שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

החטופים במלחמת חרבות ברזל

ישראלים שנחטפו על ידי חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגוני טרור נוספים בטבח שבעה באוקטובר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

החטופים במלחמת חרבות ברזל
Remove ads

החטופים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל הם 251 אזרחים וחיילים, ישראלים ותושבים זרים, שנחטפו במהלך מתקפת הפתע שביצע חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד. המתקפה החלה כאשר אלפי מחבלים פלסטינים פלשו לישראל מרצועת עזה ותקפו יישובים רבים במערב הנגב, כמו גם אלפי משתתפים בפסטיבל המוזיקה "נובה". המחבלים חטפו 251 אנשים וגופות מישראל אל שטח הרצועה.[א] רוב החטופים היו אזרחים, לרבות נשים, ילדים וקשישים, וכן כמה עשרות עובדים זרים. רק מיעוטם היו חיילי צה"ל, שנחטפו מהבסיסים הסמוכים לגבול. במהלך המתקפה ביצעו המחבלים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות; מעשי התעללות, אונס וטבח בהיקף חסר תקדים. בעקבות אירועים אלה, הכריזה ישראל על פתיחת מלחמת חרבות ברזל.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
עובדות מהירות חלק מטבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל, תאריך ...
Remove ads

בנוסף לחטופים במתקפת הפתע, החזיק חמאס מזה שנים בארבעה ישראלים: האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, וגופותיהם של חיילי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול שנהרגו במבצע צוק איתן ב-2014. בסך הכול, לאחר המתקפה החזיק חמאס ב-255 חטופים מישראל – חיים ומתים.

בנובמבר 2023 הגיעו ישראל וחמאס להסכם הפסקת אש ושחרור 80 נשים וילדים שנחטפו במתקפת הטרור תמורת נשים וילדים פלסטינים הכלואים בישראל. במקביל, שחרר חמאס 24 מהעובדים הזרים שנחטפו. עד ינואר 2025 חולצו על ידי צה"ל עוד 8 חטופים חיים ו-40 גופות.[1] בעסקת שחרור החטופים השנייה שנחתמה בינואר 2025, שוחררו עוד 28 חטופים בחיים, ו-8 חטופים חללים. ב-12 במאי 2025 שוחרר במחווה לאמריקאים, החייל עידן אלכסנדר. לפיכך, בהתייחס לחטופי המלחמה, נותרו 57 חטופים בידי חמאס, מהם 34 שנקבע מותם. לצדם ישנו עוד חטוף אחד מהעבר שנקבע מותו – הדר גולדין (לאחר חילוץ גופתו של אורון שאול, יממה לפני כניסת העסקה השנייה לתוקף, ושחרורם בחיים של אברה מנגיסטו והישאם א-סייד בעסקת החטופים השנייה).[2]

Remove ads

תכנון וביצוע החטיפה

סכם
פרספקטיבה

ממסמכים שפורסמו בכלי תקשורת אמריקאים עולה כי תוכנית המתקפה של חמאס כללה חטיפה מאורגנת של אזרחים.[3] התוכניות היו מפורטות ביותר, ובין היתר נתפסה תוכנית של חמאס לכיבוש קיבוץ סעד, שבה פורטו מבני חינוך ומבנים של בני עקיבא מהם תכננו המחבלים לחטוף אזרחים.[4] בחקירת כוחות הביטחון סיפר אחד המחבלים כי הנהגת חמאס הבטיחה דירה ומענק בסך עשרת אלפים דולר למי שיביא חטוף מעוטף עזה.[5]

במסמך שנמצא על גופו של אחד המחבלים לאחר האירוע מופיעות הנחיות שניתנו למחבלים לגבי אופן ביצוע החטיפה. בין השאר נכתב שעל החוטפים ליצור כאוס ופחד באמצעות כפיתה וכיסוי עיני השבויים, שימוש במכות חשמל והוצאה להורג של כל אדם שעלול להוות איום או הסחת דעת. החוטפים הודרכו להשתמש בשבויים כמגן אנושי במידת הצורך. כמו כן, בדומה לארגון הטרור דאעש, נכתב בהנחיות כי המחבלים נדרשים לתעד את מעשיהם בשידור חי, ובעת תקיפות צה"ל להוציא להורג את השבויים.[6][7]

ביום המתקפה, החל בשעה 06:29, פשטו מחבלי חמאס על יישובים רבים באזור עוטף עזה וביצעו מעשי טבח בנחל עוז, בחולית, בניר עוז, בנתיב העשרה, בנירים, בבארי, בכפר עזה, בשדרות ובאופקים. הם ביצעו טבח המוני במסיבת טבע ליד רעים – פיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל, שבו נרצחו 364 בני אדם. מכל המקומות הללו חטפו המחבלים אזרחים, לעיתים משפחות שלמות, ובהם גברים, נשים, זקנים, ילדים ותינוקות, ולקחו אותם לשבי ברצועת עזה.

בעקבות מחבלי חמאס פלשו לישראל אזרחים עזתים רבים, חמושים ולא חמושים. גם הם רצחו וחטפו ישראלים. הם גם בזזו בתים ורכוש של אזרחים ישראלים. נילי מרגלית,[8] ששוחררה משבי חמאס ב-30 בנובמבר, סיפרה שאזרחים עזתיים חטפו אותה יחד עם אישה נוספת. לאחר שהגיעו לרצועת עזה החוטפים העבירו אותן לידי אנשי חמאס לאחר משא ומתן, ככל הנראה על כסף.[9]

ההצהרה הרשמית הראשונה אודות חטיפת אזרחים הגיעה בהצהרת דובר צה"ל דניאל הגרי ב-18:00 ביום השבעה באוקטובר.[10]

Remove ads

החטופים

סכם
פרספקטיבה
מידע נוסף שם פרטי, שם משפחה ...
Thumb
מחבלי חמאס חוטפים אזרחים ישראלים מקיבוץ בארי בבוקר שבעה באוקטובר
Thumb
סרט מודעות צהוב למען שחרור החטופים באירועי יום הזיכרון למלחמת חרבות ברזל ברמת גן

על פי נתונים רשמיים שפורסמו בישראל, מספר החטופים עומד על 251 חטופים – 159 בנים, ו-92 בנות. 43 מהם נחטפו מהמסיבה ברעים (כולל אלון אהל, בר קופרשטיין, הרש גולדברג-פולין, מייה שם, נועה ארגמני, ענבר הימן ושני לוק); 71 נחטפו מניר עוז (כולל משפחת ביבס, אלכסנדר דנציג, דוד קוניו, חיים פרי, נילי מרגלית,[9] עודד ליפשיץ ועמירם קופר); 32 מבארי; 18 מכפר עזה; 8 מנחל עוז; 8 מניר יצחק; 5 מנירים; 4 מחולית; 1 מכיסופים; 1 ממגן; 1 מעלומים ו-1 מניר עם. בחטופים גם 32 עובדים זרים.

26 מהחטופים הם חיילים (לרבות שני חיילים בחופשה שהיו במסיבת הנובה), בהם שבע תצפיתניות מבסיס נחל עוז. תצפיתנית אחת, אורי מגידיש, שוחררה מהשבי על ידי כוחות צה"ל במבצע ראשית האור. תצפיתנית נוספת, נועה מרציאנו, נרצחה על ידי חוטפיה בעזה וגופתה חולצה על ידי צה"ל. עם החטופים נמנים גם אלוף-משנה אסף חממי, מפקד חטיבת קטיף, שנהרג במהלך המתקפה וגופתו נחטפה לרצועת עזה, וחייליו קיריל ברודסקי ותומר אחימס, שנהרגו יחד אתו וגם גופותיהם נחטפו[202] (גופותיהם של תומר אחימס וקיריל ברודסקי חולצו ב-24 ביולי 2024 על ידי צה"ל במבצע שבו חולצו גם שלוש גופות חטופים נוספים). גופותיהם של החיילים שי לוינסון, עוז דניאל,[203] שקד דהן,[203] איתי חן, דניאל פרץ ועומר נאוטרה נחטפו גם הן, וגופתו של החייל זיו דדו נמצאה ברצועת עזה וחולצה לישראל. גופותיהם של החיילים ניק בייזר ורון שרמן, שנחטפו בחיים ונהרגו כתוצאה מתקיפת צה"ל,[71][72] נמצאו גם כן וחולצו. גם גופתו של הגשש הבדואי מוחמד אלאטרש נחטפה לעזה.

בין החטופים היו 36 ילדים וילדות מגיל 10 חודשים ועד 18. בעסקת החטופים הראשונה (נובמבר 2023) שוחררו כל הילדים, מלבד ילדי משפחת ביבס, כפיר ואריאל. חמאס טען כי הם נהרגו יחד עם אימם, אולם לא סיפק הוכחות לטענה זו. כחלק מעסקת החטופים השנייה (פברואר 2025) הושבו גופותיהם של כפיר ואריאל ביבס ושל אימם שירי לשטח ישראל, ולאחר זיהוי ובדיקת הגופות הודיע דובר צה"ל כי גורמי המקצוע קבעו ששלושתם נרצחו על ידי המחבלים, ולא נהרגו בהפצצה כטענת חמאס.

35 מקרב החטופים היו עובדים זרים (מרביתם מתאילנד) או תיירים. לחלק מהאזרחים הישראלים החטופים יש אזרחות כפולה, בין היתר של ארצות הברית, ארגנטינה, רוסיה, גרמניה, צרפת ואיטליה.

החטופים שעדיין בשבי

Thumb
גרפיטי של נמרוד כהן (מימין) בעיר רחובות

נכון למאי 2025, נשארו בשבי 58 חטופים, מתוכם נקבע מותם של 35.[א] אין מידע ודאי גלוי לגבי מצבם של 23 החטופים האחרים, מתוכם יש שלושה חיילים, מתן אנגרסט, נמרוד כהן ותמיר נמרודי. לא נותרו חטופות חיות בעזה, אך נותרו גופותיהן של שלוש נשים, ענבר הימן, ג'ודי ויינשטיין ועפרה קידר. חמישה מהחטופים שנשארו בשבי אינם ישראלים: 3 אזרחי תאילנד (שניים מהם הוכרזו כמתים), אחד מנפאל ואחד מטנזניה (הוכרז כחלל).[204] במהלך חודשי המלחמה השונים, צה"ל הודיע לחלק מן המשפחות כי הגיעו אותות חיים מיקיריהם.

