Loading AI tools
סוגייה העומדת במרכזו של ויכוח ציבורי בחברה הישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיוס בני ישיבות לצה"ל או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת בחברה הישראלית מאז הקמת המדינה ועד ימינו. עם הקמת מדינת ישראל הונהג שירות חובה בצה"ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה "תורתו אומנותו", שלפיו ניתנה אפשרות לדחות את הגיוס לצה"ל כדי לעסוק בלימוד תורה. רוב תלמידי הישיבות שגיוסם נדחה במסגרת "תורתו אומנותו" הם חרדים, ורובם ככולם דוחים את גיוסם מדי שנה עד לחציית גיל הגיוס, כך שאינם מתגייסים כלל. מנהלת החרדים הצבאית היא האמונה על נושא גיוס החרדים בצה"ל.
.jpg)
בציבור הדתי-לאומי המועמדים לגיוס לרוב מתגייסים לשירות צבאי מלא בגיל מאוחר מהרגיל או במסגרת ישיבות ההסדר, ויש המשרתים שירות מקוצר במסגרת הסדרים כמו הסדר מרכז ושלב ב' או מתגייסים לשירות לאומי-אזרחי.
בשנת 1998 פסק בג"ץ כי הפטור הגורף משירות, שנתן שר הביטחון לכלל תלמידי הישיבות, אינו חוקתי בשל הפגיעה הלא-מידתית בשוויון, ופסל אותו. מאז פסל בג"ץ את כל ההסדרים שהושגו בסוגיה זו. החל מ-1 ביולי 2023 אין תוקף חוקי לשחרורם של בני הישיבות משירות בצה"ל. במרץ 2024 החל להתגבש מתווה לחקיקת חוק הגיוס שנועד להסדיר את פטור "תורתו אומנותו" תוך צמצום השימוש בו, ולהסדיר את חובת הגיוס לצבא או לארגוני התנדבות חלופיים למי שאינו עונה על הגדרות הפטור. ביוני 2024 פסק בג"ץ שאין מסגרת חוקית המאפשרת להבחין בין בני ישיבות לאזרחים אחרים בישראל המחויבים בגיוס, ולכן לממשלה אין סמכות חוקית למנוע את גיוסם לצבא, ובהתאם לכך חובה לפעול לגייסם. ההחלטה גם אסרה על העברת כספי תמיכה לישיבות וכוללים עבור תלמידים שקיבלו פטור[1].
מספר בני הישיבה שבהסדר "תורתו אומנותו" הלך וגדל עם השנים ומאז ראשית שנות ה-70 הוא עומד במרכזו של ויכוח ציבורי. בשנת 1974 2.4% משנתון הגיוס היו תחת ההסדר, מספר זה הגיע ל-9.2% בשנת 1999[2], ל-16% בשנת 2010[3] ול-17.6% בשנת 2021[4]. באמצע 2005 נכללו בהסדר 41,450 איש, כ־0.6% מהתושבים. בשנת 2017 11,800 צעירים חדשים הצטרפו להסדר דחיית השירות[5]. הגידול המשמעותי ביותר במספר בני הישיבות הכלולים בהסדר היה עם כינונה של ממשלת בגין הראשונה, כאשר שר הביטחון, עזר ויצמן, ביטל את ההגבלה על מספר דוחי הגיוס, שעמד עד אז על 800 תלמידי ישיבות חדשים בכל שנה, ואף הרחיב את הגדרת הזכאות לדחיית שירות.
.jpg)
| שנה | מספר דחויי שירות[6] | ציון דרך |
|---|---|---|
| 1948 | כ-400 | דברי דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון |
| 1954 | 1,240 | ניסיון של שר הביטחון לגייס את בני הישיבות |
| 1968 | 4,700 | הקמת ועדת שרים לבחינת הסדר "תורתו אומנותו" |
| 1977 | 8,260 | המהפך הפוליטי – ממשלת בגין הראשונה (ביטול מכסות לדחיית שירות בהסדר 'תורתו אומנותו') |
| 1986 | 16,000 | הקמתה של ועדת הכהן לבחינת הסדר תורתו אומנותו; דיון מהותי ראשון בבג"ץ. |
| 1992 | 24,000 | מוקמת ועדת ישראלי להגברת הפיקוח על הסדרי דחיית השירות. |
| 1999–2002 | 31,174 | בג"ץ מקבל עתירה נגד דחיית השירות ומחייב את הכנסת להסדיר את הנושא בחוק – ועדת טל. |
| 2002 | 36,887 | מתקבל חוק טל: חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. |
| 2007 | ? | בג"ץ דוחה עתירה נגד חוק טל; הכנסת מחליטה להאריכו בחמש שנים. |
| 2011–2012 | 63,000 | ועדת מעקב של הכנסת (ועדת פלסנר) אחר חוק טל מחליטה כי החוק נכשל. |
| 2012 | 53,000 | בג"ץ מבטל את חוק טל על סמך חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ונותן לכנסת אורכה לחוקק חוק שוויוני יותר. |
| 2014 | 59,553 | ועדת שקד וחקיקת תיקון 19 לחוק שירות הביטחון: קביעת יעדים מחייבים לגיוס, הטלת סנקציות אישיות ומוסדיות על משתמטים, קביעה של תקופת הסתגלות. |
| 2015 | 64,605 | העברת תיקון מס' 21 בכנסת לחוק שירות הביטחון: תום תקופת ההסתגלות ותחולת היעדים המחייבים נדחים לשנת 2022. |
| 2020 | 52,741 | הצעת חוק מתווה משרד הביטחון[7]. |
| שנה | מספרם של המתגייסים החרדים |
|---|---|
| 2018 | 1,332 |
| 2019 | 884 |
| 2020 | 1,126 |
| 2021 | 916 (נתונים חלקיים) |
סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי עמדה על סדר היום כבר ב-1948, עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של מלחמת העצמאות[9]. בפברואר התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות[10]. ב-10 במרץ, נחתם "הסדר והסכם" ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס[11]. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי "איחוד הישיבות" שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש.[דרוש מקור]
במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם[12]. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים[13]. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש"יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס", ועל כן הוסכם לשחררם[14]. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל: ”על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.”[2][11]
בשנת 1954 הורה שר הביטחון, פנחס לבון לגייס תלמידי ישיבות לאחר שלמדו בישיבה ארבע שנים. בעקבות מחאה מצד ראשי הישיבות, הורה ראש הממשלה משה שרת על ביטול הוראה זו. בשנת 1958 הגיע מנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס, באישור שר הביטחון בן-גוריון, להסדר חדש עם ראשי הישיבות. במסמך שפורסם נקבעו נוהלי דחיית השירות, ובפרט נקבע כי תלמיד ישיבה שיתגייס לאחר גיל 25 יתאמן במשך שלושה חודשים ("טירונות שלב ב'") ומשם יועבר לצבא המילואים.
דיון בנושא התפתח שוב לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1968 כתב הרמטכ"ל חיים בר-לב לשר הביטחון: שיש להפסיק את הגידול במספר דחויי הגיוס משום שמתחילה ירידה במקורות כוח-אדם לגיוס[15]. במרס 1968, הקימה הממשלה ועדת שרים לבחינת נושא דחיית השירות לתלמידי ישיבה, בראשות שר הביטחון משה דיין. הוועדה קיבלה את המלצת המטכ"ל "מבלי לחולל בשעה זו שינויים מרחיקי לכת". בהתאם לכך החליט משה דיין כי לא תאושר הצטרפות ישיבות חדשות להסדר ויוגבל היקף הענקת הדיחויים החדשים מדי שנה למספרם בעת קבלת ההחלטה (800)[15], מכסות אלו נותרו עד המהפך הפוליטי ב-1977[6][דרושה הבהרה]. עוד החליטה הוועדה ליצור אחידות בין מסגרות צבאיות שונות שפנו לציבור הדתי והחרדי וכן לסגור את מסגרת "קוממיות" שמכונה הנח"ל החרדי שהופעלה על ידי אגודת ישראל. חבר הוועדה משה קול התנגד להחלטות הוועדה והציע עמדת יחיד שלפיה כל בן ישיבה יעבור אימונים קודם שייכנס לישיבה ובמהלך הלימודים בישיבה[16].
