תאגיד השידור הישראלי,[א][ב] המוכר תחת המותג "כאן" בעברית ובאנגלית[ג] ו"מַכַּאן مكان" בערבית,[ד] הוא תאגיד סטטוטורי ממלכתי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, לשם החלפתה של רשות השידור. השידור בטלוויזיה וברדיו החל ב-15 במאי 2017. עוד קודם לכך, החל להעלות תכנים דרך רשתות חברתיות.
   | |
 | |
| בניין התאגיד בירושלים | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג |
גוף סטטוטורי שידור ציבורי |
| מוטו | ”יש מקום לכולם: דיגיטל. רדיו. טלוויזיה.” |
| מייסדים |
 מדינת ישראל |
| תקופת הפעילות |
הקמה: מרץ 2015 עלייה לאוויר: 15 במאי 2017 – הווה |
| משרד ראשי |
בית הדפוס 32 (כנפי נשרים 23),  ירושליםעפרה חזה 1, אור יהודה |
| יו"ר | גיל עומר |
| מנכ"ל | גולן יוכפז |
| עובדים | כ-1000 |
|
kan.org.il makan.org.il | |
עם סגירת רשות השידור והטלוויזיה החינוכית, הועברו הארכיונים והזכויות עליהם לרשות התאגיד. התאגיד מפרסם תכנים מהארכיון ברשתות החברתיות תחת השם "כאן ארכיון". התאגיד גם המשיך את פעילות פרויקט הדיגיטציה של הארכיונים לאחר שהועברו לרשותו.
מנכ"ל התאגיד הוא גולן יוכפז ויושב ראש מועצת התאגיד הוא גיל עומר.
תאגיד השידור מפעיל חטיבת טלוויזיה, חטיבת רדיו, חטיבת דיגיטל, חטיבת חדשות וחטיבה ערבית[2] והוא כיום גוף התוכן הגדול בישראל[3][4][דרושה הבהרה].
התאגיד מפיץ את הפקותיו בפלטפורמות השונות בטלוויזיה, ברדיו, באתר האינטרנט "כאן", באפליקציות המותאמות לטלוויזיות חכמות, לרכב ולנייד, ובאמצעות הרשתות החברתיות ויוטיוב, ואת תוכניות הפודקאסט דרך פלטפורמות פודקאסטים (כגון Spotify וגוגל פודקאסט).
התאגיד נושא במותג "כאן" החל ממאי 2017, המשמש כמותג מטרייה עבור כלל אפיקי ההפצה של השידורים וגם בחלק משמות תוכניות הרשת שמופצות בדיגיטל. לפני כן, השתמש בלוגו זמני ובשם "התאגיד" בשידורי הניסיון טרם עלייתו לשידור. בתאגיד הסבירו את הבחירה בשם "כאן" כמותג המייצג את התאגיד: "'כאן' מבטא את ההכרה שהשידור הציבורי הוא חלק מהחברה הישראלית, שייך לחברה הישראלית והוא כלי הביטוי לכל המתרחש כאן".[5]
בעת תחילת פעילותו טרם סגירת רשות השידור באמצעות רשתות חברתיות, מיתג עצמו כ"כאן בהקמה" ובמהלך שנת השידור הראשונה שלו לאחר סגירתה מיתג עצמו כ"כאן בהרצה". תקופת ההרצה הסתיימה רשמית בשעה 22:00 ב-12 במאי 2018, עת החל שידור שלב הגמר של תחרות האירוויזיון.[6]
חטיבות התאגיד
חטיבת טלוויזיה
תאגיד השידור הישראלי משדר החל מ-15 במאי 2017 ב-2 ערוצי טלוויזיה, המשודרים דרך משדרי עידן+, דרך פלטפורמות הטלוויזיה הרב-ערוצית: HOT, yes, סלקום tv, פרטנר TV ו-FreeTV ודרך אתר האינטרנט של "כאן". ערוץ כאן חינוכית החל לפעול באוגוסט 2018. סמנכ"לית חטיבת הטלוויזיה היא טל פרייפלד. על פי החוק, כל תוכני המקור של התאגיד בטלוויזיה, למעט תוכני חטיבת החדשות, מופקים באמצעות מיקור חוץ על ידי חברות הפקה מקומיות. כאן 11 זכה במספר שיא של 33 פרסי האקדמיה לטלוויזה לשנת 2020, למגוון תוכניות דרמה, דוקו, תרבות בהן חזרות, טהרן, מנאייכ, לבנון, מהצד השני עם גיא זהר ועוד.[7]
שירותי “VOD“ (צפייה על פי דרישה)
בעבר, תוכני המקור של התאגיד היו זמינים בשירותי ה-VOD של הפלטפורמות המסחריות. ב-2021, עקב דרישת התאגיד לתשלום של דמי תפעול על הפצת התכנים, yes ו-HOT החליטו להפסיק את הפצת התכנים דרכם.[8][9] ב-10 במאי 2021 נחתם הסכם עם "פרטנר TV" על הפצת תכנים[10] ובו תותר ל"פרטנר" לשדר פרסומות בתמורה לחלוקת הרווחים עם "כאן".[11] באופן דומה, תוכני קשת ורשת הזמינים חינם דרך הפורטלים הייעודיים שלהם, זמינים בשירותי ה-VOD בתשלום.[12] ב-9 באוגוסט 2022 פורסם שמשרד התקשורת שוקל לחייב את התאגיד להעניק את הפצת התכנים ב-VOD בחינם.[13]
כיום כל תכני התאגיד (תכני כאן 11, כאן דיגיטל , חדשות כאן, כאן חינוכית וכאן ארכיון וכו׳) זמינים בשירות "כאן BOX" - אפליקציה לטלוויזיות חכמות וסטרימרים, אשר החליף את היישומון הקודם של התאגיד בנובמבר 2022[14] השירות כולל גם צפייה בשידור חי בערוצי כאן, האזנה לתחנות הרדיו והאזנה לפטדקאסטים מבית התאגיד. בנוסף קיימים יישומונים נפרדים לטלפונים חכמים ולרכבים[15]
ערוצים קבועים של התאגיד
- כאן 11 – ערוץ הטלוויזיה המרכזי של התאגיד. מחליף את הערוץ הראשון של רשות השידור. משדר בעיקר חדשות, אקטואליה ותוכניות תרבות, בידור, סאטירה ותחקירים.
- כאן חינוכית – ערוץ ייעודי לילדים ונוער. מחליף את הטלוויזיה החינוכית הישראלית. עלה ב-15 באוגוסט 2018.
- מַכַּאן مكان 33 – ערוץ המשדר בשפה הערבית, משדר חדשות ותוכניות תרבות. מחליף את ערוץ 33 שקדם לו. פירוש המילה "מַכַּאן" הוא "מקום" בערבית.
ערוצים זמניים
- שמות הנופלים – ערוץ שעולה מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לצורך הצגת שמות חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. הערוץ עלה לראשונה בשנת 2018 באפיק 22 אשר שימש את ערוץ 2 עד הפיצול בנובמבר 2017, שמות הנופלים הוצגו בערוץ 33 בעבר ומאחר שמַכַּאן מיועד לציבור הערבי נפתח הערוץ. ב-2020 עבר שידור זה לאפיק 26.[16] הערוץ מועבר בכל הפלטפורמות כולל בשידור יוטיוב של כאן, בזמן הקרנת החללים.[17]
- שמות הנופלים במלחמת חרבות ברזל – ערוץ שעלה ב-10 באוקטובר 2023, לצורך הצגת שמות חללי ונרצחי מלחמת חרבות ברזל. הערוץ שודר באפיק 26, בדומה לערוץ שמשודר מדי שנה ביום הזיכרון, וירד משידור בצאתו של יום הזיכרון, ב-13 במאי 2024.
- כאן 4K – מהווה גרסת 4K למשחקי המונדיאל ששודרו בכאן 11. שידר באפיק 511 באיכות 4K החל מ-14 ביוני, לקראת תחילת מונדיאל 2018 ברוסיה. השידור הראשון בערוץ זה היה טקס פתיחת מונדיאל 2018, ומונדיאל זה היה המונדיאל הראשון ששודר ב-4K בישראל. סיים את שידוריו עם תום המונדיאל ב-15 ביולי,[18][19][20] וחזר שנית גם במונדיאל 2022 בקטאר.
- מכאן مكان 33 HD (עידן פלוס בלבד) – ערוץ מכאן 33 באיכות HD. שידר בתקופת מונדיאל 2018, ירד משידור בחודש יולי 2018.
חטיבת רדיו
שידורי הרדיו של התאגיד המשיכו, בשינויים מסוימים, את תחנות הרדיו של קול ישראל כפי שהיו ברשות השידור. חלק מהתחנות נותרו בשם המקורי וחלק שונו. תחנות הרדיו בתאגיד הן:
- כאן תרבות – עוסקת בתרבות ישראלית. מחליפה את רשת א'.
- כאן ב – עוסקת בעיקר באקטואליה. מחליפה את רשת ב', מנהלה הוא גל ברגר, לשעבר ראש תחום הפלסטינים בתאגיד.
- כאן גימל – משדרת מוזיקה ישראלית. מחליפה את רשת ג', מנהלה הוא איש המוזיקה מסגל רשות השידור בעבר יובל גנור.
- כאן רק"ע – משדרת בשפות זרות, בעיקר בשפה הרוסית. מחליפה את רק"ע.
- כאן 88 – עוסקת במוזיקה לועזית מגוונת מרחבי העולם. מחליפה את רשת 88FM.
- רדיו מַכַּאן – משדרת בערבית ועוסקת בחדשות ובתרבות. מחליפה את קול ישראל בערבית. פירוש המילה "מַכַּאן" הוא "מקום" בערבית.
- VoisFarsi – משדרת בפרסית ועוסקת בחדשות. מחליפה את רשת ה'. התחנה נסגרה בשנת 2020.
- כאן מורשת – עוסקת בתכני יהדות ותרבות יהודית. מחליפה את רשת מורשת.
- כאן קול המוזיקה – משדרת בעיקר מוזיקה קלאסית. מחליפה את קול המוסיקה.
כמו כן, בדומה לרשות השידור, מפעיל גם התאגיד את מוקד התנועה של קול ישראל בשם "כאן מוקד התנועה".[21]
סמנכ"ל חטיבת הרדיו הוא לי-אור אברבך.
בעבר "כאן" שידר באינטרנט שבעה ערוצי רדיו בסוגות מוזיקה שונות (ים תיכוני, 80-90, קצת אחרת, קלאסי, להיטים, נוסטלגי, שיא הרגש).
חטיבת חדשות
ערך מורחב – כאן חדשות
חטיבת החדשות של התאגיד, "כאן חדשות" (בעבר כונתה "כאן ועכשיו", אך הכינוי הוצא משימוש כמה חודשים לאחר העלייה לאוויר) הוקמה כדי לספק תוכן חדשותי לדיגיטל, לטלוויזיה ולתחנות הרדיו של התאגיד. סמנכ"ל חטיבת החדשות הוא ליאור לנדנברג.
חטיבת דיגיטל
- ערך מורחב – כאן דיגיטל
חטיבת הדיגיטל של התאגיד, כאן דיגיטל, מהווה אחת מפלטפורמות השידור של התאגיד, ומפרסמת את התוכן שלה דרך הרשתות החברתיות, אתר ואפליקציית כאן. סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל הוא תומר ברנד.
הנהלת התאגיד
בראשות התאגיד עומדים המועצה והמנהל הכללי:
מועצת התאגיד
מועצת תאגיד השידור הישראלי היא הגוף המטפל במדיניות התאגיד ופיקוח על יישומה, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים ותקציביו של התאגיד. המועצה היא זו שבוחרת וממנה את המנהל הכללי, את מבקר התאגיד ואת נציב קבילות הציבור. בנוסף, המועצה מאשרת את מינויים של חברי ההנהלה הבכירה. המועצה אחראית גם לגבש את נוהליו של התאגיד, לאשר את המבנה הארגוני, את מדיניות ההעסקה, את היקף שיא כוח האדם ולדון בתוכנית העבודה השנתית של התאגיד ולאשר אותה.
מועצת תאגיד השידור הציבורי מורכבת מ-12 נציגי ציבור אשר נבחרים על ידי ועדה מקצועית בלתי תלויה בראשות שופט וממונים על ידי שר התקשורת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק.
ישיבות המועצה מתקיימות בירושלים. החלטותיה עומדות לעיון הציבור בין השאר באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי.[22]
מינוי חברי המועצה הוא באחריות של שר התקשורת ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. ב-13 וב-16 באפריל 2016 אישר שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פי המלצת ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא, את חברי המועצה, ובראשם גיל עומר.[23]
המנהל הכללי של התאגיד
מנכ"ל התאגיד מתמנה לתפקידו על ידי מועצת התאגיד. לשם כך, הוקמה ועדת איתור מיוחדת, בראשות השופט עזרא קמא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר. החוק קובע במפורש את איסור הזיקה, האישית או העסקית, בין מנכ"ל התאגיד לבין מי משרי הממשלה, עסקנים פוליטיים או מפלגתיים. מנכ"ל התאגיד ממונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריכה בעוד תקופה אחת נוספת, בלבד. בין תפקידיו, להיות אחראי לניהול השוטף, לשמש כעורך הראשי של השידורים, להעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה, להגיש הצעות תקציב ותוכנית עבודה שנתיות ולהגיש דו"חות פעילות חצי-שנתיים. סמכויותיו כוללות ייצוג של התאגיד, חתימה על מסמכים ועסקאות וקבלת עובדים לתאגיד.
לתאגיד מונה מנהל כללי זמני, אלדד קובלנץ, על ידי ועדת איתור, לתקופה של עד שנתיים מיום תחילת השידורים, וזאת במקביל להליך מינוי המנהל הכללי.[24] עיקר עיסוקו של המנהל הכללי הזמני הוא הקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעילות התאגיד עד ליום תחילת השידורים, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם ההיערכות לכך. החל מיום תחילת השידורים ועד לתום תקופת כהונתו, ממלא המנהל הכללי הזמני את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי.
ב-19 במרץ 2019 נבחר אלדד קובלנץ לתפקיד המנכ"ל הקבוע של תאגיד השידור, לתקופה של ארבע שנים.[25]
באפריל 2022 הודיעה מועצת התאגיד לקובלנץ על סיום העסקתו בתוך כחודש.[26] בתאריך 28 במאי 2022 סיים קובלנץ את תפקידו בתאגיד, ובמקומו מונתה כממלאת מקום טל פרייפלד, סמנכ"לית הטלוויזיה עד למינויו של גולן יוכפז לתפקיד המנכ"ל הקבוע של תאגיד השידור באופן רשמי.[27][28]
הליך ההקמה
החלטה על סגירת רשות השידור
במשך השנים חלה הידרדרות במעמדה ובתפקודה של רשות השידור. ועדות ציבוריות[ה] אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.[29]
ביולי 2013 שכר שר התקשורת, גלעד ארדן, חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.[30] לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.[31][32]
חקיקה
לגיבוש החקיקה הנדרשת הקימה הכנסת את הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. הוועדה החלה את דיוניה ב-11 ביוני 2014 וקיימה מספר ישיבות רב בזמן קצר על מנת לאפשר את סיום הליך החקיקה עד תום מושב הכנסת בחודש יולי, דבר שעורר ביקורת מצד כמה מחברי הכנסת.[33] ב-9 ביולי אושר נוסח הצעת החוק והיא הועברה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם אושר ב-29 ביולי 2014 חוק השידור הציבורי,[34] המורה על הקמת תאגיד השידור הישראלי ועל סגירת רשות השידור.[35] אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית.[36]
סעיף 7 לחוק מאפיין את פעילות התאגיד:
(א) תאגיד השידור הישראלי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב) התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(ג) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(ד) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
(ה) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.
(ו) במילוי תפקידיו כאמור בסעיף זה יפעל תאגיד השידור הישראלי –
(1) להרחבת ההשכלה והדעת;
(2) לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוזיקה הישראלית;
(3) לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;
(4) לטיפוח ולקידום השפה העברית.
גיוס עובדים ומינויים
גיוס העובדים בתאגיד השידור נעשה בהנחיית כללי המנהל התקין והמשרות הפתוחות מפורסמות באתר התאגיד. כמו כן, מתפרסמים קולות קוראים ומכרזים. עם זאת, באוגוסט 2018 פורסם כי בתהליך הגיוס של עובדים שונים בתאגיד שולבו שיקולים זרים וביניהם דעות קדומות, הערות גזעניות, ויריבויות אישיות.[37][38]
בספטמבר 2014 החל לפעול אתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.[39] בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון של הגוף החדש, ובמקביל נמשך תהליך סיום עבודתם של עובדים ותיקים ברשות השידור.
במרץ 2015 פורסם כי אלדד קובלנץ מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.[40] יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית גילי שם טוב. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם אריה גולן, אסתי פרז ומלאכי חזקיה מרשת ב'.
ב-7 ביוני 2016 מונתה שלומית אברהם גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות.[41] עוד באותו יום מונה למנהל כאן ב' עומר בן-רובי, שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בגלי צה"ל. למנהל רשת ג' מונה יובל גנור, שכיהן בין השנים 2008–2011 כמנהל רדיו 88FM ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי משה מורד ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.
נכון לנובמבר 2016 גויסו כ-600 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים.[42]
בינואר 2018 הכריז ארגון העיתונאים על סכסוך עבודה בתאגיד על רקע חששות כי ההנהלה מתכננת לפטר עשרות עיתונאים.[43] בהודעה ששלח מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ לעובדים נאמר כי "אנו מאמינים בחשיבותה של העבודה המאורגנת... נמצאים בקשר הדוק ובהידברות עם ועד הפעולה ומקפידים לעדכן אותו בכל מהלך משמעותי... עם זאת, לא נוכל לאפשר פגיעה ביכולתם של מנהלי התאגיד לקבל החלטות, אשר באות להיטיב ולייעל את העבודה בתאגיד ולהבטיח את קיומו העתידי".[44] בתגובה לדבריו ענו בוועד העובדים כי "אנחנו ועד הגיוני. אנחנו רוצים לעבוד בגוף בריא, מקצועי ויעיל, גוף שפועל בשקיפות ולפי החוק, ביושר ובהגינות... חבל שההנהלה מצד אחד ממשיכה לנופף בדגל 'בהרצה' כדי לזכות ליחס של חמלה בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות – אך מנגד שוכחת שיש גם עובדים בהרצה, ועליהם היא לא חסה".[44]
לאחר סגירת הטלוויזיה החינוכית הישראלית, והקמת ערוץ ילדים תחת התאגיד במקומו, הוחלט על קליטת חלק מן העובדים מהחינוכית בארגון, בדומה לקליטת עובדים מרשות השידור, אך כיוון שהגוף החדש נועד להתנהל ארגונית כגוף יותר יעיל ולהשתמש בעיקר בגופי הפקה חיצוניים להפקות עבור ערוץ "כאן חינוכית" בשונה מה"חינוכית" שהפיקה את מרבית תכניה בעצמה, הוגבלה מכסת העובדים למתכונת הרבה יותר קפדנית ומצומצמת.
עיכובים בפירוק רשות השידור
המועד שנקבע לפירוק הרשות (31 במרץ 2015) נדחה, והוחלט כי הרשות תפורק עד אוקטובר 2015.[45][46] ב-14 ביולי 2015 נדחה הפירוק פעם נוספת, עד ל-31 במרץ 2016.[47] ב-8 במרץ 2016 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016.[48]
ביולי 2016 הסכימו ראש ממשלת ישראל ושר התקשורת, בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת התאגיד לתחילת 2018.[49] הסכמה זו עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה בעובדי התאגיד[50][51] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד. בדיון בוועדת השרים לחקיקה העירה שרת התרבות והספורט, מירי רגב:
מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט. מה, נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?[52]
בהסכמה נוספת, בין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, נקבע לפעול לדחיית שידורי התאגיד ל-30 באפריל 2017, אלא אם יודיע התאגיד כי מוכן לשידור מ-1 בינואר 2017.[53] ב-25 באוקטובר 2016 אכן הודיע התאגיד כי יעלה לשידור ב-1 בינואר 2017.[54] בדצמבר 2016 סיכמו נתניהו וכחלון שהתאגיד יתחיל לשדר ב-30 באפריל 2017.[55][56]
במרץ 2017 פעל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של שר האוצר, משה כחלון, על רקע מחלוקות באשר לאנשי התקשורת המועסקים בתאגיד. כפשרה חוקק חוק חדש לפיו הפעלת התאגיד תידחה ל-15 במאי וחטיבת החדשות תפוצל ממנו ותפעל כתאגיד נפרד ("תאגיד החדשות").[57][58][59] ב-11 במאי 2017 אישרה הכנסת את החוק לפיצול חטיבת החדשות מהתאגיד.[60] בעקבות עתירות שהוגשו בג"ץ, ב-14 במאי הוציא בג"ץ צו ארעי המעכב את הפיצול.[61][62][63][64] ארגון העיתונאים בישראל פנה לבג"ץ בבקשה לדחות את ההכרעה בנושא עד שתתברר עדותו של עד המדינה שלמה פילבר בסוגיה.[65] ב-26 ביוני 2018 חזר בו ראש הממשלה נתניהו מדרישתו לפיצול התאגיד, לאחר שקיבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפיה פיצול התאגיד עלול לפגוע בקיום תחרות האירוויזיון 2019 בישראל,[66] ופיצול התאגיד בוטל קודם שמומש.[67]
ניסיונות לסגירת התאגיד
עוד בטרם תאגיד השידור הציבורי החל לשדר, נשמעו קריאות לסגור אותו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה.
ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות.[68][69][70][71] בין היתר נשמעו קריאות כי לתאגיד "1.5% רייטינג".[72] כמו כן ניסה שר התקשורת איוב קרא לסגור את התאגיד מלבד רשת ב' ולהקים במקומו קרן לעידוד הפקות מקור. תוכניות אלו נגנזו כאשר העלו מנהלי התאגיד תוכנית התייעלות, רייטינג התאגיד עלה בהדרגה במהלך שנת 2017. המאמצים לקצץ בתקציב התאגיד המשיכו עד שנת 2019, אז ניסה נתניהו לקצץ כשני שלישים מתקציבו – 500 מיליון ש"ח מתוך 750 מיליון.[73] בסופו של דבר קיצוץ התקציב לא יצא אל הפועל.
הקמת משרדי ההנהלה ואולפני החדשות
ירושליםבחוות דעת שפורסמה במאי 2016 לאחר שהנהלת התאגיד לא מצאה מקום מתאים בשטחה של ירושלים, כפי שנדרש בחוק השידור הציבורי הישראלי, קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, כי:
תכליתו של החוק היא ברורה – הקמת משדר ציבורי חדש, עצמאי, יעיל, רלוונטי ומצטיין. הצורך הבוער להתחיל בשידורי התאגיד החדש, והיעדר חלופה מתאימה בתוך העיר ירושלים, מכריעים את הכף לטובת פרשנות אשר תאפשר את תחילת השידורים לתקופה זמנית מחוץ לעיר ירושלים. ללא פרשנות זו לא ניתן יהיה לקיים את תכליתו העיקרית של החוק - הקמת התאגיד ושיפור השידור הציבורי.
—נתי טוקר, אבי ליכט: "הצורך הבוער בשידור ציבורי מאפשר להתחיל לשדר מחוץ לירושלים", באתר TheMarker, 5 במאי 2016
בהתאם לחוות הדעת, נקבע כי התאגיד יחל לפעול באופן זמני מאולפני ערוץ 9 שבמודיעין, הפרוסים על שטח כולל של 4,500 מ"ר.[74] במקביל, חתם התאגיד על הסכם הבנות לרכישת משכן קבע בשכונת גבעת שאול שבירושלים. בהקשר זה נקבע, כי מתחם רוממה, בו מוקמה רשות השידור, אינו מתאים לצורכי התאגיד. ביולי 2016 רכש התאגיד מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.[75]
סניף הרדיו של התאגיד הוקם בתל אביב.[76] משרדי התאגיד שוכנים במבנה לשעבר של אתר החדשות ynet שממוקם בצומת הרחובות יגאל אלון ונח מוזס.
במאי 2016 החל התאגיד בהפקה של שידורי ניסיון, המוצגים בדף הפייסבוק שלו, תחת שם זמני – "התאגיד".[77] בסרטונים, על נושאים שונים בחברה הישראלית, משולבים שדרני התאגיד, ביניהם בן המגזר החרדי אלימלך זילברשלג, השדרנית המוסלמית הראשונה המופיעה עם כיסוי ראש מלא סמאח ותד, ואחרים. אחר כך נפתח גם דף טוויטר, ובהמשך נפתחו ערוצים נוספים בסנאפצ'ט, ביוטיוב ובאינסטגרם, במטרה לשנות את התדמית המיושנת שאפיינה את רשות השידור ולפנות לקהל צעיר ומגוון יותר מבעבר.[78] באוגוסט נפתח אתר אינטרנט חדש המכיל מספר תחנות רדיו פעילות.
מעבר התאגיד לירושלים היה אמור להתקיים ב-28 באוקטובר 2018, אולם לאחר מכן בעקבות לחץ העובדים, מעבר תאגיד השידור לירושלים נדחה לנובמבר 2018.[79][80] ב-19 בפברואר 2020 נחשפו האולפנים החדשים בירושלים וב-23 בפברואר 2020 החלו השידורים מהאולפנים החדשים שהוקמו בירושלים.[81][82][83][84][85]
תקציב ההקמה
תקציב ההקמה של התאגיד עמד על סכום של 350 מיליון ש"ח – 120 מיליון לציוד מקצועי, 28 מיליון לשכר עבודה, 14 מיליון לתפעול השוטף, 128 מיליון לנדל"ן ו-60 מיליון לרכש תוכן.
בשנת 2018 עמד תקציב התאגיד על 747 מיליון ש"ח, כאשר הוא מורכב ברובו (650 מיליון) מכסף שמעביר משרד התחבורה מגביית אגרת הרכב (סכום אגרת הרדיו, נכון ל-2017, הוא 161 ש"ח). 315 מיליון ש"ח מתקציבו של התאגיד (42%) מופנה לרכש תוכן בשנת 2018. התקציב שמופנה לרכש התוכן מתחלק כך ש-50 מיליון יושקעו בדרמה, 40 מיליון בתוכן דוקומנטרי, ו-110 מיליון בתרבות, בידור וספורט. 20 מיליון מועברים לחטיבה בערבית ו-15 מיליון לתוכן לילדים ונוער, והחל משנת 2019 מושקעים בתחום זה 40 מיליון ש"ח מדי שנה. עוד דיווחו בתאגיד כי 60 מיליון ש"ח מתקציב ההקמה הועברו להשקעה בהפקות מקור בשנת 2018. תקציב חטיבת החדשות עומד על 160 מיליון ש"ח, מתוכו 25 מיליון לחדשות בערבית ועל פי הערכות 18 מיליון לרשת ב'. כ-220 מיליון שקלים (29.5%) יוקצו להוצאות שכר.[86]
אירועים משמעותיים לאחר ההקמה
הצטרפות התאגיד לאיגוד השידור האירופי
ב-24 במאי 2017 הגיש התאגיד בקשה להצטרף לאיגוד השידור האירופי. ביוני 2017 פורסם כי על פי מסמך הבנות שנחתם בין תאגיד השידור הישראלי לבין איגוד השידור האירופי, התאגיד הישראלי יחזיק בחברות זמנית באיגוד שיאפשר לו להמשיך להשתתף באירוויזיון בתנאי שהתהליך הרשמי להצטרפותו לאיגוד יימשך במקביל.[87] ב-7 בדצמבר 2018 האספה הכללית הצביעה פה אחד בעד קבלת "כאן" כחבר קבוע באיגוד.[88] לכבוד הצטרפותו הקבועה של התאגיד, הופק סרטון תדמית, שפורסם על ידי האיגוד.[89] ב-2019 התאגיד הפיק את תחרות האירוויזיון שנערכה בישראל, בעקבות זכייתה של נטע ברזילי.
בעקבות הזכייה הוחלט בממשלה לבטל את פיצול התאגיד, שהטיל בספק את אישור חברותו של התאגיד באיגוד השידור האירופי, הגוף האחראי על האירוויזיון.[90][91]
אחריות על בחירת הנציג הישראלי בתחרות האירוויזיון
 |
ראו גם – ישראל באירוויזיון |
בין השנים 2018–2020 נבחר הנציג הישראלי לתחרות הזמר של האירוויזיון בתוכנית "הכוכב הבא" של "קשת", תחת הנהלתו של התאגיד. הסכם עם "קשת" על בחירת הנציג לאירוויזיון היה קיים עוד בתקופת רשות השידור, החל מ-2015. ב-2018 הוחלט ב"כאן" על המשך אוטומטי של ההסכם של רשות השידור עם קשת. ב-2019 נבחנו חלופות שמאפשרות את קיום התחרות על ידי ערוץ מסחרי, במסגרת תוכנית ריאליטי.
ב-2018 זכתה ישראל בתחרות האירוויזיון, ועל כן תאגיד השידור הפיק את אירוויזיון 2019.[92]
ב-2019 בתחילה, קיום התוכנית "הכוכב הבא" כתחרות לבחירת הנציג לאירוויזיון לא סוכם בין "כאן" ל"קשת", כיוון שנבחנה אפשרות שהתאגיד יפיק בעצמו תוכנית ריאליטי לבחירת הנציג.[93] "קשת" נתבקשה אז להפסיק בפרסום התוכנית המציג את הייצוג באירוויזיון כפרס.[94] לאחר שב"כאן" בחנו מספר אפשרויות, שכללו בין היתר גם שיתוף פעולה עם "רשת", ובחירת הנציג בתוכנית "אקס פקטור ישראל"[95] כאשר גם האפשרות לתוכנית "The Voice ישראל" נבחנה, ב-22 באוגוסט 2018, הכריז התאגיד כי ימשיך את שיתוף הפעולה עם "קשת" ועם התוכנית ועל כן גם בעונה זו, הזוכה בתחרות ייצג את ישראל באירוויזיון 2019.[96][97]
בנוסף לשידור "הכוכב הבא" בעונה זו, הוחלט כי ב"כאן 11" ישודרו שתי תוכניות מלוות בשעות הפריים-טיים: "כרטיס אחרון לגמר" בה בין היתר ישוריין כרטיס לגמר לאחד מחברי הנבחרת בשיאה של התוכנית, ובנוסף תשודר תוכנית נוספת לבחירת השיר שייצג את ישראל במסגרת פורמט שפותח עבור התוכנית ובו ייחשף השיר הזוכה והקליפ שיופק לו. בנוסף לתוכניות המלוות את הבחירה לתחרות האירוויזיון, "כאן" תבחר גם נציג לתחרות האירוויזיון לילדים, במסגרת תוכנית בשם "קדם אירוויזיון ג'וניור", התוכנית תלווה גם את הפקת הקליפ והחלק האמנותי בתחרות הבינלאומית. בפועל, לא התקיימה תוכנית הצלה והמועמדים נבחרו על ידי צוות השופטים של התוכנית. השיר נבחר על ידי צוות מטעם "כאן", והוחלט כי יפורסם לראשונה במלואו בטקס פרסי האקדמיה.
עבור התחרויות ב-2020 וב-2021, "כאן" הפיקה תוכנית נפרדת לבחירת השיר.
ההסכם עם "קשת" כלל חבילת פרסום לקידום תאגיד השידור, השתתפות במימון ערב בחירת השיר, מימון הקליפ ומימון המשלחת הישראלית לאירוויזיון במהלך השהייה לפני התחרות ובמהלכה.[98]
הוחלט בתאגיד שהחל משנת 2021, בחירת המועמד לאירוויזיון תוחזר לתאגיד.[99] ב-2019 פורסם כי הוחלט בתאגיד לאמץ מודל לבחירת הנציג באמצעות הקהל והרשתות החברתיות, באופן דומה לנעשה בצ'כיה.[100]
ב-2021 נבחנה שוב האפשרות להעביר את ההפקה לערוץ מסחרי, עקב עלויות ההפקה.[101] ב-2021 הוחלט כי אקס פקטור ישראל ברשת 13 תבחר את הנציג לאירוויזיון.[102][103] ההצעה של "רשת" כללה חבילת פרסום לתכני התאגיד, והצעות לשיתופי פעולה נוספים.[104] כמו כן, המתמודדים בגמר יופיעו עם השירים בהם ייצגו את ישראל אם ייבחרו.[105]
עבור אירוויזיון 2023 פורסם קול קורא בכוונה להפיק תוכנית ריאליטי גם הפעם,[106] אך לבסוף הוחלט כי ב-2023 הנציג ייבחר על ידי ועדת איתור.[107][108][109][110] ב-11 ביולי 2022 פורסם כי הוועדה בחרה בנועה קירל לייצג את ישראל באירוויזיון 2023.[111]
ב-2024 אמור היה נציג האירוויזיון להיבחר שוב על ידי התוכנית "הכוכב הבא". עליית התוכנית נדחתה למועד לא ידוע בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בעקבות כך, פורסם כי ייתכן שהתאגיד ייבחר בעצמו את הנציג.[112] שידורי התוכנית התחילו ב-20 בנובמבר 2023.[113] לעומת זאת, השיר נבחר על ידי ועדה מקצועית.[114]
פרישת התאגיד מוועדת המדרוג הישראלית
ב-29 במאי 2019 הצהיר התאגיד על כוונתו לפרוש מהוועדה הישראלית למדרוג בסוף 2019, עקב חוסר הסכמה על שינויים בשיטת המדרוג עבור תוכני הגופים המשדרים באינטרנט.[115][116] ב-11 בדצמבר 2019 הודיע התאגיד על פרישתו מהוועדה.[117][118][119][120][121][122] על אף פרישת התאגיד מהוועדה, הוועדה ממשיכה למדוד ולהפיץ את נתוני המדידה אודות שידורי התאגיד. התאגיד בתגובה דרש שהוועדה תימנע ממדידת הנתונים והפצתם.[123][124] הוועדה חדלה מלפרסם את נתוני הרייטינג של "כאן" בטלוויזיה ב-23 ביוני 2020.[125] החל מ-8 ביוני 2021 החלו סיקורי הרייטינג לפרסם שוב את מדד הרייטינג של שידורי "כאן 11"[126] וחדלו להתפרסם בשנית ב-5 באוקטובר 2021.[127] ביולי 2022 חזר התאגיד באופן רשמי להימדד בוועדת המדרוג.[128][129]
החל מ-1 בינואר 2020 מפרסם התאגיד את נתוני הצפייה בתכניו באתר האינטרנט שלו. בעוד שנתוני הוועדה עבור הערוצים המסחריים מופצים בשעות הבוקר, נתוני "כאן" מתפרסמים בשעות הצהריים ולא יופיעו עם פילוח לפי תוכנית אלא ישקללו את מספר הצפיות ודקות הצפייה של התכנים של "כאן" באינטרנט, דרך הרשתות החברתיות, כאשר התוכן מסווג ל-3 מחלקות: תוכני טלוויזיה, דיגיטל ואודיו. המדידה של תוכני וידאו היא אך ורק על פי הצריכה בפלטפורמות אינטרנטיות, גם עבור תכנים שהופקו לשידור בטלוויזיה. עבור תוכני אודיו, שילוב של סקר TGI עם האזנות דרך ממשק האינטרנט והאזנות בפודקאסטים. התאגיד מפרסם נתוני צריכה יומיים[130] ושבועיים.[131] החל מ-2021 הפסיקו לפרסם נתונים יומיים.
ב-9 באוגוסט 2021 פרסם התאגיד מכרז למדידה אחודה לדיגיטל ולאמצעי ההפצה המסורתיים (בטלוויזיה וברדיו).[132] מנכ"ל ועדת המדרוג בתגובה תקף את החלטת התאגיד, ואת החלטתם לפרוש מהוועדה. המחלוקת הוסברה, כי אין אפשרות לקבל מדד על פרסומים ברשתות החברתיות ללא שיתוף פעולה מצידן, אלא רק על תכנים שמפורסמים בפורטל הגופים המשדרים.[133]
ב-10 בינואר 2023 פורסם כי מונה פרויקטור שייקדם את סוגיית המדידה האחודה של הטלוויזיה והדיגיטל.[134]
טענות על התעמרות בעובדים והטרדות מיניות
ביולי 2021 פורסם תחקיר של "הארץ" המייחס התנהלות בעייתית ומבזה כלפי עובדי הארגון, בעיקר מצד ההנהלה, שכולל אלימות מילולית כלפי עובדים והטרדה מינית.[135][136][137][138] בעקבות הפרסום ועד עובדי "כאן", הפועל תחת ארגון העיתונאים וארגון עובדי התקשורת, הגיב כי הוועד מודע לבעיות הללו ופועל לסייע לעובדים, וייפעל למיגור התופעה.[139]
תגובה מצד ארגון העיתונאים הגיעה יומיים לאחר הפרסום וכללה הבהרה שהארגון מודע לבעיות ופועל כבר מספר חודשים בעניין.[140]מועצת תאגיד השידור הודיעה כי תקיים דיון חירום בעקבות הפרסום.[141] שדרנית התאגיד קרן נויבך הגיבה גם היא כנגד התופעות וההתנהלות הבעייתית, וקראה לתאגיד לפעול נגד כל המעורבים בפגיעה בעובדים.[142]
בהמשך לטיפול בנושא, ארגון העיתונאים שלח מכתב למועצת תאגיד השידור, יחד עם ארגון עובדי התקשורת וועד עובדי התאגיד.[143] מועצת התאגיד הציבה דרישה בפני ההנהלה להתייחס לטענות "הארץ" תוך 48 שעות, בעקבות דיון החירום שכונס.[144]
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות עאידה תומא סלימאן קיימה שני דיונים מיוחדים תחת הכותרת "הטיפול בהטרדות מיניות בתאגיד השידור כאן" באוקטובר 2021[145] ובינואר 2022[146] במטרה לברר ליקויים באופן הטיפול בתלונות. טענות גם הופיעו נגד העיתונות שבחרה ברובה לא לסקר ולדווח על כך.[147]
ב-11 באוגוסט 2021 החליטה מועצת תאגיד השידור הישראלי להקים ועדת בדיקה חיצונית ובלתי תלויה, בראש הוועדה עמדה שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה ולצידה פרקליט המדינה לשעבר עו"ד משה לדור והעיתונאית והסופרת כרמית גיא.[148] ב-28 בדצמבר 2021 הגישה הוועדה את מסקנותיה.[149]
ב-8 ביוני 2022 התראיינה מיכל רבינוביץ', מגישת חדשות הערב, ב"גלריה" מעיתון "הארץ" וטענה כי מעולם לא ראתה בסביבתה התעמרות בעובדים.[150]
הקמת בית ספר לתקשורת
ב-2023 הוצהר שהתאגיד מקים בית ספר לתקשורת, שיכשיר עיתונאים ועובדים בתעשיית הטלוויזיה.[151][152][153][154][155][156][157][158] זאת בדומה לבתי הספר שמפעילים קשת ורשת.
ב-22 במאי 2024 נפתח בית הספר.[159]
מלחמת חרבות ברזל
בזמן המלחמה הקים התאגיד פעילויות שונות לסיוע לאזרחים[160], הכוללות:
- גיוס המונים לשיקום ילדי הדרום
- הקמת "החמ"ל של כאן", שחיבר בין ישראלים מתנדבים לבין אזרחים שזקוקים לעזרה
- אולפן פתוח לילדי ישראל ששגרת יומם הופרה
- אומנים מטעם התאגיד נשלחו לעודד את תושבי הדרום המפונים במלונות
- הקמת ערוץ מיוחד לזכרם של הנופלים והנופלות
- הנגשת מידע לעולים חדשים וגל שקט עבור שומרי השבת ותרגום לשפת הסימנים עבור כבדי שמיעה
בדומה לשאר גופי התקשורת, התאגיד ייצר סרטוני הסברה מתורגמים.
במאי 2024 השיק התאגיד את "כאן 7.10.360", מוזיאון וירטואלי אינטראקטיבי שנועד להנצחה ולהמחשת מאורעות טבח 7 באוקטובר 2023. במוזיאון נעשה שימוש באלפי שעות של חומרי גלם שנאספו בארכיוני התאגיד מאז פרוץ המלחמה, הכוללים: כתבות, סרטים, ראיונות והסכתים. לצידם שולבו קטעי וידאו שלא פורסמו עד אז, צילומי אבטחה, הקלטות והתכתבויות, שנאספו בתחקיר שערך צוות התאגיד בשיתוף פעולה עם הקהילות והיישובים בדרום. לאורך החודשים שלאחר השקת המוזיאון צפויים להתווסף למוזיאון קטעי ארכיון ונתונים, שישמשו בסיס למחקר עתידי וללימוד על הטבח. הניהול הטכני של המוזיאון נעשה על ידי חברת "דיסקין", שפיתחה את המוזיאון הווירטואלי של מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.[161]
במסגרת יום השנה לטבח שבעה באוקטובר שודרו ב"כאן 11" הסרט "רחל מאופקים" (העוסק ברחל אדרי) והסדרה התיעודית "היום שלא נגמר", העוסקת במתקפת הפתע על ישראל בכלל.
ב-26 בדצמבר 2024 נערך יום שידורים מיוחד בכל הפלטפורמות של התאגיד למען חיילי המילואים. [162]
הצעה להפרטת התאגיד
בנובמבר 2024 אישרה הכנסת בקריאת טרומית את הצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת טלי גוטליב,[163] שזכתה לתמיכתו של שר התקשורת שלמה קרעי, להפריט את תאגיד השידור הישראלי,[164] אל מול התנגדות של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה[165].
איגוד השידור האירופי שיגר מספר מכתבים בנושא על חששו מהפגיעה בעצמאות התאגיד. [166][167][168]
בינואר 2025, נודע כי ההצעה להפרטת התאגיד לא קודמה בוועדת הכלכלה בכנסת ובראשה דוד ביטן והוקפאה.[169][170][171]
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל תקשורת | ||
| פורטל ישראל | ||
אתר האינטרנט הרשמי של תאגיד השידור הישראלי
תאגיד השידור הישראלי, ברשת החברתית פייסבוק
תאגיד השידור הישראלי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
תאגיד השידור הישראלי, ברשת החברתית אינסטגרם
תאגיד השידור הישראלי, ברשת החברתית טיקטוק
תאגיד השידור הישראלי, ברשת החברתית LinkedIn
תאגיד השידור הישראלי, סרטונים בערוץ היוטיוב
תאגיד השידור הישראלי, הבלוג הרשמי- תאגיד השידור הישראלי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
תאגיד השידור הישראלי, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
תאגיד השידור הישראלי, באתר Last.fm (באנגלית)
- תדרים וערוצי קליטה של תחנות הרדיו של תאגיד השידור הישראלי
חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק השידור הציבורי הישראלי, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- כתבות
- עוזי בנזימן, מילה שלו זו מילה, באתר העין השביעית, 2 באפריל 2017
- חשיפת האות של "כאן",
קול ישראל מירושלים - כאן מלאכי חזקיה והרי החדשות, סרטון באתר יוטיוב - אסף טרפיקנט, מדברים אנליטיקס – מאחורי המספרים של "כאן – תאגיד השידור", באתר "ווב אנליטיקס ישראל", 24 ביוני 2018
- ענת ביין-לובוביץ', התאגיד סימן יעד: לשלב ברייטינג גם את נתוני הרדיו, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2019
- ענת ביין-לובוביץ', תוכן כחול לבן בסכנה: תעשיית ההפקות המקוריות בטלוויזיה גוססת. איך ממשיכים מכאן?, באתר גלובס, 25 במאי 2019
- דן כספי, מהם סיכויי השידור הציבורי?, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2016
- ענת ביין-לובוביץ', תאגיד השידור הציבורי ייצא למכרז על הקמת מערכת מדידת רייטינג עצמאית, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2019
- שוקי טאוסיג, חשיפה: הנוהל שהתאגיד מסתיר, באתר העין השביעית, 8 ביולי 2020
- ענת ביין-לובוביץ', סליחה על השאלה, אבל למה יש פרסומות בתוכניות התאגיד ביוטיוב?, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2019
- הגנזך: כאן, תאגיד השידור הישראלי, באתר העין השביעית, 6 ביולי 2016
- קוד האתיקה של "כאן" תאגיד השידור הישראלי, באתר העין השביעית
- האם תאגיד השידור שותה יותר כספי ציבור מרשות השידור ז"ל?, באתר גלובס, 1 ביולי 2020
- גדי סולומון, למה התאגיד לא צריך רייטינג?, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2019
- רן בוקר, רק 3.5% בפריים טיים - ואפילו פחות מזה לסדרה האהובה של השנה: הרייטינג של כאן נחשף, באתר ynet, 14 ביוני 2021
- חגי עמית, האיום החדש על התאגיד: הצעת חוק של הליכוד להפרטתו, באתר TheMarker, 16 בנובמבר 2019
- רפאלה גויכמן, התאגיד מציע: למדוד רייטינג – גם באינטרנט, באתר TheMarker, 9 באוגוסט 2021
- קיץ ברבנר, ההצלחות, הכישלונות והמהפכות: תאגיד השידור "כאן" חוגג 5, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2022
- דוד ורטהיים, "תוך עשור אנשים לא יתחברו להוט ויס, ויזדעזעו שככה שילמו על זה פעם", באתר וואלה, 24 בנובמבר 2022
- אביעד הומינר-רוזנבלום, כמו בריטים: כך משנה כאן 11 את הטלוויזיה בישראל, באתר TheMarker, 20 באפריל 2021
- יסמין גואטה, הקרב על האולפנים: כאן משקיעה מיליוני שקלים באולפנים חדשים — ובתעשייה מודאגים, באתר TheMarker, 1 באפריל 2024
- אריק מירובסקי, נוטשים את תל אביב? בתאגיד מחפשים משרדים חדשים בגוש דן, באתר גלובס, 3 ביולי 2023
- דוד ורטהיים, לראשונה מאז הקמתו: הסכם קיבוצי בתאגיד השידור הישראלי, באתר וואלה, 31 במרץ 2024
- חן אגרי, מה אנחנו רוצים להיות?, באתר העין השביעית, 2 ביוני 2024
ביאורים
- החל מהקמתו מכוח החוק ועד עדכון החוק ב-10 בספטמבר 2015 נודע בשם תאגיד השידור הציבורי[1]
- בערבית ידוע כ: هيئة البث الاسرائيلي; באנגלית ידוע כ: Israeli Public Broadcasting Corporation, ובראשי תיבות באנגלית IPBC
- "مكان", תרגום מילולי: מקום
- הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') רפאל ורדי משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' חיים בראשית משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור משנת 2005 ועוד.
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
