Loading AI tools
ארגון מחאה ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחים ואחיות לנשק (ידוע בשמו הקודם אחים לנשק) הוא ארגון מחאה והתנדבות ישראלי שנוסד על ידי אנשי מילואים כחלק מתנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית שהוכרזה בינואר 2023 על ידי ממשלת ישראל השלושים ושבע.
דגל אחים.יות לנשק במהלך הפגנה ב-23 במרץ 2023 במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית | |
תחום | פוליטי-חברתי |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום פעילות | ישראל |
מייסדים |
רון שרף אייל נווה איתן הרצל |
תקופת הפעילות | ינואר 2023 – הווה (כשנתיים) |
www | |
במשך תשעת חודשי הפעילות הראשונים היה הארגון ממוקד במחאה, ארגון הפגנות ופעולות ישירות של הסברה, הקמת מיצגים ותליית שלטי ענק. בעקבות טבח שבעה באוקטובר ב-2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, הפסיק הארגון את ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, והרחיב את פעילותו להתנדבות וסיוע, שכללו הסעות, רכישה והפצת ציוד צבאי ואזרחי, ושיקום יישובי עוטף עזה שנפגעו[1][2][3]. בפברואר-מרץ 2024 הארגון חזר להפגין למען שוויון בנטל בתגובה ל"חוק הגיוס".
ביוני 2023 נרשם הארגון כעמותה בשם "אחים לנשק". בעקבות פנייה של רשם העמותות הופרדו פעילויות העמותה בינואר 2024: פעילות ההתנדבות נותרה בעמותה המקורית ששינתה שמה לשם "אחים ואחיות לישראל - חמ"ל אזרחי", ופעילות המחאה נרשמה כעמותה חדשה בשם "אחים ואחיות לנשק - למען הדמוקרטיה".[4]
בינואר 2023 הקימו את הארגון סגן אלוף (מיל') רון שרף, רב-סמל (מיל') אייל נווה ורב-סמל (מיל') איתן הרצל, יוצאי סיירת מטכ"ל, בעקבות הצגת הרפורמה המשפטית על ידי שר המשפטים יריב לוין, שלתפיסתם צפויה הייתה לגרום לפגיעה קשה במשטר הדמוקרטי בישראל. ביוני 2023 נרשם הארגון כעמותה, שמייסדיה הם איתן הרצל והראל טיקטין.
מטרות הארגון הראשוניות היו עצירת צעדי החקיקה המתוכננים כחלק מהרפורמה, וביצור הדמוקרטיה הישראלית. מטרות אלו הורחבו לקידום תרומה והתנדבות לטובת החברה בישראל בדרך של שירות אזרחי ו/או צבאי; פיתוח והעצמת רעיונות של מנהל ציבורי תקין וטוהר מידות; הגנה על זכויות האזרח; קידום, פיתוח ומימוש מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות וברוח מגילת זכויות האדם; קידום ופיתוח רעיונות של הגנה פורמלית על זכויות מיעוט וקידום שיח מכבד בין אוכלוסיות במדינת ישראל.
הארגון החל בקבוצת וואטסאפ של חברים מסיירת מטכ"ל, שפתח איתן הרצל במהלך מילואים משותפים. פעילותו החלה במסע של שלושה ימים, שהחל ב-8 בפברואר 2023, מלטרון לבית המשפט העליון בירושלים, אותו הגדירו היוזמים כמסע לשמירה על הדמוקרטיה בישראל. למסע הצטרפו יוצאי יחידות לוחמות ובכירים לשעבר במערכת הביטחון. ביומו השלישי השתתפו במסע כ-10,000 איש. למסע, כמו לפעילויות נוספות של הארגון, הצטרפו גם אזרחים, שאינם אנשי מילואים, התומכים במטרות הארגון ובפעולותיו[5][6].
