Loading AI tools
קבוצה חרדית ליטאית בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפלג הירושלמי היא קבוצה מתוך הזרם הליטאי ביהדות החרדית בישראל, הדוגלת באידאולוגיה שמרנית יחסית לזרם הליטאי המרכזי, ובעקבות המחלוקת בציבור הליטאי התפצלה ממנו החל מ-2012. הקבוצה ידועה בהתנגדותה להתייצבות בני ישיבה בלשכת גיוס, ובהפגנות שהיא מקיימת. נכון ל-2018 מנה הפלג כ-60,000 נפש, והיווה כ-6.5% מהחרדים בישראל.[1]
 | |
| הרב שמואל אוירבך מקים הפלג ומנהיגו הראשון | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-60,000 (2018) | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
| ירושלים, בני ברק, אשדוד, מודיעין עילית, אלעד, ביתר עילית ובית שמש | |
| שפות | |
| עברית, יידיש | |
| דת | |
| יהדות |
ערך מורחב – המחלוקת בציבור הליטאיבסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 דעכה פעילותו של הרב שך כמנהיג הציבור החרדי וכראש ישיבת פוניבז'. בישיבת פוניבז' החלה מחלוקת פנימית שגרמה לפיצול הישיבה לשתי ישיבות נפרדות ולסכסוכים אלימים בישיבה. מחלוקת זו תרמה ליצירת שני מחנות בציבור הליטאי – ה"מחבלים" וה"שונאים", כשהרב אלישיב שנתפס כמנהיג החרדים לאחר פטירתו של הרב שך, והרב שמואל אוירבך תמכו בצד ה"מחבלים", והרב שטיינמן, על אף שלא הביע דעה פומבית במחלוקת נתפס כשייך לפלג ה"שונאים".
לקראת סוף חייו של הרב אלישיב גבר החיכוך בין הרבנים שטינמן ואוירבך, לגבי זהותו של ממלא מקומו של הרב אלישיב בהנהגת הציבור הליטאי.
העיתון יתד נאמן בעריכת נתן גרוסמן תמך בעמדת ה"מחבלים" ובהתאם לכך תקף את עמדותיו של הרב שטיינמן. במאי 2012 בוצע מהפך שליטה בעיתון והוא עבר לידי מקורבי הרב שטיינמן, שפיטרו את העורך והמנכ"ל נגד דעתו של הרב אוירבך.[2] כתחליף, הקימו אנשי הרב אוירבך את עיתון הפלס.
בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 קראו אנשי הרב אוירבך שלא לתמוך בדגל התורה, ותמכו במפלגת "בני תורה" שהקימו. לאחר הבחירות הורו הרב שטיינמן והרב חיים קניבסקי להרחיק את תומכי "בני תורה" ממוסדות הלימוד הכפופים למרותם, דבר שהביא להקמת מוסדות לימוד ייעודיים לתומכי הרב אוירבך ולהתמסדותו של הפלג הירושלמי.
לאחר פטירתו של הרב אוירבך ב־2018 לא נוצר מנהיג ברור לקבוצה, ובהדרגה נוצרו שני קבוצות עיקריות: מחנה הרוב בהנהגת הרב אשר דויטש ומחנה המיעוט בהנהגת הרב צבי פרידמן.[3]
האידאולוגיה של הפלג שמרנית יותר מזו של הזרם הליטאי המרכזי, אך פחות קיצונית מזו של אנשי העדה החרדית ונטורי קרתא. מחלוקת בולטת בין הפלג לזרם המרכזי היא ההוראה לבני ישיבות לא להתייצב בלשכת הגיוס לצורך קבלת מעמד תורתו אומנותו. בעקבות כך רבים מבחורי הפלג נחשבים משתמטים מגיוס ומפעם לפעם נעצרים אחדים מהם. הפלג מקיים הפגנות בכל פעם שנעצר בחור שלא התייצב ואף הקים ארגוני תמיכה ייעודיים לבחורים אלו.
גם ביחס ליציאת אברכים לשוק העבודה הפלג נוקט בעמדה שמרנית יותר מזו של הזרם המרכזי, והשתתפות הגברים המשויכים לפלג בשוק העבודה קטנה יותר. על אף שבזרם הליטאי שלפני הפיצול הייתה מקובלת לקיחת תקציבים ממשלתיים עבור מוסדות החינוך, חלק ממוסדות החינוך של הפלג מתנגדים לתקצובם ממדינת ישראל מחשש להתערבות ממשלתית באופי ובתכני הלימוד.[4]
בבחירות לכנסת התשע עשרה הצביעו אנשי הפלג לרשימת יהדות התורה לאחר סיכום של האדמו"ר מגור עם הרב אוירבך, אך החל מהבחירות לכנסת העשרים הפלג נמנע מלתמוך במפלגה כלשהי, ומפאת כך אנשיו אינם מצביעים.[5][6]
בזמן מגפת הקורונה בישראל פעלו מוסדות החינוך של הפלג הירושלמי כמעט כרגיל למרות האיסור החוקי על כך.[7]
המנהיג הראשון של הפלג היה הרב שמואל אוירבך שהקים את הפלג ועמד בראשו עד לפטירתו ב-2018.[8]
לאחר פטירת הרב אוירבך הוקמה "מועצת גדולי עולם התורה" הכוללת שנים עשר רבנים שמונו כדי לקבוע את הקו האידאולוגי של התנועה.[9] בראשם בלטו הרב צבי פרידמן[10] והרב שמואל דויטש (שהיו אנשי אמונו של הרב שך, והיו מראשי הוועדה הרוחנית של העיתון "יתד נאמן".).[11] עם זאת, התגלעו חילוקי דעות בקרב רבני המועצה על המשך המלחמה בגיוס ועל הצבעה בבחירות. מחנה הרוב, המיוצג על ידי תנועת בני תורה ונתמך על ידי עיתון הפלס[12] ומנהיגו הרוחני הוא הרב אשר דויטש, מסרב להכריז איסור גורף על הבחירות, ומתנגד בחלק מהמקרים לקיום הפגנות על מעצר עריקים. בראש מחנה המיעוט עומד הרב צבי פרידמן שמוביל קו מחמיר יותר, תומך בהפגנה בעקבות כל מעצר של עריק מעריקי הפלג ומכריז איסור גורף על השתתפות בבחירות.[13]
חילוקי הדעות הובילו לפיצולים ולפיטורים במוסדות "בני תורה".[14] בחורים הלומדים בישיבות המזוהות עם מחנה הרב דויטש שיצאו להפגין בהפגנות שנתמכו על ידי הרב פרידמן סולקו מישיבות.[15]
ערך מורחב – בני תורה (מפלגה)
לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הקימו אנשי הפלג את מפלגת נצח שלבסוף לא התמודדה בבחירות.[16] בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 התמודדה מפלגת בני תורה מטעם הפלג וזכתה במושבים בערים ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018 התמודדה המפלגה גם בערים בית שמש, ביתר עילית ואלעד אך לא זכתה לנציגים בביתר עילית ובאלעד.
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות ב־2024 הגישו אנשי הרב צבי פרידמן רשימות נפרדות במודיעין עילית ובני ברק, אך לאחר מכן פורסם כי הרב פרידמן הורה על משיכת הרשימות ותמיכה ברשימת בני תורה,[17] ולאחר מכן באגודת ישראל. בבחירות אלו הצליחה המפלגה להכניס לראשונה נציג בביתר עילית.
לפלג הירושלמי מוסדות חינוך (בתי ספר, סמינרים וגני ילדים) בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, בית שמש, אלעד, אשדוד, ביתר עילית, צפת, טבריה, אופקים ונתיבות.[18] הישיבות הגדולות המזוהות עם אנשי הפלג: ישיבת פוניבז' בראשות הרב שמואל מרקוביץ, ישיבת מעלות התורה, ישיבת כנסת יצחק בחדרה, וישיבת גרודנא באשדוד, ישיבת "דעת אליהו" בירושלים בראשות הרב נפתלי עלזאס, "הישיבה הגדולה החדשה – מיסודם של בוגרי ישיבת חברון" בראשות הרב שמואל אריאלי וישיבת "באר מרדכי" בראשות הרב ברוך שמואל דויטש, שפרש מישיבת קול תורה.
ערך מורחב – הפלס (יומון)כלי התקשורת הרשמי של הפלג הירושלמי הם עיתון הפלס שהוקם ב-2012 עם הקמת הפלג ומגזין 'המבחר' שהוקם ב-2022 המייצגים את תנועת בני תורה, ושבועון המבט שהוקם ב-2021 המייצג את קהילת הרב צבי פרידמן. בנוסף קיימים קווי תוכן שונים המופעלים על ידי אנשי הפלג ומשמשים בין השאר לקריאה בזמן אמת באמצעות צינתוק המודיע על יציאה להפגנה, או קריאת "ויחזור לתלמודו" המודיעה על סיום ההפגנה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