Remove ads

מצב החטופים בשבי

סכם
פרספקטיבה
Thumb
איור של חטיפת משפחת ביבס

החטופים הישראלים נמצאים בשבי במצבי הרעבה, התעללות ועינויים, וזאת למרות חלות המשפט ההומניטרי, על זכויותיו וחובותיו, גם על לוחמים שאינם משתייכים לצבא סדיר. בין האמנות הבינלאומיות, שגם ישראל חתומה עליהן, בעניין מניעת חטיפה ופעולה אקטיבית לשמירה על זכויות האדם של שבויי מלחמה: אמנות ז'נבה, האמנה נגד עינויים, ואמנת החטופים (אנ'). על פי אמנות ז'נבה, ארגון הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום נושא באחריות לשמירה על סעיפי החוק והגשת טיפול רפואי שוטף לאזרחים במצבי מלחמה. עם זאת, רבים הביעו תרעומת על חוסר מעורבותו של הוועד במצב החטופים. בנוסף, חלק מהחטופים הם בעלי אזרחות חוץ ממדינות שונות, ולכן גם אותן מדינות מחויבות לפעול למען שחרורם, שכן מדובר באזרחי מדינותיהם ופגיעה בביטחון ושלומם הגופני של אזרחי מדינתם.

החטופים מוחזקים במקומות שונים ברצועת עזה ובהם בנייני מגורים ומנהרות. לפחות בשני מקרים הצליחו חטופים לברוח מהמקומות שבהם הוחזקו. רוני קריבוי הוחזק בתוך בניין שקרס מהפצצות צה"ל, נמלט והסתתר לבדו במשך ארבעה ימים אך נתפס שוב בידי אזרחים עזתים, שהחזירו אותו לידי חמאס.[205] שלושה חטופים – יותם חיים ואלון שמריז, שנחטפו מכפר עזה, וסאמר טלאלקה מחורה, שנחטף מניר עם – הצליחו להימלט מהשבי בשג'אעייה ב-15 בדצמבר 2023,[206] אך במהלך ניסיונם להניף דגל לבן כדי לסמן את זהותם ולבקש חילוץ, נורו למוות בשוגג על ידי חיילי צה"ל.[207]

בדו"ח על מצבם של מעל 150 חטופים, שנשלח לוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (ICRC) על ידי פרופ' חגי לוין על פי דיווח של משפחות החטופים ולבקשתן, נכתב כי החטופים נמצאים בתנאים מסכני חיים ונזקקים בדחיפות לטיפול בתרופות מצילות חיים ולטיפול בפציעות. בדו"ח נכתב כי בהתבסס על מידע ראשוני, בין החטופים יש פצועים רבים קטועי איברים, פצועות בעקבות אונס, חטופים הסובלים ממצבים כרוניים כמו מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, מחלות לב, קוליטיס כיבית, סרטן, יתר לחץ דם, סוכרת, וכן חולים עם צרכים מיוחדים כמו אוטיזם ודמנציה או פעוטות. כל אלה אינם מקבלים את הטיפול לו הם זקוקים.[208]

בסרטון שפורסם נראים ארבעה חטופים מבארי, כשהם מובלים מביתם בידיים קשורות, ולאחר מכן נראות גופותיהם ליד שער הקיבוץ.[209] ישנן עדויות על מקרי אונס ופגיעות מיניות בחטופים,[210][211][212] הכאת חטופים בכבלי חשמל,[213] סימום חטופים בקטמין[214] ופטידין,[215] אילוץ חטופים לקרוא בקוראן וללמוד את הלכות האסלאם,[216] והיעדר טיפול הולם בחטופים שנפצעו במהלך מתקפת הפתע של חמאס.[217][218][219] חלק מהילדים ששוחררו מהשבי העידו כי הוכרחו לצפות בסרטונים מהטבח, תוך איומים בנשק,[220] ילדים אחרים סוממו וסומנו בגופם.[221]

פורסמו עדויות המתארות התעללויות פיזיות ורגשיות כלפי חטופים וענישתם באמצעות נעילה בשירותים, פגיעה במאזן החום של הגוף על ידי עיטוף בשמיכות בשיא הקיץ ואיומים חוזרים ונשנים על חייהם.[222] לפי כתבה מסוימת, אחת החטופות ששבו סיפרה כי הוחזקה בבית של פעיל בג'יהאד האיסלאמי, ונדרשה לטפל בילדיו. לפי אותה כתבה, חטופה אחרת הוחזקה אצל משפחה, שבה האב נשוי לכמה נשים, והוא היה אלים מאוד, ברמה שקשה לתאר, והפך אותה למשרתת.[223]

חטופים שחולצו במבצע ארנון סיפרו כי עברו התעללות רגשית ושטיפת מוח, המחבלים הכריחו אותם לקרוא בקוראן וללמוד פסקי הלכה מוסלמיים.[224] אחד המחולצים סיפר כי אזקו את ידיו (איזוק קדמי) במשך חודשיים, והוא עבר עינויים פיזיים כגון קשירה עם מקל, השמת עט בפה ללא יכולת דיבור והישענות למשך תקופות זמן שונות.[225] פרופ' איתי פסח, שטיפל בארבעת החטופים שחולצו במבצע ארנון, סיפר כי הם סבלו מהתעללות נפשית ופיזית לאורך זמן ממושך.[226]

ב-10 בינואר 2024 דיווח דובר צה"ל, דניאל הגרי, כי בתמרון הקרקעי בח'אן יונס אותרה מנהרה שבה שהו חטופים בתנאים קשים. צוותי תקשורת בינלאומיים הוכנסו למנהרה במטרה לחשוף את תנאי השבי במדיה העולמית. דן גולדפוס, מפקד עוצבת האש, הציג לפני הכתבים כלובים שבהם הוחזקו החטופים.[227][228]

על גופותיהם של שישה חטופים שאותרו במנהרה ברפיח באוגוסט 2024, נמצאו סימני ירי בראש ובמקומות נוספים בגוף. מנתיחת הגופות עלה כי הם הוזנחו באופן שיטתי, סבלו מתת-תזונה והיו סימנים לפציעות קודמות. על אחד מהם נמצאו סימני קשירה.[229]

בנובמבר 2024 אמרו פקידי ממשל בארצות הברית המקורבים לנשיא ארצות הברית הנבחר, דונלד טראמפ, שנציגי ישראל העבירו להם מידע לפיו רוב החטופים אינם בין החיים, ולכן אין דחיפות לעסקה חדשה מול חמאס.[230] נשיא המדינה, יצחק הרצוג, עדכן את טראמפ כי מידע זה אינו מדויק, וכי שירותי המודיעין הישראליים מאמינים שמחצית החטופים, כ-50 מהם, עדיין בחיים.[231] בינואר 2025 פורסם כי פחות ממחציתם בין החיים.[232]

בדצמבר 2024 הגיש משרד הבריאות דוח מקיף לאו"ם אודות ההתעללויות והעינויים שעברו, ועדיין עוברים– החטופים בשבי חמאס.[233] לפי גורמי מקצוע, החטופים יזדקקו לטיפול רפואי כל חייהם.[234]

ב-9 במרץ 2025 ניתקה ישראל את אספקת החשמל לעזה, שיועדה למתקני התפלה.[235] ב-10 במרץ עשרות בני משפחה של חטופים ישראלים דרשו מראש הממשלה נתניהו לבטל את ההחלטה, בנימוק שהיא מעמידה את יקיריהם המוחזקים בעזה בסכנה מיידית. מספר חטופים ששוחררו משבי חמאס העידו כי חוסר במים ראויים לשתייה השפיע עליהם ישירות, והם נאלצו לשתות מים מלוחים.[236]

חטופים ששוחררו סיפרו שההפגנות בעד שחרורם חיזקו אותם, ונסכו בהם תקווה.

השלכות בריאותיות

Thumb
לוגו קבוצת הרופאים להצלת החטופים

במהלך שהייתם של החטופים בשבי חמאס פורסמו מחקרים ומאמרים, נערכו כנסים ומפגשים שונים בנושא ההשלכות הרפואיות והנפשיות של השהייה הארוכה בשבי, בטווח הארוך ובטווח הקצר.

בכנס החירום של רופאים להצלת החטופים שהתקיים בספרייה הלאומית בירושלים עסקו מומחים מתחומים שונים במצב החטופים מבחינה פיזיולוגית ונפשית. פרופ' אבי עורי, פדוי שבי ממלחמת יום הכיפורים ומאבות השיקום בישראל, הרצה על ניסיונו האישי והמקצועי גם יחד.[237] סא"ל במיל ד"ר אמיר בלומנפלד, ראש ענף טראומה בצה"ל לשעבר, שמונה על ידי צה"ל אחרי 7 באוקטובר לרופא החטופים ומלווה מטה המשפחות הרצה על ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של כליאה ממושכת במנהרות, תוך ציטוטים מ"דו"ח 300 הימים"[238] שלכתיבתו היה שותף כחלק ממטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים.[239] מעבר לפגיעות הגופניות, הדו"ח מתאר גם את ההשלכות הנפשיות של השבי הממושך. החטופים סובלים מטראומה קשה, חרדה ודיכאון.

ב"דו"ח 300 הימים" שיצא מטעם מטה החטופים פרופ' חגי לוין סיכם את מצבם של החטופים וגם התייחס לסיכון של אלימות מינית: "עבור הנשים החטופות קיים סיכון נוסף של הריונות לא רצויים, אשר בהיעדר גישה לטיפול רפואי עלולים להסתבך בהריונות חוץ-רחמיים או במצבים מסכני חיים אחרים".[240]

על פי הערכות רופאים, החטופים סובלים מהידרדרות פיזית חמורה, רעב ממושך וירידה של כ-50% במשקל, והם בסיכון לחלות בהפרעות קצב לב ואירועי לב פתאומיים. המערכת החיסונית של החטופים מוחלשת, והם רגישים הרבה יותר לזיהומי חורף ולמחלות ויראליות. התנאים של החטופים ששוחררו מספקים תובנה קריטית לגבי ההשלכות הבריאותיות החמורות של שבי ממושך. חטופים רבים הראו סימנים משמעותיים של תת-תזונה קיצונית, כולל ניוון שרירים וירידה במשקל, שהותירו אותם חלשים פיזית. מצבים כרוניים כגון יתר לחץ דם, סוכרת ופציעות לא מטופלות סיבכו עוד יותר את בריאותם. בנוסף, היעדר טיפול רפואי הולם תרם להידרדרות ברווחתם הגופנית והנפשית, וחטופים רבים סבלו מטראומה, חרדה ודיכאון. תנאים אלה הוחמרו בשל בידוד ממושך, חוסר תקשורת וחשש מאלימות.[241]

ב-10 בדצמבר 2024, יום זכויות האדם הבין-לאומי, התקיים דיון חירום בבית הנשיא על מצב חטופים בעזה. לקראת הדיון הוכן 'דו"ח 400 הימים".[242] "דו"ח 400 הימים" פורסם ב-13 בנובמבר 2024 ובו צוין שבמהלך החורף עלול מצבם הבריאותי של החטופים להתדרדר עד כדי סכנת חיים, ובפרט בעיית ההיפותרמיה והחשיפה לקור, כאשר אגירת החום הטבעית של החטופים נפגעת באופן קריטי. היפותרמיה לא רק משפיעה על התפקוד הפיזי אלא גם פוגעת בתהליכים קוגניטיביים, מה שמוביל לבלבול ומיומנויות מוטוריות מופחתות. נועה ארגמני, ששוחררה מהשבי בעזה, השתתפה בדיון וסיפרה כי בסרטון המלא שלה מהשבי רואים שהיא "חבולה, מדממת, עם כל הראש שלי פתוח ואף אחד לא הגיע לעזור לי". היא התייחסה למצבם של החטופים הנותרים בשבי בדאגה רבה: "אנחנו לא יודעים מה מצבם של 100 החטופים שעדיין נמצאים שם, ויכול להיות שגורלם יהיה יותר גרוע משלי". יוכבד ליפשיץ, חטופה נוספת ששוחררה, דיווחה אף היא על הידרדרותה הבריאותית בשבי. ד"ר עינת יהנה, פסיכולוגית שיקומית ממערך הבריאות של מטה המשפחות, ציינה: "החטופים מאבדים את זהותם והופכים להיות "רוח רפאים מהלכת". מצבם הנפשי שם אותם בסיכון גבוה לאובדנות, הם יכולים לאבד את התקווה שיצילו אותם".[243]

בתחילת ינואר 2025, שלחו מנהלי בתי חולים מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו הדגישו את קביעתם שלאור הזמן והתנאים, כל החטופים הם למעשה הומניטריים, וצריך להציל את כולם מיידית. עוד הדגישו הרופאים במכתב, שהחטופים לא יוכלו לשרוד עוד זמן בשבי ושהם חשופים לזיהומים, למחלות, לאיומים ולאלימות פיזית ומינית.[244]

כמו כן, התפרסמו מחקרים ודוחות רפואיים בארץ ובעולם על הבריאות הגופנית והנפשית של חטופים, שבויים ואסירים. למשל:

  • Hoejenbos, M., Buma, A.H. (2009). Health Care of Prisoners and Detainees. In: Buma, A.P.C.C.H., Burris, D.G., Hawley, A., Ryan, J.M., Mahoney, P.F. (eds) Conflict and Catastrophe Medicine. Springer, London[245]
  • כנס רופאים בבי"ח רמב"ם[246]
  • דו"ח חדש של משרד הבריאות[247]
  • עדות ישירה על מצבם הבריאותי של החטופים ניתן לשמוע מפי אילנה גרצבסקי ששוחררה.

סגן קצין הרפואה הראשי של צה"ל, אל"ם ד"ר אבי בנוב דיווח כי כמה מהחטופות ששוחררו מאז נחתם הסכם הפסקת האש הוחזקו במנהרות חמאס עד שמונה חודשים ברציפות, ללא אור יום ועם מעט או ללא קשר אנושי. חלק מהן הוחזקו לבד ואחרות היו ביחד. מצבן הגופני של אלה שהוחזקו ביחד היה טוב יותר. ד"ר בנוב צופה כי חלק מהמשוחררים הבאים "יהיו חולים יותר וגם אנשים שמתו במהלך שהותם בעזה".[248][249]

מותם של חטופים בשבי

Thumb
מיצג למען החזרת החטופים בכיכר דיזנגוף 2024

בימים הראשונים עלו פרסומים כי ייתכן שחמאס הוציא להורג חטופים שנלקחו בחיים.[250] כמו כן, פורסמו איומים מצד חמאס בהוצאה להורג של חטופים עקב טענות לכך שצה"ל תוקף בתי אזרחים בעזה ללא אזהרה מוקדמת.[251][252]

מותם של חטופים שגופתם לא חולצה מרצועת עזה נקבע בוועדת מומחים של משרד הבריאות, המכון לרפואה משפטית, הרבנים הראשיים לישראל והמשרד לענייני דת, לפי ממצאים שנאספו ומידע מודיעיני.[253] במהלך מלחמת חרבות ברזל נקבע מותם של חטופים רבים על ידי ועדה זו. מקרים בולטים הם רביד כץ מניר עוז (אחותו דורון כץ-אשר שוחררה מהשבי עם שתי בנותיה) – גופתו חולצה בליל 24 ביולי;[254] אביב אצילי – מותו נקבע על ידי הוועדה ומשפחתו עודכנה שנרצח יממה לאחר שאשתו ליאת שוחררה מהשבי;[255] גיא אילוז, טכנאי הסאונד של "היהודים" שנחטף מהמסיבה ברעים; ואליהו "צ'רצ'יל" מרגלית – מגדל הבקר של ניר עוז, שבתו נילי שוחררה מהשבי.[256][257][258]

בתחילת נובמבר 2023 טען חמאס ש-60 חטופים נהרגו מהפצצות של צה"ל על רצועת עזה, אולם לא סיפק לכך הוכחות.[259] בסוף נובמבר 2023 טען חמאס שבני משפחת ביבס, שירי וילדיה אריאל וכפיר, נהרגו מהפצצות צה"ל, גם זאת ללא הוכחות.[260] לגבי מספר חטופים שחמאס טען כי נהרגו מהפצצות צה"ל, ישראל קבעה כי הם נרצחו בעודם בשבי.[261] כך למשל לגבי נועה מרציאנו, תצפיתנית מנחל עוז, ועדן זכריה שנחטפה מהמסיבה ברעים. חמאס טען שהשתיים נהרגו מהפצצות צה"ל, אולם דו"ח פתולוגי (במקרה של מרציאנו) וממצאים פורנזיים (במקרה של זכריה) קבעו כי הן נרצחו בשבי.[262][263] בנובמבר 2023 פרסם הג'יהאד האסלאמי שחנה קציר "מתה מסיבוכים רפואיים", אך מספר ימים לאחר מכן היא שוחררה בחיים.[264]

במקרים אחרים נקבע, או עלה חשש ממשי, שחטופים אכן נהרגו מאש צה"ל. המקרה הבולט ביותר הוא זה של הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה: יותם חיים ואלון שמריז שנחטפו מכפר עזה וסאמר טלאלקה מחורה שנחטף מניר עם. השלושה נמלטו משביים בשג'אעייה המופגזת, אולם ב-15 בדצמבר 2023, מספר ימים לאחר שהצליחו להימלט, הם נורו למוות בידי כוח צה"ל שזיהה אותם בטעות כמחבלים. לאחר תחקיר התברר כי בניגוד להוראות הפתיחה באש, החיילים ירו על שניים מהחטופים על אף שהרימו דגל לבן, חטוף שלישי ברח למבנה סמוך ואף הוא נורה למוות.[265]

החטופים רון שרמן, ניק בייזר ואליה טולדנו נהרגו כתוצאה מתקיפת צה"ל.[71][72][266] בייזר ושרמן היו חיילים בעצמם, בעוד טולדנו נחטף ממסיבת הנובה.[72][71]

לגבי יוסי שרעבי, שנחטף מקיבוץ בארי, תחקיר צה"לי קבע כי בסבירות גבוהה הוא נהרג בינואר 2024 מהפצצת חיל האוויר על מבנה במחנה נוסייראת.[267] על מותו של יוסי שרעבי בעקבות ההפצצה ועל רציחתו של איתי סבירסקי בידי החמאס דיווחה גם נועה ארגמני ששהתה איתם בשבי בעת ההפצצה.[268][269] תחקיר של "המקום הכי חם בגיהנום" טען כי צה"ל הפגיז את המבנה למרות שהיה בידיו מידע מודיעיני מוקדם כי מוחזקים בו חטופים.[270]

אפרת כץ נחטפה מניר עוז עם בתה דורון אשר ועם שני גורן בעגלה שמחוברת לאופנוע. על פי עדותן של אשר וגורן, מסוק קרב של צה"ל הרג את כל המחבלים החוטפים וגם את כץ.[271]

החטוף סהר ברוך נהרג במהלך ניסיון חילוץ כושל.[183] חיילי צה"ל הגיעו למבנה בו הוא הוחזק, פתחו את דלת הכניסה– ובשנייה הראשונה פתחו לעברם המחבלים באש כבדה. מבצע חילוץ החטופים הפך למבצע לחילוץ פצועים לאחור: הלוחמים ניהלו קרב קשה, שבו חוסלו מחבלים רבים. שני לוחמי סיירת נפצעו קשה.[272]

ב-1 בדצמבר 2023 פורסם כי אריה זלמנוביץ' מקיבוץ ניר עוז נרצח בשבי חמאס.[273] זלמנוביץ' היה החטוף המבוגר ביותר ולא קיבל את התרופות והמזון שנזקק להם עקב מצבו הבריאותי.[274] לאחר חילוצו של פרחאן קאדי פורסם כי לאורך תקופה מסוימת הוא הוחזק בדירה יחד עם זלמנוביץ', ושם חזה בהרעת מצבו של זלמנוביץ', בגסיסתו, ולבסוף ברציחתו על ידי שוביו.[275]

צה"ל הודיע על מספר חטופים כי נרצחו במהלך המתקפה וכי גופתם מוחזקת ברצועת עזה. ב-25 בפברואר 2024 פורסם כך על החייל עוז דניאל,[276] ב-12 במרץ 2024 על החייל איתי חן,[277] ב-17 במרץ 2024 על החייל דניאל פרץ,[278] וב-26 במרץ 2024 על אוריאל ברוך, חטוף ממסיבת הנובה.[279] ב-2 במאי 2024 הודיע קיבוץ בארי כי דרור אור שנחטף מהקיבוץ נרצח במתקפה וגופתו מוחזקת בעזה.[280] ב-7 במאי 2024 הודיע מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים כי ליאור רודאיף נרצח בעת החטיפה.[196]

ב-16 במאי 2024 הודיע דובר צה"ל כי שניים מהחטופים התאילנדים, סונטיה אקרסרי וסוטיסאק רינטלאק, נרצחו במתקפה וגופותיהם מוחזקות בשבי.[281]

ב-3 ביוני 2024 הודיע קיבוץ נירים כי נדב פופולוול נרצח בשבי חמאס וגופתו מוחזקת בשבי. נדב היה בנה של חנה פרי שנחטפה אף היא ושוחררה בעסקת החטופים. דובר צה"ל הודיע על הירצחם של חיים פרי, יורם מצגר ועמירם קופר. גופותיהם מוחזקות בשבי.[99]

