גלית דיסטל-אטבריאן

גלית דִיסְטֶל־אַטְבַּרְיָאן (נולדה ב-10 בינואר 1971, י"ג בטבת ה'תשל"א) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. קודם לכן הייתה שרת ההסברה, פובליציסטית, שדרנית רדיו וסופרת ישראלית.

עובדות מהירות לידה, שם לידה ...

Remove ads

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

נולדה ב-1971 בשם גלית אטבריאן, לפרווין (לאה) ולרחמים^[1], שעלו לישראל מאיראן בשנת 1965. גדלה בירושלים. למדה בתיכון אורט. שירתה בצה"ל כמש"קית ת"ש בחיל האוויר. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.

ב-1998 יצאה עם בעלה, עודד דיסטל, לשליחות בת חמש שנים ביוון, כחלק מעבודתו כנספח כלכלי בשגרירות ישראל. לאחר חזרתם הם התגרשו, והיא החלה לעסוק במכירת בגדים יחד עם אחותה^[2] ובכתיבת ספרים.

ב-2016 הגישה את התוכנית "לא סותם ת'פה" ששודרה ברדיו גלי ישראל ביחד עם אראל סג"ל.

באפריל 2016 החלה להגיש, אחת לשבוע עם אראל סג"ל, את תוכניתו החדשה בגלי צה"ל^[3]. השתתפה בתוכנית הפאנליסטים "הפטריוטים" בערוץ 20 ובסרטונים של כאן דיגיטל. במקביל, ובניגוד לתנאי העסקתה, כתבה מספר נאומים עבור פוליטיקאים ובראשם מירי רגב כאשר זו כיהנה כשרת התרבות^[4]^[5]. בנובמבר 2020 החלה להגיש תוכנית יומית בתחנת הרדיו גלי ישראל.

היא כתבה באופן קבוע טורים עבור האתרים nrg ו"מידה", בירחון "נשים" ומ-2017 גם טורים ל"ישראל היום"^[6].

בפוליטיקה

ב-4 בפברואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, שריין נתניהו את דיסטל-אטבריאן במקום העשירי ברשימת הליכוד לכנסת העשרים וארבע^[7], והיא נבחרה לכנסת העשרים וארבע^[8].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש התמודדה דיסטל-אטבריאן בבחירות המקדימות למפלגת הליכוד (2022), נבחרה לרשימת המפלגה במקום ה-20 ונבחרה לכנסת. בדצמבר 2022 מונתה לשרה במשרד ראש הממשלה בממשלת ישראל השלושים ושבע. ב-17 בינואר 2023 שונה תפקידה לשרת ההסברה. עם כניסתה לתפקיד הודיעה על הקמת "מטה הסברה" לרפורמה המשפטית^[9].

ב-9 במרץ 2023 הודיעה על התפטרותה מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי". ההתפטרות נכנסה לתוקף ב-12 במרץ.

ב-12 באוקטובר 2023, בעקבות ביקורת על כך שבימים שלאחר טבח שבעה באוקטובר, משרד ההסברה, שעמדה בראשו, לא ביצע ראיונות לתקשורת הזרה^[10]^[11]. וכן מכיוון שראש הממשלה הקים פורום מסבירנים חלופי למשרד ההסברה, שדיסטל-אטבריאן לא נכללה בו, הודיעה דיסטל-אטבריאן על התפטרותה מהממשלה וחזרתה לכנסת^[12].ימים אחדים לאחר התפטרותה החליטה הממשלה על סגירת המשרד והעברת תקציבו, בסך 23.8 מיליון ש"ח, למנהלת שיקום יישובי הנגב המערבי כפי בקשתה^[13]. באמצע נובמבר 2023 הודיעה שהתפטרותה הייתה לאחר הוראה מלשכת ראש הממשלה שלמרות היותה שרת ההסברה, אסור לה להתראיין בחו"ל או בארץ או לייצר סרטוני הסברה מלבד פרסומות בטלוויזיה^[14].

ב-31 בדצמבר 2023 בראיון לערוץ 13 אמרה: "יצרתי שסע, יצרתי פילוג ויצרתי מתח. והמתח הזה הביא לחולשה, והחולשה הזאת בהמון מובנים הביאה לטבח״.^[15]

Remove ads

דעותיה הציבוריות

סכם

פרספקטיבה

בכתיבתה ובהופעותיה התקשורתיות הביעה עמדות ימניות ותקפה את תרבות ה"תקינות פוליטית" ואת מדיניות השמאל הציוני^[16]. בין השאר האשימה את ארגוני הנשים ואת הפמיניסטיות בכך שהם מתעלמים מתקיפות מיניות ומעשי אונס כאשר המבצעים הם בני מיעוטים או מסתננים מאפריקה ומנסים למנוע מנושאים אלה לעלות לסדר היום הציבורי^[17].

בשנת 2019 כתבה "צריך לומר זאת ביושר – נתניהו רוצה את החמאס על הרגליים והוא מוכן לשלם על כך מחיר כמעט בלתי נתפס – חצי מדינה משותקת, ילדים והורים בפוסט-טראומה, בתים מופצצים, אנשים נהרגים"^[18]^[19]. בהמשך הפכה לתומכת מובהקת של בנימין נתניהו ומביעה אמון מלא בחפותו ובמדיניותו^[20]^[21]^[22]^[23]. ב-16 בנובמבר 2023 אמרה כי הוא שבר אותי, הוא לא המלאך שפעם הערכתי. וכי אף על פי שאין כשיר ממנו לנהל את מלחמת חרבות ברזל^[24], היא כל חייה תכעס עליו^[14].

ב-2021 שיתפה סרטון מזויף שרמז כי נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, נרדם בעת פגישה עם ראש הממשלה, נפתלי בנט. גורמים פוליטיים ועיתונאים שנכחו בפגישה טענו כי ביידן לא נרדם וכי הסרטון ערוך^[25].

ב-7 בפברואר 2023, על רקע ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, טענה דיסטל-אטבריאן בראיון לגלי צה"ל כי גורמים אנטישמיים ומדינות זרות כמו גרמניה ואיראן מממנים את ההפגנות^[26]. שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, הביע אכזבה מטענה זו עקב כריכה במשפט אחד של גרמניה, מדינה דמוקרטית העוזרת לישראל, ושל איראן, שהיא מדינה טוטליטרית המאיימת להשמיד את ישראל^[27]. ב-31 בדצמבר 2023 בראיון ערוץ 13 האשימה את עצמה ביצירת שסע ופילוג, ואמרה כי הייתה חלק מהאנשים מהפוליטיקה ומהתקשורת שגרמו למדינה להיחלש, מה שלדבריה הוביל לטבח בטבח שבעה באוקטובר^[28].

Remove ads

ספריה

בשנת 2009 יצא לאור ספרה הראשון, "ואם היו אומרים לך", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. הספר מבוסס על מציאות חייה כאם לבן המתמודד עם הפרעות התפתחות ואוטיזם. הספר זכה בתמיכת מפעל הפיס "בהוצאה לאור של ספרים בעלי ערך ספרותי"^[29].
בשנת 2014 יצא לאור ספרה השני, "טווס בחדר מדרגות", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. הספר נכלל ברשימה הקצרה של המועמדים לפרס ספיר לספרות לאותה שנה^[30], אולם לא זכה בפרס ספיר^[31].

תביעות

בינואר 2020, במסגרת הסכם פשרה בתביעת דיבה שהגיש מני נפתלי נגד דיסטל-אטבריאן בגין התבטאותה בראיון שערכה איתו בתחנה, הסכימה תחנת הרדיו גלי צה"ל לשלם לנפתלי פיצוי של 16 אלף ש"ח^[32].

בינואר 2022 נפסק, במסגרת הסכם פשרה בתביעה שהגישה דיסטל-אטבריאן נגד רונן צור, שעל צור לשלם לה פיצויים בסך 3,000 ש"ח, הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח והחזר אגרת בית המשפט ששולמה^[33]. הליך נוסף בין השניים, של תביעות הדדיות על לשון הרע הסתיים בסגירת ההליך^[34].

Remove ads

חיים אישיים

דיסטל-אטבריאן גרושה ואם לשניים. בעשור השלישי של המאה ה-21, היא מתגוררת עם בן זוגה בדרום תל אביב יפו^[35].

דיסטל מקיימת אורח חיים מסורתי עד דתי^[36].

בשנת 2022 שיתפה את שיטת "החדר הסגור", שבאמצעותה טיפלה בבנה ושאותה פירטה בספרה "ואם היו אומרים לך", זאת על סמך מחקר עצמי שקיימה, ועל סמך הניסיון שלה עם בנה. לדבריה, אוטיזם הוא הימנעות מאינטראקציה חברתית, ובכך אוטיסטים "נבלעים בתוך עצמם", ויש דרכים למנוע זאת. לאחר לימוד הנושא היא הסתגרה עם הילד במשך חודשים בניסיון לרפא אותו ובסופו של טיפול אינטנסיבי גרמה לו להתחיל לתקשר עם העולם כדי לשרוד. בין השאר התבטאה לגבי הטיפול בבנה: "משכתי אותו מהשיער והוצאתי אותו, לא נתתי לו לאכול ולא נתתי לו לשתות, לא נתתי לו כלום. הוא הכריח את עצמו ללמוד לדבר כדי לשרוד". דבריה עוררו ביקורת גם אצל גורמים רשמיים - אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם מסרה כי אוטיזם היא לקות מורכבת, וכי יש אנשים בעלי רמות תפקוד שונות^[37].

Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: גלית דיסטל-אטבריאן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלית דיסטל-אטבריאן