יחיעם ויץ
היסטוריון ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחיעם וַיְץ (ימי) (נולד ב-20 בינואר 1951) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה.
 | |
| ויץ בירושלים, יולי 2019 | |
| לידה | 20 בינואר 1951 (בן 74) |
|---|---|
| ענף מדעי | היסטוריה של עם ישראל |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות | אוניברסיטת חיפה |
| צאצאים | גידי וייץ |
ביוגרפיה
יחיעם ויץ נולד בישראל, וגדל בשכונת בית הכרם בירושלים. בנעוריו למד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה (סיים בשנת 1969). בצבא שירת בחיל התותחנים.
ויץ הוא בן למשפחה ידועה בתולדות היישוב: אביו רענן ויץ וסבו יוסף ויץ היו מראשי תנועת ההתיישבות בישראל. דודו יחיעם ויץ, אשר על שמו הוא נקרא, נהרג בקרב על גשר אכזיב.[1]
יחיעם ויץ לימד שנים רבות באוניברסיטה הפתוחה והצטרף לסגל החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה בשנת 2006. התמחותו היא בהיסטוריה של תקופת טרום המדינה ושל תקופת המדינה.
ביוני 2000 עבר אירוע מוחי ששלל ממנו את יכולת הדיבור והכתיבה, אך בעקבות תהליך שיקום מאומץ חזרו אליו יכולות אלה.[2]
מחקריו
תחומי מחקרו הם:
שנים לאחר שמשפט קסטנר הסעיר את דעת הקהל בארץ, פרסם יחיעם ויץ את ספרו על חייו של ד"ר ישראל קסטנר, על המשפט בו היה מעורב, ועל רציחתו, ובו ניתח ניתוח היסטורי את פעולותיו של ד"ר קסטנר בזמן השואה והוביל למסקנה המציגה באור חיובי את פעולות ההצלה של קסטנר. יחיעם ויץ שלל את טיעוניו של עו"ד שמואל תמיר במשפט, שנבעו לדבריו מהשקפת עולמו של תמיר, מתח ביקורת על פסק הדין של השופט בנימין הלוי ותמך בהחלטת הרוב בערעור, אשר ניקתה את קסטנר מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי הונגריה.
פעילות פוליטית
ויץ היה פעיל במפלגות השמאל רצ, מחנה של"י, מפלגת מוקד ומרצ.[4] בבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 הוצב ברשימת מרצ במקום ה-98.
ויץ פרסם מאמרי דעה בעיתון הארץ. בין השאר הוא סיפר על זעמו שישראל היא מדינה כובשת, ועל כך שמתנחלים גרים בין אוכלוסייה פלסטינית צפופה ולטענתו מתייחסים אליהם כתת-אדם. הוא ביקר את בני גנץ וגדי אייזנקוט על שהסכימו לשבת בממשלה אחת עם בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר ובכך מעניקים מכובדות לשרים אלו אותם הוא מכנה גזענים ובריונים מופרעים. הוא גם טען שטבח שבעה באוקטובר הוא תוצאה של הכיבוש[5]. בדצמבר 2024 הוא כתב שממשלת ישראל השלושים ושבע, לה הוא קרא "ממשלה גזענית ואנטי־דמוקרטית במידה שלא נראתה כמותה קודם במדינת ישראל"[6], דומה לממשלת מוסוליני[7], וקרא להתייחס אליה כאל "שלטון זר"[6]. על כהונתו של נתניהו בתפקיד ראש הממשלה במשך שנים רבות כתב שהיא נובעת מ"כישרונו לייבש ולסרס את כל המערכת הפוליטית והמפלגתית שמסביבו" ומכך שהוא יצר ממשלות מנופחות שנועדו לבסס את שלטונו. וייץ גם טען שנתניהו לא הכריע הכרעות חשובות כיוון ש"הכרעה עלולה לסכן את מעמדו כראש ממשלה"[8]. הוא טען שנתניהו קיים מגעים עם השטן כדי להגשים את שאיפותיו וקרא לסילוקו ממדינת ישראל הרשמית: "לא חלקת קבר בהר הרצל, לא רחובות וכיכרות, לא בולי זיכרון ולא ספר תעודות להנציח את מעשיו"[9].
מספריו
- האיש שנרצח פעמיים: חייו, משפטו ומותו של ד"ר ישראל קסטנר. הוצאת כתר 1995.
- ממחתרת לוחמת למפלגה פוליטית: הקמתה של תנועת החרות 1947–1949. הוצאת המרכז למורשת בן-גוריון. 2003.
- הצעד הראשון לכס השלטון: תנועת החרות 1949–1955. הוצאת יד יצחק בן-צבי, ומוסד הרצל, אוניברסיטת חיפה. 2007.
- The Man who was Murdered Twice הוצאת יד ושם 2011
- בין זאב ז'בוטינסקי למנחם בגין: קובץ מאמרים על התנועה הרוויזיוניסטית, הוצאת מאגנס, תשע"ב 2012.
- הבא ברכה לנערים: יחיעם ויץ: חייו, נפילתו, הנצחתו והנצחת בני דורו, הוצאת כרמל, תשפ"א 2021.[10]
קישורים חיצוניים
- מאמרי יחיעם ויץ, באתר "הארץ"
- יחיעם ויץ, יצחק טישלר, פולמוס השילומים, הרצאה מצולמת, "תולדוט, אתר ההיסטוריה"
- יחיעם ויץ, הדרך לוואסנר: כיצד אושרה ההחלטה על משא ומתן ישיר בין ישראל לגרמניה, אתר יד ושם
- הספרים של יחיעם ויץ, באתר "סימניה"
- יחיעם ויץ, משה שרת והסכם השילומים עם גרמניה, 1952-1949, קתדרה 115, ניסן תשס"ה 2005
- מאמרי יחיעם ויץ באתר נתן אלתרמן
- שלמה נקדימון, "בין זאב ז’בוטינסקי למנחם בגין": שבים אל הוויכוח, אבל אחרת, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2012
- >״חיים ומוות״ - פרק בהשתתפות פרופ׳ יחיעם ויץ בפודקאסט ״מינהר הזמן״, תאגיד השידור הישראלי, ״כאן״
- מידע על יחיעם ויץ בקטלוג הספרייה הלאומית
בין בגין לשמיר, בביצוע יחיעם ויץ, סרטון באתר יוטיוב
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: שני קיבוצים ושני מושבים - סיפורי גבורה בשרשרת, גלי צה"ל, 3.7.2024
יחיעם בן רענן ויץ (1951-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.