ציון ליכולת לפרוע הלוואות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דירוג אשראי הוא ציון הניתן לאנשים פרטיים, חברות או מדינות, ומגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות (באנגלית משמש המונח Credit rating לדירוג אשראי לחברות או מדינות, ו-Credit score לאנשים פרטיים). חישוב הדירוג, על ידי סוכנויות דירוג אשראי, מסתמך על היסטוריה פיננסית, מצב הנכסים וההון העצמי, והיקף ההתחייבויות שיש לגוף המוערך. דירוג האשראי משמש משקיעים לצורך הערכת סיכונים בנוגע ליכולת הפירעון של הגוף הלווה. ככלל ניתן לומר שככל שדירוג האשראי של גוף לווה גבוה יותר, כך התשואה שעליו להעניק למשקיעים נמוכה יותר, משום שהתשואה הנדרשת נמצאת ביחס הפוך לסיכון.
חברות ומדינות נוהגות ללוות כספים מציבור המשקיעים באמצעות הנפקה של איגרות חוב. דירוג האשראי של חברות ומדינות מתבצע בעיקר בהקשר של הערכת יכולת לפרוע איגרות חוב. דירוג האשראי מתבצע על ידי חברות המתמחות בניתוח כלכלי של חברות ומדינות. מנקודת המבט של משקיע, יש דמיון רב בין חברה למדינה, שכן לשתיהן מערכות כלכליות דומות מאוד מבחינת הפרמטרים הנמדדים:
היסטוריה כלכלית
התחייבויות
תחזיות צמיחה / רווחים
התנהלות כלכלית
קיימות מספר חברות בעלות מוניטין, העוסקות בקביעת דירוג אשראי של חברות ומדינות, ובהן סטנדרד אנד פורס, מודי'ס ופיץ'. החברות משתמשות בסולמות המגדירים את רמת הסיכון. בסולם, המיוצג על ידי אותיות ומספרים, קיימות דרגות שונות של מנפיקים. הדירוגים שנותנות שלוש החברות הללו דומים מאוד, בדרך כלל. מלבדן קיימות חברות דירוג אחרות במדינות שונות, אשר הערכותיהן יכולות להיות שונות בתכלית. כך, למשל, חברת הדירוג דגונג גלובל הסינית נותנת לארצות הברית דירוג של AA, ולגרמניה AA-.
הדירוג הגבוה ביותר לפי סולם סטנדרד אנד פורס ופיץ' הוא AAA, המייצג יכולת מעולה לפרוע את התשלומים בגין ההתחייבות בהשוואה למנפיקים אחרים. AA משמעו שיכולת המנפיק לפרוע את התשלומים היא הרבה מעבר לממוצע, וכן הלאה. בנוסף לדירוג עצמו, מקובל גם לפרסם "אופק" לדירוג. נתון זה חוזה שינוי של הדירוג בעתיד. אופק "שלילי" מהווה מעין "כרטיס צהוב", המציף בעיות ונותן הזדמנות לתיקון. אופק "יציב" מעיד כי לא צפוי שינוי בדירוג בעתיד הקרוב. אופק "חיובי" מראה כי יש אפשרות לשיפור הדירוג. ה"אופק" יכול להינתן לתקופה מוגבלת, ובתום התקופה הדירוג משתנה בהתאם.
מדינת ישראל מנפיקה איגרות חוב, ובשל כך נבדקת על ידי חברות דירוג האשראי. בעשורים הראשונים של המאה ה-21 הביאה הכלכלה הצומחת של ישראל לעלייה משמעותית בדירוג האשראי של ישראל. בשנת 2024 הורד דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות האשראי, בגלל השפעת מלחמת חרבות ברזל והתנהלות ממשלת ישראל.[2]
להלן דירוג האשראי של ישראל על פי חברות דירוג האשראי השונות (נכון לאוקטובר 2024):
דירוג האשראי של מדינת ישראל קובע את יכולתה לקבל הלוואות ואת הריבית שעליה לשלם עבור הלוואות אלו.
בשנת 2002 נחתם הסכם בין ממשלת ארצות הברית לממשלת ישראל, המעניק לישראל ערבות של הממשלה האמריקאית להלוואות בסך של 9 מיליארד דולר. הסכם זה איפשר למעשה לישראל לקבל הלוואה כאילו הייתה בדירוג AAA, ובכך לשלם ריבית הנמוכה בכ-1.5% מהריבית שהייתה אמורה לשלם ללא ערבויות אלו. החיסכון נמדד בעשרות מיליוני דולרים בשנה.
בשנת 1988 סיכון האשראי של מדינת ישראל על חוב חיצוני לטווח ארוך דורג לראשונה על ידי חברת סטנדרד אנד פורס כ-"-BBB". רמת הדירוג הנמוכה ביותר בקבוצת הדירוג של ההשקעות הסולידיות (Investment Grade).
דירוג האשראי של ישראל על החוב החיצוני מ-1988 ועד היום
בינואר 1993 הועלה דירוג המדינה ל-"BBB".
בספטמבר 1993, על רקע שינויים פוליטיים, הועלה הדירוג פעם נוספת ל- "+BBB".
בשנת 1995, על רקע שיפור במצב הכלכלי של המשק נקבע דירוג האשראי של המדינה ל- "-A" (A3 אצל מודי'ס) על ידי שלוש החברות.
בשנת 2000 העלתה מודי'ס את דירוג האשראי של המדינה ל-"A2".
בנובמבר 2007 העלתה סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של המדינה ל-"A".
בפברואר 2008 העלתה סוכנות הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של המדינה ל-"A".
באפריל 2008 העלתה חברת הדירוג מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל ל-"A1".[4]
באוקטובר 2008 אשררה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של ישראל. תחזית הדירוג של ישראל שונתה ל"יציבה".
בספטמבר 2011 העלתה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של ישראל לרמה של "+A", בעוד חברות הדירוג מודי'ס וסוכנות הדירוג פיץ' אשררו במהלך 2011 את דירוג האשראי של המדינה ברמה של A1 יציבה במודי'ס ו-A יציבה בסוכנות הדירוג פיץ'.
בנובמבר 2013 העלתה סוכנות הדירוג פיץ' את תחזית הדירוג של ישראל מתחזית דירוג יציבה, לתחזית דירוג חיובית. בנובמבר 2014 הורידה את התחזית ליציבה,[5] באפריל 2016 שוב העלתה לחיובית,[6] ובנובמבר העלתה את הדירוג מ-"A" ל-"+A".
באוגוסט 2018 העלתה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של ישראל לרמה הגבוהה מאז ומעולם, "-AA".[7]
במאי 2020, בעצם משבר הקורונה, אשררה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של ישראל "-AA", בניגוד למודי'ס שהורידה את התחזית ל"יציבה".[7]
באפריל 2023 הורידה חברת הדירוג מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", על רקע המחלוקת בעקבות הרפורמה המשפטית בישראל.[8]
במאי 2023 אשררה חברת S&P את דירוג האשראי של ישראל.[9]
באוקטובר 2023, הורידה חברת הדירוג מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית".[10]
בפברואר 2024 הורידה חברת הדירוג מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל לרמה "A2".[10]
באפריל 2024 הורידה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל לרמה A+ בעקבות המתקפה האיראנית על ישראל.
באוגוסט 2024 הורידה חברת הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של ישראל לרמה A עם תחזית דירוג שלילית, עקב סיכוני המלחמה.[3]
בספטמבר 2024 הורידה חברת הדירוג מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות לרמת "baa1" והשאירה את התחזית על שלילית, עקב התנהלות הממשלה במלחמה.
באוקטובר 2024 הורידה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל לרמה A עם תחזית דירוג שלילית בעקבות התמרון הקרקעי בלבנון.
נושא דירוג האשראי האישי מוסדר בישראל על ידי חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016,[11] שהחליף את חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002.[12]חוק זה מאפשר לגופים המלווים להעריך את מידת הסיכון שיש בהתקשרות עם אדם פרטי על ידי גישה למאגרי מידע האוספים מידע כלכלי על אנשים פרטיים. איסוף המידע מתבצע על ידי לשכות אשראי הפועלות ברישיון ובפיקוח בישראל. בישראל יש שתי לשכות אשראי המנפיקות דירוג:
לשכת האשראי לישראל מבית דן אנד ברדסטריט (Dun&Bradstreet), המציגה את הדירוג דרך אפליקציית קפטן קרדיט. טווח הדירוג נע בין 0-1000.
לשכת האשראי BDI שמנפיקה את הדירוג דרך האתר שלה בתשלום והטווחים נעים בין 350-850. לכל לשכה מודל סטטיסטי של הדירוג, שעל בסיסו מחושב הדירוג, אולם בשניהם הפרמטרים החשובים ביותר הם עמידה בהתחייבויות פיננסיות ושימוש נכון ומושכל באשראי. המידע שעל בסיסו מחושב הדירוג מגיע ממאגר נתוני אשראי של בנק ישראל, אליו מדווחים מקורות כמו כונס הנכסים הרשמי, ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בתי משפט והבנקים. החוק מסדיר את נושא הפרטיות בנוגע לגישה למידע הנאסף. המידע הנאסף משמש את הגוף המלווה לצורך דירוג האשראי של הלקוח. אין בישראל דירוג רשמי. ניתוח המידע ואופן השימוש בו תלוי בגוף המלווה. מעלות ומידירוג הן שתי החברות שמדרגות גופים הנסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לפי הזמנה מהגוף המדורג.
בשנת 2013 יזם המפקח על הבנקים תקנה המחייבת את הבנקים להעביר לכל לקוח תעודת זהות בנקאית, מסמך בו הבנקים יחשפו בפני הלקוחות שלהם את דירוג האשראי שלהם בבנק. הדירוג שהיה כבר קיים במערכות הבנקים, לא היה מוצג ללקוח. הרעיון מאחרי המהלך היה שהלקוח יוכל להציג מסמך זה לבנקים אחרים ויכול לקבל הלוואות בתנאים תחרותיים.[13][14]
בשנת 2016 נחקק חוק נתוני אשראי שהחליף את החוק מ-2002. על פי החוק החדש ישמר גם מידע חיובי, מידע הכולל נתונים על הלוואות שנלקחו ונפרעו. מערכת נתוני אשראי החדשה, שבאחריות בנק ישראל, החלה לפעול באפריל 2019.[15]
ערך מורחב – דירוג אג"ח
אבי וקסמן ויסמין גואטה, להיכנס לראש של האנשים שיחליטו אם כלכלת ישראל תעלה ליגה מחר, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2018
