Loading AI tools
פוסק ומקובל, כיהן בתפקיד הרב הראשי הספרדי לישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מרדכי אליהו[1] (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי. כיהן בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993).
 | |||||||||
| לידה |
3 במרץ 1929 כ"א באדר א' ה'תרפ"ט ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 2010 (בגיל 81) כ"ה בסיון ה'תש"ע ירושלים, ישראל | ||||||||
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים | ||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה |
ישיבת פורת יוסף  | ||||||||
| תקופת הפעילות |
? – 7 ביוני 2010 | ||||||||
| השתייכות | חרדים ספרדים | ||||||||
| תחומי עיסוק | הלכה, קבלה ועוד | ||||||||
| תפקידים נוספים | דיין | ||||||||
| רבותיו | הרבנים עזרא עטייה, מרדכי שרעבי, ישראל אבוחצירא, עובדיה הדאיה, יצחק נסים | ||||||||
| תלמידיו |
בנו, הרב שמואל אליהו הרב מנחם בורשטין הרב שמואל זעפרני | ||||||||
| חיבוריו | מאמר מרדכי, דרכי טהרה, שו"ת הרב הראשי, שו"ת קול אליהו, שו"ת מאמר מרדכי, דברי מרדכי | ||||||||
| בן או בת זוג |
צביה אליהו | ||||||||
| אב |
סלמאן אליהו | ||||||||
| צאצאים | |||||||||
| |||||||||
|
www | |||||||||
  | |||||||||
נולד בעיר העתיקה בירושלים לרב סלמאן אליהו, מקובל שעלה מבגדד לפי הוראת רבו יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי"), ולמזל לבית צדקה, אחותו של הרב יהודה צדקה ונכדת אחותו של ה"בן איש חי". העוני בביתם היה רב, ובגיל אחת עשרה נפטר אביו. בשל המצב הכלכלי נאלץ לעבוד בגיל צעיר כמוכר חומוס מבושל בשוק הירושלמי. מאוחר יותר היה מתייג מזוזות שכתב אחיו הרב נעים בן אליהו.
מילדותו התבלט בכישרונו. כיוון שבבית משפחתו לא היו מצויים ספרים רבים, קיבל מהרב בן ציון חזן מפתח להיכל ישיבת פורת יוסף ושם היה לומד מדי ערב. בצעירותו למד אצל הרבנים עזרא עטיה ויוסף בבליקי בישיבת פורת יוסף ואצל הרב צדקה חוצין. במלחמת העצמאות, השתתף בהקמת ביצורים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי.
באפריל 1950 נמנה עם חברי "ברית הקנאים"[2]. הייתה זו מחתרת שמטרתה הייתה כפיית חוקי הדת היהודית במדינת ישראל והקמת מדינת הלכה. הרב אליהו, שכּונה "יאיר", עסק בקבלת חברים לקבוצה, בגיוס הון לפעולתה ובאיתור מקומות מחבוא לנשק[3]. במאי 1951 נעצר עם עוד 40 מחברי הארגון. במשפטו הודה ב־24 סעיפי אישום, בהם גרימת נזק לאטליז, הטפה להשמדת תיקי יוצאי צבא, החזקת מכשיר מסוכן, החזקת נשק, גרימת נזק למכוניות שנסעו בשבת ושליחת מכתב איום בחבלה לנהגי מוניות שייסעו בשבת[4]. הוא נדון לעשרה חודשי מאסר[5]. במשפטו אמר: ”הרגשתי כי ליהודים יש הרגשת נחיתות הגורמת ליחס של זלזול אליהם מצד הזולת, דבר המשפיע גם על המנהיגות. בח' בניסן תש"י נפגשנו בפנימיית ישיבת 'פורת יוסף' שבירושלים, והחלטנו על ייסוד ארגון שמטרתו החדרת גאווה יהודית. [...] האמנתי כי באמצעות המחתרת נוכל להשליט חיי תורה במדינה”[6].
