה. כשמגיעים השניים אל יער הארזים הם שומעים את שאגת חומבבה ונופלת עליהם אימה. גילגמש משכנע את אנכידו להמשיך ולצאת לקרב כנגד חומבבה.
שני הרעים מגיעים אל היער ופוגשים בחומבבה. מתנהל דו־שיח בין הרעים לבין חומבבה, כאשר כל צד טוען כי כוחו גדול יותר וניצחונו מובטח. גילגמש נבהל ממראהו של חומבבה, אך אנכידו משכנע אותו להילחם בכל זאת. הקרב מתחיל, ואל השמש בא לעזרת גילגמש ואנכידו, בכך שמעורר שלוש עשרה רוחות סער המשתקות את חומבבה. חומבבה מתחנן על נפשו, וגילגמש מתחיל להשתכנע. אנכידו מאיץ בגילגמש לחסל את חומבבה, וכך אכן קורה. הרעים כורתים את ראשו של חומבבה ומביאים עמם ארזים עצומים חזרה לארך. בנוסף, כורתים השניים את הארז המרכזי העומד במרכז היער כדי לבנות ממנו שער למקדש של אנליל.
עם שובם של גילגמש ואנכידו לארך מחזרת האלה אשתר אחר גילגמש, והוא מסרב מכיוון שהמיטה אסון על מאהביה הקודמים, כגון דומוזי־תמוז. אשתר מבקשת מאביה אנו שישלח את אפסר, פר השמים, כדי שילחם בגילגמש. לאחר סירוב ראשוני של אנו, הוא נותן לאשתר את הפר, הוא יורד לעולם ואכן זורע הרס וחורבן. לאחר מאבק קשה, גוברים לבסוף גילגמש ואנכידו על הפר, הורגים אותו ומקריבים את ליבו לאל שמש.
אנכידו חולם חלום שבו ארבעת האלים אנו, אנליל, אאה ושמש מחליטים שהוא צריך למות בגלל מעשיו. אנכידו נוטה למות, מתלונן על רוע הגזירה ומקלל את שמח'ת שהביאה אותו למצב זה, אך חוזר בו. גילגמש מבטיח לו שינציח את זכרו לאחר מותו באמצעות צלם זהב שיעשה בדמותו. גילגמש מתלונן אף הוא ומתפלל לשמש על אנכידו. גילגמש אף הוא חולם על מותו, ועל חוויותיו בעולם שלאחר המוות – עולם השאול.
גילגמש נושא קינה לאנכידו שמת ממחלתו. הוא פונה למוקירי אנכידו ומבקש שיבכו את מותו, וכן מתאבל על חברו הטוב בקינה אישית. גילגמש מורט את שערותיו וקורע את בגדיו באבלו הרב. הוא מצווה על אומני ארך לעשות צלם בדמות אנכידו, ונודר לקבור אותו בקבורת מלכים. תחילה, מסרב גילגמש לקבל את מות אנכידו, ואינו מסוגל לקבור אותו למשך שבעה ימים. לבסוף מקיים את הבטחותיו וקובר את אנכידו בקבורת מלכים.
ערך מורחב – אותנפישתיםלאחר מות אנכידו, גילגמש מבכה את מר גורלו, וחש אימה נוכח מותו שלו שיגיע ביום מן הימים. בעקבות כך, הוא מחליט ללכת אל אותנפישתים, שקיבל חיי נצח מהאלים על תפקידו בסיפור המבול. גילגמש מבקש לדעת את סוד חיי הנצח מאותנפישתים, ולצורך כך יוצא למסע ימי ארוך ומפרך כדי להגיע לקצה תבל, מקום מושבו של אותנפישתים. במסעו הימי המסוכן, עובר גילגמש תלאות רבות הכוללות מעבר במנהרה ארוכה בחשכה גמורה, וכן פוגש יצורים מיתיים שונים. גילגמש מגיע בסוף המסע אל חוף הים הקוסמי, בו סידורי המוזגת מבחינה בו.
סידורי המוזגת נבהלת ממראהו של גילגמש ובורחת מפניו. מתקיים דו־שיח בין השניים, בו גילגמש מספר לה את סיבת מסעו ועל בקשתו לסיוע, וסידורי מנסה לשכנעו כי אין טעם בחיפושו אחר חיי נצח, וסופו להיכשל. גילגמש אינו מוותר על מטרת מסעו, ומבקש מסידורי להראות לו את הדרך לאותנפישתים. בסופו של דבר, היא מפנה את גילגמש אל אורשנבי, המלח של אותנפישתים, שיעזור לו לחצות את 'מי המוות' ולהגיע אל אותנפישתים. גילגמש מגיע אל אורשנבי, ולאחר מאבק ראשוני, מפליגים השניים ומגיעים אל אותנפישתים. גילגמש פוגש את אותנפישתים ומספר לו על מסעו ואת מבוקשו. אותנפישתים מגיב על דברי גילגמש בתמיהה, ואומר כי אין ביכולתו של האדם להשיג חיי נצח. לפי דבריו, אחרי המבול, כשהעניקו לו האלים חיי נצח, גזרו על יתר בני האדם מוות, ואין דרך לשנות גזירה זו. בעקבות כך, הוא מייעץ לגילגמש לחזור לעירו, למלוך, לבנות מקדשים לאלים ולפעול על פי משפטם.
ערכים מורחבים – המבול, מיתוסים של מבולגילגמש מבקש מאותנפישתים לספר לו כיצד קיבל חיי נצח מהאלים, ואותנפישתים נעתר לבקשתו ומספר לו את סיפור המבול. לפי דבריו, האלים, בראשות אנו ואנליל החליטו להביא מבול לעולם. האל אאה סיפר על התוכנית לאותנפישתים, ציווה עליו לבנות ספינה גדולה ולהעלות אליה 'זרע נפש כל חי', ולספר לאנשי עירו כי עליו לעזוב, אך לא לספר על המבול המתקרב. אותנפישתים עושה כמצווה ואף מקבל עזרה מאנשי עירו. על הספינה מעלה את משפחתו, רכושו, אומנים ונפש כל חי. פורצת סערה עזה על פי תכנון האלים, שנמשכת שישה ימים ושוככת ביום השביעי. הספינה נחה על פסגת הר ניציר, וכעבור שבעה ימים שולח אותנפישתים יונה, שלא מצאה מנוח וחזרה. בעקבות כך שלח סנונית, שחזרה אף היא, ולבסוף שלח עורב שלא חזר. אותנפישתים שולח את כל דרי הספינה אל העולם ומקריב קרבנות לאלים. אנליל כועס על כך שאותנפישתים ניצל מן המבול ומציע להשחית את המין האנושי, אך אאה מרגיע אותו ומשכנע אותו לזנוח את תוכניתו. במקום, מציע אאה להעניש את החוטאים בלבד. אנליל משתכנע ואף מברך את אותנפישתים ואשתו, נותן להם חיי נצח, ומושיב אותם ב'פי נהרות'.[8] אותנפישתים מציין בפני גילגמש שחיי הנצח להם זכה הם נחלתו בלבד, ומוכיח זאת לגילגמש באמצעות ניסיון לא לישון שבעה ימים. גילגמש נרדם ונכנס לשינה עמוקה למשך שישה ימים, וכתוצאה מכך מכיר בחולשתו ובחוסר יכולתו לזכות בחיי נצח. אותנפישתים מצווה על אורשנבי להכין את גילגמש לחזרה לארך, אך אשתו מרחמת על גילגמש ומציעה לספר לו על צמח הפלאות. אותנפישתים מספר לגילגמש על צמח שיכול להאריך את ימיו, ובעקבות כך צולל גילגמש אל התהום וקוטף את הצמח. בדרך חזרה טובל גילגמש בבאר ומשאיר את הצמח ללא השגחה, נחש מזדמן אוכל את הפרח ומשיל את עורו. גילגמש מבכה את אובדן סיכויו האחרון לזכות בחיי נצח, אבל לבסוף משלים עם כך, וחוזר לארך.
