המחאה נגד הרפורמה המשפטית
מחאה נגד ממשלת ישראל ה-37 בשל קידום רפורמה במערכת המשפט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחאה נגד ממשלת ישראל ה-37 בשל קידום רפורמה במערכת המשפט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המחאה נגד הרפורמה המשפטית (מכונה גם המחאה נגד המהפכה המשפטית או המחאה נגד ההפיכה המשטרית) היא תנועת מחאה שורשית המקיימת אירועי מחאה המונית כנגד התוכנית של ממשלת ישראל השלושים ושבע ל"רפורמה במערכת המשפט", שראשיתה בארבעה נושאים: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום נרחב בסמכויות בית המשפט העליון, החלשת מעמדו של הייעוץ המשפטי לממשלה והפיכת משרות הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה למשרות אמון. לטענת המוחים, יישום התוכנית יעניק כוח בלתי מוגבל לרשות המבצעת ויהפוך את ישראל לדמוקרטיה חלולה ובפועל לדיקטטורה. במאי 2023 ציין הוגה התוכנית, השר יריב לוין, שמצב כזה (דיקטטורה בפועל) אכן היה עלול להתרחש אילו הייתה התוכנית מבוצעת בגרסתה המקורית.[3]
תאריכי המאבק | 4 בינואר 2023 – הווה (שנה) | ||
---|---|---|---|
מקום |
מוקדים עיקריים:
| ||
קואורדינטות | 32°04′24″N 34°47′26″E | ||
עילה | הרפורמה המשפטית בישראל, משפט נתניהו, הממשלה ה-37 | ||
מטרה |
| ||
שיטת המאבק | הפגנות, חסימת כבישים, שביתות, מחאה לא אלימה | ||
סטטוס | פעיל | ||
תוצאה | עיכוב החקיקה | ||
דמויות בולטות | |||
| |||
נפגעים | |||
| |||
אירועים קשורים | |||
הרפורמה המשפטית בישראל (2023), התמיכה ברפורמה המשפטית | |||
המחאה פרצה בינואר 2023 עם פרסום הרפורמה, שהתפרשה על ידי המוחים כניסיון לביצוע הפיכה משטרית או אף הפיכה עצמית. מוקד המחאה העיקרי הוא צומת הרחובות קפלן ודרך בגין בתל אביב, ששמה אף הוסב ל־"כיכר הדמוקרטיה" על ידי עיריית תל אביב ב־17 ביולי 2023, והרחובות היוצאים ממנה. מוקדי מחאה עיקריים נוספים הם בית הנשיא ומשכן הכנסת בירושלים (לרוב ההפגנות הגדולות בבירה מתקיימות בכיכר אגרנט), כיכר חורב בחיפה, נתניה ובאר שבע. מאז פברואר 2023 התקיימו הפגנות מחאה בכמאה וחמישים מוקדים בישראל, ומספר המפגינים השבועי ברחבי ישראל הגיע למאות אלפים בחודש אפריל.[4][5]
על פי סקרים שהתפרסמו, רוב הציבור התנגד לרפורמה או לקידומה ללא הסכמה רחבה לפני כן.[6]
בנוסף להתנגדות לשינויים במערכת המשפט, המחאה ביקרה גם את הדברים האלה: היוזמה להקמת משמר לאומי בכפיפות ישירה לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, העלייה בשיעורי קורבנות האלימות בחברה הערבית, הפגיעה הגוברת בזכויות נשים בישראל, חוק הגיוס לפיו חרדים יהיו פטורים באופן גורף משירות חובה, היוזמה לפירוק תאגיד השידור הישראלי, שינויים בגלי צה"ל ונושאים נוספים.
המחאה נגד הרפורמה המשפטית נחשבת למחאה הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל.[7] לפי סקר ביולי 2023 אחד מכל חמישה ישראלים, כלומר כ-2 מיליון איש, השתתפו בפועל לפחות בהפגנה אחת.[8]
לאחר פרסום תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש, שהצביעו על רוב ל"גוש תומכי נתניהו" שבו רשימות הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה הכוללות יחדיו 64 מנדטים, החלו להתארגן מחאות נגד הקואליציה המסתמנת.[9] יאיר לפיד, שעדיין כיהן כראש ממשלת ישראל, השתתף בעצמו בהפגנה כנגד הממשלה המסתמנת תוך כינויה: "הממשלה הקיצונית והמטורפת ביותר בתולדות המדינה" וקרא להילחם על המדינה האהובה, על הדמוקרטיה, על החילים ועל הילדים ולעולם לא לוותר.[10][11] בפגישתו עם אלוף במטכ"ל הזהיר אותו וטען כי הימין הקיצוני בכל מדינה בעולם חותר תמיד להשיג שליטה בצבא. דרכו להגיע לזה היא לסכסך בין חיילים למפקדיהם. לתת לחיילים להבין שהם רשאים לעשות מה שהם רוצים כי יש ותמיד יהיה להם גיבוי מהדרג הפוליטי
. בעקבות תוכנית לוין אמר גדי אייזנקוט כי אם אכן התוכנית תקודם "יש להוציא מיליון איש לרחובות".[12]
כשבוע לאחר הקמת הממשלה ה-37 של ישראל הציג שר המשפטים יריב לוין את הרפורמה המשפטית בישראל להפחתת עצמאות מערכת המשפט וצמצום יכולתה לבקר את הרשויות האחרות – המחוקקת והמבצעת. לוין טען כי זו תגובה למהפכה החוקתית. מתנגדי התוכנית מכנים אותה "הפיכה משטרית", משום שמגולמת בה פגיעה בדמוקרטיה הישראלית ובאיזון בין שלוש רשויות השלטון, בכך שתחליש את מערכת המשפט ותעניק כוח בלתי מוגבל לממשלה. בעקבות הצגת התוכנית החל גל המחאה נגד הממשלה.
מחאות של אישים וגופים, והפגנות רחוב, נמשכו באופן רצוף, עם הפגנות מרכזיות בכל מוצאי שבת, ואירועי מחאה נוספים בימי השבוע. הפגנות התקיימו בתל אביב, חיפה, ירושלים ובמקומות רבים נוספים ברחבי הארץ.
מיד לאחר הכרזתו של יריב לוין על תוכניתו לרפורמה במערכת המשפט, החלה המחאה. היא כללה גם שביתות של חברות מהמגזר הפרטי, והפגנות המונים בהן השתתפו עשרות אלפי אנשים – בין השאר מול הכנסת ובמרכז תל אביב. ההפגנה הראשונה התקיימה ב-7 בינואר, ובה צעדו אלפי אנשים מכיכר הבימה לרחבת מוזיאון תל אביב. הפגנה דומה שהתקיימה שבוע לאחר מכן בכיכר הבימה מנתה כ-130 אלף איש. ההמונים שבאו להפגין עמדו זמן רב תחת גשם כבד, וההפגנה כונתה מאז "הפגנת המטריות".
החל ב-21 בינואר עברו ההפגנות למחלף קפלן המהווה צומת תחבורה מרכזי בתל אביב. מאז התקיימו ההפגנות בצומת זה כל מוצאי שבת, כשמספר המפגינים עולה כל שבוע עד שהגיע לכ-200 אלף איש בתל אביב לבדה.[13]
בפברואר 2023 הצטרפה למחאה תנועת "דתיים. ציונים. דמוקרטים".[14] ב-13 בפברואר, לאור דיונים בכנסת וההכנות להעברת חוקי רפורמה חדשים, התקיימה שביתה נוספת במשק, ונערכה הפגנת ענק מול משכן הכנסת. קבוצת מפגינים חסמה את הגישה לכביש 1 בסמוך למחלף חמד. מטה המחאה הכריז על יום זה כ"יום המאבק הלאומי".[15] הפגנת ענק מול משכן הכנסת נערכה גם ב-20 בפברואר.[16] בחלק מהפגנות של מוצאי שבת בתל אביב פרצו קבוצות מפגינים לנתיבי איילון וחסמו את הנתיבים, לעיתים תוך הבערת מדורות על הכביש. גם במוקדים אחרים בארץ אירעו חסימות כבישים – בצומת כרכור, בירושלים, בצומת רעננה, בצומת חורב בחיפה ובמקומות נוספים. באירועים אלו נעצרו מפגינים, אולם כולם שוחררו ללא הארכת מעצר.
מחאות התקיימו גם בערים שונות בעולם, וישראלים מחו בכל מקום שהגיעו אליו ראש הממשלה או פוליטיקאים אחרים מהקואליציה.[17]
ההפגנה האחרונה התקיימה ב-30 בספטמבר 2023. ההפגנה שתוכננה לשבוע שלאחר מכן, בשבעה באוקטובר, בוטלה בגלל פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
ה-9 במרץ הוכרז כ"יום התנגדות". בעשרות מוקדים ברחבי ישראל התקיימו הפגנות וצעדות, כבישים נחסמו, ומחאות נערכו ליד בתיהם של פוליטיקאים המקדמים את הרפורמה. אנשי מחאת "אחים לנשק" ערמו שקי חול וחוטי תיל בכניסה למשרדי פורום קהלת, שחוקריו נטלו חלק בתכנון הרפורמה.
