Loading AI tools
שחקן תיאטרון ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עודד תאומי (20 ביוני 1937 – 1 במרץ 2019) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי, מגדולי השחקנים של התיאטרון הישראלי. שימש כמרצה בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.
 | |
| עודד תאומי, 2000 | |
| לידה |
20 ביוני 1937 תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 2019 (בגיל 81) תל אביב-יפו, ישראל  |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון  |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1944–2019 (כ־75 שנים) |
| עיסוק | שחקן |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
תאומי נולד בתל אביב וסיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הרצליה. הוא דור שני לבמת התיאטרון: אביו, מאיר תאומי, היה שחקן תיאטרון "האוהל" שנרצח באירוע הידוע כרצח בגן הוואי ב-10 באוגוסט 1947, ודודו, יעקב טימן, היה שחקן תיאטרון "המטאטא". טימן אף דאג לשבץ את עודד אחיינו בתפקידי ילד בהצגות התיאטרון.
עודד תאומי שירת בצה"ל בלהקת פיקוד המרכז, ובשנת 1958 הצטרף לתיאטרון הקאמרי וגילם מאז עשרות תפקידים, רובם ב"קאמרי" אך גם בתיאטרון הבימה, בתיאטרון האוהל ובתיאטרון בית ליסין. במחזות השקספיריים הוא גילם את ז'אק ב"כטוב בעיניכם", את יאגו ב"אותלו", את ריצ'רד ב"ריצ'רד השלישי" ואת קוריולנוס. במחזות ידועים אחרים הוא היה ג'ון ב"אוליאנה", טריגורין ב"השחף", ד"ר אסטרוב ב"הדוד וניה", סליירי ב"אמדאוס", ד"ר סטוקמן ב"אויב העם", נילס בוהר ב"קופנהגן", וילי ברנדט ב"דמוקרטיה", פרופ' היגינס במחזמר "גבירתי הנאווה", סולנס ב"אלוף הבונים" ועוד. במחזאות העברית הוא גילם את ישראל קסטנר בהצגה "קסטנר", וכן שיחק ב"כנרת כנרת", "ערפל" ו"צור וירושלים".
בראשית שנות ה-70 השתתף גם בשני מופעים לילדים: במופע עם נעמי שמר שנקרא "נעמי שמר שרה לילדים ועודד תאומי עושה להם הצגות", שבו ביצע לראשונה את השיר "אלף בית", ולאחר מכן במופע עם חוה אלברשטיין בשם "חוה ועודד בארץ הקסמים". שני המופעים הועלו על גבי תקליטים.
במהלך שנות ה-70 העלה תאומי שלוש הצגות יחיד פרי עטו שעסקו בספיריטואליזם - "מעל ומעבר", "אותות ומופתים" ו"על החיים ועל המוות"[1].
תאומי שיחק במספר סרטי קולנוע ישראליים, בהם: "חולות לוהטים", "הם היו עשרה", "חבורה שכזאת", "תעלת בלאומילך", "מרגו שלי", "המניע לרצח", "מבצע יונתן", "החוב" ו"סוף שבוע בגליל". הוא הנחה את סדרת הטלוויזיה לילדים "הספינה המזמרת" בשנת 1973, שיחק בסדרת הטלוויזיה "כתב פלילי". גילם בפרק "מסדר הזיהוי" מתוך הסדרה "סיפורים לשעת לילה מאוחרת" אדם שנקלע במקרה למסדר זיהוי משטרתי ומואשם ברצח. השתתף בדרמות הטלוויזיה האמריקאיות "סיפורו של דוד" (1976), ו"אישה ושמה גולדה" (1982). בשנת 1996 שיחק תאומי את תפקיד המנצח וילהלם פורטוונגלר שנחשד בקשרים עם המפלגה הנאצית בהצגה שעלתה בתיאטרון הקאמרי. הופיע בתפקידים קטנים בסרטים האמריקאיים "The Long Shadow" מ-1992, "קוד אומגה" (1999) ו"מינכן" (2005).
בדצמבר 2008 קיבל את פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה על מפעל חיים[2].
תאומי הוא זוכה פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2010 על מפעל חיים.[3][4]
בשנת 2015 שיחק בתפקיד ראשי לצד גילה אלמגור ומרים זוהר בסרט "ציפורי חול" בבימויו של אמיר וולף. על תפקידו בסרט היה מועמד לפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2015.
בשנת 2017 ערך תיאטרון הקאמרי מופע מחווה בעקבות הידרדרות במצבו הבריאותי של תאומי.
בשנת 2007 התגלה בגופו סרטן שלפוחית השתן[5], ממנו החלים[6]. רעייתו, חוה, נפטרה מלוקמיה ב-2012. תאומי נפטר מדום לב בשנתו ב-1 במרץ 2019, בגיל 81[7][8]. הותיר אחריו שתי בנות ונכדים. בתו אמירה תאומי היא מנכ"לית להקת המחול הקיבוצית, ובתו עינת תאומי היא פסיכולוגית קלינית בכירה בכללית.
בקולנוע
בטלוויזיה
עודד תאומי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).svg){kind=logo}
עודד תאומי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בן שני, "אנשים בלילה" עם עודד תאומי, באתר iCast, 20 בנובמבר 2013
יואב בירנברג, סוף המשחק, באתר "ידיעות אחרונות", 2 במרץ 2019Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
