Loading AI tools
ארגון הגג של הרשויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועצת יש"ע, בשמה המלא מועצת היישובים היהודים ביהודה, שומרון וחבל עזה, היא עמותה בה חברים ראשי הערים, המועצות המקומיות והאזוריות הישראליות שבתחומי יהודה והשומרון ובעבר גם בגוש קטיף, וכן מספר אישי ציבור. היא הוקמה בדצמבר 1980 במטרה לקדם את מפעל ההתיישבות, לייצג את האינטרסים של המתיישבים, וכן לקיים הסברה בישראל ובחו"ל בעד לגיטימיות המפעל וחשיבותו.
 לוגו מועצת יש"ע | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מטה הארגון |
שער בנימין |
| מקום פעילות | מחוז יהודה ושומרון |
| מייסדים |
ישראל הראל |
| יושב ראש | ישראל גנץ |
| מנכ"ל | עומר רחמים[1] |
| תקופת הפעילות | 24 בדצמבר 1980 – הווה (43 שנים) |
|
www | |
  | |
תנועת ההתיישבות אמנה משמשת כזרוע המיישבת של המועצה והיא האחראית על ההתיישבות והפיתוח בתחומי המועצה.
מייסדה של מועצת יש"ע הוא ישראל הראל וממאי 2024 עומד בראשה ישראל גנץ.
מועצת יש"ע קמה עם חידוש ההתיישבות היהודית ביהודה, שומרון וחוף עזה בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, מתוך אמונה כי מפעל ההתיישבות ביש"ע הוא חלק מרכזי בהגשמת הציונות, ויש לו חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה[2]. ב-24 בדצמבר 1980, נערך ביד שפירא שבגוש עציון כנס הייסוד של מועצת יש"ע. אל הכנס הגיעו נציגי היישובים היהודיים ביהודה, שומרון וחבל עזה והחליטו להקים את המועצה שתפתח את האזור, שהיה אז כמעט לא מיושב, כהמשך טבעי וממוסד לתנועת "גוש אמונים". את הכינוס ארגן ישראל הראל והוא היה הנואם הראשי בו.
ארבע המועצות הראשונות שהיו חברות במועצת יש"ע, הן: המועצה האזורית גוש עציון, המועצה האזורית חוף עזה, המועצה האזורית שומרון והמועצה האזורית מטה בנימין. בשנים שלאחר מכן הוקמו מועצות נוספות, בעיקרן מועצות מקומיות, אשר חברות גם הן במועצת יש"ע.
המועצה, כארגון גג לרשויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, עוסקת בנושאים הקשורים לכלל ההתנחלויות במגוון תחומים, כגון: משפט, מדיניות, תקשורת, תשתיות ועוד.
באופן כללי, המועצה דוגלת בפעילות משותפת עם הנהגת המדינה לקידום מפעל ההתנחלויות, ויוצאת נגד החלטות ממשלתיות הפוגעות במפעל זה[3].
בשנת 2017, ניהלה מועצת יש"ע מאבק לקידום תוכניות הכבישים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, לאחר שנים רבות של הזנחת תשתיות התחבורה באזור, לדבריהם[4]. לאחר מאבק, הסכים ראש הממשלה בנימין נתניהו לפניות של מועצת יש"ע ואישר תקציב לתכנון ולביצוע מספר כבישים, בהם עוקף חווארה, עוקף אל-ערוב (כביש "לב יהודה"); שדרוג והרחבת כביש 55 מכביש 6 עד כביש 60; כביש כניסה חדש ומשוקע קלנדיה-ירושלים; הרחבות כביש 437 באזור מעבר חיזמה וכביש 375 מצור הדסה עד צומת חוסאן; הרחבה והוספת נתיב תחבורה ציבורית (נת"צ) בכביש 446 שילת-מודיעין ובכביש 505 אריאל-צומת תפוח; ועוד[5][6]. בשנת 2021, טרם השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש, בעקבות ניסיונה של שרת התחבורה המיועדת מרב מיכאלי לקצץ בתקציבי התחבורה ביהודה ושומרון, הביאה מועצת יש"ע את מפלגת "תקווה חדשה" להכניס להסכמים הקואליציוניים סעיף, בו מבוססת המשכת העברת התקציב לכבישים והמשך הסטווס קוו[7].
במאי 2016, פתחה מועצת יש"ע בקמפיין למען החלת החוק הישראלי על העיר מעלה אדומים שבסמוך לירושלים. תחת הכותרת "מעלה אדומים תחילה", הציגו במועצה סקר שנעשה, לפיו 78% מהאוכלוסייה היהודית משוכנעים כי על ישראל לספח על מעלה אדומים גם ללא הסכם עם הפלסטינים[8]. בעקבות תמכה של שרים[9] וחברי כנסת[10][11] רבים מהימין הישראלי, הונחה בחודש אוגוסט של אותה שנה הצעת חוק לסיפוח מעלה אדומים[12]. לבסוף, הוריד ראש הממשלה בנימין נתניהו את עניין סיפוח מעלה אדומים מהפרק, לאחר שביקש לחכות לכניסתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לתפקידו בבית הלבן[13].
בהמשך, התרחב הקמפיין וביקש לספח בחוק הישראלי את כל שטח C. שיא הקמפין היה נסיעתו של ראש הממשלה נתניהו לבית הלבן בוושינגטון, שם במסגרת חשיפת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, אמר כי יספח את היישובים הישראליים ביו"ש בשבוע שלאחר מכן, דבר שלא קרה.
בשנת 2018 פעלה מועצת יש"ע נגד פעילותו של ארגון 'TIPH' בחברון, אשר פעל ככוח משקיפים הבינלאומי. בדו"ח שהציגה המועצה עלתה תמונה המתארת פעילות אנטי-ישראלית מובהקת של הארגון נגד מדינת ישראל וכלפי הישראלים הגרים ביישוב היהודי בחברון[14]. במהלך המאבק תמכו בהפסקת פעילותו של הארגון חברי כנסת רבים[15][16], כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו. בינואר 2019, הודיע ראש הממשלה נתניהו כי לא יאריך את המנדט של כוח המשקיפים הבינלאומי ופעילותם הופסקה[17].
באוקטובר 2018, אושרה בהחלטת ממשלה[18] החלטה שיזמה מועצת יש"ע, הקמת מרכז מורשת ומוזיאון לתולדות ההתיישבות ביהודה ושומרון על שם ראש הממשלה לשעבר, יצחק שמיר בפארק שמיר שבמעלה אדומים. במקום יוקם מבקרים ומוזיאון מורשת ותולדות ההתיישבות, עם דגש מיוחד על מורשת העלייה מברית המועצות לשעבר. המבנה המיועד מתוכנן לקום בשנת 2025, בשטח כולל של עד 2400 מ"ר[19].
בשנת 2020, הובילה מועצת יש"ע את המאבק בתוכנית טראמפ, אשר לטענתם הכירה במדינה פלסטינית ועשויה להערים קשיים על ההתיישבות ביהודה ושומרון[20]. בדצמבר 2020, פתחה מועצת יש"ע בקמפיין "מסדירים את ההתיישבות הצעירה", במטרה להסדיר את המאחזים הבלתי חוקיים ביהודה ושומרון[21]. במסגרת הקמפיין, הקימה המועצה מאהל מחאה מול משרד ראש הממשלה בירושלים, אשר ישבו בו תושבי המאחזים ושבתו רעב.
בשנים האחרונות פועלת מועצת יש"ע למען סיפוח יהודה, שומרון ובקעת הירדן והובלת ההתיישבות למיליון תושבים. בנוסף מקדמת מועצת יש"ע יחד עם משרדי הממשלה תוכניות אב במגוון תחומים, ביניהם: תשתיות כבישים באזור, מים, חשמל, איכות הסביבה ועוד[22].
במועצה חברים 25 ראשי הרשויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, המרכיבים את הנהלת מועצת יש"ע, ומזכ"ל אמנה זאב חבר ובראשה עומד אחד מחבריה כיושב ראש. ההנהלה מתכנסת פעם בשלושה שבועות ומנהלת בפועל את המועצה. עד ביצוע תוכנית ההתנתקות בשנת 2005, היו חברים בה גם ראשי הרשויות בחבל עזה. יו"ר מועצת יש"ע נבחר לתפקידו בבחירות דמוקרטיות, על ידי חברי ההנהלה.
מראשית דרכה, מועצת יש"ע תוקצבה חלקית מדמי חבר ששילמו הרשויות המקומיות החברות בה. בנובמבר 2004 עתרה "שלום עכשיו" לבג"ץ נגד השימוש בתקציב רשויות מקומיות לשם מימון פעילות של מועצת יש"ע נגד תוכנית ההתנתקות. בג"ץ הוציא צו ביניים האוסר על העברת הכספים מהרשויות, אך במאי 2006 נפסק שהעברת הכספים היא חוקית, ומקור המימון העיקרי של מועצת יש"ע הוא דמי החבר של הרשויות המקומיות[23].
מחלקת ההסברה והתקשורת של מועצת יש"ע עוסקת בענייני התקשורת ויחסי הציבור של המועצה, עורכת ומדפיסה חומרי הסברה, מובילה את הקמפיינים והמאבקים השונים של ההתיישבות, אחראית לטיפול ברשתות החברתיות ועורכת סיורים והרצאות למעצבי דעת קהל. בראש המחלקה עומד דוברת מועצת יש"ע דורית אוסטרובסקי שכטר[24].
כחלק מעבודתה השגרתית, מפיצה מחלקת התקשורת תגובות שונות לאירועים אקטואליים המתחרשים בישראל ובעולם, ויוזמת כתבות בכלי התקשורת הישראלים והבינלאומיים אשר זוכות לסיקור רב. כמו כן, המחלקה אחראית לתדמיתה של מועצת יש"ע ומפעילה מגוון את מערכת הרשתות החברתיות של המועצה, בפלטפורמות השונות. בעבר יצא מטעם מועצת יש"ע העלון השבועי ישע שלנו אשר חולק בבתי הכנסת בארץ והוצאתו הייתה באחריות המחלקה.
בשנת 2010 ייסדה מחלקת התקשורת את "כנס יש"ע להסברה ותקשורת", אשר מושך אליו מדי שנה מאות אישי ציבור ואנשי תקשורת מכל גוני האוכלוסייה. הכנס הראשון החל כקורס שגרירי הסברה, ועם השנים הפך לכנס מסודר בתחום ההסברה ועבודה התקשורתית. בין המשתתפים שלקחו חלק בכנס בשנים האחרונות: עמית סגל, אילנה דיין, רענן שקד, אבי בניהו, אהוד יערי ועוד רבים[25]. הכנס השישי, שהתקיים בשנת 2016, הוקדש לפתיחת שנת היובל למלחמת ששת הימים ושנת המאה להצהרת בלפור, ובו דנו בתוכניות מדיניות אפשריות וכן בקריאה לפעילים להשפיע ברשתות החברתיות[25].
![Thumb](#/media/קובץ:מפת_ההתיישבות_של_מועצת_יש"ע.jpg)
בשנים האחרונות הוציאה מחלקת התקשורת מגוון ספרים וחוברות מידע בנוגע להתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, ביניהם: "ישראל שלי במפות" הכולל אטלס מפות עם הסבר היסטורי וגאוגרפי על אזור יהודה ושומרון[26], "כיבוש קשקוש" המיועד לבני נוער ועונה על שאלות נפוצות בסגנון קל[27], "יהודה ושומרון - זה שלנו, זה חיוני, זה אפשרי" המקיף באופן נרחב את הרעיון הבסיסי של תנועת ההתיישבות ומועצת יש"ע ושתורגמה למספר שפות[28] ועוד. כמו כן, באירועים מיוחדים, או כחלק מקמפיין ציבורי, מוציאה מחלקת התקשורת חומרי הסברה נוספים הקשורים באותו נושא ומציגים את זווית הראייה של המועצה.
לרגל חגיגות יובל שנים למלחמת ששת הימים, הוציאה המועצה ספר טיולים - מעיינו"ש - המדריך מטיילים ב-50 מעיינות ביהודה ושומרון[29]. בהמשך הוציאה ספר נוסף העוסק במסלולים אזור[30].
בראש השנה תש"פ, הוציאה המועצה מהדורה מעודכנת וחדשה של מפת ההתיישבות. המפה כוללת את כל נקודות היישוב ביהודה, שומרון ובקעת הירדן והקו הירוק אינו מופיע בה באופן מכוון.
יהודה ושומרון – מנהלת ההסברה הייתה גוף שהוקם במועצת יש"ע, במטרה להעמיק את הזיקה שבין הציבור הישראלי לשטחי יהודה ושומרון. הגוף הוקם ב-2008 ופעל בכמה מישורים: קיום סיורים למעצבי דעת קהל, הפצת מחקרים וניירות עמדה בנושאים שונים הקשורים ליהודה ושומרון, הוצאת העלון השבועי ישע שלנו אשר חולק בעבר בבתי הכנסת בארץ, הכשרה של דוברים ואנשי הסברה ("כל מתיישב הוא מסביר") ובעזרת קמפיינים פרסומיים.
המנהלת נוסדה לאחר שבמועצת יש"ע הגיעו למסקנה שבדיון הציבורי על עתיד שטחי יהודה ושומרון הוזנחו הטיעונים הערכים והמהותיים, וכן העובדה ששטחי יהודה ושומרון הם ערש התרבות היהודית. הכישלון במניעת תוכנית ההתנתקות הוביל את הנהגת מועצת יש"ע למסקנה שטיעונים ביטחוניים בלבד אינם מספיקים מול הטיעונים הערכיים, שעומדים מאחורי הגישה של "שטחים תמורת שלום". לכן הוחלט כי מול הטיעונים לפגיעה בזכויותיו של עם אחר יש להעמיד את טיעוני זכויותיו של העם היהודי על חבלי ארץ אלו, ולהדגיש את ערכם ההיסטורי, התרבותי והדתי, תוך השוואה מול בחירת התנועה הציונית בהתיישבות בארץ ישראל, מול חלופות אחרות כגון תוכנית אוגנדה.
המנהלת פעלה להגברת הזיקה של החברה הישראלית ליהודה ושומרון, ולהפצת מידע בנושאים כגון: דמוגרפיה, מעמד יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי, המורשת היהודית ביהודה ושומרון, ביטחון וגבולות בני הגנה, התיישבות יהודית חדשה. באמצעות מסעות פרסום, אתר תוכן ומידע, עידוד התיירות ביהודה ושומרון, תעמולה ממוקדת קהל והשתתפות בפאנלים ובאירועים.
חלק מקמפיין "הסיפור של כל יהודי" הדגיש שסיפורים רבים מהמקרא ומתקופות מאוחרות יותר התרחשו ביהודה ושומרון, כגון קרבות המכבים, חלום יעקב, השכנת משכן שילה ועוד.
עם השנים, הפכה "מנהלת ההסברה" למחלקת ההסברה והתקשורת של מועצת יש"ע והיא כבר לא פועלת תחת שם זה.
בשנת 1992 הקימה מועצת יש"ע את אגף קשרי החוץ (בעבר: דסק חו"ל) שבראשו עמד יחיאל לייטר עד שנת 1996. בשנת 2013 חודשה פעילותו של אגף קשרי החוץ ובראשו עמד דני דיין עד שנת 2015. בשנים 2016 - 2020 עמד בראש האגף ראש מועצת אפרת עודד רביבי[31].
עיסוקו העיקרי של האגף הוא הסברה בינלאומית על ידי אירוח משלחות ואח"מים מחו"ל, כתיבת מאמרים והופעה בתקשורת הזרה, השתתפות בכנסים בינלאומיים והעברת הרצאות למקבלי החלטות בחו"ל. מטרתן של פעולות אלה היא הסברת עמדתה של מדינת ישראל בכלל וההתיישבות בפרט בפני גורמים בינלאומיים, אשר יסייעו למדינת ישראל במערכה נגד החרם ושלוחות ה-BDS. האגף נסגר מחוסר פעילות.
בשנת 2019 הוקם במועצת יש"ע אגף מזרח-אירופה, אשר מתמקד בישראלים דוברי רוסית, במטרה להביא אותם לבקר ביהודה ושומרון ולגשר על הפערים שזוהו בין המגזר דובר הרוסית לבין המתנחלים. האגף עוסק בהסברה בשפה הרוסית, תיירות והכשרת מורי דרך, עריכת כנסים בנושא יהודה ושומרון, פרסום בתקשורת הרוסית ואף פתח אתר רשמי למועצת יש"ע בשפה הרוסית[32]. בראש האגף עמד ראש יו"ר מועצת יש"ע לשעבר שלמה נאמן.
החל מתחילת הדרך, הייתה מועצת יש"ע המתנגדת המאורגנת הנחרצת ביותר נגד תוכנית ההתנתקות[33]. בקרב ציבור המתנחלים שרר הלם מהחלטתו של ראש הממשלה אריאל שרון, ומועצת יש"ע עימתה את ממשלת ישראל בפני הקולות שמשמיע צה"ל נגד תוכנית ההתנתקות, שטוענים כי עקירת יישובים תהיה ניצחון לטרור[33]. בתחילה, הביעה מועצת יש"ע רצון להוריד את התכנית מסדר יומה של הכנסת בדרכים שדלניות, לאחר שזה לא הצליח וחוק יישום תוכנית ההתנתקות עבר בהצבעה ראשונה בכנסת, ניסתה המועצה להביא למשאל עם[34]. לאחר שהחוק עבר במלואו, קרעו ראשי מועצת יש"ע את נוסח החוק בצעד הפגנתי מחוץ למליאת הכנסת[35].
ההתנגדות המסיבית של מועצת יש"ע סחפה רבים מבני הציונות הדתית והציבור המתנחלי. היה זה המאבק המסיבי ביותר של מועצת יש"ע מאז המאבק על הסכמי אוסלו. המאבק נצבע בצבע הכתום, שמזוהה מאז עם המאבק, ולקראת יום העצמאות 2004 פתחו המתנחלים ב"מבצע כתום" שבמסגרתו חולקו (במימון מועצת יש"ע) סרטים כתומים רבים שתחילה הוצמדו לדגלי ישראל ולאחר מכן לאנטנות של מכוניות[36] וצמידים[37] כתומים, להזדהות. הצבע הכתום נבחר, מכיוון שהיה צבע דגל המועצה האזורית חוף עזה.
בעקבות החלטת הממשלה על התחלת החקיקה ליישום תוכנית ההתנתקות החלה מועצת יש"ע בשורה של פעילויות נגד ההחלטה. אחת מהפעילויות הייתה ליצור שרשרת אנושית לאורך 90 הקילומטרים מגוש קטיף לירושלים, ביום 25 ביולי 2004, בסמוך לתשעה באב. על פי דיווחי המשטרה הגיעו לשרשרת האנושית כ-130 אלף איש שעמדו בצידי הכבישים בין גוש קטיף לירושלים, במפגן שקט של הזדהות עם תושבי גוש קטיף[38]. ב-13 בספטמבר 2004 הפגינו 40 אלף מפגינים בכיכר ציון בירושלים[39].
בימים שקדמו למאבק, התקיימו ישיבות של הנהלת מועצת יש"ע באופן כמעט יומיומי לתכנון המאבק לפרטי פרטים. באמצע יולי 2005 צעדו עשרות אלפי מתנגדים להתנתקות מנתיבות לעבר מחסום כיסופים, בכוונה מוצהרת לצעוד לתוך גוש קטיף המסוגר ב"צעדת התחברות". אלפי שוטרים וחיילים חסמו את נתיב הצעדה לפני כפר מימון[40], עד שהוחלט לאפשר לצועדים ללון בתוך הכפר ולכתר אותו. המשטרה, שניסתה למנוע מאוטובוסים ברחבי הארץ להביא מפגינים, ספגה ביקורת חריפה על פגיעה בחופש הביטוי וחופש התנועה[41] (למשל הסופר סמי מיכאל מהאגודה לזכויות האזרח). הצעדה התפזרה לבסוף בשלום, אך מועצת יש"ע הודיעה שתארגן הסתננויות של קבוצות קטנות לתוך גוש קטיף.
