רות דיין

רות דיין (לבית שוורץ; 6 במרץ 1917 – 5 בפברואר 2021) הייתה פעילה חברתית ישראלית, אשתו הראשונה של משה דיין ואם ילדיו. ייסדה את חברת האופנה והטקסטיל "משכית" והייתה שותפה בייסוד ארגון הצדקה "וראייטי ישראל".

רות דיין

רות דיין, 1955
רות דיין, 1955
לידה	6 במרץ 1917 י"ב באדר ה'תרע"ז חיפה, האימפריה העות'מאנית
פטירה	5 בפברואר 2021 (בגיל 103) כ"ג בשבט ה'תשפ"א תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	נהלל
מדינה	ישראל ישראל
פעילות בולטת	פעילה חברתית
תקופת פעילות	1949–2021 (כ־72 שנים)
מפלגה	מחנה של"י, רצ, מרצ
בן או בת זוג	משה דיין
צאצאים	יעל דיין, אודי דיין, אסי דיין
מספר צאצאים	3

רות דיין (מימין) ומלכת היופי שרה טל, אוחזות בחולצה בחנות "משכית", 1956

רות דיין עם הנשיא ראובן ריבלין ועפרה שטראוס בוועידת יסמין השנתית לקידום עסקים קטנים ובינוניים, 2014

ביוגרפיה

דיין נולדה בחיפה בשם רות שוורץ, לצבי שוורץ, עורך דין יליד נובוסליצה, ולרחל לבית קלימקר, אשת חינוך ילידת קישינב ובתו של דב קלימקר, שניהם מאנשי העלייה השנייה. אחותה הצעירה ראומה נישאה לעזר ויצמן, לימים מפקד חיל האוויר הישראלי ונשיא מדינת ישראל.

בהיותה בת שנתיים נסעה עם הוריה לאנגליה לצורך לימודיו של אביה. בגיל 10 שבה לארץ ישראל עם משפחתה ועברה להתגורר בשכונת מוסררה, ולאחר מכן בשכונת רחביה בירושלים, שם למדה בגימנסיה העברית רחביה והייתה פעילה ב"המחנות העולים". בגיל שבע עשרה עברה לנהלל ולמדה בבית הספר החקלאי לבנות. בנהלל הכירה את משה דיין, וב-1935 נישאו השניים. מנישואיהם נולדו יעל, אודי ואסי. ב-1945 עברה המשפחה להתגורר בתל אביב.

במהלך מלחמת העצמאות, מונה משה דיין למפקד ירושלים, והמשפחה עברה בעקבותיו למגורי השרד בווילה לאה שבשכונת רחביה בירושלים.

ב-1949 עבדה דיין כמדריכה חקלאית במושבי העולים החדשים בפרוזדור ירושלים. היא וחוקרת הפולקלור זהרה וילבוש הבחינו במיומנות הנשים בתחומי מלאכת היד וביצירותיהן. דיין החליטה לנסות ולהפוך את העיסוק למקור פרנסה ושימור תרבותי, וביצעה בכך תפנית מההכוונה הרשמית של המדינה שניסתה לחנך את העולים לעיסוק בחקלאות. פרויקט איתור הנשים (והגברים, רובם צורפים ממוצא תימני), הדרכתן ושיווק ראשוני של יצירותיהן נקרא פרויקט "אשת חיל".

שנה לאחר מכן הקימה את חוג הידידים של המרכז הרפואי שיבא - תל השומר, וכיהנה במשך שנים כנשיאת כבוד של החוג.^[1]

ב-1952 עזבה את פרויקט "אשת חיל" והתלוותה למשה דיין שנשלח לקורס מפקדים בכירים בבריטניה. שם החלה ללמוד אריגה וטווייה מתוך מטרה להמשיך בעבודה זו עם שובה לארץ.

