Remove ads
אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.
ברש נולד לרייזל בת הרץ רובינשטיין, קרובה למשפחת הצדיק מבלז, ונפתלי הרץ ברש, סוחר תבואות, ממשפחת רבנים ודיינים, בעיירה לופאטין (Łopatyn, Лопатин) בגליציה המזרחית, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, בימינו באוקראינה. למד ב"חדרים", בבית המדרש ובבית ולפני היותו לבר-מצווה גמר את בית הספר הממשלתי ששימש בשלוש לשונות: פולנית, גרמנית ורותינית. מנהלת בית הספר עוררה בו עניין בספרות הפולנית. ספרי הקריאה הראשונים שלו בעברית היו מתקופת ההשכלה וכעבור זמן הכיר גם את הספרות העברית החדשה. מגיל רך היה חורז חרוזים וכותב סיפורים ומחזות בעברית וביידיש וקצת בגרמנית ופולנית, ובגיל י"ד היו כבר תחת ידו "קובצים" של "כתבים" מועתקים יפה בפנקסים קטנים מכורכים בעצם ידו.
הוא וכמה מחבריו יסדו מעין אגודה והיו מחליפים מכתבים עם גדולי התנועה הציונית.
בגיל 17 עבר ללבוב, שם התחבר עם חנוך ילון שהיה לו חונך ודרכו הושפע מאליעזר מאיר ליפשיץ. ברש שלט ברמת שפת-אם בפולנית, גרמנית, אוקראינית, יידיש ועברית וכתב סיפורים ומחזות בעברית וביידיש. בתחילה פרסם כמה שירים וסיפורים (הומוריסטים בעיקר) ביידיש בעיתון היומי "טאגבלאט", בשבועון "דער יידישער ארבייטער", ובמאספים ספרותיים שונים. בחורף תרס"ח (1908-1907), לקח ממנו י"ח ברנר שבא אז אחרי הפסקת "המעורר", מלונדון ללבוב, כמה שירים בפרוזה קטנים וקלי-ערך ושלחם לדוד פרישמן עבור המאסף השני של "ספרותי" שיצא בעריכתו בוורשה, השירים נדפסו שם, וסיפרו הראשון "תנאים" נדפס בכתב העת השילוח בשנת תרס"ט.
בגיל 25 שנים, באביב תרע"ד (1914) עלה לארץ ישראל, דרך בוקובינה. לאחר שעבר את הארץ לארכה ולרוחבה התיישב בתל אביב, ובה נשא לאשה את אולגה לבית ליפבסקי. מראשית בואו לארץ השתתף בקביעות בשבועון "הפועל הצעיר", שהיה אז הבמה הספרותית בארץ, בירחון "מולדת" (גם ערך כמה מחוברותיה), ובימים שברנר ערך את המדור הספרותי ב"האחדות" פרסם גם שם כמה דברים.
ברש התפרנס מהוראה. מראשית תרע"ה עסק בהוראת הלשון העברית וספרותה. בשנות מלחמת העולם הראשונה הורה גם את הלשון והספרות הגרמנית בגמנסיה הרצליה, בבית הספר הריאלי בחיפה, בבית המדרש למורות, ובבית הספר התיכוני למסחר בתל אביב.
משנת תרפ"ב ערך עם יעקב רבינוביץ את כתב העת הספרותי "הדים"; משנת תרפ"ז ערך ספרי פרוזה בהוצאת מצפה, ובמסגרת זו הוציא לאור את ספרו של דוד פוגל "חיי נישואים"; ערך ספרי שירה ופרוזה של מוסד ביאליק, שימש כעורך "קופת הספר", הוצאה לספרות ילדים ונוער. ברש היה הרוח החיה בהוצאה והמפעיל את גלגליה: הוא פנה אל סופרים נודעים והזמין אותם להשתתף בהוצאה, לצד סופרים מתחילים, עשה את מרבית עבודות העריכה והגהה ואף הפך את ביתו למשרד ולמחסן של ההוצאה[1]. בשנות תש"ג - תש"ו ערך את הקבצים הספרותיים לנוער "עתידות" בהוצאת מסדה, ומשנת תש"ו משעה ש"עתידות" החל להופיע כירחון בהוצאת מחלקת הנוער של ההסתדרות הציונית ובהשתתפות מסדה, ולאחר מכן הוצאת מ. ניומן ועד פטירתו ערך את מדור הספרות בירחון זה.