על פי ראיונות שבוצעו עם המייסדים, הארגון פעל בתקופת המחאה באמצעות מספר מעגלים: צוות היגוי שהורכב משבעה אנשים, שלכל אחד מהם תחום אחריות (דוגמת אסטרטגיה, מבצעים, קשרי חוץ, תקשורת, מודיעין); תחתם פעל צוות, שהוציא לפועל את המשימות, מטה ובו מספר מחלקות ומנגנון של כ-300 פעילים. בקבוצות וואטסאפ לעדכונים של הארגון חברים עשרות אלפים. חלק מהפעולות היו חשאיות וחלקן היו פתוחות לקהל הרחב. כל הפעילות נעשית בהתנדבות. מרבית אנשי הוועד המנהל הם מסיירת מטכ"ל ופעילים בו אנשי מילואים פעילים ולשעבר, יוצאי יחידות צבאיות נוספות, כמורן, שריון ושלדג[7][8][9].
פעולות הארגון ממומנות באמצעות תרומות של הציבור הישראלי, יהדות ארצות הברית[10][11] וכן ממכירת ציוד ממותג של הארגון (חולצות וכובעים).
ראו גם – הרפורמה המשפטית בישראל (2023), המחאה נגד הרפורמה המשפטית |
במחאתו נגד הרפורמה המשפטית, הארגון קיים הפגנות מול בתיהם של שרים וחברי כנסת, "משמרות" עם עמדות שיח, הסברה בישראל ושאר העולם, עתירות משפטיות ופעולות שיבוש ומחאה, כגון תליית שלטי ענק, חסימת כבישים וחסימת הכניסה לארגונים ואתרים הנתפסים כאחראים ליוזמת החקיקה (כגון פורום קהלת) או מסמלים תחומי חיים שצפויים לדעת אנשי הארגון להיפגע קשות בעקבותיה (כגון משרד הביטחון והבורסה לניירות ערך). פעילות מרכזית נוספת הייתה החתמת אנשי מילואים על הצהרה להפסקת התנדבותם לשירות מילואים במקרה שחוקי המהפכה המשפטית יעברו.
ב-28 במרץ הודיעו מובילי הארגון שהשהו את המחאה בעקבות הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו על השהיית החקיקה, על מנת לתת הזדמנות למהלך ההידברות[12] וכי יהיו ב"דקת קריאה" לחידושה אם ההידברות לא תישא פרי[13]. זמן קצר לאחר מכן שב הארגון לפעילות מחאה מלאה, לאחר שחברי הממשלה המשיכו לקדם את צעדי החקיקה[14].
החל מיוני 2023, פעילים של הארגון קיבלו הודעות על ביטול רישיון הנשק שלהם[15][16]. הודעות על ביטול רישיון הנשק התקבלו גם לאחר אירועי 7 באוקטובר בקרב פעילים שהם קצינים במילואים עם נשק ארוך וחברים בכיתות כוננות[17].
ב-2 בפברואר 2024 פורסמו מטעם אחים לנשק מודעות ענק בעיתונים ובהם קריאה לקבוע תאריך מוסכם לבחירות עוד השנה[18].
פעילי הארגון קיימו מוקדי הפגנה קבועים ומשתנים מול בתיהם של שרים וחברי כנסת בקואליציה, וכן ביצעו פעולות שיבוש במוקדים שונים. ב-1 במרץ 2023, במסגרת "יום שיבוש" חסמו את כביש 1, והקימו מעבר גבול סמלי בין הדמוקרטיה לדיקטטורה. ב-9 במרץ חסמו את הכניסה למשרדי פורום קהלת, המקדם את המהפכה המשפטית, וכן את נמל חיפה תחת הכותרת "בדיקטטורה אין חופש תנועה"[19]. ב-16 במרץ הוקמה לשכת גיוס סמלית מול עיריית בני ברק[20], וב-17 במרץ הגיעה קבוצה בקיאקים להפגין מול ביתו של נתניהו בקיסריה[21]. במרץ ומאי התקיימו מחאות נוספות מול ביתו של איתמר בן גביר בקריית ארבע עקב כישלונותיו בתחום הביטחון הלאומי[22][23]. ב-26 באפריל, ביום העצמאות ה-75, הניפו שלט "דמוקרטיה" במצדה, את דגל ישראל ומגילת העצמאות בנחל קומראן[24][25], וארגנו משט לאורך חופי תל אביב[26]. ביום השוויון הלאומי שנערך ב-4 במאי התקיימו הפגנות בקריאה לשוויון בנטל הגיוס מול ישיבת פוניבז' ובית הרב גרשון אדלשטיין, ותפילת שחרית מול בית השר סמוטריץ' עם ארגון המחאה "דתיים, ציוניים, דמוקרטים". בנוסף נערכו מחאות מול השרים יצחק גולדקנופף ומשה גפני על חלוקת התקציב, הכספים הקואליציוניים לחרדים וקרן הארנונה. ב-27 ביוני חסמו את הגישה לרחוב מגוריו של השר יריב לוין, וביולי חסמו את נמל חיפה וקיימו "לילה לבן" מול בית שר הביטחון. ב-18 ביולי אזקו עצמם לשער הקריה וחסמו את הכניסות לבורסה לניירות ערך. באוגוסט קיימו מחאה מול ביתו של בצלאל סמוטריץ' ובספטמבר חסמו את חניון ביתו של יריב לוין ערב דיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות[27]. באוקטובר הפגינו בנווה אטי"ב נגד נתניהו שהתארח במקום.
לאורך תקופת המחאה נאמו מייסדי הארגון ופעילים מרכזיים בו בהפגנות, דוגמת הבמה המרכזית של המחאה ברחוב קפלן בתל אביב[28]. פעילי הארגון התראיינו באמצעי התקשורת בישראל[29][30], וכתבות על הארגון פורסמו בתקשורת זרה[31] ואף הוקדשה להם כתבה בתוכנית "60 דקות" האמריקאית[32]. פעילי הארגון הקימו עמדות שיח מחוץ לבתי שרים וחברי כנסת וניהלו שיחות עם רבנים מהציונות הדתית במטרה לייצר הידברות ולהעביר את המסר שצבא העם מתפרק בעקבות צעדי החקיקה. כמו כן הוקם אוהל הידברות עם צעירים חרדים המגיעים ללשכת הגיוס בתל השומר לצורך קבלת פטור מגיוס, שפעל במשמרות, החל מ-20 במרץ[33]. אנשי הארגון הפיקו סדרת סרטוני הסברה ("המגדלור") עם דמויות מובילות בחברה הישראלית[34]. בנוסף נעשו פעולות הסברה וקירוב נקודתיות, ותפילה משותפת לשלמות העם[35], חלוקת זרי פרחים בתחנות המשטרה[36], וקמפיין הקורא לחרדים לחלוקה בנטל באמצעות שירות צבאי או אזרחי[37][38].
ב-21 במרץ קיימו מובילי הארגון מסיבת עיתונאים ובה הכריזו שיחתימו אנשי מילואים על עצומה לפיה יפסיקו את התנדבותם לשירות מילואים אם צעדי החקיקה המתוכננים יעברו. בימים שלאחר מכן הלכו והתרבו הדיווחים על חתימות של אנשי מילואים על העצומה[39][40][41][42][43].
פעילי הארגון חזרו והזהירו מפני נזק בלתי־הפיך שיתרחש בצבא אם לא תיעצר החקיקה[44]. ב-19 ביולי התכנסו חברי הארגון ברחבת מוזאון תל אביב לאירוע שבו הודיעו על השהיית ההתנדבות במילואים במטרה לשמור על ערכי רוח צה"ל[45]. בימים שלאחר מכן פנו פעילי הארגון לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי בדרישה: "דפוק על השולחן ואמור בקול רם וברור: 'אתם מפרקים את צבא העם! החקיקה שלכם מסוכנת לביטחון המדינה!"[46]
ב-22 ביולי קיים הארגון מסיבת עיתונאים עם נציגי עשרות יחידות והודיע ש־10,000 איש הפסיקו התנדבותם למילואים בעקבות קידום החקיקה[47].
ב-16 באוגוסט 2023 הגיש הארגון לבג"ץ עתירה למתן צווים לממשלה בנוגע להחלטתה לא לאכוף גיוס חרדים בעקבות פקיעת חוק שירות ביטחון[48].
ראו גם – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל |
בבוקר 7 באוקטובר 2023, עם היוודע דבר טבח שבעה באוקטובר ועל רקע הידיעות על הטבח בדרום, הודיעו מובילי התנועה שכל פעילות המחאה נפסקת, וקראו לחיילי המילואים להתייצב להגנת המדינה[49][50][51]. הארגון פתח חמ"ל הסעות לנקראים בצו 8 ולאזרחים הזקוקים להסעה מהעוטף, בעת שהתחבורה הציבורית לא פעלה עקב השבת[52][53]. עוד באותו יום הוסבו התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע חמאס. הארגון פעל במלחמה, במענה על צרכים אזרחיים וצבאיים, תחת השם "החמ"ל האזרחי".
התנועה הקימה חמ"לים בתל אביב, בבית קמה ובאילת, שריכזו יוזמות שבהן פעלו 15 אלף מתנדבים[54]. המתנדבים חילצו כ־2500 משפחות מאזורי העימות בעוטף עזה למרחבים מוגנים תוך כדי הלחימה של כוחות צה"ל באזור[2], והסיעו חיילי מילואים ומשפחות, אירחו אותן, ומצאו פתרונות דיור עבורן;[55] הם גם סייעו לכוחות הביטחון באיתור נעדרים באמצעים טכנולוגיים; חילצו בעלי חיים וחיות מחמד שנותרו באזורי העימות; חילקו ערכות רפואיות; הפעילו מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים; מסרו ארוחות חמות למשפחות הפצועים; סיפקו ציוד למשפחות המתאבלות;[56] והקימו אתר הנצחה ומידע לזכרם של החיילים שנפלו והאזרחים שנרצחו[57].
לקראת הלחימה ברצועת עזה, הארגון אסף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, וייבא בהיטס ציוד חסר כגון אפודים קרמיים ורובוטים דמויי־כלב[58][59][60][61]. ב-20 באוקטובר החלו מתנדבי אחים לנשק[62] לסייע במשקים חקלאיים בעוטף עזה, ובהמשך גם בצפון ישראל, שסבלו ממחסור בידיים עובדות[63].
יוזמה נוספת של הארגון, "בצרה קראת ואחלצך" (First Line Med), עסקה בגיוס תרומות ורכישת ציוד רפואי שחולק ליחידות הצבא בחזית וכן למרפאות ואנשי ביטחון בעורף. בנוסף, היוזמה מסייעת במתן טיפולי בריאות הנפש לנפגעים[64].
בנובמבר 2023 החל הארגון בהקמה והפעלה של כ-100 מרכזים לחינוך משלים, בשיתוף עם המועצות המקומיות והאזוריות באתרים אליהם פונו אזרחים, בהם חלה פגיעה משמעותית במסגרות החינוך הפורמלי ופעילויות החינוך המשלים, בעיקר לבני נוער[65].
ב-12 באוקטובר 2023 ביקר מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בחמ"ל שהקימה התנועה במתחם אקספו בתל אביב[66]. בחמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם נציגים תקשורת מהעולם[67], עיתונאים ישראלים[68],[69][70] שגרירים זרים[71], ופוליטיקאים[72][73]. גם הקומיקאי ג'רי סיינפלד ביקר בחמ"ל הארגון[74].
ב-15 בנובמבר 2023 אישרה ועדת הכספים של הכנסת בנוהל מקוצר מתן זיכוי ממס לתרומות (לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה) באופן זמני לחצי שנה לעמותת "אחים ואחיות לישראל - חמ"ל אזרחי", בשל תרומתה למדינה ואזרחיה מאז פרוץ המלחמה[75]. בתום חצי שנה פג תוקף האישור שניתן לעמותה.
בדצמבר 2023 הקים הארגון בשיתוף, הסוכנות היהודית וגופים נוספים את המיזם "עוטף לעסק" במטרה להעניק מעטפת סיוע עסקי וכלכלי לעסקים קטנים שבעוטף עזה[76]. בפברואר 2024 התרחב המיזם ל"עוטף לעסק למילואים" המעניק מעטפת ליווי עסקי בשילוב מענק כספי למילואימניקים על מנת לתמוך בתהליך החזרה לפעילות ושימור העסק. ביוני 2024 התרחבה תוכנית "עוטף לעסק " לעזרה לבעלי עסקים בצפון[77][78][79][80].
ב-20 במאי 2024 היה הארגון שותף, עם עוד ארגוני מחאה, בשיירת מחאה שעלתה לירושלים במטרה להפגין מול משכן הכנסת, בשעת פתיחת כנס הקיץ, בתמיכה בחטופים ובקריאה להקדמת הבחירות. המפגינים חסמו את כביש 1 ובמקום התפתחו עימותים בין מפגינים לשוטרים. שבעה מפגינים נעצרו[81] ובית המשפט הורה על שחרורם[82].
ביוני 2024 נמנתה עמותת "אחים ואחיות לישראל - חמ"ל אזרחי" עם מקבלי אות הנשיא להתנדבות, על פעילותה ש"נעשתה בהיקף עצום, בכל הארץ עם עשרות אלפי מתנדבים ובזמן שיא"[83].
באוקטובר 2024 הקים הארגון את פרויקט "בונים מחדש" במסגרתו התנדבו אלפי מתנדבים לשיפוץ ולשיקום שכונת "הרצפות הירוקות" בקיבוץ כפר עזה[84]. בדצמבר 2024 הקים הארגון את פרויקט "בונים מחדש-חוזרים הביתה לצפון" במסגרתו ניתנת עזרה לתושבי הצפון בשלבי החזרה לביתם: השמשת הבתים בניקיון, ניקוי השטחים הציבוריים, גינון ופינוי.[85][86][87]
הארגון קיבל את פרס ג'ון מקיין בכנס Halifax בקנדה על הגנתו על הדמוקרטיה הישראלית, וסיועו האזרחי מאז אירועי 7 באוקטובר[88]. ב-18 בנובמבר 2023, העניק לו הפורום הביטחוני הבין-לאומי של הליפקס (אנ') את הפרס השנתי ע"ש הסנטור ג'ון מקיין על "מנהיגות יוצאת דופן בחתירה לצדק אנושי".[89][90]
ב־22 בינואר 2024 קיבל הארגון את אות גיבורי העורף של המועצה הציונית בישראל על פעילותו בעורף הישראלי במלחמה[91].
ב-28 בפברואר 2024 קיבלו הנשים הפעילות בארגון ("אחיות לנשק") את אות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות לאותה השנה, בעקבות פעילותן למתן מענה במגוון תחומים לאחר אירועי 7 באוקטובר[92].
ביוני 2024 הוענק אות הנשיא להתנדבות לחמ"ל האזרחי שהפעיל הארגון בעת מלחמת חרבות ברזל[93]. באותו החודש העניקה אוניברסיטת רייכמן לאייל נווה תואר דוקטור לשם כבוד, כהוקרה על הקמת החמ"ל האזרחי[94].
ביולי 2024 העניק ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, אות הוקרה לחמ"ל האזרחי של "אחים לנשק", זאת בשל "תרומתם הייחודית לעיר בתקופת המלחמה"[95].
ביוני ויולי 2023 התקיימו מספר עימותים בין פעילים וגורמים ממשלתיים סביב מחאות הקשורות להתנדבות והפגנות: ב-26 ביוני, השר בצלאל סמוטריץ' כינה את פעילי הארגון "טרולים" וקרא לראשי מערכת הביטחון לטפל בחומרה במי שיפסיק להתנדב[96]. השר יריב לוין, כינה אותם "קבוצה אלימה" לאחר שהפגינו מול ביתו בעזרת גדרות תיל וצמיגים בוערים.
ב-1 ביולי, במהלך הפגנה בתל אביב, התפתח עימות אלים בין פעילי הארגון ופעילי "הגוש נגד הכיבוש" פעיל מהארגון תקף בגז פלפל מפגין שנשא דגל פלסטין[97].
בדצמבר 2023 התנצל הארגון על שהשתמש בשמות של נופלים במודעה על האדישות של נתניהו לנרצחים[98].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.