בשנת 1975 ביטל שר הביטחון שמעון פרס את ההגבלה על הצטרפות ישיבות חדשות, אולם מכסה מקסימלית של 800 מקבלי דיחוי חדשים בשנה נותרה בעינה[15].
העתירה הראשונה נגד הסדר דחיית השירות הוגשה לבג"ץ בשנת 1970, בית המשפט דחה אותה בשל היעדר זכות עמידה וחוסר שפיטות בסוגיה לאור אופייה החברתי-פוליטי השנוי במחלוקת ציבורית[2][17]. גם בעתירה לבג"ץ שהוגשה בשנת 1986 (בג"ץ רסלר נגד שר הביטחון) קיבל בית המשפט את עמדת המדינה וקבע כי לשר הביטחון סמכות ליתן דחיית שירות ביטחון לבחורי ישיבה. עם זאת, בפסק דין זה קבע לראשונה בית המשפט כי מדובר בסוגיה שפיטה, כי קמה לעותר זכות עמידה וכי יש משמעות למספר הבחורים שגיוסם נדחה: "קיים גבול שאותו אין שר ביטחון סביר רשאי לעבור. הכמות עושה איכות".[18][19][15]
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד ואגודת ישראל לקראת הקמת ממשלת בגין הראשונה בשנת 1977, הוסרה המכסה של מספר תלמידי הישיבה שיכולים להצטרף להסדר תורתו אומנותו[15]. בשנת 1981, עם חידוש ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לאגודת ישראל, הורחב ההסדר לכלול מלמדים בישיבות, רבני ערים, דיינים, בעלי תשובה שלא למדו במסגרת ישיבתית עוד בגיל תיכון, מורים בחינוך העצמאי ועוד[15][6].
ב-1986 מונתה ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (ועדת הכהן), לבחינת מצב גיוס תלמידי ישיבות. בראש ועדת המשנה עמד חבר הכנסת הרב מנחם הכהן ממפלגת העבודה, וחברי הוועדה הנוספים היו חברי הכנסת בנימין בן אליעזר, שרה דורון, הרב חיים דרוקמן, מיכה חריש, רפאל פנחסי ויוסי שריד. דין וחשבון הוועדה הוגש ב-1988. הוועדה קבעה כי "מספר השחרורים הגיע לממדים ולהיקף של רבבות, אין מנוס מבחינה מחודשת של ההסדר ותוקפו"[6]. ההמלצה הראשונה של הוועדה הייתה לחזור למצב שלפני שנת 1975, דהיינו שרק תלמידי ישיבות מוכרות וישיבות תיכוניות יוכלו להיכנס להסדר. בנוסף, המליצה הוועדה ליצור מסגרת של מעין "עתודה אקדמאית" לבוגרי ישיבות, בה יוכל כל תלמיד ישיבה ללמוד מגיל 18 ועד גיל 24. בתום תקופה זו, יעמדו התלמידים בבחינות, וסך של 200 התלמידים המצטיינים בכל שנה יקבלו פטור מלא משירות ביטחון ויורשו להמשיך בלימודיהם. יתרת התלמידים יגויסו לשירות מקוצר כבן שנה, ולאחריו ישובצו במערכי המילואים של צה"ל וישרתו שירות מילואים בכל שנה תוך תיאום מועדי השירות עם ראשי הישיבות. עוד המליצה הוועדה לקבוע מכסה של שלושה אחוזים משנתון הגיוס של תלמידי ישיבות שיוכלו להצטרף להסדר "תורתו אומנותו". המלצות הוועדה לא יושמו באופן גורף[20].
אי הגיוס של רוב הציבור החרדי עורר ביקורת. מפלגת "שינוי", שזכתה להצלחה רבה בבחירות בשנת 1999 ו-2003, ביססה את תעמולתה במידה רבה על הטינה בחלק מהציבור בישראל כלפי החרדים בעניין זה. בין היתר נשמעו קולות, גם בתוך הציבור החרדי, שקראו לחרדים הכלולים בהסדר "תורתו אומנותו" ואינם מקדישים את כל זמנם ללימוד תורה, להתגייס. נשמעו קולות נגד המצוקה הכלכלית שגורם ההסדר בקרב הציבור החרדי, משום שעל דחויי הגיוס במסגרת ההסדר נאסר לעבוד. עם זאת, ההנהגה הרבנית החרדית מאוחדת בראייתה את ההסדר כחיובי וחיוני.
ערך מורחב – ועדת טל.jpg)
באמצע שנות התשעים חל מפנה באופן התערבותו של בית המשפט בחוקיות ההסדר[6]. בשנת 1998, בג"ץ פסק שסמכותו של שר הביטחון לפטור מועמד לשירות ביטחון משירות צבאי אינה כוללת הענקת פטור גורף לכלל תלמידי הישיבות, ודרושה חקיקה ראשית[21]. בעקבות פסיקה זו מונתה ב-1999 ועדת טל, בראשות השופט בדימוס צבי טל, במטרה לגבש הצעת תיקון לחוק. הוועדה הונחתה לבחון את היבטי הסוגיה ולהמליץ על הסדרים לחלק מהציבור החרדי, כגון מסגרות ייחודיות והורדת גיל הפטור.[דרוש מקור]
באפריל 2000 הוגש דו"ח הוועדה, וב-23 ביולי 2002 עבר בכנסת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל") המאפשר המשך מתן פטור לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. בגיל 22 יקבל בחור ישיבה שנת הכרעה שבה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר ומילואים לפי צורכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. בנוסף יורחבו מסגרות לשירות בצבא כמו הנח"ל החרדי.
היחס לוועדת טל בקרב הרבנים הליטאים לא היה אחיד. חלקם סברו כי אין לשתף פעולה כלל עם עבודת הוועדה, משום שהיא בחנה גם דרכים להגביר גיוס חרדים. הרב אהרן יהודה לייב שטינמן הוביל קו שלפיו יש לשתף פעולה עם הוועדה כדי להסדיר את מעמד בני הישיבות, ומקורבו מרדכי קרליץ, בנו של הרב נסים קרליץ, היה הנציג הבכיר של החרדים בוועדה. חברי הוועדה ביקרו במהלך עבודתם בבתיהם של הרב שטיינמן ושל הרב שמואל הלוי ואזנר, ובישיבת פורת יוסף, שבה נפגשו עם הרב שלום כהן. הרב ברוך מרדכי אזרחי הופיע בפני הוועדה בשליחות הרב יוסף שלום אלישיב[22]. לאחר שסיימה ועדת טל את עבודתה בשנת תש"ס (2000) שיגר הרב שטיינמן מכתב תמיכה לקרליץ ובו כתב: "באתי בדברים אלה להודות לך על המאמצים הגדולים אשר עשית למען שכל בחור ישיבה יוכל ללמוד תורה כל זמן שירצה בלי שום הגבלה". קבוצה של עשרים וחמישה רבנים וראשי ישיבות, ובהם הרב נסים קרליץ, הרב גרשון אדלשטיין, הרב ברוך דב פוברסקי, הרב ברוך מרדכי אזרחי והרב אביעזר פילץ, צרפו את חתימתם למכתב[23].
לעומת זאת, קבוצה של רבנים בולטים הביעה התנגדות נחרצת לכל שיתוף פעולה עם הוועדה, בהם הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב משה שמואל שפירא, הרב שמואל אוירבך, הרב יחיאל מיכל פיינשטיין והרב משולם דוד הלוי סולובייצ'יק. בשנת תש"ס (2000) פרסמו שישה מחברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה כרוז נגד כוונת ועדת טל לבצע שינויים בהסדר גיוס בני הישיבות, ובו נכתב: "אין לעשות כל שינוי אפילו כל שהוא ממה שהיה, ולבל יעיזו גורמים מבחוץ להכתיב דרכו וצורתו של עולם התורה, שכל רצונם להמעיט הלומדים... ובל יפחידונו באיומים שמחויבים אנו לקבל הצעותיהם ומזימותיהם, כי לא מפיהם אנו חיים, כי אם מהבטחת הבורא שלא תשתכח תורה מישראל". מלבד הרבנים ליפקוביץ, שפירא ואוירבך, חתמו על הכרוז הרב אברהם יעקב זלזניק, הרב זלמן רוטברג והרב חיים פינחס שיינברג. מספר שבועות לאחר מכן פורסם גילוי דעת על ידי עשרים ראשי ישיבות, בהם הרב ברוך רוזנברג והרב יצחק שיינר, ובו הם מצטרפים להתנגדות לשינויים כלשהם בהסדרי הגיוס של בני הישיבות.
על פי דרישת רבנים נמנע חבר הוועדה הרב אשר טננבוים מלחתום על החלטותיה. במקום זאת צירף "חוות דעת יחיד" ובה דרש שלא לבצע שום שינוי מההסדר שהיה קיים מאז קום המדינה. בעקבות זאת כתבו לו הרב מיכל יהודה ליפקוביץ והרב משה שמואל שפירא מכתבי הוקרה.
על רקע החלטות הוועדה נתגלעו חילוקי דעות בין הרב משה שמואל שפירא לבין הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן. הרב שפירא שלח אליו מכתב אישי ובו ביקש ממנו שלא להיכנע לדרישות הבג"ץ ולסרב לכל הצעת פשרה, ובין השאר כתב: "ומהנסיון הוא שהדרך היחידה פה בארץ הקודש הוא לעמוד בתוקף מוחלט על כך כי אין לגעת בישיבות הקדושות ובהיכלי התורה, ורק על ידי עמידה תקיפה ישמר המצב הקיים". ביולי 2002, ערב ההצבעה בכנסת על חוק טל ובעקבות חילוקי הדעות הללו, פרש הרב שפירא מחברותו במועצת גדולי התורה של דגל התורה, בנימוק שאינו יכול לקחת אחריות על הנעשה בתחום זה על ידי נציגי המפלגה.
חוק טל נחקק כהוראת שעה לחמש שנים שניתן להאריכן. ביולי 2005 הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי הניסיון לשנות את ממדי ההתגייסות לצבא בקרב בני הישיבות באמצעות חוק טל נכשל כליל. בשלוש השנים שמאז חקיקתו הוא הביא לגיוס עשרות בודדות של בני ישיבות בלבד[24]. ביולי 2009 הודיע אגף כוח אדם בצה"ל לצוות המעקב הפרלמנטרי ליישום חוק טל, כי מספר מקבלי דחיית השירות גדל בצורה משמעותית, לעומת גדילת ההתגייסות של בני-הישיבות שקיבלו את הדחייה[25]. בכך נכשל לחלוטין השילוב בצה"ל באמצעות חוק טל.
על מנת להיכלל בהסדר "תורתו אומנותו" יש להיות צעיר (גבר בגילאים 18–54 הכשיר לשירות צבאי) ולהיות תלמיד בישיבה גבוהה מגיל 16, או לסיים לימודים בישיבה תיכונית.
על פי ההסדר, על תלמיד ישיבה הרוצה להצטרף להסדר להתחייב להקדיש 45 שעות שבועיות ללימוד תורה, ולא לעסוק בכל עיסוק אחר שמקובל לקבל בגינו תמורה. לאחר אישור ראש הישיבה ומזכיר ועד הישיבות, צה"ל נותן אישור לדחיית שירות. האישור תקף לחצי שנה ויש לחדש אותו בסוף התקופה. אפשר לדחות את השירות עוד ועוד, עד גיל 41, שבו ניתן פטור מלא משירות ביטחון. קודם לכן, בגיל 31, ניתן פטור לאבות לחמישה ילדים, ובגיל 35 מוענק פטור לאבות לארבעה ילדים.
שירות שלב ב' מתאפשר מגיל 27 לאבות לשני ילדים ומגיל 29 לשאר.
במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2003 בוצע שינוי בהסדר ביוזמת משרד האוצר, וניתנה לתלמידים האופציה לצאת לעבוד בגיל 23 לצד המשך הלימודים התורניים. לצד שינוי זה נקבע כי התמיכה באברך שעבר את גיל 23 תרד משמעותית. תיקון זה התאפשר לאחר שמפלגת שינוי נאותה לו, למרות חילוקי דעות פנימיים בתוכה. המפלגות החרדיות ברובן, לא היו בעד התיקון. היו שטענו שהשינוי חותר תחת הישגיה של ועדת טל, אחרים קיוו שתהיה בו תרומה ליציאת החרדים לשוק העבודה. בסופו של דבר, עם חזרת החרדים לקואליציה נשאר היתר העבודה על כנו, אך התמיכה בישיבות בגין כל אברך שעבר את גיל 23 הוחזרה לרמתה הקודמת (נכון לדצמבר 2012 – 900 ש"ח לחודש).
ב־21 בפברואר 2012 פסק בג"ץ שחוק טל סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן הכנסת לא תוכל לשוב ולהאריכו מעבר למועד פקיעת תוקפו, 1 באוגוסט 2012. מנהיגים וח"כים חרדים הביעו תגובות נחרצות נגד פסיקת בג"ץ, הרב שמואל אויערבך, למשל, כתב: "על דבר הגזירה הנוראה לפגוע בלב היהדות, אשר חושבים על גיוס בני הישיבות חלילה וחלילה וח"ו לא תהא כזאת בישראל"[26].
ערך מורחב – הוועדה לקידום השוויון בנטלבחודש מאי 2012 הקימה הממשלה את הוועדה לקידום השוויון בנטל, בראשות חבר הכנסת יוחנן פלסנר כדי לגבש חלופה לחוק טל, באופן שיבטל את דחיית גיוסם של בני הישיבות ללא הגבלה במספרם, הוועדה כללה נציגים ממפלגות הקואליציה למעט נציגי המפלגות החרדיות שהחרימו את הוועדה, והודיעו כי לא ישתפו פעולה עמה. לקראת סיום עבודתה כחודש וחצי לאחר שהוקמה, הודיע ראש הממשלה על פירוק הוועדה, זאת לאחר שמספר נציגים ממפלגות הקואליציה פרשו ממנה, לאחר שהתנהלות הוועדה הייתה שלא לרוחם.
לאחר ביטול חוק טל, פרסמו ראשי הישיבות הוראה לתלמידיהן לא לחתום על מסמכים בלשכת הגיוס מעבר לאישור הפרטים האישיים, וחלק אף הורו לא להתייצב כלל עם קבלת זימון ללשכת הגיוס[27].