ב-24 ביוני 2024 פורסם כי מוחמד אלאטרש, גשש בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה, נהרג בקרב ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה.[282]

ב-22 ביולי 2024 הודיעו דובר צה"ל וקיבוץ נירים כי אלכס דנציג מניר עוז ויגב בוכשטב מנירים נהרגו מספר חודשים קודם לכן, וגופותיהם מוחזקות בח'אן יונס. נסיבות מותם נחקרות.[283][284]

לאחר שחרורה סיפרה נועה ארגמני כי נפצעה בזמן השבי מקריסה של מבנה לאחר הפצצה של חיל האוויר.[285] בחשבונו של דובר חמאס אבו עוביידה נטען בספטמבר 2024 שעשרות חטופים נהרגו כתוצאה מהפצצות חיל האוויר ברצועה, אולם לא סיפק לכך כל הוכחה.[286]

ב-7 באוקטובר 2024 פורסם כי החטוף עידן שתיוי נרצח עוד ביום המתקפה ב-7 באוקטובר 2023, וגופתו חטופה.[287]

ב-2 בדצמבר 2024 פורסם כי החטוף עומר נאוטרה נהרג עוד במתקפת הפתע של החמאס ב-7 באוקטובר 2023, וגופתו חטופה.[288]

ב-11 בפברואר 2025 פורסם כי החטוף שלמה מנצור נרצח עוד ביום המתקפה ב-7 באוקטובר 2023, וגופתו חטופה.[289] גופתו הוחזרה לישראל בעסקת חטופים ב-27 בפברואר.[290]

במרץ 2025 תחקיר של הניו יורק טיימס קבע כי 41 מבין החטופים שנלקחו לרצועת עזה בחיים ב-7 באוקטובר 2023, נהרגו במהלך הלחימה בעזה. לפי התחקיר, שמתבסס על תחקירי צה"ל, ניתוח פורנזי וראיונות עם בכירים ישראלים וקרובי משפחה של הקורבנות, לפחות שבעה חטופים הוצאו להורג על ידי שוביהם כשצה"ל התקרב למקום שבו הוחזקו, ולפחות שבעה אחרים נהרגו על ידי צה"ל בהפצצות אוויריות או בירי בשוגג. נסיבות מותם של חטופים אחרים נותרו לא חד-משמעיות.[71]

תיעוד החטופים בשבי

לאורך כל תקופת החזקת החטופים בשבי, פרסמו חמאס והג'יהאד האסלאמי סרטונים המציגים חטופים ישראלים. לרוב נראו החטופים מתחננים לעסקת חילופין ולסיוע מהציבור והממשלה.

ב-16 באוקטובר 2023 פרסם חמאס סרטון שבו נראית החטופה מייה שם מבקשת שיחלצו אותה מן השבי.[291] מייה שוחררה ב-30 בנובמבר.[292] ב-30 באוקטובר פרסם החמאס סרטון נוסף שבו נראות שלוש חטופות מדברות למצלמה, כאשר אחת מהן מטיחה האשמות בראש הממשלה בנימין נתניהו.[293] שלושתן שוחררו במהלך חודש נובמבר.[294] ב-9 בנובמבר פרסם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני סרטון שבו נראים חנה קציר (בת 77) ויגיל יעקב (בן 12).[295] כעבור שבועיים טען הג'יהאד האסלאמי כי קציר "מתה מסיבוכים רפואיים", אך ב-24 בנובמבר היא שוחררה בחיים.[296] יגיל יעקב שוחרר עם אחיו אור ב-27 בנובמבר.[297]

ב-13 בנובמבר 2023 פרסם חמאס סרטון מתחילת המלחמה שבו נראית החיילת החטופה נועה מרציאנו כשהיא מדברת בשבי, ובסוף הסרטון נראית גופתה. למחרת הודיע צה"ל כי היא נרצחה בידי מחבל חמאס בתוך בית החולים שיפא.[298] ב-17 בנובמבר דווח כי גופתה חולצה בידי צה"ל במהלך סריקות סמוך לבית החולים שיפא.[299]

ב-30 בנובמבר פורסם סרטון של ירדן ביבס בעת שחמאס מבשר לו כי אשתו וילדיו מתו בשבי – טענה שלא אומתה באותו הזמן (אך בדיעבד, לאחר השבתו ארצה של ירדן, בפברואר 2025, והשבת גופותיהם של אשתו וילדיו, התברר כי אכן נרצחו במהלך השבי).[300] כן פורסמו סרטונים של חיים פרי, יורם מצגר, ועמירם קופר (18 בדצמבר),[301] ואלעד קציר וגדי מוזס (19 בדצמבר).[302] בהמשך פורסמו סרטונים נוספים שבהם נראו בין היתר איתי סבירסקי, יוסי שרעבי ונועה ארגמני (14 בינואר 2024),[303] דורון שטיינברכר, קרינה ארייב ודניאלה גלבוע (26 בינואר),[304] הרש גולדברג-פולין (24 באפריל),[305] קית' סגל ועמרי מירן (27 באפריל),[306] נדב פופלוול (11 במאי),[307] וסשה טרופנוב (28 במאי, ושוב ב-13 בנובמבר).[308][309] לקראת סוף 2024 פרסמו חמאס סרטונים נוספים שבהם נראו עידן אלכסנדר (30 בנובמבר)[310] ומתן צנגאוקר (7 בדצמבר).[153] ב-4 בינואר 2025 פרסם חמאס סרטון ובו נראית לירי אלבג.[311] ב-23 בפברואר 2025, פרסם חמאס סרטון של גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד, כשהם צופים בפעימה השמינית בעסקת החטופים השנייה.[312] ב-1 במרץ 2025 פרסם חמאס סרטון מרגע הפרידה של יאיר הורן מאחיו איתן, שנותר בשבי.[313] ב-7 במרץ 2025 פרסם חמאס סרטון של מתן אנגרסט.[314] ב-24 במרץ 2025 פרסם חמאס סרטון של אלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה.[315] ב-5 באפריל 2025 חמאס פרסם סרטון של מקסים הרקין ובר קופרשטיין. הסרטון לא אושר לפרסום בתקשורת הישראלית לבקשת המשפחות. ב-16 באפריל 2025 הג'יהאד האיסלאמי פרסם סרטון ראשון של רום ברסלבסקי.

Remove ads

שחרור וחילוץ חטופים

סכם
פרספקטיבה

טבלה מסכמת כוללת[ב]

מידע נוסף תאריך, סך כולל ...

שחרור וחילוץ חטופים חיים

Thumb
שתילי פרחים בצורת סרט מודעות צהוב למען החטופים בעזה, בגינת הקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה
Thumb
שלט ברמת גן הקורא לשחרור החטופים והחזרתם הבייתה

מייד עם פרוץ המלחמה החלו שיחות לשחרור החטופים, למרות שעם תחילת המלחמה חמאס פרסם כי לא ייחל בדיונים לפני הפסקת הלחימה.[319] השיחות התקיימו בין ישראל לחמאס באמצעות גורמים בינלאומיים כמו ארצות הברית, קטר ומצרים.[320] בהמשך קטר פעלה למצב את עצמה כמתווכת עיקרית לשחרור החטופים.[321][322] במקביל, נציגי ממשלת תאילנד נפגשו ישירות עם נציגי חמאס באיראן, כדי לשחרר את אזרחיהם החטופים.

ב-20 באוקטובר שוחררו יהודית ונטלי רענן, אם ובתה בעלות אזרחות אמריקאית, שהגיעו משיקגו לביקור אצל משפחתן בנחל עוז.[323][324] שמונה מקרובי משפחתן נותרו בשבי.[325] ב-22 באוקטובר, בתיווך מצרים, שוחררו שתי ישראליות מבוגרות, יוכבד ליפשיץ ונורית קופר, שנחטפו במהלך הטבח בניר עוז.[326] בני זוגן נשארו בידי חמאס ונרצחו בשבי.

  • מבצע ראשית האור: בלילה שבין 29 ל-30 באוקטובר שחררו צה"ל ושב"כ את החיילת החטופה טוראית אורי מגידיש, ששירתה כתצפיתנית.[327][328] מגידיש הוחזקה לבדה בדירת מגורים במחנה הפליטים שאטי, לא הרחק מבית החולים שיפא.[329]
  • ב-7 בדצמבר 2023 ניסה צה"ל לחלץ את סהר ברוך, אך הוא נהרג במהלך ניסיון החילוץ וגופתו נשארה בידי חמאס. במהלך המבצע נפצעו שני לוחמים.[330] חמאס פרסם סרטון שבו טען כי סהר ברוך נהרג מאש צה"ל. דובר צה"ל התייחס להצהרה זו כאל טרור פסיכולוגי.[331]
  • מבצע יד זהב: בליל 12 בפברואר 2024 חילצו שב"כ וימ"מ שני חטופים שנחטפו מניר יצחק, פרננדו סימון מרמן ולואיס הר, לאחר פשיטה על מבנה ברפיח[332][333]
  • מבצע ארנון: ב-8 ביוני 2024 חולצו ארבעה חטופים בפעולה של צה"ל, שב"כ וימ"מ במחנה הפליטים נוסייראת שברצועת עזה: נועה ארגמני, אנדריי קוזולוב, שלומי זיו ואלמוג מאיר ג'אן.
  • חילוץ פרחאן קאדי: ב-27 באוגוסט חולץ החטוף פרחאן קאדי ממנהרה בדרום הרצועה על ידי שב"כ וצה"ל.

עסקות לשחרור חטופים

Thumb
מפגש החטופה אמילי הנד בת התשע עם אביה לאחר שחרורה.
Thumb
מספר החטופים המוחזקים בעזה מאז פרוץ המלחמה.