ב-11 באוגוסט ערכה מועצת יש"ע בכיכר רבין בתל אביב את העצרת האחרונה נגד ההתנתקות. לפי הערכות, השתתפו בה בין 200 אלף (על פי המשטרה) ל-250,000 בני אדם (על פי המארגנים). סיסמת העצרת הייתה "גוש קטיף וצפון השומרון, אני נשבע!" ובה המפגינים נקראו לרדת לדרום על מנת לחסום את ציר כיסופים תוך הימנעות מאלימות[42].
בעת פינוי היישובים בגוש קטיף ובצפון השומרון היו ראשי מועצת יש"ע ברחבי האזורים המפונים ומחו על הפינוי. לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, החליטו במועצת יש"ע להשאיר את האות עי"ן בשם המועצה, כזכר ליישובי חבל עזה, אשר פונו במסגרת תוכנית ההתנתקות – "זהו גל-עד לזיכרון עולם לחורבן היישובים הפורחים וחבל הארץ המשגשג בחבל עזה", נכתב בהודעת המועצה[43].
לאחר כישלון המחאה נגד תוכנית ההתנתקות נשמעה ביקורת קשה בקרב חלק ממתנגדי ההתנתקות נגד מועצת יש"ע. הביקורת התייחסה למספר נקודות:
בעקבות הביקורת, התנהל במועצה בשנים שלאחר ההתנתקות ארגון מחדש, שמטרתו להגביר את מידת הייצוגיות שלה ואת התמיכה בה בקרב המתנחלים. שמה שונה באופן זמני ל"מועצת יש"ע המתחדשת" בשל ניסיונות למיתוג מחדש, למספר שנים, ונוספו לה חברים רבים.
בחודש אייר ה'תשס"ו (2006), עם גיבוש קו הפעולה החדש של מועצת יש"ע לאחר ההתנתקות, הוחלט לפרסם עלון שבת חדש – ישע שלנו – בעריכת דובר המועצה, שיציג את מפעל ההתנחלות כולו ברוח אופטימית וישמש כבמה לדעות מועצת יש"ע בכלל ושל מתיישבי יהודה, שומרון ומפוני חבל עזה בפרט[45]. העלון הופץ מדי שבת בעשרות אלפי עותקים בבתי הכנסת ברחבי ישראל, אוחד בשנת 2019 עם עלון שבת בשבתו[46] ונסגר בעקבות מגפת הקורונה בשנת 2020[47].
| מספר | שם | תקופת כהונה | הערות |
| 1 | ישראל הראל | 1980 - 1995 | מייסד מועצת יש"ע |
| 2 | פנחס ולרשטיין | 1995 - 1999 | ראש המועצה האזורית מטה בנימין |
| 3 | בני כשריאל | יולי 1999 - דצמבר 2001 | ראש עיריית מעלה אדומים |
| 4 | בנצי ליברמן | ינואר 2002 - יולי 2007 | ראש המועצה האזורית שומרון |
| 5 | דני דיין | יולי 2007 - ינואר 2013 | לימים קונסול ישראל בניו-יורק |
| 6 | אבי רואה | ינואר 2013 - נובמבר 2017 | ראש מועצת בנימין ולימים יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות |
| 7 | חננאל דורני | נובמבר 2017 - נובמבר 2019 | ראש מועצת קדומים |
| 8 | דוד אלחייני | נובמבר 2019 - ספטמבר 2022 | ראש מועצת ערבות הירדן |
| 9 | שלמה נאמן | ספטמבר 2022 - מאי 2024 | ראש מועצת גוש עציון |
| 10 | ישראל גנץ | מאי 2024 - מכהן | ראש מועצת מטה בנימין |
מועצת יש"ע, דף שער בספרייה הלאומית
אתר האינטרנט הרשמי של מועצת יש"ע (בעברית ובאנגלית)
מועצת יש"ע, ברשת החברתית פייסבוק
מועצת יש"ע, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מועצת יש"ע, ביישום טלגרם.svg){kind=icon}
מועצת יש"ע, סרטונים בערוץ היוטיוביהודה ושומרון – מנהלת ההסברה
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
