Remove ads
שבועון ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלון שבת (מכונה גם עלון פרשת השבוע) הוא שבועון המכוון לציבור היהודי-דתי ונועד לקריאה בשבתות. עלוני השבת מחולקים לרוב בבתי כנסת. הם מכילים דברי תורה, העוסקים בעיקר בפרשת השבוע, לצד התייחסות לענייני השעה.
עלוני שבת רבים מופצים מטעם גופים אידאולוגיים, המבטאים בעלון את השקפתם. כמו כן, ישנם עלוני שבת שמופצים מטעם חברות פרסום ושיווק. בשל מגמה מסחרית זו, התעוררה ביקורת על תופעת העלונים ותפוצתם.
על השפעתם של עלוני השבת אמר ירון לונדון: "היום יש כל כך הרבה אמצעי תקשורת: לא רק עיתונות מודפסת, אלא בעיקר האינטרנט והמון המון עיתונות דתית מסוגים שונים, שלדעתי השפעתם המצטברת גדולה יותר מהעיתונות הממוסדת. למשל עלוני בתי הכנסת. זה אמצעי תקשורת עצום בתפוצתו והשפעתו. כאשר מדברים על ימין ושמאל בתקשורת לא מביאים בחשבון את המדיה הזאת."[1]
נכון לשנת תשע"ח, יוצאים לאור בישראל למעלה מ-500 עלונים בכל שבוע[2].
רוב עלוני השבת מופצים בידי חברות הפצה המתמחות בהבאת העלונים למספר רב של נקודות הפצה[3]. אחת מחברות אלו היא חברת ההפצה של מקור ראשון[4]. במקור הופצו עלוני השבת בבתי כנסת. עם התרבות עלוני השבת שעיקרם אינה דברי תורה, הועברה חלוקת עלוני השבת בחלק מהיישובים הדתיים למקומות אחרים כמו ליד תיבות הדואר או המכולת. עם התרבות מספר עלוני השבת הוכנו במקומות שונים מתקנים מרובי תאים להצגת העלונים.
בשנת תשע"ג (2013) החל לצאת לאור חוברת שבועית בתשלום הנקראת "כל העלונים" המכילה את רוב העלונים המבוקשים, ונשלח אל המנויים. כמו כן, רוב העלונים מופצים באופן סדיר באתרי אינטרנט של מוציאי העלונים ובאופן מרוכז באתרי אינטרנט של הציבור הדתי, כמו "כיפה"[5].
עלוני השבת מתבססים על חלוקה חינמית ועל כן כמעט ואין עלונים הגובים דמי מנוי מהקוראים. במקום זאת, מתבססים רבים מהעלונים על פרסומות. אולם לאור התחרות הקשה בענף, חלק מהעלונים אינם מצליחים להתקיים מפרסומות. למשל, העלון הוותיק שבת בשבתו נסגר בשנת 2017 לכתשעה חודשים לאחר שבמשך זמן רב פעל בהפסד[6]. חלק מהעלונים מופצים על ידי עמותות המסבסדים את הפצת העלון מתרומות או מהכנסות פעילויות אחרות שלהן, בראותם את הפצת העלון דרך לפרסם את הפעילות שלהם. מקור נוסף של מימון לעלונים הוא תרומות. בנוסף, חלק מתקציב האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך מיועד למימון עמותות המפיקות עלוני שבת. התמיכה ניתנת לעמותה המפיקה עלון שבועי או דו-שבועי המופץ ב-200 מוקדים או יותר, הפרוסים על פני 5 יישובים לפחות[7]. מימון ממשלתי לעלוני שבת החל עוד באמצע שנות ה-80 כאשר משרד הדתות בשליטת המפד"ל היה קונה עמוד פרסום של פעילותו בעלון שבת בשבתו המזוהה עם המפד"ל. לאחר שש"ס נכנסה למשרד הדתות בשנת 1992 הפסיק משרד הדתות לפרסם בשבת בשבתו ועבר לפרסם בעלון המזוהה עם ש"ס.
לעלון שבת כמה פורמטים - לעיתים הוא בן שני עמודים ולעיתים בחוברת המכילה יותר מעשרה עמודים, לעיתים כדף אחד המקופל אל עצמו ונפרס לאורך, ובגדלים רבים. בעלון אחד או יותר מהמרכיבים הבאים:
על תופעת עלוני השבת נמתחה ביקורת מצד רבנים ואישים אחרים בציבור הדתי. ובשנת ה'תשע"ה קרא הרב דוד לאו להימנע מהזכרת שם ה' בעלונים[8]. בין טענות הביקורת:
בשל בעיות אלו ישנם בתי כנסת בהם כלל אין מחלקים דפים אלו, ובאחרים נערכת ברירה קפדנית. בבתי כנסת שונים מחולקים העלונים לפני שבת (הרבה מהעלונים מגיעים לבתי הכנסת עוד ביום חמישי), ובכך נפתרת הבעיה של קריאה בזמן התפילה, כיון שמי שלוקח את העלון לוקח אותו לביתו ולא קורא אותו בבית הכנסת, ובעיית הקריאה בתכנים מסחריים ופרסומיים בשבת, כיון שניתן כבר לקרוא את העלון ביום שישי לפני כניסת שבת. ישנם בתי כנסת המחלקים את העלונים רק לאחר התפילה. כמה עלונים התייחסו בעצמם לבעיה, כאשר חלקם נטולי פרסומות לחלוטין (אם כי עלונים אלה אינם זוכים לתפוצה נרחבת, עקב קשיי מימון), וחלקם רק מוסיפים אזהרה שלא לעיין בפרסומות בשבת. דרך נוספת להימנע מהבעיה, היא לחלק את העלונים מחוץ לבתי הכנסת.
בנוגע לבעיית הגניזה, הציעו חלק מהרבנים אפשרויות שונות: הרב יובל שרלו פסק שמותר לגרוס את העלונים, במקרה שהדבר מתאפשר, וכי אין בכך משום זלזול בדברי תורה. היו שהציעו שמותר יהיה לזרוק את העלונים לפח אם ייעטפו בכבוד הראוי. הרב אליעזר מלמד סבור שהיה כדאי לגרוס את הדפים לטובת מיחזור של נייר שעליו יודפסו מחדש דברי תורה. הוא גם טוען שעלונים שרובם אינו דברי תורה אינם חייבים כלל בגניזה (אלא יש לעוטפם בשקית שאינה שקופה או בעיתון אחר וכך להניחם בפח)[11]. הייתה אף הצעה (בתור רעיון לדיון ולא פסק הלכה) של הרב ישראל רוזן, שבעצמו קשור לעלון "שבת בשבתו", לפיה דברי תורה שמודפסים על דעת שייזרקו, יכולים להיזרק לאשפה.
בשנת ה'תש"ע 2009 יזמה עמותת "ירוק עכשיו" "תו ירוק" לעלוני שבת כדי לפתור את הבעיה הסביבתית של הדפסת קרוב למיליון עותקים של עלוני שבת מדי שבוע ובעיית העומס על הגניזה. כל עלון שמתחייב לעמוד בקריטריונים שיאפשרו לשים אותו במיחזור נייר מקבל "תו ירוק" - ניתן למיחזור. הפסיקה ההלכתית זכתה לתמיכה רחבה של רבנים ובראשם הרב יעקב אריאל, הרב יובל שרלו והרב אריה שטרן[12].
באשר לבעיית התרבות שמקדמים העלונים, לכך אמנם לא נמצא פתרון אמיתי, אך לעומת זאת היו שקראו לפעול ברוח האמרה "אם אינך יכול לנצחם, חבור אליהם", ולנסות לחנך את הציבור לגישה מעמיקה, דווקא דרך העלונים.
בשנים 2007 עד 2015 התפרסם באתר כיפה טור בשם "מעלעל" שסוקר ומבקר את עלוני השבת השונים. החל מאוגוסט 2017 התפרסם באתר תרבוש אשר קשור לאתר דתילי טור בשם "המבקר" שסוקר את עלוני השבת השונים בנימה ביקורתית אך עניינית.
להלן סקירת העלונים המשמעותיים ביותר. בהמשך מופיע סקירה אודות עלונים נוספים. מלבד העלונים המצוינים כאן, קיימים עוד עשרות עלוני שבת שישיבות ובתי כנסת שונים מוציאים בכמות מצומצמת שלא מופיעים כאן.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.