Loading AI tools
ארגון פמיניסטי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בונות אלטרנטיבה היא עמותה וקבוצת לחץ אקטיביסטית פוליטית א-מפלגתית. התנועה פועלת לקידום שוויון חברתי, העצמת נשים והעלאת המודעות לאלימות נגד נשים. הקבוצה נוסדה בשנת 2020 על ידי מורן זר קצנשטיין,[1] שאיגדה נשות עסקים, יזמות, מנכ"ליות, נשות תקשורת, פעילות חברתיות וראשות ארגוני נשים.
תחום | ארגון פמיניסטי-חברתי |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום פעילות | ישראל |
מייסדים | מורן זר קצנשטיין |
תקופת הפעילות | 2020–הווה (כ־4 שנים) |
bonot | |
בארגון פעילות מאות נשים בקבוצות פעולה שונות ובפעילותה ברשתות החברתיות מעורבים אלפי נשים וגברים שמזוהים עם המאבק ולוקחים בו חלק, בין השאר בפעילות שטח ובמוסדות חינוכיים.[2]
המהלך הראשון של הארגון היה הובלת שביתת הנשים בשנת 2020, בעקבות אונס הנערה באילת.[3] המהלך כלל מעל 30 הפגנות ברחבי הארץ ועצרת מרכזית בכיכר רבין בהשתתפות למעלה מ-5,000 נשים. לשביתת הנשים הצטרפו עשרות ארגונים וחברות. בצהרי אותו יום שבתו חברות מסחריות, בהן ערוץ 13 ומקדונלד'ס מפעילות עסקית וסגרו את סניפיהן לאות הזדהות.[4] לארגון הצטרפה הדס רגולסקי אשר שימשה כדוברת הארגון בהתנדבות.[5]
בשנת 2021 הובילה התנועה את הקמפיין הוויראלי "#שוות_משוות", שמטרתו העלאת המודעות בסקטור העסקי לקידום נשים לתפקידי ניהול ולצמצום פערי שכר מגדריים. בקמפיין לקחו חלק נשים וגברים והוא הוביל לשיח מתמשך בכלי התקשורת ולשינוי מעשי בארגונים שונים.[6]
בינואר 2022 השיקה התנועה, בשיתוף עם ארגוני נשים נוספים את קמפיין "חוק_חינוך_(מיני)_חובה" שעסק בחשיבותו של חינוך מיני בבתי ספר. בעקבות המהלך המשותף הוביל משרד החינוך שולחן עגול שעסק בנושא, ממנו יצאה הנחיה לחינוך לשוויון מגדרי. החל משנת תשפ"ג שולב הנושא כחלק מתוכנית הלימודים, באופן קבוע.[7]
ביוני 2022 ליוו נשות התנועה את המתלוננות ט' ונ' הנפגעות בפרשת משחקי חברה. נשות התנועה הפגינו מול האולם בו נערכה הופעתו של איל גולן שסוקרה בהרחבה בכלי התקשורת. יחד עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, הגיעו נשות התנועה כדי לתמוך בנ' בהגיעה לעימות הראשון מאז נתקבל הערר. החקירה הראשונה הייתה על סעיף אונס. העימות היה הראשון מתוך 12 עימותים, אחד מהם היה מול גולן עצמו.[8]
ב-23 באוגוסט 2022 נערכה הפגנה בהשתתפות מאות נשים בכדי להפעיל לחץ על המפלגות להתחייב לחוזה השוויון שהובילה העמותה יחד עם 17 ארגוני נשים נוספים. על חוזה השוויון חתמו ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, יו"ר מפלגת המחנה הממלכתי בני גנץ, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי.[9]
באותה שנה השיקו חברות התנועה את הקמפיין "לא משחקות משחקים" יחד עם שחקניות נבחרת ישראל בכדורגל. היוזמה לקמפיין החלה לאחר שנחשפו תנאים ירודים, חילוקי דעות עם מאמן הנבחרת הבוגרת, ותחקיר על מאמן האקדמיה לנערות שהתעלל בשחקניות הכדורגל[10]. מטרת המאבק הייתה להביא להשוואת תנאי שכר ומתן מעטפת מקצועית לשחקניות בנבחרת ישראל. ההסכם שנחתם בעקבות הקמפיין קידם תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לכדורגל הנשים בישראל. ההסכם שנחתם היה פורץ דרך והשוו בו לראשונה התנאים של השחקנים והשחקניות.[11]
באוקטובר 2022 עתרה תנועת הנשים יחד עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל לבית המשפט נגד זימונו של עומר אצילי לסגל הנבחרת.[12] בעקבות המחאה בחר אצילי לפרוש מהנבחרת.[13]
קבוצת הנשים הפעילה לחץ תקשורתי לאחר פרסום כתב האישום נגד המעורבים באונס הקבוצתי באילת. בעקבות לחץ זה שונה כתב האישום.[14]
התנועה פעלה עם ארגוני נשים אחרים להחלת חוק האיזוק האלקטרוני. נשות התנועה הפגינו מול ביתו של ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד כשהן מביעות תמיכה בהעברת חוק הצמיד האלקטרוני ודורשות מהמדינה לחתום על אמנת איסטנבול.[15]
החל מחודש אפריל 2023, "בונות אלטרנטיבה" היא עמותה רשומה בישראל.[16]
ב-29 ביוני 2023 בונות אלטרנטיבה הפגינו ליד ביתה של השרה לקידום מעמד האשה מאי גולן, מאחר שלטענן, "השרה פוגעת במו ידה במאבק למען זכויות נשים במדינת ישראל". המשטרה עיכבה את מורן זר קצנשטיין לחקירה והיא שוחררה זמן קצר מאוחר יותר.[17]
ב-2023 דורגה העמותה במקום ה-21 ברשימת 100 המשפיעים/ות של כלכליסט לשנת 2023.[18]
במלחמת חרבות ברזל הסבה העמותה את פעילותה למרכזי חוסן המעניקים תמיכה למשפחות וסיוע נפשי[19]. בעקבות שתיקת האו"ם ובעיקר של ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים על הפשעים נגד האנושות שביצע חמאס ובפרט על האלימות נגד נשים שכללה טבח, אונס, התעללות ותקיפה מינית, יזם הארגון הפגנות מול מטה האו"ם בניו יורק.[20]
לקראת הבחירות שנערכו ברשויות המקומיות בפברואר 2024, עודדה התנועה השתתפות של נשים כמועמדות בבחירות אלו ועקב כך חלה עלייה משמעותית בייצוג נשים במועצות שנבחרו. בהמשך, על מנת לקדם את אותה מגמה של ייצוג הקול הנשי על כל גווניו האפשריים גם בפוליטיקה, ויצירת השפעה של נשים על ההחלטות המתקבלות בכל התחומים, יצאה התנועה בקמפיין לעידוד התפקדות למפלגות ליברליות מכל קצוות הקשת הפוליטית, אשר לווה בפרסומת שבה כיכב השחקן צחי הלוי[21].
ב-2023 במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית יזמו נשות התנועה בראשות זר קצנשטיין את "מחאת השפחות", ששאבה השראה מספרה של הסופרת הקנדית מרגרט אטווד, "מעשה השפחה" ומהסדרה סיפורה של שפחה המבוססת על הספר. המיצג כלל מאות נשים ברחבי הארץ שצעדו בדממה בגלימות אדומות. השפחות הפכו לסמל של המחאה נגד המהפכה המשפטית.[22] אטווד שיתפה בטוויטר סרטון שבו נראות מלמעלה עשרות נשים הלבושות כמו השפחות ב"סיפורה של שפחה", צועדות לאורך רחוב קפלן בתל אביב, וכתבה: "מדהים!".[23][5][24] עוד הוסיפה הסופרת: "הדרך שבה ארגנו את מחאת הנשים בישראל יכול הייתה להיות שוט בסדרה".[25]
בעצרת תמיכה בתוכנית הרפורמה המשפטית, ב-27 באפריל 2023, מול משכן הכנסת בירושלים, נשאו שתי משתתפות שלטים עם הכיתוב "אני בת של מלך- שפחה אחותכן", בתגובה למיצגי "סיפורה של שפחה".[34]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.