Remove ads
קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית בהרי יהודה, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי. זוהי ההתנחלות הגבוהה ביותר ביהודה ושומרון, בגובה של כ-1,008 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז עירוני ליישובים הישראלים באזור, ובה נציגויות של מספר רשויות ומועצה דתית.
 | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| מחוז | יהודה ושומרון | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | ישראל ברמסון | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 913 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1972 | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 7,590 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 208 | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,879 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 128 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[3] | 4,040 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 209 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת הר חברון רגילה)   קריית ארבע | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
3 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 214 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[3] |
0.3877 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 164 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
| http://www.kiryat4.org.il/ | |||||||||||||||||||||||||
.jpg)
Remove ads
השם קריית ארבע מופיע בספר בראשית: ”וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן...” (כ"ג, ב') בספר יהושע חברון נקראת קריית ארבע על שם הענק ארבע: ”וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא.” (י"ד, ט"ו) קריית ארבע נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, המתוארות בספר יהושע[5].
בספרו "ערים וגלילות בא"י" מוסר פרופ' בנימין מזר אודות ארבעת הרבעים הקדומים שהיו בחברון, הבתים יסודם בבתי האבות (ד' צדיקים) העתיקים שהיו בעיר: ענר, אשכול וממרא. הרובע הרבעי הוא המצודה שבו ישבו שלטונות העיר והצבא. לאחר כיבוש הרי יהודה יושבו ארבעת הרבעים של העיר עי ארבעת המשפחות כליביות - ”וּבְנֵי, חֶבְרוֹן--קֹרַח וְתַפֻּחַ, וְרֶקֶם וָשָׁמַע” (דברי הימים א',ב', מג') דברים ברוח דומה מוסר קאסוטו באנצ' המקראית - קרית ארבע היא קריה שבה ארבעה רבעים [6].
הסברים נוספים לשם העיר מובאים במדרש: "שדרו בה ד' צדיקים, ענר אשכול ממרא ואברהם, ונימולו בה ד' צדיקים אברהם ענר אשכול וממרא"[7].
Remove ads
בערב ליל הסדר תשכ"ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים.
ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו, ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע, אהרן הראל-פיש, יובל נאמן ואברהם שליט[8]. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע[9] בידי ממשלת המערך בראשות גולדה מאיר.
קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.
Remove ads
לאחר הקמת קריית ארבע ב-1971 נאבקו תושבי היישוב למען הקמת גוף שלטון מקומי ביישובם[10]. גוף השלטון המקומי הראשון שהוקם בקריית ארבע היה ועד מקומי בשם "מנהלת קריית ארבע" שהוקם ב-1974 בצו מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון[11], וכיהנה כמועצה ממונה מטעם משרד הפנים. ב-1 במרץ 1981 הוקמו מועצות מקומיות ביהודה ושומרון ומנהלת קריית ארבע הפכה למועצה מקומית[12] ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות למועצה.
ראשי המינהלת המקומית:
- הרב משה לוינגר (1974 - 1976)
- משה מייבסקי (1976 - 1978)
- זאב פרידמן - חבר (זמביש) (1978 - 1981)
ראשי מועצה המקומית:
- יהודה רידר (1981 - 1982)
- שלום ואך (1982 - 1990)
- צבי קצובר (1990 - 2008)
- מלאכי לוינגר (2008 - 2018)
- אליהו ליבמן (2018 - 2024)
- ישראל ברמסון (2024-מכהן)
רבני היישוב
משנת תשל"ח ועד שנת תשע"ה כיהן הרב דב ליאור כרב היישוב. לאחר שמונה שנים בהם לא היה רב ליישוב, בשנת תשפ"ג נבחר הרב אברהם יצחק שוורץ לכהן כרב היישוב.
Remove ads
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית ארבע 7,590 תושבים (מקום 208 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 67.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,497 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[13]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
כ-11% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, שומרי מסורת, חרדים, ומעט חילונים. לפי נתוני בתי ספר ל-2017, יש ביישוב בית ספר חילוני אחד[14].
Remove ads
בשנת 2018 פורסם כי בחמש השנים שלפני כן נבנו בקריית ארבע כ-200 יחידות דיור[15].
- לב הקריה - השכונה המרכזית. כוללת את האזור הוותיק של קריית ארבע, ובו רוב השירותים ומוסדות הציבור (בהם ישיבת ניר), לצד בנייה חדשה כגון שכונת "נופי כרמים" (המוכרת בתור "המדורגים").
- רמת ממרא (גבעת חרסינה) - השכונה הצפונית והשניה של הקריה. השכונה, שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, היא שכונת המגורים הגבוהה ביותר בארץ ישראל. במקור נקראה השכונה על שמו של אל"ם אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל. בשכונה נמצאים יקב רמת חברון והישיבה התיכונית קריית ארבע.
- אשמורת יצחק - שכונה קטנה הסמוכה ללב הקריה
- גבעת האבות - שכונה קטנה הנמצאת מול הכניסה מקרית ארבע לחברון. בשכונה זו מתגוררים איתמר בן גביר, אליהו ליבמן ובנצי גופשטיין.
- שכונת גל - שכונת מאחז מדרום מערב ללב הקריה. סמוכה לשכונה הערבית 'גאליס'.
- נופי ממרא - שכונה חדשה היושבת על הכניסה הצפונית לקריית ארבע.
Remove ads
בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.
גנים ובתי ספר
- 22 גני ילדים
- יסודי ממלכתי דתי - "ממ"ד חברון", "אלוני ממרא", "תלמוד תורה קניין תורה" ו"תלמוד תורה חברון".
- יסודי ממלכתי - "גוונים"
- תלמוד תורה מערת המכפלה (זילברמן)
- מועדוניות רווחה - "בית הדקל" ו"בית ארז"
ישיבות ואולפנות
- "אולפנת קריית ארבע"
- אולפנת מבשרת חברון
- "ישיבה תיכונית קריית ארבע"
- ישיבת הסדר - "ישיבת ניר"
תנועות נוער
- בני עקיבא - סניף קריית ארבע, סניף נופי ממרא, סניף החרסינה
- אריאל בנים - סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא
- אריאל בנות - סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא
- בית"ר - מעוז קריית ארבע
לימודים כלליים
- מכללת הוראה הפועלת כשלוחת מכללת אפרתה
- מדרשה לטיולים - "מדרשת חברון"
- מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) אזורי[16] המשמש גם את מוסדות החינוך שבישובים באזור (גוש עציון, אפרת והר חברון)
Remove ads
תרבות
- מתנ"ס
- היכל תרבות
- מועדון "גיל הזהב"
- הספרייה הציבורית
- מחקר ופיתוח אזורי יהודה
- מכון לרבני יישובים
- מרכז הפיס
- אולם הספורט המרכזי
- בריכת שחייה
- קאנטרי קלאב
- המרכז האזרחי בבניין המועצה
- הריקוד מרכז לאומנויות המחול
מסחר
- המרכז המסחרי
- המרכז המסחרי רמת ממרא
- אזור תעשייה קריית ארבע
תיירות
- פארק אלון
- מוזיאון ארץ יהודה
- פארק מאיר כהנא
- מצפה דביר
- מעיין חי
- מצפה השלושה
- מצפה רוח אחרת
את קריית ארבע שירתה במשך שנים רבות חברת אגד עד ינואר 2017, שבה הוחלפה בחברת אגד תעבורה. בקריה קיים מסוף אוטובוסים מרכזי של "אגד תעבורה". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, באר שבע, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).
הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:
- המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
- על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
- במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה.
- האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
- בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
- קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.
אתר האינטרנט הרשמי של קריית ארבע
- פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- גיא נרדי, “קרית ארבע היא מיקרוקוסמוס של ישראל”, באתר גלובס, 6 במרץ 2018
קרני אלדד, הסוכן מהבית ממול, בעיתון מקור ראשון, 28 במרץ 2019
קריית ארבע (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads