Loading AI tools
רב ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ישראל רוזן (אייר ה'תש"א, מאי 1941 – י"ג בחשוון ה'תשע"ח, 2 בנובמבר 2017) היה רב ציוני דתי, מייסד וראש מכון צומת לענייני הלכה וטכנולוגיה, ראש מערכת השנתון "תחומין" שבהוצאת המכון. מייסד מינהל הגיור ודיין במינהל, עורך עלון פרשת השבוע "שבת בשבתו" וכותב טור פובליציסטי בעלון. עסק גם בענייני פרשנות התנ"ך על פי חז"ל.
 | |
| לידה |
מאי 1941 אייר ה'תש"א תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
2 בנובמבר 2017 (בגיל 76) י"ג בחשוון ה'תשע"ח |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| תקופת הפעילות |
? – 1 בנובמבר 2017 |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | תנ"ך |
| מעסיק |
מכון צומת |
| תפקידים נוספים | ראש מכון צומת |
| רבותיו | הרב חיים יעקב גולדוויכט |
| חיבוריו | ספר שופטים בגובה חז"ל, אתרי סגולה בגובה חז"ל, בחצוצרות בית ה, ואוהב גר. |
| אב |
דב רוזן |
| צאצאים | גיתית אליצור, לביאה כהן, משואה גודמן, אביה רוזן, יקהת רוזן |
  | |
נולד לדב רוזן ולבת-ציון (אחות הרב פנחס קהתי) בתל אביב. למד בישיבת היישוב החדש ובכרם ביבנה והוסמך לרבנות. בשנים 1973–1976 למד אלקטרוניקה במכון לב ובאוניברסיטת בר-אילן והוכשר כמהנדס. עבד במכון המדעי טכנולוגי להלכה שבירושלים, ובשנת 1976 הקים את מכון צומת (ראו להלן). במקביל עסק בכתיבה פובליציסטית-ציבורית (בין השאר גם ב-ynet). כתב ספרים ופרסומים נוספים בענייני מקרא ועוד. החזיק בעמדות שמרניות-ימניות בתחומים הפוליטיים ובתחומים דתיים.
בשנת 1980 יזם את השנתון "תחומין" המוקדש לסוגיות תורה, חברה ומדינה.
בשנות התשעים הקים את "מנהל הגיור"
באפריל 2008 זכה בפרס לב שניתן על ידי מכון לב, בנושא תורה ומדע.
במרץ 2011 זכה בפרס ירושלים שמוענק בכנס ירושלים של ערוץ 7[1].
נפטר בגיל 76, ב-2 בנובמבר 2017.
התגורר באלון שבות, והיה נשוי לשלומית, בתו של נתן גרדי, ואב לחמישה. אחיו הוא הרב יגאל רוזן, ראש ישיבת אור ישראל. בנו הוא הסופר יקהת רוזן. בן נוסף, הרב אביה, הוא ראש מדרשת השילוב נטור, לשעבר ראש מדרשת עין הנציב. בתו משואה מתכנתת מחשבים, בתו גיתית סמנכ"לית משאבי אנוש ברכבת ישראל, ובתו לביאה אומנית ומורה לאומנות במקצועה.
עיסוקו המרכזי של הרב רוזן היה מכון צומ"ת[2]. בהקדמה לספרו 'בחצוצרות בית ה' כתב: "בשנת תשל"ו (76) ייסדתי את מפעל חיי, מכון 'צומת' – צוותי מדע ותורה – באלון-שבות, גוש עציון". במכון עסקו המרכזי היה בפתרונות "הלכתיים-טכניים: יישום עקרונות הלכתיים במכשירים טכנולוגיים (בעיקר אלקטרוניים) כדי שישתמשו בהם במסגרת ההלכה. פרסם מאמרים רבים בנושא זה. ייסד את השנתון "תחומין"; ונכון לעד תשפ"א הודפסו כ-40 כרכים. פתרונותיו של מכון 'צומת' מיושמים במערכות הרפואה והביטחון, במוסדות ובבתים פרטיים.
הרב רוזן ראה במינהל הגיור, אותו ייסד, את מפעל חייו[3]. הוא ניסה בפועלו בתחום זה להוביל לתהליך גיור אחיד, שיאופיין במתינות הלכתית ובעמידה בסטנדרטים כלליים לכל הגיורים הנעשים על ידי המינהל. הוא התנגד לביקורת על המינהל מגורמים חיצוניים (גופים אקדמיים או לא אורתודוקסים) בטענה שביקורת זו תחליש את המינהל ותוציא את ידם של החרדים על העליונה בכל הקשור לנושא הגיור[4].