לוח זה הוא ככל הנראה נספח שצורף ליצירה בידי עורך מאוחר של נוסח העלילה, מדובר בתרגום אכדי של חלק מן המיתוס השומרי הקדום 'גילגמש, אנכידו והשאול'. המיתוס מתאר גרסה חלופית לסיפור מות אנכידו. המיתוס השומרי מספר על כך שגילגמש שיחק בכדור ואלה תוך שהוא רכוב על גבם של יתומים עבדים. זעקת היתומים נשמעה באוזני האלים שהפילו את הכדור והאלה אל השאול. הלוח פותח בתלונת גילגמש על הכדור והאלה שירדו לשאול ואבדו לו. אנכידו מתנדב לרדת שאולה להביא לגילגמש את כלי משחקו. גילגמש מזהיר את אנכידו שלא להתנהג כאדם חי ברדתו לשאול, אך אנכידו אינו שומע לו ונהרג בידי ארשכיגל, מלכת השאול. גילגמש מבקש מהאלים שיחזירו את אנכידו מהשאול, אנליל וסין מסרבים אך אנכי מנסה לעזור. אנכי מצווה לפתוח צוהר לעולם השאול וגילגמש ואנכידו נפגשים, ואנכידו מספר על עולם השאול.
בלוחות רבים נמצאו קטעים של גרסה קדומה יותר, בבלית, מן המאה ה־17 לפנה"ס והמאה ה־18 לפנה"ס. כמו כן, ישנו נוסח מאוחר יותר, אשורי. מהשוואה בין הגרסאות ניתן להסיק כי הנוסח שבידינו היה נפוץ בצורה זו כבר במחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה. גם היצירה הקדומה יותר, הבבלית לא נוצרה יש מאין, ושאבה את תוכנה ממקורות שומריים שונים. את עובדה זו ניתן להסיק הן משמות הגיבורים גילגמש, שהופיע אף ברשימת מלכי ארך ההיסטורית ואנכידו, שניהם שמות שומריים, והן מן העובדה שמצויים בידינו לוחות ורסיסים שומריים שונים המהווים השראה לכתוב בעלילות גילגמש. הפרגמנטים השומריים אינם מתלכדים לכדי יצירה מגובשת אחת, אך חלקים מן הסיפור הבבלי מזוהים בוודאות עם מקורות שומריים, לדוגמה: פרשת 'יער הארזים', 'פר השמיים', 'חיפוש חיי נצח', וכן סיפור המבול. השימוש הבבלי בכתבים השומריים היה כחומר בסיס בלבד. במקורות השומריים ניתן לזהות את גרעין התוכן, אך לא את העלילה המורכבת על שלל מהלכיה, שאותה יצרו הבבלים. לוח שנים עשר, בשונה מיתר העלילה, הועתק כמעט במדויק מהמקור השומרי עליו הוא מתבסס, שנמצא אף הוא בשלמות, ושמו 'גילגמש, אנכידו והשאול'. עובדה זו מחזקת את התאוריה שלוח שנים עשר נוסף לאחר התגבשות העלילה בשלמותה האורגנית על ידי עורך מאוחר יותר.
המקבילה המקראית המרכזית לעלילות גילגמש היא בתיאור סיפור המבול שבספר בראשית. ישנן מספר נקודות דמיון בין התיאורים: ראשית, העובדה שישנה החלטה אלוהית להביא מבול כדי להשחית כל בשר על פני הארץ, אך לאפשר לאדם אחד לבנות תיבה ולהינצל, תוך שהוא מציל נבחרים מכל המינים. שנית, תיאור שילוח העורב והיונה, וכן הקרבת קורבנות לאחר ההצלה.
ישנן גם לא מעט נקודות שוני בין התיאורים: ראשית, במיתוס המסופוטמי הסיבה להבאת המבול אינה שחיתות מוסרית אלא ריבוי אוכלוסין בלתי נמנע והפרעה למנוחת האלים. בסיפור הבבלי מיוחסים החורבן וההצלה לאלים שונים – אנליל ואאה – ולהם מניעים שונים, בעוד בסיפור המקראי אלוהים הוא מקור החורבן וההצלה, והמניע לשניהם זהה – צדק מוסרי. כמו כן, אותנפישתים מוליך שולל את אנשי עירו ומעלה לתיבה גם רכוש, מה שלא מתרחש במקרא. אותנפישתים מעלה איתו גם את האומנים, במטרה להציל את הישגי התרבות, ואילו במקרא מזוהה התרבות החומרית דווקא עם שושלת קין,[9] המושמדת במבול לחלוטין. גם סופו של התיאור שונה. לאותנפישתים ניתנים חיי נצח, ואילו לנוח לא, באופן עקרוני כמעט אף אחת מהדמויות בתנ"ך אינה זוכה לחיי נצח אנושיים (למעט חנוך בן ירד ואליהו הנביא), עיקרון המוצג כבר בסיפורים בתחילתו של ספר בראשית בחטא עץ הדעת וחטא בני האלוהים. בנוסף, סיפור המבול המסופוטמי מסתיים בהטלת מגבלות שונות על הריבוי האנושי, בעוד מקבילו המקראי מסתיים בברכת פריון אלוקית לנוח ומשפחתו: "וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ".
השוואה מפורטת בין התיאורים ערך ד"ר שמואל דייכעס.[10]
מקבילה נוספת היא בתאורי גן העדן: יצירת האדם מהעפר, עצי הגן, הנחש וגזילת חיי הנצח.
רוברט סילברברג כתב ספר פנטזיה שהתבסס על המיתולוגיה של עלילות גילגמש. הספר יצא בתרגום לעברית של אריה חשביה בשנת 1990 בהוצאת עם עובד ונקרא "גילגמש המלך".
גילגמש הוזכר בסיפור הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות שנכתב בידי מייקל סקוט.
סיפורם של גילגמש ואנכידו שהיו אויבים וסיימו כחברים מוזכר בפרק Darmok בעונה החמישית של הסדרה מסע בין כוכבים: הדור הבא ומובא כמטפורה למצבם של הגיבורים בפרק.
בסרט הנצחיים ביקום של מארוול ישנה דמות אחת מגיבורי הסרט ששמה גילגמש ועליה מסופרים סיפורים באימפריית בבל הישנה ואזור מסופוטמיה שניחנה בכוחות פיזים על טבעים אדירים.
גילגמש הוא דמות חזקה וחשובה במספר רב של סדרות בעולם של גורל (Fate) ביניהן גורל/הישאר לילה (נבל ראשי), גורל/הישאר לילה: מלאכת חרבות אינסופית (נבל ראשי), גורל/הישאר לילה: הרגשת גן עדן (נבל צד), גורל/אפס (נבל ראשי), גורל/סדר מפואר (גיבור), גורל/קאליד לינר פריסמה איליה (דמות צד), גורל/נוסף (דמות צד) וגורל/זיוף מוזר (גיבור ודמות ראשית).
כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ו': שירות ושירים/עלילות גלגמש, באתר ויקיטקסט
קטע מנוגן (משוחזר) מעלילת גילגמש בשומרית, בביצוע פיטר פרינגל, סרטון באתר יוטיוב
טלי קרופקין, קטעים אבודים של עלילות גילגמש מאירים את האפוס העתיק באור חדש, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2015 הסיפורים העתיקים מלאים בחורים. אולי נמצא הכלי שיצליח למלא אותם, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2024
אילן אבקסיס, על עלילות גילגמש, באתר ההסכת "דברי הימים":
נתן וסרמן ויורם כהן, עלילות גילגמש, "לוח המבול", לוח 11, באתר הארץ, 12 באפריל 2022Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
