Loading AI tools
הרב דוד שלוש (ה'תקס"ג 1803 בערך, ריסאני – י"ג בכסלו ה'תרנ"ג, 2 בדצמבר 1892, מרקש) היה ראש ישיבה גדולה וממנהיגי הקהילה היהודית במרקש במאה התשע עשרה. היה אחד מהרבנים המרכזיים בדרום מרוקו, אשר העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם כיהנו כרבנים באזור. כונה בהערכה "המלך דוד".
לא ידוע הרבה אודותיו. נולד בריסאני שבמחוז תאפילאלת[1], כנראה בתחילת המאה ה-19[2] לאביו ר' יחיא בן-שלוש. משם עבר למרקש. במרקש ייסד, בסיוע ראשי הקהילות היהודיות באזור, ישיבה גדולה, אשר חולקה לכיתות לימוד לפי גילאים. הוא עמד בראשות הישיבה ולימד בה. לישיבתו הגיעו תלמידים ממרקש עצמה ומכל הכפרים והעיירות הסמוכים ומהרי האטלס, והיא הפכה להיות המרכז התורני האזורי. הרב יוסף בן נאים מתאר כי בישיבתו למדו מאות תלמידים בבת אחת. הוא גם דאג לצרכיהם החומריים, ובעצמו כיתת רגליו בין אנשי הקהילה על מנת למצוא לתלמידיו מקום לאכול וללון. תלמידיו מספרים שזכה לגילוי אליהו, ומופתים רבים מסופרים אודותיו. כמו כן, נודע בחריפותו הלמדנית, ומסופר עליו שכאשר בא שד"ר אשכנזי והקשה לו קושיה חריפה בגמרא, תרץ אותה בחצי שעה. ר' דוד לא קיבל משכורת מסודרת, ובמקום זאת התלמידים היו מניחים לו מטבעות כסף מתחת לשטיח שבביתו, ורעייתו הייתה אוספת אותם ומשתמשת בהם לצורכי המשפחה.
נפטר בי"ג בכסלו ה'תרנ"ג[3] בגיל 90 בערך, ונקבר בבית הקברות היהודי במרקש.
על שמו בית הכנסת "זכור לדוד" בנתניה.
נינו הרב יוסף יצחק שלוש קיבץ מעט דברי תורה שנכתבו בשמו בספרי תלמידיו, והדפיסם בתחילת הספר "אמת לדוד", ה'תשע"ז. מעט דברי תורה משמו הודפסו גם בקובץ "אעלה בתמר".
כל בניו מאשתו הראשונה מתו בעודם תינוקות, ובהיותו כבן שמונים נשא את סולטנה, ממנה נולדו שני בנים נוספים שנפטרו בינקותם, ושני ילדים ששרדו: הרב יוסף שלוש שכיהן כראב"ד העדה המערבית בירושלים, שנולד שנתיים וחצי לפני פטירת אביו[4] ובת בשם דדא, שנולדה לאחר פטירתו (אשת הרב יעיש נגר). רעייתו עלתה לארץ ישראל יחד עם בנם, ונפטרה בירושלים בשנת ה'תרצ"ו[5]. נכדיו הם הרבנים דוד שלוש (הקרוי על שמו), שכיהן כרבה של נתניה, ואברהם שלוש, שכיהן כרבה של כפר סבא. נכדתו אביגיל (בת הרב יוסף שלוש) נישאה לרב נסים דוד עזראן, ובתם היא הרבנית צביה אליהו, אשת הרב מרדכי אליהו.
נכדו הרב דוד שלוש העיד: "הוא הרביץ תורה באלפי תלמידים, וכל השו"בים, המשרתים בקודש והחכמים שבמראקש ואגפיה, כולם היו תלמידיו". מבין תלמידיו הידועים לנו:
- הרב דוד סוויסא – ממלא מקומו בראשות הישיבה.
- הרב יעקב נחמני – מחבר הספרים "מעט דבש", "בית יעקב", "לקח יעקב", "טוב טעם ו"מעיין גנים"[6].
- הרב משה אבורמאד (אבירמאט) – רב בתארודנת בעל "ויאמר משה".
- הרב מרדכי אסבעוני – אב"ד במרקש, בעל "פרשת מרדכי" ו"ישועות יעקב".
- הרב דוד הכהן - בעל משכיל לדוד.
- הרב משה ועקנין – רב באולד-מנצור ובברותה.
- הרב כליפה אלמליח - רב באולד-מנצור[7].
- רבי יצחק פרץ - רב בישיבת "צאלת אלעז'מא" במרקש.
| ר' יחיא בן-שלוש | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב דוד שלוש (מרקש) | סולטנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| סעדה | הרב יוסף שלוש | דדה | הרב יעיש נגר | ||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב דוד שלוש | הרב אברהם שלוש | אביגיל | הרב נסים דוד עזראן | ||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב מרדכי אליהו | הרבנית צביה אליהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| שלמה בן אליהו | הרב שמואל אליהו | הרב יוסף אליהו | מירב עמור | ||||||||||||||||||||||||||||||
- הרב יוסף בן נאים, מלכי רבנן, דף כו עמוד א.
- הרב דוד שלוש, ברית אבות לבנים תזכור, בתחילת שו"ת "חמדה גנוזה" חלק א', עמ' 3 - 7.
- הרב יוסף יצחק שלוש, "אמת לדוד", פתח תקווה ה'תשע"ז, עמ' 15 - 27.
- יוסף ג'ורג' הררי, תולדות יהודי אל-מגרב, חולון ה'תשל"ד, עמ' 115 - 116.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