שנה לאחר שובה לישראל, ב-1954, בעידוד ובתמיכה של שרת העבודה, גולדה מאיר, ושל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, טדי קולק, הפך הפרויקט לחברת הלבשה ורקמה ממשלתית בשם "משכית", כשדיין משמשת כמנכ"לית שלה. החברה סיפקה מקומות תעסוקה למאות עובדים, בעיקר עולים חדשים, מקריית שמונה שבצפון ועד לדימונה שבדרום. בבגדי החברה ובאריגיה שולבו דוגמאות של עדות ואוכלוסיות שונות, בהם לובים, פרסים, תימנים, וגם דרוזים, בדואים ופלסטינים.

ב-1964 נקלעה "משכית" לקשיים עקב ניהול כושל וכמעט עמדה להימכר לידיים פרטיות,^[2] אלא שוועדת שרים לענייני כלכלה החליטה לשמר אותה כחברה ממשלתית.^[3]

דיין נמנתה על מקימי וראייטי ישראל ב-1967.^[4]

הייתה חברת המועצה הציבורית של יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם, חברת הוועד המנהל של המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי וחברת המועצה הציבורית של קרן אברהם.

ב-1970 הצטרפה לאגודת "ברית בני שם", אגודה להבנה בין יהודים וערבים, ושימשה כנשיאה במשך כ-40 שנה.^[5]

במשך עשרות שנים יסדה והייתה פעילה בארגונים רבים למען עולים חדשים, חולים והדו-קיום בין ערבים ליהודים. על מאמציה לקירוב לבבות בין יהודים לערבים קיבלה ב-1994 תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת תשס"ב קיבלה את פרס יגאל אלון מטעם "עמותת דור הפלמ"ח". ב-2010, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.^[6]

בסוף 1971, כעבור 37 שנות נישואים, התגרשה רות ממשה דיין.^[7]

ב-1973 פרסמה אוטוביוגרפיה בשם "ואולי: סיפורה של רות דיין".

ב-2001 הוציאה לאור את אסופת המכתבים שכתב לה משה דיין עת היה כלוא בכלא עכו, בשנים 1941-1939, בספר מופיעים גם קטעים מיומנה. על חייה של דיין ביימה דינה צבי ריקליס את הסרט התעודי "ביג מאמא", ששודר בערוץ 2 ב-2004.

דיין הוצבה במקום השביעי ברשימת מחנה של"י לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, בהמשך הוצבה במקום ה-116 ברשימת רצ לקראת הבחירות לכנסת ה-11 ובמקום ה-89 לקראת הבחירות לכנסת ה-12, ולאחר מכן, במקום ה-107 ברשימת מרצ לקראת הבחירות לכנסת ה-13 והבחירות לכנסת ה-14, במקום ה-113 לקראת הבחירות לכנסת ה-15, במקום ה-107 לקראת הבחירות לכנסת ה-16, במקום ה-100 לקראת הבחירות לכנסת ה-17, במקום ה-92 לקראת הבחירות לכנסת ה-19 ובמקום ה-101 לקראת הבחירות לכנסת ה-21, וכך הייתה למועמדת הכנסת המבוגרת ביותר אי-פעם בתולדות המדינה. לקראת הבחירות לכנסת ה-22, הוצבה במקום ה-102 ברשימת המחנה הדמוקרטי. לקראת הבחירות לכנסת ה-23 הוצבה במקום ה-108 ברשימת העבודה-גשר-מרצ, כאשר בתה יעל שובצה במקום ה-107 ברשימה.

דיין הייתה חברת המועצה הציבורית של ארגון בצלם.^[8]

ב-2013 הושק מחדש המותג "משכית" לאחר שני עשורים, ביוזמת מעצבת האופנה שרון טל ותוך שיתוף פעולה מלא של דיין.

בשנת 2014 זכתה דיין בעיטור נשיא מדינת ישראל.^[9]

בשנת 2014 זכתה גם בפרס רפפורט על מפעל חיים בקטגוריית: עשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית.