בשנת 2006 התייחס לסכנה שבה היו נתונים אז תושבי עוטף עזה בשל הרקטות שנורו עליהם בתדירות גבוהה מרצועת עזה שבשלטון חמאס. לדבריו, על פי המוסר המערבי המקובל המדינה אינה יכולה להשיב אש מפאת החשש שייפגעו ממנה אזרחים. לכן מוסרי היה לדעתו להקים "מיליציות בלתי נשלטות" של צעירים בני האזור אשר ישיבו מלחמה שערה. ואולם, לדבריו, ההצעה אינה יעילה משום שגורמי שמאל בתקשורת יחשפו את התוכנית[5].
בינואר 2010 פרסם מאמר בשם "ונוספו ערביי ישראל (ובג"ץ) על שונאינו", בעקבות ריאיון של ח"כ ג'מאל זחאלקה בערוץ הראשון, החלטת בג"ץ להתיר לפלסטינים לנסוע בכביש 443 ועוד. לדברי הרב רוזן, היהודים בישראל נמצאים תחת מתקפה קשה וארסית נגד זכות הקיום של מדינת ישראל. כל הצעדים בוני האמון שביצעו (כמו תוכנית ההתנתקות) הפכו להם לרועץ וכל מה שנעשה לטובת זכויות האדם של ערביי ישראל ויהודה ושומרון ינוצל בסופו של דבר כנגדם. לכן הוא קורא: "הגיעה העת 'להכריז מלחמה' על ערביי ישראל, וכמובן פלשתינאי יו"ש, שאינם נאמנים למדינה לפי מבחנים ברורים שיוגדרו, ולהגדירם כ'אויבים'. ה'מלחמה' תהיה במסגרת של שלילת זכויות, גם קולקטיביות (כמו נסיעה בעורקי תחבורה), כל זמן שאינם עומדים במבחן הנאמנות למדינה. גם זכות ההצבעה לכנסת, ובוודאי זכות ההיבחרות, אינם 'הלכה למשה מסיני' ומותר לכרסם בהם בשל אי-נאמנות, ובוודאי מטעמי ביטחון ו'הבא להורגך'". עוד כתב: "אכן, הסיבה לאי יכלתנו לממש 'מלחמה' זו מצויה ב'אויב הפנימי' שלנו, בקרב אחינו יהודי השמאל, ובראשם חלק משופטי בג"ץ אשר זכויות אדם והומאניזם כלפי אויבים עדיפים בעיניהם על פני ביטחון המדינה ואזרחיה... כלפיהם אין לי פתרון! הם אחים-אויבים וחלילה 'להלחם' בם. רק בשכנוע, ובעיקר בהסברה חדה ואף מגויסת, אולי נצליח להפיג את 'אויבותם' או לפחות לדחוק אותם לשוליים"[6].
בעקבות רצח שלושת הנערים קרא לספח את גוש עציון למדינת ישראל ולקבוע עונש מוות למחבלים משוחררים שחזרו לעסוק בטרור[7].
על רצח מוחמד אבו ח'דיר כתב: "מעשיהם חמורים שבעתיים מיגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה. הוא כיון את אקדחו כלפי מי שתכנן להגותו מן המסילה מתוך שראה בו אויב אישי (כמעשה שמעון ולוי בשכם, וכמובן אין במילים אלו שום שמץ של קורטוב, הצדקה או סינגור). חיות הטרף רוצחי הנער משועפאט צדו למוות חף מפשע, יושב קרנות תמים. רצח לשם רצח לשם ספורט לשם פורקן לשם חייתיות. אני נחנק מדמעות עד לאיזה בור תחתיות ניתן לשקוע"[8].
בנושא היהדות הרפורמית טען הרב רוזן כי צריך לבחון מחדש את היחס כלפיה בצורה חיובית. לדבריו, הוא לא התנגד לשירותי הדת שהם מספקים בישראל וסבר שהרפורמים אינם פחות טובים מחילוניים. עוד אמר כי המלחמה של היהדות האורתודוקסית ביהדות הרפורמית היא "מלחמה השייכת לעבר". יחד עם זאת ציין כי דבריו מכוונים לתנועה הרפורמית בישראל בלבד, כיוון שהיהדות הרפורמית בארצות הברית ובאירופה מאפשרת נישואי תערובת, המובילים להתבוללות בקרב העם היהודי[9].
הרב רוזן היה חבר נשיאות מפלגת הבית היהודי. באוגוסט 2017 הודיע על פרישתו מהמפלגה, לאחר שיועצת התקשורת של השר נפתלי בנט הציגה עצמה כלסבית, נימוקו של הרב רוזן הוא, שלסבית אינה יכולה להיות דוברת של מפלגה דתית[10].
כתבות:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
