המכון החרדי למחקרי מדיניות

המכון החרדי למחקרי מדיניות הוא מכון מחקר עצמאי שעוסק בהיבטים כלכליים, משפטיים וחברתיים של החברה החרדית בישראל.

המכון החרדי למחקרי מדיניות

פעילות	חקר החברה החרדית
התאגדות	עמותה
מדינה	ישראל ישראל
מטה הארגון	כנפי נשרים 35, ירושלים
מייסדים	אליהו פלאי
יושב ראש	אלי פלאי
תקופת הפעילות	2014–הווה (כ־11 שנים)
https://machon.org.il

המכון הוקם בשנת 2014 על ידי קרן משפחת פלאי, מתוך שאיפה לסייע למקבלי ההחלטות במדינת ישראל בהתמודדות עם האתגר של הגידול הדמוגרפי הצפוי של החברה החרדית בישראל.

שולחן עגול שערך המכון החרדי בנושא ביזור סמכויות לשלטון המקומי לניהול תעסוקה אזורית

אודות המכון

חזון המכון מבוסס על הרעיון שהגידול הדמוגרפי של החברה החרדית הוא אתגר שיכול להפוך להזדמנות עבור החברה והכלכלה הישראלית כולה. מטרת העל של המכון היא מציאת פתרונות מותאמים וישימים לאתגרים שמציבה מציאות זו הן בפני החברה החרדית והן בפני המדינה.

המכון מתמקד בפיתוח מחקרים וניתוחים כלכליים, חברתיים, דמוגרפיים ומשפטיים של המגזר החרדי ובניית אסטרטגיה למקבלי ההחלטות ומעצבי דעת קהל בארץ באמצעות ניירות עמדה, ספרים, פרסומים ומאגרי מידע.

בין הנושאים בהם עוסקים פרסומי המכון נמצא שוק הדיור החרדי, חיי קהילה חרדיים, חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי, רווחה, תעסוקה, רשויות מקומיות ואיכות הסביבה. המכון מארגן שולחנות עגולים, ימי עיון וכנסים העוסקים במחקרים ובסוגיות הנוגעים לממשק שבין הציבור החרדי והרשויות^[1][2].

מודל העבודה של המכון מתבסס על שילוב של חוקרים חילונים, דתיים וחרדים שמנתחים יחד את הממצאים והנתונים העולים מן המחקר, ומציעים פתרונות לסוגיות שעל הפרק באמצעות שיח מתמיד עם החברה החרדית, לרבות ההנהגה הרבנית והציבורית שלה. המכון גם פועל ליצור שיתופי פעולה עם ארגונים וגופים פילנתרופיים המתמחים במיזמים כלכליים-חברתיים בחברה החרדית.

מייסד המכון והיו"ר הוא אלי פלאי, בעל קבוצת התקשורת "משפחה". בשנים הראשונות להקמתו המכון נוהל על ידי פלאי וניצה (קלינר) קסיר, שכיום מכהנת כסמנ"כלית מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי. בתחילת 2020 מונה למנכ"ל המכון יצחק פינדרוס, אך כעבור מספר חודשים נאלץ לפנות את מקומו לאחר שנבחר לכהן כח"כ מטעם דגל התורה. במקומו נכנס לתפקיד רועי כהן, שבתפקידו הקודם שימש כיועץ למנכ"ל משרד ראש הממשלה. בסוף 2022 מונה לתפקיד המנכ"ל אודי בן-דרור, שבתפקידיו הקודמים שימש כסמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי ברשות לפיתוח ירושלים, מנהל תקציב ורגולציה בבזק בינלאומי ורכז באגף התקציבים במשרד האוצר.

בחבר הנאמנים ובמועצה הציבורית של המכון ניתן למצוא אנשי עסקים, אקדמיה ובכירים לשעבר במגזר הציבורי, ביניהם: מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור; איש העסקים שלמה דברת; בעלי רשת השיווק "אושר עד", אברהם משה מרגליות ואריה בוים; יו"ר קרן לאוטמן, נעם לאוטמן; איש ההיי-טק והיזם החברתי איילון תירוש; ואיש ההיי-טק החרדי ראול שטיין.^{[דרוש מקור]}

חוקרים מובילים במכון

• ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים של המכון.
• יהודית מילצקי, ראש תחום תעסוקה.
• ד"ר שי שטרן, ראש תחום דיור.

חוקרים ועמיתים לשעבר במכון: ד"ר נרי הורביץ, פרופ' יורם מרגליות, ד"ר דמיטרי רומנוב, ד"ר חיים זיכרמן, איציק קרומבי.

מרכז הנתונים ע"ש וואהל

המכון החרדי וקרן וואהל הקימו בשיתוף פעולה מיוחד את מרכז הנתונים והידע ע"ש וואהל, שמרכז בתוכו מידע עדכני על המגזר החרדי בתחומים שונים: דמוגרפיה, תעסוקה, דיגיטציה, חינוך, רשויות מקומיות, בחירות, צרכנות, השכלה גבוהה, תחבורה ועוד. באמצעות ממשק נגיש ואינטראקטיבי שנגיש לציבור, ניתן לנתח מידע רב על אוכלוסיות בישראל ולבחון מגמות כלכליות-חברתיות לאורך זמן.

מרכז הנתונים מציג נתונים ייחודיים על המגזר החרדי על בסיס אלגוריתם בלעדי שפיתח המכון לזיהוי האוכלוסייה החרדית במסדי נתונים מינהליים. במכון החרדי מתגאים כי בזכות רמת הדיוק של האלגוריתם, שפותח על ידי צוות בראשות ד"ר איתן רגב, ניתן כעת לראשונה לייצר מדדי מאקרו, לרבות מדדי תעסוקה ושכר מהימנים ועקביים עבור החברה החרדית - המבוססים על רשומות מינהליות אודות כלל האוכלוסייה.

יוזמות בולטות בהובלת המכון

חרדים להייטק

המכון החרדי ערך מחקר מקיף לבחינת אופני הרחבת השתלבותם של גברים חרדים בענף ההייטק^[3]. במסגרת המחקר נאספו נתונים על השכלה ותעסוקה של גברים חרדים, וכן נתונים על בוגרי מסלולי הנדסאים, תוכניות הכשרה מקצועיות להייטק ויחידות צבאיות טכנולוגיות, על מנת לאפיין את מצבם הנוכחי של גברים חרדים במקצועות הטכנולוגיים, ואת המסלולים המובילים בהשמה איכותית בענף.

בנוסף, נערכו קבוצות דיון וראיונות עומק עם אנשי מפתח בתחום ההייטק ומנהלי פיתוח, על מנת לזהות את הצרכים הנוכחיים בכוח האדם בענף, ואת הפערים שמזוהים בחרדים העובדים בענף כבוגרי התוכניות הקיימות^[4][5].

ממצאי המחקר סייעו לגבש עקרונות מובילים הנדרשים לתוכניות הכשרה שיאפשרו השתלבות אופטימלית של גברים חרדים בהייטק, ביניהם הצורך בתהליך רב-שנתי, הכולל תהליכי איתור ומיון מקצועיים, השלמת השכלה מלאה, הקניית כישורים נדרשים, שילוב רכיבי התמחות ומלגות קיום.

על בסיס ממצאי המחקר ועקרונות הפעולה שגובשו בו, נבנתה תוכנית ההכשרה לגברים חרדים להייטק – "MeGo", שנועדה לסייע לעמוד ביעדים שהוצבו במסגרת המחקר לשילוב בין 600 ל-2,500 גברים חרדים בתעשיית ההייטק בכל שנה.

תוכנית אסטרטגית לדיור

המכון החרדי גיבש בשנת 2016 עבור משרד השיכון תוכנית דיור אסטרטגית למגזר החרדי שאומצה על ידי הממשלה ב-2017 (החלטה 1823)^[6]. על פי התוכנית האסטרטגית, על מנת לסגור את הפערים הקיימים בשוק הדיור במגזר החרדי, וכדי להתמודד עם צורכי העתיד, נדרשת החברה החרדית לכ-10,000 יחידות דיור מדי שנה עד לשנת 2035. לאחר בחינה מעמיקה של ההיצע הפוטנציאלי, קבעה התוכנית האסטרטגית כי יעדים אלה יכולים להיות מסופקים רק באמצעות יצירת תמהיל בין תכנון ושיווק של דיור חדש בערים חרדיות, הרחבת שכונות חרדיות בערים מעורבות, ומיצוי הפוטנציאל הקיים במרחבים חרדים ותיקים – בעיקר באמצעות מימוש מהיר של תוכניות להתחדשות עירונית^[7].

דוח מבקר המדינה לשנת 2023 מצא כי משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל כשלו מלעמוד ביעדים שהציבה הממשלה להתמודדות עם מצוקת הדיור בחברה הישראלית בכלל, ובחברה החרדית בפרט^[8]. ממכלול הממצאים ניתן להצביע על שניים חשובים במיוחד: המדינה כשלה מלעמוד ביעדי השיווק והתכנון של יחידות דיור לאוכלוסייה החרדית, וחשוב לא פחות, חלה ירידה מתמשכת בתכנון ובשיווק של יחידות דיור במשך השנים. מהנתונים הללו נובע כי לא זו בלבד שלא ניתן יהיה לסגור את הפערים הקיימים בצרכי הדיור של האוכלוסייה החרדית, אלא שפערים אלה ילכו ויגדלו בשנים הקרובות, זאת נוכח היעדר תכנון מספק.

חוק הגמ"חים

צוות מכון החרדי, בראשות פרופ' יורם מרגליות, חבר לצוות של מנהלי גמ"חים ופעל לקדם מול הממשלה את החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, שהסדיר את פעילות הגמ"חים בישראל כמוסד פיננסי למתן שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית, המקבל רישיון פעילות מצד המדינה ונתון לפיקוחה^[9].

קידום החוק בוועדת הכספים, על ידי יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, נעשה בעקבות החשש כי החוק המקורי, כפי שנוסח בעת שעבר קריאה ראשונה, היה מביא לקריסה של גמ”חים רבים ולנזק קשה לכלכלת משקי הבית החרדיים העניים. בתום שנתיים וחצי של דיונים, בינואר 2019 הכנסת אישרה את החוק בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 17 חברי כנסת וללא מתנגדים.

תוכנית הבכירים

על פי סקר שנערך במאי 2024 ופורסם על ידי המכון, 70% מגברים חרדים מעל גיל 24 מעוניינים להשתלב בשירות פעיל ומחייב במערך המילואים. בנוסף, המכון פרסם תוכנית לשנים 2025-2030 בשם "תוכנית הבכירים": 1. גיוס 50,000 חרדים להכשרת רובאי 05, כדי לשלבם בשירות מילואים פעיל בהגנת גבולות. 2. ניתוב מערך ההכשרות הלאומי למגזר החרדי לתעסוקה במערכות ובתעשיות הביטחוניות. 3. הכשרה מתקדמת לעשרות אלפי מתנדבים קיימים לסיוע בעורף הלאומי ונתינת מענה באירועי חירום מורכבים^[10].

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של המכון החרדי למחקרי מדיניות
• מרכז הנתונים והידע של המכון החרדי וקרן וואהל
• אתר האינטרנט של קרן משפחת פלאי
• רשימת פרסומי המכון
• ערוץ היוטיוב של המכון החרדי למחקרי מדיניות
• שושנה חן, 10 מיתוסים שיש לכם על חרדים, באתר ynet, 10 במאי 2018
• ניצן צבי כהן, ‏עני וטוב לו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 במאי 2018
• יהודה יפרח, ‏"מי שטוען שהחברה החרדית מקצינה, לא מכיר אותה", בעיתון מקור ראשון, 2 באוגוסט 2018
• גלעד צוויק, "המדינה מפספסת את 8200 החרדית", באתר ישראל היום, 4 ביולי 2019
• אנה ברסקי, ‏הנתונים המפתיעים על שיעור התעסוקה של האוכלוסייה החרדית בירושלים נחשפים, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2023