Loading AI tools
תואר כבוד שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יַקיר העיר הוא תואר כבוד יקיר העיר שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז 1976, לאישים שונים לאות הוקרה על פועלם הציבורי.
תיאור | תואר הוקרה על פעילות ציבורית |
---|---|
מדינה | ישראל |
הגוף המעניק | עיריית תל אביב-יפו |
תקופת הפרס | 1976–הווה (כ־48 שנים) |
אתר רשמי | |
את היַקירים בוחרת ועדה שרוב חבריה הם חברי מועצת העיר. יושב ראש הוועדה הנוכחי הוא ראש העירייה, רון חולדאי. התואר מוענק אחת לשנה בטקס ביום העצמאות ל-12 אישים, כמספר שבטי ישראל. עם זאת, הוועדה רשאית להעניק את האות למספר רב יותר של אישים אם יש צורך.
תקנון העירייה קובע: "האות יוענק ליחיד (שאינו חבר בני אדם), תושב/ת תל אביב-יפו שגילו/ה 70 שנים לפחות בעת קבלת האות, אשר מתגורר/ת או התגורר/ה בתל אביב-יפו במשך פרק זמן משמעותי". ככלל, הפרס מוענק לתושָבי תל אביב או לאישים שפעלו בה ובכך תרמו לקידומה ולהתפתחותה. עם זאת, יש לכך יוצאים מן הכלל, כגון הפרס שהוענק למרים בן-פורת ב-1982 והכרה בחסידי אומות העולם המתגוררים בעיר כיקיריה.
בשנת 2007 התעוררה סערה ציבורית עקב כוונת הוועדה להעניק את התואר למיקי מזר, שהודתה במסגרת עסקת טיעון באחריותה לזיהום מי הים, בעת שכיהנה כיו"ר איגוד ערים דן לביוב. מזר הודיעה כי תוותר על התואר[1], אך זה הוענק לה לבסוף, כעבור שנתיים.
בשנת 2015, התואר הוענק לנשים בלבד על מנת להכיר בחשיבות תרומתן וכן להעצים עשייה נשית בעיר.
שנה | שנה עברית | יקירי העיר |
---|---|---|
1976 | תשל"ו |
|
1977 | תשל"ז |
|
1978 | תשל"ח |
|
1979 | תשל"ט |
|
1980 | תש"ם |
|
1981 | תשמ"א |
|
1982 | תשמ"ב |
|
1983 | תשמ"ג |
|
1984 | תשמ"ד |
|
1985 | תשמ"ה |
|
1986 | תשמ"ו |
|
1987 | תשמ"ז |
חסידי אומות העולם תושבי תל–אביב-יפו: רובין דימיטרוב, הלנה כורזים, יוספה לוסביצקי, רות לינדר, מריה רולירד, ידביגה שיינבאום |
1988 | תשמ"ח |
חסידי אומות העולם תושבי תל–אביב-יפו: ספירו דנקוב, מרים (מריה) טננבאום, מיכאל מיכאלוב |
1989 | תשמ"ט |
חסידי אומות העולם תושבי תל–אביב-יפו: מודסטה ברנק, ורני צבגרמן- מונש, סטפן רצ'ינסקי |
1990 | תש"ן |
|
1991 | תשנ"א |
|
1992 | תשנ"ב |
|
1993 | תשנ"ג |
חסידי אומות העולם תושבי תל–אביב-יפו: מלאדן איוואנוב |
1994 | תשנ"ד |
|
1995 | תשנ"ה |
חסידי אומות העולם תושבי תל–אביב-יפו: ולדס דרופס |
1996 | תשנ"ו |
|
1997 | תשנ"ז |
|
1998 | תשנ"ח |
|
1999 | תשנ"ט |
|
2000 | תש”ס |
|
2001 | תשס"א |
חסידת אומות העולם אירנה דרגיצ’ביץ’ |
2002 | תשס"ב |
|
2003 | תשס”ג |
|
2004 | תשס"ד |
|
2005 | תשס"ה |
חסידת אומות העולם תושבת תל–אביב-יפו: זופיה אבני |
2006 | תשס”ו |
|
2007 | תשס”ז |
|
2008 | תשס”ח |
|
2009 | תשס”ט |
|
2010 | תש”ע |
|
2011 | תשע”א | |
2012 | תשע”ב |
|
2013 | תשע”ג |
|
2014 | תשע”ד |
|
2015 | תשע”ה |
|
2016 | תשע”ו |
|
2017 | תשע”ז |
|
2018 | תשע”ח |
|
2019 | תשע"ט |
|
2020 | תש"ף |
|
2021[2] | תשפ"א |
|
2022 | תשפ"ב |
|
2023 | תשפ"ג |
|
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.