ב-24 במרץ נסעו נתניהו ורעייתו ללונדון. בזמן הפגישה עם ראש ממשלת בריטניה במעונו ברחוב דאונינג 10 התקיימה מחאה רבת משתתפים ורועשת בעד הדמוקרטיה וכנגד הרפורמה מחוץ למעון. הבריטים הודיעו באופן חריג שההצהרה המשותפת לשני ראשי הממשלה מבוטלת ובהודעתו הנפרדת של ראש ממשלת בריטניה הדגיש את חשיבות השמירה על ערכי הדמוקרטיה, תוך שהוא מזכיר מפורשות את ה"רפורמה" שמקדמת כעת ממשלת נתניהו.[18]
ב-26 במרץ 2023 הודיע ראש הממשלה נתניהו על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט,[19] יממה לאחר שהאחרון התבטא בהודעה לכלי התקשורת כי הקיטוב בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה המשפטית מהווה סכנה מיידית לביטחון המדינה
. להודעת הפיטורים לא נלווה מכתב פיטורים הנדרש בחוק יסוד: הממשלה, ומכתב כזה לא נשלח גם בהמשך בשל התגובות הסוערות. לאחר ההודעה על הפיטורים זרמו סביב השעה תשע בערב מאות אלפי מפגינים אל צומת קפלן ומשם לנתיבי איילון שנחסמו לתנועה לאורך הלילה. המפגינים גם הדליקו מדורות על נתיבי איילון. ערב זה נחשב לערב היסטורי ובעיני רבים לנקודת מפנה במחאה.[20][21] באותו ערב התארגנו מחאות ספונטניות גם במקומות נוספים בארץ, ובכללם בית ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים, משכן הכנסת וצומת חורב בחיפה. בהפגנות אלו, שנמשכו עד שעות הלילה המאוחרות, השתתפו מאות אלפים בדרישה לעצור את החקיקה ולהשיב את שר הביטחון לתפקידו.[22] מפגינים אחדים פרצו את הגדרות בבית ראש הממשלה ונרשמו עימותים בינם ובין השוטרים, ראש השב"כ רונן בר הגיע למקום.[23] האוניברסיטאות והמכללות הודיעו על שביתה, ולמעלה מ-20 ראשי רשויות מקומיות הודיעו על שביתת רעב מול משרד ראש הממשלה.[24] בעקבות התגברות המחאה הודיעו כמה מחברי הקואליציה כי יגבו את ראש הממשלה אם יעצור את החקיקה. בין חברי קואליציה אלה היו מיקי זוהר, ניר ברקת, עמיחי שיקלי והמפלגות החרדיות.[25] בתגובה לאירועים פנה נשיא המדינה יצחק הרצוג לראש הממשלה, לחברי הממשלה ולחברי הקואליציה, והזהיר שדאגה עמוקה אופפת את כל העם, שהביטחון, הכלכלה, והחברה מאוימים, וקרא לעצור את הליך חקיקת הרפורמה לאלתר.[26]על רקע ההודעה על פיטורי שר הביטחון והתעצמות המחאות, הודיע קונסול ישראל בניו יורק, אסף זמיר, על התפטרותו מתפקידו.[27]
ב-27 במרץ כינס יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מסיבת עיתונאים ביחד עם בכירי המשק, והודיע על שביתה כללית במשק, עד אשר יודיע ראש הממשלה כי עצר את תהליך החקיקה, והחזיר לתפקידו את שר הביטחון יואב גלנט. יו"ר ועד רשות שדות התעופה פנחס עידן, חבר מרכז הליכוד, הודיע כי עוצרים את כל ההמראות
. ההסתדרות הרפואית הודיעה על השבתה כללית של מערכת הבריאות. הסתדרות האחיות,[28] מרכז השלטון המקומי בישראל ואף מספר חברות מסחריות כביג מרכזי קניות הודיעו אף הם על הצטרפות לשביתה.[29][30]
בהמשך היום עלו בימין קולות התומכים בהשהיית החקיקה. לעומתם עלו קולות המתנגדים בחריפות לעצירתה. בהפגנת ימין שנערכה בערב מול הכנסת השתתפו מעל עשרת אלפים אנשים בדרישה להמשיך ברפורמה.[31] במהלך ההפגנה הודיע ראש הממשלה נתניהו על השהיית החקיקה של חוקי הרפורמה עד למושב הבא של הכנסת, על מנת להגיע להסכמה רחבה. ראשי ההסתדרות והשלטון המקומי בירכו על הדברים והודיעו על ביטול השביתה במשק. מאידך, מארגני המחאה טענו כי נתניהו הוכיח בכך את כוונתו לחוקק את הרפורמה במושב הבא, ולכן המחאות ימשיכו עד שהרפורמה תיגנז לחלוטין.[32]
במסיבת עיתונאים שערך ב-10 באפריל הצהיר נתניהו שפיטורי גלנט נדחו, והוא ימשיך לכהן בתפקידו.[33]
באפריל נמשכו ההפגנות והמחאות במוקדים שונים (אם כי בעצימות נמוכה יותר), כשההפגנה המרכזית מתקיימת מדי מוצאי שבת במתחם קפלן בתל אביב.
ב-19 באפריל הפגינו מאות בהפגנה של עמותת הימין "אם תרצו" ליד ביתו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק,[34] שביסס ב-1995 את המהפכה החוקתית. למחרת הגיעו אלפי תומכים לעודד אותו בקריאות "תודה".[35]
במוצאי שבת 22 באפריל התקיימה ההפגנה השבועית הגדולה בפעם ה-16. ההפגנה הייתה בצל מותו של יהונתן גפן ובאווירת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל המתקרב. משפחות שכולות ביקשו שפוליטיקאים לא יבואו לאזכרות הממלכתיות בבתי הקברות. משלא הצליחו בכך קיימו משפחות שכולות טקס עצמאי נטול פוליטיקאים מול בית העצמאות בת"א, המקום בו הוכרזה מדינת ישראל, בקריאה לחזור לערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. בקפלן נפרשו כרזות ענק עם הכיתוב "במותם ציוו" והוקם המיצג האינטראקטיבי "לא לשווא", שבסיסו היה השי שחולק ערב יום הזיכרון על ידי שר הביטחון למשפחות השכולות.[36] קבוצת המחאה "אחים לנשק" פרשה כרזה עם המילים הנסיך הקטן מפלוגה ב' מתוך שירו של גפן, ומתחתיה נר נשמה.[37]
בערב יום העצמאות, 25 באפריל, קיימו מארגני המחאה "מסיבת מחאה" שבה השתתפו עשרות אלפי אנשים (לדברי המארגנים כמאתיים אלף איש), שחגגו למען מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית
וציינו את מאבקם.[38] יום למחרת, במקביל למטס חיל האוויר, העלו מארגני המחאה מסוק הנושא שלט בשטח של 600 מ"ר עם הכיתוב "חופשי בארצנו", שנישא ברחבי ישראל. זאת במקביל לפעולות מחאה נוספות.[39][40]
ב-29 באפריל התקיימה הפגנת מוצ"ש בהשתתפות כ-200 אלף איש בקפלן וכ-300 אלף בישראל כולה.[41][42] בקפלן הוקרן סרטון ששלח ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, ובו הביע תמיכה במפגינים נגד הרפורמה.[43]
ב-6 במאי התקיימו ההפגנות השבועיות במוצאי השבת בסימן האלימות בחברה הערבית, והשתתפו בהן 110–179 אלף מפגינים בתל אביב,[44][45][46] ולפי המארגנים כ-390 אלף מפגינים בכלל ההפגנות.[47] במהלך ההפגנות המארגנים התייחסו לטענות שהמחאה דועכת בעקבות מספר המפגינים הנמוך יחסית ב"יום השוויון" שנערך ב-4 במאי,[48] וטענו שהמוני המפגינים היוצאים לרחוב מוכיחים אחרת.
בהפגנות מוצ"ש בתאריכים 10 ביוני, 24 ביוני ו-1 ביולי קראו מארגני המחאה להעלאת הילוך במחאה כתגובה להמשך החקיקה מצד הקואליציה והפעם בשיטת ה"סלמי", שבה מחוקקים את הרפורמה בצורה הדרגתית שנראית לא משמעותית כלפי חוץ. בתגובה לכך ירדו המפגינים לנתיבי איילון וחסמו אותם.[49][50][51]
ב-14 ביוני, על רקע המשא ומתן על הרפורמה שהתחיל ב-28 במרץ 2023 בבית הנשיא יצחק הרצוג[52], התקיימה בכנסת הצבעה חשאית למינוי שני נציגים מתוכה לוועדה לבחירת שופטים. מועמדת הקואליציה הייתה טלי גוטליב ומועמדת האופוזיציה הייתה קארין אלהרר. הקואליציה התבקשה להצביע נגד שתיהן, אך מספר חברי כנסת מהקואליציה הצביעו בעד קארין אלהרר, וכך היא לבדה נבחרה.[53] יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד דרש משר המשפטים לוין לכנס את הוועדה ולחזור למלאכת מינוי שופטים בכל הערכאות. הוא הודיע שכל עוד הוועדה אינה מכונסת, הוא פורש מהמשא ומתן אצל הנשיא.[54]
ב-17 ביוני, שבוע 24 למחאה, לאחר הפגנות, פעולות ומיצגים שנמשכו לאורך השבוע, התקיימה הפגנה כלל ארצית במוצאי שבת עם מאות אלפי אנשים.[55]
ב-20 ביוני התקיימו בחירות ללשכת עורכי הדין (הלשכה ממנה שני חברים לוועדה לבחירת שופטים). הקואליציה הריצה את אפי נוה לתפקיד ראש הלשכה,[56] ומנגד ראשי המחאה הריצו את עמית בכר. אחוז ההצבעה ללשכה היה גבוה באופן חריג, תורים ארוכים השתרכו ליד הקלפיות ועורכי דין המתינו שבע שעות בתור להצבעה.[57] בכר נבחר ברוב גדול של 73% מהקולות לעומת 19% למועמד הקואליציה.[58]
למחרת, ב-21 ביוני, החלה הקואליציה לקדם הצעת חוק לפירוק לשכת עורכי הדין[59] והחלפתה במועצה של 12 איש, מתוכם 11 מינויים פוליטיים. באותו יום החל יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, בהכנת חוק לצמצום עילת הסבירות לקריאה ראשונה.[60]
ב-24 ביוני הודיעו מארגני המחאה על העלאת הילוך והקמת "כוח קפלן", על מנת להוביל "פעולות נחושות ולא אלימות נגד הדיקטטורה".[61]
בשעות הבוקר המוקדמות של 3 ביולי חסמו רכבי עשרות מוחים את הכניסות לנמל חיפה.[62] באותו יום בשעות אחר הצהריים יצא כוח קפלן לפעולה ראשונה, ובה אלפי כלי רכב ובני אדם חסמו את שערי וכבישי הכניסה לנמל התעופה בן-גוריון וגרמו שיבושים בשדה במשך שעות.[63]
ב-5 ביולי הודיע מפקד משטרת מחוז תל אביב עמי אשד על התפטרותו לאחר שהועבר (ולמעשה הודח) מתפקידו. בהצהרה שנשא אמר אשד שהודח משום שלא עמד בציפיותיו של השר בן גביר "להפעיל כוח לא סביר ולמלא את המיון באיכילוב בסוף כל הפגנה בתל אביב",[64] וכי "בפעם הראשונה ב-30 שנה נתקלתי במציאות ששקט וסדר הם לא ההישג הנדרש ממני, אלא בדיוק להפך". בתגובה יצאו מאות אלפי מפגינים לנתיבי איילון ורחבי הארץ וחסמו אותם במשך יותר מ-4 שעות.[65]
בעוד ההפגנות והמחאות נמשכות בכל הארץ, המשיכה הקואליציה לקדם את חוקי הרפורמה. ב-10 ביולי מפגינים נכנסו למשכן הכנסת וניסו לחסום את הגעת חברי הכנסת להצבעה בקריאה ראשונה על צמצום עילת הסבירות.[66] באותו לילה אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את החוק,[67] בנוסח שכונה בפי הקואליציה "מתווה סולברג" על שמו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג.
האישור של צמצום עילת הסבירות בקריאה ראשונה גרם להתגברות המחאה ולביקורות בקרב אנשי מילואים בחיל האוויר, חיל הרפואה, חילות יבשה, בוגרי תוכנית תלפיות, אנשי שב"כ ומוסד ולוחמת סייבר.[68][69][70] ההסתדרות הרפואית הודיעה על שביתת אזהרה.[71] משפטנים, שנוסח החוק הסתמך לכאורה על דעותיהם, השמיעו לראשונה התנגדות לחוק;[72] שופט בית המשפט העליון המכהן, נועם סולברג, שהחוק כונה על שמו, הודיע שלא התכוון שתבוצע חקיקה בנושא.[73] בחוצות נחסמו כבישים ונעצרו מעל 70 מפגינים.[74][75]
ב-17 ביולי הוחלף שם צומת הרחובות קפלן–דרך בגין בתל אביב, שהיה מוקד ההפנות הגדולות נגד הרפורמה, לכיכר הדמוקרטיה. ראש העיר רון חולדאי חשף את השלט.[76]
ב-18 ביולי התקיים יום מחאה נוסף שבו נחסמו כבישים, בהם נתיבי איילון. לראשונה נחסמו גם רציפי רכבת במספר תחנות רכבת ישראל ותנועת הרכבות הפסיקה לשעה קלה.[77] בערב נערכה הפגנה בקפלן, שבה הודיעו משה רדמן ושקמה ברסלר, רן הר נבו ועמי דרור, מהמובילים המרכזיים של המחאה, שהם עולים לרגל מכיכר הדמוקרטיה (מחלף קפלן) בתל אביב לכנסת בירושלים.[78] כמה אלפי אנשים חברו אליהם, ואלפים אחרים הצטרפו לאורך הדרך. הם הלכו בשעות הבוקר והערב, ובלילות ישנו באוהלים בפארקים ובחניונים. הטור צעד בשבילים מקבילים ולצד כביש 1, עם אבטחה של המשטרה, וב-21 ביולי, היום הרביעי לצעדה, נכנסה השיירה לירושלים ובה עשרות אלפי צועדים.[79] בסיום הצעדה במוצאי שבת התקיימה בקפלן הפגנה שבה השתתפו לטענת המארגנים מעל 200 אלף איש,[80] ועוד מאות אלפים ברחבי הארץ.[80] לאחר מכן הוקם מתחם אוהלים בגן סאקר.[81][82][83]
ב-19 ביולי הודיעו מעל אלף אנשי מילואים בחיל אוויר, בהם מעל 500 טייסים פעילים, על הפסקת התנדבותם אם חקיקת המהפכה המשפטית תימשך.[84] הודעות דומות שלחו אנשי חטיבת המחקר של חיל המודיעין.[85] בחוצות התקיימו מחאות ופעולות שיבוש, ופעילי המחאה הכריזו על "ליל ההתנגדות" שבו אלפי מפגינים חסמו את נתיבי איילון.[86][87][88][89] בנוסף נערך כנס חירום של לשכת עורכי הדין והוחלט על הגשת עתירה לבג"ץ נגד החקיקה.[90]
ב-22 ביולי שלחו כמאה בכירים בדימוס – ראשי מוסד, ראשי שב"כ, רמטכ"לים, אלופים וראשי אגפים במוסד ובשב"כ – מכתב לראש הממשלה, שבו הודיעו על השעיית ההתנדבות משירות מילואים בכל המערכות שהם משתייכים אליהן, אם החקיקה לא תופסק. מאוחר יותר ערכה תנועת אחים לנשק מסיבת עיתונאים, ובה טענה כי כ-10,000 אנשי מילואים יפסיקו את התנדבותם לשירות מילואים אם החקיקה תקודם.[91][92]
ב-23 ביולי התקיימה תפילת אחדות בכותל המערבי[93][94] ולאחריה הוקמה שרשרת אנושית מהכותל אל משכן הכנסת (כ-4 ק"מ). לאחר תפילת האחדות, צעדו המוחים לכנסת.[95] יושב ראש הסתדרות העובדים ארנון בר-דוד הציג הצעת פשרה, שנדחתה על ידי הקואליציה. החקיקה נמשכה, ובאותו זמן התקיים דיון בכנסת על החוק לצמצום עילת הסבירות לקראת קריאה שנייה ושלישית.
ב-24 ביולי, לאחר הודעת פורום העסקים הכולל את כ-150 החברות הגדולות, השביתה רשת ביג את כל מרכזי הקניות שלה, כמוה היו סגורים כל קניוני קבוצת עזריאלי, עשרות תחנות דלק, חברות הייטק, וחברות הון סיכון.[96][97]
ב-24 ביולי התאספו המוחים בגן הוורדים בקרבת הכנסת, שהוקפה בלוחות בטון וסלילי תיל.[98] אחר הצהריים התקיימה הצבעה בקריאה שלישית על החוק לצמצום עילת הסבירות. חברי האופוזיציה החרימו את האירוע ויצאו מהאולם, כל חברי הקואליציה הצביעו בעד החוק, והחוק התקבל ברוב של 64 מול אפס.[99]
לאחר העברת החוק התקיימו הפגנות בירושלים ותל אביב. מספר כבישים ובהם נתיבי איילון וכביש בגין נחסמו לתנועה למספר שעות. המשטרה השתמשה בבואש על מנת לפזר את המפגינים. הפגנות נוספות התקיימו ליד בית המשפט העליון וסמוך למשכן הכנסת.[100][101][102]
באוגוסט 2023 נמנו 225 הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הקואליציה. הצעות החוק כללו צמצום חד בעצמאות מערכת המשפט, פגיעה בזכויות אדם ואזרח, פגיעה בזכויות מיעוטים, כפייה דתית, פגיעה בשומרי הסף (בעיקר בתקשורת, בשירות המדינה, בגופי אקדמיה ובארגוני חברה אזרחית) ושינוי כללי הבחירות לכנסת.[103]
תנועת אנאקספטבל מחתה ליד ביתו של ארתור דנצ'יק, התורם העיקרי לעמותת פורום קהלת שתכננה וקידמה את הרפורמה המשפטית.[104] התנועה פרסמה כרוזים ועצומות שמופנות אל דנצ'יק.[105][106] בתחילת אוגוסט הודיע דנצ'יק שהוא מפסיק את התרומות שלו לפורום קהלת, וכן לארגונים שמרניים אחרים שתרם להם. הוא אמר כי הוא תורם לארגונים המקדמים חירויות פרט וחופש כלכלי לכל אדם, אך כאשר החברה מפולגת באופן שמסכן את הדמוקרטיה, צו השעה להתמקד בקירוב לבבות ובאיחוי הקרעים.[107][108]
ב-7 באוגוסט יצא נתניהו עם רעייתו לנפוש בנווה אטי"ב. המשטרה הציבה מאות שוטרים כדי לאבטח אותם, הובאה מכת"זית וכל הכניסות למושב נחסמו.[109] ארגון אחים לנשק הקים מאהל מחוץ למושב והאנשים בילו בו שני לילות. ביום השלישי פסק בג"ץ שהרחקת המוחים אל מחוץ למושב אינה חוקית, וביום השלישי הותרה כניסתם למושב.[110]
למחרת נודע שנתניהו ורעייתו מתכננים נופש נוסף בימים הקרובים במושב רמות, והמושב הוקף מבעוד מועד בגדרות.[111] תושבי המושב שלחו למשרד ראש הממשלה ולשב"כ מכתב שבו נאמר: "עם כל הכבוד לתוכניות הנופש של ראש ממשלה, אנו לא נסכים ולא נקבל כל פגיעה קלה כקשה בתפקוד השוטף והתקין של המושב".[112][113]
במוצאי שבת, 12 באוגוסט, התקיימו ההפגנות בקפלן ובמוקדים האחרים, שבוע 32 ברציפות.
