הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
החזית העיקרית במלחמת חרבות ברזל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל היא הלחימה בזירה המרכזית במלחמת חרבות ברזל, עליה הכריזה מדינת ישראל בעקבות מתקפת הפתע על ישראל שבוצעה על ידי ארגוני הטרור מרצועת עזה בהובלת חמאס, ארגון טרור אסלאמיסטי-סוני פלסטיני, ב-7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד.
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר, כתוב כיומן מלחמה. | |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. בין מרץ ליולי הערך חסר גם מידע בסיסי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |||||||||||||||||||||
| כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה | |||||||||||||||||||||
| מערכה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | |||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||||||||||
| סוג העימות | חזית במלחמה | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 26 באוקטובר 2023 – הווה (328 ימים) | ||||||||||||||||||||
| מקום | רצועת עזה | ||||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 31°30′N 34°30′E | ||||||||||||||||||||
| תוצאה | מתמשך | ||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||
ראשית המערכה החלה בתקיפת חיל האוויר הישראלי על אלפי יעדים ברצועת עזה, ואליה הצטרפו בהמשך חיל הים הישראלי וחילות הקרקע. השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה.
ב-27 באוקטובר החל השלב השני, שהיה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[8] החלו פשיטות קרקעיות לעומק שטח רצועת עזה במטרה להכין את השטח לקראת המערכה המרכזית לטיהור רצועת עזה ממחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ויתר הפלגים של ארגוני הטרור הפלסטינים, וכן חיסול התשתית הצבאית של חמאס, על ידי חילות הרגלים והצנחנים, התותחנים, ההנדסה הקרבית והשריון. החל מ-9 בנובמבר החלו כוחות הרגלים של צה"ל לפשוט על הרובע הביטחוני של חמאס בעזה בשילוב מדויק של תקיפות מהאוויר על ידי חיל האוויר הישראלי במטרה "לסכל כמה שיותר איומים ביטחוניים בטווח הזמן המיידי". עד סוף נובמבר, פעלו הכוחות ברוב צפון הרצועה, כולל בבית חאנון וברובה של העיר עזה. בדצמבר, הרחיב צה"ל את פעילותו הקרקעית לאזור ח'אן יונס ונכנס לשכונת שג'אעייה ולעומק העיר ג'באליה. הלחימה התחלקה למספר קרבות עיקריים: קרב בית חאנון, קרב ג'באליה, קרב ג'באליה השני, קרב עזה, קרב שג'אעייה, קרב ח'אן יונס, הקרב במחנות המרכז וקרב רפיח. השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024.
השלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.[9][10] נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה.[11]
ב-29 בדצמבר 2023, על רקע הלחימה בעזה, דרום אפריקה הגישה תביעה נגד ישראל לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) בגין רצח עם.[12]
ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר יום שבת כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, שמיני עצרת ושמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[13] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[14] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[15] שוטרים ו־10[16] אנשי שירות הביטחון הכללי.
ביום המתקפה הכריזה מדינת ישראל על יציאה למבצע להגנת הארץ בשם חרבות ברזל, שבהמשך הוכר כמלחמה.[17]
תקיפות מהאוויר
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. התיאור הנוכחי קצר ביותר, ורחוק מלתאר את היקף הפעילות.
מאז היום הראשון לפרוץ המלחמה, ולאורך כל ימי הלחימה, ביצע חיל האוויר אלפי תקיפות בשטח רצועת עזה, שכללו הפצצה אסטרטגית, תקיפות אוויריות וסיכולים ממוקדים, תקיפת חוליות טרור ושיגור רקטות וטילי נ"ט. ביום הראשון ללחימה חיל האוויר השתתף גם בבלימת המחבלים שחדרו לישראל, בעיקר באמצעות מסוקי קרב וכטב"מים.
במהלך הלחימה צה"ל הרג אלפי מחבלים ובהם מפקדים של ארגון חמאס, שעסקו בפעילות טרור, בהם מג"דים ואחראיים על הכוח הימי, האווירי והיבשתי.
במלחמה קיים שיתוף פעולה בין כוחות האוויר והיבשה, המתבטא בהכוונת אש ישירה בין הזרועות השונות אל מול אויב. מפקדי זרוע האוויר והחלל וזרוע היבשה, האלופים תמיר ידעי ותומר בר מקדמים שיתוף פעולה זה, ואף ביצעו פעולות יחד כטיסה מעל הכוחות הלוחמים ותקשורת איתם מהאוויר.[18]
הזירה הימית
מאז תחילת הלחימה, פעלה זרוע הים בזירה הימית הדרומית במאמצי הגנה, התקפה וסיוע. כלי שיט תקפו מאות מטרות טרור ביניהן, עמדות תצפית, חוליות נ"ט, כלי שיט, מוצבים ותשתיות צבאיות. הכוחות הרגו עד כה בים וביבשה כ-200 מחבלים, ביניהם מחבלים מהקומנדו הימי של חמאס. בנוסף בוצעו מבצעים מיוחדים ופשיטות של כוחות שייטת 13 בשטח הרצועה.
ב-7 באוקטובר 2023 ביום מתקפת הפתע בלמו לוחמי פלגה 916 מחבלים שניסו לחדור לחוף זיקים דרך הים בזמן מתקפת הפתע.[19] סוכלו 7 כלים ימיים שעליהם ניסו המחבלים לחדור. מדובר על 60 מחבלים שנהרגו – בים, על קו החוף או מהאוויר – וההערכות בחיל הים הן שרובם המוחלט של ניסיונות החדירה מהים סוכלו – ורק מחבלים בודדים הצליחו להגיע לחוף ולבצע את הטבח בחוף זיקים.[20] בהמשך המלחמה הרגו לוחמי הפלגה עשרות מחבלים בים וביבשה.[21]
לוחמי שייטת 13 השתתפו בלחימה היבשתית במחבלים שחדרו לישראל. בנוסף ביצעה שייטת 13 עשרות סיכולים ומעצרים של מחבלים מהים, כולל פשיטות על חוף הרצועה.[22] לוחמי שייטת 13 לקחו בשבי את סגן מפקד החטיבה הדרומית בכוח הימי בעזה של החמאס.[23]
לוחמי יחידת סנפיר של הזירה דרומית השתתפו בסיכול חדירות מחבלים מהים ובקו החוף.[24][25] ספינות החיל מסייעות ללחימה הקרקעית.[26] הסטי"לים מדגם "סער 6" של שייטת ספינות הטילים תקפו לראשונה מאז שהפכו למבצעיים. שתי הספינות הגדולות תקפו מתקן לייצור אמצעי לחימה ברצועה.[27] החיל השתתף בתקיפה של יעדים ברצועת עזה במהלך המלחמה.[28]
חיל הים סיכל במהלך המלחמה ניסיונות אפשריים של חמאס לשלוח כצב"מים (כלי צוללת בלתי מאוישים) לים.[20]
לראשונה, הייתה התקיפה המבצעית הראשונה אי-פעם של הסטי"לים (ספינות טילים) החדשות של חיל הים, ספינות "סער 6" מאז נקלטו בחיל. כלי השיט החדשים נכנסו לפעולות הגנה כבר מיומה הראשון של המלחמה, ושתיים מהן רשמו את התקיפה המוצלחת הראשונה - ברצועת עזה ביניהם אח"י עוז ואח"י מגן. הירי מתוך הסטי"לים גרם נזק משמעותי לתצפיות, לאתרי האמל"ח ולמתקני השיגור של ארגון הטרור.[29]
עם הרחבת הלחימה והפעילות היבשתית הורחב גם שיתוף הפעולה הרב זרועי לטובת מאמץ הסיוע לכוחות היבשה. כוחות זרוע הים משתתפים בסיוע ובחיפוי לכוחות היבשה על ידי תקיפות סיוע באש ותקיפות מטרות אשר הוכוונו על ידי כוחות היבשה.[30]
כחלק ממאמץ שיתוף הפעולה הרב זרועי הוצבו קצינים בכירים מחטיבות היבשה במוצבי השליטה של הזירה הימית הדרומית והובילו יחדיו תקיפות מדויקות בהכוונת כוחות חי"ר ושריון.
בנוסף, כלי השיט מלווים את הפעילות הקרקעית בחיפוי באש, בתצפיות ובהכוונה. הכוחות נמצאים בקשר ישיר בזמן אמת ופועלים בתיאום לפעילות היבשתית. בחלק מהמקרים נתקפו מהים איומים שהביאו להרג מחבלים והגנה על כוחות היבשה.[30]
פשיטות קרקעיות
כבר בתחילת המלחמה הכריז דובר צה"ל שהיא תכלול כניסה קרקעית לעזה,[31] אולם פשיטות קרקעיות חלקיות החלו רק כשלושה שבועות אחרי תחילת המלחמה, ובמשך הימים שלאחר מכן הרחיב צה"ל את ממדי הפעולה הקרקעית.[32]
הממשל האמריקאי ביקש מישראל לדחות את הכניסה הקרקעית, הן לצורך מיצוי האופציה של משא ומתן לשחרור החטופים ברצועה ולהכנסת ציוד הומניטרי נוסף לעזה, והן כדי להספיק לחמש את הכוחות האמריקאים באזור לקראת תגובות צפויות בארצות השכנות לכניסה הקרקעית לעזה.[33][34][35][36]
מומחים אמריקאים הזהירו כי חיילי צה"ל עלולים להיתקל בקרבות הרחוב הקשים ביותר שידעה האנושות מאז מלחמת העולם השנייה.[33] אזהרה דומה לאזהרת האלוף (מיל') יצחק בריק לראש הממשלה בנימין נתניהו.[37]
הפשיטות הקרקעיות נערכות על ידי כוחות של חיל הרגלים, חיל השריון וחיל ההנדסה הקרבית. הן נעשות בעיקר באמצעות כלים משוריינים כבדים בהם נגמ"ש מרכבה (נמ"ר), נמ"ר הנדסי וטנק מרכבה סימן 4מ, שלושתם מצוידים במערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" שמיירטת טילי נ"ט. את הכוחות מובילים דחפורי D9 משוריינים בעלי מיגון כלוב וכף ("סכין") כבדה לפריצת צירים ופיצוץ מטעני חבלה שהטמינו המחבלים.[38] הכוחות תוקפים מטרות טרור באש מקלעים וטנקים וכן באמצעות סימון מטרות לחיל האוויר הישראלי, באמצעות מערכת צי"ד 750, שתוקף אותן מהאוויר באמצעות חימוש מונחה מדויק.
מתקפת הפתע וטיהור שטח ישראל ממחבלים (7 באוקטובר 2023 – 13 באוקטובר 2023)
השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור[hebrew 1] עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[8] השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024, והשלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.[9][10] נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה.[11]
כשעה לאחר תחילת המתקפה, הודיע דובר צה"ל שעל תושבי הדרום והמרכז להיות סמוכים למרחבים מוגנים, ועל תושבי עוטף עזה להימצא בתוך מרחבים מוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה.[39] שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב, והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול הרצועה. לאחר נפילת מוצבי הגדר ששימשו כקו ראשון מול עזה נשארו רק כיתות הכוננות ביישובי עוטף עזה, שהגנו על יישוביהם מול המחבלים. הן בלמו גלים של מחבלים ורבים מחבריהן שילמו בחייהם.[40] צה"ל ומשטרת ישראל פעלו לטיהור עוטף עזה ממחבלים, ולוחמי הימ"מ שהוקפצו לזירה נלחמו בחוליות הטרור בערים וביישובים, והרגו כ־200 מחבלים.[41] יחידות מובחרות בצה"ל, בהן סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, יהל"ם וחטיבת עוז, הוזנקו אף הן וניהלו קרבות קשים עם המחבלים.[42] שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול הרגו 356 מחבלים.[43] מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו.
בערב יום המלחמה הראשון כבש צה"ל מחדש את מפקדת אוגדת עזה, לאחר קרב קשה.[44] חיל האוויר הישראלי הפציץ ברצועת עזה ובין היתר החריב את "מגדל פלסטין" שהכיל תשתיות טרור של חמאס[45] לאחר הפעלת נוהל הקש בגג, מאחר שבבניין גרו אזרחים ששימשו את חמאס כמגן אנושי. חיל הים הרג עשרות מחבלים שחדרו לישראל בסירות דרך הים.[46] לפי דובר צה"ל, עד הבוקר השני למלחמה צה"ל תקף 426 מטרות ברחבי הרצועה, הרג מאות מחבלים ולקח עשרות שבויים.[47] באותו ערב חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה.[48]
בימים שלאחר 7 באוקטובר נמשכו בעצימות נמוכה הקרבות עם שארית המחבלים שנותרו בשטחי העוטף. מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, הודיע שארצות הברית שולחת את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לחופי ישראל, כדי להפגין תמיכה בישראל ולהרתיע את אויביה. במקביל חיל האוויר הישראלי הגביר את ההפצצות על תשתיות טרור של חמאס וגא"פ ברצועת עזה. חיל הים הישראלי תקף מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. בצהרי היום השלישי למלחמה ניתקה ישראל את אספקת המים לרצועת עזה, ונאסרה כניסת דלק ומזון וסיוע הומניטרי. בלילה שבין 9 ל־10 באוקטובר כלי טיס של צה"ל ביצעו סיכול ממוקד בזכריא אבו מעמר, בכיר בלשכה המדינית של חמאס שהיה אחראי קשרי חוץ, ובג'ואד אבו שמאלה, שר הכלכלה של חמאס שהיה אחראי על מימון טרור והכווין פיגועים.
ב־11 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במחבל מוסטפא שאהין, שביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעוד שלהם לרשתות החברתיות.[49] ב־12 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במוחמד אבו שמאלה, בכיר בקומנדו הימי של חמאס.[49] ביום זה אישרה הכנסת את הקמת ממשלת החירום עם סיעת המחנה הממלכתי[50] והוקם "קבינט המלחמה". ב־13 באוקטובר צה"ל הודיע לאו"ם ולתושבי הרצועה באמצעות כרוזים בערבית כי על כ־1.1 מיליון איש המתגוררים בעזה וצפון הרצועה להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. בסביבות 15:00 שיגרו המחבלים מעזה רקטת קרקע–קרקע כבדה וארוכת טווח מדגם עיאש 250 אל עבר מחוז הצפון, והיא יורטה בהצלחה על ידי קלע דוד.[51] בנוסף, ביצע צה"ל פשיטות ברצועה בכדי לנסות לגייס מידע על מיקום בני הערובה[52] ואיסוף גופות של הנרצחים.[53]
בין מתקפת הפתע לפשיטות הקרקעיות (14 באוקטובר 2023 – 25 באוקטובר 2023)
בליל שבת 14 באוקטובר תקף צה"ל את מפקדת המערך האווירי של חמאס. בתקיפה נהרג מראד אבו מראד, מפקד המערך האווירי בעזה, שלקח חלק גדול והכווין מחבלים בטבח ביום שבת. בצהריים כלי טיס של צה"ל בסיוע שב"כ ואמ"ן, הרגו את עלי קאדי, מפקד בכוח הנוח'בה, שפיקד על פשיטת טרור על יישובי עוטף עזה. ב־15 באוקטובר הרג צה"ל את בילאל אל־קודרה, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום ח'אן יונס, שהיה אחראי על הטבח בנירים וניר עוז.[54] באותו יום, בסיוע השב"כ, נהרג בסיכול ממוקד מועתז עיד, מפקד המחוז הדרומי בביטחון הלאומי של חמאס. חיל האוויר תקף מטרות בדרום הרצועה, בפרט בח'אן יונס וברפיח. ב־16 באוקטובר נהרגו ראש המודיעין הכללי של חמאס בח'אן יונס ואוסאמה מזיני, ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. אחר הצהריים שיגרו המחבלים רקטות לאזור ירושלים, הרי ירושלים, גוש דן והשרון בשני מטחים מרוכזים. באופן תקדימי מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, השתתף בקבינט המלחמה המצומצם של ממשלת ישראל.
ב־17 באוקטובר הרג צה"ל את איימן נופל, מפקד חטיבת מרכז הרצועה, אשר הכווין מתקפות טרור נגד כוחות הביטחון וריכוזי אוכלוסייה אזרחית. ב־18 באוקטובר הרג צה"ל את מוחמד אל-ואדיה, מפקד מערך הנ"ט של חטיבת העיר עזה בחמאס, ואת אכרם חיג'אזי, סוחר אמצעי לחימה, סוחר בכספי טרור ומכווין פיגועים בישראל ופעיל במערך הימי של חמאס. ביום זה ערך נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל ביקור תמיכה והזדהות. ב־19 באוקטובר הרג צה"ל את ראפת חרב חוסיין אבו הילאל, ראש הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית ברפיח. כמו כן, סוכל ג'יהאד מוחייסן, מפקד כוחות הביטחון הלאומי בעזה, תפקיד המקביל למפקח הכללי של משטרת ישראל. ב־20 באוקטובר הרג צה"ל את מחמוד צביח, ששימש כמהנדס בכיר וראש יחידה במחלקת הפרויקטים והפיתוח במטה הייצור של חמאס. אחרי כניסת השבת שחרר חמאס שתי חטופות אמריקאיות והן הועברו למצרים ומשם לישראל.
ב-17 באוקטובר דיווחו מקורות ברצועת עזה על פיצוץ בבית חולי "אל-אהלי" בעזה. מקורות פלסטיניים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל־500 אנשים, וחמאס האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבין־לאומיים, ורק מאוחר יותר הועלו תהיות לגבי מהימנות הדיווחים והתברר שגרסת חמאס אינה עומדת במבחן הביקורת. שעתיים לאחר האירוע הודיע דובר צה"ל שלפי תחקיר צה"ל, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, אשר אחת מהן נפלה והתפוצצה בבית החולים. בהמשך התברר שגרסת דובר צה"ל היא הנכונה. כן התברר שחמאס ניפח את מספר ההרוגים, ושבפיצוץ עצמו – שאירע במגרש החניה ליד בית החולים – נהרגו הרבה פחות מ־500 פלסטינים. פרסום הגרסה הראשונית השקרית של המקרה, לפיה צה"ל אחראי לפיצוץ, גרר תגובות נזעמות במדינות רבות כמו ירדן, לבנון, עיראק, תוניסיה, מצרים. בעקבות הדיווח השגוי ב־BBC קהילת יהדות בריטניה, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק וכן גורמים פרו־ישראליים מתחו ביקורת חריפה על הסיקור השגוי והמוטה של התקרית ועל כך ש־BBC מסרב להגדיר את חמאס ארגון טרור. בעקבות הלחץ ה־BBC התנצל והודיע שחמאס יוגדר "מי שבריטניה מגדירה כארגון טרור".
ב־21 באוקטובר נהרג בכיר חמאס טלאל אל־הינדי בהפצצה על ביתו. ב־22 באוקטובר מטוס קרב הרג בסיכול ממוקד את מוחמד קטאמש, סגן מפקד המערך הארטילרי של כל רצועת עזה. ב־23 באוקטובר צה"ל והשב"כ הרגו את ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס, איבראהים א-סחאר.[55] צה"ל השתמש גם בפצצות חודרות בונקרים לצורך פגיעה בנכסים התת־קרקעיים של חמאס. בלילה שחרר חמאס שתי חטופות נוספות בנות 80 ו־85, שאותן חטף במהלך הטבח בניר עוז, אך בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לפי הדיווחים השחרור התאפשר בעקבות תיווך של מצרים. ב־24 באוקטובר הרג צה"ל את עבד א-רחמאן, סגן מפקד גדוד נוסייראת, שהשתתף בטבח בקיבוץ בארי, ח'ליל מחג'ז, סגן מפקד גדוד שאטי, וח'ליל תתרי, סגן מפקד גדוד שייח' רדואן. ב־25 באוקטובר הרג צה"ל בסיכול ממוקד את תייסיר מבאשר, ששימש כמפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של חמאס ומילא תפקידים רבים בארגון הטרור, ביצע והכווין פיגועים, והיה מקורב למוחמד דף. בהמשך היום חמאס שיגר רקטות קרקע–קרקע מדגמים R-160 ועיאש 250 לעבר דלית אל־כרמל והעיר אילת בהתאמה. הרקטה בצפון התפוצצה באוויר, הרקטה לכיוון אילת נפלה בשטח פתוח באזור חבל אילות. בלילה שבין 26 ל־27 באוקטובר נהרג בסיכול ממוקד מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב ח'אן יונס בחמאס, שהשתתף בפיגועי צליפה ובהשלכת מטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. בלילה ביצעו כוחות חי"ר, הנדסה ושריון של עוצבת געש פשיטה במרכז רצועת עזה ותקפו מטרות של חמאס בשכונת שג'אעייה. שייטת 13 ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.
בתדרוך לתקשורת הזרה חשף דובר צה"ל דניאל הגרי מידע מודיעיני שמוכיח שחמאס מיקם את המפקדה הראשית שלו, מקלטים לבכירי הארגון, רשת מנהרות טרור ותשתיות טרור נוספות מתחת לבית החולים שיפא שבלב עזה במטרה להשתמש בבית החולים כמגן אנושי ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.[56]
התמרון בצפון הרצועה (26 באוקטובר 2023 – 24 בנובמבר 2023)
- ערכים מורחבים – קרב ג'באליה (2023), קרב בית חאנון (2023), קרב עזה (2023)
בין 26 ל-28 באוקטובר, צה"ל התחיל את התמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה. הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה הורחבה בימים אלה, וכללה כוחות חי"ר, שריון והנדסה עם חיפוי אווירי. הכוחות הכינו את השטח לכניסה קרקעית גדולה, תקפו מטרות טרור ועמדות נ"ט, והרגו עשרות מחבלים.[57][58][59] לפי פרסומים פלסטיניים ובתקשורת הערבית, צה"ל היה בשכונות החיצוניות של צפון הרצועה ובפרברי העיר עזה.[60] ב־26 באוקטובר ביצע כוח משולב של צה"ל בפיקוד חטיבת גבעתי, שכלל לוחמי חי"ר על נמ"ר, ולוחמי הנדסה ולוחמי שריון על טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9 משוריינים, פשיטה לילית וממוקדת בצפון רצועת עזה. בצהריים הרג צה"ל בסיכול ממוקד את חסן אל-עבדאללה, מפקד מערך הירי הרקטי של צפון ח'אן יונס של חמאס. לפנות ערב הרגו צה"ל והשב"כ את סגן ראש מחלקת המודיעין של הארגון, שאדי בארוד. בארוד תכנן עם יחיא סנוואר את מתקפת הטרור על עוטף עזה. בערב הרג צה"ל את צמרת גדוד דרג'-תופאח של חמאס, השייך לחטיבת העיר עזה ושלפעיליו היה חלק משמעותי במתקפת הטרור על העוטף. במהלך היום פרץ כוח קרבי משולב, ובכלל זה חי"ר ושריון, לתוך מרכז רצועת עזה, הכין את תוואי השטח והרג מחבלים בפשיטה נוספת. בפשיטה ריכזו כוחות ארטילריה וחיל האוויר את התקיפות שלהם על השכונות שיח' רדואן ושג'אעייה.
ב-28 באוקטובר נכנסו כוחות אוגדה 162 לצפון רצועת עזה.[61] בחצות, 29 באוקטובר, חצו כוחות עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת סיני, את גדר הגבול ותקפו את מרחב בית חאנון.[62][63] ב־28 באוקטובר הודיעו דובר צה"ל ודוברות שב"כ בהודעה משותפת כי נהרג ראש המערך האווירי של חמאס אשר לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של הטבח ביישובי עוטף עזה, עצאם אבו רכבה. נהרג גם מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה בחמאס, שפיקד על ניסיון החדירה הימי למרחב זיקים כמה ימים קודם, ראתב אבו צהיבאן.[64]
ב־29 באוקטובר סיכלו לוחמי שריון במילואים ניסיון חדירה של חוליית מחבלים מכוח הנוח'בה של חמאס לתוך ישראל. המחבלים חדרו דרך מעבר ארז ונבדק אם השתמשו לשם כך בפיר מנהרה. בחילופי האש נהרגו ארבעה מחבלים.[65] בלילה שבין 29 ל־30 באוקטובר, בפעולה קרקעית של צה"ל והשב"כ שנקראה מבצע ראשית האור, שוחררה תצפיתנית שנחטפה על ידי החמאס מבסיס נחל עוז.[66] גם במהלך שבוע זה נמשך ירי הרקטות מרצועת עזה אל עבר עוטף עזה, חבל לכיש, באר שבע, הפזורה הבדואית, דימונה, השפלה, גוש דן, השרון ואזור השומרון, ירושלים וגוש עציון במספר מטח מרוכז מדי יום ולעיתים פעם בכמה ימים. רוב הרקטות יורטו אך חלקן נפלו בערי ישראל וגרמו לנזק ולפצועים. ב־31 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי הכוחות בפיקוד חטיבת גבעתי השתלטו על מעוז צבאי של החמאס במערב ג'באליה שבצפון הרצועה. בנוסף, צה"ל ושב"כ הרגו את מפקד גדוד מרכז ג'באליה אבראהים ביארי, שהיה ממובילי מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר.[67]
ב-31 באוקטובר, התרחשה גם הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה. באירוע, צה"ל התקיף בניין מגורים בן שש קומות במרכז רצועת עזה, בעת שחסו בו מאות בני אדם. כתוצאה מהפצצת הבניין נהרגו לפחות 106 אזרחים, כולל 54 ילדים, 34 נשים ו-18 גברים.[68]
במהלך הימים שבין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר, נכנסו גם כוחות אוגדה 36 לרצועה.[69] צה"ל הרחיב את התמרון הקרקעי, והקיף מדרום את העיר עזה, עם צוותי קרב חטיבתיים, משולבים בשריון, חי"ר והנדסה, וזאת בצמוד לטייסות קרב, כטמ"מים חמושים וארטילריה מתותחים. הכוחות נעו בקצבים שונים, כאשר אלה שתוקפים מצפון–מערב הגיעו למחנה הפליטים שאטי, הצמוד לחוף עזה, והכוחות המכתרים את עזה מדרום הגיעו ללב שכונות זייתון ואל-פורקאן. בעיר שאוכלוסייתה הוערכה כ־1.2 מיליון איש כולל בפרבריה הצמודים, נותרו לפי הערכות הצבא מאות אלפים בודדים של תושבים שלא התפנו.[70] צה"ל הודיע כי השלים את כיתור העיר מדרום ב־2 בנובמבר.[71] בתחילת השבוע החמישי למלחמה, ב-4 בנובמבר הושלם ביתור הרצועה לשני חלקים.[72] ב־6 בנובמבר דווח בהודעה משותפת לדובר צה"ל ולדוברות שב"כ כי נהרג מפקד גדוד דיר אל־בלח של חמאס בחטיבת מחנות המרכז, שהשתתף בשילוח המחבלים לטבח ביישובי עוטף עזה ותכנן פיגועים נוספים לאחריה.[73] ב־10 בנובמבר נפלו ארבעה מלוחמי גדוד 697 של עוצבת חצי האש, ושישה נוספים נפצעו.[74][75]
במהלך השבוע השישי ללחימה (11–17 בנובמבר) השלים צה"ל את ההשתלטות על מחנה שאטי. לפני כן השתלט על סמלי שלטון של חמאס ועל נכסים צבאיים של הארגון.[76] שר הביטחון אמר כי ישראל שולטת בכל התווך העילי והמרכזי בצפון הושלט ובמיוחד בעיר עזה.[77] בהמשך אמר השר כי ישראל עברה שלב בתמרון.[78] ב־14 בנובמבר מטוסי קרב ביצעו סיכול ממוקד שכלל תקיפת שתי מנהרות טרור בהן הסתתרו מחבלים בכירים בחמאס. לפי דובר צה"ל מקומות המסתור ניזוקו קשות ובכירים שהסתתרו בהן נהרגו. ב־26 בנובמבר אישר חמאס שבתקיפות נהרגו לפחות חמישה בכירים, בהם אחמד ע'נדור (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה) ואיימן סיאם (ראש המערך הרקטי של חמאס).[79] ב-17 בנובמבר נהרג מנהיג תנועת החירות הפלסטינית.[80]
במהלך השבוע השביעי למלחמה (18–24 בנובמבר) כוחות צה"ל נכנסו לבית החולים שיפא, מצאו שם מנהרת טרור ואמל"ח רב. כוחות יהל"ם, יחידת עוקץ ויחידת שלדג סרקו את המנהרה וחשפו רשת מנהרות מסועפת שתוכננה לשהייה ארוכה. נמצאו גם חפצים שהיו שייכים לחטופים. הכוחות החרימו מצלמות אבטחה מבית החולים וחשפו צילומים של מחבלי חמאס חמושים מכניסים בכוח לבית החולים לפחות שני חטופים. עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת הפלדה, לחמה בבית לאהיא, פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס. סרטוני וידאו מתוך הרצועה פורסמו ברשתות וגם סרטונים מתוך בית החולים שיפא שמראים את ההוכחות לכך שהיו חטופים בבית החולים וכי השתמשו בו למטרות טרור. ביום שישי, 24 בנובמבר, בשעה 7:00 נכנסה לתוקפה עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס, שכללה הפוגה בין ישראל לחמאס.
ההפוגה בלחימה (25 בנובמבר 2023 – 1 בדצמבר 2023)
- ערך מורחב – עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)
ההפוגה בלחימה במסגרת העסקה נמשכה כשבוע. בתמורה להפוגה, לשחרור אסירים פלסטינים (ביחס של שלושה לאחד) ולאספקה הומניטרית לרצועת עזה, שחרר חמאס 81 אזרחים ישראלים (בעיקר נשים וילדים) שנחטפו לרצועת עזה. נוסף על כך שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה. חמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, ומטעני חבלה הופעלו נגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים.[81]
חידוש הלחימה בצפון הרצועה ופתיחת קרב ח'אן יונס (2 בדצמבר 2023 – 14 בינואר 2024)
- ערכים מורחבים – הלחימה בח'אן יונס במלחמת חרבות ברזל, קרב שג'אעייה (2023), קרב ג'באליה (2023)
ב־5:54 ב-2 בדצמבר חידש חמאס את הירי לעוטף ובכך הפר את ההפוגה בלחימה שוב. צה"ל תקף בתגובה מטרות חמאס בצפון הרצועה וגם בחלקה הדרומי, בעיקר בח'אן יונס, אולם רק לאחר שהסתיימה ההפוגה כמתוכנן בהסכם, בשעה 7:00 בבוקר, אף על פי שהחמאס הפר את תנאי ההפוגה. הירי לעוטף התגבר בהדרגה עד לשעות הערב ואף נשמעו אזעקות בגוש דן, בשפלה ובאשדוד במטחים בשעות 17:00 ו־20:00, וגם ירי בשעה 21:00 של הג'יהאד האסלאמי לעבר המועצה המקומית גן יבנה, היישובים תקוע ואליאב והעוטף. לקראת השלב הבא במלחמה, פרסם צה"ל את מפת אזורי הפינוי ברצועת עזה: שטח הרצועה חולק לאזורים על פי החלוקה לשכונות המוכרות, כדי לאפשר לתושבי עזה להתמצא ולהבין את ההנחיות ולהתפנות ממקומות ספציפיים אם יידרשו לכך כדי לשמור על ביטחונם.[82] למשל, צה"ל קרא לתושבים באזור ח'אן יונס להתפנות מערבה, ובצפון הרצועה להתפנות לאזורים הומניטריים. במהלך אותו שבוע הרג צה"ל את מפקד גדוד שג'אעייה, ויסאם פרחאת, חשף את שאר מפקדי חמאס בשכונה וקרא להם להיכנע. בנוסף צה"ל חידש את הפעילות הקרקעית בצפון הרצועה. בדרום הרצועה, חיל האוויר הפציץ באופן כבד את האזור, במיוחד בח'אן יונס.
בסוכנות הידיעות AFP טענו כי בצהרי 4 בדצמבר עשרות טנקים ומשוריינים צבאיים תועדו בעיירה בדרום הרצועה, צפונית לח'אן יונס.[83] בערב יום שני 4 בדצמבר החל קרב ח'אן יונס. לאחר שמפקד פיקוד דרום והרמטכ"ל נכחו ברצועת עזה, החלו תקיפות מסיביות באזור ח'אן יונס, התקיפות המסיביות ביותר שהיו באזור. חיל האוויר וחיל הרגלים הגיעו אל מעל ל־150 תקיפות בשעה וחצי. בחסות התקיפות הנרחבות החל צה"ל בהובלת אוגדה 98 לפעול בתוך העיר, עד שיום אחרי זה, צה"ל השלים את כיתור העיר ח'אן יונס.[84] הושלם גם כיתור ג'באליה.[85] לוחמי חי"ר, הנדסה ושריון פעלו במרכז ח'אן יונס החל משעות הלילה שבין 4 בדצמבר ל-5 בדצמבר, כחלק מתחילתו של השלב השני של התמרון הקרקעי ברצועת עזה. במקביל, באותו הלילה נכנסו הכוחות למקומות בצפון מזרח הרצועה: שכונת שג'אעייה בעיר עזה ולעיר ג'באליה, כולל במחנה הפליטים הצפוף שבה.[86] באותה העת, נלחמו ברצועה חמש אוגדות.[87] צה"ל הסתער על גדוד מחבלי חמאס שג'אעייה בלפיתה משלושה כיוונים: ממזרח, כלומר מצד ישראל, עם חטיבות כפיר ו־188 של השריון, וממערב, מכיוון החוף, עם חטיבות גולני והצנחנים. מדרום כוחות צה"ל היו כוחות בפרוזדור נצרים שביתר את הרצועה. מצפון פעלו כוחות בעיר ג'באליה.[88] חטיבה 14 לחמה בגזרת העיר עזה, כשתחתיה פעל גם גדוד 697 מעוצבת חצי האש, פגעה בפעילי חמאס, איתרה והשמידה אמצעי לחימה ותשתיות טרור.
בצה"ל היו שהעריכו כי שבירת חמאס נראית לעין, משום שלראשונה מאות רבות של מחבלי חמאס הניחו את נשקם והסגירו את עצמם לידי צה"ל בצפון ובדרום הרצועה.[89] ירי הרקטות אל עבר ישראל מהרצועה פחת משמעותית ויכולות השיגור של חמאס נפגעו קשות. מחבלי חמאס אשר הניחו את נשקם עברו תחקורים לפי כניסתם לכלא במטרה לספק מידע שעשוי להיות הכרחי להמשך הלחימה ברצועה. במהלך השבוע העשירי למלחמה (9–16 בדצמבר) התגבר החשש במצרים למעבר של פליטים עזתים במעבר רפיח לכיוון מצרים. נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, הבהיר כי מדינתו לא תקלוט את אותם פליטים לסיני, אך עם זאת הבטיח כי תימשך כניסת משאיות במעבר רפיח לצורך סיוע הומניטרי לרצועה. חלק מהמשאיות הללו נבזזו בידי אזרחים עזתים ומחבלי חמאס.
ב־12 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נכנסו כוחות צה"ל למתחם של שלושה מבנים שלא טוהרו בשכונת שג'אעייה שבמזרח העיר עזה. מחבלים ששהו במבנה הנטוש, החלו בירי של רובי M-16 והפעילו מטעני חבלה ורימוני יד לעבר הכוח. ארבעה לוחמים של גדוד 51 של חטיבת גולני נפגעו כתוצאה מהירי ושאר הכוח, ששהה מחוץ למבנה, פרץ אליו ולעברם נורתה אש כבדה. בעקבות חשש של חטיפת החיילים שנפגעו לאחר שנותק הקשר עימם, הוקפצו למקום חיילים ששהו באזור, ביניהם המפקדים של גדודי 13, 51 וסיירת גולני, בראש כוח חילוץ של יחידה 669. הקרב נמשך בזמן ניסיון החילוץ של הפצועים, והם נתקלו במארב של מחבלים, מה שהוביל למותם של סא"ל תומר גרינברג, מג"ד גדוד 13, ושל מפקד חפ"ק מח"ט גולני, יצחק בן בשט. מלבדם נהרגו חייל וקצין ביחידת 669. הקרב נמשך שלוש שעות ובסך הכול נהרגו בו תשעה לוחמי צה"ל וקציניו, שבעה מחטיבת גולני ושניים נוספים מ־669.
- ערך מורחב – הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה
ב־15 בדצמבר, בסביבות השעה 10:00, ירו כוחות צה"ל בשג'אעייה למוות בשלושה חטופים – יותם חיים, סאמר פואד אל־טלאלקה ואלון שמריז – לאחר שזיהו אותם בטעות כאיום, אף על פי שהשלושה החזיקו בדגלים לבנים כסימן של כניעה. בצה"ל רווחת ההנחה שהמחבלים שהחזיקו בחטופים נטשו אותם, בשל הלחימה באזור, או שהחטופים הצליחו לברוח מהשבי.[90] בתחקיר שנעשה מול גדוד 17 מבית הספר למ"כים שפעלו באזור עלה כי במבנה סמוך למקום שבו נורו למוות החטופים אותרו גם כמה שלטים, שעליהם נכתבו בעזרת שאריות מזון הכתובות "SOS" ו"הצילו, 3 חטופים" אך הכוח נמנע מלהגיע למבנה מחשש שהמבנה ממולכד. לאחר המקרה הרמטכ"ל הרצי הלוי קיים הערכת מצב ברצועת עזה, שוחח עם לוחמים על הוראות הפתיחה באש והזכיר כי "צה"ל לא יורה בבן אדם שמרים ידיים".[91][92] בצהריים שוגר מטח רקטות לירושלים וסביבתה, לראשונה זה חודש וחצי. כיפת ברזל יירטה בהצלחה את הרקטות; רסיס של אחת מהן נפל סמוך לבית חולים ברמאללה, שברשות הפלסטינית.
ב-16 בדצמבר שתי פלסטיניות נוצריות, סאמר כמאל אנטון ואמה נאהידה חליל אנטון, נהרגו בעת ששהו במקלט במתחם כנסייתי בעיר עזה.[93][94] לפי הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, הנשים נורו למוות מידי צלף של צה"ל בעת שצעדו אל מנזר במתחם כנסיית המשפחה הקדושה בעיר. שבעה בני אדם נוספים נפצעו מהירי "כשניסו להגן על אחרים בתוך המתחם".[94] על פי תחקיר ראשוני של צה"ל, כוחות הצבא "פעלו למול איומים שזיהו במרחב הכנסייה".[93]
ב-18 בדצמבר הודיע דובר צה"ל על סיום פעילות אוגדה 252 במרחב בית חאנון והעברת האחריות על האזור לידי אוגדת עזה. פורסם שההערכה הייתה שנותרו ברצועה מאות בודדות של רקטות ארוכות טווח שהיו יכולות להגיע מאשדוד צפונה, ולכן כמות הרקטות ששוגרו לטווח זה באותה העת הייתה מעטה יחסית.[95] למחרת, בצה"ל הכריזו כי אוגדה 162, השלימה את כיבוש ג'באליה ופירקה את מטות השליטה של חמאס בצפון הרצועה.[96][97] היא החלה לפעול מצפון מזרח למרכז העיר עזה, נגד אחד מגדודי החמאס.[98][99] ב-19 בדצמבר שוגר מטח רקטות לעבר השפלה וגוש דן, לראשונה מזה שבוע. כתוצאה מהמטח, התרחשה נפילת רקטה בים, סמוך לחוף בבת ים, בנוסף לנפילה בשטחים פתוחים בערים ראשון לציון ונס ציונה. קלע דוד ביצע יירוטים מוצלחים. ב-19 בדצמבר בערב חיל האוויר וחיל השריון ביצעו את התקיפה העוצמתית ביותר בזמן הקצר ביותר על רצועת עזה, כ-60 תקיפות ברבע שעה לעבר מגוון מטרות. מספר גדול של פצצות תאורה נראו מעל רחבי ח'אן יונס, קולות ירי נשמעו במרחב ואף נשמעו היטב במרכז הארץ.
ב-20 בדצמבר לאורך כל היום נתקפו 300 מטרות לאורך הרצועה, ופוצצו 56 מבנים בשכונת שג'אעייה.[100] בוצעה השתלטות על מספר בסיסים צבאיים של חמאס בח'אן יונס ועל מרכז ההנהגה של החמאס, אזור לחימה מרכזי, והושמדו משאיות עם טילים ארוכי טווח. ב-21 בדצמבר שוגר מטח רקטות כבד של 30 רקטות לעבר אשדוד, אשקלון, השפלה, גוש דן והשרון. כתוצאה מהמטח, רסיסי רקטות ומיירטי כיפת ברזל נפלו בערים קריית אונו, גבעת שמואל, רמת גן, הרצליה, אשדוד, רמת השרון, כפר סבא, ובים, סמוך לנמל תל אביב; מרבית מוחלטת של הרסיסים נפלו באזורים פתוחים ולא הסבו נזק כלל. המטח הגיע אחרי הודעה של חמאס כי משא ומתן להחזרת חטופים יתקיים רק אם תהיה הפסקת אש כוללת מצד ישראל. בנוסף, צה"ל השמיד 56 בניינים ברצועה בפיצוץ בודד מתוכנן היטב ורחב היקף בשג'אעייה.[101] באותו יום צה"ל הודיע כי אוגדה 99 השלימה תמרון קרקעי ראשון במרכז הרצועה. לוחמי האוגדה הרגו מחבלים מגדוד נוסייראת של החמאס והשמידו אמצעי לחימה ותשתיות תת-קרקעיות.[102] למחרת, לפי מקורות צבאיים, צה"ל ביצע פעולה חריגה בין מעבר כרם שלום לרפיח וציר פילדלפי. לפי דיווחים פלסטיניים צה"ל הכניס נגמ"שים וטנקים אל המרחב וביצע תמרון קצר. מחבלים פתחו לעברם באש והותקפו.[103] עיקר המתקפה הקרקעית הייתה בדיר אל-בלח, בדרג'-תופאח ובח'אן יונס.[104]
חלה ירידה הדרגתית במספר השיגורים מהרצועה, מסיום ההפוגה. בשבוע הראשון שלאחריה (1 עד 7 בדצמבר) היו 75 שיגורים ביום (לא כולל שיגורים כושלים וירי לים ולעבר הכוחות המתמרנים), בשבוע השני – 23 שיגורים, בשלישי – 16 שיגורים, ובשבוע זה – 14 שיגורים ליום.[105] ב-25 בדצמבר השתלט צה"ל על מצבור אמצעי לחימה גדול ומפקדות טרור של חמאס ושל הגא"פ. בנוסף, החמאס דחה את ההצעה של מצרים לתהליך מדורג בנוגע לשחרור החטופים עבור הפסקת המלחמה וויתור על השליטה על הרצועה (ישראל לא טענה שהיא תסכים להצעה כזו).[106] במהלך השבוע השנים עשר למלחמה (23–30 בדצמבר), לאחר שצה"ל השיג אחיזה מבצעית כמעט בכל צפון הרצועה, לרבות שג'אעייה, העמיק צה"ל את התמרון לכיוון מרכז הרצועה, ואוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' שם לפי הערכות שכנו כ-1,000 מחבלים לפחות. מחנות המרכז של חמאס מונים בנוסף את אל-מע'אזי, נוסייראת ודיר אל-בלח, והם מהווים הפרדה בין העיר עזה לבין ח'אן יונס. בשלושת המחנות הללו, שוכנים ארבעה גדודי חמאס שהלחימה נגדם צפויה להימשך שבועות.[107] ב-27 בדצמבר פתחו כוחות צוות הקרב של חטיבה 5 במבצע עוז וניר. תחת פיקודה של אוגדת עזה, פעלה החטיבה במרחב ח'ירבת אח'זעה בדרום רצועת עזה, משם יצאו המחבלים לניר עוז.[108]בדצמבר 2023 חשפו כוחות יהל"ם וצק"ח 14 את אחת מדירות המסתור של יחיא סנוואר בעזה ומתחתה רשת מנהרות טרור בעומק של למעלה מ-20 מטר ואורך של 218 מטר. המנהרה כללה תשתיות חשמל, מים, אוורור וביוב ואף חדרי תפילה. היא שימשה את בכירי חמאס. ב-29 בדצמבר 2023, אחרי מיפוי המנהרות על ידי לוחמי סמור, פוצצו כוחות חיל ההנדסה הקרבית את מנהרות הטרור.[109][110]
בחצות שבין 31 בדצמבר ל-1 בינואר, עם כניסת השנה האזרחית החדשה, ירה חמאס מטח של 27 רקטות לעבר גוש דן, השפלה, חבל מודיעין ועוטף עזה. ב-1 בינואר דיווחו כוחות מגדוד 71 של חטיבה 55 כי הלוחמים השלימו את כיבוש העיר בני סוהילה שבנפת ח'אן יונס. באותו יום נהרג בתקיפה אווירית מפקד פלוגת הנוח'בה של דיר אל-בלח, עאדל מסמח.[111] ב-4 בינואר, 3 אנשים שהוגדרו כנעדרים, התגלו כחטופים.[112] ב-6 בינואר, דובר צה"ל הודיע כי הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה.[113] צה"ל תכנן מעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה במקביל להמשך הלחימה העצימה בדרומה ומרכזה. גורמים אמריקניים העריכו שהיקף כוחות צה"ל בצפון הרצועה היו פחות מ-25 אלף חיילים, כאשר בשיא התמרון היו במרחב כ-50 אלף חיילים.[114] צה"ל שלט בכ-60% משטח רצועת עזה.[115]
ח'אן יונס והמעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה (15 בינואר 2024 – 24 במרץ 2024)
ב-15 בינואר 2024 צה"ל הוציא את אוגדה 36 (עוצבת געש) מרצועת עזה.[116] בעזה נותרו שלוש אוגדות – אוגדה 162 (עוצבת הפלדה) נלחמה בצפון, אוגדה 99 (עוצבת הבזק) במסדרון נצרים במרכז הרצועה ואוגדה 98 (עוצבת האש) בח'אן יונס.[117] לפי קצינים בצה"ל, בכל תא שטח היה מדד שליטה של צה"ל בהתאם לפגיעה בתשתיות חמאס, פירוק הגדודים, נוכחות אזרחים פלסטינים ותשתיות אזרחיות קיימות. לפי הערכות בצה"ל, בצפון הרצועה חמאס לא שלט בכלל, בעיר עזה הוא ניסה להחזיר שליטה, בח'אן יונס חמאס היה בשליטה חלקית גבוהה, וברפיח הוא שלט באופן מלא.[118] ב-19 בינואר, הלחימה נמשכה בצפון ובדרום הרצועה. למחרת, לוחמי צה"ל מחטיבות 646 ו-179, בהכוונת אגף המודיעין, פשטו על מתחם תעשיית ייצור אמצעי לחימה בשכונת זייתון ובמרחבים בצפון רצועת עזה.[119] ב-21 בינואר משימת ביתור הרצועה לשני חלקים, והשליטה במסדרון נצרים, הועברה מאוגדה 99 לחטיבת הנח"ל, יחד עם כלל כוחות הלוגיסטיקה וההנדסה של אוגדה 162.[120] בליל 23 בינואר השלימה אוגדה 98 את כיתור ח'אן יונס.[121] באותו יום נפלו 21 חיילים באסון אל-מע'אזי, במהלכו נורו טיל נ"ט ורקטת RPG לעבר מבנה בו שהו חיילי צה"ל, מה שגרם לפיצוץ חומר הנפץ שלהם, וקריסת המבנה עליהם.[122]
במהלך השבוע השישה עשר למלחמה (21–27 בינואר) תקפו כוחות צה"ל קיני טרור במחנה הפליטים בח'אן יונס,[123] שכונת אל-אמל בעיר ח'אן יונס.[124] במהלך קרבות של חטיבת עוז נהרגו למעלה מ-100 מחבלים.[125] צה"ל הציג בפני הדרג המדיני מידע לפיו נציגים מוניציפליים שקשורים לחמאס החלו בשיקום היכולות האזרחיות בצפון הרצועה ובמרכזה.[126] במסגרת השבוע השבעה עשר למלחמה (28 בינואר – 3 בפברואר) במרחב ח'אן יונס לוחמי חטיבת עוז הרגו חמישה מחבלים שאחד מהם היה חמוש ב-RPG. הלוחמים פשטו על יעדי טרור ואיתרו אמצעי לחימה. הלוחמים הרגו ארבעה מחבלים שנערכו לתקיפת צהל סמוך לבית החולים "אל-אמל". הלוחמים פשטו על מבנה ששימש כדירת מסתור של מחבלי גא"פ ובה איתרו אמצעי לחימה. במרכז הרצועה, לוחמי צוות הקרב של חטיבת הנח"ל הרגו עשרות מחבלים חמושים בהיתקלויות וכן בסיוע ירי טנקים שהוכוון על ידי הלוחמים והתצפיות בשטח. בנוסף, איתרו לוחמי החטיבה אמל"ח רב במרחב.
בפאתי שאטי שבצפון הרצועה, לוחמי צוות הקרב של חטיבה 5 הרגו מספר מחבלים חמושים בהיתקלויות שונות ואיתרו אמל"ח רב במרחב. בנוסף איתרו הלוחמים משגרי רקטות, טילים, RPG, מטענים ורובי קלאצניקוב. בליל 29 בינואר אוגדה 162 יצאה לפשיטת פתע על יעדי טרור בשאטי. במהלך הלילה נהרגו יותר מ-30 מחבלים.[127] באותו בוקר הודיע דובר צה"ל כי צה"ל פירק שניים מארבעת הגדודים בחטיבת ח'אן יונס של חמאס. סך הכול נהרגו במהלך הלחימה בח'אן יונס למעלה מ־2,000 מחבלים. בנוסף במהלך השבוע שחלף נעצרו מעל 300 מחבלים ופעילי טרור במערב ח'אן יונס.[127] כמו כן, דובר צה"ל הודיע כי אוגדה 98 מתמרנת מעל הקרקע ובתת-קרקע במקביל – כולל התקדמות של לוחמים בתוך המנהרות.[128] על פי פרסומים, לוחמי אוגדה 98 התקדמו מרחק של קילומטר במרחב התת-קרקע ביממה אחת.[129][130]
- ערך מורחב – הריגת הינד רג'ב
ב-29 בינואר התרחשה גם הריגתה של הינד רג'ב, ילדה פלסטינית בת 6, שנהרגה על ידי כוחות צה"ל, יחד עם בני משפחתה ועם שני הפרמדיקים שנקראו להציל אותה. לפי הסהר האדום הפלסטיני, כוחות ישראליים תקפו בכוונה את האמבולנס שנשלח לחלץ את רג'ב בת ה-6, והרגו את שני הפרמדיקים שבו, יוסף זיינו ואחמד אל-מדהון, למרות העובדה שישראל קיבלה הודעה על שליחתו.[131] לפי גרסת צה"ל, לא היו חיילים באזור שבו נהרגה הילדה.[132] אל-ג'זירה ערערה על הטענה, ודיווחה שהיו שלושה טנקים ישראלים באזור באותה עת,[133] עובדה שאושרה על ידי חקירה מאוחרת יותר של הוושינגטון פוסט המבוססת על תמונות לוויין.[134]
ב-3 בפברואר, כוחות פיקוד הדרום הרגו באמצעות תקיפות אוויריות כ-300 מחבלים.[135] ב-5 בפברואר אוגדה 162 פתחה במבצע אוגדתי לסיכול ניסיונות שיקום היכולות הצבאיות של פלגי הטרור וחיסול כיסי ההתנגדות שנותרו בשכונת שאטי ובעיר עזה. הכוחות של האוגדה הרגו מאות מחבלים ועצרו עשרות מחבלים לצורכי חקירה ובפשיטות יזומות על יעדי הטרור אותרו אמצעי לחימה.[136] המבצע תם לאחר עשרה ימים.[137] ב-6 בפברואר הודיע דובר צה"ל כי כוחות אוגדה 98 הלוחמים במרחב ח'אן יונס הרגו עשרות מחבלים ועצרו כ-80 חשודים במעורבות בטרור, וביניהם מספר מחבלים שלקחו חלק בטבח 7 באוקטובר. ב-11 בפברואר הודיע דובר צה"ל כי לוחמי צוות הקרב של חטיבת גבעתי הנלחמים במערב ח'אן יונס הרגו בשבועות שקדמו לדיווח למעלה מ־100 מחבלים בהיתקלויות שונות.[138]
- ערך מורחב – מבצע יד זהב
בליל ה־12 בפברואר חילצו כוחות צה"ל וימ"מ, בעזרת הכוונה מודיעינית של שב"כ, את שני החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר לאחר פשיטה על מבנה ברפיח. השניים נחטפו מקיבוץ ניר יצחק במהלך מתקפת הפתע שהביאה לפריצת המלחמה.
ב-15 בפברואר צה"ל החל לפעול בבית החולים נאצר בח'אן יונס, ועצר עשרות חשודים בפעילות טרור ובהם כ-20 חשודים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר.[139] באותו יום, חטיבת המילואים 646, שפעלה בח'אן יונס יצאה מהרצועה. חטיבה 646 הייתה חטיבת המילואים האחרונה שפעלה בח'אן יונס.[140] צה"ל תקף בעיקר מהאוויר יעדים במחנות הפליטים נוסייראת, אל-בורייג, מע'אזי, ודיר אל-בלח לאורך השבוע התשעה עשר למלחמה (11–17 בפברואר). כך גם ברפיח.[141] במהלך השבוע העשרים למלחמה (18–24 בפברואר), הוצאה חטיבת המילואים האחרונה בחאן יונס, חטיבה 646, וצוות הקרב של חטיבה 401 פשט על שכונת זייתון בעיר עזה.[142] ב-21 בפברואר נלחמו לוחמי יהל"ם בתוואי מנהרות תת-קרקעי בח'אן יונס ששימש את בכירי חמאס. הלוחמים פרצו דלתות הדף, הרגו מחבלים ומיפו את המנהרות. לאחר מכן השמידו הלוחמים את המנהרות באמצעות חבלה.[143] ב-26 בפברואר כוחות צק"ח נח"ל, יהל"ם והנדסה קרבית חשפו תוואי מנהרות גדול ומסועף באורך 10 ק"מ שחיבר בין צפון הרצועה למרכזה, מבניין בית החולים הטורקי (ער') שליד מחנות המרכז לאוניברסיטת אל-אסראא (ער') שבשכונת זייתון בדרום עזה.[144][145]
התמרון בח'אן יונס ובשכונת זייתון שבעיר עזה נמשך לאורך השבוע העשרים ואחד למלחמה (25 בפברואר - 2 במרץ). הלחימה בוצעה גם באזור שחיבר בין צפון הרצועה לדרומה, שבו עדיין היה חיכוך עם מחבלים.[146] לפי צה"ל, אוגדה 98 הכריעה את חטיבת ח'אן יונס של חמאס בחודש האחרון, והפעולות שהצבא עוד ביצע באזור הזה העבירו את הלחימה גם בדרום הרצועה – הלכה למעשה – לשלב הבא. במסגרת הזו, צה"ל ערך פשיטות חוזרות במוקדי חמאס, שכבר ספגו מכה קשה בתחילת המלחמה. מהבחינה הזו הסתיים החלק המשמעותי במערכה, שבצה"ל כינה "העצים", ברוב חלקי הרצועה.[147]
- ערך מורחב – אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה
במהלך אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה נהרגו לפחות 118 פלסטינים ועוד כ-760 נפצעו.[148] האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי רצועת עזה עטו על משאיות סיוע הומניטרי ברחוב א-רשיד. ב-29 בפברואר, לפנות בוקר, נשלחו בין 18 ל-30 משאיות סיוע למעבר כרם שלום. המשאיות שייכות לאנשי עסקים פלסטינים מעזה, וסיפקו מזון לצפון עזה, בעוד שהאבטחה וארגון הסיוע נעשה על ידי ישראל. טנקים של צה"ל ליוו את המשאיות ליעד.[149] לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;[150] ההרוגים נספו כתוצאה מתדחוקת קהל, מנוסת עדר ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.[149] לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל "לירות ללא הבחנה לתוך הקהל", ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[151] לפי דיווחם של בית החולים אל-עוודה ובית החולים כמאל עדואן, אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.[152][153] האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא. גם כן צוין כי אנשי האו"ם לא היו נוכחים במהלך התקרית, מה שהקשה מאוד לדעת בדיוק מה קרה.[154][155] האירוע כונה גם בשם "טבח הקמח".[156]
- ערך מורחב – מבצע כתר המערב
במהלך השבוע העשרים ושניים למלחמה (3–9 במרץ) צה"ל הרחיב את הלחימה בח'אן יונס לשני מוקדים נוספים שאליהם לא הגיע עד כה. היה מדובר בעיירה אל-קרארה שבמזרח ח'אן יונס, וב"מדינת חמד" פתחו לוחמי אוגדה 98 במבצע "כתר המערב". כמו כן, הסתיים המבצע הצבאי בשכונת זייתון.[157] לוחמי צוות הקרב החטיבתי נח"ל הרגו כ-20 מחבלים במרחב מחנות המרכז ב-4 במרץ, זאת באמצעות ירי צלפים, ירי פגזי טנקים וירי מכלי טיס מאוישים מרחוק.[158]
בלילה שבין 9 ל-10 במרץ צה"ל הרג את מרואן עיסא, סגן ראש הזרוע הצבאית של החמאס.[159] המנהרה בנוסייראת שבה שהה הופצצה באמצעות פצצות במשקל טונות רבות. ב-17 במרץ, פורסם כי בחמאס הודו בשיחות סגורות שהניסיון צלח ועיסא נקבר בהריסות ביחד עם ע'אזי אבו טמאעה מפקד חטיבת מחנות המרכז של ארגון הטרור שנהרג אף הוא.[160] אינדיקציות נוספות הצביעו כי הסיכול הצליח.[161] ב-26 במרץ אישר דובר צה"ל שעיסא נהרג באותו סיכול ממוקד.[162]
הוערך באותה העת כי בצפון ומרכז הרצועה נשארו 4,000–6,000 מחבלים.[163] ב-16 במרץ דיווח דובר צה"ל כי בשבועיים שקדמו לדיווח לוחמי צק"ח נח"ל הרגו מעל ל-250 מחבלים בקרבות בצפון ובמרכז הרצועה. עוד דווח כי לוחמי צוות הקרב בשיתוף עם גדוד 601 איתרו והשמידו מספר אתרים צבאיים משמעותיים של חמאס ואיתרו בין היתר רקטות, מחסני אמצעי לחימה, משגרים ומערכות הפעלה ששימשו את הארגון.[164]
- ערך מורחב – מבצע ניתוח מקומי
ב-18 במרץ 2024 החל מבצע ניתוח מקומי שבו פשטו כוחות מיוחדים של צה"ל ושירות הביטחון הכללי שכללו את שייטת 13 ויחידה 504 של אמ"ן על בית החולים שיפא לאחר שהתקבל מודיעין שלפיו חמאס הקים מפקדה בבית החולים והשתמש בו לצורכי טרור.[165][166][167][168] כוחות של אוגדה 162, בהובלת צק"ח 401, הכולל גדודים של חטיבת הנח"ל וחטיבת גבעתי, כיתרו את המתחם.[169] במהלך הפעילות התנהלו חילופי אש כבדים במתחם שבו שהו אלפי עקורים,[170] שבהם נהרגו שלושה חיילים.
בפעולה נהרגו כ-200 מחבלים,[171][172] ביניהם פאא'ק מבחוח, ראש מנהלת המבצעים בביטחון הפנים של חמאס, ונעצרו כ-800 חשודים, מהם מעל 500 מחבלים,[173][174][175] בהם בכירים רבים בחמאס ובגא"פ כגון מחמוד קוואסמה, שהיה מעורב בחטיפת שלושת הנערים ב-2014,[176] מפקדי מטה הגדה של חמאס, מפקדים בגא"פ ובכירים נוספים.[177] בסריקות נמצאו בבית החולים אמל"ח רב וכספים (למעלה מ-11 מיליון ש"ח) שיועדו לטרור.[178][174] בנוסף תפסו כוחות צה"ל והשב"כ בבית החולים חומר מודיעיני רב ואיכותי.[179][172] במקביל לפעולה הצבאית, הכניס צה"ל סיוע הומניטרי לבית החולים, שכלל מי שתייה, מזון, ציוד רפואי וגנרטור.[180] המבצע הסתיים ב-1 באפריל 2024.[181]
בימים שלאחר יציאת כוחות צה"ל מהאיזור, ההגנה האזרחית בעזה דיווחה על כ-400 הרוגים שנמצאו במתחם בית החולים ובאיזור ח'אן יונס[182].
לוחמי יחידת אגוז פשטו על משרדו של סמג"ד בחטיבת ח'אן יונס, אחמד כלאב, כחלק ממבצע "כתר המערב".[183] בהכוונה מודיעינית של השב"כ, צה"ל הרג בסיכול ממוקד שורה של בכירים בחטיבת רפיח של חמאס. הבכירים היו שליחי הנהגת חמאס ברפיח, ריכזו את פעילות חמאס במרחב רפיח והיו אחראים בין היתר על הקשר עם המחבלים בשטח.[184] ב-20 במרץ כוחות צה"ל תקפו חולייה של חמאס שהייתה בדרכה לבזוז סיוע הומניטרי בצפון הרצועה, והרגו 23 מחבלים.[185] בליל 23 במרץ, צה"ל ושב"כ פתחו במבצע בהובלת אוגדה 98, בשכונת אל-אמל שבמערב ח'אן יונס.[186]
נסיגת צה"ל מח'אן יונס (25 במרץ 2024 – 5 במאי 2024)
ביום שני, 25 במרץ, קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2728 שקוראת להפסקת אש מיידית ברמדאן, להשבת 130 בני הערובה שנחטפו מתחומי ישראל ומוחזקים בעזה, ולהרחבת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה.[187] בבוקר 1 באפריל כוחות צה"ל עזבו את בית החולים שיפא וסביבתו לאחר השלמת מבצע ניתוח מקומי.[188] ב-7 באפריל אוגדה 98 יצאה מח'אן יונס והלחימה ברצועה עברה להתבצע במלואה באמצעות פשיטות ומבצעים ממוקדים מבוססי מודיעין.[189] ברצועת עזה נותרו שתי חטיבות בלבד, חטיבה 401 של חיל השריון וחטיבת הנח"ל, יחד עם מסגרות מוקטנות מחטיבות נוספות, תחת אוגדה 162.[190] הכוחות הללו פעלו במסדרון נצרים המבתר את רצועת עזה לשניים והיו פרוסים מחדש סביב הרצועה, זאת לאחר הקמת רצועת ביטחון חדשה שנערכה במהלך בחודשים הקודמים.
חטיבת ח'אן יונס של חמאס חדלה מלהתקיים כמסגרת צבאית מתפקדת.[189] במשך חודש וחצי שקדמו ליציאתם, הכוחות בח'אן יונס פעלו במתכונת של פשיטות ממגננים שמוקמו בתוכה.[190] לאחר יציאת הכוחות, זוהו פעילי חמאס שהתחילו בשיקום שליטתם בעיר.[191] התקיפות מהאוויר נמשכו.[192] לפי ראש הממשלה, צה"ל חיסל 19 גדודים מתוך 24 גדודים של החמאס.[193] בליל 11 באפריל, צה"ל החל בפעולה במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. בהודעת צה"ל נאמר כי אוגדה 162 החלה במהלך הלילה במבצע ממוקד במרכז הרצועה.[194] ב-12 באפריל נהרג אחראי הבט"פ במרחב ג'באליה של ארגון הטרור חמאס, רדואן מחמד עבדאללה רדואן.[195] ב-14 באפריל כוחות צה"ל בפיקוד חטיבה 401 הקימו גשר הנדסי לחציית נחל הבשור, העובר בתוך רצועת עזה, במסגרת המבצע במרכזה.[196] בהמשך השבוע צה"ל סיים את המבצע בפאתי נוסיראת, ויצא מהמרחב.[197] בלילה שבין 21 ל-22 באפריל, החלה אוגדה 162 בהובלת צוות הקרב של חטיבת הנח"ל, במבצע לסיכול טרור במרחב מסדרון מרכז רצועת עזה.[198]
ב-23 באפריל פרסמה סוכנות הידיעות AP צילומי לוויין של מתחם אוהלים חדש שנבנה בדרום הרצועה.[199] זאת, על רקע דיווחים שצה"ל נערך למבצע קרקעי ברפיח. בתגובה לכך, חמאס העביר כוחות לאזור ומילכד צירים.[200] באותו היום פורסם כי צה"ל ייכנס לשתי שכונות בעיירה בית לאהיה, שמהן שוגרו באותו יום מטחים לזיקים, אשקלון ושדרות. תושבי השכונות נדרשו להתפנות.[201] ב-25 באפריל אוגדה 162 בהובלת חטיבת הנח"ל, שפעלה בחודשים הקודמים במסדרון נצרים שבמרכז הרצועה, יצאה מהאזור כדי להיערך למבצע ברפיח. שתי חטיבות מילואים בפיקוד אוגדה 99 החליפו במרכז הרצועה את הכוח היוצא.[202][203][204] ב-25 באפריל הודיע הפנטגון כי צבא ארצות הברית החל בבניית הרציף הימי מול חופי העיר עזה, שעל הקמתו כדי לסייע למצוקת הרעב של העזתים הודיע הנשיא ג'ו ביידן לפני שבעה שבועות.[205]
ב-28 באפריל הודיע דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי בשפה האנגלית לתקשורת הזרה כי "במהלך השבועות האחרונים כמות הסיוע ההומניטרי שהועברה לרצועת עזה גדלה מאוד". לדבריו, "יותר סיוע מועבר לרצועת עזה מאשר שהועבר אי פעם. בימים הקרובים כמות הסיוע שתועבר לעזה תמשיך לגדול עוד יותר".[206] ב-29 באפריל פורסם כי בשבוע האחרון הושמדו שתי מנהרות טרור במרחב בית חאנון.[207] ב-30 באפריל פרסם דובר צה"ל כי אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה.[204] ב-1 במאי, לראשונה מפרוץ המלחמה, מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי.[208] ב-4 במאי נהרג אימן זערב, ממפקדי חטיבת רפיח של הגא"פ. אימן פיקד על מתקפת הטרור ביישוב ובמוצב סופה של מחבלי הנח’בה בגא"פ ב-7 באוקטובר.[209][210]
קרב רפיח וקרב ג'באליה השני (6 במאי 2024 – 31 במאי 2024)
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא יש להעביר את הפירוט היומיומי לערך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל ופה להשאיר תקציר מתומצת עם אירועים עיקריים, רצוי גם לשבץ יותר תמונות כדי "לרווח" את גוש הטקסט הארוך הזה..- ערכים מורחבים – קרב רפיח (2024), קרב ג'באליה השני (2024)
.jpg)
ב-6 במאי 2024 צה"ל החל לפעול במזרח רפיח והשתלט על צידו העזתי של מעבר רפיח. כמו כן, הוא פעל שוב בשכונת זייתון שבעיר עזה.[211] לאחר מכן, שאף לפעול שוב באזורים מסוימים בצפון הרצועה: ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיה.[212] החלו תקיפות מהאוויר במרחב ג'באליה – זאת לקראת פשיטה על עיר שבצפון הרצועה.[213]
ב-5 במאי בשעות הצהריים נורה מטח של פצצות מרגמה לעבר היערכות של צה"ל בסמוך לכרם שלום. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל ונפצעו 11 חיילים. בתגובה מידית מטוסי קרב תקפו את המשגר שביצע את השיגורים ומבנה צבאי במרחב השיגור.[214][215][216] מעבר כרם שלום נסגר למעבר משאיות ונפתח מחדש ב-8 במאי.[217][218] ב-6 במאי, צה"ל החל בפינוי שכונות מזרחיות ברפיח, זאת בנוסף לתקיפות אוויריות שביצע צה"ל בלב רפיח במהלך הלילה.[219][220] בערב פרסמו גורמים פלסטיניים כי טנקים נכנסו למזרח העיר.[221] דובר צה"ל הודיע כי כוחות צה"ל תוקפים ופועלים נגד מטרות של חמאס באופן ממוקד במזרח רפיח.[222] על פי דיווחים פלסטינים, כוחות צה"ל פעלו במחנה הפליטים תל א-סולטאן ברפיח.[223] במקביל, החלו כוחות אוגדה 162 להתקדם לציר פילדלפי, ליד מעבר רפיח, שם לפי הפלסטינים התנהלה לחימה בגבול עזה–מצרים.[224][225] ב-7 במאי, בבוקר, פורסם כי צה"ל השתלט על מעבר רפיח מצידו העזתי.[226]
ב-8 במאי בבוקר נפתח מעבר כרם שלום לסיוע הומניטרי.[227] ב-9 במאי הודיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי אם ישראל תרחיב את הפעולה ברפיח, היא לא תקבל משלוחים של פצצות ופגזים. למרות שצה"ל כבר השתלט על השכונות המזרחיות של רפיח ונכבש גם מעבר רפיח - ביידן מציין שישראל "עוד לא נכנסה לרפיח", ואם זה יקרה – "לא אספק את הנשק ששימש בעבר להתמודדות עם הערים ברצועה".[228] ב-9 במאי פתח צה"ל במבצע בהובלת אוגדה 99 במרחב זיתון שבמרכז הרצועה, להמשך פירוק תשתיות טרור ופגיעה במחבלים במרחב. המבצע החל במטס תקיפה של מטוסי קרב של חיל האוויר שבמהלכו נתקפו כ-25 מטרות טרור. ב-10 במאי כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במזרח רפיח. אותרו מספר פירי מנהרות תת-קרקעיות במרחב. באזור מעבר רפיח נהרגו מספר חוליות מחבלים בקרבות פנים אל פנים ובסגירות מעגל מהאוויר. כלי טיס תקפו מספר מרחבים ברפיח מהם שוגרו בימים האחרונים רקטות ופצמ"רים לעבר שטח ישראל ומעבר כרם שלום. במרחב זייתון שבמרכז הרצועה, נמשכה הלחימה של חטיבת הנח"ל ושל חטיבה 2. 4 לוחמים מחטיבת הנח"ל נהרגו מפיצוץ מטען בשכונת זייתון.[229]
ב-11 במאי פורסם כי לוחם נוסף מחטיבת הנח"ל נהרג באותו אזור.[230] בערב שוגרו למעלה מ-14 רקטות ארטילריות מרפיח בשני מטחים על אזור באר שבע, אישה נפצעה קל מרסיסים.[231] השיגורים ביטאו עלייה בכמות הירי תלול המסלול על רקע הקרב.[232] על רקע הודעת הנשיא ביידן מ-9 במאי שרי קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני אישרו ב-10 במאי להעמיק את הפעולה ברפיח. לשרים הוגדר שמדובר בפעולה "מוגבלת" כפי שהוגדר בהודעת דובר צה"ל עם פתיחת המבצע ברפיח.[233] ב-11 במאי קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית במזרח רפיח להתפנות אל המרחב ההומניטרי המורחב במוואסי. כמו כן קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית בג'באליה וקרבתה להתפנות אל המחסות במערב העיר עזה. כוחות צה"ל בפיקוד אוגדה 162 המשיכו בפעילות במזרח רפיח. כלי טיס תקפו והשמידו עשרות מטרות טרור ברחבי הרצועה. בצפון הרצועה לוחמי צק"ח הנח"ל העמיקו את הפעילות בשכונת זייתון.[234] ב-11 במאי צה"ל השמיד באופן סופי את נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת ברפיח.[235]
בשבוע השלושים ושניים למלחמה (12 במאי – 18 במאי) צה"ל פתח במבצע באזור ג'באליה שבצפון הרצועה - קרב ג'באליה השני.[236] לקראת סוף השבוע סיים את המבצע בזייתון.[237] ב-12 במאי דווח כי צה"ל פועל בשלושה מוקדים מרכזיים, בשניים מהם כבר פעל בעבר – ג'באליה, שם החלה הפעולה בלילה בין 11 ל-12 במאי, בזייתון, ובמזרח רפיח.[238] לראשונה כוחות צה"ל נכנסו אל מחנה הפליטים בעיר, שם חמאס פעל לשיקום תשתיות הטרור שלו בתוך מחנה הפליטים.[239] ב-12 במאי נפתח לראשונה מעבר "ארז מערב" בין ישראל לרצועה, על אף שטרם הסתיימו העבודות עליו. במהלך היום צפויות להיכנס כ-40 משאיות סיוע הומניטרי דרך מעבר זה.[240] ב-14 במאי דווחה סוכנות רויטרס כי טנקים של צה"ל המשיכו להתקדם במזרח העיר רפיח והיו באזור מגורים ממערב לדרך סלאח א-דין.[241]
במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות פעלו כוחות צה"ל בשלושה מוקדים ברצועת עזה. אוגדה 98 פעלה בג'באליה, אוגדה 99 פעלה בזייתון ואוגדה 162 פעלה במזרח רפיח.[242] במהלך יומיים אלו נהרגו בקרבות למעלה מ-100 מחבלים וחייל צה"ל נהרג ברפיח.[243] בערב דובר צה"ל חשף תיעוד של מחבלי חמאס משתמשים ופועלים מתוך מתקנים, מבנים וכלי רכב של אונר"א.[244] מעבר רפיח עדיין היה סגור למעבר סיוע הומניטרי. ישראל טענה שמצרים הייתה אחראית לסגירה ומצרים טענה שישראל הייתה אחראית לכך.[245] ב-15 במאי הסתיימה פשיטת צה"ל על שכונת זייתון שבדרום העיר עזה. כוחות חטיבות הנח"ל, 2 ו-679. השלימו את יציאתם מהשכונה.[246] בג'באליה, חמישה לוחמי צנחנים נהרגו מירי טנקים של צה"ל. נמשכת התקיפה של אוגדה 98 בג'באליה.[247] הם נלחמו בסמטאות מחנה הפליטים ג'באליה.[248] חייל צה"ל נהרג בתאונה מבצעית ליד אנדרטת החץ השחור.[249]
בשעות הערב הודיע דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, כי גופותיהם של שני לוק, עמית בוסקילה ויצחק גלרנטר, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר מאזור המסיבה ברעים, הוחזרו בלילה האחרון לישראל במבצע מיוחד בצפון הרצועה.[250][251] גם גופת החטוף רון בנימין הוחזרה לישראל באותו המבצע.[252] לוחם צה"ל מחטיבת הצנחנים נפל בקרב במהלך פעילות מבצעית באזור ג'באליה בצפון רצועת עזה.[253] באותו היום הורחבה הלחימה בג'באליה, ואוגדה 98 העמיקה את השליטה המבצעית באזור. חטיבה 7 הובילה את ההתקפה האוגדתית על ג'באליה ונלחמה בלב העיר. לוחמי חטיבה 7 והצנחנים איתרו בעיר עשרות קני רקטות ארוכות טווח שכוונו למרכז הארץ. הכוחות דווחו על לחימה בעוצמה גבוהה ועל התנגדות משמעותית של חמאס.[248]
ב-18 במאי הודיע דובר צה"ל כי כוחות צוות הקרב של חטיבת הצנחנים נלחמים באופן עצים בלב העיר ג'אבליה בשכונות בהן צה"ל לא פעל בעבר וכי צוותי הקרב של חטיבות גבעתי, 401 וקומנדו ממשיכים לפעול במזרח רפיח בפיקוד אוגדה 162.[254] שני לוחמי גבעתי, נהרגו במזרח רפיח לאחר שמטען חבלה שהוטמן בפיר מנהרה הופעל על הכוח בעת שנכנסו אליה.[255]
בשבוע השלושים ושלוש למלחמה (19 במאי – 25 במאי) צק"ח 7 המשיך להילחם בלב העיר ג'באליה. נתקל במחבלים והשמיד משגרים. כוחות חיל האוויר תקפו עשרות מטרות טרור. באחת התקיפות כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונת חטיבת האש 215, הרג שני מפקדים בדרג הטקטי של חמאס שנערכו לפגוע בכוחותינו במרחב רפיח.[256] כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה ברפיח. כוחות אוגדה 98 המשיכו בלחימה בלב ג'באליה.[257]
.jpg)
ב-20 במאי אוגדה 162 העמיקה את הלחימה באזור רפיח וחטיבת הקומנדו החלה לפעול בשכונת ברזיל בפאתי העיר. לפי הערכות כ-950 אלף מתושבי האזור התפנו למתחמים הומניטריים ייעודיים שהוכנו מראש, בעיקר במערב חאן יונס ובדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה. במרחב רפיח פועלות ארבע חטיבות, שלוש מהן סדירות, קומנדו, גבעתי ו-401 של חיל השריון, וחטיבת מילואים אחת, 12 (הנגב). צה"ל שולט על כמחצית מציר פילדלפי בחלקו הדרום-מזרחי שגובל עם סיני. במקביל לפעילות ברפיח, הפשיטות של צה"ל נמשכות גם בצפון הרצועה ובמרכזה, ולפעולה במחנה הפליטים בג'באליה (שם פועלת אוגדה 98) הצטרפה ביממה האחרונה פשיטה חטיבתית על שכונת סאברה בעיר עזה.[258]
ב-22 במאי דווח כי המודיעין האמריקני מעריך כי כשליש ממחבלי חמאס נהרגו מאז 7 באוקטובר, וכי שני שלישים מהמנהרות של ארגון הטרור ברצועת עזה נותרו שלמות.[259] צה"ל ממשיך להגביר את הפעילות ברפיח ומפעיל היום בתוך רפיח תחת אוגדה 162 חמש חטיבות בהם חטיבת הקומנדו, חטיבת שריון, ושלוש חטיבות חי"ר: חטיבת הנגב, גבעתי והנח"ל.[260] לפי רויטרס, כוחות צה"ל נמצאים בפאתי המחנה יבנא שבמרכז רפיח - שם מתנהלת לחימה עזה. ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח, מפי גורמים מצריים, כי צה"ל שולט ב-70% מציר פילדלפי. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו כ-130 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. לפי אונר"א, כ-800 אלף בני אדם נמלטו מרפיח בתקופה האחרונה. בישראל אומרים שהנתון גבוה עוד יותר, ומגיע לכמיליון.[261] חלק ניכר סיוע ההומניטרי שמגיע לרצועה דרך המזח האמריקאי בעזה נבזז ולא מגיע ליעדו.[262] 3 חיילי צה"ל נהרגו בקרבות בצפון רצועת עזה.[263]
עד 23 במאי נחשפו יותר מ-10 מנהרות הברחה בין עזה למצרים, מתחת לציר פילדלפי. חלק מהן הושמדו.[264] 3 לוחמי גדוד 50 של חטיבת הנח"ל, נפלו בקרב בדרום הרצועה כתוצאה מפיצוץ מטען במבנה ממולכד.[265]
בלילה שלפני 24 במאי חולצו מג'באליה גופותיהם של שלושה חטופים: חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז. ממידע מודיעיני עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר וגופותיהם נחטפו מעיקול מפלסים לעזה.[266]
אוגדה 98 המשיכה לפעול בצפון הרצועה, צוותי הקרב החטיבתיים של הצנחנים, 460 ו-7, חיסלו מחבלים ואיתרו אמצעי לחימה במרחב. צוותי הקרב החטיבתיים של אוגדה 162, אליהם הצטרף צק"ח ביסל"ח, המשיכו בפעילות במרחב רפיח. כוחות צוותי הקרב של חטיבות 401 והנח"ל פעלו במהלך הלילה על ציר פילדלפי מול יעדי ותשתיות טרור. כוחות אוגדה 99 בהובלת צוות הקרב של חטיבה 679 הרחיבו את פעילותם במרכז הרצועה.[267] בחודש זה נלחמה חטיבת כרמלי ברצועת עזה בהובלת אוגדה 99. החטיבה פעלה במרחב המסדרון ולקחה חלק במבצע שהתקיים בשכונת זייתון בה חיסלו הכוחות קרוב למאה מחבלים והשמידו מאות מטרות טרור.[268]
ב-26 במאי שוגרו מרפיח 8 רקטות לעבר גוש דן והשרון (בפעם הראשונה לאחר הפסקה של 4 חודשים). חמאס לקח אחריות על ירי הרקטות. המשגר ממנו נורו הרקטות אשר מוקם בין מסגד לבית ספר, שוגר כ-800 מטרים מכוחות צה"ל, נתקף על ידי מטוסי קרב של חיל האוויר בשיתוף כוחות עוצבת הפלדה והושמד זמן קצר לאחר השיגור.[269] חטיבת גבעתי יצאה בלילה שבין ה-25 ל-26 במאי מהאזור שבו פעלה בפאתיה המזרחיים של רפיח. ברפיח עדיין יש ארבעה צוותי קרב חטיבתיים מהנח"ל, 401, 12 והקומנדו – כולם תחת אוגדה 162. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח בסוף השבוע כי טנקים של צה"ל מתקדמים עמוק יותר אל תוך רפיח. הפלסטינים מדווחים על התקדמות טנקים לעבר בית החולים האמירתי ברפיח, שנמצא בשכונת תל א-סולטאן.[270] לוחם בגדוד נצח יהודה בחטיבת כפיר, נפטר מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ב-22 במאי בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם נוסף מגדוד רותם שבחטיבת גבעתי נפל בקרב בצפון רצועת עזה.[271]
עוד ב-26 במאי – צק"ח צנחנים הובילו התקפה חטיבתית במרחב השוק הישן והחדש בלב ג'באליה. הכוחות נטרלו והשמידו בתים ממולכדים ומטענים, וחיסלו כמאה מחבלים בעשרות קרבות. לוחמי צק"ח 679 באוגדה 99 המשיכו בפעולה במרכז הרצועה.[272]
.jpg)
בלילה בין ה-26 ל-27 במאי כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונה מודיעינית של אמ"ן ושב"כ, חיסלו את המחבל יאסין רביע, ראש מטה הגדה של חמאס והמחבל ח'אלד נג'אר, בכיר במטה הגדה באזור תל א-סולטאן שברפיח. בתקיפה נהרגו 45 פלסטינים ורבים נפצעו כתוצאה משריפה שפרצה במחנה אוהלים לעקורים.[273][274]
ב-27 במאי התפתחו חילופי אש בין צה"ל לכוחות מצריים באזור מעבר רפיח וחייל מצרי נהרג. בצה"ל טענו כי מי שפתחו באש היו המצרים - וצה"ל השיב.[275][276]
ב-29 במאי צה"ל השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי כולו מלבד חלק קטן מאוד ליד החוף באזור תל א-סולטאן שנשלט מרחוק על ידי הכוחות. 20 מנהרות אותרו על הציר שחלקן חוצות בין רצועת עזה לשטח מצרים, ובהם 82 פירים. הכוחות איתרו לאורך הציר עשרות רקטות מוכנות לשיגור לשטח ישראל בבורות שיגור ובמבנים ארעיים שהוצבו שם בטווחים של 10 עד 40 מטרים מהגדר עם מצרים. בנוסף לכך 3 חיילים, סמ"ר אמיר גלילוב, סמ"ר אורי בר וסמ"ר עידו אפל, נהרגו מפיצוץ מטען רב עוצמה במבנה ברפיח.[277]
ב-30 במאי המשיכו כוחות אוגדה 98 לפעול בלב מחנה ג'באליה. כוחות אלה השמידו את תוואי המנהור ממנו חולצו בשבוע שעבר שבעה חללים חטופים. זאת, לאחר שנשלל כל חשד להימצאות חטופים נוספים במרחב. אוגדה 99 בהובלת צוות הקרב החטיבתי 679 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח בו אותרו ביממה האחרונה תשתיות טרור ואמצעי לחימה, בהם עמדות נ"ט, פירי מנהרות, מחסן אמל"ח, מטענים ועוד. מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-50 מטרות ברחבי הרצועה.[278] לוחם בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה.[279] לוחם בגדוד סיור 6828 של חטיבת ביסל"ח (828), נפל בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם בסיירת גבעתי, נפל בקרב בדרום הרצועה. בנוסף הג'יהאד האיסלאמי פרסם סרטון של החטוף סשה טרופנוב.[280]
ב-31 במאי 2024 כוחות אוגדה 98 השלימו את משימתם בג'באליה ויצאו מהשטח. הכוחות הרגו מאות מחבלים בקרבות עצימים והיתקלויות מטווח קרוב, הרסו עשרות תשתיות טרור ומתחמי לחימה. הכוחות השמידו יותר מ-10 קילומטרים של תוואי תת-קרקע. בקרבות נהרג מג"ד בית חאנון ומחבלים נוספים ששהו עימו. כוחות האוגדה חילצו שבעה חללים שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר והשיבו אותם לקבורה בישראל. בהכוונת מכלול האש של אוגדה 98, בוצעו יותר מ-200 תקיפות אוויריות שבמהלכן נהרגו עשרות מחבלים, רובם בדרג הפיקוד בחמאס. 10 לוחמי צה"ל נהרגו בקרב.[281]
המשך הלחימה בצפון רצועת עזה וברפיח (1 ביוני – הווה)
ב-3 ביוני 2024 כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח, כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה,[282] ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-50 מטרות טרור. נציגי צה"ל הודיעו למשפחותיהם של חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול, אשר נחטפו לשטח רצועת עזה, כי הם אינם בין החיים וגופותיהם מוחזקות בידי ארגון הטרור חמאס. כמו כן אותרה גופתו של דולב יהוד בקיבוץ ניר עוז, זאת לאחר חקירה מאומצת של יחידת אית"ן בשיתוף אנתרופולוגים ולאחר זיהוי מדעי.[283]
ב-5 ביוני החלה אוגדה 98 בפעילות ממוקדת במרחבים מזרח אל בוריג' ומזרח דיר אל בלח, בעל ובתת הקרקע במקביל. הפעילות נפתחה במטסי תקיפות של חיל האוויר. אוגדה 162 המשיכה בלחימה במרחב רפיח. מטוסי קרב תקפו בלילה בהכוונת כוחות אוגדה 99, אגף המודיעין ושב"כ מתחם ששימש את חמאס הממוקם בתוך בית ספר של אונר"א באזור מחנה הפליטים נוסייראת. בצה"ל אמרו כי במתחם שהו מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי אשר השתייכו לכוחות הנוחבה ולקחו חלק בטבח ביישובי העוטף. טרם התקיפה ננקטו צעדים בכדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה בבלתי מעורבים. בוצעו בדיקות חוזי מהאוויר, שימוש בחוזי מדויק ומידע מודיעיני נוסף. הפלסטינים טענו שלפחות 39 בני אדם נהרגו בתקיפה.[284][285]
ב-6 ביוני מוקדם בבוקר התגלו מספר חשודים שהתקרבו מרצועת עזה לגבול ישראל באזור רפיח. כוח שביצע סריקות במרחב נתקל במחבלים. חייל צה"ל נפל בהתקלות זו. כלי טיס של חיל האוויר תקף את המחבלים והרג שניים מהם. מחבל נוסף נהרג בירי טנקים. כוחות אוגדה 98 המשיכו בהתקפה במזרח אל בוריג' ובמזרח דיר אל בלאח. כוחות אוגדה 162 המשיכו בפעילות במרחב רפיח. הכוחות איתרו מספר פירי מנהרות ופעלו להשמדתם. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. מטוסי קרב וכלי טיס של חיל האוויר תקפו עשרות מטרות טרור ברצועת עזה.[286][287]
עוד ב-6 ביוני פרסם דובר צה"ל את שמותיהם של 9 מחבלים שנהרגו בתקיפה בבית הספר, והודיע שצה"ל עוסק באימות זהותם של מחבלים נוספים. על פי דובר צה"ל, חיל האוויר השתמש בנשק מדויק כדי לפגוע בשלוש כיתות ספציפיות בבית הספר בהן שהו מחבלים והתקיפה בוצעה לאחר שווידאו היטב שאין נשים או ילדים בכיתות הללו.[288] ב-7 ביוני עדכן דובר צה"ל כי אומתה עד כה זהותם של 17 מחבלים שנהרגו בתקיפה.[289]
ב-10 ביוני, ארבעה לוחמי צה"ל נהרגו ו-11 נפצעו בפיצוץ מטען שהקריס מבנה גדול על כוח מסיירת גבעתי בשכונת שאבורה ברפיח.[290] ב-15 ביוני 2024 במהלך פעילות בתל א-סולטאן ברפיח, נמ"ר הנדסי של גדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית נפגע ממטען גחון או טיל נ"ט ששיגר חמאס. כתוצאה מהפגיעה נהרגו סגן מפקד פלוגה בגדוד 601 סרן ווסים מחמוד וכן 7 לוחמים נוספים מגדוד ההנדסה 601.[291]
כוחות אוגדה 98 המשיכו בלחימה במזרח אל בוריג' ובמזרח דיר אל בלאח. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה. לוחמי אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח. ב-7 ביוני איתרו לוחמים פירים ואמצעי לחימה, כלי טיס של חיל האוויר תקפו בהכוונת אגף המודיעין, שב"כ ופיקוד הדרום, מכולה בה שהו מחבלים ששימשה את חמאס שמוקמה במרחב בית ספר "אסמאא" של אונר"א במרחב שאטי. טרם התקיפה ננקטו צעדים בכדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים. התקיפה בוצעה באמצעות שימוש בחימוש מדויק, שהוביל לפגיעה מדויקת במחבלים.[289] באותו יום דיווח העיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד", כי צה"ל השלים את ההשתלטות על ציר פילדלפי כולו - עד הים.[292]
- ערך מורחב – מבצע ארנון
ב-8 ביוני נערך מבצע ארנון – כוחות צה"ל, ימ"מ, ושב"כ חילצו במבצע ארבעה חטופים חיים ממחנה נוסיראת - נועה ארגמני, שלומי זיו, אלמוג מאיר ואנדרי קוזלוב[293] במבצע החילוץ נפל לוחם ימ"מ פקד ארנון זמורה.[294] ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי מבצע החילוץ ייקרא "מבצע ארנון", במקום "זרעי קיץ", על שמו של פקד ארנון זמורה.[295] לטענת משרד הבריאות של רצועת עזה, המנוהל על ידי חמאס, המבצע הוביל להרג של 274 פלסטינים ולפציעתם של 698 נוספים.[296]
ב-22 ביוני נטען שרא'אד סעד, ראש אגף המבצעים של חמאס, חוסל בתקיפה של חיל האוויר במרחב שאטי בעיר עזה.[297]
- ערך מורחב – קרב שג'אעייה (2024)
ב-27 ביוני כוחות אוגדה 98 החלו במבצע אוגדתי במרחב שג'אעייה, זאת בעקבות מידע מודיעיני המעיד על הימצאות מחבלים ותשתיות טרור במרחב. במהלך הלילה, צוותי הקרב של חטיבת הצנחנים וחטיבה 7 החלו לפעול ופשטו על תשתיות טרור במרחב. במקביל לכניסת הכוחות, כלי טיס של חיל האוויר בשיתוף עם מכלול האש של אוגדה 98 תקפו עשרות תשתיות טרור של חמאס. לפעולה קדמו מספר תקיפות אוויריות משמעותיות בצפון רצועת עזה, במהלכן נהרגו עשרות מחבלים שהסתתרו בבתי ספר ומתקנים ששימשו את ארגון אונר"א.[298] המבצע הסתיים ב-10 ביולי, הושמדו בו 8 מנהרות טרור באורך 6 ק"מ וחוסלו בו למעלה מ-150 מחבלים.
- ערך מורחב – התקיפה בבית הספר אלעודה
ב-9 ביולי התרחש התקיפה בבית הספר אלעודה, בו נהרגו 31 פלסטינים בתקיפה אווירית של פתח בית הספר "אלעודה" בעבסאן אל-כבירה שבנפת ח'אן יונס, כשבאזור היו אוהלים של עקורים.[299] לפי דובר צה"ל, מטוס קרב תקף מחבל חמאס שהשתתף בטבח ה-7 באוקטובר. נמסר כי "נבדקים דיווחים" בנוגע לפגיעה באזרחים.[300]
- ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד דף
ב-13 ביולי כלי טיס של חיל האוויר הישראלי בהנחיית שירות הביטחון הכללי תקפו מתחם מגודר של חמאס בפאתי אזור הומניטרי באזור אל-מוואסי בח'אן יונס, התקיפה כוונה למוחמד דף ומח"ט ח'אן יונס של חמאס ראפע סלאמה. שניהם נהרגו בתקיפה.[301][302] לפי משרד הבריאות של רצועת עזה, בתקיפה נהרגו לפחות 90 פלסטינים ו-300 נוספים נפצעו.[303]
- ערך מורחב – התקיפה בבית הספר א-תאבעין
ב-10 באוגוסט, צה"ל התקיף מפקדה של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שמוקמה בתוך בית הספר "א-תאבעין" בעיר עזה שבמרכז הרצועה, בזמן ששימש מחסה לאזרחים. בתקיפה נהרגו לפחות 31 מחבלים, לפי צה"ל.[304] ברצועה דיווחו על 93 הרוגים בתקיפה האווירית, בהם 11 ילדים ושש נשים.[305][306]
ב-20 באוגוסט במבצע משותף עם השב"כ, סיירת צנחנים וגדוד 75 חילצו כוחות יהל"ם 6 גופות חטופים ממנהרה בח'אן יונס אחרי קרבות מול מחבלים.[307][308]
ב-27 באוגוסט, כוחות משולבים של היחידה המבצעית של שירות הביטחון הכללי, שייטת 13, יהל"ם וחטיבה 401 חילצו את החטוף קאיד פרחאן אל-קאדי ממנהרה בדרום רצועת עזה. ב-1 בספטמבר 2024 חילצו כוחות צה"ל 6 גופות חטופים ממנהרה ברפיח, לפי תוצאות נתיחת גופות ששת החטופים מעלה כי הם נרצחו ביריות מטווח קצר מאוד, הם נרצחו ב-29 באוגוסט בלילה או ב-30 באוגוסט בבוקר.[309]
ב-5 בספטמבר פורסם כי צה"ל החל לפני זמן מה במדיניות חדשה: כל רקטה שמשוגרת לעבר ישראל, וזה לא משנה אם מדובר בשיגור בודד או מטח ומה היעד - מתחיל פינוי של האוכלוסייה מאזור השיגור וכוחות הצבא כותשים את המקום. במקביל לעשרות תקיפות של עמדות ירי ושיגור, והשמדה של מאות בורות שיגור ואמל"ח מוטמן - השיגורים מרצועת עזה לעבר ישראל ירדו באופן משמעותי. גורמים בצבא אומרים שתגובת צה"ל לשיגורים בהחלט משנה משהו. תושבים בעזה מפעילים לחץ על חמאס שלא לשגר רקטות מהשכונות ובכמה מקרים אף התעמתו אתם: "חמולה עזתית יצאה עם אלות ותקפה את המחבלים שביקשו לשגר רקטה", סיפר גורם בצה"ל.[310]
בלילה שבין 10 בספטמבר ל-11 בספטמבר התרסק ברפיח מסוק "ינשוף" (UH-60 בלק הוק) במהלך משימת פינוי פצועים. בהתרסקות נהרגו 2 לוחמים מיחידה 669 ונפצעו 7 לוחמים שפונו לבית חולים.[311][312]
ישראל
על פי אתר דובר צה"ל, מספר החיילים ההרוגים מתחילת המלחמה הוא 702[313], מתוכם 364[314] נהרגו מתחילת התמרון הקרקעי. לפי משרד הבריאות, מספר הנפגעים הכולל מתחילת המלחמה שנקלטו במערכת הבריאות, נכון ל-21 ביולי 2024, כולל נפגעים ונפטרים הוא 17,110.[315]
פלסטינים
לפי משרד הבריאות של רצועת עזה, ברצועת עזה נהרגו למעלה מ-41,206[316] פלסטינים. למעלה מ-95,337[317] נפצעו. מעל ל-10,000[318] נעדרים מתחת להריסות המבנים. אמינותם של דיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה מוטלת בספק בקרב הציבור הישראלי עקב שיוכו לממשל חמאס, אך גורמים בין-לאומיים רבים רואים בו מקור אמין, בהם הקבינט של ארצות הברית, האומות המאוחדות וארגון הבריאות העולמי.[319] על פי פרופ' ברהם וינר מאוניברסיטת פנסילבניה, אשר ניתח את מספר ההרוגים הפלסטינים שמפרסם משרד הבריאות של רצועת עזה, הנתונים מפוברקים ולא אמינים, והפילוח שעושה חמאס בין מחבלים-נשים-ילדים לא עקבי עם הסטטיסטיקה.[320] ב-12 במאי פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים נתונים מהם עולה כי מספר מקרי המוות שזוהו (identified) ברצועת עזה - נכון ל-30 באפריל - עומד על 24,686, בעוד המספר שפרסם משרד הבריאות העזתי הוא 34,844.[321][322] בפרט, סוכנות האו"ם הקטינה את מספר ההרוגים שאינם גברים בכ-50% (ביחס לפרסום הקודם שלה) - במקום 9,500 נשים בפרסום הקודם, 4,959 בפרסום זה, ובמקום 14,500 ילדים בפרסום קודם, 7,797 ילדים בפרסום זה.[323] ב-15 באוגוסט הודיע דובר צה"ל כי צה"ל חיסל 17,000 מחבלים מארגון החמאס מאז ה-7 באוקטובר[324] בהם בכירים רבים בארגוני הטרור.
במרץ 2024 פורסם תחקיר בעיתון הארץ, בו נטען כי רבים מההרוגים שקוטלגו כ"מחבלים" היו למעשה אזרחים בלתי חמושים.[325] טענה דומה הופיעה בתחקיר של אל-ג'זירה כבר ב-13 באוקטובר 2023.[326] בהמשך חודש אוקטובר, כחלק מפינוי צפון רצועת עזה, צה"ל הטיל כרוזים המורים על "פינוי מיידי", כאשר מי שלא יתפנה עלול להיות מזוהה כ"שותף לארגון טרור".[327] בדומה לתחקיר ב"הארץ", ביולי פורסם ב"שיחה מקומית" כי חיילים שלחמו ברצועת עזה העידו על מקרים רבים של הרג וירי באזרחים לא חמושים, שחלקם קוטלגו בתור "מחבלים".[328] מאידך, תיעודים אחרים חשפו מקרים שבהם מחבלי חמאס מתחפשים לאזרחים, ובתוך כך נלחמים נגד כוחות צה"ל, ודבר זה מקשה בין השאר על החלוקה בין מחבלים לאזרחים הרוגים.[329][330][331]
בפברואר 2024, פורסם ב"שיחה מקומית" כי "מספרי ההרוגים בעזה כנראה גבוהים פי שלושה מהנתון הרשמי", שכן הנתונים הרשמיים כוללים רק את המתים שנהרגו ישירות מהמתקפה, אך בנוסף אליהם יש תמותה עודפת גבוהה מסיבות משניות הקשורות למשבר ההומניטרי.[332] עוד נטען כי מספרי ההרוגים בעזה לא כוללים את 1,609[333] המחבלים שחוסלו במתקפת הפתע ואת 10,000[334] הפלסטינים שנעדרים מתחת להריסות המבנים בעזה.[332]
ביוני 2024, ישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה" של האו"ם של מדינות וארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוך.[335] בהמשך החודש, הארגון "Save the Children" (אנ') העריך כי כ-21,000 ילדים נעדרים בעזה, מתוכם "רבים לכודים מתחת להריסות, עצורים, קבורים בקברים לא מסומנים או הופרדו ממשפחותיהם". הארגון מעריך כי כ-4,000 ילדים לכודים תחת ההריסות, וכן מספר לא ידוע של ילדים קבורים בקברי אחים.[336] באותו החודש דווח כי לפחות 30 ילדים מתו כתוצאה מהרעב ההמוני ברצועת עזה.[337] לפי חמאס, נכון ל-19 ביוני, יותר מ-40 ילדים מתו מרעב בעזה עקב המלחמה.[338] בעיתון הפלסטיני "אל-קודס" דווח כי מקורות רפואיים ברצועת עזה טענו כי המספרים של מניין ההרוגים מתת-תזונה והתייבשות משקפים רק את מה שמגיע לבתי החולים, כאשר עשרות פלסטינים נוספים מתים כתוצאה מרעב ללא יכולת להגיע לבתי חולים.[339]
ביולי 2024, יותר מ-20 רופאים שטיפלו בנפגעים ברצועת עזה סיפרו ל"CBS News Sunday Morning" (אנ') על פצעי ירי בילדים.[340] באותו החודש, קבוצה של 45 רופאים ואחיות אמריקאים שהתנדבו בבתי חולים ברחבי הרצועה טענו כי כל אחד מהם "טיפל על בסיס יומיומי בילדים לפני גיל העשרה שנורו בראשם ובחזם".[341][342]
ב-14 באוגוסט ניתוח של "הארץ" מצא כי הלחימה ברצועת עזה היא אחת העקובות ביותר מדם מאז תחילת המאה, בעיקר אם בוחנים את קצב התמותה ואת שיעור המתים מכלל הציבור. לפי הניתוח נהרגו לפחות 2% מתושבי הרצועה לאורך כ-10 חודשים.[343]
ב-16 בספטמבר פורסמה רשימה הכוללת את שמותיהם של 34,344 הרוגים פלסטינים שזוהו, ביניהם 11,355 ילדים, 6,297 נשים ו-2,955 קשישים. כ-710 היו תינוקות מתחת לגיל שנה, שרובם נולדו ונהרגו במהלך המלחמה.[344]
עם זאת, מומחים צבאיים כמו ג'ון ספנסר וקולונל ריצ'רד קמפ שיבחו את צה"ל על המאמצים הרבים שהוא עושה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בלתי מעורבים – יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה, וציטטו להשוואה ניתוחים כמותיים של קרבות בולטים בשטח בנוי שבהם נהרגו הרבה יותר אזרחים. בנוסף הם ציינו את השימוש הרב של חמאס באזרחים כמגן אנושי כגורם שמסבך את הלחימה וגורם לפגיעה באזרחים רבים.[345][346][347][348][349][350]
באוגוסט 2024, תחקיר של "הארץ" מצא כי חיילים בצה"ל השתמשו באזרחים פלסטינים שאינם חשודים בטרור כמגנים אנושיים לסריקת מנהרות ומבנים בעזה.[351] בתגובה לטענות, צה"ל אמר שהפקודות אוסרות על כך והן הובהרו לכוחות והטענות בבדיקה. עוד קודם לכן, ביולי 2024, ארצות הברית מסרה כי היא מוטרדת מהדיווחים של אל-ג'זירה על שימוש בעצורים כמגן אנושי בעזה.[352]
בעקבות הלחימה ברצועת עזה, הועלו טענות נגד ישראל ומדיניותה הושוותה למדיניות המפלגה הנאצית והיטלר,[353][354] וכן הועלו טענות כי ישראל מבצעת טיהור אתני[355][356] או שבכוונתה לבצע זאת.[357][358] גורמים שונים האשימו את ישראל בפעולות של רצח עם ברצועה.[353][359][354][360] דרום אפריקה הגישה תלונה נגד ישראל בגין רצח עם לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ), והדיונים החלו ב-11 בינואר 2024.
- כתבות
- Emily Crane, Israel starts raids inside of Gaza—what a full scale ground invasion will include and how it could play out, New York Post, 14 באוקטובר 2023
- יואב זיתון, עליית מדרגה בתמרון הקרקעי של צה"ל בעזה, חוסלו פעילים בולטים בחמאס, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- יואב זיתון, קרבות קשים במעוזי חמאס בעומק הרצועה: עשרות מחבלים חוסלו | תיעוד מעזה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- יואב זיתון, ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ניר דבורי, התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2023
- יואב זיתון, הכתר על העיר עזה הולך ומושלם, המטרה: מצור שיחנוק את בכירי חמאס, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- שי לוי, חודש למלחמה: באיזה שלב נמצא צה"ל ומה צפוי בהמשך?, באתר מאקו, 7 בנובמבר 2023
- דני קושמרו, עזה, סרט מלחמה: דני קושמרו בלב הקרבות, הכי קרוב לבית החולים שיפא, באתר מאקו, 10 בנובמבר 2023
- אדוה דדון, זה אולי האתגר הכי גדול של צה"ל במלחמה: "יש מנהרות שהבריחו בהן משאיות, טילים בגודל של חדר", באתר מאקו, 12 בנובמבר 2023
יואב קרן וגיל יוחנן, עזה, 100 מטר מאיתנו – מלחמה | צפו בתיעוד היתקלות של כוח צנחנים בשג'אעיה, באתר ynet, 9 בדצמבר 2023
מערכת ישראל היום, צפו: 50 ימי הלחימה בתמונות, באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2023- ניר דבורי, דקה אחר דקה: כך אירע האסון שגבה את חייהם של 9 לוחמי גולני בסג'עייה, באתר מאקו, 13 בדצמבר 2023
- יואב זיתון, עם פתקים וצלפים, מול תחבולות צה"ל: כך חמאס מפיק לקחים | תמונת מצב מהלחימה, באתר ynet, 24 בדצמבר 2023
- שחר קליימן, גדודי חמאס שקורסים, והשטחים שבדרך לטיהור: זוהי תמונת מצב הלחימה בעזה, באתר ישראל היום, 27 בדצמבר 2023
- יואב זיתון, אופטימיות זהירה בצה"ל מהירידה בשיגורי הרקטות מעזה: תמונת המצב מהתמרון - ושחרור חטיבות ההכשרה, באתר ynet, 31 בדצמבר 2023
- יובל בוסתן, מלחמת השילוביות הראשונה: כך צה"ל המציא את עצמו מחדש ב"חרבות ברזל", באתר פורבס ישראל, 15 בפברואר 2024
- יואב זיתון, ממלחמה ללחימה: הפשיטות הקטלניות, וסימני שלטון פלסטיני חלופי לחמאס | תמונת מצב, באתר ynet, 24 בפברואר 2024
- יואב זיתון, נעים באיטיות, בתוך הסמטאות הצפופות של מעוז חמאס: "250 מחבלים חוסלו כאן", באתר ynet, 23 במאי 2024
- מתן וסרמן, תקן זהב: הטקטיקה של צה"ל בעזה שהדהימה את העולם כולו, באתר מעריב אונליין, 26 ביוני 2024
- אורי איזק, מאות קילומטרים של טרור: הסודות שגילה צה"ל על מנהרות חמאס, באתר מאקו, 25 ביולי 2024
- באתר צה"ל
מבט מבפנים לפעילות לוחמי ההנדסה ברצועת עזה, באתר צה"ל, 4 בנובמבר 2023- אמצעי לחימה חדשים נכנסו לשימוש מבצעי ברצועת עזה, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2023
- אלו הפיתוחים החדשים בטנק - שאנחנו יכולים לחשוף, באתר צה"ל, 28 בנובמבר 2023
אל"ם (מיל') יוסי תורג'מן, תפקידו של חיל השריון במלחמה הנוכחית, אתר מערכות, 2023- סא"ל (מיל') יונתן גולדפוס, הנדסת מלחמה - פעילות חיל ההנדסה הקרבית ב"חרבות ברזל", אתר מערכות, 2023
- איך נראית הלחימה בשטח? עושים סדר - תמונת מצב מיוחדת, באתר צה"ל, 6 בינואר 2024
עדכון דובר צה"ל: סיכום 3 חודשי לחימה, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 17:36), 6 בינואר 2024
- סרטוני וידאו
- דחפורי D9 ברצועת עזה - מלחמת חרבות ברזל, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:30), 29 באוקטובר 2023
- פעילות כוחות צה"ל בשטח רצועת עזה - טנקי מרכבה סימן 3 וסימן 4מ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:35), 30 באוקטובר 2023
- Israel’s D9R modified bulldozers and armoured ‘Teddy Bear’ tanks lead ground operations in Gaza, סרטון בערוץ "The Telegraph", באתר יוטיוב (אורך: 02:00)
- תיעוד מפעילות הכוחות הקרקעיים | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 01:05), 31 באוקטובר 2023
- תיעוד מפעילות כוחות אוגדה 162 ברצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:53)
- אילוסטרציית תלת מימד ותיעוד מפעילות לוחמי צה"ל ברובע הביטחוני | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 02:14)
- כניסה לילית בטנק לג'באליה, טיהור בתים ביום | רון בן ישי בעזה, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 09:13)
- 100 מטר מאיתנו – מלחמה | צפו בתיעוד היתקלות של כוח צנחנים בשג'אעיה, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 04:30), 8 בדצמבר 2023
- כיכר פלסטין בידי צה"ל: תיעוד מהמקום שבעבר היה סמל חמאס, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 10:40), 9 בדצמבר 2023
- צה"ל השלים את כיבוש בית חאנון, לוחמי דובדבן בחאן יונס: היום ה-73 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:41), 18 בדצמבר 2023
- צה"ל ממשיך בהתקפות בכל רחבי הרצועה - וקרא לתושבים להתפנות דרומה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:38), 25 בדצמבר 2023
- הקרב על השכונה האחרונה בצפון הרצועה: היום ה-88 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:47), 2 בינואר 2024
- הושמדה מתחת לאדמה: לב תעשיית ייצור הנשק של חמאס, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:56), 18 בינואר 2024
- 50 מטרות ב-6 דקות: מתקפת הפתע של צה"ל על ח'אן יונס, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:27), 3 במרץ 2024
- בוקר טוב רפיח: צה"ל השתלט במהלך הלילה על מעבר הגבול בדרום הרצועה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:24), 7 במאי 2024
- כ-16,000 מחבלים חוסלו בעזה מפרוץ המלחמה: כך פועל צה"ל ברחבי הרצועה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:03), 17 באוגוסט 2024
- טיהור הוא מונח צבאי להסרת כל האיומים (כגון לוחמי אויב, מוקשים, מטעני חבלה ונפלי תחמושת משטח מסוים.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
