Loading AI tools
אב בית רה''מ לשעבר ופעיל פוליטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מני (מנחם) נפתלי (נולד ב-30 ביוני 1978 בירושלים) הוא פעיל פוליטי ישראלי, שעבד כאב הבית במעון ראש ממשלת ישראל, בין השנים 2011–2012 בתקופת הקדנציה השנייה של בנימין נתניהו. נפתלי התלונן על תנאי עבודה קשים והשפלות שעבר מצד רעיית ראש ממשלת ישראל, שרה נתניהו, וזכה בתביעה לפיצויים שהגיש נגד משרד ראש הממשלה.
החל מנובמבר 2016 היה נפתלי אחד מיוזמיה וממנהיגיה של המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
מני נפתלי הוא השני מבין חמשת ילדיה של אילנה לבית סיטון, ילידת ישראל ממוצא סורי, ונפתלי נפתלי, יליד ישראל ממוצא עיראקי. גדל במושב עגור. בילדותו משפחתו צברה חובות, ואביו, שהתפרנס כקבלן, עבר לעסוק בחקלאות וגידול צאן. נפתלי למד במקוה ישראל ואת שירותו הצבאי עשה כקלע סער בפלס"ר גבעתי.[1]
בשנת 1999 החל לעבוד כמאבטח במעבר טאבה באילת מטעם רשות שדות התעופה וקיבל תעודת הצטיינות על עבודתו. בין השנים 2001–2003 עבד במעברי גבול של ישראל. בין השנים 2005–2010 עבד כמאבטח במשרד ראש הממשלה. בשנת 2010 הועבר לתפקיד באבטחת אישים עקב מעורבותו בקטטה עם מאבטח אחר.[2] בשנת 2012 חזר ליחידת האבטחה במשרד ראש הממשלה.[3]
בין השנים 2011–2012 הועסק במעון ראש הממשלה, תחילה כמאבטח המשפחה, ולאחר מכן כמנהל משק הבית. הוא שימש בתפקיד במשך 20 חודשים.[4] הוא עזב את העבודה בטענה שלא עבר להיות מועסק כעובד מדינה כפי שהובטח לו.
במרץ 2014 הגיש נפתלי תביעה נגד משרד ראש הממשלה.
במאי 2015 עובדת במעון ראש הממשלה הגישה נגדו תלונה במשטרה על מעשה מגונה והטרדה מינית.[5] ב-6 בדצמבר 2017 סגרה הפרקליטות את התיק נגד נפתלי בנימוק של חוסר ראיות.[6]
רישיון הנשק של נפתלי נשלל באוקטובר 2016 ללא הנמקה, וכך נמנע ממנו להמשיך לעבוד כמאבטח.[7] הוא הקים עסק להרכבת דלתות וחלונות לממ"דים, ועוסק בביצוע שיפוצים.
באוגוסט 2017 הקים נפתלי עמותה בשם "צדק ודמוקרטיה", שמטרותיה המוצהרות הן "הגנה על זכויות הפרט וקידום ערכי הדמוקרטיה, העלאת רף השקיפות הציבורית, מאבק בשחיתות הציבורית וסיוע לחושפי שחיתויות".[8] באותה שנה נכלל נפתלי עם אלדד יניב ברשימת 100 המשפיעים בישראל של העיתון "מעריב השבוע".[9]
בשנת 2019 השתתף נפתלי בתוכנית הריאלטי הישרדות VIP עונה 2 וסיים במקום הרביעי.
בינואר 2020 הגיעה תחנת הרדיו גלי צה"ל להסכם פשרה עם נפתלי במסגרתו תשלם לו פיצוי של 16 אלף ש"ח בגין תביעת שהגיש, לאחר התבטאות כלפיו מצד גלית דיסטל-אטבריאן, בראיון שערכה איתו בתחנה.[10]
במרץ 2014 הגיש נפתלי תביעה נגד משרד ראש הממשלה על סך מיליון ש"ח בשל מה שהגדיר כ"התנהגות שלוחת רסן" של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. נפתלי פירט בתביעה שורה של תקריות, בהן, לכאורה, דרשה נתניהו "דרישות בלתי סבירות המלוות ביחס מחפיר (מצידה)". במרץ 2015 העלה קמפיין מימון המונים באתר הדסטארט כדי לממן את הייצוג המשפטי שלו. הקמפיין זכה להצלחה, ובתוך יום אחד גייס נפתלי כמעט מחצית מהסכום המבוקש. הוא הצהיר שכל הסכום שיגייס (בפועל סכום הגיוס עלה על 75,000 שקלים) ייתרם על ידו לעמותות המסייעות לילדים בסיכון, לאחר שיזכה במשפט.[11][12]
בפברואר 2016 קיבל בית הדין לעבודה בירושלים את תביעתו של נפתלי נגד משרד ראש הממשלה ופסק לו פיצויים בסך 155,000 ש"ח בשל הטעיה והפרת הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות ובגין עגמת נפש בשל העסקה פוגענית במעון ראש הממשלה.[13][14] בפסק הדין נכתב, בין השאר: "העדויות הרבות שהוצגו בפני בית הדין מצביעות על כך שבמעון שררו תנאי העסקה פוגעניים בגין התנהגותה של נתניהו ויחסה אל העובדים שכלל דרישות מוגזמות, העלבות, השפלות והתפרצויות זעם".[15] שרה נתניהו הגישה ערעור על פסק הדין,[16] אך ערעורה נדחה על הסף, משום שלא הייתה צד לתביעה.[17] גם המדינה ערערה על פסק הדין,[18] אך בהמלצת בית הדין משכה את ערעורה.[19]
בפברואר 2015 פנה נפתלי למשטרה וביקש להעיד לגבי התנהלות מעון ראש הממשלה. הוא התנה את עדותו בהענקת חסינות מפני הפללה עצמית. עדותו עסקה בנושאים נוספים הקשורים לפרשת מעונות ראש הממשלה: נפתלי טען כי בזמן ששהו במעון ראש הממשלה אורחים מקומיים, נרשם שמדובר באורחים מחוץ לישראל. באופן זה המדינה ספגה הוצאה של מאות שקלים נוספים על כל מנת מזון, משום שהתקציב לאירוח אורחים מחוץ לישראל גבוה מהתקציב המקביל לאורחים מקומיים. עוד טען נפתלי כי שרה נתניהו שכרה מטפלת סיעודית לאביה, תוך שהיא משיתה את ההוצאות על תקציב מעון ראש הממשלה. בספטמבר 2017 הבהירה פרקליטות מחוז ירושלים, בניגוד לדברי נפתלי ופרקליטיו, שנפתלי הוא עד מדינה בפרשת המעונות.[20]
בנאום שנשא מול אלפי חברי הליכוד באוגוסט 2017, תקף נתניהו את נפתלי וטען כי התקשורת מסקרת את נפתלי סיקור האוהד. בין השאר חזר נתניהו על טענות לפיהן נפתלי תבע את משרד הביטחון על חוסר יכולת לעבוד, אבל עבד 400 שעות בחודש; שהוצאות האוכל במעון ראש הממשלה כמעט הכפילו את עצמן אחרי שנכנס נפתלי לתפקידו, אבל צנחו כשהוא עזב; ושיש עדויות שהעביר חומרי ניקוי ואוכל למקורביו.[21] נפתלי הכחיש שההוצאות עלו כשהיה בתפקיד, אמר ש"כל הדברים האלה נדחו בבית המשפט", והוסיף שיגיש תלונה נגד נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה בגין חשד לשיבוש הליכי משפט.[22] בפועל קבע בית המשפט כי הפרסום שההוצאות עלו בתקופתו של נפתלי כאב בית הוא אמת והגידול היה גם באחריותו כאב בית הבית, ובנוסף קבע בנוגע לנפתלי כי "מדובר באדם ערכי ואמין"[23]
באוגוסט 2021 פסק בית משפט השלום בהרצליה שעל מפלגת הליכוד, עורכי הדין יוסי כהן, דוד שמרון ושניים מעובדי מעון ראש הממשלה, לפצות את נפתלי בגין לשון הרע נגדו, בסכום כולל של כ-191 אלף ש"ח. בית המשפט קבע שאיננו "כזבן ובלתי אמין" כפי שהציגו כהן בפוסט בפייסבוק, אלא "עולה תמונה שנפתלי אדם ערכי ואמין". נפתלי חויב לשלם הוצאות משפט בסך 50 אלף ש"ח לנתבעת שתביעתו נגדה נדחתה משום שעמדה לה הגנת אמת בפרסום.[24] ב-10 בינואר 2023 בית משפט מחוזי בתל אביב קיבל את ערעור הליכוד ועו"ד יוסי כהן בנוגע לפרסום בפייסבוק על נפתלי לגבי הוצאות מעון ראש הממשלה. ביטל את קביעת בית משפט השלום בהרצליה בעניינם של כהן והליכוד (שבגינה חויבו ב-125 אלף ש"ח מתוך הפיצוי הכולל שנפסק לטובת נפתלי) וקבע שדבריהם אינם לשון הרע, והורה לנפתלי לשלם לליכוד הוצאות בגובה 10,000 ש"ח.[25][23] בפסק הדין התקבלה טענתו של כהן ולפיה קיימת סתירה מהותית בפסק הדין של בית משפט השלום, אשר מצד אחד כינה את נפתלי "אדם אמין וערכי" - ומצד שני קבע ממצאים עובדתיים חמורים בעניינו. כך למשל התייחס בית המשפט לכך שנפתלי הודה כי ביצע בידיעה מעשים שאינם תקינים שגרמו לעלייה בהוצאות בית ראש הממשלה, כי ביצע מעשים אסורים כולל שותפות לזיוף מסמכים וזאת על מנת להוציא כסף מחשבון משרד ראש הממשלה שלא כדין, כי סיפק דיווחי שעות כוזבים לעובדים, ועוד.[23]
בנובמבר 2016 החל לצד אחרים להוביל את המחאה, בסמוך לביתו של אביחי מנדלבליט שבפתח תקווה.[26] נפתלי אמר שברצונו להוציא את האנשים לרחובות כדי להחליף את השלטון ודרש ממנדבליט לפתוח בחקירה בפרשת הצוללות.[27] באפריל 2017 דחה בג"ץ את עתירתו של נפתלי לקיים הפגנות ומשמרת מחאה מול מעונו הפרטי של מנדלבליט.[28][29] במאי 2017 פנתה שרת המשפטים, איילת שקד למפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך על מנת שיאכוף את החלטת בג"ץ[30] ומספר ימים אחר כך, המשטרה אסרה להפגין במרחק מאות מטרים מבית מנדלבליט.[31]
במהלך ההפגנות נעצר נפתלי בידי המשטרה כמה פעמים, הראשונה שבהן ב-24 בדצמבר 2016.[32] ב-20 במאי 2017 נשברה ידו במהלך מעצר.[33] במוצאי שבת 19 באוגוסט 2017, עצרה המשטרה את נפתלי ואת אלדד יניב בכניסה לפתח תקווה בדרכם להפגנה,[34] בנימוק שפוסטים שכתבו השניים בפייסבוק ובהם קראו להשתתף בהפגנה הם שידול אנשים להגיע להפרת סדר.[35] בית משפט השלום בפתח תקווה קבע שנפתלי ויניב לא יקראו להגיע להפגנה בלתי חוקית במשך שבוע.[36]
ב-24 באוגוסט הוציא בג"ץ צו ביניים שלפיו על המשטרה להתיר קיום הפגנות בכיכר גורן, כל עוד מארגניהן יעמדו בשורה של כללים: מספר המפגינים יוגבל ל-500 איש, הם לא ישתמשו באמצעי הגברה מעבר לשני מגפונים והמפגינים לא ירדו לכביש.[37] עם זאת, בהחלטתו הסופית, ב-8 באוקטובר 2017, קבע בג"ץ כי מותר להפגין בכיכר גורן ללא רישיון וללא הגבלת מספר המשתתפים.[38] בעקבות קביעת בג"ץ פועל היועץ המשפטי להכנסת שינויים בתקנות הנוגעות להפגנות.[39]
בסוף 2017 החלו הליכים לקראת העברת "חוק ההמלצות", המגביל את כוחה של המשטרה להמליץ כיצד ליישם את מסקנותיה בחקירות שהיא מנהלת.[40] משתתפי המחאה ראו זאת כחקיקה פרסונלית הקשורה לחקירות נתניהו, ועל רקע זאת הועבר מיקום המחאה מפתח תקווה לשדרות רוטשילד בתל אביב. הם עשו זאת לראשונה ב-2 בדצמבר 2017, תחת הכותרת "צעדת הבושה". המחאה המשיכה לאורך השבועות הבאים אך באמצע ינואר 2018 החליטה קבוצה בראשות מני נפתלי לחזור ולקיים הפגנה אחת בפתח תקווה בכיכר גורן במקביל להפגנה בכיכר הבימה, זאת בשל קרע שהתגלע בין נפתלי לאלדד יניב, במסגרתו האשים נפתלי את יניב בניצול ההפגנות למטרותיו הפוליטיות.[41]
נפתלי מתגורר בעפולה, נשוי לסימונה, שאותה הכיר במסגרת עבודתו כמאבטח במעבר קרני, ולהם בן ובת.
רז שכניק, רביב גולן, מני טיים, באתר "ידיעות אחרונות", 22 באפריל 2019Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
