Loading AI tools
ראש לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2015–2019 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפרים (אפי) נוה (נולד ב-15 בדצמבר 1968) הוא עורך דין ישראלי, שכיהן כראש לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2015–2019. קודם לכן כיהן כיושב ראש ועדת האתיקה במחוז תל אביב והמרכז, כראש מחוז תל אביב והמרכז, כחבר במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין וכחבר בוועד המרכזי של הלשכה. הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין "אטיאס-נוה".
לידה |
15 בדצמבר 1968 (בן 55) אשקלון, ישראל | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
השכלה | מכללת רמות משפט ואוניברסיטת תל אביב | ||||
| |||||
| |||||
ב-13 ביוני 2017 נבחר על ידי לשכת עורכי הדין כאחד מנציגיה בוועדה לבחירת שופטים. כהונתו החלה בחודש ינואר 2018,[1] ובדצמבר 2018 פרש מהוועדה, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה של יציאה מישראל שלא כחוק בצוותא.[2] בספטמבר 2022 הורשע בעבירות של כניסה ויציאה מישראל שלא כחוק ובקבלת דבר במרמה.[3]
ב-16 בינואר 2019 נעצר ונחקר באזהרה כחשוד העיקרי בפרשה של שוחד מיני במינוי שופטים. בעקבות חשיפת הפרשה התפטר נוה מתפקידו כראש לשכת עורכי הדין.[4] ב-21 במרץ 2021 החליט המשנה לפרקליט המדינה שלא להעמידו לדין בפרשה זו.[5]
נולד כאפרים נבעה לדני ואדה נבעה, ילידי עיראק. הוא גדל והתחנך באשקלון. בתיכון למד בבית הספר ע"ש "תגר" באשקלון. ב-1987 התגייס לצה"ל ושירת תחילה בחיל השריון, אך לאחר תאונת דרכים רוב שירותו הסדיר היה בממר"ם.[6]
למד משפטים שלוש שנים במכללת רמות משפט והשלים את הסמסטר האחרון של לימודי תואר בוגר במשפטים (תואר ראשון) באוניברסיטת תל אביב, לצד סטודנטים נוספים ממחזורו, עקב הפסקת פעילות המכללה.[7] בשנת 1995 הוסמך כעורך דין לאחר התמחות בבית משפט השלום בתל אביב, אצל השופטת שרה דותן. בשנת 1999 הקים ביחד עם עו"ד אלישע אטיאס את משרד עורכי הדין "אטיאס - נוה", העוסק בתחומי הביטוח והנזיקין.[8]
ב-21 ביוני 2011 נבחר לראש מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, שהוא המחוז הגדול בלשכה שאיגד בתוכו, עד שנת 2019, כ-70 אחוזים מעורכי הדין בישראל. ב-2012 ייסד את "המדרשה למשפט מעשי של מחוז תל אביב והמרכז", שהיא פרי שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים במחוז תל אביב והמרכז ומטרתה לספק לעורכי הדין העשרה מקצועית.[9]
במהלך כהונתו כיושב ראש ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז, ערך רפורמה בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין בעניין התרת והרחבת הפרסום האינטרנטי, לרבות שינוי גישת הוועדה ביחס לכללי הפרסומת של עורכי דין והתאמתם לעידן האינטרנט.[8][10]
בינואר 2012 הוביל את המאבק הציבורי בפרשה שכונתה "הפרוטוקול המשופץ" של סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, כאשר ועדת האתיקה וועד המחוז בראשותו הגישו תלונה נגד השופטת לנציב תלונות הציבור על השופטים, וזאת לאור מעשיה, שכללו עריכת 36 שינויים ותוספות לפרוטוקול דיון של בית המשפט בסיומו של הדיון בהיעדר הצדדים. נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט אליעזר גולדברג, מצא את התלונה כמוצדקת ופורום ראשי המחוזות בלשכה בהנהגתו של נוה הוביל מאבק להעברתה של השופטת מכהונתה, אך שר המשפטים, יעקב נאמן הוביל לפשרה שבמרכזה הסתפקות בהחלטתו של נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, על אזהרה חמורה לאלשיך.[11]
בהיותו ראש מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, קרא לעורכי הדין להעדיף העסקת עורכי דין צעירים על פני מתמחים, בשל הצפת הענף ועל פי הכלל של עניי עירך קודמים.
ביוני 2015 נבחר ליו"ר לשכת עורכי הדין.
בינואר 2017 הגיש נוה תביעה בגין עוולת פרסום לשון הרע על סך של כמיליון ש"ח נגד העיתונאית שרון שפורר. לתביעה זו גייס נוה את לשכת עורכי הדין שגם תבעה את שפורר, זאת בעקבות סדרת כתבות שפרסמה ביוני 2017, ובהן העלתה טענות לפיהן ייתכן שמקורבים לנוה ותורמים של מסעות הבחירות שלו זכו לעדיפות בקבלת תיקי בוררות המופנים ללשכת עורכי הדין. נוה הכחיש את האמור בכתבות ואף טען כי פרסומיה של שפורר, במקביל להליך המשפטי המתנהל ביניהם, מנוגדים לכללי האתיקה העיתונאית.[12] בספטמבר 2019 ביקשו נוה ולשכת עורכי הדין להפסיק את ההליכים נגד שפורר. בית המשפט קיבל את הבקשה, דחה את התביעה נגד שפורר ופסק לזכותה הוצאות בסך של 70,000 ש"ח.[13][14]
בנובמבר 2017 התפרסם תחקיר של עמרי אסנהיים בתוכנית "עובדה", אשר הציג את הרקע להליך מינוי השופטים במדינה. נוה התראיין לתחקיר והציג בו את עמדותיו בנוגע למינוי שופטים ואת שיתוף הפעולה שלו עם שרת המשפטים איילת שקד.[15] במהלך התחקיר הקליט נוה את משתתפי כנס לשכת עורכי הדין באילת.[16]
במאי 2021, דווח כי תיווך בין איילת שקד לבנימין נתניהו במגעים להרכבת ממשלה וניסה למנוע הקמת ממשלה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד. שקד הכחישה.[18]
ביוני 2023 התמודד בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין וקיבל רק 19% מקולות הבוחרים, ובכך הפסיד ליריבו עמית בכר.[19]
בשנת 2018 נחקר באזהרה בחשד למרמה ולעבירה על חוק הכניסה לישראל. על פי החשד, ניסה לסייע לזוגתו שנלוותה אליו, בר כץ, להיכנס לישראל מבלי להציג את דרכונה. נוה הודה בחקירתו בביצוע המעשה וכן בסיוע לכץ לצאת מהארץ ללא ביקורת דרכונים.[20] נוה הסביר את מעשהו ברצונו להסתיר מאשתו את נסיעתו עם זוגתו לחו"ל מאחר שלטענתו הוא נתון למעקבים של חוקרים פרטיים בעקבות משפט גירושים.[21][22] ב-25 בדצמבר הוגשו כתבי אישום נגד נוה ונגד כץ בגין יציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא.[23] עם פרסום החשדות נגדו השעה עצמו נוה מהוועדה לבחירת שופטים, ועם הגשת כתב האישום הודיע על פרישתו מהוועדה.[24] ב-27 בדצמבר 2018 טען נוה בריאיון לתוכנית "עובדה" כי הוא סירב למינויו של שי ניצן, אשר כיהן באותה העת כפרקליט המדינה, לכהונה בבית המשפט העליון, ובשל סירובו זה, הועמד נוה לדין. פרקליטות המדינה הכחישה ודחתה על הסף את טענות נוה.[25]
בספטמבר 2022 הורשעו נוה ובת זוגו בעבירות של כניסה ויציאה מישראל שלא כחוק ובקבלת דבר במרמה בפרשה.[26] בנובמבר 2022 נגזר עונשו לחודשיים מאסר על תנאי וקנס של 2,000 ש"ח.[27] במאי 2023 דחה בית המשפט המחוזי מרכז את בקשתם למחיקת האישום, בין השאר נטען בפסק הדין ש"הגם שלמעשים אין קשר ישיר לתפקידו ולמעמדו של המערער בתקופה הרלוונטית כיו"ר לשכת עורכי הדין, הרי שלא ניתן להתעלם מתפקידו ומעמדו זה בעת בחינת האינטרס הציבורי". בנוסף לכך דחה בית המשפט גם את בקשת המדינה להחמרת העונש שהוטל על הזוג.[28] בקשת רשות ערעור שהגישו בני הזוג לבית המשפט העליון נדחתה.[29]
בעקבות הרשעה זו הועמד נוה לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין, והוטל עליו עונש של השעיה לחודשיים וקנס של 5,000 ש"ח.[30]
בחודש ינואר 2019 נעצר נוה ונחקר באזהרה בחשד שפעל למינוי וקידום שופטים בתמורה לשוחד מיני, בפרשה שזכתה לכינוי פרשת המין והמינויים.[31][32] בעקבות זאת התפטר מתפקידו כראש לשכת עורכי הדין.[4] בסיום החקירה הודיעה המשטרה שהתגבשה תשתית ראייתית כנגד אפי נוה ונגד השופטת אסתר כרייף לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות,[33] ובדצמבר 2019 הודיעה הפרקליטות על החלטתה להעמיד את נוה ואת כרייף לדין באשמת שוחד, וזאת בכפוף לשימוע.[34]
המידע שהחל חקירה זו הועתק מהטלפון הסלולרי של נוה שנמסר לעיתונאית גלי צה"ל הדס שטייף, שמסרה אותו לחוקר פרטי לשם פריצתו. ב-20 בינואר 2019 הגיש נוה תלונה במשטרה נגד שטייף בגין נטילת הטלפון הנייד שלו ללא רשות ובגין הפריצה אליו.[35] בנוסף תבע נוה מגלי צה"ל ושטייף פיצוי של כ-7 מיליון ש"ח והשבת כל ההעתקים של כל החומרים שהיו במכשיר הטלפון.[36] במאי 2019 הגדיל נוה את סכום התביעה ב־141,000 ש"ח נוספים, בעקבות פרסומים של שטייף נגדו שבהם כינתה אותו – בין היתר – "תולעת אשפה".[37]
במרץ 2021, לאחר שימוע שנערך לנוה, החליט המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שלמה למברגר לסגור את התיק נגד נוה ונגד כרייף. לדברי למברגר, הפריצה למכשיר הנייד של נוה נעשתה שלא כדין, ובית המשפט עלול לפסול את הראיות שנבעו ממנה. בנוסף, "יהיה זה לא הוגן, ולא נכון, לעשות שימוש בראיות שמקורן בפגיעה קשה בפרטיותו ובזכויותיו של נוה".[38]
במרץ 2024 פורסמו שיחות שערך עם איתן אורנשטיין – בהן סיכמו על עסקאות קח-תן במסגרתן קידם נוה את מועמדותו של אורנשטיין לנשיאות המחוזי, בתמורה לעזרה של אורנשטיין לנוה במגוון נושאים, ביניהם הזזת השופטת דליה גנות מתחום הנזיקין ומינוי שופטים כלבבו, בהתאמה לאינטרסים עסקיים שלו.[39] ב-28 במאי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 עיכבה לחקירה את נוה ואורנשטיין בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים.[40]
נוה נשוי לבר נוה, להם שתי ילדות משותפות והם מתגוררים בתל אביב. מנישואיו הקודמים הוא אב לשישה. אחיו הוא צביקה נוה, מיסד קבוצת CGI.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.