לאחר הקמת ממשלת נתניהו השלישית במרץ 2013, הוקמה ועדת שרים בראשותו של יעקב פרי, שהמליצה על תוכנית גיוס אשר לפיה יהיו פטורים מגיוס רק 1,800 "מתמידים" בכל שנתון. הוועדה קבעה כי יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, ואילו ישיבות בעלות אחוזי גיוס גבוהים יתוגמלו כספית. כמו כן המליצה הוועדה כי אם יעדי הגיוס לא יתממשו, ייפתחו הליכים פליליים כנגד המסרבים להתגייס[28].
ביולי 2013 הניחה הממשלה על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק: להסדרת גיוסם של בני ישיבות לצה"ל[29] ולשילובם בשירות אזרחי[30].
לאחר שוועדת פרי הגישה את מסקנותיה, ולאחר שהחוק עבר בכנסת בקריאה ראשונה, קמה הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה, ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות בראשות חברת הכנסת איילת שקד מהבית היהודי ("ועדת שקד"), שתפקידה להכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. בוועדה נכחו נציגי החרדים שהשמיעו את התנגדותם לחובת גיוס תלמידי ישיבות, בשאר המפלגות נתגלעו ויכוחים שונים, הבולט מביניהם היה מחלוקת בין סיעת "יש עתיד" לסיעת "הבית היהודי", האם יש להטיל על המשתמטים מגיוס סנקציות כלכליות או פליליות. בפברואר 2014 לאחר התערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אישרה ועדת שקד את סעיף הסנקציות הפליליות בחוק השוויון בנטל[31].
בתגובה לאישור המלצות ועדת שקד, ב-2 במרץ 2014 התקיימה הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות ("עצרת המיליון") שהשתתפו בה מאות אלפי חרדים, בראשות מנהיגי היהדות החרדית בישראל. משתתפי ההפגנה מחו נגד הצעת החוק שגובשה בוועדת שקד.
ב-12 במרץ 2014 הוצג בכנסת "חוק הגיוס" של ועדת שקד[32] ובעקבות החרמת ההצבעה על ידי האופוזיציה, אושר בקריאה שנייה ושלישית ברוב גדול מול מתנגד אחד (יוני שטבון)[33][34]. לאחר העברת החוק המשיכו תלמידיו של הרב שמואל אוירבך וכן חוגים בעדה החרדית לדבוק בגישה שלפיה גם כשבני הישיבות יכולים לקבל דחיית שירות מהצבא, אסור להם להתייצב בלשכת הגיוס ולבקש אותה, משום שיש בכך שיתוף פעולה עם החוק החדש. הרב אוירבך אף תקף את ועד הישיבות שעוסק בהסדרת המעמד מול הצבא[35]. בספטמבר 2014 נערך בירושלים כינוס רבנים המתנגדים להתייצבות, ובהם ראשי ישיבות ליטאים המזוהים עם "בני תורה", רבני העדה החרדית, אדמו"רים ורבנים ספרדים, ובהם הרב דוד בצרי והרב בן ציון מוצפי[36]. לעומתם רוב בני הישיבות המשתייכים לחוגים המיוצגים על ידי הסיעות החרדיות בכנסת, וכן חלק מבחורי הישיבות המשתייכים לעדה החרדית, המשיכו להסדיר את מעמדם.
ערך מורחב – בג"ץ חוק הגיוסבנובמבר 2015, לאחר כניסתן המחודשת של המפלגות החרדיות לקואליציה, הוכנסו תיקונים נוספים לחוק שעבר ב-2014, בין היתר הם מאריכים בכמה שנים את תקופת ההסתגלות, ודוחים את האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד 2023, אז יוכל להחליט זאת שר הביטחון אם לא יתמלאו יעדי הגיוס[37][38]. התיקון עבר ברוב של 49 מול 36 מתנגדים. אנשי הפלג הירושלמי והעדה החרדית גינו בחריפות את תמיכת הח"כים החרדים בתיקון החוק.
ב-12 בספטמבר 2017, ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים, פסל בג"ץ גם את הסדר הגיוס המבוסס על התיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון (פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים לחוק), וקבע שבטלות הפרק תיכנס לתוקף כעבור שנה ממתן פסק הדין, על מנת לאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן[39]. את העתירה נגד התיקון לחוק הגישו התנועה למען איכות השלטון בישראל ומפלגת "יש עתיד".
בפברואר 2018 הקים שר הביטחון אביגדור ליברמן ועדה המורכבת מנציגי צה"ל ומשרד הביטחון, משפטנים ברובם, במטרה להציע נוסח חוק שיעמוד במבחן בג"ץ. ביוני פורסמו המלצות הוועדה של משרד הביטחון, הכוללות יעדי גיוס המעוגנים בחוק והעמידה בהם מהווה תנאי להמשך תחולתו, וכן סנקציות כלכליות במקרה של אי עמידה זמנית ביעדים. היעדים עולים משנה לשנה עד שלאחר כעשור מחייבים בגיוס את רוב השנתון של גברים חרדים. ב-3 ביולי 2018 אושרה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק מתוקנת המבוססת על הצעת הוועדה[40]. הסיעות החרדיות הצביעו נגד הצעת החוק, וסיעת "יש עתיד" הצביעה בעדה מהאופוזיציה. בג"ץ נעתר חלקית לבקשתו של שר הביטחון החדש בנימין נתניהו והאריך את תוקפו של החוק הקודם עד ל-15 בינואר 2019[41]. בדצמבר יאיר לפיד הודיע שבקריאה שנייה ושלישית "יש עתיד" לא תתמוך בחוק, ועל רקע הקושי בהעברתו החליטה הקואליציה להקדים את הבחירות לאפריל 2019[42]. בעקבות כך בג"ץ אישר דחייה נוספת של ביטול החוק, ל-28 ביולי 2019[43]. גם לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת נותרה הצעת החוק סלע מחלוקת, מנעה הקמת ממשלה חדשה, וחודש לאחר תחילת כהונתה גם הכנסת העשרים ואחת החליטה על פיזורה[44].
במקביל פעלה בכנסת, בין יוני 2018 לאפריל 2019, הוועדה המיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות ושילובם של בוגרי ישיבות בשירות צבאי, בשירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה.
.jpg)
קווי היסוד של ממשלת ישראל השלושים ושש כללו תמיכה במתווה משרד הביטחון כפי שאושר בקריאה ראשונה בכנסת ה-20, כולל הוראת שעה לתקופת המעבר, כך שגיל הפטור יעמוד על 21[45]. בינואר 2022 חוק הגיוס החדש עלה לקריאה ראשונה, החוק לא עבר ועמד על שוויון כתוצאה מכך שחברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי ממפלגת מרצ הצביעה נגד החוק כמחאה על חוק האזרחות וכך הוא לא עבר לקריאה שנייה[46]. כעבור שבועיים הצליחה הקואליציה לאשר את חוק הגיוס בקריאה ראשונה[47]. ביולי 2022, בעקבות ההחלטה על פיזור הכנסת העשרים וארבע, בג"ץ אישר דחייה נוספת של ביטול החוק עד יולי 2023[48].
בעקבות הבחירות לכנסת והשבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע בדצמבר 2022, התחייב ראש הממשלה נתניהו להביא לכנסת חוק גיוס חדש שיסדיר את שאלת גיוס בני הישיבות[49]. ב-25 ביוני 2023, החליטה ממשלת ישראל להסדיר את העניין בחוק עד לחורף 2023/24, ועד אז להימנע מגיוס בחורי ישיבות[50]. במקביל, העבירה מפלגת יהדות התורה אולטימטום לממשלה כי תפרוש מהקואליציה אם לא תחל חקיקת חוק הגיוס המתוכנן מיד עם תחילת מושב החורף של הכנסת באוקטובר 2023[51]. ביולי 2023 פקעו תיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון המסדיר את מעמדם המיוחד, ובכך הפכו בני הישיבות הכלולים בהסדר לעריקים[52]. ב-9 ביולי 2023 דחה בג"ץ על הסף פה אחד עתירה של התנועה לאיכות השלטון הדורשת לגייס מיידית את בני הישיבות, נוכח הזמן הקצר שחלף מאז השינוי המשפטי וקבע כי "הגשת עתירה בעניין יכולה להתקבל על הדעת לאחר שתינתן למשיבים שהות מספקת למתן תשובה"[53]. ב-16 באוגוסט 2023 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה שלא לגייס את בחורי הישיבות לאחר פקיעת החוק המסדיר את הדבר[54].
ב-26 בפברואר 2024 הוציא בג"ץ צו ביניים המחייב את הממשלה לנמק עד 31 במרץ מדוע לא יגויסו בני הישיבות בהיעדר חקיקה המסדירה את הפטור[55]. ב-28 במרץ הוציא בג"ץ צו ביניים נוסף המחייב את הממשלה להפסיק לתקצב, החל מ-1 באפריל, את הישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים[56]. פסיקה זו עוררה התנגדות של שרים בממשלה ושל חלקים רבים מקרב הציבור המסורתי, הדתי והחרדי בישראל וקמו התארגנויות אזרחיות להשלמת המימון לתלמידי הישיבות[57][58] אנשי ציבור ושרים האשימו את בג"ץ במניעים פוליטיים וברצון להפיל את ממשלת הימין בזמן מלחמה[59].
ערך מורחב – חוק הגיוסבמרץ 2024 הוכן מתווה לחקיקת "חוק הגיוס", לפיו בחורי ישיבות ש'תורתם אומנתם' יהיו פטורים מגיוס. לבחור חרדי שאינו עומד בהגדרת 'תורתו אומנותו' תינתן אפשרות לבחור אם לשרת בצבא או לשרת במסגרות התנדבותיות כדוגמת איחוד הצלה, משטרה וכדומה. מתווה זה קיבל לראשונה הכרה פומבית של רבני הציבור החרדי[60].
בתגובה לדיונים אודות חוק הגיוס והאפשרות שבני ישיבות יגויסו לצבא במסגרתו, אמר הראשון לציון יצחק יוסף בשיעורו בבית הכנסת היזדים ב-9 במרץ 2024: "יש בחורים שהולכים שם למילואים, לא כולם זוכים ללמוד תורה. כולם זכו להיות אברכים שפטורים מהצבא? אבל שבט לוי פטור מהצבא. לא לוקחים אותם, בשום פנים ואופן. יהיה מה שיהיה. אם יכריחו אותנו ללכת לצבא – ניסע כולנו לחוץ לארץ. נקנה כרטיסים... אין דבר כזה". דבריו עוררו סערה[61].
ב-15 במאי 2024 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי החליט לקדם את הצעתו של שר הביטחון בני גנץ מממשלת ישראל השלושים ושש לחוק הגיוס, שעבר אז בקריאה ראשונה, בהסתמך על דין הרציפות[62]. למחרת הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי יש מניעה משפטית לקדם את החוק מאחר שהצעת החוק "נעדרת תשתית עובדתית ומתעלמת מעמדת שר הביטחון"[63].
במקביל לניסיונות להעביר חוק גיוס במהלך 2024, החלה הממשלה בישראל באוגוסט אותה שנה במשלוח צווי התייצבות ראשוניים למספר מאות בני ישיבות כצעד ראשוני בנושא הגיוס. מאמצים אלה נתקלו בשיעור התייצבות נמוך והפגנות סוערות מצד חרדים המתנגדים לגיוס[64]. במהלך 5–6 באוגוסט 2024, נדרשו להתייצב 900 צעירים חרדיים בגיל הגיוס, אך הגיעו רק 48[65]. במהלך ספטמבר 2024, החל הצבא לשקול אפשרות של העמדה לדין של חרדים שזומנו להתגייס ולא עשו כן.[66]
תנאי דחיית השירות הביאו לשינויים חברתיים וכלכליים בחברה החרדית. תוצאת לוואי של דחיית גיוס בני הישיבות הייתה פגיעה בשיעור התעסוקה של גברים בחברה החרדית והתבססות "חברת הלומדים". משום שהפסקת הלימודים בישיבה לטובת עבודה טומנת בחובה אפשרות גיוס עקב ביטול מעמד 'תורתו אומנותו', אלו שמתנגדים לגיוס לצה"ל מסיבות אידאולוגיות נאלצים להמשיך בלימודם עד הגעה לגיל הפטור מגיוס[67][68].
בשנת 1980 עמד שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים על 63%, ואילו בשנת 2003 הגיע שיעור זה ל-37% בלבד[6]. כך התבססה "חברת הלומדים" החרדית[6], והתחזקה ההתבדלות של המגזר החרדי משאר המגזרים. בשנת 2009 העריך משרד האוצר כי כל שנת דחייה משמעותה אובדן תוצר של 4 מיליארד ש"ח[69].
לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 החלה מדינת ישראל לדון בצורך להגביר את שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה הישראלי[70] באמצעות הורדת גיל הפטור, והצעת מסגרות שירות המאפשרות השתלבות בשוק התעסוקה. בשנת 2014 נקבע כי יהיה ניתן להפחית משעות הלימודים בישיבה 15 שעות שבועיות ללימודים להכשרה מקצועית.
.jpeg)
ערך מורחב – ישיבת הסדרמסלול ההסדר משלב לימודים תורניים גבוהים עם שירות צבאי. הוא מיועד לתלמידי ישיבות תיכוניות ולתלמידים הניגשים לבחינת בגרות מורחבת בגמרא[71], המגיעים ברובם מהזרם הדתי-לאומי. ישיבות ההסדר משקפות את תפיסת החברה הדתית-לאומית בנוגע לחובתה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית וגם לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית.
התלמידים בישיבות ההסדר (המכונים בני"שים – בני ישיבות) מחויבים לשנה וחמישה חודשים של שירות צבאי, ושלוש שנים ושבעה חודשים של לימוד ישיבתי. בסך הכול אורך כל המסלול הוא 44 חודשים. לרוב התלמידים מתגייסים לצה"ל במהלך שנת הלימודים השנייה, משרתים את מלוא משך השירות שנדרש מהם, וחוזרים לישיבה כדי להשלים את משך הלימודים הנדרש. רבים ממשיכים בלימודיהם בישיבה גם מעבר לכך.
מעמדן החוקי של ישיבות ההסדר התקבע בתקנות שהוציא שר הביטחון. בסיסו של ההסדר ברעיון הקמת נח"ל תורני, אולם בעקבות החלטת בג"ץ ב-1999 כי יש לקבוע את הסדר דחיית השירות לחרדים בחוק, עוגן בחוק גם הסדר השירות הצבאי של בני ישיבות ההסדר[72].
נכון ל-2011, קיימות 68 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן כ-8,500 תלמידים, מהם כ-5,400 נמצאים במסלול ההסדר[73]. הגדרתה של ישיבה כישיבת הסדר נעשה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר. ארגון זה גם מייצג את ראשי ישיבות ההסדר במגעים, דיונים, ובקשות מול צה"ל ומשרד הביטחון בנושא שירות וזכויות חיילי הסדר. מספר ישיבות אינן חברות באיגוד והן מתנהלות מול צה"ל בצורה עצמאית.
ערך מורחב – שילוב (מסלול צבאי)מסלול "שילוב" כולל שלוש שנים של שירות צבאי ושנתיים של לימוד בישיבה, עם אפשרות ללימודי המשך. בניגוד למסלול ההסדר, במסלול זה השירות הצבאי והלימודים מתקיימים לסירוגין. מיד לאחר סיום בית הספר התיכון, התלמידים מתחילים בשנת הלימודים הראשונה ובסופה מתגייסים למשך שנה וחצי. לאחר מכן חוזרים התלמידים לעוד שנה בישיבה, ואחריה משלימים עוד שנה וחצי בצבא. בניגוד לשירות במסגרת של ישיבות ההסדר התלמידים אינם משרתים במחלקות נפרדות, ויכולים להתגייס לכל יחידה בצה"ל.
ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, שנסגרה בתחילת ה'תשס"ט, הייתה הישיבה הראשונה שפעלה במסלול זה. כיום שתי ישיבות פועלות במסלול זה: ישיבת מעלה גלבוע, השייכת אף היא לתנועת הקיבוץ הדתי, והישיבה החילונית שמופעלת על ידי ארגון בינה.
ערך מורחב – הסדר מרכזמסלול הישיבות הגבוהות הציוניות (הסדר מרכז) הוא מסגרת השירות הצבאי המקוצר של תלמידי ישיבות גבוהות ציוניות שאינן ישיבות הסדר. מקור השם בישיבת מרכז הרב, שם הופעל לראשונה ההסדר וגם כיום הוא מאושר דרכה. השירות יכול להיות מיושם בכל ישיבה שהוגדרה כישיבה גבוהה וחפצה להצטרף להסדר בתיאום עם ישיבת מרכז הרב.
מסגרת "הסדר מרכז" מיועדת לבחורי ישיבות בשיעור ד' או מגיל 22 ואילך שדחו עד עתה את שירותם הצבאי בתור תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. ההסדר הוא כזה שבחור הישיבה מתגייס לצה"ל, ולאחר שירות מקוצר בצבא נדחה המשך השירות על מנת שיוכל לחזור ללמוד בישיבה. בעבר הונהגו הסדרים שונים לגבי השחרור הסופי של החיילים מן התוכנית, שהיו תלויים במצבם המשפחתי, אך בשנת 2010 הוחלט שחייל ששירת במסגרת "הסדר מרכז" ישוחרר מחובותיו כלפי הצבא כאשר יגיע לגיל 26. משך השירות הוא בין 6–15 חודשים, תלוי ביחידה שאליה בוחר החייל להתגייס.
שירותם של בני ישיבות נשואים ובעלי משפחות כרוך בעלות גבוהה עבור צה"ל, משום שהם זכאים לתשלומי משפחה של אלפי שקלים בחודש. ב-2011 נקבע מנגנון בהסכם בין משרד האוצר לצה"ל, לפיו יועברו לצה"ל תקציבים מיוחדים עבור כל חייל המשרת במסלולי שח"ר או שלב ב'. בנוסף, נקבע תמריץ תקציבי לצה"ל, שאם יצליח לגייס חיילים למסלולים המיועדים לחרדים מעבר למכסות מסוימות, יקבל תוספת תקציבית נוספת[76].
כנימוק להסדר (ובעיקר לאפשרות הפטור המלא באמצעותו) מביאים חרדים את דברי חז"ל שהתורה מגינה על לומדיה ושתלמידי חכמים פטורים מתשלום מיסים לצורכי שמירה[77]. הם טוענים כי לומדי התורה מגינים על כלל תושבי המדינה וזוהי "חובתם האזרחית". הם נוהגים לצטט בעניין זה גם את דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל: ”ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים”.
עם זאת, ההתנגדות החרדית לשירות בצה"ל נובעת גם מהאופי החילוני של המסגרת הצבאית, הן בשל העירוב הנוהג בצבא בין גברים לנשים והן בשל ההתערות במי שאינם חרדים. הדבר התבטא במכתבו של הרב שטיינמן על רקע גיבוש התיקון לחוק שירות ביטחון בוועדת פלסנר ולאחר מכן בוועדת פרי, שבו כתב כי ”עצם השהות במסגרות הצבא גורם לסכנה רוחנית גדולה ה' ירחם, וזה הרי ההפך ממה שאנו מחנכים את בנינו”[78]. סיבה נוספת היא ההסתייגות החרדית מהמדינה ופקפוק בטוהר כוונותיהם של המנהיגים ומפקדי הצבא בהחלטות הנוגעות לענייני פיקוח נפש.
עמדה קיצונית יותר בציבור החרדי [על עצם ההכרה במדינה] מתבססת על דבריו של רבי יוסי ברבי חנינא בתלמוד: ”שלש שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.” (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א, עמוד א'), לטענתם בעצם הקמת המדינה הופרה השבועה שלא יעלו בחומה, ובשירות בצה"ל מופרת השבועה שלא ימרדו באומות העולם[79].
בעקבות מלחמת חרבות ברזל התחזקו קולות הקוראים לגיוס בני ישיבות בקרב הציבור החרדי. סקר של מעריב מצא שרוב קטן בחברה החרדית (51%) סבור כי אין מקום לפטור גורף מגיוס לחרדים[80]. הסקר גם מצא כי בעקבות המלחמה התחזקה תחושת שותפות הגורל בקרב בני החברה החרדית והיא עומדת כיום על 73%. עם פרוץ הקרבות במלחמת חרבות ברזל התקבלו בצה"ל אלפי בקשות לגיוס, חלקן מחרדים בעלי משפחות שקיבלו פטור וראו לעצמם חובה להשתתף במאמץ להגנה על המדינה[81]. סקר שנערך בקרב בוחרי ש"ס ויהדות התורה מצא גם הוא כי 31% תומכים בגיוס לצבא[82]. מדובר בשיעור כפול מהמצב קודם למלחמה.
קולות אלו מגיעים מקרב קבוצות שונות בחברה החרדית בעקבות מלחמת חרבות ברזל, אולם בשלב זה מדובר במיעוט. אישים בודדים מקרב החברה החרדית הביעו בפומבי עמדה נחרצת בעד גיוס חרדים. הרב אברהם מרדכי גוטליב קורא להשתלבותם של חרדים בשירות הצבאי ורואה בהשתמטות מהשירות הצבאי חילול השם[83]. הרב משה תורג'מן מפורום "שירות לכתחילה" יזם את תוכנית 'תחל"ס – תוכנית חרדים לסדיר' המקדמת גיוס של נוער חרדי שלא מקדיש את כל זמנו ללימוד תורה[84].
מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בתחילת 2024 הראה כי כ-25% מהצעירים החרדים מביעים את הרצון לעשות שירות צבאי, אולם רק 10% מהם מתכוונים לעשות זאת בפועל. נתון זה עולה בקנה אחד עם אחוז הגיוס בפועל בקרב גברים חרדים, העומד על כ-10%. על פי המחקר, הסיבה המרכזית לחוסר הרצון להתגייס היא החשש של הצעירים מההשלכות החברתיות הקשות בקרב הקהילות שלהם[85].
לעומת העמדה החרדית, אצל רבני הציבור הדתי לאומי רווחת הדעה שהשירות הצבאי הוא בגדר מלחמת מצווה מאחר שמטרתו "עזרת ישראל מיד צר" ומצוות יישוב ארץ ישראל, המחייבת לשמור את הארץ ביד ישראל ושלא להניחה ביד האומות[86]. בעיתות שגרה מצווה זו 'יכולה להיעשות בידי אחרים' ולפיכך אינה דוחה את מצוות תלמוד תורה, אך בעיתות מלחמה ישנו צורך בכוח אדם מקצועי רב לשירות ולפיכך גם תלמידי הישיבות אינם יכולים להיפטר משירות סדיר ומשירות מילואים שיכשיר אותם למטרה זו[87]. כמו כן לטענתם ישנה חובה לשרת בצה"ל מדין לא תעמוד על דם רעך, המחייב כל יהודי הרואה את חבֵרו שרוי בסכנה לנסות להצילו ומשכך חובה על כולם להתגייס בכדי להציל את שאר החיילים הנלחמים. הרב אהרן ליכטנשטיין טען שדברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, שנוהגים החרדים לצטט כתמיכה בעמדתם, הם דברי מוסר והגות, שבהם נוהג הרמב"ם לחתום כל אחד מספרי "משנה תורה", ואין בהם שום בסיס לפטור תלמידי חכמים ממצוות "מלחמת מצווה". באופן דומה דחה הרב ליכטנשטיין את יתר המקורות שנוהגים החרדים לצטט בהקשר זה[88].
עם זאת, סבר הרב צבי יהודה הכהן קוק, ותלמידיו אחריו, כי טרם השרות הצבאי יש ללמוד תחילה מספר שנים רצופות בישיבה, על מנת לרכוש מטען רוחני-תורני, ובכך לתרום הן לאדם עצמו, והן לאומה בכללה הזקוקה לאנשי רוח ותלמידי חכמים שישפיעו מרוחם על הכלל.
בנוסף, קיימים גם מקצת רבנים בציבור הדתי לאומי הסוברים כי מי שלומד תורה פטור משירות צבאי אך אם הוא מפסיק מלימודיו עליו להתגייס מייד.[דרוש מקור] כמו כן דעת הרב שלמה אבינר כי אם ישנן בעיות צניעות אין להתגייס[89].
בעקבות אירועי טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל גברה הדרישה לגיוס חרדים[90] וצה"ל הדגיש כי חסרים לו עשרות אלפי חיילים על מנת לעמוד במשימותיו, בשל אובדן בגוף ובנפש והעומס המתמשך על חיילי המילואים[91].
לדברי סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' דן הראל: "הבנו ב-7 באוקטובר שהצבא קטן על המדינה ושחייבים להגדיל אותו. הפתרון שמשרד הביטחון נוקט בו הוא של הגדלת העומס על חיילים סדירים ואנשי מילואים וללכת למקום הידוע ולנסות להעמיס עוד יותר, לעומת זאת ישנה מגמה של גידול בנוער החרדי שלא באמת כולו יושב ולומד תורה". תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, מסר כי: "ללא שוויון בנטל, האיתנות הביטחונית של מדינת ישראל בסכנה. המלחמה הממושכת בעזה מלמדת אותנו על הצורך הקריטי בהרחבת מעגלי הגיוס לכל חלקי החברה הישראלית. שוויון בנטל זו לא סיסמה, זה צורך ביטחוני אסטרטגי והדרישה הזו לשוויון אמיתי בהתגייסות אמורה להישמע מפי כל מי שהמדינה הזו יקרה לליבו"[92].
במהלך מסיבת עיתונאים שכינס "פורום לוחמים.ות לשוויון בנטל" וארגון "אחים לנשק" ציין האלוף במיל' נעם תיבון כי "בתרחיש של שתי חזיתות, חסרות לצה"ל שלוש אוגדות, 10,000 חיילים. לא ניתן להסכמים שקשורים להישרדות פוליטית לפגוע בביטחון ישראל. אני קורא לחברי הכנסת מכל הסיעות לפעול למען ביטחון ישראל ולגיוס חרדים לצה"ל עכשיו כפי שדורש שר הביטחון"[93][94].
בציבור החרדי רואים בחומרה כל ניסיון לגיוס בני ישיבות. רבנים חרדים הצהירו על נכונות למסור את הנפש[95] או לעזוב את הארץ[96] אם יגייסו את בני הישיבות. אנשי העדה החרדית וכן אנשי הפלג הירושלמי הקימו ארגונים למניעת גיוס חרדים. בין הבולטים שבהם מרכז ההצלה. הארגונים מספקים סיוע משפטי למי שאיבדו מעמד בן ישיבה בגין אי התייצבות וכדומה. קבוצות אלו יוזמות עצרות מחאה והפגנות נגד מה שהם מכנים "גזירת הגיוס".
בשנת 2013, בעקבות היוזמה לחקיקת חוק לגיוס בני הישיבות, הועלה קמפיין שנועד לבזות חרדים שהתגייסו לצה"ל ולערער את הלגיטימציה שלהם בציבור, כדי ליצור לחץ חברתי שימנע מחרדים מתלבטים להתגייס לצה"ל. במסגרת זו הוצמד לחיילים אלה כינוי הגנאי "חרדקים", המתפרש הן כראשי תיבות של חרדים קלי דעת והן כהלחם של "חרקים" ו"חיידקים", מילים הנושאות קונוטציות שליליות. הקמפיין מפורסם באמצעות פשקווילים (מודעות רחוב) ועלונים. לדברי יוזמי הקמפיין, "אנחנו לא מפזרים פשקווילים אלא מחלקים לציבור ניירות בעלי ערך המסייעים לשמור על היהדות בטהרתה. החרדקים מסכנים את עתידם של אלפי ילדי ישראל הטהורים. אם לא נעצור את התופעה בזמן מי יודע להיכן נגיע"[97]. בעקבות הקמפיין פנה צה"ל למשטרה לפעול נגדו, בטענה להסתה[98]. הקמפיין גרר גל של גינויים.[דרושה הבהרה] בתגובה לקמפיין יזמו צעירים חרדים עמוד תמיכה ברשת החברתית המקוונת פייסבוק תחת הכותרת "חרדקים מצייצים"[99].
ב-9 ביולי 2013 הותקף חייל בשכונת מאה שערים בירושלים[100]. בימים שלאחר מכן, הותקף חייל נוסף, פיזית ומילולית[101]. האירועים גררו גינויים מרוב הסיעות בממשלה[102]. כמו כן מקרים נוספים של אלימות נגד לובשי מדים כללו אלימות מילולית וצעקות, הפיכת פחי זבל בסמוך לרכב, השלכת ביצים וחפצים ויריקות[103]. ראש חטיבת תכנון ומיצוי כוח אדם בצה"ל, תת-אלוף גדי אגמון, טען כי "מדובר בהוקעה של ממש שכוללת גם תקיפות פיזיות, חיתוך צמיגים, ריסוס של כתובות גרפיטי על קירות, יריקות ועוד"[104]. יו"ר מפלגת ש"ס, אריה דרעי, גינה את הפגיעה בחיילים חרדים ואמר: "דרכם לא דרכנו"[105]. חבר הכנסת ישראל אייכלר מיהדות התורה אמר כי "פעולות אלו משחקות לידי אויבינו", וגם בכירים בעדה החרדית גינו את התקיפות. הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז', אמר: "מי שעשה את המעשה הזה גרם נזק גדול לעולם התורה. הם לא רק פרחחים כי אם גם שוטים"[106]. גם ראשי ישיבות 'מטה אהרון' ו'דושינסקי' גינו את המעשים[107].
בחודש פברואר 2014, לאור התקדמות חקיקת חוק גיוס חדש הכולל אפשרות של סנקציות פליליות כנגד חלק מבני ישיבות שלא יתגייסו, התכנסו בבני ברק חברי מועצות גדולי וחכמי התורה של אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס לכינוס משותף נדיר. חברי המועצות דרשו לעצור את החוק המתגבש וקראו לבני הישיבות לא להיכנע "לפיתויים ולאיומים" ולא להתגייס לצה"ל. כמו כן קראו להשתתף בעצרת תפילה המונית. עצרת זו התקיימה בכניסה לירושלים בראש חודש אדר ב', והשתתפו בה מאות אלפי חרדים אשר מחו על החוק החדש.
התנגדות לגיוס בני ישיבות נוצרה גם ב-2024, בעקבות פסיקת בג"ץ ומאמצים שעשה משרד הביטחון באוגוסט 2024 להביא לגיוס חלקי של תלמידי ישיבות. פעולות ההתנגדות כללו הפגנות המוניות בירושלים.
ערך מורחב – המחאה למען שוויון בנטל
המחאה האזרחית למען שוויון בנטל הגיוס לצה"ל פועלת להגברת המודעות לנושא בקרב הציבור ולקידום חקיקה ופעולה משפטית באמצעות הפגנות ופניות לחברי הכנסת והממשלה.
משנת 1999, במהלך הבחירות לכנסת החמש עשרה, ובתחילת שנות האלפיים, הוליכה את המחאה מפלגת שינוי. בשנת 2000 החלה מחאה עממית כאשר הוקמה תנועת "התעוררות" על ידי בחורים צעירים יוצאי יחידות לוחמות, ביניהם איתי בן חורין ובועז נול, מתוך התנגדות למתווה הדחייה והפטור משירות שהוליכה ועדת טל.[108] ביולי 2000 קיימו אף שביתת רעב בת 8 ימים מול משרד ראש הממשלה במחאה על הכוונה לעגן בחוק את מסקנות ועדת טל. בסיום שביתת הרעב הודיעו כי מאבקם לא הסתיים ויציעו הצעה אלטרנטיבית שתביא לשוויון בנשיאה בנטל. השר מתן וילנאי אמר כי במהלך הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית יילקחו בחשבון הצעות השובתים[109].
בשנת 2007 הוקם "הפורום לשוויון בנטל" במטרה לפעול נגד חוק טל ולקדם חלוקה שוויונית של נטל השירות במדינת ישראל, בין היתר באמצעות קידום שרות אזרחי כחלופה לשירות צבאי וקידום תגמול ראוי לכל המשרתים.[108] בשנת 2009 הוקמה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון שאחת ממטרותיה היא שוויון בנטל וקידום יציאתם של גברים חרדיים לשוק העבודה. בשנים 2012 - 2015 התקיימו פעילויות מחאה רבות ביוזמת "הפורום לשוויון בנטל", לאחר פסילת חוק טל ובעקבות חקיקת חוק השוויון בנטל שהחל בדחיית ההחלטה על גיוס חרדים בארבע שנים[110][111][112][113]. חלק מהפעילויות התבצעו תחת הכותרת "מחאת הפרייארים" או "מאבק הפרייארים"[114][115].פעילויות הפורום קיבלו תמיכה מחברי כנסת ממפלגות שונות[116]. תרומתו של איש העסקים דאז ניר ברקת סייעה להניע את פעילויות הפורום בתחילת דרכו[117]. בנוסף, יואב קיש החל את דרכו הציבורית כאחד מראשי מאבק המילואימניקים לשוויון בנטל והשתתף כנציג הציבור בדיוני ועדת פלסנר[118][119]. במהלך המחאות נגד "הרפורמה המשפטית" ב-2023 התקיימו מספר הפגנות בבני ברק בקריאה "לא נאפשר כפייה דתית, הדרת נשים ואי שוויון בנטל בחסות ההפיכה"[120][121]. באותה שנה הוקם גם ארגון "אימהות בחזית", הקורא לשוויון בנטל.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקם "מטה המילואימניקים לשירות שווה" על ידי יאיא פינק[122] ו"פורום לוחמים.ות לשוויון בנטל" בראשות האלוף במיל׳ נעם תיבון. על רקע פקיעת הסדרים קודמים לפטור וכוונות לחוקק חוק חדש בנושא, התחדשו פעולות המחאה[123].
בפברואר 2024 התקיימה בכנסת ישיבה בנושא שירות חרדים בצה"ל של הוועדה לביקורת המדינה ובה הייתה הסכמה של כל הנוכחים (בהיעדרות חברי כנסת מהקואליציה) על הצורך בגיוס חרדים הן מהסיבה הכלכלית והן מהנימוק של שוויון בנטל. בישיבה זו נשא דברים מנכ"ל עמותת נצח יהודה, סמג"ד בחי"ר יוסף לוי שאמר ששילוב חרדים בצה"ל לא התקדם בעשור האחרון ופחות מ-10% משנתון חרדי מתגייס לצה"ל. עוד אמר שעד כה לא הייתה תוכנית ממשלתית אחת רצינית לשילוב חרדים בצה"ל[124]. באותו מועד הוציא פורום ההייטק למען ישראל בכנסת נייר עמדה הפונה לחברי קבינט המלחמה וקורא לשוויון בנטל[125].
במרץ 2024 כינסו "פורום לוחמים.ות לשוויון בנטל" וארגון "אחים לנשק" מסיבת עיתונאים שאחריה התקיימה הפגנה למען שוויון בנטל בהשתתפות מעל 10,000 משתתפים[126].
בתחילת אפריל 2024, קבע בג"ץ כי העתירות בעניין חוק הגיוס יישמעו ב-2 ביוני 2024, בהרכב של תשעה שופטים[127]. לעתירת התנועה לאיכות השלטון, הצטרפו כ-400 קצינים ובכירים לשעבר במערכות הביטחון בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה ביניהם ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, רמטכ"לים לשעבר ואלופי צה"ל במיל' ביניהם משה (בוגי) יעלון שר הביטחון לשעבר ודן חלוץ, המפכ"לים לשעבר דודי כהן, משה קראדי ואסף חפץ וראש השב"כ לשעבר כרמי גילון. בנוסף הצטרפו לעתירות גם אחים לנשק וקבוצת אימהות לחיילים[54].
כללי
כל הפרטים על גיוס חרדים, באתר צה"ל, 5 בפברואר 2019היסטוריה
עופר אדרת, "הארץ" נגד "גדולי התורה": גיוס הישיבות למלחמת העצמאות, באתר הארץ, 17 ביולי 2013 יאיר אטינגר, הונאת חוק הגיוס: יותר הזיק מהועיל להתגייסות החרדים, באתר הארץ, 14 במרץ 2015
כשהרב שך פחד מהשתמטות: תולדות הפטור של החרדים מצה"ל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 11:58), 10 במרץ 2024 "נמות ולא נתגייס": קיצור תולדות הפטור של החרדים מצה"ל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 19:53), 2 ביוני 2024 עופר אדרת, ההיסטוריה של גיוס החרדים, באתר הארץ, 26 ביוני 2024מאמרים
יהדות
כתבות
דעות ומתווים
בלי שהמדינה תפריע, בלי שהרבנים יעזרו: המנגנון של מגייסת החרדים, כתבה בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 25:17), 26 במרץ 2024 הרב מבני ברק שיגייס אלפי חרדים: המנגנון של הרב דוד לייבל, כתבה בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 24:45), 4 ביולי 2024 ראש בראש פרק 12 - גיוס חרדים, סרטון בערוץ "ראש בראש", באתר יוטיוב (אורך: 1:33:59), 8 באוגוסט 2024 150 חרדים בדרך לגבעתי ולצנחנים: התוכנית שמצליחה במקום שבו צה"ל נכשל, כתבה בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 9:53), 19 באוגוסט 2024 ענבר הרוש גיטי, החרדים מסתערים על 8200: אלפים ביקשו להתגייס, מאות התקבלו, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2024Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
