חיים הלל פריד

רבי חיים הלל פְרִיד (כ"ו בחשון ה'תקצ"ז^[1], 1837 - ג' בכסלו ה'תרע"א, 1911) היה משנה ראש ישיבת וולוז'ין.

ערך זה עוסק ברב ליטאי. אם התכוונתם לנכדו הרופא, ראו חיים הלל פריד (רופא).

חיים הלל פריד

לידה	1837
פטירה	1911 (בגיל 74 בערך)
מקום קבורה	וולוז'ין
תקופת הפעילות	?–1911
חיבוריו	חוט המשולש
בן או בת זוג	Sarah Beile Landau
אב	אליעזר יצחק פריד
אם	Rivka Volozhiner
צאצאים	Shmuel Fried Frida Fried

תולדות חייו

נולד לר' אליעזר יצחק פריד, ראש ישיבת וולוז'ין ולרבקה בתו של ר' יצחק מוולוז'ין. את תקופת ילדותו עשה לצד סבו ר' יצחק בוולוז'ין. נלקח על ידי דודו, ר' שמואל לנדא, חתנו של ר' יצחק מוולוז'ין כחתן לבתו שרה בילה. בשנת ה'תרי"ג (1853), כשהיה בו 16, נפטר אביו, ולדבריו "לא זכה ללמוד תורה ממנו".^[2] בשנת ה'תרכ"ה (1865), לאחר שר' יוסף דב הלוי סולובייצ'יק עקר מוולוז'ין לכהן ברבנות העיר בריסק, נתמנה ר' חיים הלל לכהן תחתיו כמשנה ראש הישיבה בוולוז'ין לצידו של הנצי"ב, אך נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שנתיים, עקב מחלה.

לאחר שנסגרה הישיבה בשנת ה'תרנ"ב (1892), 'עמד ר' חיים הלל בראש מסע השדלנות לפתיחת הישיבה, שתחילתו בשנת ה'תרנ"ה (1895), באמצעות הקמת כולל ברודסקי בראשו עמד גיסו, בעל אחותו, ר' מאיר נח לווין, וסיומו בפתיחת הישיבה מחדש בשנת ה'תרנ"ט (1899).

בשנת ה'תרמ"ב (1882) ערך והוציא לאור את ספר השו"ת "חוט המשולש", הכולל תשובות בהלכה, 'חילוקים ופלפולים' מאביו ר' אליעזר יצחק פריד, סבו ר' הלל פריד ואבי-סבתו ר' חיים מוולוז'ין. בהקדמה לספר לא חתם בשמו אלא בדרך רמז: ”ואני תפלה כי ירפאני ה'... ואזכה להוציא לאור גם יתר הכ"י מא"א הגאון ז"ל... בזכות שלשת אבות אלו הגאונים אשר בם אתפאר וכל עודי בחיים אתהלל כי נקראתי בשמותם”.

למרות ייחוסו ומעמדו נהג בצניעות וענווה: ”לא חבש כובע של רבנים, רק כובע קטיפה פשוט ועמידתו בבית הכנסת - מאחורי הבימה... שגור היה בפי הגבאים שרבי חיים הלל מעביר את ה'מזרח' ליד הדלת”.^[3] על חשיבותו בוולוז'ין מעיד בן התקופה: ”מנהג היה בוולוז'ין, שבערב יום הכיפורים הייתה באה כל העיר, על טפה וזקניה, להתברך מרבי חיים הלל”.^[4] על אישיותו מעיד עוד נכדו:

מרבי חיים הלל פריד, נשארו חבילות חבילות של יומנים, כשכל דף פותח בכותרת "חסדי ד'". תוכנם פרטים על הלוואות שהשיג והסכומים שהלווה לנצרכים. מכיוון שקופתו הייתה מצומצמת לווה מאחרים כדי להלוות. קורות ימיו רשם על גליונות אלה. יומן זה היה בו כדי ספר שלם.

— יונה בן-ששון, ספר וולוז'ין, עמ' 238

ר' חיים הלל נפטר בוולוז'ין בג' בכסלו ה'תרע"א (1911), ונטמן באוהל אבותיו ראשי הישיבה.

המאבק סביב משרתו

גם לאחר שהחלים ר' חיים הלל לא שב למשרתו בישיבת וולוז'ין. משה צינוביץ מתאר: ”באלה השנים עשה נסיון רבי חיים הלל פריד, בנו של רבי אליעזר יצחק, להשתמש בתגה זו והתחיל מגיד שיעורים על ידו של הנצי"ב, אבל נסיון זה היה זמני בלבד. רבי חיים הלל בעצמו בא לידי הכרה שהוא אינו האיש המוכשר מכמה בחינות לתפוס משרה רבת אחריות זו וויתר על זכותו”.^[5]

ברם, נראה שסביב שנת ה'תר"ל (1870), ביקש ר' חיים הלל לשוב למשרת משנה ראש הישיבה, אך הנצי"ב מיאן. הוא גייס לעזרתו את ר' אליהו חיים מייזל, תלמידו של אביו, שכיהן באותו פרק כרבה של לומז'ה, השולח אל 'אמרכלי הישיבה הק' דק"ק וולאזין' מכתב תקיף:

לא אוכל להתאפק הפעם מחוות דעתי על דבר הנהגת הישיבה הק' דק"ק וולאזין, לאשר הנני חושש פן יבולע ח"ו להשומע ושותק לקול צעקת הרב הגדול המפורסם בתורה וי"א כ"ש מו"ה חיים הלל נ"י, כי במשך ימי חליו מצא שכנגדו מקום לדכא נפש טהורה יקרה, ניר מרנא ורבנא גאון עוזינו מוהר"ח ז"ל ובן לאותו צדיק מו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם מ' אליעזר יצחק ז"ל, קמטרא דידיה ודאבהתיה יספיקו לו להיות ר"מ במתיבתא רבתא דא, ותחת כי היה מוטל על כל לאמצו ולחזקו בחליו עד כי יעלה לו רפואה בעזרתו ית"ש, הנה מוסיפים לו דאבון לב מהגברת מחלתו. חד בר הוי ליה למרן הרב הגאון מ' אליעזר יצחק ז"ל וגם אותו מבקשים לרדפו ולהדפו ח"ו. אחלי ידידי ד', תיקר נא הנפש הזאת בעיני כבודכם, זכרו נא את אבותיו הקדושים ועמדו נא לימין צדקו ואל תתנו נא להדיחהו.

— מ' רבינוביץ, קובץ על יד, ירושלים תשי"א, עמ' רכט-רל

באותו מכתב הציע הרב מייזל למנות למשרת משנה ראש הישיבה, באופן זמני, את ר' אברהם דב מאיהומן חתנו של ר' אליעזר יצחק פריד, 'עד אשר ישלח ד' רפואתו לכבוד הרב הגדול מ' חיים הלל נ"י', אך בסופו של דבר מונה למשרה ר' רפאל שפירא.

צאצאיו

ר' חיים הלל הותיר אחריו שני בנים וארבע בנות:

• בנו, ר' שמואל, מרבני וילנה, בנו היה הרופא חיים הלל פריד
• בנו, אליעזר יצחק
• בתו, פרידה, נישאה לר' ברוך מנחם לונץ בנישואיה הראשונים, בנם - משה זלמן בן ששון נהרג ביבנאל מהמארב בשנת 1937. נישאה בשנית לר' שמואל אביגדור דרצ'ינסקי ובניהם הם פרופ' חיים הלל בן-ששון ופרופ' יונה בן-ששון (אביו של פרופ' מנחם בן ששון),
• בתו, רעכל
• בתו, אסתר
• בתו, בתיה

לקריאה נוספת

• משה צינוביץ, עץ חיים - ספר ראשון, תל אביב תשל"ב, עמ' 290-292.
• חייקל לונסקי, הגאון רבי חיים הלל פריד, בתוך ספר יזכור לקהילת וולוז'ין, בספריית העיר ניו יורק, 1970, עמ' 221–223 (תמונה 225 ואילך)

קישורים חיצוניים

• ש"ק מירסקי, השושלת הוולוז'ינית
• הקדמת ר' חיים הלל פריד לספר חוט המשולש
• הקדמת חתנו ר' שמואל אביגדור דרצ'ינסקי לספר אהל משה

הערות שוליים

1. ספר וולוז'ין, תל אביב תש"ל, עמ' 221; ח' לונסקי רושם: תקצ"ג, 1893
2. הקדמתו לספר חוט המשולש.
3. לונסקי, שם, עמ' 222.
4. שם.
5. עץ חיים, עמ' 255.