Loading AI tools
סופרת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודית הֶנדֶל (25 באוקטובר 1921 – 23 במאי 2014) הייתה סופרת ישראלית, כלת פרס ישראל לספרות לשנת 2003.
לידה |
25 באוקטובר 1921 ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה |
---|---|
פטירה |
23 במאי 2014 (בגיל 92) תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי חוף הכרמל |
מקום לימודים | בית הספר הריאלי העברי בחיפה |
שפות היצירה | עברית |
יצירות בולטות | רחוב המדרגות |
בן או בת זוג | צבי מאירוביץ |
פרסים והוקרה |
|
יהודית הנדל, בת למשפחה חסידית מצאצאי האדמו"ר רבי יחזקאל מקאזמיר, נולדה בוורשה בירת פולין, בתם הבכורה של נחמה ועקיבא הנדל. סבה, רבי יחזקאל הנדל, עלה לארץ ישראל בעליית החסידים ב-1925 והיה ממייסדי כפר חסידים, ושניים מבניו היו מראשוני נהגי האוטובוס בעמק זבולון. אביה של הנדל היה בונדיסט, אך לאחר שנהרג אחד מאחיו בתאונת דרכים, עלתה המשפחה לארץ ישראל בשנת 1930 והתיישבה ביישוב נשר שליד חיפה. עקיבא הנדל היה לנהג אוטובוס, ושימש כמרַכֵּז (יו"ר) ההתאחדות וקואופרטיב הנהגים "הקשר", ובהמשך חבר הנהלת קואופרטיב "אגד"[1] וחבר הנהלת מרכז הקואופרציה ומזכיר מרכזהּ בצפון.
הנדל למדה בנשר בבית הספר לילדי עובדים (לימים בית הספר בית יהושע) ובחיפה, וסיימה את בית הספר הריאלי בעיר. למדה בסמינר לוינסקי בתל אביב. הייתה פעילה בסניף הנוער העובד בחיפה, וב-1939 יצאה עם גרעין מהתנועה לייסד את קיבוץ גשר. ב-1940 נפטרה אמה ממחלת הטיפוס, ובעקבות זאת עזבה את הקיבוץ ושבה לבית אביה ושתי אחיותיה הצעירות בחיפה.[2]
סיפורה הראשון, "בכְבוֹת אורות", נדפס בכתב העת "מבפנים" באפריל 1942, ואחרי כן התפרסמו יצירותיה בבמות שונות. נקודת הראות שלה, לשונה וגיבורי סיפוריה היו שונים לגמרי מיצירותיהן של בני דור הפלמ"ח האחרים.
הנדל שירתה בצה"ל זמן קצר והשתתפה במלחמת העצמאות. ספרה הראשון, קובץ הסיפורים "אנשים אחרים הם", 1950, עוסק בחייהם של חיילים צעירים במלחמה, בחבלי קליטתם של ניצולי השואה ובחייהם של אנשי שוליים חסרי בית. בשנת 1948 נישאה לצייר צבי מאירוביץ, ממייסדי אופקים חדשים, שהיה מבוגר ממנה ב-11 שנים, וחייתה עִמו בחיפה עד פטירתו בשנת 1974. בני הזוג היו הורים לשניים: דורית מאירוביץ (1950–2007), מבקרת ספרות,[3] ושוקי מאירוביץ (1963–),[4] סוציולוג.
בשנת 1954 זכתה הנדל בפרס אשר ברש על ספרה "רחוב המדרגות". קולה הספרותי של הנדל, קול נשי בולט, היה מן הקולות הנשיים הראשונים בספרות העברית שלאחר מלחמת העצמאות. הספר זכה לעניין רב ולהצלחה, ואף הומחז על ידה ב-1957 והוצג בתיאטרון הבימה. לאחר פרסום הרומן הזה לא פרסמה הנדל שום יצירה במשך קרוב לחמש-עשרה שנים. בשנת 1969 ראה אור ספרה "החצר של מומו הגדולה", שהומחז לטלוויזיה ובוים בידי יהודה ג'אד נאמן (1972).
באפריל 1971 לקה בעלה בשבץ, פלג גופו הימני שותק, והוא החל לצייר ביד שמאל. הנדל טיפלה בו בכל שנות מחלתו וזאת כדי שיוכל לצייר. כאשר נפטר היה בידה רומן כמעט גמור, ובעקבות מותו החליטה לא לפרסמו. על חייה עם צבי מאירוביץ, ועל חייו ועבודתו, כתבה את ספרה המאוחר "הכוח האחר" (1984). לאחר פטירת בעלה עברה הנדל להתגורר בתל אביב.
יהודית הנדל פרסמה כעשרה ספרים שזכו להצלחה רבה. בנוסף, ביוני 1987 התפרסם ספרה "ליד כפרים שקטים", המתעד את מסעה לפולין. הוא מיוסד על סדרת שיחות רדיו ברשת ב' של קול ישראל, "פולין - סתיו 86", ששודרו בחורף 1987. שיחות הרדיו והספר עוררו התעניינות מרובה בציבור הישראלי.
הותירה בן ונכדים.
על אף שכרונולוגית שייכת יצירתה של הנדל לסופרים בני דור תש"ח, מאופיינת כתיבתה במהלכים ספרותיים מאוחרים מתקופה זו. היא בחרה לתאר את המציאות של התקופה מזווית הראייה של ה"אחרים", ביניהם נשים, עולים חדשים, חולים וקשישים.[5] מלכתחילה, עיצבה הנדל "אני" ספרותי שונה מזה שהיה מקובל בדורה: לא עוד האני הקולקטיבי וההרואי, אלא "אני שברירי ודחוי הבוחן, כמו מבחוץ, מתוך שולי הקיום את ההתרחשויות המרכזיות של התקופה". סגנונה שאב מאבות הספרות העברית החדשה, סופרים כמו ברנר, מנדלי ועגנון. מבחינה זו היא הקדימה את סגנונום של סופרי דור המדינה, למשל, עמוס עוז וא.ב. יהושע.
בספרה, "הכוח האחר" היא החלה במוטיב שחזר והופיע בספריה המאוחרים: השימוש בדמותה של המספרת עצמה המתבססת על נתונים אוטוביוגרפיים. בנוסף לכך, חושף ספרה זה את התמודדות הספרותית של הנדל בנושא האבל והמוות, וכמעט כל יצירותיה המאוחרות מספרות על אובדן של אדם קרוב.[5]
יהודית הנדל הייתה אישה סופרת בדורות של סופרים גברים, ועל אף שספריה אינם עוסקים בסוגיות פמיניסטיות, הציגה יצירתה גישה שונה לנושאים של הספרות השכיחה בדורה; היא העדיפה את השוליים על פני המרכז, את החלש והנחות על פני הדומיננטי ואת זווית הראייה הפרטית והמשפחתית על פני הגישה הלאומית. גישתה זו והפעילות הספרותית המתמדת שלה מציבה אותה כאחת מעמודי התווך של ספרות הנשים הישראלית.[5]
מיצירתה:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.