שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
כביש 55
כביש בישראל, לרוחב השרון והשומרון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
כביש 55 הוא כביש רוחב ודרך היסטורית המובילה מכפר סבא שבשרון הדרומי עד מבואות העיר שכם שבשומרון, שם הוא מתחבר עם כביש 57 המוביל לבקעת הירדן ועבר הירדן, ועם כביש 60. אורכו של הכביש 25.5 ק"מ. בכביש נתיב אחד לכל כיוון והוא מואר לכל אורכו. בכביש שוליים למעט בגשרים, והעקיפה מותרת בו במספר מועט של קטעים. הכביש נמצא בהליכי תכנון וביצוע להכפלתו וסלילתו ככביש עם שני נתיבים לכל כיוון[1].
Remove ads
.JPG)
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
הדרך מקלקיליה לשומרון ולשכם דרך עזון היא אחת הדרכים העתיקות ביותר במערב השומרון. בסקר ארכאולוגי שבוצע באזור בשנות ה-80 של המאה ה-20 נמצאו לאורכו ביצורים מתקופת הברזל הקדומה II ועד התקופה ההלניסטית[2].
בחלק מהתקופות הייתה הדרך במצב תחזוקה רע, ונעשה שימוש בכביש 57 הצפוני והארוך יותר לחיבור תעבורתי בין אזור יפו והשרון הדרומי לאזור שכם. הכביש נסלל בשנת 1935 במסגרת הקלת הנגישות של כפרי השומרון לשכם[3]. הכביש קיצר את הדרך מקלקיליה לשכם בכ-20 קילומטר לעומת המצב לפני סלילתו, עת נדרשו הנוסעים לעבור דרך טולכרם[4].
סלילת עוקף קלקיליה ועזון
בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, היה "כביש 55" לציר מרכזי בתוכנית לפיתוח שורה של התנחלויות. באוגוסט 1978 הציג שר החקלאות אריאל שרון, שקיבל את האחריות לפיתוח יהודה ושומרון לאחר "המהפך" הפוליטי בבחירות לכנסת התשיעית, ועליית הליכוד לשלטון, את תוכנית הפיתוח של האזור. שרון הכריז על תוכנית להקמת אשכול יישובים לאורך הכביש, שיכלול 2,000 יחידות דיור[5]. המטרה הייתה ליצור חיץ בין היישובים הערבים בצפון ודרום השומרון, באמצעות התיישבות יהודית[6]. ההתנחלויות שהוקמו לאורך הציר כללו את קרני שומרון, מעלה שומרון, אלפי מנשה, קדומים ועמנואל. באותה עת כביש 55 עבר בתוך קלקיליה, עזון ונבי אליאס. כביש 55 המשיך צפונית מזרחית מצומת כפר סבא מזרח היישר לתוך קלקיליה, עבר בקטע קצר של כביש 444 בתוך קלקיליה, והמשיך מזרחה. משיקולי ביטחון ותחבורה הכריז שר השיכון דוד לוי, בקיץ 1987, על תוכנית לסלילת כביש עוקף קלקיליה[7]. בעקבות פריצת האינתיפאדה הראשונה וריבוי מקרים של יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על כלי רכב ישראלים שנסעו בתוך קלקיליה, אישר שר הביטחון יצחק רבין, בפברואר 1988, הפקעת קרקעות לצורך סלילת עוקף קלקיליה[8]. שנה אחר כך, בפברואר 1989, נחנך הקטע הראשון של העוקף, באורך שלושה ק"מ, והוחל בסלילת עוקף עזון[9]. במהלך טקס חנוכת העוקף הפגינו פעילי תנועת "כך" נגד הסלילה, בטענה שסלילת כבישים עוקפים היא כניעה לטרור[10]. עוקף עזון נחנך באמצע שנות ה-90[11].
בצידו המזרחי ממשיך כביש 55 כשמונה ק"מ נוספים, ומגיע עד מרכז שכם, מקום בו נפגש כביש ההמשך עם כביש 57 ועם כביש 60. בעבר סומן גם קטע זה כחלק מכביש 55, אולם מאז סלילת כביש עוקף שכם בתחילת שנות ה-90[12], והסטת תוואי כביש 60 כך שיעקוף את שכם ממערב, הוסר סימון כביש 55 מקטע זה.
