חנה אזולאי-הספרי
שחקנית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנה אזולאי-הספרי (נולדה ב-29 ביוני 1960) היא שחקנית, תסריטאית, מחזאית ובמאית קולנוע ישראלית, זוכת פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר ופרס תור הזהב לשנת 2018.
 | |
| חנה אזולאי-הספרי, 2019 | |
| לידה |
29 ביוני 1960 (בת 64) באר שבע, ישראל |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1978 |
| עיסוק |
שחקנית מחזאית תסריטאית במאית |
| מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
| בן זוג | שמואל הספרי |
| מספר צאצאים | 3 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
אזולאי-הספרי נולדה בשכונה ד' בבאר שבע בשם חנה אזולאי להורים עולים ממרוקו. בנעוריה עברה לגור בפנימייה ולמדה בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים. לאחר שהפכה לשחקנית תועדה (יחד עם אחרות) בסרט "מחוננות" ובו חזרה לאותה תקופה בחייה בביקורת. בצבא שירתה בתיאטרון צה"ל. לאחר שירותה הצבאי למדה משחק לתואר ראשון בחוג לתיאטרון ובחוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב[1].
קריירה
סכם
פרספקטיבה
בתיאטרון
אזולאי-הספרי הייתה ממקימי "קבוצת התיאטרון הפשוט", שבה הופיעה בהצגות רבות ובהן בהצגה "תשמ"ד", שזכתה במקום ראשון בפסטיבל עכו, ועל משחקה קיבלה אף את פרס "השחקנית הטובה ביותר" 1983[2].
שיחקה בתיאטרון הקאמרי, בתיאטרון חיפה, בתיאטרון באר שבע ובתיאטרון בית ליסין וגילמה תפקידים רבים ומרכזיים. עלמה ב"תשמ"ד" (שמואל הספרי), ג'ולי ב"שקרים" (יו וויטמור), אמליה ב"בית ברנרדה אלבה" (לורקה)[3], מרי והודא ב"חצוצרה בוואדי" (עיבוד של שמואל הספרי לספרו של סמי מיכאל)[4], תפקידים שונים ב"הזמן הצהוב" (עיבוד לספרו של דויד גרוסמן), תפקידים שונים ב"המלך" (שמואל הספרי), פוק ב"חלום ליל קיץ" (שייקספיר)[5], מירנדה ב"הסערה" (שיקספיר), שולמית ב"נתניה" (מאת שמואל הספרי), רחל ב"ולנטינו" (רמי דנון ואמנון לוי)[6].
כתבה את המחזות: "בטולות שידוך" שהוצג בתיאטרון הקאמרי ובתיאטרון "The Red Lion" בלונדון; את "סליחות" שהוצג בבית ליסין ב-2001 ושוב ב-2015[7], בתיאטרון העברי ובתיאטרון "נוטארה" (NOTTARAׂ) בבוקרשט, רומניה, ובתיאטרון סאטו מארה ברומניה. ואת "מימונה" שהוצג אף הוא בתיאטרון בית ליסין[8]. אזולאי-הספרי כתבה ושיחקה במחזה "דינה"[9] לראשונה בתיאטרון הישראלי The Israeli Theater בבוסטון ועלה בתיאטרון דימונה ב-2019.
בקולנוע
שיחקה בסרטים ישראלים רבים, בהם: "זעם ותהילה" (דפנה)[10], "נאדיה" (בתפקיד נאדיה)[11], "כביש ללא מוצא" (בתפקיד אילנה), "המחצבה" (בתפקיד אסתר)[12], "בנות" (בתפקיד שולי חזן)[13], "צמות" (בתפקיד מונירה), "שחור" (בתפקיד חלי), "חולה אהבה בשיכון ג'" (בתפקיד לבנה), "שושלת שוורץ" (בתפקיד רונית), "שבעה" (בתפקיד סימונה), "כל הכבוד", "לאהוב אותך אני לא חייבת" ובסרטים האמריקאים "מחץ הדלתא-3"[14], "מגן אנושי"[15], ו"אהבה אסורה"[16].
כתבה את התסריט האוטוביוגרפי לסרט "שחור". כתבה, ביימה, הפיקה ושיחקה בסרט "אנשים כתומים" שעלה לאקרנים ב-2014[17].
בטלוויזיה
שיחקה בסדרות טלוויזיה רבות ובהן "אסתי המכוערת" (בתפקיד מיכל קצב), "אהבה מדרגה ראשונה" (בתפקיד נאוה עבאדי), "צמות" ו"הבורר" (בתפקיד גילה אסולין), "פולישוק" (בתפקיד סולי ברזל הרל"שית) וכן במספר סדרות טלוויזיה גרמניות. כמו כן, שיחקה בתפקיד מרכזי בעונה השנייה של הסדרה "כפולים" (בתפקיד מרים לוי), שיחקה גם בסדרת הדרמה של Yes "דיבוקים" (בתפקיד שרה אמא של ערן), ובסדרה "הנספח" (בתפקיד עפרה), בנוסף שיחקה גם בסדרת הדרמה של HOT "אינדל" (בתפקיד אתי שרון).