ב-17 באוגוסט ו-18 באוגוסט התקיימו מחאות בטקס פתיחת הרכבת הקלה בתל אביב.[114][115][116]
במוצאי שבת, 19 באוגוסט, התקיימו הפגנות בקפלן ובמוקדים אחרים, שבוע 33 ברציפות, ונתיבי איילון נחסמו.[117][118][119][120] ההפגנות התחילו בדקת דומייה לזכר שני הנרצחים בפיגוע ירי בחווארה. נטע ברזילי נאמה ושרה את "התקווה" יחד עם הקהל.[121]
עם התקדמות החקיקה והדיונים בבג"ץ בנוגע לחקיקה, המשיכו להתקיים הפגנות ברחבי הארץ.[122]
ב-9 בספטמבר התקיימה הפגנה בקפלן ולאחריה חסמו מספר מפגינים את איילון דרום. רכב דרס ופצע לפחות 5 מפגינים.
ב-11 בספטמבר, לקראת הדיון בבג"ץ על החוק לצמצום עילת הסבירות התקיימה הפגת תמיכה בבג"ץ בקריית הממשלה. בסיום ההפגנה צעדו מפגינים לביתו של ראש הממשלה נתניהו ברחוב עזה בירושלים.[123][124][125] באותו יום הפגינו פעילי "אחים לנשק" ליד ביתו של יריב לוין, חסמו את יציאתו מהבית, ותקפו את רכבו בעודו בפנים. הם פוזרו באלימות ו-6 מפגינים נעצרו.[126] שב"כ ראה את האירוע בחומרה; הוא הצטרף למשטרת ישראל בחקירה האירוע, ותגבר את האבטחה סביב השר לוין.[127]
ב-12 בספטמבר קיים בג"ץ דיון בעתירות נגד חוק צמצום עילת הסבירות. השרים יואב גלנט, גילה גמליאל ומשה ארבל הודיעו בפתח ישיבת הממשלה שיכבדו כל פסיקה של בג"ץ, בעוד שרים אחרים נמנעו מלומר כיצד ינהגו.[128][129]
ב-17 בספטמבר, מוצאי ראש השנה, המריא ראש הממשלה נתניהו עם רעייתו לארצות הברית. קודם הטיסה טען נתניהו שהמוחים נגד הרפורמה "ממומנים" וחוברים לאש"ף ולאיראן.[130][131] לשכת ראש הממשלה הוציאה אחר כך הבהרה, הממתנת את הדברים שנאמרו.[132] תחילה ביקר נתניהו בסן פרנסיסקו, שם הוקרנו על בניינים תמונות לייזר באנגלית עם כיתובי מחאה.[133] כיתובי מחאה הוקרנו גם על בית הכלא אלקטרז.[134] בסמוך לפגישת נתניהו עם אילון מאסק במשרדי חברת SpaceX הפגינו במקום מאות אנשים.[135] המשך הביקור היה בניו יורק. אלפי ישראלים ויהודים מרחבי ארצות הברית הפגינו ליד בניין האו"ם ובכיכר טיימס.[136] על בניין האו"ם הוקרנה תמונת לייזר נגד נתניהו.[137]
ביום שבת 7 באוקטובר 2023 בשעה 06:30 החלה מתקפת הפתע על ישראל שפתחה את מלחמת חרבות ברזל. ההפגנות הגדולות נגד הרפורמה נעצרו, וארגוני המחאה הסבו את המנגנונים שלהם לחמ"לים אזרחיים שפעלו לסייע לתושבי עוטף עזה שנפגעו במתקפה. התחבורה הציבורית לא הופעלה עם פרוץ המלחמה ולאורך כל היום עד צאת השבת. החמ"ל הראשון שהקימו אחים לנשק היה חמ"ל הסעות לחיילים שנקראו בצו 8. בנוסף, הוקמו חמ"לים לאיתור נעדרים, לרכישת ציוד צבאי לחיילים בישראל ובחו"ל, לרכישת ביגוד וציוד תומך אחר לחיילים, לרכישת ציוד לאזרחים שפונו מיישובי עוטף עזה, וכן חמ"ל להסברה ברחבי העולם. בהמשך פעל הארגון לפתיחת גני ילדים ולסיוע פסיכולוגי למפונים. כמו כן נפתח חמ"ל לעזרה לחקלאים בעוטף עזה, שנשארו ללא פועלים, וכן חמ"לים נוספים.
ב-1 בינואר 2024 הודיע בג"ץ על פסילת התיקון לחוק יסוד: השפיטה שביטל את עילת הסבירות ברוב של 8 שופטים מול שבעה.[138] זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שבית המשפט התערב בחקיקת חוק יסוד.[139] בקואליציה תקפו את החלטת בג"ץ ואת העובדה שהתקבלה במהלך מלחמת חרבות ברזל. באופוזיציה ובארגוני המחאה בירכו על ההחלטה והכריזו כי המוחים הגנו על הדמוקרטיה.[140]
מוקדי המחאה העיקריים הם המתחם הכולל את כיכר הדמוקרטיה (צומת קפלן/ צומת עזריאלי) וסביבתה בתל אביב, בית הנשיא, בית ראש הממשלה, קריית הלאום בירושלים וכיכר חורב בחיפה. מפברואר 2023 החלו להיערך הפגנות מחאה ביותר מ-150 מוקדים נוספים בישראל, שבהן השתתפו מאות אלפי משתתפים, בעיקר במוצאי שבת. בימי השבוע התקיימו הפגנות קטנות במאות מוקדים נוספים בהתאם למתרחש, וכן נערכו צעדות מחאה בציר ז'בוטינסקי ובבני ברק.
מחאות נגד מדיניות ממשלת ישראל, שהשתתפו בהן בין עשרות למאות ישראלים ויהודים, התקיימו ביותר משישים ערים ברחבי העולם, ביניהן לונדון, ניו יורק, סן פרנסיסקו, וושינגטון, סידני, טוקיו, ברלין, וינה וציריך.[141] במחאות השתתפו ישראלים השוהים במקום ואנשים מהקהילה היהודית המקומית. ההפגנות אורגנו בחלקן על ידי תנועות מחאה כ"אנאקספטבל – שומרים על הדמוקרטיה הישראלית" שהוקמה בארצות הברית ו-"DID – מגינים על הדמוקרטיה הישראלית" שהוקמה בברלין.
במרץ 2023 נסע נתניהו לשיחות ברומא, ברלין ולונדון, ובכל אחת מהערים האלו נערכו הפגנות מחאה של יהודים המתגוררים בעיר. בתחילת יוני 2023 הפגינו כ-400 איש בניו ג'רזי נגד שמחה רוטמן שנאם בפני הקהילה החרדית.[142]
ב-4 ביוני התקיים במנהטן מצעד ההצדעה לישראל. כאלף איש, רובם חברי ארגון "עמנו" (המשך של תנועת העבודה הציונית ההיסטורית באמריקה), צעדו לבושים בחולצות תואמות ונושאים כרזת ענק באנגלית "ניו יורק אוהבת את הדמוקרטיה הישראלית".[143][144][145] 16 שרי ממשלת ישראל השתתפו במצעד. מחשש לעימותים, נתניהו ביקש שרק נציג אחד ישתתף בתהלוכה עצמה ולא "חצי ממשלה",[146] אך עמיחי שיקלי, שמחה רוטמן וגלית דיסטל-אטבריאן השתתפו. מוחים ליוו את התהלוכה וקראו לעבר הפוליטיקאים הישראלים: "דמוקרטיה" ו"בושה".
ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בספטמבר 2023 בארצות הברית עורר מחאה ציבורית נרחבת, שבראשה עמדו ארגונים ישראלים ויהודיים פרו-דמוקרטיים. המחאות העיקריות התקיימו בסן פרנסיסקו, ובניו יורק. מחאות נוספות התקיימו בשיקגו, בוסטון, לוס אנג'לס, ואטלנטה.[147]
המחאה שמה דגש על אי-אלימות. אחרי 27 שבועות של הפגנה אמר מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי: במחאה הזאת הפגיעה בשוטרים היא אפסית באופן יחסי. אין אף שוטר שפונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים
.[148]
ב־1 במרץ 2023, במהלך "יום שיבוש" שבו נחסמו נתיבי איילון, כוח שיטור בראשות רפ"ק מאיר סוויסה, מפקד תחנת לב ת"א, השליך רימוני הלם אל תוך המון מפגינים צפוף, לפחות רימון אחד הושלך על ידי רפ"ק סוויסה עצמו. הרימונים גרמו לפציעת מפגינים ולקטיעת אפרכסת האוזן של אחד מהם. שישה שוטרים נחקרו במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) על השלכת רימוני ההלם.[149] ביולי 2024 הודיעה מח"ש על הגשת כתב אישום נגד חמישה שוטרים, בהם רפ"ק מאיר סוויסה ושני קצינים נוספים, בגין השלכת רימוני ההלם. בהודעת מח"ש נמסר כי השוטרים גרמו "ברשלנות" לפציעתם של המפגינים, והודגש שהם פעלו בניגוד לנוהל המשטרתי של השלכת רימוני הלם.[150]
ב־23 במרץ הצמיד מפגין מגאפון לאוזנה של כתבת ערוץ 14 שיראל ללום והשמיע קול סירנה בעוצמה גבוהה, ולאחר מכן דחף אותה. הכתבת, שהייתה בהיריון, נזקקה בעקבות זאת לטיפול רפואי. ב-22 באוגוסט, הוגש כתב אישום נגד המפגין בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית ואיומים.[151]
ב-1 באפריל, פרש משטרה הצליף עם מושכות הסוס במפגינה שהשתתפה בחסימה של אחד מנתיבי איילון.[152]במאי 2024 הוחלט להעמידו לדין על המקרה.[153]
ב-26 ביוני, בעת הפגנה מחוץ לתחנת משטרת פתח תקווה נגד מעצר פעיל במחאה, אזרח נופף באקדח באיום כלפי מפגינים. חקירת משטרה נפתחה בנושא.[154][155]
ב-5 ביולי, לאחר שעמי אשד נשא נאום שבו אמר כי הוא מתפטר מהמשטרה,[156] החלו חסימות כבישים. בעת הפגנה גדולה שחסמה את נתיבי איילון, נהג רכב פרטי דרס מפגין. הנהג נעצר והועבר לחקירת המשטרה.[157][158] בהפגנה בנתיבי איילון, שבה נעשה שימוש במכת"זית, נפצעו 14 מפגינים, 6 מהם נחבלו בעיניהם[159] ואחד נזקק לניתוח עיניים.[160][161]
ב-24 ביולי, לאחר שנחקק תיקון מספר 4 לחוק יסוד: השפיטה (צמצום עילת הסבירות), האלימות המשטרתית הסלימה. לראשונה מפרוץ המחאות הופעל בואש נגד מפגינים שחסמו את כביש בגין בירושלים,[162] במהלך חסימה של כביש 531, רכב דרס 3 מפגינים נגד הרפורמה ופצע אותם קל. נהג הרכב ניסה להימלט, אך נעצר ונלקח לחקירה.[163][164]
באותו לילה חסמו תומכי הרפורמה את הכניסה לקיבוץ חצרים, ולטענת אנשי הקיבוץ התעמתו עם חברת קיבוץ שהייתה עם תינוקת ברכבה. קב"ט הקיבוץ ירה באוויר. שלושה תומכי רפורמה שהשתתפו באירוע נחשדו בתגרה, תקיפה סתם, חבלה במזיד לרכב, היזק לרכוש במזיד ואיומים. קב"ט הקיבוץ נחשד בעבירות של ירי במקום מגורים, תגרה ואיומים, ואביו של הקב"ט נחשד בתקיפה סתם ותגרה.[165]
בשלהי יולי דווחו מפגינים על עלייה ברף האלימות המשטרתית ועל כך ששוטרים החלו להשתמש בקסדות על מנת למנוע את זיהויים והגשת תלונה נגדם.[166][167][168] המוחים תלו בת"א שלטים עם תמונות השוטרים שנחשדו באלימות ופירוט ההתנהגויות המיוחסות להם, וכן הניפו שלטים דומים בהפגנות. בתגובה פתחה המשטרה בחקירה כלפי המוחים בחשד לעבירות של העלבת עובד ציבור, לשון הרע והסתה לאלימות[169][170], אך הפרקליטות דרשה להפסיק את החקירה בגין לשון הרע והסתה לאלימות עד קבלת אישור הפרקליטות.[171]
בעקבות תלונות המפגינים חקרה מח"ש באזהרה מספר שוטרים מיחידת יס"מ ת"א (כולל מפקד היחידה יאיר חנונה).[172][173][174][175][176][177] לטענת השוטרים הנחקרים, נעשה להם "משפט שדה", וחלקם הכחישו כי הכו את המתלוננים.[178][179][180]
השוטרים זכו לתמיכת חבריהם ולתמיכה מצד חלק מהציבור[181]. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר גיבה את השוטרים, טען כי הם השתמשו בכוח סביר וביקר את מח"ש על פתיחת החקירה. המפכ"ל קובי שבתאי ביקר מצדו את התכנסות התמיכה (בשוטרים הנחקרים) של שוטרים מחוץ למשרדי מח"ש.
פרקליטות המדינה הגיבה בחריפות לדברי השר בן גביר, ואמרה שהיא דוחה מכל וכל את הניסיון להטיל דופי במח"ש. היא הוסיפה שמערכת אכיפת החוק תמשיך לפעול בהתאם לדין, ללא מורא וללא משוא פנים.[182][183]
בעקבות התיעוד ברשת זימנה המחלקה לחקירות שוטרים שני צעירים כדי להגיש תלונה נגד מפקד יס"מ תל אביב יאיר חנונה שנראה בצילומים מכה באגרוף מוחה כבן 18 (אמיתי עבודי).[184] תלונה שנפתחה נגד חנונה נסגרה כעבור שנה מחוסר אשמה. רן תגר, עורך הדין שמייצג את עבודי מטעם מערך העצורים של המחאה, אמר שיוגש ערר לפרקליטות המדינה על החלטתה המצערת של מח"ש.[185]
ב-9 בספטמבר התרחש אירוע דריסה נוסף באיילון דרום[186] – נהג האיץ את רכבו לעבר מפגינים כאשר הכביש היה חסום ופגע ב־5 מהם. מספר מפגינים הובאו לבית החולים והיתר טופלו במקום. הנהג נעצר לחקירה, ובה אמר כי לחץ בטעות על דוושת הגז במקום על דוושת הבלם.[122]
לארגוני המחאה היו כמה מקורות כספיים: בקמפיינים של גיוס המונים נאספו יותר מ-40 מיליון שקלים מעשרות אלפי תומכים;[187] לצד זה היו תרומות רבות מאנשים פרטיים, עמותות ואנשי ציבור. לדברי פרופסור תמר הרמן, סוציולוגית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בין התורמים ישנם אנשי הייטק ישראלים שחלקם מתגוררים מחוץ לישראל.[188]
ב-19 במרץ הודיעה הפרקליטות הצבאית על פרשנותה לפקודות מטכ"ל, לפיה אין מניעה לחיילים עד דרגת סא"ל להשתתף בהפגנות בתנאי שיעשו זאת בלבוש אזרחי בלבד.
ב-7 בפברואר 2023 חתמו חברים בקבוצת "שריונרים להגנת הדמוקרטיה", ביניהם אלופים ותתי אלופים במילואים, על מכתב שנשלח לראש הממשלה, לשרי הביטחון והמשפטים וליו"ר הכנסת ובו דרישה לעצור את החקיקה ולאפשר דיון ציבורי.[189]
ב-16 בפברואר העמיסה קבוצת "לוחמי כיפור 1973" המונה למעלה ממאה לוחמים לשעבר בגילאי 70 ו-80, בהם עטורי עיטורי העוז והמופת, טנק שוט מאנדרטת תל סאקי על מוביל טנקים, ויצאה עמו למסע מחאה. המסע נעצר על ידי המשטרה בגשר הפקק.[190] באותו יום פרסם ארגון מפקדים למען ביטחון ישראל, הכולל מאות בכירים לשעבר ממערכת הביטחון, מכתב לנשיא המדינה, שבו מכונה הרפורמה "מהפכה משטרית שתביא לבכייה לדורות" ונטען כי כרוכים בה "סיכונים ממשיים לחוסן הלאומי, למעמדה [של ישראל] בקרב העמים, לביטחונה, לכלכלתה ולחיבור החיוני לעם היהודי בתפוצות".[191]
במסגרת המחאה נשמעו קריאות לא להתנדב למילואים כתגובה למהלכי הממשלה האנטי-דמוקרטיים לדעת המוחים. על מכתבים כאלה חתמו מאות אנשי מערך המבצעים המיוחדים,[192] יוצאי היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), 130 קצינים ולוחמים במילואים של יחידת יהל"ם[193] ויותר מ-200 רופאות ורופאים.[194] בנוסף, 400 מבוגרי יחידת מגלן, בהם משרתים פעילים במילואים, כתבו במכתב לשר הביטחון יואב גלנט כי אם הרפורמה תעבור הם יפעלו בנושא.[195]
ב-1 במרץ אמר הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר לשעבר דן חלוץ, בראיון לערוץ 12, כי אם תעבור החקיקה כפי שהיא לא יתייצב בשעת מלחמה. הוא הוסיף: חיילים וקצינים שיזהו שיש כאן דיקטטורה – הם לא באו להיות שכירי חרב של דיקטטור
.[196]
ב-5 במרץ הודיעו 37 מתוך 40 טייסי קרב במילואים של טייסת 69 כי יפסיקו את התנדבותם לשירות מילואים, ולא יתייצבו לאימונים במחאה על הרפורמה, שלטענתם עלולה לחשוף אותם לתביעות פליליות בינלאומיות בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ).[197] מפקד חיל האוויר עדכן את הרמטכ"ל הרצי הלוי, שהזהיר את ראש הממשלה ושר הביטחון מפגיעה בכשירות צה"ל למלחמה.[198] ב-8 במרץ, בשיחה עם הרמטכ"ל, טענו כ-20 נציגי אנשי מילואים של חיל האוויר, כי מכל הטייסות עולה רוב משמעותי של האומרים בצורה מפורשת] כי לא ימשיכו לטוס אם הרפורמה תעבור בצורתה הנוכחית.[199] על רקע זה השעה מפקד חיל האוויר תומר בר את הטייס גלעד פלד, אל"ם במילואים, אך החזירו לשירות בהמשך.[200] ב-19 במרץ הודיעו 180 טייסים ונווטים במילואים, למעלה מ-50 בקרי טיסה וכ-40 מפעילי כלי טיס מופעלים מרחוק כי לא יתייצבו לאימונים שנקבעו לאותו שבוע ויקדישו את זמנם למאבק נגד החקיקה.[201] מפקד בסיס פלמחים, ת"אל עומרי דוד, צוטט בראיון מאוחר יותר ומדבריו עלה כי "בחלק מהטייסות בפלמחים כוח האדם המבצעי מתבסס בשגרה ברובו על אנשי מילואים, ורבים מהם הפסיקו להתייצב [...] בגלל המהפכה המשפטית"[202]
בתגובה להודעות אלה פורסם ב-9 במרץ מכתב נגד סרבנות, שעליו חתמו הרמטכ"לים לשעבר שאול מופז וגבי אשכנזי ו-34 אלופים לשעבר. חותמי המכתב הוסיפו שהם מסתייגים מההשתלחות בחיילי המילואים.[203]
ב-25 במרץ כינס שר הביטחון יואב גלנט מסיבת עיתונאים ובה קרא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית עד אחרי יום העצמאות, והזהיר מפני השלכות קידום החקיקה על הצבא. ב-26 במרץ הודיע ראש הממשלה על פיטורי גלנט מתפקיד שר הביטחון.[204] ב-27 במרץ אמר גלנט בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי השפעות הוויכוח חודרות לצה"ל ומסכנות את ביטחון המדינה.[205]
ב-11 ביולי שר הביטחון יואב גלנט הודיע שהסרבנות בצה"ל משרתת את אויביה של מדינת ישראל[206] עקב מאות אנשים שהודיעו שיפסיקו להתנדב במילואים.
עד 16 ביולי, כ-4,000 אנשי מילואים הודיעו כי יפסיקו את התנדבותם במידה וחוק צמצום עילת הסבירות יעבור בקריאה שנייה ושלישית.[207]
ב-19 ביולי פורסם סרטון מבוים המראה מצב של חייל פצוע שמבקש סיוע מחיל האוויר ושואלים אותו האם הוא תומך ברפורמה ובסוף הוא מת. שר הביטחון יואב גלנט פרסם גינוי לסרטון. השר לביטחון פנים איתמר בן גביר פרסם את הסרטון וסירב למחוק דבר שגרם ביקורות רבה ממשפחות שכולות. מפקד חיל האוויר אמר שהדבר גורם לנזק רב.[208][209][210][211]
ביולי 2023 חתמו כעשרת אלפים איש על מכתב המצהיר כי יפסיקו להתנדב לשירות המילואים בישראל,[91] וכמאה ראשי מוסד, ראשי שב"כ, רמטכ"לים, אלופים וראשי אגפים במוסד ובשב"כ בדימוס שלחו מכתב לראש הממשלה נתניהו, שבו הודיעו על השעיית התנדבותם בכל המערכות, אם לא תיעצר חקיקת חוקי הרפורמה.[212]
לאחר שאויביה של מדינת ישראל תקפו ב-7 באוקטובר, אנשי מחאות המילואים קראו להתייצב להגנת ישראל, ללא היסוס ומייד.[213]
חומת מגן לדמוקרטיה (השם הקודם: "מחאת האלופים") הוא שם שניתן לקבוצת בכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית שהצטרפו למחאה נגד ההפיכה המשפטית, מתוקף ניסיונם ובראייתם את ההשפעה השלילית של הפיכה זו על ביטחון המדינה והמשך קיומה. הקבוצה כללה 167 רמטכ"לים ואלופי צה"ל במיל', מפכ"לים וניצבי משטרה בדימוס, ראשי מוסד ושב"כ וראשי אגפים בארגונים אלו (ראש אגף במוסד או בשב"כ שווה במעמדו לאלוף בצה"ל).
הקבוצה קראה לעצירת ההפיכה המשפטית, כיבוד החוק ופסיקות בג"ץ, תמיכה בכוחות הביטחון – צה"ל, המשטרה, שב"כ והמוסד – המשך ההכרה בצה"ל כצבא העם והגעה לפתרון מוסכם בנושא השוויון בנטל.
בראש הקבוצה עמדו האלופים במיל' דן הראל ונועם תיבון, המפכ"ל בדימוס משה קראדי, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, וראש השב"כ לשעבר כרמי גילון.[214][215][216][212]
ב-13 נובמבר 2022 פרסמו 126 חברי וחברות סגל בבתי הספר והפקולטות למשפטים ברחבי הארץ גילוי דעת נגד פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת.[217] הם הזהירו כי "לא תהיה ביקורת שיפוטית אפקטיבית וגם בלמים ואיזונים חיוניים", וכי "האזרחים יהיו כפופים לחסדי הרוב הפוליטי בכל רגע נתון".[218]
ב-24 בינואר פרסמו 198 חברי וחברות סגל בכיר בפקולטות למשפטים בישראל גילוי דעת, בו הכריזו שהם "מתנגדים נחרצות למהפך שמבקשת הממשלה לעשות בשיטת המשטר בישראל, במסווה של "רפורמות".[219] פעילותם נמשכה במסגרת פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.
ב-26 בינואר 2023 פרסמו ראשי אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הטכניון, אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה הצהרה משותפת המביעה דאגה מהרפורמה המקודמת ומהקיטוב והפילוג שנוצר בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה, והמתנגדת למהירות קידום הרפורמה המשפטית ללא הסכמה מלאה בקרב הציבור, בטענה שהיא עלולה לגרום לפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית, על ידי בריחת מוחות והדרה על ידי אוניברסיטאות ממדינות אחרות. ראשי האוניברסיטאות קראו לממשלה ולכנסת להימנע משינוי חוקתי מהיר ללא שיח פרלמנטרי וציבורי כּן ומשמעותי.[220]
ב-2 במרץ 2023 פרסמו כ-500 דיקנים, ראשי בתי-ספר, מחלקות וחוגים באקדמיה בעבר ובהווה גילוי דעת נגד הרפורמה,[221] שבו טענו כי יש במהלכים הללו להוביל להפיכה משטרית, שתשנה את אופי המדינה ותרחיק אותה מחזון מייסדיה ומרוח מגילת העצמאות
.
ב-3 במרץ 2023 פרסם הסנאט של אוניברסיטת תל אביב הצהרה רשמית הקוראת לחדול מן החקיקה המשנה מן היסוד את סדרי המשטר הדמוקרטי בישראל
.[222]
ב-4 במרץ חתמו 28 ראשי אוניברסיטאות לשעבר על גילוי דעת נגד הרפורמה, וטענו כי היא תאפשר לממשלה לפגוע שלא כדין בזכויות אדם, ובכלל זה לנקוט מדיניות פסולה של פגיעה חמורה בחופש הביטוי והמחקר, הפלית אזרחים ערבים, נשים ולהט"ב והגבלת חופש הביטוי. הם כתבו כי אם תמומש התוכנית להשתלטות הממשלה על בית המשפט ועל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וביטול עצמאותם, לא יהיו מעצורים לכוחה של הממשלה לפעול בדרך שתחסל את הדמוקרטיה הישראלית
.[223]
ב-19 במרץ חיזק הסנאט של אוניברסיטת בן-גוריון את נשיא המדינה על הצגת המתווה שהציע, והזמין את כלל קהילת האוניברסיטה להצטרף ליום השיבוש של ארגוני המחאה. כמו כן קרא לכלל המוסדות להשכלה גבוהה להודיע, כי אם חקיקת הרפורמה תימשך תושבת הפעילות בהם ללא הגבלת זמן.[224] נשיא אוניברסיטת תל אביב אריאל פורת כתב במכתב לסגל האוניברסיטה כי אי-ציות הממשלה או רשויות ציבור אחרות לפסיקת בג"ץ תהיה שקולה בחומרתה להפיכה צבאית.[225]
לאחר הודעת ראש הממשלה על פיטורי שר הביטחון בליל 26 במרץ, השביתו אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה את הלימודים בהן, וקראו לעצור את החקיקה ולכנס הידברות לחקיקת מתווה שיוסכם באופן רחב. להשבתת הלימודים הצטרפו גם המכללה האקדמית תל אביב יפו, המכללה למינהל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית תל-חי, בצלאל, ואוניברסיטת רייכמן.[24]
ב-27 במרץ, יממה לאחר פיטורי שר הביטחון גלנט והמחאות הגדולות שבאו בעקבות הפיטורים, הכריזה מועצת התלמידים והנוער הארצית על שביתה ארצית בכיתות ז׳ עד י"ב במוסדות החינוך, פרט לבחינות בגרות ולחינוך המיוחד, וקראה לנבחרי הציבור לעצור את החקיקה ולהתכנס להידברות באופן מיידי
.[226]
בנוסף לפעילות המאורגנת התקיימה פעילות של יחידים באקדמיה, שנאמו בהפגנות ובאמצעי התקשורת. דוגמאות בולטות הן אלה:
ב-15 בדצמבר 2022, לאחר שהתבררו מהלכי החקיקה של הקואליציה, הופץ "מכתב ההייטקיסטים",[235] שנכתב על ידי ארז שחר ומיטל לוי טל. במכתב טענו בכירי ההייטק כי "התערערות האמון במערכת המשפט הישראלית וכתוצאה מכך בדמוקרטיה הישראלית, וחקיקה, ששמה בסימן שאלה זכויות בסיסיות ויסודיות של כל אדם באשר הוא, עשויים להרתיע את אותם משקיעים שהניעו את צמיחתה של התעשייה המופלאה הזו."