סלילת חיבור לכביש 531
בצידו המערבי כביש 55 מתחבר לרחוב ויצמן בכפר סבא, המחבר את הכביש לקרבת צומת רעננה. בעבר נכלל קטע זה בכביש 55, ורוב התנועה על כביש 55 עברה דרך הרחוב הראשי של כפר סבא. עם סלילת כביש 531, בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, נסלל חיבור למחלף אלישמע. תושבי שכונת "גאולים" בכפר סבא, עתרו לבית המשפט נגד סלילת הכביש[13]. אחר כך נמשכו העבודות וביולי 2001 עתר תושב השכונה לבית המשפט לעניינים מינהליים לאסור על פתיחת קטע הכביש לתנועה, בטענה שהכביש הוקם שלא על פי תוכנית המתאר, על שטח ציבורי פתוח, וללא שמע"צ ועיריית כפר סבא דאגו להקמת מיגון אקוסטי שיגן על הבתים בשכונה מפני רעש[14].
ב-23 במאי 2002 נחנך לבסוף הכביש שמחבר את צומת עדנים דרך נווה ירק לצומת כפר סבא מזרח[15]. כביש זה סומן בתחילה כחלק מכביש 55, במקום רחוב ויצמן שהוצא מהסימון של כביש 55 והוגדר כדרך עירונית. בהמשך שונה הסימון של הקטע החדש ומאז הוא נחשב לחלק מכביש 40, וכביש 55 מתחיל בצומת כפר סבא מזרח.
בניית גדר ההפרדה ומעבר אליהו
בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2002, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר הפרדה החוצה את תוואי הכביש. לצורך הפרדת תנועת כלי הרכב הפלסטיניים והישראליים לאורך הכביש, תוכנן תחילה כביש חדש בין קרני שומרון ליישוב מתן, כביש 5250, שישמש את התנועה הישראלית בלבד[16]. כך שתנועת כלי הרכב הפלסטינים לכיוון קלקיליה והכפר חבלה תמשיך על כביש 55 שהמשכו לכיוון כפר סבא יחסם[17]. לתוכנית כביש 5250, עלו התנגדיות רבות. בהן תושבי היישוב מתן שחששו מהתנועה הרבה שתעבור דרך היישוב. בנוסף תוואי הכביש עבר בשטח הררי קשה לבנייה ודרש הפקעה של מאות דונמים של קרקעות מהכפרים הפלסטינים, בנוסף לקרקעות שהופקעו לצורך בניית הגדר[18]. במקום זאת נבנתה גדר ההפרדה באזור כך שתכלול גם את אלפי מנשה וכביש 55 בקטע המוביל אליה, שאחריו נבנה מעבר אליהו[19].
כחלק מבניית גדר ההפרדה הוקמה מנהרה באורך כמה עשרות מטרים מתחת לכביש 55, המחברת בין העיר קלקיליה לכפר חבלה מדרום. בעקבות הערכת המצב שגיבשו תושבי הכפרים ולאחר שבית המשפט הבין-לאומי בהאג פסק שבניית גדר ההפרדה אינה חוקית, הם עתרו לבג"ץ. לטענתם, התוואי הקיים של כביש 55 גורם לכך כי לפלסטינים תהיה רק יציאה אחת מקלקיליה ומעברים עם פיקוח ביטחוני בשאר היציאות לשטחים החקלאיים מסביב לעיר[20]. ב-15 בספטמבר 2005 ניתן פסק הדין שקבע כי תוואי גדר ההפרדה בסביבות העיר קלקיליה יעבור שינוי. בעקבות הפסיקה נעשו שינויים בתוואי הגדר, אך הוגשו שתי עתירות נוספות על ידי המועצה המקומית אלפי מנשה, שביקשה לתקן את התוואי כך שיאפשר ליישוב להתרחב בעתיד, ומועצות חמישה כפרים פלסטיניים, שביקשו לתקן את התוואי כך שיורחק מאדמותיהן ומבתיהן לכיוון הקו הירוק. בית המשפט קבע כי הפגיעה בעותרים הפלסטינים היא מידתית, דחה על הסף את העתירה של מועצת אלפי מנשה, וקיבל את התוואי שקבעה הממשלה[21]. במאי 2010 השלים משרד הביטחון את ביצוע הוראת בג"ץ מספטמבר 2005, לשנות את תוואי גדר ההפרדה באזור אלפי מנשה. עם ביטולו והזזתו של תוואי הגדר, שלושה כפרים פלסטיניים הוצאו מהמובלעת שיצרה גדר ההפרדה: ראס א-טירה, א-דבעה וואדי רשא. בעוד שניים אחרים נשארו בה, הכפרים הבדוויים ערב א-רמאדין וערב אבו פרדה[22]. עם זאת החיבור בין קלקיליה לחבלה נשאר כפי שנבנה, כלומר המעבר הוא במנהרה כך שחלק מהאדמות החקלאיות של הכפרים נותרו מצידה השני של הגדר[23].
סלילת עוקף נבי אליאס והרחבת הכביש
בתחילת שנת 2016 הוחל בהכנות לסלילת עוקף נבי אליאס, שיסיט את תוואי כביש 55 אל מחוץ לכפר[24]. לצורך כך הוצאו צווי הפקעה ל-104 דונם של קרקע חקלאית בקרבת הכפר נבי אליאס, שהייתה בבעלות פרטית של פלסטינים[25]. בעלי האדמות עתרו לבג"ץ, שבנובמבר 2016 דחה את העתירה[26][27]. 250 עצי זית עתיקים נכרתו לצורך סלילת הכביש העוקף[28]. בינואר 2018 הסתיימו העבודות לסלילת הכביש והוא נפתח לתנועה[29].
בשנת 2018 אושרה תוכנית להרחבת הכביש והפיכתו לדו-מסלולי, בקטע שבין מעבר אליהו לכניסה לקרני שומרון[30]. באוגוסט 2021 אישרה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי, תוכנית להרחבת הכביש גם בקטע שבין מעבר אליהו לקו הירוק. בקטע זה, הידוע בשם "ציר המשתלות", אושרה הפקעה של 68 דונם קרקע שעליה ממוקמות חממות של תושבי הסביבה[31]. באפריל 2023 החלו העבודות להרחבת הכביש והפיכתו לדו-מסלולי, במקטע שבין מעבר אליהו וצומת אלפי מנשה[32].
התוכנית לסלילת מקטע עוקף פונדוק
בשנת 2021 הוחלט לסלול מקטע שיעקוף את הכפר אל-פונדוק, שנחשב לאחד הקטעים המסוכנים בכביש ומספר פעמים נרגמו מכוניות ישראליות כשנסעו בקטע הכביש העובר בתוך הכפר.
לאחר שנבחן השטח ותוכנן תוואי לכביש, פלש פלסטיני בן הכפר פונדוק אל התוואי, והחל בבנייה בלתי חוקית במקום. התרעותיה של תנועת רגבים, שדיווחה בראשית הבנייה, לא טופלו, וכחלוף שנה הושלמה הבנייה ובמקום ניצבת וילה גדולה בעלת מגרש רחב, החוסמת את תוואי הכביש המתוכנן.[33]
כמו כן, במקטע נוסף של התוואי, הוקם מאהל בדואי. פלישות אלו מונעות את סלילת הכביש כמתוכנן[34].
לאחר הפיגוע הקשה בכביש בו' טבת ה'תשפ"ה, החלו העבודות במקום[35].
פיגועי טרור בכביש
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. היו גם קודם למלחמת חרבות ברזל.
במהלך שנת 2023 היו מקרים של יידוי אבנים על רכבים שעברו בכביש באזור עזון.[36][37]
בבוקר כ"ח באדר ב' תשפ"ד אפריל 2024 התבצע פיגוע ירי בכביש.[דרוש מקור]
בבוקר ו' טבת ה'תשפ"ה, 6 בינואר 2025 התבצע בכביש פיגוע הירי באל-פונדוק, שני מחבלים רצחו בירי שלושה יהודים ופצעו שבעה נוספים.[38]
Remove ads
תוואי הכביש
Remove ads
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads