עֶלי גרוס (1921 - 5 בספטמבר 2014) הייתה מעצבת גרפית, ציירת ופסלת ישראלית.
לידה |
6 במאי 1921 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה |
---|---|
פטירה | 2014 (בגיל 92 בערך) |
לאום | ישראלית |
תחום יצירה | עיצוב גרפי, ציור, פיסול |
תולדות חייה
גרוס נולדה בשנת 1921 בווינה ועלתה לארץ ישראל ב-1939. אחיה הצעיר היה ההיסטוריון נחום גרוס. למדה ב"בצלאל החדש" אצל מרדכי ארדון, יוסף בודקו ואחרים. גרוס סיימה את לימודיה בהצטיינות, והמשיכה ללמוד אמנות אף לאחר מכן. במהלך השנים 1943–1944 למדה פיסול אצל האמנית אלן ברנקופף-קולמר. בשנת 1948 למדה פיסול והדפס משי בניו יורק. בשנת 1960 למדה ציור אצל האמן יעקב וכסלר.
לאחר סיום לימודיה ב-1942 עבדה בעיצוב כריכות לספרים, כתבי עת ופרסומים, סמלים מסחריים וכרזות בדגש על עיצוב אות בשיטת "אות בנויה" (Built-up letter), כלומר עיצוב אות על בסיס של גופן קיים, תוך מתיחה והגמשה של רכיבים בהתאם למטרה. כמו כן יצרה עבודות בעץ, אבן ומתכת.
בשנת 1947 נישאה לסופר יהודה יערי, שהיה ראש מחלקת התעמולה של קרן היסוד, שעבורה עיצבה פרסומים וכרזות. ב-1949 השתתפה בצוות העיצוב שעיצב את סמל עיריית ירושלים, ב-1952 עיצבה את סמל ממגורות דגון וב-1955 את סמלה של הוצאת מאגנס. בשנת 1955 נסעה עם בעלה לסטוקהולם, שם שירת כנספח תרבות. ב-1958 התגרשה ממנו ושבה לארץ בגפה. ב-1969 עיצבה כרזת יום העצמאות אלטרנטיבית שהגישה התנועה למען ארץ ישראל השלמה (בה הייתה גם חברה) ובה, על רקע גבולות הארץ השלמה, הכיתוב המאסיבי: "התנחלות לאלתר".
בשנת 1960 החלה ללמד עיצוב גרפי וכתב עברי במחלקה לאמנות של תיכון עירוני מקצועי י"ד - ויצו צרפת, עד שפרשה מהוראה בשנת 1981.
במהלך השנים 1982–1989 הייתה נציגת אגודת הציירים והפסלים בוועדה לבחירת בולים חדשים של השירות הבולאי.
ב-1996 זכתה באות כבוד מיוחד מטעם אגודת המעצבים הגרפיים בישראל.
בשנת 2009 תרמה את ארכיונה לספרייה הלאומית[1].
נפטרה בספטמבר 2014, והובאה למנוחות בבית העלמין ירקון.
תערוכות
- 1957, סטוקהולם, שוודיה – תערוכת יחיד של רישומים ופסלים. (בעלה, יהודה יערי, כיהן כנספח תרבות בסטוקהולם.)
- 1965, גלריה 303, ניו יורק – תערוכת יחיד. תערוכה זו הייתה תערוכת היחיד הראשונה של מעצב גרפי ישראלי בחוץ לארץ, והיא נדדה ברחבי העולם וזכתה להצלחה רבה ביפן.
- 1969, מוזיאון ישראל, ירושלים – הציגה במסגרת תערוכה של אגודת המעצבים הגרפיים בישראל.
- 2012, הספרייה הלאומית, ירושלים – "אותיות ועיטורים", רטרוספקטיבה.
איור
- תולדותיו של דוד הקטן; העיבוד העברי של החרוזים: מתנת המשורר ש. שלום; הציורים מאת עלי גרוס, ירושלים: בית חנוך עורים לבית ישראל בירושלים, [תש"-?].
- Immanuel Harussi, A Nation’s Home; English adaptation by D. Maaravi; designs by Elly Gross, Jerusalem: Youth Department of the Keren Hayesod, 1942.
- Let’s Push the Clock Back; illustrations by Elly Gross, New York: United Jewish Appeal, 1948.
- עולם מספר: מבחר מעשיות ושיחות של עמי העולם; ברר ונִסח: אשר ברש; צירה: עלי יערי, תל אביב: י' שרברק, תשי"ב.
- לוין קיפניס, עלי באר: מחזיה; ציורים: עלי יערי; מנגינות: עמנואל עמירן, ירושלים: ר' מס ('הבה נציגה: מחזות לבתי ספר, לנער ולעם'), 1954.
קטלוגים
- גיל וייסבלאי (עורך), עלי גרוס: אותיות ועיטורים: מלאכת הספר של עלי גרוס; אוצרי התערוכה: גיל וייסבלאי ועידו ברונו; הקטלוג: כתיבה ועריכה: גיל וייסבלאי, ירושלים: הספרייה הלאומית, 2012. (התערוכה: ניסן–סיוון תשע"ב)
לקריאה נוספת
- עֶלי גרוס, לעיצובה של מעטפת ספר, הספר בישראל, 1960.
קישורים חיצוניים
- דף התערוכה הרטרוספקטיבית "אותיות ועיטורים" באתר הספרייה הלאומית
- יובל סער, מעצבת הסמלים שוויתרה על האגו ועל הקרדיט, באתר הארץ, 27 במרץ 2012
- כתבה על התערוכה באתר "מיתוג ערים ומדינות"
- עלי גרוס, באתר מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל
- עלי גרוס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.