Loading AI tools
סופרת ישראלית (1916–2016) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שוּלמית (סולה) לַסְקוֹב (10 ביוני 1916 – 16 בספטמבר 2016) הייתה אשת חינוך, היסטוריונית ומחברת ספרי תעודה ישראלית.
 | |
| שולמית לסקוב עם בעלה, הרמטכ"ל החמישי חיים לסקוב. ראשון משמאל, מאיר עמית ולשמאלה גנרלים צרפתים. סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 | |
| לידה |
10 ביוני 1916 האג שבהולנד |
|---|---|
| פטירה | 16 בספטמבר 2016 (בגיל 100) |
| מדינה |
 ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול  |
| מקום מגורים | תל אביב |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה | פרס יצחק שדה לספרות צבאית, פרס יצחק בן-צבי, יקירת העיר תל אביב, פרס הרצל |
  | |
לסקוב נולדה בהאג שבהולנד למשפחת ליין-ח"ן[1], שהיגרה מרוסיה לקלן שבגרמניה.
בשנת 1922 נשלח אביה, פרץ, לירושלים מטעם קק"ל והיא עלתה לארץ ישראל עם משפחתה. שולמית גדלה בשכונת בקעה ובשכונת תלפיות בירושלים ולמדה בבית הספר למל ובגימנסיה העברית רחביה. על חבריה למחזור נמנו, בין השאר שרה שניאורסון ואפרים קציר. לסקוב הייתה חברה בשומר הצעיר ולאחר סיום לימודיה החלה ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית, אך עזבה את לימודיה[2] ב-1935 והצטרפה לקיבוץ אילון, בו הייתה חברה במשך ארבע שנים, עד שהחליטה לעוזבו ושבה לירושלים. ספרה הראשון נכתב על רקע חוויותיה מהקיבוץ[3]. בירושלים עסקה במוזיקה וניגנה בכינור, בפסנתר ובוויולה. ב-1939, בעקבות תאונת דרכים בה נפצעה קשה, החלה לעבוד ככתבנית במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בירושלים. ב-1940 נישאה לרענן ויץ[4]. לסקוב הוכשרה כאלחוטנית בקורסים בכפר ויתקין, בחניתה ובעין השופט והצטרפה לגדעונים.
לאחר קום המדינה עברה לתל אביב, שם עבד בעלה בסוכנות היהודית. היא עבדה כפקידה ראשית באגף ההדרכה של צה"ל, שם הכירה את האלוף חיים לסקוב, לימים הרמטכ"ל החמישי. בעקבות ההיכרות ביניהם התגרשה מבעלה ונישאה בשנת 1949 ללסקוב.
לסקוב עבדה במשרד החינוך בתפקידים שונים, בהם כמפקחת על חינוך מיוחד[5].
לסקוב כתבה ביוגרפיה של יוסף טרומפלדור שיצאה לאור בתחילת 1972. בעקבות ספר זה בקשה לסקוב לחקור את תולדות תנועת ביל"ו, ועשתה זאת במסגרת המכון לחקר הציונות וישראל באוניברסיטת תל אביב[6]. עבודתה נמשכה מספר שנים והניבה מאמרים על הבילויים[7] וספר עליהם שיצא בשנת 1979[8], והיו שראו בו מנפץ המיתוס של ביל"ו[9]. בהמשך חיברה ביוגרפיות על יוסף ויתקין ואחד העם. היא הוציאה לאור את מכתביו של ד"ר חיים חיסין. ב-2010 פרסמה אוטוביוגרפיה בשם "לפנים", בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
נפטרה ב-16 בספטמבר 2016, בגיל 100, ונטמנה בבית העלמין קריית שאול.
בשנת 1972 זכתה שולמית לסקוב בפרס יצחק שדה לספרות צבאית על הביוגרפיה של יוסף טרומפלדור[10].
בשנת 1981 זכתה בפרס יצחק בן-צבי[11].
בשנת 2010 זכתה באות יקיר העיר תל אביב-יפו על פועלה ותרומתה לחקר הציונות[12]
בשנת 2011 זכתה בפרס הרצל על תרומתה לחקר תולדות היישוב והתנועה הציונית.
עופר אדרת, אשת הרמטכ"ל, שכתבה על המאהבות של טרומפלדור, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
מכּתביה:
על ספריה:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