עסקת החטופים הראשונה (נובמבר 2023)

ערך מורחב – עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)

ראש ממשל חמאס בעזה, יחיא סנוואר, פרסם ב-28 באוקטובר כי הוא מוכן לשחרר את כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל שמספרם כ-6,000. דובר צה"ל הגיב שמדובר בטרור פסיכולוגי שישראל לא תשתף עימו פעולה.[334]

ב-22 בנובמבר הסכימו ישראל וחמאס על הפסקת אש שבמסגרתה עסקה לשחרור חטופים, נשים וילדים עד גיל 19 – בתמורה לשחרור נשים וילדים עד גיל 19, פלסטינים האסורים בישראל. העסקה החלה להתממש ב-24 בנובמבר, ועד 30 בנובמבר שוחררו במסגרתה 80 ישראלים, כנגד שחרור 240 אסירים פלסטינים שחלקם ריצו מאסרים באשמת פעילות טרור (שלושה אסירים פלסטינים עבור כל חטוף). האסירים שישראל שחררה היו מקרב הקטינים והנשים שהיא מחזיקה במאסר, בתנאי שלא הורשעו ברצח.[335] בין האסירים לא היו רוצחים.[336] בנלווה לעסקה, אך בלי שישראל שחררה תמורתם עצורים, שוחררו 23 תאילנדים ופיליפיני אחד. כמו כן שוחרר, ב-27 בנובמבר 2023, רוני קריבוי, שנחטף מהטבח במסיבה ליד רעים, כמחווה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שכן קריבוי מחזיק באזרחות רוסית.[205] הפסקת האש הסתיימה ב-1 בדצמבר לאחר כישלון המגעים להמשכתה, כשחמאס הודיע שאינו מסוגל לאתר 10 נשים חטופות להמשך העסקה, והחל לשגר רקטות לשטח ישראל.[337][338][339][340]

מהלכים לקידום עסקת חטופים נוספת

Thumb
הפגנה למען השבת החטופים

בלחץ ארצות הברית חזרה ישראל לשולחן המשא ומתן לשחרור חטופים. באפריל היה ידוע לצה"ל שנשארו בעזה לא יותר ממאה חטופים חיים. היה ניסיון להגיע לעסקה לשחרור 40 חטופים בקטגוריית נשים, קשישים וחולים: 5 חיילות, 7 נשים, 15 גברים מבוגרים ו-13 צעירים פצועים וחולים.[341] חמאס אמר שאינו יכול להתחייב ל-40 חטופים חיים בקטגוריה זאת, והציע 40 חטופים מקטגוריות שונות.[342] הוול סטריט ג'ורנל הביע חשש שרוב החטופים מתו מהתקפות צה"ל או ממחלות ופציעות, ושחלק מהם משמשים מגן אנושי לבכירי חמאס.[343]

קושי להגיע לעסקת חטופים נוספת נגרם, בין היתר, מחילוקי דעות בנוגע לסיום המלחמה. ישראל דרשה הפסקת אש זמנית שלאחריה צה"ל יוכל לחזור להילחם ברצועת עזה, ואילו חמאס דרש הפסקת אש קבועה ויציאת צה"ל מרצועת עזה.[344][345]

בנובמבר 2024, במענה לעתירה לבג"ץ מטעם משפחות החטופים, הצהירה הממשלה שלא כל פרטי המתווים לעסקאות שבויים ונעדרים מובאים לדיון בפני הקבינט המדיני-ביטחוני, וכי בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו יש סמכויות כמעט מוחלטות בנושא המשא ומתן על העסקה: הוא דן לבדו עם הצוות, נותן הוראות ומקבל עדכונים. הוא זה שמחליט מתי יעודכן הקבינט המדיני-ביטחוני ומה מספיק חשוב כדי שיובא לדיון ולהחלטתו.[346]

בתקשורת התקיים דיון ער מדוע לא התגבשה עסקה נוספת במהלך שנת 2024. בינואר 2025 טען השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לקראת גיבוש עסקה נוספת לשחרור חטופים, כי "בשנה האחרונה, באמצעות כוחנו הפוליטי, הצלחנו למנוע מהעסקה הזו לצאת לפועל, פעם אחר פעם".[347] ג'ון קירבי טען שהעסקה לא הושגה במהלך שנת 2024 בגלל חמאס, ולא בגלל בן גביר.[348] לעומת זאת, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט טען כי ראה בעיניו שבן גביר טרפד עסקה.[349] במשפחות החטופים ראו בדבריו של בן גביר לקיחת אחריות על מותם של החטופים שהיו צפויים להשתחרר בהסכמים מוקדמים יותר.[350]

עסקת החטופים השנייה (ינואר 2025)

ערך מורחב – עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2025)
Thumb
טל ועדי שהם שנחטפו מקיבוץ בארי על ידי החמאס ב-7 באוקטובר 2023 עם נשיא ישראל יצחק הרצוג. ב-6 במרץ 2025
Thumb
עומר שם טוב שנחטף על ידי החמאס עם אמו שלי בפגישה עם יצחק ומיכל הרצוג ב-25 במרץ 2025

במהלך ינואר 2025, התגבשה עסקת חטופים נוספת.[351] מתווה העסקה כולל הפסקת אש בת שישה שבועות (42 ימים), שבמסגרתה ישוחררו 33 חטופים, חיים ומתים, ובתוכם כל הנשים החטופות, משפחת ביבס, מבוגרים מעל גיל 50, והיתר חטופים אשר הוגדרו כ"הומניטרים". בכל שבוע ישוחררו לפחות 3 חטופים, כאשר החיים ישוחררו לפני המתים. ביום האחרון של הפסקת האש ישוחררו כל החטופים (מכלל 33 החטופים בשלב הזה) שלא שוחררו קודם לכן.

העסקה השנייה יצאה לדרך ב-19 בינואר, ובפעימה הראשונה באותו היום שוחררו 3 חטופות: אמילי תהילה דמארי, ודורון שטיינברכר שנחטפו מכפר עזה, ורומי גונן, שנחטפה מרכבו של בן שמעוני בכביש 232, בעת שברחה מהטבח בפסטיבל נובה.

בפעימה השנייה ב-25 בינואר, שוחררו דניאלה גלבוע, נעמה לוי, קרינה ארייב ולירי אלבג תצפיתניות שנחטפו ממוצב נחל עוז.[352]

בפעימה השלישית ב-30 בינואר שוחררו אגם ברגר, התצפיתנית האחרונה שנשארה בשבי, אשר נחטפה ממוצב נחל עוז, ארבל יהוד וגדי מוזס אשר נחטפו מניר עוז, וכן שוחררו בפעימה זו חמישה מהחטופים התאילנדים, שלא במסגרת העסקה עצמה אלא בנוסף.

בפעימה הרביעית ב-1 בפברואר שוחררו קית' סיגל, אשר נחטף מכפר עזה, וירדן ביבס ועופר קלדרון אשר נחטפו מניר עוז.

בפעימה החמישית ב-8 בפברואר שוחררו אוהד בן עמי ואלי שרעבי, אשר נחטפו מבארי, ואור לוי אשר נחטף ממסיבת הנובה.

בפעימה השישית ב-15 בפברואר שוחררו סשה טרופנוב, שגיא דקל חן ויאיר הורן אשר נחטפו מניר עוז.

בפעימה השביעית ב-20 בפברואר נמסרו למראית עין גופותיהם של ארבעה חללים, אך בהמשך התבררה זהותם של שלושה חללים בלבד, שנחטפו מניר עוז: עודד ליפשיץ, וילדי משפחת ביבס, כפיר ואריאל. הגופה הרביעית שנטען על ידי חמאס שזאת גופתה של שירי ביבס, לא זוהתה, לא כשירי ולא כגופה של אף חטוף או חטופה אחרים.

בפעימה השמינית ב-22 בפברואר נמסרה בפועל גופתה של שירי ביבס, ובנוסף שוחררו שישה חטופים חיים: שלושה חטופים אשר נחטפו ממסיבת הנובה: אליה כהן, עומר ונקרט, ועומר שם טוב, חטוף אחד אשר נחטף מבארי, טל שוהם, ושני חטופים מלפני המלחמה: אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.

בפעימה התשיעית בלילה שבין 26–27 בפברואר, נמסרו גופותיהם של ארבעה חטופים: איציק אלגרט ואוהד יהלומי אשר נחטפו מניר עוז, צחי עידן אשר נחטף מנחל עוז, ושלמה מנצור אשר נחטף מכיסופים (והיה החטוף המבוגר ביותר). בפעימה זו הושלם רשמית שלב א' של העסקה.

שלב א' של העסקה תם לאחר שהסתיימה השבתם של 30 חטופים בחיים (מהם שניים מלפני המלחמה, ועוד חמישה חטופים תאילנדים שהושבו בנוסף ל-33 שנקבעו מראש, ולא "נגבתה עבורם" תמורה בשחרור מחבלים) ועוד שמונה חטופים שגופתם הושבה לישראל.

לאחר משא ומתן שנכשל, להמשך העסקה לשלב ב', קרסה העסקה והפסקת האש תמה וישראל חזרה להלחם בעזה. במקביל למלחמה העצימה, נמשכים גם מאמצים ומשאים ומתנים להביא לעסקה חדשה ומוסכמת, חלקית או מלאה.

לאחר עסקת החטופים השנייה

ב-12 במאי 2025 החמאס שחרר את החייל עידן אלכסנדר כמחווה לאמריקאים (אלכסנדר הוא חייל בודד בעל אזרחות אמריקאית) וכמחווה של רצון טוב להגעה להסכם ועסקה מחודשים. שחרור זה, אינו כרוך ב"תשלום" כלשהו של ישראל עבור אלכסנדר. אלכסנדר הוא החייל (גבר) החטוף הראשון והיחיד עד כה ששוחרר וחולץ בחיים מעזה במהלך המלחמה (ישנם חיילים שגופתם חולצה משטח הרצועה).

איסוף גופות וחילוצן

Thumb
עאישה אלזיאדנה ששוחררה יחד עם אחיה בילאל. גופותיהם של אביהם יוסף אל-זיאדנה ואחיהם חמזה חולצו בינואר 2025

טרם תחילת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה, אסף צה"ל גופות אחדות של ישראלים סמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה, אך לא פירט מי הם.[353]

  • בנובמבר 2023 חולצו ממרחב בית החולים שיפא שלוש גופות של חטופים שנרצחו בשבי: יהודית וייס שנחטפה מבארי, נועה מרציאנו תצפיתנית ממוצב נחל עוז,[354][299] ואופיר צרפתי שנחטף מפסטיבל נובה.[355][356]
  • ב-12 בדצמבר 2023 חולצו שתי גופות חטופים: עדן זכריה שנחטפה מפסטיבל נובה, ורס"ב זיו דדו ששירת בגדוד 51 של חטיבת גולני.[357] בפעולה זו נפלו רס"ר גל מאיר איזנקוט, בנו של השר גדי איזנקוט, ורס"ר איל מאיר ברקוביץ.[358]
  • בדצמבר 2023 חולצו שלוש גופות חטופים שנהרגו בשבי החמאס מתקיפת צה"ל: אליה טולדנו שנחטף מפסטיבל נובה, רב"ט ניק בייזר וסמל רון שרמן שנחטפו ממת"ק עזה.[359]
  • ב-6 באפריל 2024 חולצה גופתו של אלעד קציר שנחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז ונרצח בשבי בינואר 2024.[360]
  • ב-17 במאי 2024 חולצו ארבע גופות חטופים: שני לוק, איציק (יצחק) גלרנטר ועמית בוסקילה שנחטפו מפסטיבל נובה, ורון בנימין שנחטף ממכוניתו ונרצח ליד מפלסים.[361][362]
  • ב-24 במאי 2024 חולצו מג'באליה שלוש גופות חטופים שנרצחו בשבי: חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז שנרצחו ונחטפו ב-7 באוקטובר.[363]
  • ב-24 ביולי 2024 חולצו מח'אן יונס חמש גופות חטופים: אורן גולדין שנחטף מניר יצחק ונרצח ב-7 באוקטובר, מיה גורן ורביד כץ שנחטפו מניר עוז ונרצחו בשבי, והחיילים תומר אחימס וקיריל ברודסקי שנהרגו בקרב ב-7 באוקטובר וגופותיהם נחטפו.[364][365]
  • ב-20 באוגוסט 2024 חולצו מח'אן יונס שש גופות חטופים: יגב בוכשטב ונדב פופלוול שנחטפו מנירים, אלכסנדר דנציג, אברהם מונדר, יורם מצגר וחיים פרי שנחטפו מניר עוז.[366][367] אברהם מונדר נחשב עד חילוץ גופתו כחטוף חי.
  • ב-28 באוגוסט 2024 חולצה גופתו של חייל שנפל ב-7 באוקטובר וחולץ ממקום קבורתו בדרום הרצועה. לבקשת המשפחה, שמו לא הותר לפרסום.[368]
  • ב-31 באוגוסט 2024 חולצו גופותיהם של שישה חטופים שנרצחו בשבי: הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי, שנחטפו מפסטיבל הנובה, וכרמל גת שנחטפה מבארי. עד לחילוצם נחשבו השישה כחטופים חיים.[369]
  • ב-3 בדצמבר 2024 חולצה גופתו של איתי סבירסקי מרצועת עזה, בינואר 2024 הודיע צה"ל על מותו בשבי (חמאס פרסם יומיים לאחר אותה ההודעה אות חיים ממנו).
  • ב-8 בינואר 2025 חולצו גופתיהם של יוסף אל-זיאדנה ובנו חמזה, שנחטפו במהלך הטבח בחולית ועד למציאת גופותיהם נחשבו כחיים. בן ובת נוספים של יוסף (אחים של חמזה) – בילאל ועאישה, שנחטפו אף הם, הושבו לישראל בנובמבר 2023, במסגרת עסקת החטופים.[370][371]
  • ב-19 בינואר 2025, שעות לפני כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש במסגרת עסקת החטופים השנייה, חולצה גופתו של אורון שאול, חלל צה"ל ממבצע צוק איתן. שאול לא נכלל במניין החטופים במלחמה זו אלא לצידם במניין 4 חטופים, חיים ומתים, אשר נחטפו טרם תחילת המלחמה.
  • ב-29 במרץ 2025, בפשיטה על מוצב של הגא"פ ברפיח, מצאו חיילי צה"ל ממצאים המשוייכים לגופתו של מני גודארד שנחטף מבארי, והידיעה נמסרה למשפחתו. עם זאת, גופתו עצמה עדיין לא נמצאה ועדיין מוחזקת בשטח רצועת עזה.
Remove ads

קליטת ושיקום שורדי השבי

סכם
פרספקטיבה
Thumb
אור לוי בצאתו מרכב הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום לאחר שחרורו מרצועת עזה לשטח ישראל, 8 בפברואר 2025
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אין להכניס מידע עתידי לפסקה זו לפני התרחשותו בפועל.

בימים שלאחר השחרור דווח כי רבים מהחטופים הוחזקו במנהרות כמעט כל הזמן, קיבלו מעט מאוד מזון ונמנע מהם מידע על קרובי משפחותיהם.[372][373] כך למשל, אלי שרעבי גילה כי שתי בנותיו ואשתו נרצחו בטבח שבעה באוקטובר רק לאחר ששוחרר.

יפעת קלדרון, בת דודו של עופר קלדרון שהיה חטוף בעזה, סיפרה שהוא ביקש מבתו סהר: "לכי להפגנות, תילחמי".[374] דורון שטיינברכר, שנחטפה מביתה בכפר עזה ושוחררה בינואר 2025, פרסמה הצהרה בה הודתה למשתתפי ההפגנות: "אני פה בזכותם. תודה לכל מי שעטף ועוטף אותי ותמך במשפחתי... בשנייה שאוכל לצאת מפה – אני עם שלט ביד".[375] ארבל יהוד, שנחטפה מביתה בניר עוז ושוחררה בינואר 2025, פרסמה מסר באינסטגרם: "אני מבקשת מכולם להמשיך במאבק ולא להרפות. כשאריאל, סשה, דוד וכל אהובינו יוחזרו הביתה – נוכל כולנו להתפנות לריפוי". בן זוגה, אריאל קוניו, וחבריהם עדיין נמצאים בשבי חמאס.[376]

בכנס החירום של "רופאים להצלת החטופים" שהתקיים בספרייה הלאומית בירושלים, הרצתה פרופ' מירב רוט, פסיכואנליטיקאית, על הטיפול הנפשי בשבים מהשבי.[377] דורית שטיין, ראש תחום הזנות מיוחדות, ומיטל בנימין, שתיהן מהמחלקה לתזונה במרכז הרפואי שיבא, סקרו תיאורי מקרה של טיפול בשבים מרצועת עזה לאחר כ-50, 129 ו-249 ימים בשבי.[378]

פרוטוקול קליטת החטופים (2025)

לקראת מימוש עסקת החטופים השנייה גיבש משרד הבריאות פרוטוקול מפורט לקליטתם, הכולל היבטים רפואיים, בדיקות נחוצות, טיפול נפשי וכן תיעוד מעשי זוועה שעברו.[379][380] הפרוטוקול מתייחס בין היתר לתופעה של פקקת ורידים עמוקה שהייתה אצל החטופים ששוחררו בעסקה הקודמת. החטופים המשוחררים יעברו בדיקת מחלות זיהומיות, ויעברו גם בדיקה פסיכיאטרית. כמו כן המשוחררים יקבלו תמיכה, ליווי ועזרה בכל הקשור לתזונה, בני המשפחות יודרכו כיצד להאכיל את החטופים בביתם, במטרה למנוע פגיעה מאכילה לא מותאמת מצב, העלולה לגרום לנזקים לגוף.

לקראת ביצוע העסקה, סא"ל במיל ד"ר אמיר בלומנפלד, ראש ענף טראומה בצה"ל לשעבר, שמונה על ידי צה"ל אחרי 7 באוקטובר לרופא החטופים ומלווה מטה המשפחות שמכיר את השפעת השבי על בריאות החטופים אמר כי שיקום המשוחררים יארך שנים.[381] ד"ר עודד טלמור וד"ר שרון פורת כתבו כי בין התופעות הקשות שחוו החטופים המשוחררים, ועדיין חווים, משוחררי העסקה הראשונה, בולטת אחת שזוהתה אצל חלקם – חוסר היכולת, במשך תקופה ארוכה, להאמין שהם כבר לא בשבי.[382] הכותבים: ד"ר עודד טלמור, פסיכיאטר מומחה, מנהל אחראי מיון פסיכיאטרי באיכילוב ובמכון "מנטליקס"; ד"ר שרון פורת, רופאה מתמחה בפסיכיאטריה ב"מרחבים" ו"מנטליקס".

קצין הרפואה הראשי של צה"ל תא"ל ד"ר זיוון אביעד-בר (45), שאחראי על הגשת הסיוע הרפואי והנפשי המיידי לשבים מרגע שנמסרו מאנשי הצלב האדום לידי צה"ל, בתוך שטח עזה, ועד הרגע שבו הועברו לטיפולה של מערכת הבריאות. הדרך אל בית החולים, לדבריו, היא אירוע מורכב שדורש תשומת לב מיוחדת. "לקראת החזרת החטופים בחנו אירועים אחרים של החזרת שבויים בעולם, אבל בעיקר למדנו מהחזרת החטופים לפני שנה", הוא מספר. "אחרי המבצע ההוא ניהלנו שיחות איתם ובדקנו מה עבד טוב ומה פחות. האופן שבו אנחנו מקבלים אותם הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול. שואלים אותי 'למה אתם לא מעלים אותם מיד על מסוק, שיראו את המשפחה'. ממש לא. זה חלק מתהליך הריפוי. החטופים נמצאים במעבר ממקום שבו הם היו חסרי שליטה וחסרי יכולת בחירה וניבוי, למצב שבו פתאום, בבת אחת, הם ככל האדם, וזה צריך להתבצע בהדרגה.[383]

Remove ads

נעדרים שנחשבו כחטופים

Thumb
תמונה של דולב יהוד במיצב למען החטופים ברמת גן, לפני שזוהתה גופתו בשטח ישראל

מספר נעדרים נחשבו כחטופים עד שגופתם או שרידיה זוהו בשטח ישראל. יחידות רבות (כמו אית"ן, רשות העתיקות ועוד) עבדו במרחב העוטף לביצוע חקירות, סריקות ועיבוד נתונים עד לאיתור חלק מהנעדרים או קביעת מצבם של חלק מהחטופים.

אחת מהם הייתה ויויאן סילבר, שנחשבה כחטופה מבארי במשך 38 ימים, עד שגופתה זוהתה בשטח ישראל סמוך לגדר.

דרור קפלון נחשב כחטוף במשך כחודשיים, לאחר שהטלפון הנייד שלו אוכן בעזה. לבסוף, בחקירה של אנשי יחידת אית"ן, זוהתה גופתו בשטח ישראל ונקבע כי נרצח.[384][385]

שני גבאי ואליקים ליבמן שהו באמבולנס שמחבלי החמאס ירו עליו רקטת RPG. האמבולנס נפגע ועלה באש. בשל הפגיעה הקשה, הליך זיהוי ההרוגים היה ארוך ומורכב. שני גבאי נחשבה כחטופה ממסיבת הנובה במשך 47 ימים, עד שזוהתה גופתה – שנקברה תחילה בטעות עם גופת צעירה אחרת, שנרצחה אף היא במסיבת הנובה. אליקים ליבמן נחשב כחטוף ממסיבת הנובה במשך כשבעה חודשים, עד שזוהו שרידי גופתו ביער רעים ונמצא כי שרידים נוספים שלו נקברו בטעות בקבר של נרצחת אחרת.[386]

דולב יהוד נחשב כחטוף במשך כשמונה חודשים, עד שזוהתה גופתו ביוני 2024 בשטח ישראל, בשטח קיבוץ ניר עוז.[387]

Remove ads

תגובות בעולם

סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
Thumb
קריאה להשבת החטופים – גרפיטי בוושינגטון

תגובות מדיניות

  • נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אמר כי בין החטופים ישנם גם אזרחים אמריקאים, וממשלתו תשתף עם ישראל מידע מודיעיני וישלח אליה מומחים על מנת לסייע בכל הנוגע למשבר החטופים. ביידן גינה את חטיפתם של ניצולי שואה, נשים וילדים.[388][389] דובר מחלקת המדינה, מת'יו מילר, העריך כי אחת הסיבות שחמאס אינו מעוניין להחזיר חלק מהנשים שהוא מחזיק כבנות ערובה, היא למנוע מהן להעיד על מה שעבר עליהן בשבי החמאס.[390][391]
  • קנצלר גרמניה, אולף שולץ, אמר כי ארצו חוששת שחמאס יעשה שימוש בחטופים – בהם 5 אזרחים גרמנים – כמגן אנושי נגד תקיפות צה"ל ברצועת עזה. הוא הביע תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, והודיע שיעביר לישראל שני מל"טים מסוג HERON-TP.[392]
  • נשיא צרפת, עמנואל מקרון הביע הזדהות עם ישראל וציין כי השימוש בחטופים על מנת לסחוט את ישראל הוא מחליא.[393]
  • מאג'ד אל-אנסארי (אנ'), סגן ראש הממשלה הקטרי ויועץ בכיר לשר החוץ, אמר שהוא אופטימי וסבור שבני הערובה ישוחררו בקרוב.[394]
  • שר החוץ הבריטי, ג'יימס קלברלי, שיתף בחשבון X שלו סרטון ובו ראיון עם ראזי חמד, בכיר בחמאס. בראיון אמר חמד שארגונו יבצע שוב את המעשים שבוצעו ב-7 באוקטובר. על זה הגיב קלברלי: "כיצד יכול להיות שלום כאשר חמאס מחויבים להשמדתה של ישראל?".[395]
  • נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, קרא לחמאס "להשלים במהירות" את עסקת החטופים, כדי "לחסוך מהעם הפלסטיני אסון נוסף עם השלכות לא פחות חמורות מהנכבה של 1948".[396]

בתקשורת העולמית

כמה מקרי חטיפה שאירעו ב-7 באוקטובר זכו לתיעוד שהופץ בכלי תקשורת בישראל ובעולם. בהם החטיפה של בני הזוג אבינתן אור ונועה ארגמני, שהשתתפו במסיבת הטבע ליד רעים וצולמו מובלים על ידי מחבלים לרצועת עזה,[397] וכן חטיפתה של יפה אדר, בת 85, שצולמה ברצועת עזה כשהמחבלים מסיעים אותה על הקלנועית שלה לקול מצהלות אזרחים עזתיים.[398][399]

סרטון נוסף שזכה לחשיפה הוא של שני לוק. בסרטון נראית לוק שוכבת בטנדר בעירום חלקי, פצועה ומחוסרת הכרה, מובלת ברחובות עזה והקהל יורק עליה ומכה אותה.[400][401] מאוחר יותר התברר שלוק כבר לא הייתה בחיים בעת שצולם הסרטון.[402]

הסאן הבריטי הקדיש ב-2 בנובמבר את שער העיתון ל-32 ילדים ישראלים שנחטפו לרצועת עזה. לצד תמונותיהם נכתב: "32 ילדים חפים מפשע נחטפו על ידי טרוריסטים. זאת הסיבה שישראל חייבת להילחם בחמאס המרושע". עוד נכתב בענק: "החזירו אותם הביתה!".[403]

ב-12 באוקטובר פורסמה ברשתות החברתיות פרסומת לפיצה הנמכרת בבית עסק בחווארה. בפרסומת נראית תמונת אישה מבוגרת שכמעט נחטפה לרצועת עזה, והוכרחה להצטלם עם מחבל כשהיא עושה תנועת וי. בסופו של דבר אישה זו לא נחטפה. שעות ספורות לאחר חשיפת הפרשה באתר הקול היהודי,[404] דחפור של צה"ל הרס את קיר בית העסק ואטם אותו בחול.[405][406]

מנסור עבאס, יו"ר מפלגת רע"מ, אמר בריאיון לכאן 11 כי הוא "קורא להנהגת כל הפלגים הפלסטינים להוכיח עמדה אנושית ערכית המשקפת את ערכי האסלאם, ולשחרר לאלתר את כל החטופים, בני הערובה והשבויים".[407]

ב-25 במרץ 2024 פורסם ראיון של משפחת החטופה לירי אלבג בדיילי מייל. לראיון צורפו תמונות של חדר שבו מצא צה"ל דגימות מדמה של אלבג ושל חטופות נוספות.[408][409]

הכחשת מעשי החטיפה

ערך מורחב – הכחשת טבח שבעה באוקטובר

הודעות של חמאס ושל ארגונים פלסטינים, המתארות את המתקפה, אינן מציינות כי במסגרתה חטף חמאס לרצועת עזה אזרחים, בהם ילדים נשים ומבוגרים. הפלישה מתוארת כ"התנגדות" לשלטון ישראל וכתגובה למתקפה ישראלית.

אמילי הנד, ישראלית בת 9 שהיא גם אזרחית אירית, נחטפה לעזה על ידי חמאס בטבח שבעה באוקטובר ואף נחשבה כמתה.[410] לאחר שחרורה צייץ ראש ממשלת אירלנד ליאו ורדקר ברשת X כי "ילדה תמימה שאבדה, נמצאה כעת והוחזרה [למשפחתה]".[411][412] הציוץ ספג ביקורות חריפות, ובעקבותיו זימן משרד החוץ את שגרירת אירלנד בישראל לשיחת נזיפה.[413] בהמשך פרסם ורדקר הבהרה בה כתב כי הנד "נחטפה", אך נמנע מלציין שהיא נחטפה בידי ארגון הטרור חמאס.[414]

אזרחים פרו-פלסטינים במדינות מערביות תועדו כשהם תולשים מודעות על חטופים ישראלים וזרים. בין הנימוקים לתלישת המודעות היו טענות כי מדובר ב"תעמולה ישראלית".[415]

הסברה ישראלית בעולם

ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
Thumb
מיצג הלב בטיילת לואי בחיפה הקורא להשבת החטופים עכשיו

מיד לאחר תחילת המלחמה סגרה הממשלה את משרד ההסברה.[416] עיקר פעילות ההסברה נעשית על ידי מתנדבות ומתנדבים.

  • העיתונאי והדובר לשעבר במערך ההסברה הלאומי, אילון לוי, הקים מיזם הסברה פרטי על מנת להילחם על שמה הטוב של ישראל ולמען החזרת החטופים.[417]
  • השחקנית ופעילת ההסברה, נועה תשבי, יזמה והשתתפה בפעילויות רבות למען החטופים בעולם. כך למשל, כאשר הוזמנה לבית הלבן בוושינגטון, תלתה תשבי על אחד מעצי האשוח המפוזרים בבית את שרשרת דיסקית החטופים הרשמית עם הכיתוב בעברית "הלב שלנו שבוי בעזה".
  • בלונדון אנשי עסקים ישראלים פרסמו את תמונות החטופים על גבי מסכי ענק שהוצבו על משאיות שנוסעות ברחובות העיקריים של העיר.[418]
  • בערים רבות ברחבי העולם, בהם לונדון וברלין, נערכו מיזמים של שולחנות אוכל ערוכים וכיסאות עם תמונות החטופים.
  • תמונות "נחטף על ידי חמאס" עם שמות החטופים נתלו בקמפוסים, על עמודי תאורה ועל לוחות מודעות ברחבי העולם. פורסמו סרטונים המציגים הזדהות עם הקורבנות המוצגים בתמונות לצד אנשים המנסים לתלוש את התמונות, ואת המאבק סביב הצגתם במרחב הציבורי.[419]
  • השחקנית והבמאית חנה אזולאי-הספרי העלתה לרשת סרטון בערבית מרוקאית ובו בקשה לעמוד לצד ישראל ולגנות את המעשים הברבריים של חמאס ואת החטיפות.[420]
Remove ads

בחברה הישראלית

סכם
פרספקטיבה
Thumb
שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ־200 כיסאות המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה, רחבת מוזיאון תל אביב לאמנות
Thumb
בובות דובי פרווה מכוסי עיניים ומוכתמים בכתמי צבע אדום דם, המייצגים את 30 הילדים שנחטפו על ידי מחבלי חמאס לעזה. כיכר דיזנגוף, תל אביב
Thumb
פוסטרים עם תמונות החטופים והנעדרים שמוחזקים ברצועת עזה בידי חמאס, על גדר מחנה רבין
Thumb
כרזה הקוראת לשחרורו של רון בנימין, על בניין מטה חברת צ'מפיון מוטורס בבני ברק, מקום עבודתו של רון. ב-17 במאי 2024 התברר שנרצח ב-7 באוקטובר, וגופתו הובלה לרצועה.
Thumb
הפגנה של משפחות חטופים בתל אביב במלאת 150 יום לחטיפה
Thumb
הפגנה בירושלים במלאת חצי שנה לחטיפה
Thumb
נציגי "חסמבה" - צעירי משפחות החטופים, גיל דיקמן וירדן גונן

מטה המשפחות

ערך מורחב – מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים

למחרת החטיפה הקימו משפחות של חטופים ונעדרים מטה שנועד להשבת כל החטופים מעזה ולאיתור הנעדרים מהמתקפה. המטה פועל בזירות שונות למען מטרה זו. הוא פועל גם להשבת שבויים ישראלים המוחזקים ברצועת עזה עוד מלפני המתקפה של 7 באוקטובר, ביניהם ישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה וכן גופותיהם של החיילים אורון שאול והדר גולדין, שנחטפו במבצע צוק איתן. במטה ישנו צוות רפואי הפועל למען החטופים הזקוקים לטיפול רפואי, וכן צוות משפטי הפועל לפתרון בעיות משפטיות שנוצרו בעקבות החטיפה ולהתמודדות משפטית בין-לאומית מול ארגון הטרור חמאס.

ביום ראשון בערב, 8 באוקטובר, קיימו משפחות חטופים ונעדרים מסיבת עיתונאים, שבה דרשו מהממשלה לפתוח שיח שוטף עם המשפחות ולפעול להחזרת הנעדרים הביתה. הממשלה מינתה את גל הירש לאחראי על הנושא.[421]

בהמשך פרסם מטה המשפחות שלוש דרישות:[422]

  1. שחרור מיידי של כל בני הערובה, שהחזקתם מנוגדת לדין הבין-לאומי, והיא מוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
  2. פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
  3. התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.

ב-18 באוקטובר נפגשו נציגי משפחות חטופים עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שערך ביקור מיוחד בישראל בצל המלחמה. הנשיא הצהיר כי ארצות הברית תומכת באופן מוחלט בישראל ופועלת למען שחרור החטופים, ושהיא תתרום ממשאביה ככל שיידרש לביצוע מטרה זו.[423][424]

בדצמבר 2023 סיירו נציגי משפחות החטופים בכפר עזה ואזור המסיבה ברעים עם קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, ודרשו ממנו להביא את מחבלי חמאס לדין על מעשי טרור, פשעים נגד האנושות ורצח עם.[425]

קבוצת הרופאים להצלת החטופים

לאחר שחרור חטופים בעסקה הראשונה החלו רופאים לטפל ולבדוק את מצבם הרפואי וגם להבין את מצבם הרפואי של החטופים שלא שוחררו. המטה הקים מערך רפואי שמורכב מקבוצה שנקראת קבוצת הרופאים להצלת החטופים ובה מאות אנשי רפואה בתחומים שונים. קבוצת הרופאים פתחה בשביתת שבת מול הכנסת שהובילה לכנס רופאים בספריה הלאומית בירושלים ביום 24.10.2024.[426] בכנס הוצג דו"ח 300 הימים על השלכות רפואיות ונפשיות של השהייה בשבי. עבור רבים מהמשתתפים הייתה זו הפעם הראשונה שבה הם הבינו את הממדים האמיתיים של ההשפעה.[427] כתוצאה מכך הקימו את המיזם "בואו" – באים ומצילים אותם ואותנו. מטרת המיזם הייתה להציג את מצב החטופים בכל מוסדות הרפואה בישראל.[428]

ביום 10 בדצמבר 2024, יום זכויות האדם הבין-לאומי, התקיים דיון חירום בבית הנשיא ובו הוצג דו"ח 400 הימים. ניתן לקרוא את הדו"ח במלואו בויקי-טקסט קובץ:דו"ח 400 הימים.pdf

הדו"ח מתייחס גם להשפעה הפסיכולוגית על משפחות החטופים. השבי הממושך של יקיריהם גורם לחץ רגשי ופסיכולוגי חמור ורב – פנים למשפחות, הדו"ח מתריע על היעדר פעילות הומניטרית מצד הקהילה הבין-לאומית והצלב האדום למרות המנדט שלו להגן על קורבנות סכסוכים.

בסוף דצמבר 2024, הפגינו פעילי ארגון "רופאים למען חטופים" מול ביתו של השר אוריאל בוסו בדרישה שיקרא להחזרת כל החטופים בעסקה מקיפה. זאת לאחר שמוקדם יותר סירב השר להיפגש עם נציגי הארגון.[429]

קבוצת הרופאים פרסמה בנוסף מחקר על ההשפעה של גורל החטופים על כלל הציבור הישראלי ועל הצורך בתוכניות שיקום לאומיות.[430]

בדו"ח 400 הימים, נכתב בין היתר על כך שמי שהוכרזו חללים על ידי הרשויות הישראליות, ועדיין בשבי "נשללה זכותם לקבורה נאותה". החזרת גופותיהם היא חובה מסיבות מוסריות, תרבותיות, משפטיות ובריאותיות. גופותיהם עלולות להיעלם עם הזמן ולא להימצא, כפי שקרה עם רון ארד, ולהותיר משפחות עם כאב וטראומה מתמשכים. לפיכך, יש דחיפות גם בהשבת המתים לקבורה בישראל.

פורום תקווה

ערך מורחב – פורום תקווה

פורום של משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז טבח שבעה באוקטובר. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור[431] ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.

הפגנות למען עסקה לשחרור החטופים

ערך מורחב – מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל

לפי סקר שפורסם ב-24 בנובמבר 2023, הרוב המוחלט בציבור היהודי רואה בהחזרת החטופים (94%) ובמיטוט החמאס (93%) את שני היעדים החשובים ביותר במלחמה.[432] עם זאת, יש הרואים במאבק לשחרורם של החטופים מאבק פוליטי נגד הממשלה.[433] הוויכוח המרכזי נוגע בשאלה אם נכון לשלם בהפסקת הלחימה, ולהסתכן בהתאוששות חמאס, תמורת השבת החטופים לביתם. בנוסף, ישנה מחלוקת על כמות וזהות המחבלים שאמורה ישראל לשחרר, וכן תנאים נוספים שמציב חמאס כמו חזרת תושבי צפון הרצועה לביתם, או הסגת כוחות צה"ל. בעקבות מחלוקת זו, ב-8 בדצמבר 2023 הצית אחד ממתנגדי העסקה את מאהל משפחות החטופים והנרצחים מול הכנסת.[434]

"משמרת 101", יוזמת אימהות של חטופים היא מחאה שקטה הנערכת ברחבי הארץ. חירות, אמו של החטוף תמיר נמרודי, אמרה: "אני אמא, אני א-פוליטית. הילד שלי הוא א-פוליטי, הוא ילד. וכאמא לאמא, אני אומרת לכן– הם צריכים לחזור הביתה, כל הילדים שלנו, ללא יוצא מן הכלל. אין פה אמירה פוליטית, יש פה היבט הומניטרי בלבד".[435]

ברחבת המדיטק בחולון הוצב מיצב "גן הילדים החטופים". על הדשא שנצבע שחור הוצבו מתקני משחק שחורים ופוזרו דליי משחק צבעוניים הנושאים את שמות הילדים שממתינים להחזרתם.[436]

בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים חנכה מיצב וידאו הקורא להשבת החטופים. המיצב כולל עשרות מסכי ענק שעליהם מפורסמות תמונות החטופים.[437]

בקונצרט מולדת הוקלט השיר "הביתה" בהשתתפות כ-1,000 נגנים, זמרים ונציגי משפחות החטופים.[438] ניתן אישור לשנות את המילים במקור: מ"עוד שנה חלפה, עוד שנה טרופה" ל-"עוד שעה חלפה, עוד שעה טרופה".

ב-14 בינואר 2024, 100 ימים לחטיפה, הובילה ההסתדרות את יוזמת "עוצרים ומזדהים", במסגרתה חברות ביטוח, משרדי עורכי דין, מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות בריאות, חברות היי-טק, תאגידי מזון, רשויות מקומיות, מרכזי קניות ועוד ישבתו למשך 100 דקות החל מהשעה 11:00.ב-13 בינואר, נפתחה עצרת בת 24 שעות, במסגרתה הגיעו אל כיכר החטופים בתל אביב עשרות אנשי ציבור, אנשי אקדמיה, אמנים, זמרים ועוד. במקום הוקם מיצג החושף מנהרה באורך 30 מטרים ומדמה את התנאים הקשים בהם מוחזקים החטופים.[439]

כרזות ומיצבים בקריאה לשחרור החטופים

Thumb
מיצב הקורא לשחרור החטופים ברמת גן

במקומות רבים בישראל – במבני ציבור, בשטחים ציבוריים, בבתי עסק ובבתים פרטיים – ניתלו כרזות הקוראות להחזרת החטופים. כרזות אלה כללו את הכיתוב "מחזירים אותם הביתה עכשיו!" או באנגלית "Bring them home now!", פעמים רבות עם תצלומים של החטופים. במקומות אחדים נוצרו ציורי גרפיטי בקריאה לשחרור החטופים.[440]

ישראלים רבים נושאים דרך קבע סרט מודעות צהוב על בגדיהם, וסרטי מודעות גדולים מוצבים במקומות רבים. ישראלים רבים נושאים דסקית צבאית עם חריטה "הלב שלנו שבוי בעזה" ו-"Bring them home – now!". כיסאות צהובים ריקים או שעליהם תמונת חטוף מוצבים במקומות רבים.

בסוף דצמבר 23 החלו כמה נשים לסרוג סיכות פרפרים צהובים – פרפרי חופש כסמל לתקווה. תוך זמן קצר הצטרפו לקבוצה מאות נשים בארץ ובעולם. במהרה הפך הפרפר הצהוב לסמל לחופש ושולב בשלטים, מיצגים ופעילויות לתמיכה ולקידום המודעות בנושא החטופים והנעדרים.

קריאת חיילי מילואים וחיילים בדימוס להחזרת החטופים

בחודש אפריל 2025 התארגנו קבוצות אחדות של חיילי מילואים וחיילים בדימוס בקריאה להחזרת החטופים גם במחיר סיום הלחימה. החלו בכך כ-950 לוחמי צוות אוויר, בהם הרמטכ"ל לשעבר דני חלוץ,[441] ובעקבותיהם יצאו בקריאה דומה מאות מיוצאי יחידה 8200,[442] יותר מ-250 יוצאי "המוסד", בהם ראשי "המוסד" לשעבר דני יתום, אפרים הלוי ותמיר פרדו,[443] 1,525 אנשי חיל השריון, בהם הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק[444] כ-500 בוגרי קורס חובלים, בהם מפקדי חיל הים לשעבר עמי אילון, דודו בן בעש"ט, אלכס טל וידידיה יערי,[445] רופאים,[446] בוגרי חטיבת גולני, בהם האלופים אורי שגיא ואילן בירן[447] והתארגנויות נוספות.[448]

Remove ads

חקיקה

ערך מורחב – חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה

ב-6 בנובמבר 2023, נחקק חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, המעניק לבני משפחתם של חטופים ונעדרים זכויות דומות לאלה הניתנות לבני משפחה של חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. החוק קובע כי כל עוד טרם שוחרר חטוף או כל עוד לא נודע גורלו של נעדר, זכאי בן משפחתו לזכויות שזכאי להן בן משפחה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) או לפי סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

ראו גם

עיינו גם בפורטל

Thumb

פורטל ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בישראל על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, כלכלה, חברה, תרבות, ספורט ועוד.

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

ביאורים

  1. [א]
    כלל המספרים כאן לא כוללים את ארבעת הישראלים החטופים מלפני המלחמה – אורון שאול, הדר גולדין, אברה מנגיסטו והישאם שעבאן א־סייד. בתקשורת ובדובר צה"ל המספר כולל את אותם ארבעה ואילו בערך הזה לא כוללים אותם אלא רק את חטופי המלחמה עצמה.
  2. [ב]
    בטבלה נכללים, ככל שיהיו, גם שחרורם וחילוץ גופותיהם של 4 החטופים טרם המלחמה, ובעמודת ההערות מצוינת העובדה שחטופים אלו אינם ממניין 251 חטופי המלחמה אלא במניין 4 החטופים שלצידם. למרות זאת, סיכום הטבלה כולל ויכלול גם אותם בסיכום כלל המחולצים והמשוחררים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads