Loading AI tools
אתר חדשות ודעות ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המקום הכי חם בגיהנום הוא אתר עיתונות מקוונת ישראלי המתמקד בנושאי חברה, רווחה, זכויות האדם, משפטים ופוליטיקה. את האתר, שהחל לפעול ב-2 בספטמבר 2013,[1] יסדו עינת פישביין שהיא המוציאה לאור, ואירית דולב ששימשה כעורכת ראשית עד עזיבתה בספטמבר 2018.[2] מטרת האתר היא לפרסם באופן יומי תחקירים, כתבות שטח וטורים, ולתת במה לקולות שאינם פופולריים בזרם המרכזי של העיתונות בישראל.
הלוגו של האתר. עיצוב: מתן שליטא | |
סוג | עיתונות מקוונת |
---|---|
תקופת הפעילות | 2 בספטמבר 2013 – הווה (11 שנים) |
מייסדים | עינת פישביין, אירית דולב |
ha-makom.co.il | |
האג'נדה הפוליטית של האתר היא שמאל חברתי-כלכלי, וכוללת חשיפת קשרי הון-שלטון וסוגיות הנוגעות לצדק חברתי, זכויות האדם וחיזוק הפריפריה. משרדיו נמצאים בדיזנגוף סנטר שבתל אביב.[3]
בנובמבר 2022 הוחלט למזג את האתר עם עמותת שקוף ואתר העין השביעית. כחלק מתנאי המיזוג, כלי התקשורת ישמרו על עצמאות, אך ינוהלו יחד על ידי שקוף.[4]
שם האתר נגזר מאמרת כנף המיוחסת לסופר האיטלקי מהמאה ה-13 דנטה אליגיירי, לפיה "המקומות הכי חמים בגיהנום שמורים למי שבתקופה של משבר מוסרי שומרים על הנייטרליות שלהם". מרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, השתמש בפרפרזה על הביטוי בנאום מכונן שנשא ב-4 באפריל 1967 בכנסיית "ריוורסייד" (אנ') שבניו יורק, שבו דיבר נגד המעורבות האמריקאית במלחמת וייטנאם.[5][6] קינג חזר על הביטוי בנאום שנשא ב-30 באותו חודש בכנסייה הבפטיסטית "אִיבֶּנאֶזֵר" (אנ') שבאטלנטה, ג'ורג'יה.[6] על פי מייסדות האתר, פישביין ודולב, "(קינג) לא השאיר מקום לעמימות או לנייטרליות. הוא האמין שמול מעשה עוול או איוולת – עדיף תמיד לקרוא תיגר, ולא להסתופף תחת אורו החמים והמנוון של הקונצנזוס. יש זמנים שבהם שקט הוא בגידה."[7] פישביין ודולב רואות באמרה זו את אופי האתר ותפקידו: "לצעוק, להתריס, לבקר, לא להיכנע לתכתיבים שיווקיים, ולהיות נאמן לערכיו, לקוראים ולמה שחשוב באמת."[8] הציטוט של קינג הוא ככל הנראה פרפרזה חופשית, היות שביצירתו המקורית של דנטה אליגיירי, הקומדיה האלוהית, המקום הנמוך בגיהנום, ליבתו הרעיונית, אינו לוהט או חם במיוחד אלא אגם קפוא. בנוסף, האגם הקפוא משכן בוגדים דתיים ולאומיים, ולא עומדים-מן-הצד.
לצד שמו המלא, האתר מוכר גם בשמות המקוצרים "המקום הכי חם" ו"המקום".
"המקום" זוקף לזכותו חשיפות עיתונאיות משמעותיות, בהן: פרשת מותו של יוסף סלמסה[9] ובעקבותיה – ליווי צמוד וראשוני של מאבק יוצאי אתיופיה בישראל; תופעות של גזענות בתקופת צוק איתן; פרשיות הנוגעות לעבירות מין כפרשת אלון קסטיאל[10] (שהניעה את Me Too בישראל), פרשת ההטרדות המיניות של רועי צ'יקי ארד[11], ועבירות המין של חיים דעואל לוסקי[12]; סדרת כתבות ותחקירים על אפי נוה ולשכת עורכי הדין בישראל; סיקור מקרים של אלימות משטרתית, כולל פרשת הירי ביעקוב אבו אלקיעאן באום אל-חיראן[13]; וכן חשיפת קבוצות סקס בטלגרם.[14]
בנוסף לחשיפות אלה ואחרות, האתר מוסר דיווחים ראשוניים ועוקב לאורך שנות קיומו אחר נושאים מרכזיים עבורו, כגון: מהגרי עבודה ומבקשי מקלט בישראל, דיור ציבורי, זכויות אנשים עם מוגבלויות, התארגנויות עובדים, ועוד.
בשנת 2013 זכה האתר בציון לשבח מטעם פרס פראט לתקשורת וסביבה, על היותו עיתון עצמאי שעוסק בקיימות כמושג הנוגע סביבה, חברה וכלכלה באותה המידה.[15] במרץ 2014 זכה האתר בפרס Digit לעיתונות מקוונת. בנימוקי הפרס נכתב: "האתר מסמל את המעבר של עיתונאים מנוסים ומצוינים אל הפלטפורמה הדיגיטלית בניסיון ראוי ומתבקש לשלוט במוצר העיתונאי עליו הם חתומים. האתר מעניק פתח לשיח אחר, מאתגר ומעניין תוך ניצול יתרונות הדיגיטל בדגש על הפצה ברשת החברתית."[16]
האתר הוקם על בסיס השקעה עצמית, וממומן בעיקר מתרומות הקוראים. לדברי פישביין, "הרעיון העסקי והאתגר הגדול הוא לרכוש את אמונו של הציבור שבאנו לעשות עיתונות עצמאית, משוחררת מלחצים ונקייה מאינטרסים."
בשנת 2015 החל "המקום" למכור חולצות טי הנושאות את לוגו האתר.[17] מספר ידוענים, עיתונאים ואמנים שרכשו חולצות כאלה העלו לרשתות החברתיות תמונות שלהם לובשים את החולצה.[18]
באוגוסט 2017 הושלם בהצלחה פרויקט מימון המונים נוסף, שהצליח מעבר ליעדים הראשוניים שלו.[19] בנוסף לגיוס המונים, חברי המערכת מקיימים ברחבי ישראל הרצאות שתמורתן מועברת למימון עבודת האתר.[20]
בתחילת שנת 2018 דחתה לשכת העיתונות הממשלתית את בקשת האתר להעניק לעיתונאים הכותבים בו תעודת עיתונאי, מכיוון שהוא לא עמד ברף של 10,000 כניסות ביום לפחות. לפיכך פתח האתר בינואר 2018 בקמפיין כניסות המוני על מנת לעבור את הרף.[21] קמפיין גיוס הגולשים הביא לאתר למעלה מ-1.2 מיליון כניסות תוך שלושה שבועות,[22] ובעקבותיו, אחרי עבודת ועדה מייעצת שבחנה את תיקון הכללים,[23] החליטה לשכת העיתונות הממשלתית באפריל 2019 לפתוח מסלול מקביל להענקת תעודות לעיתונאים הפועלים בפלטפורמות דיגיטליות, ללא קשר להיקף החשיפה שלהם.[24]
בינואר 2017 הגישו לשכת עורכי הדין ואפי נוה שעמד בראש הלשכה, תביעת לשון הרע אישית נגד שרון שפורר בסכום של כמיליון שקל בעקבות סדרת כתבות שפרסמה באתר "המקום". בין היתר טענה שפורר בכתבותיה, על רקע קשריו של נוה לוועדת האתיקה של הלשכה, שהוועדה נוהגת איפה ואיפה. בכתבה אחרת נכתב שחברת הביטוח "מנורה" זכתה, בהיותה לקוחה של נוה, בחוזה לביטוח חברי הלשכה, ומכרה להם ביטוחים לא תקינים שכללו סעיף הגנה במקרים של תביעות על הטרדה מינית, סעיף שנגד את החוק.[25][26] בכתב ההגנה שהוגש באמצעות אתר "המקום" טענה שפורר שמדובר בתביעת השתקה חסרת בסיס[27]
אחרי שהתובעים סירבו להצעת בית המשפט לקיים הליך גישור,[28] ב-11 בספטמבר 2019 דחה בית משפט השלום את התביעה[29] וחייב את לשכת עורכי הדין לשלם לשפורר הוצאות שכר טרחה בסך 70 אלף שקל.[30] שפורר ו"המקום" ערערו על גובה הסכום בדרישה לשלם פיצויים בגובה סכום התביעה, כדי להרתיע תובעי סרק עתידים מפני הגשת תביעות השתקה, ובטענה שהתובעים התנהלו בצורה לא מכובדת, אולם בית המשפט דחה את הבקשה.[31][32][33]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.