Loading AI tools
ישיבת הסדר באלון שבות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה ב-1968 (תשכ"ח). הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך ובקו מחשבתי מתון יחסית, על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.
 סמליל הישיבה | |
 | |
| מבנה בית המדרש | |
| ישיבת הסדר | |
|---|---|
| השתייכות | ציונות דתית |
| תקופת הפעילות | ג' בכסלו ה'תשכ"ט – הווה |
| מייסדים | הרב יהודה עמיטל ועוד |
| בעלי תפקידים | |
| ראש ישיבת ההסדר |
הרב יעקב מדן הרב ברוך גיגי הרב משה ליכטנשטיין |
| סגל | הרב אמנון בזק, הרב עזרא ביק, הרב שלמה לוי, הרב יוסף צבי רימון, הרב עמיחי גורדין ועוד |
| תלמידים | |
| כ-450 (נכון לינואר 2021)[1] | |
| שונות | |
| ספרים | שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין, באר מרים, תורת עציון ועוד |
| מיקום | |
| מיקום | אלון שבות, גוש עציון |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°39′27″N 35°07′24″E |
| בית מדרש וירטואלי http://www.etzion.org.il | |
 | |
  | |
הישיבה היא בין הגדולות בישיבות ההסדר, עם כ-450 תלמידים[1] ועשרות אברכים[דרוש מקור], מישראל ומחוץ לה. משולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית "דרכינו".
בשנת ה'תשכ"ח (1968), לאחר מלחמת ששת הימים ועם חידוש ההתיישבות בגוש עציון, הזמינו המייסדים ובהם חנן פורת, משה מושקוביץ והרב יואל בן נון את הרב עמיטל להקים ישיבה במקום. רשם העמותות סירב לרשום את השם "הישיבה בגוש עציון" בשל היות הגוש מחוץ לגבולות המדינה, ועל כן היא נרשמה בשם "הר עציון"[2]. בשנה הראשונה, פעלה הישיבה בכפר עציון ולאחר מכן עברה ליישוב אלון שבות שהוקם כדי לשכן את תלמידי הישיבה. הרב עמיטל הזמין את הרב ליכטנשטיין לכהן כראש ישיבה. הרב ליכטנשטיין הסכים, בתנאי שיכהן לצידו ולא במקומו.
הלימודים בישיבה החלו בג' בכסלו ה'תשכ"ט לאחר סיום טירונות בצה"ל.
במלחמת יום הכיפורים נהרגו 8 תלמידים ובמלחמת לבנון הראשונה נהרגו 4 מתלמידי הישיבה בקרבות[3]. זכריה באומל, אחד מנעדרי קרב סולטאן יעקוב, למד בישיבה. במלחמת חרבות ברזל נהרגו 6 מבוגרי הישיבה.
בשנת 2004 הוחלט, על רקע הגעתו של הרב עמיטל לגיל 80, על מינוי שני ראשי ישיבה נוספים, הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי, ששימשו עד אז כר"מים בישיבה[4]. הם נכנסו לתפקיד בינואר 2006. בסוף שנת ה'תשס"ח הודיע הרב עמיטל על פרישתו ועל מינויו של הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין, כראש ישיבה רביעי[5]. באופן בלתי נפוץ, בחרו ראשי הישיבה להקים ועדה שתבחר את ראשי הישיבה החדשים. הם אישרו את החלטת הוועדה. הרב אהרן ליכטנשטיין נפטר בשנת 2015, ומאז פטירתו מכהנים שלושת ראשי הישיבה שנותרו. מהקמת הישיבה ועד פטירתו כיהן משה מושקוביץ כיו"ר ועד ההנהלה של הישיבה.
הישיבה ממוקמת על פסגת היישוב אלון שבות בגובה של כ-980 מטרים מעל פני הים, מהפסגות הגבוהות ביותר ביהודה ושומרון.
בישיבה מלמדים, מלבד הרב יעקב מדן הרב ברוך גיגי והרב משה ליכטנשטיין, הרב עזרא ביק, הרב יאיר קאהן, הרב אמנון בזק, הרב ברוך וינטרוב, הרב ישי יסלזון, הרב משה טרגין, הרב ד"ר שמואל שמעוני, הרב שלמה ברין, הרב צבי קיי, הרב מרדכי פרידמן, הרב עמיחי גורדין, הרב אליקים קרומביין, הרב בני להמן, הרב דניאל שרייבר, הרב פיני כהן, הרב אסי בלנק, הרב איתן קלימן, הרב הלל רחמני, הרב אוריה דור, הרב מוטי גוטמן, הרב דניאל ריין, הרב יעקב בורנשטיין, הרב עוזי פרידליך, הרב מנחם ליבטאג, הרב חנוך וקסמן, וסא״ל הרב אודי שוורץ[6].
בעבר לימדו בישיבה הרב יוסף צבי רימון (כיום מעביר שיעור שבועי בישיבה), הרב נחמיה רענן, הרב שלמה לוי, הרב מיכאל אדרעי, הרב יצחק לוי, הרב יהודה שביב והרב בנימין תבורי.
בישיבה נפוצות השקפות האורתודוקסיה המודרנית. חלק מרבניה אוחזים בדעות שמאליות כגון הרב יהודה עמיטל שהיה מנהיג מפלגת מימד. עם זאת, מרבית רבני הישיבה אוחזים בדעות ימניות, כגון הרב יעקב מדן שהשתתף במחאות כנגד הסכמי אוסלו ותוכנית ההתנתקות.
בהשפעתו של הרב ליכטנשטיין, נפוץ בישיבה העיסוק בכתביו והגותו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, שהיה חותנו של הרב ליכטנשטיין. השפעתו ניכרת בישיבה גם בתחום לימוד הגמרא: שיטת הלימוד העיקרית הנהוגה היא שיטת בריסק, מייסודו של רבי חיים מבריסק, סבו של הרב סולובייצ'יק.
הישיבה היא בין הישיבות הציוניות המדגישות באופן הרב ביותר את לימוד הגמרא[7]. סדר הבוקר וחציו הראשון של סדר הצהריים מוקדשים ללימוד גמרא בעיון, וסדר הערב ללימוד גמרא בבקיאות. חציו השני של סדר הצהריים מוקדש ללימודי מחשבה, תנ"ך והלכה[8]. חופשות בין הזמנים בישיבה קצרות יותר מהמקובל בעולם הישיבות.
בהשפעת הרב יעקב מדן והרב ד"ר יואל בן נון, תרמה ישיבת הר עציון לשינוי במעמדו של לימוד התנ"ך בציבור הדתי-לאומי, שינוי המכונה "מהפכת התנ"ך". הישיבה ומכללת הרצוג הסמוכה לה מוציאים פרסומים רבים בתחום התנ"ך ובהם כתב העת (ראו מגדים). בעבר לימד בישיבה הרב מרדכי ברויאר, מייסד "שיטת הבחינות" בלימוד תנ"ך.
לישיבה שיתוף פעולה עם מספר מוסדות בסמיכות לה:
הישיבה מוציאה עלון המכונה "עלון שבות", וביטאון שבועי בשם "דף קשר".
הישיבה מוציאה לאור ספרים רבים, בהם הסדרה "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין", ובה שמונה ספרים[11]. ספרים נוספים יוצאים בהוצאת "תבונות" של מכללת הרצוג[12]. הכולל הגבוה בישיבה מוציא ספרי מאמרים על הנלמד בכולל[13].
הישיבה מפרסמת באינטרנט מאמרים ושיעורים, באתר "תורת הר עציון"[14].
רבנים (מלבד ראשי הישיבה והרבנים בה)
נושאי תפקידים ציבוריים:
ראו גם את רשימת בוגרי ישיבת הר עציון שיש עליהם ערך בוויקיפדיה
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת הר עציון אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת הר עציון (באנגלית)
ישיבת הר עציון באנגלית, ברשת החברתית פייסבוק ישיבת הר עציון, ברשת החברתית פייסבוק
ישיבת הר עציון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ישיבת הר עציון, ברשת החברתית אינסטגרם
Gushnik, ביישום טלגרם.svg){kind=icon}
סרטונים בערוץ של ישיבת הר עציון, באתר יוטיוב
יהודה יפרח, "ההתרחקות של הציונות הדתית מעולם העיון וההלכה מדאיגה", בעיתון מקור ראשון, 18 בדצמבר 2018
ישיבת הר עציון (אלון שבות), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
