מחנה של"י

מפלגת שמאל רדיקלי ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחנה של"י

מחנה של"י (ראשי תיבות של "שלום לישראל, שוויון לישראל") הייתה מפלגת שמאל ישראלית.

עובדות מהירות מדינה, מנהיגים ...
מחנה של"י
Thumb
מדינה ישראל
מנהיגים אורי אבנרי ואריה אליאב
תקופת הפעילות 1977–1984 (כ־7 שנים)
אפיון מפלגת שמאל
כנסות הכנסת התשיעית
אותיות ש
שיא כוחה 2 מנדטים
שפל כוחה לא עברה את אחוז החסימה (הבחירות לכנסת העשירית)
נוצרה מתוך מוקד, מר"י, הפנתרים השחורים,
הסוציאליסטים העצמאיים
מיקום במפה הפוליטית שמאל, שמאל רדיקלי
אתר רשמי
סגירה
Thumb
מודעה של של"י המוחה נגד האינפלציה בישראל בשנות השבעים
Thumb
התפלגויות ואיחודים במפלגות השמאל הרדיקלי

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

המפלגה הוקמה לקראת הבחירות לכנסת התשיעית (1977) כאיחוד של תנועות שמאל שונות - "מוקד" של מאיר פעיל, "מר"י" של אורי אבנרי, "הסוציאליסטים העצמאיים" (אריה לובה אליאב) וכמה חברים בולטים מ"הפנתרים השחורים" (סעדיה מרציאנו).

בבחירות זכתה המפלגה לשני מנדטים והנהיגה רוטציה בין חבריה. סעדיה מרציאנו, שהחליף את מאיר פעיל כחבר הכנסת במאי 1980, פרש משל"י בנובמבר 1980 והקים את סיעת שוויון בישראל - פנתרים, שמאוחר יותר שינתה את שמה ל"מפלגת האיחוד לקידום ולחינוך החברה בישראל", משהצטרף אליה מרדכי אלגרבלי, שפרש מד"ש.

המפלגה לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה בבחירות לכנסת העשירית ב-1981. בשנת 1983 התפלגה המפלגה עקב ויכוח פנימי על פגישה של חברי הנהלת המפלגה אבנרי, מתי פלד ויעקב ארנון עם ראשי אש"ף ובהם יאסר ערפאת ובמקביל בקורת של פלד על רן כהן על שירותו הצבאי בלבנון שאותו כינה 'פושע מלחמה'. הפלג בראשות כהן, שהפך ליו"ר המפלגה, נותר עם השם של"י ואילו הפלג של אבנרי, ארנון ופלד פרש מהמפלגה והקים את מפלגת 'אלטרנטיבה'. בשנת 1984 לקראת הבחירות לכנסת האחת-עשרה הצטרפה של"י למפלגת רצ ואילו מפלגת אלטרנטיבה הצטרפה להרשימה המתקדמת לשלום. לובה אליאב עם כמה מאנשי המפלגה התמודדו ברשימת 'לובה אליאב לכנסת' באותן בחירות אך רשימתם לא עברה את אחוז החסימה. אליאב חזר למפלגת העבודה ב-1987 וכיהן מטעמה כחבר הכנסת השתים עשרה בשנים 19881992. כהן כיהן כחבר כנסת מטעם 'רצ' ואחר כך מרצ בשנים 19842009. פלד כיהן כחבר כנסת מטעם הרשימה המתקדמת לשלום בשנים 19841988.

נציגי המפלגה בכנסת ה-9

2 מנדטים: אריה אליאב[1], מאיר פעיל[2], אורי אבנרי[1][3], סעדיה מרציאנו[2][4], וליד חאג'-יחיא[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.