קריית ארבע

יישוב סמוך לעיר חברון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קריית ארבע

קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית בהרי יהודה, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי. זוהי ההתנחלות הגבוהה ביותר ביהודה ושומרון, בגובה של כ-1,008 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז עירוני ליישובים הישראלים באזור, ובה נציגויות של מספר רשויות ומועצה דתית.

עובדות מהירות לאום ודת, אוכלוסייה לפי גיל ...
קריית ארבע
סמל העיר
מדינה ישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה ישראל ברמסון
גובה ממוצע[1] 913 מטר
תאריך ייסוד 1972
סוג יישוב יישוב 5,000–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 7,605 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 7,578 תושבי ישראל
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 209
    - שינוי בגודל האוכלוסייה +0.4% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,882 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 128
תחום שיפוט[2] 4,040 דונם
    - דירוג ארצי 209
31°32′08″N 35°07′05″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי 214
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3877
    - דירוג ארצי 164
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
גילאי 0 - 4 12.2%
גילאי 5 - 9 11.2%
גילאי 10 - 14 11.4%
גילאי 15 - 19 9.8%
גילאי 20 - 29 16.9%
גילאי 30 - 44 15.4%
גילאי 45 - 59 10.0%
גילאי 60 - 64 3.4%
גילאי 65 ומעלה 9.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 11
  יסודיים 8
  על-יסודיים 4
תלמידים 2,500
   יסודי 1,711
   על-יסודי 789
מספר כיתות 139
ממוצע תלמידים לכיתה 20.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-2022)
http://www.kiryat4.org.il/
סגירה

שם העיר

השם קריית ארבע מופיע בספר בראשית: ”וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן...” (כ"ג, ב') בספר יהושע חברון נקראת קריית ארבע על שם הענק ארבע: ”וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא.” (י"ד, ט"ו) קריית ארבע נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, המתוארות בספר יהושע[4].

בספרו "ערים וגלילות בא"י" מוסר פרופ' בנימין מזר אודות ארבעת הרבעים הקדומים שהיו בחברון, הבתים יסודם בבתי האבות (ד' צדיקים) העתיקים שהיו בעיר: ענר, אשכול וממרא. הרובע הרבעי הוא המצודה שבו ישבו שלטונות העיר והצבא. לאחר כיבוש הרי יהודה יושבו ארבעת הרבעים של העיר עי ארבעת המשפחות כליביות - ”וּבְנֵי, חֶבְרוֹן--קֹרַח וְתַפֻּחַ, וְרֶקֶם וָשָׁמַע” (דברי הימים א',ב', מג') דברים ברוח דומה מוסר קאסוטו באנצ' המקראית - קרית ארבע היא קריה שבה ארבעה רבעים[5].

הסברים נוספים לשם העיר מובאים במדרש: "שדרו בה ד' צדיקים, ענר אשכול ממרא ואברהם, ונימולו בה ד' צדיקים אברהם ענר אשכול וממרא"[6].

תולדות היישוב

בערב ליל הסדר תשכ"ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים.

ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו, ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע, אהרן הראל-פיש, יובל נאמן ואברהם שליט[7]. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע[8] בידי ממשלת המערך בראשות גולדה מאיר.

קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.

שלטון מקומי

Thumb
בניין המועצה

לאחר הקמת קריית ארבע ב-1971 נאבקו תושבי היישוב למען הקמת גוף שלטון מקומי ביישובם[9]. גוף השלטון המקומי הראשון שהוקם בקריית ארבע היה ועד מקומי בשם "מנהלת קריית ארבע" שהוקם ב-1974 בצו מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון[10], וכיהנה כמועצה ממונה מטעם משרד הפנים. ב-1 במרץ 1981 הוקמו מועצות מקומיות ביהודה ושומרון ומנהלת קריית ארבע הפכה למועצה מקומית[11] ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות למועצה.

ראשי המינהלת המקומית:

ראשי מועצה המקומית:

רבני היישוב

משנת תשל"ח ועד שנת תשע"ה כיהן הרב דב ליאור כרב היישוב. לאחר שמונה שנים בהם לא היה רב ליישוב, בשנת תשפ"ג נבחר הרב אברהם יצחק שוורץ לכהן כרב היישוב.

אוכלוסייה

Thumb
רחוב מגורים טיפוסי בקריית ארבע, מרץ 2019

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית ארבע 7,605 תושבים, מתוכם 7,578 תושבי ישראל (מקום 209 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה +0.4% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 67.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,497 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[12]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כ-11% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, שומרי מסורת, חרדים, ומעט חילונים. לפי נתוני בתי ספר ל-2017, יש ביישוב בית ספר חילוני אחד[13].

שכונות

Thumb
שכונה בקרית ארבע ומעליה ברקע נוף שכונת החרסינה וחברון

בשנת 2018 פורסם כי בחמש השנים שלפני כן נבנו בקריית ארבע כ-200 יחידות דיור[14].

  • לב הקריה - השכונה המרכזית. כוללת את האזור הוותיק של קריית ארבע, ובו רוב השירותים ומוסדות הציבור (בהם ישיבת ניר), לצד בנייה חדשה כגון שכונת "נופי כרמים" (המוכרת בתור "המדורגים").
  • רמת ממרא (גבעת חרסינה) - השכונה הצפונית והשניה של הקריה. השכונה, שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, היא שכונת המגורים הגבוהה ביותר בארץ ישראל. במקור נקראה השכונה על שמו של אל"ם אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל. בשכונה נמצאים יקב רמת חברון והישיבה התיכונית קריית ארבע.
  • אשמורת יצחק - שכונה קטנה הסמוכה ללב הקריה
  • גבעת האבות - שכונה קטנה הנמצאת מול הכניסה מקרית ארבע לחברון. בשכונה זו מתגוררים איתמר בן גביר, אליהו ליבמן ובנצי גופשטיין.
  • שכונת גל - שכונת מאחז מדרום מערב ללב הקריה. סמוכה לשכונה הערבית 'גאליס'.
  • נופי ממרא - שכונה חדשה היושבת על הכניסה הצפונית לקריית ארבע.

מוסדות חינוך

Thumb
הישיבה התיכונית

בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.

גנים ובתי ספר

  • 22 גני ילדים
  • יסודי ממלכתי דתי - "ממ"ד חברון", "אלוני ממרא", "תלמוד תורה קניין תורה" ו"תלמוד תורה חברון".
  • יסודי ממלכתי - "גוונים"
  • תלמוד תורה מערת המכפלה (זילברמן)
  • מועדוניות רווחה - "בית הדקל" ו"בית ארז"

ישיבות ואולפנות

תנועות נוער

לימודים כלליים

אתרים מרכזיים במועצה

Thumb
חזית היכל התרבות

תרבות

  • מתנ"ס
  • היכל תרבות
  • מועדון "גיל הזהב"
  • הספרייה הציבורית
  • מחקר ופיתוח אזורי יהודה
  • מכון לרבני יישובים
  • מרכז הפיס
  • אולם הספורט המרכזי
  • בריכת שחייה
  • קאנטרי קלאב
  • המרכז האזרחי בבניין המועצה
  • הריקוד מרכז לאומנויות המחול

מסחר

  • המרכז המסחרי
  • המרכז המסחרי רמת ממרא
  • אזור תעשייה קריית ארבע

תיירות

תחבורה

את קריית ארבע שירתה במשך שנים רבות חברת אגד עד ינואר 2017, שבה הוחלפה בחברת אגד תעבורה. בקריה קיים מסוף אוטובוסים מרכזי של "אגד תעבורה". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, באר שבע, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).

סמל היישוב

הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:

  • המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
  • על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
  • במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה.
  • האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
  • בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
  • קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
סגירה

הערות שוליים

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.