ב-1 במאי 2014 נפטר בנה אסי דיין וב-19 בנובמבר 2017 נפטר בנה אודי דיין.^[10]

ב-2017 זכתה בפרס שלמה בובליק לשנת תשע"ז, המוענק על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים.^[11]

דיין התגוררה בשכונת למד בתל אביב ונפטרה ב-5 בפברואר 2021 בביתה, כחודש לפני יום הולדתה ה-104. נקברה בבית העלמין בנהלל.^[12][13] אנשים רבים כתבו עליה דברי הספד ובהם ראובן ריבלין, אביב גפן, יאיר לפיד ואנשי מרצ.^[14]

אילן יוחסין

קברה של רות דיין בבית הקברות של נהלל

עץ משפחת דיין

מקרא   הורות[15]   נישואין[16]   עיתונאי[17]   גבר   אישה   איש ציבור[18][17]   מדען[17]   איש צבא[17]   איש תרבות[17]           הרב פינחס דיין הרב פינחס דיין                             הרב אברהם דיין הרב אברהם דיין                   אליהו דיין אליהו דיין                                     עץ משפחת קלימקר     דבורה דיין דבורה דיין   שמואל דיין (ח"כ) שמואל דיין (ח"כ)           בלה הורביץ בלה הורביץ           אריה דיין אריה דיין                                                                           ראומה ויצמן בעלה: עזר ויצמן (נשיא המדינה) ראומה ויצמן בעלה: עזר ויצמן (נשיא המדינה)   רות דיין 1917–2021 רות דיין 1917–2021   משה דיין (רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון) 1915–1981 משה דיין (רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון) 1915–1981 עץ משפחת שם טוב גפן   אביבה גפן אביבה גפן   זוהר דיין (לוחם הבריגדה) זוהר דיין (לוחם הבריגדה)   יגאל הורביץ (שר אוצר) יגאל הורביץ (שר אוצר)   עמוס הדר (ח"כ) עמוס הדר (ח"כ)   מרדכי דיין מרדכי דיין   משה דיין (שגריר) משה דיין (שגריר)                                                                       דב שיאון (דובר צה"ל) דב שיאון (דובר צה"ל)   יעל דיין (ח"כ) יעל דיין (ח"כ)   אודי דיין (פסל) אודי דיין (פסל)           עוזי דיין (סגן הרמטכ"ל וח"כ) עוזי דיין (סגן הרמטכ"ל וח"כ)   אב: יגאל תלמי (פיזיקאי) תמר דיין (זואולוגית) אב: יגאל תלמי (פיזיקאי) תמר דיין (זואולוגית)           אילנה דיין (עיתונאית) אילנה דיין (עיתונאית)   דני דיין (יו״ר הנהלת יד ושם) דני דיין (יו״ר הנהלת יד ושם)                                                       אסי דיין (במאי, שחקן, וסופר) אסי דיין (במאי, שחקן, וסופר)   קרוליין לנגפורד קרוליין לנגפורד   עץ משפחת בצר                               ליאור דיין (סופר, עיתונאי) ליאור דיין (סופר, עיתונאי) נורית גפן בצר (מאיירת) נורית גפן בצר (מאיירת)   מוקי בצר (אלוף-משנה) מוקי בצר (אלוף-משנה) אייל בצר (ראש מועצה) אייל בצר (ראש מועצה)   זוהר גפן זוהר גפן   ענת בן ארי ענת בן ארי                               עץ משפחת שריד   נורית גפן נורית גפן   יהונתן גפן (משורר ועיתונאי) יהונתן גפן (משורר ועיתונאי)   אווה חדד (שחקנית) אווה חדד (שחקנית)                                 רחלי שריד (רופאה) רחלי שריד (רופאה)   אב: יוסי שריד (פוליטיקאי) ישי שריד (עו"ד וסופר) אב: יוסי שריד (פוליטיקאי) ישי שריד (עו"ד וסופר) שאול בצר (במאי, תסריטאי וסופר) שאול בצר (במאי, תסריטאי וסופר) אביב גפן (מוזיקאי) אביב גפן (מוזיקאי)   שירה גפן (שחקנית וסופרת) שירה גפן (שחקנית וסופרת)   אתגר קרת (סופר ותסריטאי) אתגר קרת (סופר ותסריטאי) גון בן ארי (סופר, תסריטאי ובמאי) גון בן ארי (סופר, תסריטאי ובמאי) אילן היוחסין מתרכז בצאצאיו של הרב פינחס דיין. אילן היוחסין מכיל רק אנשים בעלי חשיבות אנציקלופדית או שחשובים להבנת הקשרים המשפחתיים. האנשים שלפועלם בתחום מסוים יש חשיבות אנציקלופדית צבועים בצבע רקע בהתאם לתחום. כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.

ספריה

• ואולי: סיפורה של רות דיין / רות דיין והלגה דדמן. ירושלים: ויידנפלד וניקולסון, 1973 (הספר בקטלוג ULI)
• רותי שלי: מכתבי משה דיין מכלא עכו, 1939-1941 / עריכה: ניצה בן-ארי; הקדמה ודברי קישור: רות דיין; תחקיר, הערות והבאה לדפוס: רחל יורמן. לוד: זמורה-ביתן, תשס"א, 2001 (הספר בקטלוג ULI)

לקריאה נוספת

• אנתוני דוד, ידידות בלתי אפשרית, הוצאת שוקן, 2017. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רות דיין

• אורנה שמר, רות דיין ו"משכית", מעריב, 11 בנובמבר 1960
• רותה קופפר, כי תזכרי את אהבתך אליו, באתר הארץ, 16 במרץ 2006
• פרטים על רות דיין בארכיון נאורה ורשבסקי, בספרייה הלאומית
• מידע על רות דיין בקטלוג הספרייה הלאומית
• בן שני, ‏בטיפול של אמא, באתר ‏מאקו‏, 18 במאי 2009
• גדעון לוי, שיחת היום | "רות דיין, את גאה להיות ישראלית - או מתביישת?", באתר הארץ, 26 בפברואר 2010
• רות דיין, סרטון תיעודי (2011)
• רן דגוני, ‏רות דיין: "ליברמן הוא האדם הנורא ביותר בישראל, דוברמן", באתר גלובס, 1 בנובמבר 2011
• גיל ריבה, רות דיין, באתר רשת
• נרי ליבנה, למה רות דיין לא אוהבת את המושג "העצמה נשית"?, באתר הארץ, 19 ביוני 2013
• אורטל בן דיין, אני לא ציונית: ריאיון עם רות דיין, באתר את, 27 בנובמבר 2014
• נרי אבידן סלע, רות דיין ושרון טל בסטודיו של משכית: "הנשים במנהטן לובשות מעילי מדבר", באתר Xnet‏, 18 באוקטובר 2015
• אמירה לם, שלך, משה, באתר "ידיעות אחרונות", 18 במרץ 2016
• נחמה דואק, בעלת ה-100, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בפברואר 2017
• נחמה דואק, שיחות שלום, באתר "ידיעות אחרונות", 13 ביולי 2017
• אביעד פוהורילס, מגילת רות, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2018
• חיים שכאלה עם רות דיין | חלק א | חלק ב | הערוץ הראשון, 1988
• הדר בן-יהודה, רקמת החיים של רות דיין, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מרץ 2019
• אלבום משפחתי של רות דיין, באתר יד בן צבי, 2019
• תוכנית רדיו במלאת 30 שנה לפטירתו של מנחם בגין, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן, 2 באפריל 2022
• רות דיין, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן, 18 באפריל 2021
• רות דיין (1917-2021), דף שער בספרייה הלאומית
• רות דיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

• Rula Jebreal, Moshe Dayan's Widow Ruth: Zionist Dream Has Run Its Course, Newsweek, October 30, 2011