בשנת 1939 זכה בפרס ביאליק מטעם עיריית תל אביב על ספרו "אהבה זרה", ובשנת תש"ט את פרס ירושלים ע"ש דוד ילין בעד ספר השירים "צל צהריים".
ברש היה ממיסדי אגודת הסופרים וראשיה, מראשוני החברים של בית משפט השלום העברי, חבר ועד הסתדרות המורים, מייסד ומזכיר הכבוד של קלוב פא"ן (ארגון הסופרים הבינלאומי), סגן נשיא בית ביאליק, חבר הקוּרָאטוֹריון של מוסד ביאליק, חבר הוועד המרכזי של ועד הלשון, ואחד משמונת החברים הראשונים שנבחרו לאקדמיה ללשון העברית.[2]
ברש היה חבר המערכת הקבועה של אנציקלופדיה תרבות. יתר חברי המערכת היו נחום גבריאלי, י. פרישמן ואלימלך-שמעון רימלט. האנציקלופדיה יצאה לאור בהוצאת מסדה.[3].
ברש הגה את הרעיון של הקמת מכון גנזים, היה ממייסדיו, והתמנה להיות היו"ר הראשון שלו. ואכן המכון קרוי של שמו.[4]
נושאי יצירותיו לקוחים מחיי היהודים בחו"ל ובארץ ישראל. בעיצובן של הדמויות ביצירותיו נוטה ברש לאידיאליזציה ולרומנטיקה. גם בתיאוריו הריאליסטיים הוא מגלה יחס אוהד ורגשי להווי המתואר על ידו. ביצירותיו בולטת האידיאה, וגישתו לבעיות החיים היא אופטימית ביסודה.
אשר ברש נפטר בתל אביב, בגיל 63, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.[5]
Remove ads
ברש נשא לאישה את אולגה לבית ליפאבסקי בקיץ תרע"ו ולשניים נולדו שני ילדים, אילה ויצחק. יצחק ברש נישא לשרה, בתה של ברכה פלאי וניהל את בית הדפוס של הוצאת מסדה.
לזכרו יזמה ברכה פלאי, מחותנתו, את פרס אשר ברש שהוענק (בשנים 1954–1963) לכישרונות צעירים בתחום הספרות העברית (בין מקבלי הפרס היו ישראל ויסלר (פוצ'ו), יהודית הנדל, רפאל ספורטה, ונפתלי נאמן). כמו כן נקראו רחובות על שמו בשכונת רמת אביב, (תל אביב), ראשון לציון, פתח תקווה, באר שבע והרצליה.
מכון הגנזים נקרא על שמו של ברש[6].
רשימה חלקית של ספריו:
- אחים: ציור, דפוס היילפרין, אודסה, 1911, (מתוך "השלח", כ"ח, תר"ע-תרע"א), (21 עמודים).
- על נהר דנובה: (אידיליה), הוצאת אחיאסף (אירופה), אודסה, תרע"ב, 1912.
- תמול: שירים, הוצאת השרון, יפו, 1915.
- תורת הספרות: לעזר וללמוד, הוצאת קהלת, תרפ"ד, 1923.
- חברים- שני ספורים, חוברת צ'א-צ'ב, הוצאת מפת הספר, תל אביב, אלול, תרפ"ו, 1925.
- מול שער השמים, אכזריות: ספורים, (ספריה קטנה ל"ז), מו"ל: גרינברג, תל אביב, תרפ"ח, 1928, (29 עמודים).
- פרקים מחיי יעקב רודורפר, הוצאת הדים, תרפ"ח, 1928.
- תמונות מבית מבשל השיכר: סיפור, הוצאת מצפה, תרפ"ט 1929 (הודפס בעוד 3 מהדורות, האחרונה בשנת 1988).
- סיפורים, הוצאת דביר, תר"ץ.
- פלח הרמון: מאגדות העמים ושיחותיהם, הוצאת מצפה, תל אביב, 1934.
- עלי אדמות - סיפורים, הוצאת מצפה, תרצ"ו, 1935.
- מבחר השירה העברית החדשה: אנתולוגיה המכילה את מבחר השירה הלירית העברית במשך מאתים שנה מר' משה חיים לוצאטו עד היום, יוצא לאור על ידי אשר ברש, הוצאת שוקן, ירושלים, תרצ"ח, 1937.
- אהבה זרה: רומן, מוסד ביאליק, ירושלים, 1939.
- הנשאר בטולידה: סיפור היסטורי, (ציורים בידי נחום גוטמן), הוצאת מסדה, תל אביב, תש"ג, 1942.
- כעיר נצורה, ציורים: נחום גוטמן, הוצאת מסדה, תש"ה, 1945.[7]
- מנורת הזהב - ספר מעשיות, הוצאת מסדה, תש"ג, 1942, (יצא לאור שוב לאחר מותו ב-1965)
- יהודי מצרה נחלץ: ספור, מו"ל: עופר, ירושלים, 1946.
- הנעל הקטנה - סיפורי מעשיות יהודיות, החיתוכים: יוסי שטרן, הוצאת עם עובד, 1947
- צל צהרים: שירים, הוצאת מסדה, תל אביב, תש"ט, 1948.
- בצל אנשים טובים - מחרוזת סיפורים, מוסד ביאליק, ירושלים, 1949
- ספורים נבחרים, הוצאת דביר, תל אביב, תשי"א, 1950.
- שיח העיתים - נובלות היסטוריות, (ציורים - אורי אליעז), הוצאת מסדה, תשי"ב, 1951.
- פרקי רודורפר: סיפור, הוצאת מסדה, תשי"ג, 1952.
- כתבי אשר ברש, הוצאת מסדה, תל אביב, תשי"ב, 1952.
- משיחות ערב: סיפורים עממיים, ציורים: יוסל ברגנר, הוצאת מסדה, תשי"ט, 1958.
- כעיר נצורה, הוצאת מסדה
- שאול והאתונות
- אותיות 22 א'-ב'
- מחקרים בשומרונית, בעברית, ובארמית, הוצאת מוסד ביאליק.
- ישחקו הנערים- הוצאת מסדה.
- פלח הרמון - מאגדות העמים ושיחותיהם, הוצאת י' שרברק.
- עולם מספר, הוצאת יוסף שרברק.
- נערים: חמשה ספורים, אשר ברש, הציורים - ר. לואיזאדא, הוצאת מסדה, תל אביב, תשכ"ב, 1962.
- מנורת הזהב: ספר מעשיות, ציורים הנריק הכטקופף, הוצאת מסדה, תל אביב, 1965.
- גננים, רומן, הוצאת מסדה, רמת-גן, 1968.
- איש וביתו נמחו, קצין חינוך ראשי - ענף השכלה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשל"ח, 1977.
- אקמק, פורסם לראשונה ב”הפועל הצעיר”, כרך 13 גיליון 46-47, עמ’ 47-48, ב-19.9.1920.[8]
יצירות שנלמדו במערכת החינוך
- סיפורי אשר ברש לכיתה ט': לפני תוכנית הספרות החדשה לחטיבת הבינים, עריכה, ביאור ושאלות בידי משה גרנות, הוצאת עם עובד, תל אביב, תשל"ד, 1974.
- סיפורי אשר ברש לכיתה ט': לפי תוכנית הספרות החדשה לחטיבת הבינים בבית-הספר הממלכתי והממלכתי-דתי, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1983.
- שלושה סיפורים, היוצרים: אשר ברש, יהודה בורלא, ס' יזהר, משרד החינוך והתרבות, היחידה לחינוך חברתי, הוצאת יחדיו, תל אביב, תש"ל, 1969, (המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי ולהכשרת מורים), ( הסיפורים: אשר ברש - "הנשאר בטולדה", יהודה בורלא - "מלכות דוד", ס' יזהר - "הצניחה מן הצמרת").
- מעשה בנעליים, מישדר המביא את סיפורה של סינדרלה יהודית על פי "הזיווג או שרה בת טובים" מאת י"ל פרץ ו"הנעל הקטנה" מאת אשר ברש, תדריך למורה למישדרים בספרות, (כתבה הרצליה רז, ערכה אילנה רימלט), המרכז לטכנולוגיה חינוכית, תל אביב, 1982, סדרה: משדרים בספרות, (23 עמודים).
ספרים שערך
- אלמנך, הוצאת מצפה, תל אביב, תר"ץ, 1921.
- הרים - קבץ לספרות, ביחד עם יעקב רבינוביץ, תל אביב, ניסן, תרפ"ג, 1923.
- יצחק שמי, נקמת האבות: ספור מחיי הערבים, הוצאת מצפה, ירושלים, תרפ"ח, 1927.
- ירמיה גוטהלף, העכביש השחור: וספורים אחרים, מגרמנית - יעקב רבינוביץ, העורך - אשר ברש, (ספרית מצפה: ספרי פרוזה), הוצאת מצפה תל אביב, תרפ"ט, 1928.
- גדיש - דברי ספרות ומדע, הוצאת מפת הספר, תל אביב, תר"ץ, 1929.
- המשבר: סבותיו ותקנתו, מאת לורד מלצ'ט, עם הקדמה מאת לורד ויר, תרגום מאנגלית - ב' פליכס, (הפסידונים של אשר ברש), הוצאת מצפה, 1932.[9].
- ספר השנה של ארץ ישראל: לשנת תרצ"ד- תרצ"ה, העורכים: (תרצ"ד - ירוחם פישל לחובר), (תרצ"ה - אשר ברש), הוצאת שם, תל אביב, תרצ"ה, 1935.
- עולם מספר: מבחר מעשיות ושיחות של עמי העולם, ברר וניסח אשר ברש, צירה: עלי יערי, הוצאת י' שרברק, תל אביב, תשי"ב, 1941.
- דברי סופרים - מאוסף סופרי ארץ-ישראל, ביחד עם יצחק למדן, בהוצאת "החברה למפעלי הספרות העברית בארץ-ישראל" בע"מ, על יד אגודת הסופרים העברים בארץ-ישראל, בהשתתפות "קרן התרבות" באמריקה, תל אביב, תש"ד, 1943.[10]
- הרברט ג'ורג' ולס, ג'ולין הקסלי, ג'ורג' פיליפ ולס, מדעי החיים, (תרגום - ב. קרוא, עריכת הסגנון בידי אשר ברש), הוצאת מצפה, תל אביב, תש"ו, 1945.
- מוריס הופמן, תחת שמי אפריקה, (ספורים, עם רשימה אוטוביוגרפית), הוצאת מסדה, תל אביב, תש"ט, 1948.
- פלאי עולם: ספר מדע לילד בארבעה כרכים, העריכה הספרותית בידי אשר ברש, הוצאת מסדה, תל אביב, תשי"ב, 1951, (לכותר זה ארבעה מהדורות).
מתרגומיו
- אוסוואלד שפנגלר, הערכה חדשה להיסטוריה, מגרמנית, הוצאת הדים, תל אביב, תרפ"ז, 1927.
- מיכה בן גריון, על אדמת נכר, (כתבי מיכה יוסף בן גריון), מגרמנית לעברית - אשר ברש, הוצאת א"י שטיבל, תל אביב, תרצ"ו, 1935.
- הארייט ביצ'ר סטואו, אוהל הדוד תום, מספר לילדים, מאנגלית, הוצאת מצפה, (תרפ"ז), 1927; הופיע שוב בהוצאת י' שרברק, תל אביב, 1965.
- ביירנסטרנה ביירנסון, סנבה סולבקן, ספריה קטנה של הוצאת שוקן, תש"ו, 1946.
- בנימין זאב הרצל, מבחר כתבי הרצל בשנים עשר כרכים מתורגמים בידי יהושע רדלר-פלדמן, אשר ברש, אברהם יערי, דוב קמחי, ויעקב שטיינברג, מנחם זלמן ולפובסקי, הוצאת מ. ניומן, תל אביב, תש"י, 1949. (כרך ה' מתורגם בידי אשר ברש, יהושע רדלר-פלדמן, ואברהם יערי), 276 עמודים.
- לנג זני הומרוס, ספורי האודיסאה / מספרים לילדים על ידי זני לנג הומרוס, הציורים - בינה גבירץ, הוצאת י' שרברק, תל אביב, תש"ך לערך.
- חיים ויצמן, מסה ומעש: זכרונות חייו של נשיא ישראל / חיים וויצמן, הוצאת שוקן, ירושלים, תשכ"ג, 1962.
- בריש וויינשטיין, ספר השירים / (המתרגמים - אשר ברש, אברהם שלונסקי ועוד), הוצאת מסדה, 1967.
- בנימין זאב הרצל, מדינת היהודים, הוצאת מ' ניומן, תל אביב, תשל"א, 1970.
- דניאל דפו, חייו וקורותיו של רובינסון קרוזו. תרגם מאנגלית: אשר ברש. יפו, הוצאת ועד החנוך, מחלקה לספרות יפה, תרפ"א. 339 עמ'. (הדפסה מחודשת: רובינסון קרוזו: חייו וקורותיו, מאנגלית, הוצאת מסדה, רמת-גן, 1980.)
ממאמריו
- ברוך אגדתי אמן הרקוד העברי - הרקוד והרקד <לפרצופו האמנותי של ב' אגדתי>, מוציא לאור: הדים, תל אביב, תרפ"ה, 1924. (יצא לאור כולל רפרודוקציות מאת אמנים שונים ושלושה מאמרים: הרקוד והרקד <לפרצופו האמנותי של ב' אגדתי> / מאת אשר ברש, אמנותו של ברוך אגדתי / מאת יצחק כץ, רקודיו של אגדתי / מאת מנשה רבינוביץ), יצא במאה אקסמפלרים מסומנים.[11].
Remove ads
- יצירתו הסיפורית של אשר ברש: תימאטיקה וצורות, מאת נפתלי ה' טוקר, מוציא לאור: מוציא לאור לא ידוע, רמת-גן, תשל"ח, דיסרטציה, אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ח.
- יסודות מבניים של פיצול ואחדות בסיפורת של אשר ברש - בין פואטיקה מסורתית למודרניסטית, על ידי דבורה חיץ, מוציא לאור לא ידוע, תל אביב, תשנ"ט, 1999, עבודת גמר, (מ"א) - אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ט, 1999.
- אשר ברש עורך ספרות: פרקטיקה, עמדה והשפעה של עורך ספרות, חיבור לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת עלמה כהן ורדי, שבט, תשע"ט, אוניברסיטת בן-גוריון
- 'ברש, אשר', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 118–119. (הספר בקטלוג ULI)
- יפה ברלוביץ, דפי הנחיה לקורא הצעיר: לספר מנורת הזהב (בעריכת אשר ברש), מוציא לאור: י' ברלוביץ, תל אביב, תשכ"?
- שמואל לחובר, אשר ברש: ביבליוגרפיה תרס"ו-תשי"ב, הוצאת מסדה, תל אביב, תשי"ג, 1952.
- מצוב-כהן עופרה, קריאת החיים עיון ביצירתו של אשר ברש, הוצאת אוניברסיטת אריאל, אריאל, תשע"ז, 2017.
- יוסף שה לבן, אשר ברש, הוצאת אור עם, תל אביב, תשל"ט, 1978.
- נפתלי הרץ טוקר, חזיון חולות וירכתי עולם: על זיקת המקום והזמן בסיפורי אשר ברש, הוצאת מסדה, גבעתיים, 1980.
- נורית תמיר-סמילנסקי, אשר ברש: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1988.
- נורית גוברין, הנסתרות בנגלות - על השירה והפרוזה של אשר ברש, מתוך קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרך א, תל אביב: גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002, עמ' 180–259.
- נורית גוברין, אשר ברש: בין תדמית למציאות, מתוך קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרך ה', תל אביב: גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ה 2015, עמ' 366 - 371.
- חנן חבר, 'בין ספרות של שבט לספרות של עם: אשר ברש והספרות העברית בין גולה למולדת'(הקישור אינו פעיל) בתוך: עופר שיף (עורך), גלויות ישראליות, עיונים: סדרת 'נושא', 2015, מכון ב"ג, אונ' ב"ג, עמ' 52 - 82
- ורד טוהר, "'רבי חנינא והצפרדע': הד למסורת סיפורית קדומה מאשכנז באסופה לילדים מאת אשר ברש", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי ל"א (תשע"ח), עמ' 19 – 40.
- ורד טוהר, "מאבקי כוח וזיכרון תרבותי בזירת ספרות הילדים העברית: תיאורי שלושה מקרים", עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי כ"ט (תש"ף), עמ' 179 – 196.
- ענת ויסמן, עסקים כושלים בתל אביב, דוד אבידן קורא את אשר ברש, פנס מוסף לביקורת ספרות, אפריל 2024.
Remove ads
- כתבי אשר ברש בפרויקט בן-יהודה
- הספרים של אשר ברש, באתר "סימניה"
- אשר ברש, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- אשר ברש, דף שער בספרייה הלאומית
- אשר ברש, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- אשר ברש, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אשר ברש, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רשימת הפרסומים של אשר ברש, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הצצה לארכיון של אשר ברש, באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
- מידע על אשר ברש בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "אשר ברש", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 720
שיחה עם יואב ברש, נכדו של אשר ברש, על סבו, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים- אשר ברש, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- המוצאות את שאול בדרך - מתוך הנובלה המקראית "שאול והאתונות", דבר, 4 ביולי 1947
- יעקב פיכמן, אשר ברש, בפרויקט בן-יהודה
- ישראל כהן, אשר ברש, בפרויקט בן-יהודה
- ישראל כהן, חזותו של אשר ברש כמספר, בפרויקט בן-יהודה
- רן יגיל, על הפרוזה של אשר ברש, חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי, חלק חמישי, "בננות Blogs", מרץ 2009
- אשר ברש, סופר ועורך - מחזירים סופרים ומשוררים למחזור החיים, באתר nrg מעריב, 24 ביוני 2012
- אלי אשד, בשביל גדולה שווה הוא הסבל, מקור ראשון, מוסף "שבת", 19 באוגוסט 2012
- אשר ברש, באתר האקדמיה ללשון העברית
רוחמה אלבג, מסע אוקראיני בעקבות אשר ברש ויצירתו, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2014- גנזים, אגודת הסופרים, גורלו של הסופר העברי וחזון האינטרנט של אשר ברש, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 28.06.2017
- עפרה מצוב-כהן, כתיבתו של אשר ברש לילדים בעיתונים לילדים שיצאו בארץ-ישראל; משירים לטף, סיפור לילדים בעל חותם אוטוביוגרפי ועד למעשיות זרות, ספרות ילדים ונוער 143, אוקטובר 2022
- אשר ברש עורך ספרות: פרקטיקה, עמדה והשפעה של עורך ספרות פרויקט בן יהודה, מאת עלמה כהן ורדי https://benyehuda.org/read/39476
מכּתביו:
- קטע מהרומן "שאול והאתונות", דבר, 11 במרץ 1949
- אשר ברש, השעורה, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
- אשר ברש, אקמק, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads