Loading AI tools
חוקרת פוליטיקה של המידע, חברה וטכנולוגיה ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרין נָהוֹן (לשעבר קרין ברזילי-נהון; נולדה ב-6 בדצמבר 1972) היא חוקרת ישראלית, ומרצה בכירה בתחום הפוליטיקה של המידע ובנושאי חברה וטכנולוגיה.
לידה |
6 בדצמבר 1972 (בת 51) תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
ענף מדעי | מדעי המידע, מדיניות מידע, רשת חברתית |
מקום לימודים | אוניברסיטת וושינגטון |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | Lassana Magassa |
אתר רשמי | |
נהון מכהנת כפרופסור חבר בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון, וכפרופסור חבר בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרגיה באוניברסיטת רייכמן. עמדה בעבר בראש "המרכז למידע ולחברה" באוניברסיטת וושינגטון והייתה נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי[1] בשנים 2017–2021.
החל מ-2024 נהון מכהנת כדיקנית בית הספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן.
נהון נולדה וגדלה בחולון, בת זקונים לאודט ומרסל נהון, שעלו מלבנון בשנת 1970, לפני פרוץ מלחמת האזרחים הלבנונית.[2] הייתה אלופת הארץ לנוער בשחמט.[3]
היא בעלת תואר ראשון במדע המדינה (1997) ובמדעי המחשב, תואר שני בניהול מערכות מידע מאוניברסיטת תל אביב (2000) ותואר דוקטור בניהול מערכות מידע (2004), כולם מאוניברסיטת תל אביב.[3] עבודת הדוקטורט נושאת את השם "Gatekeepers and gatekeeping mechanisms in networks" ונעשתה בהנחייתו של פרופ' זאב נוימן.[4]
שימשה בתפקידי מחקר בכירים בתעשיית ההיי-טק. הרצתה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים.[3] משנת 2004 היא חברת סגל קבועה בבית הספר למידע, וחברת סגל נלווית בחוג לתקשורת באוניברסיטת וושינגטון, ובשנת 2010 מונתה לפרופסור חבר שם.[3] משנת 2006 היא מנהלת את מושב הקהילות הווירטואליות בכנס HICSS, ומשנת 2013 נבחרה לנהל את כל מסלול מדיה חברתיים ודיגיטליים בכנס זה.[5] בשנת 2014 מונתה לפרופסור חבר בהמרכז הבינתחומי הרצליה, במקביל למשרתה באוניברסיטת וושינגטון.[3]
בצד מחקריה ופרסומיה היא פעילה ציבורית וחברתית בכל הקשור לעיצוב מדיניות מידע וטכנולוגיה בישראל. ב-2007 הייתה מהקולות המובילים במאבק נגד הצעת החוק להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים, ופרסמה כמה גילויי דעת המזהירים מהסדרה של סינון תכנים באינטרנט או צנזורה של מידע על ידי המדינה.[6] משנת 2004 משמשת כיועצת לתת-ועדת האינטרנט ולוועדת המדע בכנסת. היא כותבת באתר האינטרנט ynet ומשמשת כמומחית ויועצת למקבלי החלטות בנושא חברת המידע. בשנת 2005 עמדה אקדמית בראש המשלחת הממלכתית של מדינת ישראל, שנשלחה לוועידת חברת המידע העולמית שנערכה בתוניס (WSIS). ייצגה את ישראל כשהשתתפה לראשונה בוועדת המדע והטכנולוגיה לפיתוח באו"ם במאי 2009.
החל מ-2008 חוקרת נהון את ויראליות ההפצה של המידע. ב-2013 פורסם הספר "Going Viral", אותו כתבה יחד עם ג'ף המסליי (Jeff Hemsley).[7] על מחקרה בתחום, ועל הספר שהייתה שותפה לכתיבתו, זכתה בשנתיים שלאחר פרסומו בשלושה פרסים: "Best Information Science Award" של האגודה העולמית למדעי המידע,[8] "Outstanding Academic Title" על ידי איגוד הספרנים האמריקאי ו"פרס פינקלר", המוענק על הישג בולט בתחום המידע בישראל.
בפברואר 2012 הגישה עתירה לבג"ץ בסוגיית המאגר הביומטרי והשלכותיו על הזכות לפרטיות.[9]
ב-2017 דורגה במקום ה-24 ברשימת הנשים המשפיעות ביותר של מגזין פורבס ישראל.[10]
בינואר 2021 הודיעה על הצטרפותה למפלגת "הישראלים" בראשות רון חולדאי.[11] בסופו של דבר המפלגה התפרקה ולא התמודדה בבחירות.[12]
נהון היא פעילה מובילה במחאה נגד הרפורמה המשפטית, מובילה קבוצות עדכונים בנושא המחאה,[13] מרבה להתראיין בתקשורת בנושא זה[14][15][16] ונואמת בהפגנות.[17]
לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הובילה נהון את מערך הנעדרים בחמ"ל האזרחי. המערך הפעיל 1,500 מתנדבים שבמשך כחודש עסקו באיתור נעדרים באמצעים טכנולוגיים חדשניים,[18][19] ובכך סייע למערכות הביטחון. על כך, הוענק לנהון אות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות לשנת 2024.[20]
עד שנת 2015, כיהנה כחברת הוועד מנהל של "הסדנא לידע ציבורי".
לאחר ששימשה חברת הוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי, נבחרה לשמש נשיאת האיגוד מינואר 2017[1], ומילאה את התפקיד במשך 5 שנים, עד סוף 2021 - מלוא תקופת הכהונה המוגדרת בתקנון האיגוד.
נהון חברת הנהלות "התנועה לחופש המידע" והחל מ-2013, חברת ועד חיצונית בוועד המנהל של עמותת "ויקימדיה ישראל". בנוסף, היא חברה בקבינט התקשוב הממשלתי,[21] וממקימי התנועה לזכויות דיגיטליות.
בשנת 2024 זכתה בפרס רפפורט לנשים פורצות דרך[22]
ביוני 2024 זכתה בפרס "אבירי איכות השלטון" מטעם התנועה לאיכות השלטון.[23]
הייתה נשואה לפרופ' גד ברזילי, והיא אם לשני בנים מנישואיה אלה. נהון מתגוררת ברמת גן. הייתה בזוגיות עם מיכאל איתן עד לפטירתו ב-2024.
מכּתביה:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.