יצרה והנחתה את הסדרות הדוקומנטריות "הפועלות" ו"אימפריה קטנה שלי", על העצמת נשים באמצעות יזמות עסקית. כמו כן, כתבה את התסריט של מספר פרקים בסדרת הטלוויזיה "מעורב ירושלמי".
משנה חברתית
אזולאי-הספרי היא יוצרת פמיניסטית מזרחית. הדמויות אותן היא משחקת, יוצרת ומציגה בסרטיה הקולנועיים והתיעודיים, מעלות סוגיות הנוגעות במגדר, זהות ומעמד בחברה הישראלית. סרטיה "שחור" ו"אנשים כתומים", וסרטי תעודה אותם היא מנחה ומובילה, כגון הסדרות "הפועלות" ו"אימפריה קטנה שלי" בה מככבות נשים מהפריפריה, מעלים לסדר היום הציבורי סוגיות של צדק חברתי. בחודש מרץ 2015 הציגה קטעים מסרטה "אנשים כתומים" בוועידה הבינלאומית למעמד האישה באו"ם ונשאה נאום בגנות התופעה של נישואי ילדות בעולם.
מכהנת כיו"ר המועצה הציבורית "בית רות" לנערות בסיכון.
נמנית בין מייסדי מפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס[18].
חיים אישיים
אזולאי-הספרי מתגוררת כיום ביפו, נשואה לבמאי והמחזאי שמואל הספרי ולהם שלושה ילדים[1]. בנה הבכור אריה הוא שחקן ומוזיקאי[19][20][21], בנה הצעיר, אבשלום גם הוא מוזיקאי וחבר יחד עם אריה בצמד המוזיקלי WC[22], לימד את ג׳וני גרינווד לנגן על ויולה.
פרסים
- פרס השחקנית הראשית של האקדמיה לקולנוע (פרס אופיר) בשנת 1987 (עבור תפקידה בסרט "נאדיה").
- פרס השחקנית הראשית של האקדמיה לקולנוע (פרס אופיר) בשנת 1995 (עבור חולה אהבה בשיכון ג').
- סרטה "שחוּר" זכה בפרס האקדמיה הישראלית כסרט השנה לשנת 1994.
- צל"ש בפסטיבל ברלין 1995 לסרט "שחוּר".
- פרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל "טרויה" שנערך בפורטוגל בשנת 1995 לסרט "שחור".
- פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ירושלים 2008 על תפקידה בסרט "שבעה" בבימוי שלומי אלקבץ ורונית אלקבץ.
- פרס תא המבקרים לשנת 2008 על תפקידה בסרט שבעה.
- פרס "חבר השופטות" בפסטיבל הנשים ברחובות 2013 על סרטה "אנשים כתומים"
- פרס "תור הזהב" בקטגוריית קולנוע וטלוויזיה באשדוד 2018[23].
- תואר של כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה, 10 במאי 2018.
קישורים חיצוניים
חנה אזולאי-הספרי, ברשת החברתית פייסבוק
חנה אזולאי-הספרי, ברשת החברתית אינסטגרם- חנה אזולאי-הספרי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
חנה אזולאי-הספרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- חנה אזולאי-הספרי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- חנה אזולאי-הספרי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
חנה אזולאי-הספרי, באתר AllMovie (באנגלית)- חנה אזולאי-הספרי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
חנה אזולאי-הספרי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- חנה אזולאי-הספרי, דף שער בספרייה הלאומית
- חנה אזולאי-הספרי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- חנה אזולאי-הספרי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- אדמית פרא, הפנתרה, אתר "אדמה", 13 בספטמבר 2007
- גבי בר-חיים, מחליפה תחנה, ריאיון עם חנה אזולאי-הספרי, באתר nrg, 6 בפברואר 2010
- יעל ולצר, חנה אזולאי-הספרי: "דפני ליף שבתה אותי. אני שונאת כסף", באתר גלובס, 8 באוקטובר 2011
- מרב יודילוביץ', חנה אזולאי-הספרי: "קולנוע - הבית הטבעי שלי", באתר ynet, 6 במאי 2012
- נשים חריפות: הצצה לסרט "אנשים כתומים", באתר ynet, 5 במרץ 2014
בן שני, "אנשים בלילה" עם חנה אזולאי-הספרי, באתר iCast, 11 במאי 2014- חנה אזולאי הספרי, בנאום למען זכויות האישה באו"ם, 11 במרץ 2015
- אורטל בן דיין, כשחנה מחליפה את ביבי, באתר את, 3 במאי 2015
- הדס בשן, "יש לינצ'ים נגד גברים, והם אכזריים ונוגדים את החמלה שנשים יכולות להציע לעולם", באתר מאקו, 13 ביולי 2017
ינאי יחיאל ושי פוגלמן, חנה אזולאי הספרי, באתר הארץ, 26 ביוני 2024
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.