תוך 3 ימים צבר המכתב כ-120 חתימות בקרב בכירים בתעשיית הייטק הישראלית: מנהלי קרנות הון סיכון, יזמים ומנכ"לים של חברות. במקביל החלו להתגבש קבוצות של עובדי הייטק, שהבינו את גודל האיום על הכלכלה הישראלית בכלל ותעשיית הייטק בפרט. כך נולד מטה ההייטק הישראלי למען הדמוקרטיה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה ההייטק התארגן בצורה גורפת לפעולה אזרחית של מחאה.[236]
ב-26 בינואר הודיעה היזמית עינת גז, מנכ"לית פאפאיה גלובל, כי לאור הכוונה לשנות את המשטר בישראל היא תוציא את כספי החברה מישראל. צעד זה קיבל תגובות תומכות בתעשייה, ומאז הלכו בעקבותיה חברות נוספות, ביניהן ויז של אסף רפפורט וסקאי של יואב יזהר-פרטו.[237]
מטה ההייטק התחבר עד מהרה למטה המרכזי של המחאה נגד ההפיכה המשטרית וליתר הארגונים הפעילים במחאה. מחאת ההייטק הפכה לאחת התנועות המובילות בקרב ארגוני המחאה. על כך זכתה מחאת ההייטק לפרס אבירי איכות השלטון מהתנועה לאיכות השלטון.[238]
במטה ההייטק חברים ופועלים היום מנכ"לים ויזמים מובילים בישראל, וכן מנהלי קרנות הון סיכון. מטה העובדים כולל אלפי עובדים השותפים במחאה, והוא עובד בשיתוף פעולה מלא עם מובילי המחאה בפעילות שטח ובפעילות מטה. מחאת ההייטק פעלה במגוון דרכים: נוכחות בוועדות הכנסת, מפגשים עם קובעי מדיניות, שרים וחברי כנסת, ארגון הפגנות, תמיכה בארגונים נוספים, פעילות שטח, כתיבת ניירות עמדה, מפגשים עם קהילות שונות בחברה הישראלית וקמפיינים תקשורתיים.[239]
בתחילת ינואר 2023 התגבש גוף בשם "מחאת הסטודנטים", שנזכר לראשונה בהפגנה ליד משכן הבימה ב-14 בינואר 2023. ב-15 בינואר התראיינו כמה ממקימות מחאת הסטודנטים בדמוקרTV והכריזו על על שביתה בת שעה בכל האוניברסיטאות ביום שלמחרת. מחאת הסטודנטים קיימה את ההפגנה הראשונה ב-16 בינואר 2023.[240] ב-22 בינואר החלו הסטודנטים להשתתף בדיוני ועדת חוקה, חוקה ומשפט, הן באופן רשמי הן בהתפרצויות.[241] בדיונים שהתקיימו במליאת הכנסת ב-20 בפברואר 2023 הורחקו בכוח סטודנטים שהפריעו להמשך החקיקה.[242] במסגרת יום השיבוש במרץ 2023 התקיימה שביתת סטודנטים שקיבלה גיבוי מנשיאי אוניברסיטאות רבים.[243] ביולי 2023 יצרו חברי מחאת הסטודנטים שלטים עם שמות ותמונות שוטרים, שלגביהם נטען שתועדו מפעילים אלימות לא מידתית כלפי מפגינים ושנפתחה נגדם חקירת מח"ש.[244] המשטרה פתחה בחקירה נגד יוצרי שלטים אלה.[245]
ב-15 במרץ שיגרו 750 רופאים בכירים, בכללם מנהלי מחלקות וראשי איגודים וחברות של ההסתדרות הרפואית בישראל, מכתב להסתדרות הרפואית, למשרד הבריאות ולממשלה, בו טענו כי נגרמה סכנה מיידית לשירותי הרפואה והבריאות בישראל בשל המהפכה המשפטית: רופאות ורופאים בהשתלמויות מחוץ לישראל כבר הודיעו שלא יחזרו; מתמחים לא מתכננים את המשך הקריירה שלהם בישראל; פרחי רפואה מתארגנים להעתיק את משפחותיהם להתמחות מעבר לים; שיתופי פעולה מדעיים מופסקים, תקציבים מוקפאים וכלל הפעילות האקדמית ברפואה בסכנה גדולה.[246]
לאחר הניסיון לפטר את שר הביטחון ב-26 במרץ קרא יו"ר ההסתדרות הרפואית ציון חגי לראש הממשלה לעצור את החקיקה. לפני כן נמנעה ההסתדרות הרפואית מלהביע עמדה נחרצת, עקב התפיסה שזהו נושא פוליטי וכי בקרב ציבור הרופאות והרופאים המיוצגים על ידי הארגון ישנן מגוון דעות בסוגיה. אולם במשאל שערך הארגון בקרב החברים בו נמצא שכ-90% מהם תומכים בהבעת עמדה.[247] עשרות רופאים מבתי חולים בארץ, בעיקר מבית החולים איכילוב, הודיעו שלא יגיעו לעבודה בשל מחלה
, וכי הם מתכננים להצטרף לשביתת ההסתדרות.[248]
ב-27 במרץ, לאחר הודעת יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד על שביתה כללית במשק, הודיעה ההסתדרות הרפואית על הצטרפותה לשביתה.[29] גם הסתדרות האחיות בכלל מערכת הבריאות – בתי חולים, קהילה ובריאות הציבור – הצטרפה לשביתה.[28]
ב-19 ביולי, לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על צמצום עילת הסבירות, הכריזה ההסתדרות הרפואית על שביתת אזהרה בת שעתיים.[249]
ב-25 ביולי, לאחר ההצבעה על עילת הסבירות, פתחה ההסתדרות הרפואית בשביתה שהייתה אמורה לארוך 24 שעות,[250] אך זו הופסקה לאחר שעות ספורות בהוראת בית הדין לעבודה.
ב-22 בינואר 2023 פרסמו נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג מאמר שבו הזהירו כי "הרפורמה" (כך במקור, במירכאות) המשפטית עלולה לגרום להחלשת מערכת המשפט ובעקבות זאת להורדת דירוג האשראי של ישראל, כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות דומות שהתבצעו בהן.[251]
ב-24 בינואר חתמו יותר מ-300 כלכלנים בכירים, ביניהם חתן פרס נובל לכלכלה אריק מסקין, חתן פרס ישראל מנחם יערי, מנואל טרכטנברג, יוג'ין קנדל, אבי בן בסט, אסף רזין ועומר מואב על גילוי דעת המזהיר את ממשלת ישראל כי הרפורמה עלולה להביא לפגיעה חריפה בכלכלה.[252][253]
ב-8 במרץ פרסם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של פורום קהלת, נייר עמדה שבו ביקר את הרפורמה המשפטית על סכנותיה לדמוקרטיה בישראל (בניגוד לעמדה הרשמית של הפורום).[254] ב-16 במרץ התפטר מפורום קהלת הכלכלן תום שדה עקב חילוקי דעות בנושא.[255]
ב-23 במרץ קרא נגיד בנק ישראל אמיר ירון להיזהר בחקיקת הרפורמה ולעשותה בהסכמה רחבה תוך שקיפות, שכן יש לה השלכות עצומות. ראשי פורום מנהלי ובעלי חברות גדולות ישראל פרסמו הודעה שבה גיבו את אמירת הנגיד.[256]
קולות המביעים חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית נשמעו בעיקר מצד אישי ציבור בשמאל ובמרכז, אבל גם מצד אנשי ימין ליברלים, ובהם שרים וחברי כנסת לשעבר מהליכוד: שאול מופז,[257] משה (בוגי) יעלון,[258] זאב בנימין בגין,[259] דן מרידור,[260] אהוד אולמרט,[261] ראובן ריבלין,[262] לימור לבנת,[263] ציפי לבני,[264] גדעון סער,[265] מאיר שטרית,[266] עמרי שרון,[267] זאב אלקין,[268] דן תיכון ועוד.[269][270][271]
שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה יעלון טען כי מדינת ישראל בדרך לדיקטטורה: אם ראש הממשלה, ששולט היום בכנסת, רוצה להשתלט על הרשות השופטת, הגוף היחיד שעוד עצמאי על ידי מינוי שופטים – ברור שזו דיקטטורה. זה קרה בהונגריה, בפולין, זה גם קרה בגרמניה בשנות ה-30. אני יודע שזה רגיש, אבל אני חייב להגיד את זה
.[272]
יאיר גולן צייץ בטוויטר: כנגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת – מרי אזרחי רחב היקף
. בריאיון לרשת 13 הוסיף כי יש שתי דרכים למרי בלתי אלים: הפגנה ושביתה.[273]
עורך הדין דוד חודק הצהיר: "אם מישהו יכריח אותי לחיות בדיקטטורה ולא תהיה לי ברירה לא אהסס לפתוח באש חיה".[274] המשטרה פתחה בחקירה בעקבות התבטאות זו.
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כתב: זמן לעבור למלחמה – קרב פנים אל פנים
. בתגובה, כתב ראש הממשלה נתניהו כי דברי אולמרט מהווים דברי הסתה מסוכנים. אני קורא לראשי האופוזיציה: גנו את ההסתה ותפסיקו לדרדר בכוונה את המדינה לאנרכיה
.[274][275]
רון חולדאי אמר במהלך הפגנה: דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים
. בציוץ שכתב לאחר מכן ניסה להסביר את עצמו: בריאיון דיברתי על אמת היסטורית כואבת. האחריות למניעת שפיכות דמים היא על אלו שמחליטים בכנסת והופכים את ישראל לדיקטטורה. עליהם החובה להפסיק את תהליך החקיקה, להגיע להידברות ולמנוע זאת
. עוד הוסיף בראיון לערוץ 12 כי לא הייתה כוונה של הסתה בדבריו, וכי אמר דברים אלה בתור אזרח החרד לעתידה של מדינת ישראל כפי שנוסדה על פי מגילת העצמאות.[274][276][277]
אל"ם במילואים זאב רז, בעל צל"ש הרמטכ"ל על תפקידו כמוביל תקיפת הכור הגרעיני בעיראק, זומן לחקירה משטרתית בעקבות פוסט שפרסם בפייסבוק ובו כתב: אם יקום ראש ממשלה ויטול לעצמו סמכויות דיקטטוריות, ראש הממשלה הזה הוא בן מוות, פשוט כך, יחד עם שריו ועושי דברו. גם לנו צריך להיות דין רודף. דין הרודף שלי אומר – אם על ארצי השתלט אדם, זר או ישראלי, ומנהיג אותה באופן לא דמוקרטי, חובה להרוג אותו. לא מנומס, מעורר חלחלה, אבל הברירה היא הרבה מתים חפים מפשע, ומוטב להרוג קודם את הפושעים
. עורך דינו מסר כי "זאב רז לא קרא לפגוע באיש לרבות נתניהו. הוא שיתף פוסט שהתמקד בתסריט שבו הופכת מדינת ישראל לדיקטטורה. כך או אחרת, הוא חזר בו, מחק את הדברים והסתייג מהם מפורשות".[278]
ההיסטוריון יובל נח הררי טען בראיון לאולפן שישי, כי אם חוקי הרפורמה יעברו לא יהיו עוד בחירות דמוקרטיות בישראל, שכן לא יהיה מי שיגביל את כוחה של הממשלה לשנות את חוקי הבחירות כרצונה.
ביולי 2023 הכריז ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, על שינוי שמו של מחלף קפלן, הצומת המהווה את מוקד המחאה, לכיכר הדמוקרטיה.[279]
עוד לפני ההכרזה על הרפורמה נערכו הפגנות נגד נושאים שנויים במחלוקת המופיעים בקווי היסוד של ממשלת ישראל השלושים ושבע.
במרץ 2023 פרסם מטה המאבק שלטי חוצות בערים רבות ובהם חוזר הסלוגן "חובה להתנגד" עם תמונת אגרוף מונף, כשהמשך הסלוגן מקיף את הנושאים המשמשים למחאה, בהם: חובה להתנגד לדיקטטורה, חובה להתנגד להרס ההייטק, חובה להתנגד לרדיפת להט"ב, חובה להתנגד להרס בג"ץ, וחובה להתנגד לדיכוי נשים.[280]
במחאה לקחה חלק גם קהילת הקמפיינים "זזים" שקראה להפסקת הכיבוש, בין היתר באמצעות הנפת דגלי פלסטין ושימוש בסלוגן "אין דמוקרטיה עם כיבוש".[281] כתגובה להנפת דגלי פלסטין בתחילת המחאה, חולקו בהפגנות הבאות דגלי ישראל והם הפכו לסמל מרכזי של המחאה.[282]
עם השבעת הממשלה השלושים ושבע העלה שר התקשורת החדש שלמה קרעי הצעת חוק להפרטה ולפירוק תאגיד השידור הישראלי "כאן",[283] ובעיקר לפירוק חטיבת החדשות של ערוץ כאן 11.[284] אומנים, יוצרים, אנשי הפקה וטכנאים מחו נגד המהלך. ב-25 בינואר נערכה הפגנה של מאות אנשי תקשורת בכירים בהובלת ארגון העיתונאים והעיתונאיות נגד תוכניתו של קרעי. המוחים חסמו את התנועה ברחוב קפלן בתל אביב.[285]
ב-2 בפברואר 2023 דווח כי ראשי הקואליציה מעדיפים להתמקד ברפורמה ולכן יקפיאו את תוכניתו של שר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי.[286] אך בהמשך דווח כי קרעי מנסה להכניס את המהלך נגד תאגיד השידור כסעיף בחוק ההסדרים ולהפריט חלק מתחנות הרדיו.[287][288]
ב-22 במרץ 2023, על רקע המחאה המתמשכת נגד הממשלה, הציג קרעי את תוכניתו לשוק התקשורת הכוללת את ביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין וכן ביטול הצורך ברישיון לשידור חדשות. סגירת תאגיד השידור הציבורי לא נכללה בתוכנית שהוצגה. כשנשאל על כך השיב קרעי כי לגבי אופיו ופעילותו של התאגיד, ובפרט בתחום החדשות והאקטואליה, נבחן את הנושא בהמשך ונודיעכם דבר
.
ב-29 בדצמבר 2022 התקיימה מחאה בקריית הממשלה בתל אביב על הכללתה של מפלגת נעם בממשלה, על העברת סמכויות ממשרד החינוך לידי אבי מעוז, ועל ההסכמים הקואליציוניים המאפשרים לבעל עסק למנוע שירות אם השירות נוגד את מצפונו הדתי.[289][290][291] בבית החולים רמב"ם התקיימה מחאה בעקבות אמירות של חברי הכנסת אורית סטרוק ושמחה רוטמן בעניין זה.[292]
נוהלי משרדי ממשלה המיטיבים עם קהילת הלהט"ב לא בוטלו לדרישתו של מעוז.[293] מסיבה זו ומסיבות אחרות ב-27 בפברואר 2023 התפטר מעוז מתפקידו כסגן שר בממשלה.[294] ב-21 במרץ התקיימה עצרת לציון 35 שנים לביטול האיסור על יחסי מין הומוסקסואליים, שבה הובעה התנגדות לרפורמה וליוזמות נוספות של הממשלה.[295][296] ב-23 במרץ אמרה האגודה למען הלהט"ב כי הסכנה לקהילה הגאה ולזכויות הפרט לא הוסרה מן השולחן
וכי המחאה תימשך.[297] ב-27 במרץ התפרסם נייר עמדה של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, המנמק את החששות לפגיעה בזכויות להט"בים בעקבות החקיקה הצפויה של הממשלה.[298]
בתחילת חודש מאי פורסמה הוראה חדשה של משרד ראש הממשלה, כחלק מקיום ההסכמים הקואליציוניים בין הממשלה למפלגת נעם. לפי הוראה זו, בנוסף לטפסים שנכתב בהם "הורה 1" ו"הורה 2", בכל מוסדות המדינה יימצאו גם טפסים רשמיים שרישום ההורות בהם יהיה תחת הכותרת "אבא" ו"אמא". פרסום הוראה זו גרר ביקורות מארגונים להט"בים.[299][300]
המחאה נגד הרפורמה התייחסה גם לאי-גיוס בני ישיבות. רבים טענו כי חלק מהרצון להעביר את חוקי הרפורמה נובע מהרצון להסדיר בחוק את אי-גיוסם של בני הישיבות. ארגון אחים לנשק התייחס לסוגיה בסיסמה "בלי גיוס אין פיוס". הארגון החליט למחות בבני ברק כדי לקדם את הסוגיה הזאת, אף שפעולה זאת עוררה התנגדות מצד ארגוני מחאה אחרים כגון עומדים ביחד.
חלק מהמפגינים מחו גם נגד הצעת חוק יסוד: לימוד תורה,[301] שמטרתו להסדיר באופן חוקתי את הפטור משירות צבאי של בני ישיבות.[302][303]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.