Loading AI tools
ביהדות, מלחמת מצווה ומלחמת רשות הן הגדרות הקובעות את מעמדה של המלחמה שעם ישראל יוצא אליה.
| מקרא | ספר דברים, פרק כ', פסוקים י'–ט"ו |
|---|---|
| משנה | מסכת סוטה, פרק ח', משנה ז' |
| ברייתא | תוספתא, סוטה ז' ט'-ט"ו |
| תלמוד בבלי | מסכת סוטה, דף י', עמוד ב', דף מ"ד, עמוד ב' |
| תלמוד ירושלמי | מסכת סוטה, פרק ח', הלכה י' (דפוס וילנא: דף דף ל"ט, עמוד ב') |
| משנה תורה | הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה'-פרק ז' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ק"צ ספר החינוך, מצווה תקכ"ז |
  | |
להגדרות אלו משמעויות רבות בהלכות מלחמה. בין היתר תלויים בהגדרה זו חובת הגיוס הכללית, והסמכות הקובעת ליציאה למלחמה.
מלחמת מצווה היא מלחמה שיש מצווה ביציאה אליה כגון מלחמותיו של יהושע בן נון לכיבוש ארץ ישראל[1], מחיית זכר עמלק או מחיית שבעה עממים, ואילו מלחמת רשות היא מלחמה שמטרתה היא הרחבת הטריטוריה.
מלחמת מצווה היא מלחמה שעם ישראל מקיים ביציאה אליה מצווה אחת או יותר. המלחמות שנחשבות למלחמת מצווה לכל הדעות הן:
- המלחמות לכיבוש ארץ ישראל שעשה יהושע בן נון – מצוות ירושת ארץ ישראל[1].
- המלחמה בשבעת העממים שבארץ ישראל – מצוות מחיית שבעה עממים[2].
- מלחמה נגד עמלק – מצוות מחיית זכר עמלק[2].
- עזרת ישראל מיד צר – מלחמה שמטרתה להציל את ישראל מפני אויב שקם להילחם נגדו[2][3].
ישנן מלחמות נוספות שהגדרתם כמלחמת מצווה נתונה במחלוקת:
- מלחמת מנע – מלחמה מול אויבים המאיימים על עם ישראל אך עוד לא פתחו במלחמה[4].
- מלחמת כיבוש ארץ ישראל בזמן הזה - תלוי בשאלה האם מצוות ירושת ארץ ישראל הייתה קיימת רק בימי יהושע או שהיא מצווה קבועה לדורות[5][6].
מלחמת רשות היא מלחמה שמטרתה הרחבת תחומה של המדינה מעבר לגבולות ארץ ישראל, מטעמים פוליטיים-תדמיתיים או כלכליים, מלחמות דוד המלך מובאות בתלמוד כאבטיפוס למלחמות רשות.
במספר מקומות בתנ"ך מופיעה ביקורת חריפה כלפי המשתמטים ממלחמת מצווה.
כאשר שבטי גד וראובן ביקשו לקבל נחלה בעבר הירדן, משה חשד כי הם מבקשים להשתמט ממלחמת כיבוש הארץ, ועל כן הוא נוזף בהם בחריפות;
"הַאַחֵיכֶם, יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם, תֵּשְׁבוּ פֹה?" [...]
"וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף ה' אֶל יִשְׂרָאֵל"
רק לאחר שהתחייבו כי 'יחלצו חושים' ויצטרפו למלחמה על שאר ארץ ישראל הסכים משה לתת להם את נחלתם בעבר הירדן כנתינה זו מעוגנת בתנאי שאכן יממשו את הבטחתם להצטרף למלחמה.
בשירת דבורה, מקללים דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בשם מלאך ה' את יושבי מרוז, מפני שלא באו לעזרת עם ישראל במלחמת סיסרא, אותה הם מכנים "עזרת ה'"[7]:
אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה', אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים.
קבלת החלטה
במלחמת מצווה ההחלטה לצאת למלחמת מצווה יכולה להתבצע על ידי המלך בלבד, ואילו במלחמת רשות, נדרש לקבל לכך אישור מן הסנהדרין[8].
החייבים בגיוס
במלחמת הרשות ישנם כאלו הפטורים מלהתגייס למלחמה. דין זה נקרא חזרה בעורכי המלחמה, והם כוללים את מי שבנה בית ועדיין לא התחיל להתגורר בו או שהוא עדיין בשנה הראשונה למגורים בו, מי שנטע כרם ועדיין לא בצר אותו אפילו פעם אחת או שהוא עדיין בשנה הראשונה לשימוש בכרם, והמאורס שעדיין לא התחתן או שהוא בשנה הראשונה לנישואיו. אך במלחמת מצווה כולם מחויבים להצטרף למלחמה.
בפרשת 'חזרת עורכי המלחמה' שבתורה מוזכר גם את 'הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב' שהוא חושש ממלחמה שמתבקש לשוב לביתו כדי לא להכניס מורך וחולשה בקרב הלוחמים. אך אותו משיבים מן המלחמה גם במלחמת מצווה[9].
פטורים אלו מסווגים לפטור חלקי ופטור מלא. ישנם כאלה המקבלים רק פטור מלחימה בשדה הקרב והם מועברים לסיוע לוגיסטיקה ויחידות עורפיות התומכות בלחימה. ובהם 'הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב' מי שאירס אישה אך עדיין לא התחתן, מי שבנה בית אך עדיין לא נכנס להתגורר בו או מי שנטע כרם אבל עדיין לא חיללו. לעומת זאת, אלו שבשנת הנישואין הראשונה, או בשנה הראשונה בבית חדש או בשנה הרביעית בכרם שננטע[10] (שהיא השנה הראשונה לשימוש בכרם משום איסור ערלה) מקבלים פטור מלא גם מסיוע לוגיסטי תמיכה בליחמה ושירות ביחידות עורפיות.
מלחמה שיש בה סכנה
לפי הרב אברהם ישעיהו קרליץ ('החזון איש') הפטורים שנתנה המשנה ב'חוזרים מעורכי המלחמה' נאמרו רק בזמן שניתן להעריך כי ישראל יכולים לנצח בלעדי המשוחררים, אבל במצב שניצחון המערכה תלוי באותם הפטורים מהמלחמה, קיימת חובה שווה גם על בעלי הפטורים להשתתף במלחמה או לסייע למאמץ המלחמתי, כיון שיש בכך פיקוח נפש.[11]
נשים
יש הטוענים שבמלחמת מצווה חלה חובת הגיוס גם על נשים, והראיה לכך היא מדברי המשנה "במלחמת מצווה הכל יוצאין – אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה"[12][13], אולם רוב הפוסקים פוטרים נשים מגיוס למלחמת מצווה, כפי שחז"ל התבטאו במספר מקומות ש"אין דרכה של אישה לעשות מלחמה"[14], ואף אוסרים עליהן להשתתף בה ברוח הפסוק ”כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה” (תהילים, מ"ה, י"ד). ואת הביטוי "כלה מחופתה" פירשו כמליצה שמטרתה להדגיש את חובת הגיוס של החתן למרות הצער שיגרם לכלתו, או שכוונת המשנה היא שעל אף שהנשים אינן נלחמות, הן משתתפות במלחמה כתומכות לחימה ומספקות ללוחמים מים ומזון[15] או בשביל להתפלל למען הצלחת המלחמה[16][17].
שבט לוי ותלמידי חכמים
הרמב"ם[18] פסק שבני לוי "הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל", ומוסיף לכך שדיני בני לוי נאמרו ב"כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו ולדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם". במקומות שונים בחז"ל נאמר שתלמידי חכמים אינם יוצאים למלחמה או מחוייבים בצרכי ההגנה כשאר העם[19].
ונחלקו פוסקי ההלכה בדורות האחרונים האם להלכה שבט לוי ולומדי התורה פטורים מלצאת להילחם אף במלחמת מצווה[20], או שבמלחמת מצווה הם מחויבים להילחם כשאר העם[21].
תחילת מצור
הבדל נוסף בין מלחמת רשות למלחמת מצווה הוא המועד בו מתחילים לצור על האויב. במלחמת רשות צריך להתחיל את המצור לפחות שלשה ימים לפני שבת על מנת למעט בחילול שבת בעוד שבמלחמת מצווה מותר להתחיל מצור אפילו בשבת עצמה[22].
פטור מקיום המצוות בשעת העיסוק במלחמה
הבדל נוסף הקיים בין מלחמת מצווה למלחמת רשות הוא הפטור מקיום שאר המצוות לעוסקים במלחמה. כאשר הגדרת המלחמה היא מלחמת מצווה הלוחמים וכל העוסקים במלחמה פטורים מקיום כל המצוות מדין 'העוסק במצווה פטור מן המצווה'. ואילו כאשר הגדרת המלחמה היא מלחמת רשות פטור זה לא תקף ומחויבים העוסקים במלחמה בשאר המצוות[23].
דיונים רבים מתקיימים בהגדרות מלחמת מצווה ומלחמת רשות בימינו.
מדברי הרמב"ם בספר המצוות משמע, שכיון שאין סנהדרין וכהן גדול בזמן הזה, לא שייכות מלחמות מצווה ורשות בימינו:
"ידוע שהמלחמות וכבוש הארצות לא יהיה אלא במלך ובעצת סנהדרי גדולה וכהן גדול כמו שאמר (במדבר כז כא) ולפני אלעזר הכהן יעמוד. ולפרסום הענינים האלו כלם אצל רוב האנשים כל מצות עשה או לא תעשה שתהיה תלויה בקרבנות או בעבודות או במיתות בית דין או בסנהדרין או בנביא ומלך או מלחמת מצוה או מלחמת רשות לא אצטרך שאומר בה וזאת אין אנו חייבים בה אלא בפני הבית".
— הקדמה למנין המצוות לרמב"ם
בין היתר ניתן לציין את מחלוקת הרמב"ן והרמב"ם האם קיימת בכלל מצוות כיבוש הארץ בימינו או רק בתקופת יהושע או כאשר בית המקדש היה בנוי[24][25].
כמו כן קיים נידון בפוסקים על תוקף ההגדרה 'עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם' שנראה מהרמב"ם[26] שהיא אחד האופנים למלחמת מצווה[5][27].
גם השאלה אלו פעולות מכלל המערכה חוסות תחת המונח מלחמת מצווה, כדוגמת אימונים והכשרה, נתונה במחלוקת[28].
הביטוי 'מלחמת מצווה' משמש לעיתים רבנים ודרשנים במובן סימבולי בהקשר למלחמות רוחניות וגשמיות שיש מצווה לקיימן ולהכריע את הרוע.
- הרב אריה בינה, משפט המלחמה ושיתוף האשה במלחמה, התורה והמדינה, קובץ ה-ו תשי"ג-תשי"ד, באתר מכון צומת
- הרב שלמה גורן, מלחמת מצווה ומלחמת רשות, מחניים, גיליון ס"ט, 1962, באתר "דעת"
- הרב יצחק קופמן, הצבא כהלכה - הלכות מלחמה וצבא, ירושלים: קול מבשר, תשנ"ב, עמ' א-יז, פרק א', באתר אוצר החכמה
- הערך "מלחמה" באנציקלופדיה תלמודית, כרך מ"ט, ירושלים: יד הרב הרצוג, תשפ"ב, עמ' רצה-תקלט
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