לימים אמר: ”אני מודה שהדרך שבה הלכתי בעבר אינה מתאימה לדורנו, לא שהתורה השתנתה חס־וחלילה אלא שהדרך להחדירה לעם השתנתה”[7].
הרב אליהו שימש רבנים אחדים, בהם הרב אברהם ישעיה קרליץ (ה"חזון איש")[8] והרב יצחק נסים[9], והיה מקורב לרב מרדכי שרעבי, ולרב ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי)[10].
בכ' באייר ה'תש"ך (17 במאי 1960) הועלו עצמותיו של החיד"א מליבורנו שבאיטליה לישראל. הרב יצחק נסים מינה את הרב מרדכי אליהו לטפל בקבורתו בהר המנוחות בירושלים[11].
בראשית שנת ה'תש"ך (1960) השלים את לימודיו בבית המדרש לרבנים ולדיינים של הרב יצחק נסים וקיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית[12]. הוא התמנה לדיין הצעיר ביותר בארץ, בבית הדין הרבני בבאר שבע[13]. לאחר ארבע שנים עבר לבית הדין הרבני האזורי בירושלים ובשנת תש"ל התמנה כחבר בית הדין הרבני הגדול[14]. בשנת תש"ל (1970) מונה בידי מועצת הרבנות הראשית לחבר ועדת הבוחנים לדיינים[15]. כאשר לאחר זמן צורף הרב אברהם אלקנה שפירא לבית הדין הגדול, סירב הרב אליהו לעמוד בראש ההרכב, אף שמפני ותיקותו נועד לכך לפי הנהלים בבית הדין, והתנה את השתתפותו בכך שהרב שפירא הוא אשר יכהן כאב בית הדין[16].
בא' בניסן ה'תשמ"ג נבחר לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל במקומו של הרב עובדיה יוסף, כאשר קיבל 87 קולות וגבר על הרב אליהו בקשי דורון, שזכה ב־49 קולות[17]. הכתרתו התקיימה בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי שבעיר העתיקה בירושלים[18]. לצדו כיהן ראש ישיבת מרכז הרב, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא[19].
תקופת כהונתם התבלטה בשיתוף פעולה בין הרבנים הראשיים, בין השאר הנהיגו שישיבות מועצת הרבנות הראשית תתקיימנה לסירוגין - שבוע אצל האחד מהם ושבוע אצל עמיתו[20], כמו כן הציב כל אחד מהם בלשכתו כיסא תואם לשלו - עבור עמיתו. והקפידו להיפגש בכל שבוע ולדון יחדיו בנושאים שעל הפרק[21]. הם פעלו להעלאת רמת הכשרות של הרבנות הראשית והקפידו להיות מעורבים בפרטיה, תוך שליחת שליחים ברחבי העולם, זימונים של רבנים ואנשי מקצוע, ובדיקה אישית של רשימות מוצרים וחמרי גלם[22]. במסגרת כך הם יזמו כללים ותקנות בענייני כשרות ארציים ובענייני היבוא ושחיטת הבשר בחו"ל, והפעילו ביקורת קפדנית על צוותי השחיטות היוצאים לחו"ל, שהעלתה את רמת הכשרות של שחיטת חו"ל[23].
מלבד העיסוק בנושאי רבנות קלסיים, כגון כשרות ונישואים, עסקה הרבנות בנושאים ציבוריים, כמו שביתת האחיות[24]. כן בלט החידוש בהכרעת הרבנות הראשית בהנהגתם בעניין קביעת רגע המוות[25], פסיקה שסללה את ההכשר ההלכתי להשתלת איברים בישראל.
כרב ראשי הרבה לבקר ביישובים ובבתי ספר חילוניים, וכן בקהילות יהודיות בעולם.
בשנת ה'תשס"ט (2009) החל להוציא סדרת ספרים בשם שו"ת הרב הראשי המבוססים על שאלות שהופנו אליו כאשר כיהן כרב הראשי לישראל. התשובות בספר קצרות, בניגוד לדיון הלמדני המאפיין את סדרת ספריו שו"ת מאמר מרדכי[26].
.jpg)
גם לאחר שסיים את כהונתו כרב ראשי, היה הרב אליהו המנהיג הרוחני של רבים בציבור הדתי לאומי, אך גם של מי שאינם ציוניים. היה ידוע כמקובל וכ'עושה נסים'.[27] הוא קיבל קהל וחילק ברכות ועצות למבקשים. אנשי מפלגת איחוד הלאומי-מפד"ל נהגו להתייעץ בו וברב אברהם אלקנה שפירא[28][29].
זוהה עם חוגי ישיבת מרכז הרב ורבים מהם עמדו איתו בקשר קרוב, במשך תקופה מסוימת הוא מסר שיעור יומי קבוע לקבוצה של תלמידים מהישיבה, בהם בנו הרב שמואל[30]. היה ידיד קרוב של ראשה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא[31]. כשקבוצה מהישיבה שערערה על הרב שפירא פרשה והקימה את ישיבת הר המור, כתב מכתב חריף בגנות המעשה ובחומרת איסורו, והרחיב בו על היות הרב שפירא רבם המובהק של רוב ככל רבני וגדולי הציונות הדתית[32].
הרב אליהו שימש נשיא "קרן מורשת", רשת הגרעינים התורניים הגדולה ביותר בזמנה, שנסגרה ב־2005. פרסם מדי שבוע מאמר קצר בעלון פרשת השבוע של "תנועת מעייני הישועה".
הרב אליהו היה נשיא של הכולל "דרכי הוראה" בירושלים, שבראשות בנו הרב יוסף אליהו. כולל זה מכשיר אברכים לרבנות ודיינות ולהנהגת קהילות בישראל ומחוצה לה. ברחבי העולם ישנם למעלה מ־60 שליחים של הרב במדינות שונות ועוד שליחים נוספים בארץ.
הרב אליהו העביר שיעור שבועי בהלכה ואגדה בכל יום שני בערב בבית הכנסת שלו בשכונת קריית משה בירושלים. שיעורים אלו היו מועברים באמצעות לווין לאלפי אנשים מהארץ ומהעולם הצופים בהם. לאחר מכן היו השיעורים משוכתבים ומופצים בבתי כנסת רבים באלפי עותקים באמצעות עלון פרשת שבוע שנקרא "קול צופיך".
הרב אליהו היה רבו של המרגל האמריקאי־ישראלי יונתן פולארד, השתתף במאבק לשחרורו, ואף ביקר אותו בכלאו שבארצות הברית תשע פעמים[33].
לקראת שנת השמיטה ה'תשס"א, פעל יחד עם עמיתו הרב אברהם שפירא, הרב יעקב אריאל והרב דב ליאור, להקמת מיזם "אוצר הארץ", המעודד ומספק גידולי חקלאות יהודית כשרה, כדי לתמוך בחקלאות היהודית ולחזק את שמירת השמיטה וקדושת שביעית[34].
הרב אליהו התנגד באופן נחרץ לארגון רבני צהר, גישתם ותפיסתם. הוא ראה בהם נזק ליהדות ועולם הרבנות, ואף לפני פטירתו ביקש שיפעלו נגדם ויבלמו את תוכניותיהם[35].
הרב אליהו נפטר בכ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010 בגיל 81, לאחר תקופה של כשנתיים שבה חלה הידרדרות במצב בריאותו. כמאה אלף אנשים השתתפו בהלווייתו[36], הוא נטמן בהר המנוחות בירושלים באוהל שבו קבור החיד"א, שאת עצמותיו העלה לארץ וקבר שם חמישים שנה קודם לכן.
המצבה שעל קברו נבנתה בעבודה עברית בחוות גבעות עולם באיתמר. המצבה נבנתה מאבנים מארבע ערי הקודש - ירושלים, חברון, צפת וטבריה, וכן מקבר יוסף שבשכם. הוגה רעיון המצבה ויוצרה הוא האמן אסף קדרון. מאות מבוגרים ובני נוער הגיעו מישראל ומחוצה לה כדי לקחת חלק בהקמת המצבה. את הכיתוב על מצבתו כתבו הרבנים חיים סבתו ושבתי סבתו[37]. בין הכיתוב על מצבתו חקוק: ”אהבת עולם נפשו בערה, מזבח תוקד סתר עליון סתרה. עוצם עיונו חוט השערה, לפני קודשו זרחה נהרה, מעפעפי שחר רוחו שוררה, יושב על מדין באמונה ויושרה. פסקיו קבע באהבת תורה, מאמר מרדכי דרכי טהרה. אשכולות מידותיו על תלמידיו השרה, ברגבי ארצינו דבק בגבורה. אומה שלמה באהבתו קשורה, טוהר עיניו אלה אזכרה. הרי בתורה עלה בסערה, בחיי עולם נפשו תהיה צרורה. נלב"ע כ"ה סיוון תש"ע”.
על קברו הוקמה מחיצת הפרדה בין גברים לנשים. המקום בו נקבר בהר המנוחות שופץ, והפך למוקד עלייה לרגל. האזכרות השנתיות מתקיימות ליד מתחם זה בהר המנוחות.
לאחר פטירתו הוקמו ישיבות ותלמודי תורה על שמו. רחובות על שמו נקראו בצפת[38], לוד[39], בית שמש ועוד. בשנת 2017 הכריזה עיריית ירושלים על הקמת שכונה על שמו[40]. נבחר לדמות המופת של החינוך הממלכתי־דתי לשנת ה'תשפ״ד.
כמקובל בקרב הספרדים, גם הרב מרדכי אליהו קיבל את העיקרון שיש לנהוג על פי פסקי הרב יוסף קארו. עם זאת, פעמים רבות הכריע שלא כדעתו[41]. דרכו להתחשב בפסיקת ההלכה בדעות ספר הזוהר והמקובלים ובפסקיו הוא משלב מפסקי האר"י ורבי שלום שרעבי (הרש"ש), לעיתים גם כאשר הם מנוגדים לדעת השולחן ערוך והאחרונים. בשיטה זו הוא ממשיך את דרכם של בן איש חי וכף החיים[42].
במבוא לספרו שו"ת מאמר מרדכי, הרב אליהו הסביר את שיטת פסיקתו ומהם כללי הפסיקה על פי הקבלה.
הרב אליהו טען כי על האשכנזים לשמור על מנהגי אבותם ודרך פסיקתם. בשנת תשל"ח כתב בהקדמת ספרו "ספר הלכה": ”אין ספר זה מתיימר להורות הלכה לבני עדות אשכנז, ולא יפסקו ממנו הלכה למעשה עד שישאלו רב מומחה, כי ספרי הלכה לנוהגים כמנהג אשכנז יש רבים...”. אמנם מאוחר יותר כאשר פרסם את ספרו "דרכי טהרה" הוא ייעד אותו לספרדים ואשכנזים כאחד.
הספר 'דרכי הלכה' כולל את הערותיו על קיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גנצפריד. בהקדמה כתב: ”היום ב"ה שזכינו לקיבוץ גלויות, ובכל קהילה יש אנשים מעדות שונות הלומדים ומתפללים יחד וחיים כאחד, והמלמד כקהילה כזו לא יכול ללמד מספרי ההלכה הרגילים בסתם, כי אז עלול הוא ללמד הלכה הנכונה לבני עדה אחת ובני העדה אחרת צריכים לנהוג אחרת, על כן צריך ספר אחד שילקט בתוכו את פסקי ההלכה לעדות הספרדים והאשכנזים גם יחד.”[43]. הרב שמואל זעפרני, אומר כי הסיבה שבחר דווקא בספר אשכנזי כדי לכתוב עליו את הערותיו נובעת ממגמתו הכללית בפסיקותיו לאחד בין העדות. ספרו 'הלכות חגים' היה מיועד לספרדים בלבד. אולם בעקבות בקשת רבנים אשכנזים שיכתוב את מנהגיהם בספר, נענה להם הרב אליהו והוסיף את מנהגיהם[44].
פסיקותיו של הרב אליהו נחשבות מחמירות באופן יחסי לעומת הרב עובדיה יוסף[45]. בנו, הרב שמואל אליהו (רב העיר צפת), טען כי אביו החמיר על עצמו בנושאים רבים, אולם בפסיקתו הציבורית לעיתים היה מחמיר ולעיתים מקל מאוד, לפי הנסיבות[46]. הרב יהודה עמיחי אמר כי בהלכות שבת הרב אליהו החמיר, אולם בענייני מראות הדמים בהלכות נידה היה דווקא מקל: "אני חושב שהכוונה שלו לא הייתה להחמיר אלא להיות אדם שלם, אדם מהודר. אם אפשר לצאת ידי כל השיטות בלי שייווצר הפסד – מדוע לא לעשות זאת?"[44].
בעניין החלוקה בין הרבנים מחמירים ומקילים התבטא הרב אליהו עצמו: ”אני דוחה מכל וכל את החלוקה הזו. אין מושג בתורת ישראל של רב מחמיר ורב מקל. טעות היא לומר שנטייתו של רב מסוים להקל או להחמיר. אלא שניהם צריכים לדון לגופו של ענין. באותה של בשר וחלב פעם יפסוק הרב לאיסור ובאותו מקרה בשינוי נסיבות יפסוק להיתר. לא שהוא החמיר אז ולא שהוא הקל עתה. אלא בשני המקרים פסק לפי ההלכה בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו”[47].
הרב אליהו כתב כי קיצר בהבאת המקורות: ”כל הלכה והלכה אפשר היה לכתוב לה מקורות ענפים ורחבים, ולעיתים עשרות שו"תים דברו באותו נושא. הלכה שראינו שנמצאת בספר כף החיים שהוא ספר נפלא האוסף הלכות במקורם – לא רצינו להעתיק את כל הספרים המוזכרים שם. וכן בפוסקים המוזכרים במשנה ברורה... ולקיצור המקור עשינו כן”[48]. וכך נהג בספריו שיצאו לאור בחייו. לאחר פטירתו החליטו חכמי מכון דרכי הוראה לרבנים המוציא לאור את כתביו כי בספרים החדשים שיצאו לאור (כדוגמת מאמר מרדכי - הלכות שבת), ההלכה הפסוקה תובא למעלה, ולמטה יצוינו המקורות בהרחבה (על פי דברים שהרב עצמו כתב במקומות שונים)[49].
דוגמאות לפסיקותיו הידועות:
בנוגע למדינת ישראל אמר:
אינני רוצה לראות צללים. אני רואה במדינה אור גדול. לא הייתה מעולם תקופה רבת אור כמו תקופתנו אנו במדינתנו. במדינה כיום מרכז תורני חשוב. ב"ה ישנן ישיבות רבות לסוגיהן, ישיבות רגילות, ישיבות הסדר, נוער נפלא, רבנים גדולי תורה. גם ההשפעה החינוכית של מדינת ישראל טובה, אם כי יש תופעות הטעונות טיפול ותיקון. תקוותי היא שאווירה של ארץ ישראל תשפיע לטובה.
— יונה כהן, אינני רוצה לראות צללים - אני רואה במדינת ישראל אור גדול - ריאיון חג עם הרב מרדכי אליהו, הצופה, יום העצמאות תשמ"ז
בפסיקה בנוגע לאמירת הלל ביום העצמאות כתב: ”הרבנות הראשית תיקנה לומר הלל ביום העצמאות, מהסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחירות, משלטון זרים לשלטון עצמאי שלנו, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו בו יש כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה וכו' – אלו הם סימני גאולה וודאיים.”[64]. ובמקום אחר: ”לגבי חגיגת יום העצמאות ויום ירושלים – אין כל ספק שבימים אלו נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות, ואפשר לומר אפילו פלאי פלאות, שהרי רבים עמדו לכלותינו, ובאמצעים דלים הקב"ה סייע שניצלנו מהם, וידינו גברה על אויבינו. ברור הוא שניסים אלו שנעשו לנו, לא בזכותנו נעשו, אלא בזכות אבותינו ואבות אבותינו שצורפו כולם יחדיו.” לכן פסק שלא לומר וידוי ביום זה. עם זאת, פסק שם לומר הלל בלא ברכה לאחר קדיש תתקבל[65].
הרב אליהו סבור שלמלחמות ישראל בעת הזו יש תוקף של "מלחמת מצווה"[66]. עם זאת, הוא סבור שבחורי ישיבה שיכולים להמשיך בלימודם בישיבה יעשו כן, ומי שאינו מצליח לעשות כך ילמד בישיבת הסדר[67].
בפתיחת ההיכל הורה לומר תפילה לשלום חיילי צה"ל. בסידורו 'קול אליהו' מופיעה תפילה ארוכה לשלום חיילי צה"ל. הוא חיבר תפילת לשם ייחוד עבור חיילים ובה כתב כי מי שמשרת בצה"ל מקיים בכל יום שלוש מצוות עשה דאורייתא[68].
במענה הלכתי שנשאל על התנהגות חיילי צה"ל בעת מהומות ביהודה ושומרון כתב: ”לפי הדין חיילי צה"ל חייבים לשלוט ביד רמה ולהשליט חוק וסדר במקום בו הם נמצאים. אם תוך כדי שליטתם הם נאלצים לפעול בכוח להכות וכו' כיון שאין להם דרך אחרת לפעול זוהי חובתם לפעול כך. כמובן שאין להכות שום אדם סתם אך ורק משום שהוא ערבי, אין זו דרכם של ישראל ולא דרכה של תורה. לאחרונה אנו עדים להתאפקות מירבית של חיילי צה"ל. כמובן שזה נעשה עפ"י הוראות שהוטלו עליהם על ידי מפקדיהם ואף זה הוא חלק מהשלטת חוק וסדר כדי שלא יהיה שלטון איש בידו.”(ראו שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן ר"ט.).
כשנשאל בעניין היחס לחילונים השיב:
אין בלבי שום מחשבת ייאוש. אני מעודד מכל סוג של ציבור. אני רואה גם ב"חילוניים" אלה צמא וחיפוש מה שהוא חיובי. גם זה שמחלל שבת או חלילה, אוכל טריפה, הוא בעד זה שיהיה אוכל כשר ותהיה גם שבת. ...תודה לאל, אין כיום אפיקורסים...הכל הם עושים מתוך בורות וחוסר ידע. פשוט, לא למדו ואינם יודעים יהדות אמת מהי ליחיד ולכלל היהודי. לכן, אני חוזר ומבקש משר החינוך והתרבות, שבכל בית ספר ממלכתי יוכנסו שיעורי תורה, יהדות והלכה על ידי רב בישראל. שלא יימצא יהודי שלא יידע מהי שבת, מה טלית ותפילין, מהות החגים ומועדי ישראל.
— יונה כהן, אינני רוצה לראות צללים - אני רואה במדינת ישראל אור גדול
לאחר נאום השפנים והחזירים של הרב אלעזר מנחם מן שך, אמר הרב אליהו כי גם אוכלי חזיר ושפנים הם יהודים, ואפילו אם כל הרבנים יחליטו כמו הרב שך, הם לא יכולים להפקיע את השם "יהודי" מאף אדם[69].
באשר ליחס לאוכלוסייה הערבית טען הרב אליהו כי אסור לפגוע באף ערבי, אלא אם כן מדובר של בדין אדם שבא להרוג אותך ואז אתה מחויב ב"השכם להורגו"[70]. הוא אמר: "ערבי שמתנהג יפה, צריך להתנהג איתו יפה, ערבי שמרים אבן או יורה הוא אויב. ארץ ישראל שייכת לנו והערבים הם כאן בבחינת גר תושב. כעת, מאחר שכבר הוקמה הרשות הפלסטינית אני מציע לערבים אוטונומיה עירונית."[71]
בדומה לרבנים אחרים, הרב אליהו התנגד להליכה לבתי המשפט הישראלים, כדין ערכאות של גויים מאחר שאינם דנים על פי דין תורה. מאידך ציין כי יש מקרים שבהם מותר ללכת לדון שם, כגון אם הנתבע הוא אדם אלים שאינו רוצה להגיע לדיון בבית דין רבני, היתר המבוסס על דברי השולחן ערוך[72][73].
הרב אליהו החיל על המקרה הישראלי את הכלל דינא דמלכותא דינא. לדעתו חוקי השלטון וסדריו מחייבים במה שנוגע לניהול ענייני המדינה, כל עוד אינו נוגד את חוקי התורה[74].
לאחר ההחלטה על תוכנית ההתנתקות אמר פעמים רבות, במהלכן של הפגנות ועצרות התנגדות לתוכנית, שההתנתקות לא תתגשם – "היֹה לא תהיה", וכשהעלו תמיהות בקשר לכך הוסיף: "זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות".
היה ממובילי המאבק הרבני בתוכנית ההתנתקות, לצד עמיתו הרב אברהם אלקנה שפירא. בנוגע לחיילים האמורים לבצע את הפינוי, הביע את דעתו כי יש להיזהר שלא לפרק את הצבא ולכן אין להכריז על סירוב פקודה, אולם מאידך ביצוע התוכנית הוא איסור תורה ולכן על החייל לבקש ממפקדיו שלא לבצע את הפינוי, משום שהוא אינו מסוגל לבצעו, ואם אף על פי כן פוקדים עליו - שלא יכריז סירוב פקודה, אך יימנע מלבצעה. עוזרו, הרב שמואל זעפרני, התבטא בשמו: "אם יש כאלה חיילים שאונסים אותם לבצע אז שיגשו לתוך הבית ישבו עם המשפחות שם, ויבכו איתם"[75][76].
| הרב סלמאן אליהו | מזל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב שמעון בן אליהו | הרב נעים בן אליהו | הרב מרדכי אליהו | הרבנית צביה אליהו | ||||||||||||||||||||||||||||||
| שלמה בן אליהו | הרב שמואל אליהו | הרב יוסף אליהו | מירב עמור | ||||||||||||||||||||||||||||||
| ר' יחיא בן-שלוש | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב דוד שלוש (מרקש) | סולטנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| סעדה | הרב יוסף שלוש | דדה | הרב יעיש נגר | ||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב דוד שלוש | הרב אברהם שלוש | אביגיל | הרב נסים דוד עזראן | ||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב מרדכי אליהו | הרבנית צביה אליהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| שלמה בן אליהו | הרב שמואל אליהו | הרב יוסף אליהו | מירב עמור | ||||||||||||||||||||||||||||||
אתר האינטרנט הרשמי של מרדכי אליהו
מרדכי בן סלמן אליהו (1929-2010), דף שער בספרייה הלאומית
הרב מרדכי אליהו זצ"ל, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית" "תבטיח לי ילד!", בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", (אודי דוידי והרב בורשטיין בעקבות הרב אליהו זצ"ל) אודי דוידי במסע בעקבות הרב מרדכי אליהו זצ"ל, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", (ריאיון עם דוד חטואל) אודי דוידי עם אסתר פולארד, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", (ראיון על יונתן פולארד והקשר עם הרב מרדכי אליהו)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
