Loading AI tools
סופרת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרים עֲקַבְיָא (20 בנובמבר 1927–16 בינואר 2015) הייתה סופרת ומתרגמת ישראלית, ניצולת שואה, שספריה עוסקים בזכר השואה.
מרים עקביא, יולי 2008 | |
לידה |
20 בנובמבר 1927 קרקוב |
---|---|
פטירה |
16 בינואר 2015 (בגיל 87) תל אביב-יפו, ישראל |
שם לידה | מתילדה ויינפלד |
מדינה | ישראל |
עיסוק | סופרת, מתרגמת |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
שפות היצירה | עברית, פולנית |
נושאי כתיבה | השואה, מלחמת העולם השנייה |
תקופת הפעילות | 1975–2015 (כ־40 שנה) |
פרסים והוקרה | פרס היצירה לסופרים עבריים (1993) |
עקביא נולדה בשם מתילדה וַיְינְפֶלְד בעיר קרקוב שבפולין, בתם של ברוניה לבית פלסנר והירש ויינפלד. אביה היה איש עסקים מצליח, וכשבספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לקרקוב, השתלטו על נכסי אביה, ובמרץ 1941 גורשה המשפחה לגטו קרקוב.
בנובמבר 1942 שלח אותה אביה יחד עם אחיה איז'יו ללבוב לחפש מקלט, כשבידיהם תעודות מזויפות, אולם לאחר שאחיה החל לחלץ אנשים מגטו לבוב ונתפס על ידי הגסטאפו, שבה לגטו קרקוב.
עם חיסול גטו קרקוב במרץ 1943 נשלחו עקביא ומשפחתה למחנה הריכוז פלאשוב, שם חיו בתנאים קשים. באוקטובר 1944, בעקבות התקדמות הצבא האדום, פינו הגרמנים את המחנה. אביה נשלח למאוטהאוזן, שם נפטר, ועקביא הועברה יחד עם אמה ואחותה רלה לאושוויץ, שם הן נותרו עד ינואר 1945, עת הוכרחו לצעוד במשך שבועיים בצעדת המוות עד למחנה ברגן-בלזן. אמה נפטרה מספר ימים לפני שחרור המחנה על ידי הצבא הבריטי ב-15 באפריל.
לאחר שחרורה שהתה עקביא תחילה בבית חולים סמוך, ולאחר מכן נשלחה להחלים בשוודיה במבצע שארגן ראש הצלב האדום השוודי, הרוזן פולקה ברנדוט. היא החלימה במשך שמונה חודשים בבית חולים בהאלמסטאד, ולאחר מכן הצטרפה לאחותה, לאה שנער, במחנה המעבר מיקלבי, שם פגשה את חנן יעקובוביץ',[1] לימים בעלה, ועלתה עמו לארץ ישראל ב-26 במאי 1946 באוניה "קיירו". הם עלו באופן ליגאלי עם סרטיפיקטים, ביחד עם עוד שני חברים ממיקלבי ועם אחד המורים, שלום קופר.
בארץ הגיעו לקיבוץ דגניה ב', שם נישאו. בשנת 1948 הצטרפו למקימי קיבוץ נחשולים יחד עם חברים נוספים ממיקלבי. לאחר שש שנים השתקעו בתל אביב. תחילה עברה עקביא הסמכה כאחות, ולאחר מכן למדה ספרות והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, סיימה תואר ראשון, עבדה בסוכנות היהודית והצטרפה לבעלה בשליחות דיפלומטית בהונגריה ובשוודיה.
בשנת 1974 החלה לכתוב. כתבה מעל 6 ספרים, וספריה תורגמו להולנדית, לשוודית, לגרמנית, לפולנית, להונגרית, לאנגלית, לצרפתית, ליידיש, לסינית ולרוסית.[2] עקביא ערכה את מדור הספרות הישראלית באלמנך היהודי בוורשה, הייתה ממייסדי פסטיבל לתרבות יהודית בקרקוב וייסדה את אגודת הידידות "ישראל-פולין". על יצירתה הופקו ארבעה סרטים בישראל ובפולין, בהם הפקה של ספרה "גליה ומיקלוש" בטלוויזיה הישראלית.
על פועלה, זכתה עקביא בפרסי: יד ושם, יאנוש קורצ'אק, המכון האירופי לתרבות, פרס ראש הממשלה מאת יצחק רבין, מדליית הזהב מאת נשיא פולין, וכן תעודות הוקרה רבות. עקביא הייתה יקירת העיר תל אביב.
במסגרת פעילותה ארגנה מפגשים בין בני נוער משתי המדינות כדי להילחם בסטראוטיפים ההדדיים ולעודד שיתוף פעולה פולני ויהודי.
הנושאים המרכזיים ביצירתה של עקביא הם: ילדותה, השואה וחוויות מלחמת העולם השנייה.
עקביא הייתה נשואה, ואם לשתיים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.